לענת שן לוי
מה זה הספר הזה? אלך לחפש בחנויות הספרים. מענין אותי. בכל אופן, אני מציעה שתהיי בקשר עם מיץ פטל. קבענו פגישת עבודה משותפת אצלה בב"ש והיא הציעה שתצרפי אם את מעונינת.

דוקא במעגל הקרוב שהיינו חלק ממנו במפגש האחרון היה נדמה ששני בני הזוג של רב הזוגות היו ממש בענין אפשר היה להבחין בתאים משפחתיים שעובדים בסגנון מסויים אז טוב אני לא מתימרת לדעת עד הסוף כמה זה אמיתי בדלת האמות של כל אחד בבית אבל אני וזוגי (לאושרי ומזלי הגדול) עובדים (ומבלים) בראש אחד והיה נדמה לי שאנחנו ממש לא יחידים ומעגלי שיחה מעורבים היו לנו דוקא נעימים ומפרים מאוד
יכול להיות שרעיון של מעגל גברים נשמע לנו טוב מהעיניים הנשיות שלנו שצריכות תמיד לשתף לשוחח ולקבל תמיכה לעינינים שבלב ובנפש יכול להיות שאצל גברים זה אחרת ויכול להיות שזו סתם הכללה טפשית
מה שאני מנסה להגיד זה שאולי עם היה הצורך במעגל כזה אז הוא כבר היה קורה באופן ספונטני...

שירי,
אני אשמח להצטרף לפעילות מאורגנת, ולסייע באירגונה.
כל קהילה זקוקה לטקסים. זה הדבק. (את מכירה את הספר "האדם המשחק" של יוהן היזינגה?)
מי שירצה יצטרף ומי שלא לא. כמו שחתולת לילה אמרה,
צריך לקחת בחשבון שלחלק משוכני האתר הזה יש בני זוג שאינם משתתפים באתר, לא משנה אם זה הגבר או האשה, שלא מרגישים את אותה שייכות ואת אותו כיף להתחבר. במפגש האחרון זה כנראה הפך לבעיה קהילתית...

מאד יכול להיות שפעילות מאורגנת בהשתתפות חלקית תצמיח יותר מפגשים ספונטניים בין האחרים שלא ישתתפו בה.

שירי,
אין לי התנגדות למעגל גברים או למעגל נשים.
פשוט אני באופן אישי לא כל כך מתחבר לעניין הארגון של מעגל שכזה.

כדי שמישהו יתארגן למשהו, חייב להיות צורך בזה.
כשאני נפגשת עם חברות שלי בלי גברים, זה כדי לקבל תמיכה בתחומים שמגבר אני לא אוכל לקבל, או לא באותה
עוצמה.
כשבן זוגי נפגש עם חברים ,גם אז ברור לי מה הצורך (כמו הצורך שלי + להרגיש רווק ללילה אחד :-) ).
למה שגברים שבקושי מכירים אחד את השני יפגשו? בשביל מה?

צפריר
אני מכבדת את זכותך שלא להרים את הכפפה. עם זאת , קשה לי לדמיין מעגל גברים שמתארגן לו באופן ספונטני. גם מעגלי נשים, בדרך כלל, אינם מתארגנים באופן ספונטני. זה מתחיל מצורך מסוים, עובר לשלב היוזמה והארגון ורק אז מתרחש. לי עצמי הייתה רתיעה מסוג מפגשים שכזה, על בסיס מגדרי, אולם ברגע שהתגברתי , זה הפך לכיף לא רגיל ולמקור בלתי נדלה של עוצמה מסוג חדש עבורי. איני רואה כל סיבה מדוע שזה לא יקרה גם עם גברים. לדעתי דוקא בקהילה שלנו עשויה להמצא הפתיחות הראויה לכך.

