_זה כבר נושא לדיון בדף נפרד
ויש כבר דף כזה?_

לא שאני יודעת...

[u]זה כבר נושא לדיון בדף נפרד[/u]
ויש כבר דף כזה?

[u]זה שתגישי בקשה עדיין לא מפגיש אותך עם דנילוב[/u]
זה ברור לי. אבל אצטרך להיפגש עם מישהו ממשרד החינוך שאחראי באופן זה או אחר על מתן אישור. אני מניחה שזו תהיה המפקחת באיזור בו אני גרה.
להיפגש איתה תוך סיוע למשפחה אחרת, כאשר לי עצמי אין אישור - זו נראית לי בעיה.

בכל מקרה - זה סוטה, לעניות דעתי מנושא הדיון לשמו נפתח הדף.

[u]היה אז בג"ץ, וזה איפשר לנו להצדיק את העובדה שלא הגשנו בקשות. עכשיו כבר אי אפשר להשתמש בטענה הזו.[/u]
מה קורה עכשיו, למי שלא הגיש אישור, ומה הוא יכול לטעון להגנתו - זה כבר נושא לדיון בדף נפרד (ובעילום שם...)

מיכל, זה שתגישי בקשה עדיין לא מפגיש אותך עם דנילוב. משרד החינוך לא עובד בצורה הזו. מבחינתם אין שום צורך שמי שקובע את הנהלים יפגוש אי פעם משפחות בחינוך ביתי.

_חלק ממי שנפגשו עם דנילוב היו עם אישורים וחלק בלי.
ולא היו בעיות או דרישה מצידם כי על כולכם להגיש בקשה לאישור?!_
היה אז בג"ץ, וזה איפשר לנו להצדיק את העובדה שלא הגשנו בקשות. עכשיו כבר אי אפשר להשתמש בטענה הזו.

אילה, מסכימה עם מה שכתבת.

קשר עם המפקחים ברמה המעשית אומר שמבקשים להפגש איתם וצריך איזה נושא לדיון, כי זה לא איזה חברה שאפשר סתם ככה לקפוץ לבקר ולקשקש על אה ודא.
זה לא אמור להיות בקטע לוחמני ,ברור שלא, אבל בכל זאת לדעת לדבר על מה שאת מאמינה בו.
וגם לשבת להקשיב.

היות ולא לכל אחד יש זמן וחשק לעשות את זה , נראה לי הגיוני שבאזור יתארגן /יתארגנו אנשים לפגישה כזו.
יתכוננו אליה טוב.
ואז יבואו.

משפחה שיש לה בעיה מסוימת , אני חושבת שחשוב שתבוא לפגישות הבהרה .לבוא עם עוד מתנדב .לבוא מוכנים גם לשטוח את טענתם-מכסים את הדרישות של הנהל,או להסביר שנמצאים בתהליך של השתפרות .
וגם להקשיב

[u]את רוצה לעשות הכרות עם דנילוב? עם המפקחת במחוז שלך?[/u]
אני חוששת שאין טעם בהיכרות כזו - אם אני עצמי ללא אישור מסודר.
בבוא הזמן, ואם נחליט להגיש בקשה - אני מניחה כי אכיר אותה.

אני מתיחסת לאותם מקרים בהם מערימים קשיים על משפחה בקבלת אישור, ואין לה את היכולת או הכלים לעמוד לבד מול המפקחת או כל רשות אחרת.
בקבוצה שלנו יש משפחה שלא קיבלה אישור.
תלויה ועומדת עכשיו נגדם תביעה בבית משפט.
אמרה לי האמא בשיחה אישית, כי היא לא הטיפוס הלוחם והיא לא תעלה על בריקדות.
היא רק דואגת ויורדת במישקל והוציאה כבר המון כסף על עורכי דין.

במקרים כאלו צריך מישהו שמכיר את המערכת מבפנים.
שמכיר כבר את האנשים ויכול לעזור למשפחה ליצג את עצמה בלי להגיע למשפט אפילו.
אני רק מביעה חשש לעשות זאת, כאשר אני עצמי ללא אישור.

[u]חלק ממי שנפגשו עם דנילוב היו עם אישורים וחלק בלי.[/u]
ולא היו בעיות או דרישה מצידם כי על כולכם להגיש בקשה לאישור?!

