על ידי איטהל_כמון* » 14 ינואר 2010, 11:13
חיכיתי לה הרבה זמן , באמת. הרבה מאוד זמן
אם אסתכל לאחור אולי אפילו מאז שאני קטנה , קטנה מכדי לזכור.
לא האמנתי שהיא תגיע ועוד אלי
אני אם הטמפרמנט שלי? אני התום בוי... מה לי ולבובות , לורוד, לקוקיות,לרגשנות יתר,לדרמטיות
"חיכיתי לך הרבה , לארה . את יודעת.
בפנים , עמוק בפנים רציתי אותך כל כך והנה הגעת!"
הריתי כשאליה היה בן שנתיים ותשעה חודשים ,
לפני כן ביקשתי ואיחלתי שתהיה לי בת קיבלתי מסרים שונים לשמה, למהות שלה ושלי לחיבור ההדדי שלנו.
ידעתי שעומדת להיות לנו בת אבל לא העזתי לומר זאת בקול שמא...
בסקירת המערכות ד"ר וולמן רשם על איבר המין של העובר BAT (זוהי השיטה שאת שלבה הראשון אני מלמדת ובה אני מטפלת כמה שנים טובות) מן צירוף מוזר?..
ואז הוא שאל מה יש לכם בבית? ואני בגאווה אימהית ציינתי שני נסיכים שמעתי אותו אומר "אז הנסיכה השלישית בדרך" ואז ירד לי האסימון אה הוא כתב בעצם בת רק באנגלית. יופי איטהל .
"את גדלה ומתפתחת ברחם שלי, הוא משנה מימדיו בהתאם לגדילה שלך . אנחנו שתיים , מתהוות אחת עם השניה וכל אחת לחוד. אני מרגישה אותך נעה ,אני חשה את הזרימה שלך ..."
אני יודעת שהיא שם והחיים מזמנים אירועים שונים , כלבה יקרה מתה במפתיע ,חברה מתאבדת,מעבר משמעותי של מגורים,סגירת מעגלים ...והיא שם גדלה מכילה "צופה"
ואני מודה לה על הזכות להיות אמא לבת, על הזכות הענקית לשאת אותה בקרבי כל כך הרבה זמן.
במהלך ההריון נחשפתי לשיטה שנקראת לידה היפנוטית המהות שלה מחשבה יוצרת מתח שיוצר כאב...
את אוריה ואליה ילדתי בבית בלידות מעצימות כל אחת בדרכה שלה היה לי ברור שגם לארה תיוולד בבית רק שהסטייט אוף מיינד שלי יהיה מעט אחר.
אמרתי פעם שאני אלד במקום בו אהיה וכך היה. (עוצמתן של מילים)
חודש לפני התאריך נתבשרתי על ידה
להפסיק לטפל ולהתחיל להתכונן ללידה עצמה (מנטלית,נפשית)
להתכנס פנימה,
להיות בשביל עצמי פחות בשביל אחרים "רק לכרגע , עד שאצא" שמעתי אותה אומרת
תמורות ענקיות יכולות להתרחש כשמסכימים להקשיב פנימה.
ואז החלו החששות והשדים להתעורר (ומה יהיה עם הבנים בלידה ואם המיילדת לא תספיק להגיע, ומה אם באמת היא גדולה מידי כמו שוולמן אמר......רק לא בית חולים....)
"תנשמי" אני שומעת אותה אומרת לי "פשוט תנשמי", הכל יהיה בסדר
לארה הקדימה (כך יציין הגניקולוג שלי ) בשלושה ימים אני יודעת שהיא הגיעה בדיוק בזמן שבחרה ב26.11
דרור אליה ואני חזרנו מביקורת של רופא שיניים בפ"ת.
בבוקר שוחחתי עם המיילדת שלי אילנה שמש רציתי שנפגש באותו יום רק שתבדוק אותי למקרה ש...
"זה לא יסתדר היום".....שמעתי את עצמי אומרת לה "טוב אז נפגש כבר ביום ראשון"
שיתפתי אותה בחשש שלי שהיא לא תספיק להגיע ואז כיאה לאילנה היא חיזקה אותי שהאמת היא שאני לא באמת זקוקה לה עצמה ושהגוף שלי יודע לעשות את העבודה עם כל מיילדת אחרת (מיילדת גיבוי), ואני ,
הגוף שלי אכן יודע ללדת אבל מיילדת לא מחליפים , היא לכל החיים.