שירי,
פנית אלי ואשיב. אני מעדיף שהמארג יארג מאליו, אינני מהמארגנים. בכלל אינני מתחבר למעגל נשים ומשולש גברים.
ההפרדה המגדרית זרה לראייתי.
זה לא שאין הבדל בין הזכרים והנקבות, אלא שהרבה יותר מפרה החיבור בין גברים ונשים (מפרה - תרתי משמע).
מושגים כמו הכוח הנשי או ההדף הגברי קיימים וניתנים לאבחנה, אלא שעל פני הפרדה מכוונת או לא מודעת, לתפישתי - רב הדומה על השונה.

דברים מתרחשים מאליהם, השנה, למרות הכתוב למעלה, למרות הגברים אשר על גבם היה שלט "נגרר", למרות הנשים שעל חזן התנוסס שלט "גוררת", עדיין המפגשים הבלתי אמצעיים והבלתי "מאורגנים" הם אלה שתרמו לאותה אווירה כללית נעימה.

ובכל שנה העניין מתרחב, כך השנה האווירה הכללית היתה יותר נינוחה.

שיחות אישיות, מפגשים לרגע, היכרות עם האנשים שמאחורי השמות מספקים את אותה אינטימיות מינמילית, הילדים מהווים דבק מצויין.

כשאני בא לחופש בחברת אלו שבגדול חיים באופן שמפרגן לדרך חיי, שדרך חיי מפרגנת להם, אני בא לשהות עם ידידים.
מעגלים או ריבועים נוצרים מאליהם.

לכן, את הכפפה שזרקת אני באופן אישי וטבעי לא אוכל להרים.

חופשה חופשית המייצרת באופן ספונטני מעגלים כאלה או אחרים, זהו המודל המועדף עלי.

ענת,
רוב הגברים מתקשים להביע רגשות. רוב הנשים מתקשות להבין את רוב הגברים. רוב הנשים ורוב הגברים מתקשים להביט [po]בגובה העיניים[/po].
כאבי הגב נובעים מחוסר גיבוי. כאבי הלב נובעים מחוסר אהבה.
גיבוי ללא אהבה = אהבה ללא גיבוי.
כל כך שונה, כל כך דומה.

שירי, אחלה רעיונות.

לגברים, למה שלא תארגנו מעגל גברים במפגש הבא? יש למישהו אומץ להרים כזה פרוייקט? צפריר? רני? אמיר וייסמן? או אולי מישהו אחר? נראה אותכם. מעגלי נשים זה כבר מזמן דבר מאוד פופולרי לשמחתי, (אני, בין השאר, גם מתפרנסת מהם).
שמעתי שבארה"ב החלה בשנים האחרונות מגמה של מעגלי גברים. אז בבקשה, יש לכם אתגר.
אני לוקחת על עצמי למפגש הבא, כאמור- כנראה ביחד עם מיץ פטל, מעגל של משחקי הכירות (זה המקצוע שלי).

שלום לכולם. היינו ונהננו מאד, למרות שבאמצע הלילה התקפלנו וחזרנו לישון בבית. גם נעמה וגם אני לא הצלחנו להרדם. אני חושבת שאני מאד אוהבת ומתלהבת מהרעיון לישון בחוץ אבל ת'כלס זה לא כל כך בשבילי. צריכה את המיטה שלי. היה לי מוזר שכנראה שהיו אנשים שאני מכירה מהפורום אבל לא ידעתי לחבר פרצופים לשמות וגם התביישתי להסתובב ולהציג את עצמי... בכל זאת מאד נהננו ואולי בפעם הבאה נעיז יותר.