מיכל, מה את מציעה בתכל'ס?
את רוצה לעשות הכרות עם דנילוב? עם המפקחת במחוז שלך?

בעבר, חלק ממי שנפגשו עם דנילוב היו עם אישורים וחלק בלי. מאז הדיון בבג"ץ לא היינו איתה בקשר.

[u]אני חושבת שאין תחליף לקשר אישי בין נציגי המשרד ובין נציגים של אנשי החינוך הביתי[/u]
ממה שהבנתי מהלך הרוחות, אין ענין בנציגות, או בכל התארגנת קבוצתית מול משרד החינוך, אלא יותר בתמיכה קהילתית פנימית.
אני אישית רוצה שיהיה לי [b]קשר אישי[/b] עם המפקחת, שמתבסס בו [b]אמון[/b], אבל איתי, ולא עם נציג מטעמי.

בכל אופן, בעניין המס אני דווקא קופצת על הרעיון...

השתתפתי הבוקר בישיבה שכונתית של כל דירי הרחוב עם מנכ"ל העיריה.
אחרי תלונות ומכתבים אינספור (ולפני שראש העיר שלנו הולך לכלא), נאות המנכ"ל להיפגש עם התושבים ולשמוע את תלונותיהם.
אחת השכנות ביקשה כי יציבו במעלה הרחוב, מתקן לאיסוף בקבוקים. ומנכ" ל העיריה אמר "בשמחה" ורשם.
שכן אחר, הגר במעלה הרחוב, התפרץ ואמר לה "שישימו את זה מול הבית שלך, למה מול שלי?"
ושכנה אחרת אמרה "אבל זה נורא מכער את הרחוב"
המנכ"ל חייך. מחק את הבקשה מהנייר אותו החזיק ואמר שאולי קודם כדאי שיחליטו מה הם רוצים ואז יבואו בבקשה...

גם כאן, אצלנו, אני מרגישה כי אם אנו פונים אך משרד החינוך, עלינו להיות מאוחדים בבקשות, בהצעות ובדרישות שלנו.
לא חייבים להסכים על הכל, אבל להתוות משהו שיהיה מוסכם על כולם כי אינו פוגע באף אחד.

אני למודת נסיון בייצוג מול השלטונות.
ותאמינו לי - שלטונות הרבה יותר גרועים, דרקוניים, מטילי אימה ולא אמפטיים - לעומת משרד החינוך.
(האם תמשיכו להתיחס ברצינות למה שיש לי להגיד אחרי הוידוי הזה?)
בדיון שומות במס הכנסה, יש את הפקודה היבשה העומדת מולי ומול פקיד השומה ויש את מערכת היחסים האישית שכבר התפתחה עם השנים וההיכרות מדיונים קודמים.
ולא יאומן מה ההיכרות הזו עושה לפקודת מס הכנסה והחוק היבש.
פתאום לסעיפים שונים ניתנת פרשנות שונה ולפתע סכום המס שניקבע על ידו יורד פלאים ואנו מגיעים להסכמות שונות לטובתו של הנישום.

גם במקרה של ייצוג מול משרד החינוך, אני חושבת שאין תחליף לקשר אישי בין נציגי המשרד ובין נציגים של אנשי החינוך הביתי.
קשר זה יכול שיהיה ברמה הגבוהה ביותר מול האחראית על החינוך הביתי במשרד החינוך ויכול שיתקיים גם עם האחראים המקומיים והאזוריים בכל חלקי הארץ.
וכאן - ניתן לבחור להיעזר במי מאנשי הקהילה שכבר יש לו קשרים והיכרות עם אנשי משרד החינוך, ואפשר גם לוותר עליו, אם לא מרגישים צורך לערב אותו.

אני אשמח לעשות משהו כזה.
וכמוני כבר כמה שכתבו למעלה.
אני רק מעלה סוגיה אחת - מעט בעיתית, לפחות במקרה שלי - (אני מצטטת את [po]לילה טוב[/po]) אנחנו משפחה מאושרת אך לא מאושרת.
משרד החינוך לא מכיר אותנו.