חזרנו הביתה , דרור מתיישב חזרה לעב' על המחשב ואני מתחילה להסתובב באי שקט בבית , מסתכלת על דרור "אולי נכין את המוסיקה ללידה היום מה אתה אומר? בשמחה רק יותר מאוחר אני צריך לסיים כאן משהו... אוקיי אני משיבה."
אני הולכת להכין משהו לאכול ופתאום תופסת את עצמי שבעצם זה הדבר האחרון שמעניין אותי ושהבטן מתחילה להתכווץ. אני עוצרת לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה , "אני הולכת לשכב קצת" אני מציינת בפני כל הנוכחים והם ממשיכים בעיסוקיהם.
אני שוכבת במיטה וקמה "מה קורה כאן?" הכאבים חוזרים , אני הולכת לדרור חזרה , "זה מתחיל" אני אומרת לו והוא בשלווה האופינית רק לו מרגיע אותי ומבקש שנתחיל לתזמן את הצירים.
הוא מתקשר לאילנה היא תגיע הביתה רק בארבע היא מוסרת שנהיה איתה בקשר ונודיע לה שהצירים יהיו כל 8 דקות.
דרור עוקב אחרי ואני מתבוננת בו "עכשיו" אני אומרת.. "עכשיו" כל 8-10 דקות. "את בטוחה?"
הוא שואל אותי ואני מנסה לבחון אם עצמי האם באמת זהו ציר ארוך ומתמשך.
הוא מיידע את אילנה והיא יוצאת לדרך. דרור מבקש מאימא שלו (חמתי שתזכה לימים ארוכים אישה מיוחדת במינה) לבוא ולקחת את הילדים
ואני מתיישבת בין ציר לציר ואומרת "היא לא תספיק להגיע" (אילנה) ופורצת בבכי ,
אני לוקחת נשימה עמוקה
"היא תגיע" לארה מרגיעה אותי "אל תדאגי אימא" . "היא תגיע אני בטוחה" .
תודה לך ילדתי על התמיכה לאורך כל הדרך.אוריה ואליה מתרגשים עוד מעט יוכלו לפגוש את מי שדיברו ונגעו בה לאורך כל הזמן הזה.
דרור ואליה מנפחים את הבריכה ואני מסמסת לכול החברות היקרות שהצירים החלו ולארה עושה את דרכה אלינו ושאני מבקשת מכל אחת להדליק נר ולשאת תפילה בשביל שתינו .
כן, בלידות הקודמות עשיתי לפני הלידה מעגל לידה שבו הוזמנו כל הנשים היקרות לליבי לחגוג איתי . בהריון הנוכחי זה לא הרגיש נכון אבל נוצר מעגל של נשים רחב בלידה עצמה עם נרות רבים לכבודה. תוך כדי ציר אני עוברת על השמות בנייד כן גם אותה וגם אותה וגם אותה....
ואז אני מקבלת טלפון מאימא שלי , אימא יקרה שמאחלת לידה ברוכה "שאלוהים ישמור אתכן" היא אומרת " ואני ... הגרון מלא , כואב לי... אני בוכה "תודה אמא" אני אומרת. "כואב לך?" היא שואלת כמעט בבכי ואני מכילה את הפחד והכאב שלה ומבקשת לסיים את השיחה , "יהיה בסדר" היא אומרת "הדלקתי לך נר כולנו מתפללים אל תדאגי"...
למי עוד חשוב לך שאודיע אני שואלת את לארה ואני מרגישה שהיא ממש מתקדמת למטה.
הזמן עובר ואני מאבדת את התחושה שלו . דרור מכין לי משקה איזוטוני שהוא משתמש בו לריצות המרתון שלו אני מודה לו הוא מחזיק אותי מחבק ברוך "אני כאן" הוא אומר לי לא במילים אלא בהוויה שלו "אני יודעת" אני משיבה לו במחשבה שלי .
לבינתיים אימא של דרור מספיקה להגיע לפני הפקקים הבנים הולכים איתה מחבקים אותי דרור מרגיע אותם "בערב אבוא לקחת אתכם" אני שומעת אותו אומר להם. אימא של דרור מחבקת מכילה אותנו באהבה גדולה.
הבית רק שלנו , תחושה נעימה התחלת התסריט שלי מתממשת רק אני ודרור ..