אני אישית כ"כ נהנתי ממפגש. תמיד אני מגיעה עם המון חששות, מועקות, רצונות לבטל הכל ברגע אחרון.
לא ברור איך אני ,שכ"כ פוחדת מחברת אנשים שרדתי בה"ס, או אולי בעקבות בה"ס התחלתי לפחד...
תוך כדי מפגש, כל החששות שלי תוך שעה מתפוגגות. כל שנה אני מכירה יותר ויותר אנשים.
יש לי כבר קבוצה קבוע של אנשים שאני פוגשת המון והם מאוד קרובים לי ואני מאוד אוהבת אותם.
בעלי לא נגרר אחרי, אלה בא כשווה לי למפגש הזה, עם סקרנות שלו וחששות שלו. קשה לי לדמין אותו כנגרר אחרי.
כאחד תנאים לזוגיות ביננו ,רק שהכרנו החלטנו שכל אחד הוא פנוי לעשות מה שמענין אותו.
יש דברים שהוא עושה אותם לבד (כמו לראות משחקי כדורסל או ללכת לסדנא שלא מענינת אותי) ויש דברים שאני עושה
לבד. לידות ,גידול וחינוך ילדנו מענין את שנינו. אז כמובן שגם הגענו אנו ביחד למפגש והיו לשנינו נושאים רבים לדבר
עליהם.
אין לי מושג האם פתחו כבר דף על סדנאת דימוי גוף שלדעתי היתה מאוד חזקה אבל קצרה.
היא השיארה אצלי טעם של עוד ורצון להמשיך לדבר על זה.
נראה לי שכתבתי קצת ארוך ומסובך.תראו מה השעה :-)

שאול, יש דף [po]אבהות והנקה[/po] , תבדוק אם הוא מתאים להתחיל בו דיון.

קראתי את דברי ענת גביש, ופתאום חשבתי איזו מתנה זו היתה לבן זוגי, כשיצא לו לדבר עם מישהו קרוב השבוע על הלידה שלנו, ולספר עליה מנקודת מבטו.

רוב הגברים שהכרתי באופן אינטימי מסוג זה או אחר, התקשו להביע רגשות.
נראה לי שחלק לא קטן בתסכול שביחסים בין גברים ונשים נובע מהפער בין הצורך של הנשים לחלוק, וחוסר היכולת/ענין/רצון/חיבור של הגברים בתחום הרגש. [b]הרוב, לא כולם[/b].

דווקא על כאבי הגב שלהם הייתי שומעת, אבל לא על כאבי הלב.

שמעתי מורים רוחניים (גברים ונשים) אומרים שזה נובע מחוסר החיבור שלהם לחלק הנשי שבתוכם.
למען הסר כל ספק ו/או פגיעה אישית או קולקטיבית, לא מדובר כאן בהבחנה ערכית כל שהיא אלא רק בעובדות.
ואכן בפארק הירדן היו לזה כמה יצוגים.

כן,שאול, הבנתי את הרוח מדבריך ,וכתבתי בציניות "גברים בלי חוויות לידה " . מנסיון הגבר הפרטי האהוב שלי וגם מנסיון רבים אחרים , חוויות לידה של גברים ,לא רק שהן עצומות ורבות , הן גם לא זוכות לשיא ולפורקן של לידה , ופעור כאן איזה ריק ,איזה העדר מקום אמיתי של השתפכות בכל התהליך הזה. הם מלווים, תומכים , מפייסים , מפנקים , מעסים , מביאים מרחיקים מקרבים מרימים שותקים אומרים מהנהנים מרפדים מחממים , הכל במחול דאגה מסור לקדושת ההריון והלידה עד הרגע המדהים ואחריו , שוב , ו...מה . ? איפה הוא ? הכאב גב שלו, החרדה שלו , ההתרגשות , הבהלה , ההשתאות , ,הפחד , הבדידות הזאת במיטה המשפחתית ,החששות , השמחה ,כל העוצמה הזאת מה איתה ? איפה היא תתפרק בדיוק ? אצל היולדת שכולם מכרכרים סביבה.? אצל התינוק אולי? אצל חבר שלו? .