האם יש שכמותי שעדיין עוסקים בפעילות של הקהילה מול השלטונות?
אשמח לשמוע ולחשוב ביחד מה ניתן לעשות.
אולי רק לתמוך ברקע במשפחה הנזקקת לעזרה ולהשאיר את הבמה מול השלטונות למי שיש בידו אישור.

(יש לי עוד הרבה מה לכתוב, אבל זו שעה שלא מאפשרים לי לשבת ליד המחשב יותר משתי דקות)

ימים טובים.

[u]אחרי הביקור, אני חושבת שכדאי לצלם את הדוח הזה בשלושה העתקים (סליחה, אבל ככה יצא לי) – אחד למשפחה, אחד לקבוצה המקומית, ואחד למישהו שישמור דוחות כאלה מכל הארץ[/u]
אפשר גם לשלוח העתק למפקחת או לאורחים האחרים שנכחו בביקור

וחוץ מזה ,,אין לי ספק שצריך לדעת לדבר בטלויזיה.וגם בתוכנו לראות את הטוב ולפרגן.
נניח, הילד שלי לא קורא באופן שוטף.אני ממש עובדת על עצמי בקטע הזה. אני מפרגנת לו בכל פעם שהוא מנסה לקרוא, מביאה ספרים מענינים וכ'

אני מסכימה עם
_וההבדל אם כך הוא האם להיות אותנטי - כפי שאת באמת, כפי שדרך החינוך הביתי היא באמת, ללא כל קשר לדרך צודקת או לאו, חכמה או לא, לבין להיות כמו כולם במובן של צביעות והנכחת מה שנראה טוב כביכול.

אבל, אלה הבדלי גישות שהעיקר בהן הוא שכל אחד בדרכו, שכך ממילא היא דרך החינוך הביתי._

אני חושבת שחשוב שהציבור ידע שקימת אופציה.
בטוח שזה לא יתחבר לרוב האנשים,הרוב בכלל לא רואים איך אפשר לעשות את זה במילא .
ומי שאצלו זה יכול לפתוח איזה צוהר הרי שזה מה שניסינו להציג.

[u]אבל אם נציג להם את מה שנתפס בעיניהם כנחשלות והזנחה אז כן.[/u]
ראי,
יש מי שכל נושא החינוך הביתי נתפש בעיניו כהפקרות. הזנחה. נחשלות.
לאלה, גם אם תראי ילדי חינוך ביתי שהם פרופסורים בגיל 5 - לא יעזור דבר.

כאן, אין מדובר על להיות צודק, אלא להיות מי שאת.

אין כל טעם באהדה מזויפת מציבור שממילא לא משפיע על שום דבר שקשור בחינוך הביתי.

וההבדל אם כך הוא האם להיות אותנטי - כפי שאת באמת, כפי שדרך החינוך הביתי היא באמת, ללא כל קשר לדרך צודקת או לאו, חכמה או לא, לבין להיות כמו כולם במובן של צביעות והנכחת מה שנראה טוב כביכול.

אבל, אלה הבדלי גישות שהעיקר בהן הוא שכל אחד בדרכו, שכך ממילא היא דרך החינוך הביתי.

תודות.

אילה, כל הכבוד!

לימור ולילה,תודה.
שיתוף הפעולה עימכן חשוב.

אילה ויונת ,
שמחה לראות כי ישנה הקשבה לקולות אנשי הקהילה,
ומה שכעת מתגבש לו,נראה לי בהחלט בכיוון הנכון,

מוכנה לעזור ,ולהיות שותפה במה שצריך,בהתאם לכישוריי...
נהיה בקשר,
ימים טובים,
לימור.

אילה, תודה על ההבנה.
אני אשמח ללוות משפחות שנתקלות בקשיים מול משרד החינוך באזור שלנו.

צפריר, על זה בדיוק אני מדברת. על ההבדל בין להיות צודק -
[u]שהרי זו האמת.[/u]
ללהיות חכם -

[u]דעת קהל שלילית צפויה בכל מקרה[/u]
לא נכון. אבל אם נציג להם את מה שנתפס בעיניהם כנחשלות והזנחה אז כן.

נראה לי שלציבור "הנורמטיבי" צריך להתייחס קצת כמו לילדינו - לחשוף אותו כ"פ רק למה שהוא מסוגל להכיל ומעוניין ללמוד.