אנחנו רק מתבוננים אחד בשניה ,בכל ציר אני נשענת עליו הוא מגבה אותי מעסה לי את הגב בעדינות . אני זקוקה לנוכחות שלו כל כך .
שקט בבית , המוסיקה השקטה סוחפת אותי לעולם אחר , שקט אינטימי, אמיתי, עוצמתי,ממוקד עוד ציר ועוד אחד הצירים ארוכים ממוקדים..
אילנה מגיעה בודקת אותי פתיחה של 4 היא מצהירה בקול.. אני מתהלכת לאיטי בחדר נעצרת ציר נוסף , הזמן נעצר מלכת ...אני מבקשת להיכנס לבריכה אילנה לא ממליצה ,אני נכנסת בכל זאת אבל מרגישה שזה לא זה ויוצאת .אחרי פרק זמן אני רוצה בכל זאת להיות בנוכחות מים , אני נכנסת להתקלח מניחה את השפופרת על הגב הצירים חזקים כל כך ואני רואה איך היא מתקדמת כל ציר מבורך , הכאב בריא אני אומרת לעצמי ולארה , היא בדרך אני רואה איך צוואר הרחם שלי נפתח לגמרי הראש שלה ... "היא מגיעה" אני אומרת לאילנה שאני חייבת ללחוץ , אילנה מבקשת שאחזור לחדר אני חוזרת בדרך ציר נוסף ועוד אחד אני נשכבת על המיטה אני שומעת את אילנה אומרת לי שאני בפתיחה של 7 "מה עשית במקלחת שזה כל כך מהר הגיע ל 7" ? היא שואלת ..אני נשכבת על הצד.. הראש כמעט בחוץ.. שקט
מסביב רק הנעימה מתנגנת..את עוד רגע יוצאת לעולם ...
התאורה חלשה .
אנחנו נפגש עוד רגע קט..הראש בחוץ נשימה נוספת, המגע של דרור...ציר נוסף והגוף יוצא .
את כאן ילדה יקרה אני לוקחת אותך בשקט אלי ברוכה הבאה אני שומעת את עצמי אומרת לך,תודה .
ברוכה הבאה...
חיכיתי לה הרבה זמן , באמת. הרבה מאוד זמן
אם אסתכל לאחור אולי אפילו מאז שאני קטנה , קטנה מכדי לזכור.
לא האמנתי שהיא תגיע ועוד אלי
אני אם הטמפרמנט שלי? אני התום בוי... מה לי ולבובות , לורוד, לקוקיות,לרגשנות יתר,לדרמטיות
"חיכיתי לך הרבה , לארה . את יודעת.
בפנים , עמוק בפנים רציתי אותך כל כך והנה הגעת!"
הריתי כשאליה היה בן שנתיים ותשעה חודשים ,
לפני כן ביקשתי ואיחלתי שתהיה לי בת קיבלתי מסרים שונים לשמה, למהות שלה ושלי לחיבור ההדדי שלנו.
ידעתי שעומדת להיות לנו בת אבל לא העזתי לומר זאת בקול שמא...
בסקירת המערכות ד"ר וולמן רשם על איבר המין של העובר BAT (זוהי השיטה שאת שלבה הראשון אני מלמדת ובה אני מטפלת כמה שנים טובות) מן צירוף מוזר?..
ואז הוא שאל מה יש לכם בבית? ואני בגאווה אימהית ציינתי שני נסיכים שמעתי אותו אומר "אז הנסיכה השלישית בדרך" ואז ירד לי האסימון אה הוא כתב בעצם בת רק באנגלית. יופי איטהל .
"את גדלה ומתפתחת ברחם שלי, הוא משנה מימדיו בהתאם לגדילה שלך . אנחנו שתיים , מתהוות אחת עם השניה וכל אחת לחוד. אני מרגישה אותך נעה ,אני חשה את הזרימה שלך ..."
אני יודעת שהיא שם והחיים מזמנים אירועים שונים , כלבה יקרה מתה במפתיע ,חברה מתאבדת,מעבר משמעותי של מגורים,סגירת מעגלים ...והיא שם גדלה מכילה "צופה"
ואני מודה לה על הזכות להיות אמא לבת, על הזכות הענקית לשאת אותה בקרבי כל כך הרבה זמן.