אני שמח שיש כל כך הרבה תגובות.
ענת גביש, אני הייתי נוכח פעיל בשתי הלידות של רעייתי, גם בהריונות.
בהקשר ל "קבוצת הגברים" - יתכן וכדאי לחשוב על משהו, היות והגברים הינם כ 50% מההורים.
כמו שהיה דיון על עירום ודימוי עצמי, מין הסתם של האישה יש מקום לדעתי לקיים דיון על הורות ואבהות עם כל המשתמע מכך.
מישהו נוטל יוזמה לפתיחת דף בית? אולי מישהו / מישהי מכירים דפים דומים?
שנה טובה ובברכת "לעבור את החגים בשלום". :-)

חזרנו רק אתמול מהצפון.
היה ממש כיף ומעודד וגם מרגש. פגשנו אנשים טובים באמצע הדרך. ( אם ההיתי יכולה הייתי מצרפת לפה קובץ עם השיר ).
ואהבתי שלוחה למור , ענת ומיכל המקסימות. ושוב המון תודה.
אמא שלי בקשה למסור שהיא נהנתה מאוד בהצלחה בדרככם ונשיקות לילדים ושנה טובה עם הרבה בריאות ואהבה ( אני מוסיפה במקומה שאת מי שהיא לא הספיקה להרים היא תחבק ותרים בפעם הבאה..;-) ).
היה חסר לי קצת תוכן...אז הצעתי לשירי (?) שנכין אולי משהו לפעם הבאה...
אז שנה טובה ונתראה ...

שאישה תארגן אותם?? :-D

מצטרפת לגילה בעניין האירגון: צריך אישיות מתאימה שתקום ותארגן. צריך חשק לזה. אולי יופיע אחד כזה במפגש הבא.
יש בזה גם משהו מיסיונרי שמרתיע: למה שגבר שאין לו צורך, כי הוא לא מאלה שנגררו, יארגן מפגש כזה?
ומי שהגיע בעל כורחו, בטח לא יתחיל גם לארגן שם פעילות.
הצעות לפתרון?

לגבי הבעלים - הכל חוזר למקום של השותפות, לא? אולי לא.
וענת לדעתי - אין פה שום דבר עקרוני נגד לארגן. כולם שמחים ש"מישהו" יארגן, ולאף אחד לא מספיק חשוב שיהיה מאורגן עד כדי לארגן בעצמו. לא?

>נהנת לדבר על המפגש, כאילו היתה שם<

[u]כולם רוצים להיות כמו כולם[/u]? המממ. יש לי דף שתאהבי: [po]קיצוניות באופן טבעי[/po]. אה, וראי גם את הדפים שמופנים מ-[po]מדור קהילת באופן[/po].

לגבי הנושאים שהעלית: צר לי לסבך לך את ראיית העולם, אבל הדעות בקרב האנשים שמתבטאים כאן חלוקות לגבי כל הנושאים שהעלית (את מוזמנת לקרוא (ולהגיב!) בדפים הרלוונטיים). טוב, בעצם לגבי המטרנה יש הסכמה. :-)

אגב, לי ממש לא אכפת להיות כמו כולם. הבעיה היא שרוב האנשים לא רוצים להיות כמוני.

אז אני דווקא נגררתי אחרי בעלי. אני מקווה שלא תעלבו ממני אבל אני חושבת שכל מה שאתם עושים זה כמו איזה כת שבה כולם אותו דבר. הסתכלתי עליכם וראיתי שאתם פשוט צריכים להיות אחרת, לא טוב לכם להיות כמו כולם, מה כל כך נורא בבית ספר? מה כל כך נורא במטרנה? מה כל כך טוב באיך שאתם לא שמים גבולות לילדים שלכם, פראי האדם האלה שלא יודעים מה זה חינוך.
גם אצלכם כולם רוצים להיות כמו כולם, רק שאצלכם הכל כל כך צודק ונאור, לכל דבר יש לכם תשובה, הכל כל כך זורם.

אני לא רוצה לפגוע או להעליב אף אחת, אבל זה מה שאני הרגשתי שמה. כאילו אני לא בסדר כי אני חיה כמו כל בן אדם נורמלי בארץ הזאת.
זהו...
יצא...

אני מקווה שלא תתנפלו עלי... זה פעם ראשונה שאני כותבת בכלל באינטרנט..