[u]לי חשוב דווקא להעלות את עניין החשיפה בתקשורת- אני חושבת שלעיתים קרובות אנשים מתוכנו מתוך כוונות טובות עושים לנו עוול ביציאתם לתקשורת. נראה לי שהמטרה העיקרית בחשיפה היא לדחוף להיכרות והכרה בחינוך הבייתי כדרך טובה ולגיטימית לחינוך ילדים ואם מוצגת שם משפחה שבה ילד בן 9 שעדיין לא יודע לקרוא, זה נתפס מאוד לא טוב בציבור הרחב וגורם לדעת קהל שלילית.[/u]
נהפוך הוא.
דווקא האמת היא החשובה.
דעת קהל שלילית צפויה בכל מקרה, ובכל מקרה של הופעה בתקשורת טוב להדגיש את העניין שאין לצפות מילד לקרוא בגיל שש וגם אם בגיל תשע עדיין אינו קורא, לא קרה כלום - שהרי זו האמת.
כל זיוף, הסתרת האמת, או ניסיון לעטות מסיכת בית ספר על החינוך הביתץי - הוא הגורם נזק.

תודות.

תודה לאל ולבלה שנפתח הדף הזה.

הקשבתי לבעד ולנגד,ישבתי ושאלתי את עצמי.
בהתחלה היה נראה לי שיופי,סבבה , נוכל לגייס את הקהילה למען עצמה בדרך הזו של הבקשות למשרד החינוך ,דיונים עם יהודית דנילוב והמפקחים ועוד.
אבל..
עלתה התנגדות.

שום דבר לא יהיה לטובת הקהילה כל עוד לא ברור שהמהלך יוביל לגיבוש ולשיפור שבטוח ב100% ולא רק ספקולציות.
כל מה שגורם לנו לאבד אנרגיה עדיף לחשוב עליו עוד 100 פעמים ולא לעסוק בריבים פנימיים,על ריצה אחרי גופים שאין לנו שליטה עליהם=הרי דנילוב אולי בעדנו ומבינה אותנו ברמה מסוימת, היא לא יכולה לשלוט בפיקוח ולא במה שתוציא המחלקה המשפטית.


כרגע יש ספק בקרב חלק מהקהילה אם הפעילות הזו תקדם אותנו או שמא רק תכבול אותנו עוד יותר ותחושה שאנחנו שמים לעצמנו רגל,נותנים למשרד החינוך את העזרה להכשיל אותנו במה שהכנו במו ידינו.
אני חשבתי שאם נוכל להגיש המון בקשות ,המון 'אגנדות ' ,ולקבל עליהן אישור,זה יסייע לנו.
אין שום אפשרות לעשות את זה אם אין התגיסות של כל הקהילה.

יש הגיון בלהמתין.
יש נהל חדש,צריך לראות איך השטח פועל.לאחר שנה (או כל פרק זמן)נראה ,בעזרת הנציגים האזוריים,מה המצב ואם צריך עזרה כזו או אחרת ואם יש טעם בפניה למשרד החינוך או לא.
כמובן שיתנהל סביב זה דיון פתוח ומי שיתענין בכך יוכל להגיב.

איני יודעת האם יש ציפיה מצד משרד החינוך כלומר,דנילוב,להמשך ההדברות.הדברות כזו אמורה לדעתי לקבל את התמיכה של הקהילה.

[hr]
ההצעות שנראות לי מתאימות לפעילות :

[list=1]
[*] ספר אלקטרוני של בקשות .
[/list]
כמו שלימור כתבה :
_אני חושבת שכדאי להכין מן ספר אלקטרוני עם בקשות מכמה יותר משפחות שיהיה אצל מישהו על המחשב (לא באינטרנט,כדי שלאף אחד ממשרד החינוך לא יהיה
נגישות לזה),ומי שנתקל בבעיה בהכנת או כתיבת בקשה/תוכנית לימודים יוכל להעזר במאגר זה._
אני יכולה לאסוף ולארגן את העינין ,ותודה מראש לתמיכה הטכנית הנהדרת של בן זוגי.