במהלך ההריון נחשפתי לשיטה שנקראת לידה היפנוטית המהות שלה מחשבה יוצרת מתח שיוצר כאב...
את אוריה ואליה ילדתי בבית בלידות מעצימות כל אחת בדרכה שלה היה לי ברור שגם לארה תיוולד בבית רק שהסטייט אוף מיינד שלי יהיה מעט אחר.
אמרתי פעם שאני אלד במקום בו אהיה וכך היה. (עוצמתן של מילים)
חודש לפני התאריך נתבשרתי על ידה
להפסיק לטפל ולהתחיל להתכונן ללידה עצמה (מנטלית,נפשית)
להתכנס פנימה,
להיות בשביל עצמי פחות בשביל אחרים "רק לכרגע , עד שאצא" שמעתי אותה אומרת
תמורות ענקיות יכולות להתרחש כשמסכימים להקשיב פנימה.
ואז החלו החששות והשדים להתעורר (ומה יהיה עם הבנים בלידה ואם המיילדת לא תספיק להגיע, ומה אם באמת היא גדולה מידי כמו שוולמן אמר......רק לא בית חולים....)
"תנשמי" אני שומעת אותה אומרת לי "פשוט תנשמי", הכל יהיה בסדר
לארה הקדימה (כך יציין הגניקולוג שלי ) בשלושה ימים אני יודעת שהיא הגיעה בדיוק בזמן שבחרה ב26.11
דרור אליה ואני חזרנו מביקורת של רופא שיניים בפ"ת.
בבוקר שוחחתי עם המיילדת שלי אילנה שמש רציתי שנפגש באותו יום רק שתבדוק אותי למקרה ש...
"זה לא יסתדר היום".....שמעתי את עצמי אומרת לה "טוב אז נפגש כבר ביום ראשון"
שיתפתי אותה בחשש שלי שהיא לא תספיק להגיע ואז כיאה לאילנה היא חיזקה אותי שהאמת היא שאני לא באמת זקוקה לה עצמה ושהגוף שלי יודע לעשות את העבודה עם כל מיילדת אחרת (מיילדת גיבוי), ואני ,
הגוף שלי אכן יודע ללדת אבל מיילדת לא מחליפים , היא לכל החיים.
חזרנו הביתה , דרור מתיישב חזרה לעב' על המחשב ואני מתחילה להסתובב באי שקט בבית , מסתכלת על דרור "אולי נכין את המוסיקה ללידה היום מה אתה אומר? בשמחה רק יותר מאוחר אני צריך לסיים כאן משהו... אוקיי אני משיבה."
אני הולכת להכין משהו לאכול ופתאום תופסת את עצמי שבעצם זה הדבר האחרון שמעניין אותי ושהבטן מתחילה להתכווץ. אני עוצרת לוקחת נשימה עמוקה וממשיכה , "אני הולכת לשכב קצת" אני מציינת בפני כל הנוכחים והם ממשיכים בעיסוקיהם.
אני שוכבת במיטה וקמה "מה קורה כאן?" הכאבים חוזרים , אני הולכת לדרור חזרה , "זה מתחיל" אני אומרת לו והוא בשלווה האופינית רק לו מרגיע אותי ומבקש שנתחיל לתזמן את הצירים.
הוא מתקשר לאילנה היא תגיע הביתה רק בארבע היא מוסרת שנהיה איתה בקשר ונודיע לה שהצירים יהיו כל 8 דקות.
דרור עוקב אחרי ואני מתבוננת בו "עכשיו" אני אומרת.. "עכשיו" כל 8-10 דקות. "את בטוחה?"
הוא שואל אותי ואני מנסה לבחון אם עצמי האם באמת זהו ציר ארוך ומתמשך.
הוא מיידע את אילנה והיא יוצאת לדרך. דרור מבקש מאימא שלו (חמתי שתזכה לימים ארוכים אישה מיוחדת במינה) לבוא ולקחת את הילדים
ואני מתיישבת בין ציר לציר ואומרת "היא לא תספיק להגיע" (אילנה) ופורצת בבכי ,
אני לוקחת נשימה עמוקה
"היא תגיע" לארה מרגיעה אותי "אל תדאגי אימא" . "היא תגיע אני בטוחה" .
תודה לך ילדתי על התמיכה לאורך כל הדרך.אוריה ואליה מתרגשים עוד מעט יוכלו לפגוש את מי שדיברו ונגעו בה לאורך כל הזמן הזה.