[list=1]
[*] 'נציגים אזוריים' נרשמו כבר כמה נציגים אזוריים ונענו למייל ששלחתי.
[/list]
לפי דעתי יש לנציג אזורי תפקיד בעינין איסוף המידע לגבי איך עברו המשפחות את ביקורי הבית והאישורים מהאזור.פשוט לעשות רשימות כדי שכעבור שנה נוכל ,אנחנו הקהילה להתבונן בנתונים: אולי יש פיקוח סביר אולי התנהגות המפקחים היתה נסבלת או להבדיל: היו הרבה עימותים,הרבה אי נעימיות .על אילו עינינים הם נתפסו .

בנוסף, יש אנשים שהתנדבו להדריך משפחות חדשות באזורם.(בנוסף/לא בנוסף לתפקיד איסוף המידע)

בכוונתי לערוך דף קשר שבו יהיו רשומים פרטי המתנדבים .

[list=1]
[*] אתר אינטרנט אינפורמטיבי שיקרא:'חינוך ביתי שאלות ותשובות'(או אחר,אם למישהו יש רעיון).
[/list]
אנשים שהיו ביום עיון הביעו את דעתם שקשה למצוא באתר הענקי הזה מידע רלונטי להתנהלות החוקית בחינוך ביתי.
אני אומנם מאוד אוהבת את האתר ועובדה שאני כותבת בו לא מעט..
אני חושבת להעתיק או לנסח כמיטב יכולתי ואולי עזרה מאחרים,מה הדברים הראשוניים שחשובים למשפחה שיוצאת לתחילת דרכה.
אפשר להשאיר באתר כתובת מייל לשאלות ולצורך קבלת תמיכה נוספת .
את המיילים האלה אני אפנה לנציגים אזוריים לטיפולם.
דרך זו תסייע למשפחות חדשות להגיע למפגשים חברתיים באזור וכן תוריד את העומס של הפונים מ'מפורסמי' הקהילה .
כמובן שאפשר לעשות רוטציות/חופשים מהתפקיד .

מה המטרה של המלווה?
לי חשוב דווקא להעלות את עניין החשיפה בתקשורת- אני חושבת שלעיתים קרובות אנשים מתוכנו מתוך כוונות טובות עושים לנו עוול ביציאתם לתקשורת. נראה לי שהמטרה העיקרית בחשיפה היא לדחוף להיכרות והכרה בחינוך הבייתי כדרך טובה ולגיטימית לחינוך ילדים ואם מוצגת שם משפחה שבה ילד בן 9 שעדיין לא יודע לקרוא, זה נתפס מאוד לא טוב בציבור הרחב וגורם לדעת קהל שלילית.

לדעתי רצוי שהמלווה לא יתערב בכלל. מקסימום, אפשר לתאם עם המארחים סימנים מוסכמים מראש (למשל, גירוד באף אומר שאתם יכולים להגיד "זה לא מקובל עלינו"). גם כדאי שהמלווה יציג את עצמו מהתחלה למבקרים, ויסביר מה הוא עושה.
לגבי מי ילווה: במקור חשבתי על מישהו ממשפחות החינוך הביתי, אבל אולי באמת זה לא הכרחי. לא יודעת.

האם רצוי שהמלווה יפעל רק כתצפיתן (מתאר מצב ללא פרשנות אישית) או שהוא יוכל להשתתף בשיחה?
האם המלווה יכול להיות גם מישהו שהוא לא מחינוך ביתי? (שכנים, חברים).

[po]כיוון נוסף[/po], מסכימה לכל מלה!

[po]לילה טוב[/po],
_לגבי סעיף 3, שתי שאלות - אם אני רוצה לקחת על עצמי תפקיד מתאם, האם אני צריכה להתגורר באותו אזור (הקהילה שלנו מתפרשת על כמה מועצות ועיריות שונות)?
מה המעמד שלי מבחינת משרד החינוך והאם הם יכירו בי ויאפשרו לי להיות נוכחת בביקורי בית של משפחות אחרות?_

לדעתי מה שחשוב זה פשוט היכולת לתאם, או ללוות. פחות חשוב להתאים בדיוק לחלוקה המינהלית של משרד החינוך.

מאז שכתבנו את הרעיונות (באפריל) יצא לי לדבר על זה עם חברות, ועלה רעיון לעשות משהו הרבה יותר פשוט: משפחה שצפוי אצלה ביקור בית מודיעה על זה לקבוצה, ומי שיכול להיות נוכח באותו יום מגיע להיות המלווה. ככה זה לא יפול תמיד על אותו אדם.

חשבתי גם יותר על מה כדאי שהמלווה יעשה בביקור. אני חושבת שכדאי להביא מחברת ולרשום בה:
[list=1]
[*] תאריך, שעה ומקום הביקור.
[*] מי הנוכחים, מי המבקרים, ומה התפקיד של כל אחד מהם.
[*] מי שמצליח, אולי כדאי שירשום גם את מהלך הביקור. לא כל מלה, אבל כן מי דיבר עם מי ואם היו דברים מיוחדים שחשוב לזכור. (למשל, אם מפקחת ניסתה לבחון ילד.)
[/list]

אחרי הביקור, אני חושבת שכדאי לצלם את הדוח הזה בשלושה העתקים (סליחה, אבל ככה יצא לי) -- אחד למשפחה, אחד לקבוצה המקומית, ואחד למישהו שישמור דוחות כאלה מכל הארץ. נדמה לי שפעם [po]תבשיל קדרה[/po] התנדבה לעשות את זה, אבל אני לא בטוחה אם זה עוד תקף.

תשאלו: למה כל הניירת הזו חשובה?
קודם כל זה מבהיר שיש פיקוח על המפקחים, שהם לא יכולים לעשות כל מה שעולה על דעתם.
במקרה שיהיה צורך, הניירת הזו תעזור לנו להגיש ערעורים, להתלונן על מפקחים שפועלים בצורה לא תקינה, ובמקרים קיצוניים גם לצורך תביעה או עתירה.
זה איזשהו מחסום שאנחנו מציבים לכוח של המפקחים עלינו.

לימור,
_אני חושבת שכדאי להכין מן ספר אלקטרוני עם בקשות מכמה יותר משפחות שיהיה אצל מישהו על המחשב (לא באינטרנט,כדי שלאף אחד ממשרד החינוך לא יהיה
נגישות לזה),ומי שנתקל בבעיה בהכנת או כתיבת בקשה/תוכנית לימודים יוכל להעזר במאגר זה._

אני דווקא חושבת שכן כדאי לשים את זה באינטרנט, יחד עם עוד מידע ודרכים ליצור קשר עם הקהילה. לא כל מי שרוצה לעשות חינוך ביתי מכיר עוד משפחות, ומאוד יכול להיות שמישהו יטרח לעשות חיפוש באינטרנט רק בשביל לחפש תוכניות לימודים ובזכות זה יגלה שיש גם מפגשים ופעילויות.

[u]לבדוק עם מי שצריך במשרד החינוך,איך זה שמשפחה במחוז מסויים תקבל אישור בקלות,ובמחוז אחר יערימו עליה קשיים??[/u]

זה קל -- בכל מחוז אנשים שונים מאשרים. בשביל זה יש בנוהל החדש אפשרות לערער.

מעלה רעיון נוסף שמהכרותי עם משרד החינוך יכול לעבוד טוב.
אני חושב שכדאי לעבוד [b]עם[/b] מרכזי החינוך הביתי במחוז ולא [b]מול[/b] או [b]נגד[/b] אנשים אלו.
אני חושב למשל שכדאי לפגוש אותם לא רק כאשר אנחנו זקוקים לאישור שלהם
אפשר לפגוש אותם למפגשי עדכון, להחלפת דעות, אולי להזמין אותם לפעילות שלנו כדי שלא יראו אותנו רק כמבקשי אישור.

אני חושש ממצב בו ירגישו מרכזי החינוך הביתי במשרד שאנו מתאגדים נגדם.

לילה טוב,
לדעתי ,אין צורך באישור של מישהו ממשרד החינוך לשהות בזמן ביקור בית אצל משפחה מסוימת,ולפי מיטב הבנתי ההצעה היא ,
שזה לא חייב להיות המתאם של אותו אזור,זכותך המלאה לבחור מי יהיה בביתך,בכל זמן שהוא.