דרור ואליה מנפחים את הבריכה ואני מסמסת לכול החברות היקרות שהצירים החלו ולארה עושה את דרכה אלינו ושאני מבקשת מכל אחת להדליק נר ולשאת תפילה בשביל שתינו .
כן, בלידות הקודמות עשיתי לפני הלידה מעגל לידה שבו הוזמנו כל הנשים היקרות לליבי לחגוג איתי . בהריון הנוכחי זה לא הרגיש נכון אבל נוצר מעגל של נשים רחב בלידה עצמה עם נרות רבים לכבודה. תוך כדי ציר אני עוברת על השמות בנייד כן גם אותה וגם אותה וגם אותה....
ואז אני מקבלת טלפון מאימא שלי , אימא יקרה שמאחלת לידה ברוכה "שאלוהים ישמור אתכן" היא אומרת " ואני ... הגרון מלא , כואב לי... אני בוכה "תודה אמא" אני אומרת. "כואב לך?" היא שואלת כמעט בבכי ואני מכילה את הפחד והכאב שלה ומבקשת לסיים את השיחה , "יהיה בסדר" היא אומרת "הדלקתי לך נר כולנו מתפללים אל תדאגי"...
למי עוד חשוב לך שאודיע אני שואלת את לארה ואני מרגישה שהיא ממש מתקדמת למטה.
הזמן עובר ואני מאבדת את התחושה שלו . דרור מכין לי משקה איזוטוני שהוא משתמש בו לריצות המרתון שלו אני מודה לו הוא מחזיק אותי מחבק ברוך "אני כאן" הוא אומר לי לא במילים אלא בהוויה שלו "אני יודעת" אני משיבה לו במחשבה שלי .
לבינתיים אימא של דרור מספיקה להגיע לפני הפקקים הבנים הולכים איתה מחבקים אותי דרור מרגיע אותם "בערב אבוא לקחת אתכם" אני שומעת אותו אומר להם. אימא של דרור מחבקת מכילה אותנו באהבה גדולה.
הבית רק שלנו , תחושה נעימה התחלת התסריט שלי מתממשת רק אני ודרור ..
אנחנו רק מתבוננים אחד בשניה ,בכל ציר אני נשענת עליו הוא מגבה אותי מעסה לי את הגב בעדינות . אני זקוקה לנוכחות שלו כל כך .
שקט בבית , המוסיקה השקטה סוחפת אותי לעולם אחר , שקט אינטימי, אמיתי, עוצמתי,ממוקד עוד ציר ועוד אחד הצירים ארוכים ממוקדים..
אילנה מגיעה בודקת אותי פתיחה של 4 היא מצהירה בקול.. אני מתהלכת לאיטי בחדר נעצרת ציר נוסף , הזמן נעצר מלכת ...אני מבקשת להיכנס לבריכה אילנה לא ממליצה ,אני נכנסת בכל זאת אבל מרגישה שזה לא זה ויוצאת .אחרי פרק זמן אני רוצה בכל זאת להיות בנוכחות מים , אני נכנסת להתקלח מניחה את השפופרת על הגב הצירים חזקים כל כך ואני רואה איך היא מתקדמת כל ציר מבורך , הכאב בריא אני אומרת לעצמי ולארה , היא בדרך אני רואה איך צוואר הרחם שלי נפתח לגמרי הראש שלה ... "היא מגיעה" אני אומרת לאילנה שאני חייבת ללחוץ , אילנה מבקשת שאחזור לחדר אני חוזרת בדרך ציר נוסף ועוד אחד אני נשכבת על המיטה אני שומעת את אילנה אומרת לי שאני בפתיחה של 7 "מה עשית במקלחת שזה כל כך מהר הגיע ל 7" ? היא שואלת ..אני נשכבת על הצד.. הראש כמעט בחוץ.. שקט
מסביב רק הנעימה מתנגנת..את עוד רגע יוצאת לעולם ...
התאורה חלשה .
אנחנו נפגש עוד רגע קט..הראש בחוץ נשימה נוספת, המגע של דרור...ציר נוסף והגוף יוצא .
את כאן ילדה יקרה אני לוקחת אותך בשקט אלי ברוכה הבאה אני שומעת את עצמי אומרת לך,תודה .
ברוכה הבאה...