ובאופן כללי,
אני חושבת שההצעות של יונת,שיהיה מישהו נוסף בזמן ביקור בית,ושיהיה מתאם אזורי,ושיהיה מישהו שירכז את המידע והניירת של אותו אזור -
הן הצעות טובות שיכולות להועיל לנו,-ואנחנו משאירים פעולות אלו בתחום הקהילה (ולא בתוך משרד החינוך,מלבד המתאם האזור,שלמרות שזה בשיתןף איתם,
עדיין זה נשאר בשליטתנו...)

ולגבי העניין של ה"בקשה הסטנדרטית",
אני חושבת שכדאי להכין מן ספר אלקטרוני עם בקשות מכמה יותר משפחות שיהיה אצל מישהו על המחשב (לא באינטרנט,כדי שלאף אחד ממשרד החינוך לא יהיה
נגישות לזה),ומי שנתקל בבעיה בהכנת או כתיבת בקשה/תוכנית לימודים יוכל להעזר במאגר זה.

ועוד דבר שנראה לי שכדאי לעשות,
(ואולי כבר עשו ואני לא יודעת...ואם יש תשובה ,אשמח לקבלה)
זה לבדוק עם מי שצריך במשרד החינוך,[b]איך זה שמשפחה במחוז מסויים תקבל אישור בקלות,ובמחוז אחר יערימו עליה קשיים??[/b]

אני חושבת שזה משהו מאד מהותי שהייתי שמחה להבינו...

לימור

[u]לפנות לקדמן בעניין הפגיעה במחוננים[/u]
רעיון מצוין. בדיוק אתמול תהיתי למי אפשר לפנות כדי להביא לביטול האפליה הלא-מובנת הזאת.
זה הרי מקרה קלאסי של פגיעה בילד בגלל שרוצים להיכנס בהורים שלו.
נראה לי שלשם כך צריך הוכחות משנים קודמת על ילדים שהשתתפו בתכנית (קבלות על תשלום? אישורים?) והוכחות מהשנה שזה לא אפשרי (יש משהו בכתב או שכל הסירובים נעשו בע"פ?).

לגבי סעיף 3, שתי שאלות - אם אני רוצה לקחת על עצמי תפקיד מתאם, האם אני צריכה להתגורר באותו אזור (הקהילה שלנו מתפרשת על כמה מועצות ועיריות שונות)?
מה המעמד שלי מבחינת משרד החינוך והאם הם יכירו בי ויאפשרו לי להיות נוכחת בביקורי בית של משפחות אחרות?

לי לא היו רעיונות חדשים, אז חזרתי על הישנים: לדאוג לליווי בביקורי בית, ולרכז את המידע גם על זה וגם על תהליכי האישורים.
יהודית הציעה עוד שני דברים: עבודת הכנה למשפחות לפני הביקור, כדי שידעו מה להגיד ואיך, ולפנות לקדמן בעניין הפגיעה במחוננים.
(יהודית, נכון? שכחתי משהו?)

(Y)
יהודית,יונת, רוצות לפרט רעיונות מהשיחה שלכן?

[po]יונת שרון[/po] :
דיברתי עכשיו בטלפון עם [po]יהודית שפמן[/po]. (תודה על הצלצול, יהודית!)
אמנם קריאת המציאות שלנו שונה בכמה נקודות, אבל יש כמה דברים מהותיים שאנחנו מסכימות לגביהם: שתינו רואות שהתנהגות המפקחים החמירה בזמן האחרון (לדעתי זה בגלל שהם כבר לא חוששים מהבג"ץ) ושתינו חושבות שכדאי לעשות משהו בעניין כדי למנוע החמרה נוספת.
העלנו בשיחה כמה רעיונות לדברים שאפשר לעשות, אבל בסופו של דבר חשוב שהרעיונות יבואו מכמה שיותר אנשים, שסיעור המוחות לגבי הנושא יכלול כמה שיותר מוחות. אז הייתי רוצה להרחיב את הדיון לנושא הרחב יותר: מה כדאי לעשות עכשיו? מה אנחנו יכולים לעשות עכשיו? מה אנחנו מוכנים לעשות עכשיו?

הדף הזה נפתח בעקבות דיון סוער בדף [po]דיון על בקשה למשרד החינוך[/po]