באמת נראה שלגברים היה יותר קשה. נשים זרמו לשיחה בקלות ,הנושאים הברורים מאליהם משמשים גשר רחב ונוח .
גברים בלי ציצי , בלי חוויות לידה (באמת , בלי חוויות לידה ? אני מכירה גבר אחד שעדיין לא התאושש מההריון ! ) אבל כמה לא מובן מאליו זה , לשבת לדבר על זה . גיסתי התעקשה שזה היה מפגש נשים , שהילדים והגברים נגררו אליו. מחיתי בתוקף ,ואמרתי שמה פתאם , זה היה מפגש של כל המשפחה עם כל שאר המשפחות . אבל בינינו , פגשתי לפחות שלוש נשים שאת בעליהן לא ראיתי כי הם נשארו עצבניים באוהל , ואחת אמרה לי בחיוך לא שמח שאחרי המפגש הזה בעלה רוצה [b]היום[/b] לרשום את הבן לגן ולא לשמוע יותר מהחבורה המעצבנת הזו .
פגשנו גם בעלים שהיו כל הזמן עם זאטוט על הידיים , מכינים קפה , שותים יין , סרוחים על איזה מחצלת או ערסל ונהנים מהכלום .
אם אפשר היה להסיר את האנטי הגדול נגד אירגון כלשהו במפגשים של באופן, היה יכול להיות מוצלח מעגלי גברים בלבד , במפגש .
כמה זיוני שכל אנחנו שומעות זו מזו על כל רגע של ההריון ולפני הלידה ואחריה ותוך כדי . ולהם , כאילו אין את הנישה הזו.

הייתי במפגש עם רעייתי ושני הזעטוטים.
הייה מאוד נחמד, אף שנעקצתי לא מעט...
אני יכול להוסיף שני דברים על הנופך הכללי.
דבר ראשון הוא שיצא לי לדבר עם מספר גברים והתחושה הכללית היתה שחלק מהגברים באו בעקבות רעיותיהם והם מרגישים לא קשורים לנושא ולמקום. לדעתי יש בזה טעם נפגם. נפלא שיש כל כך הרבה מחשבות ורעיונות אך יחד עם זאת ידועה האמרה "טובים השניים מין האחד". מה עם השותף לחיים?!
דבר שני הוא שאני מרגיש שאני למדתי להכיר את בני (3) יותר טוב בעקבות המפגש. רוב הזמן אני פוגש אותו לאחר שאני חוזר מהעבודה ושנינו כבר עייפים וגם רעייתי עייפה וכבר כולם מתחילים להיות עצבניים ועוד מעט מקלחות ושינה...
בעקבות המפגש היינו מספר ימים ביחד ולמדתי להכיר עוד צדדים יפים בו ובקשר אב-בן.
כן ירבו.

כנ"ל כמו רותי

היה נעים באמת

אנחנו תכננו להגיע...אבל קמנו ואני הייתי קצת כבדה האמת. התחלתי לחשוב על כל הנסיעה הזו... והיתושים... והצ'תקנתי- אני מודה!
מקווה שבפעם הבאה נגיע (ואז כבר אומני תהיה יותר גדולה...אח! תירוצים, תירוצים, תירוצים).
[hr]
אני חושבת שיש משהו שיכול באמת קצת להפחיד בכך שהופכים מחברים וירטואליים לאנשים עם פנים ממשיות ולכן אני מבינה על מה רותי דיברה.
כאן אנחנו כ"כ רגילים "לדבר" אחד עם השני ויש כאלו שאפילו מנחשים את תגובותיהם של האחרים, אבל לעמוד ממש מול הבן אדם פנים אל פנים יכול להיות מאד חשוף, כי חוסר הפרצוף כאן מגן עלינו באיזשהו אופן מחשיפה. ובסה"כ לעתים מדובר כאן על דברים דיי אינטימיים והאמת היא שלקח לי זמן להבין מדוע ישנם אנשים שמעדיפים ל"הסתתר" תחת שמות בדויים או להישאר באלמוניותם. עכשיו אני קצת יותר מבינה את זה (אחרי שאני מטיילת כאן כבר כמה שבועות).
רותי, קבלי (()) גדול! {@

עכשיו אני מצטערת שלא באתי (אל תצחקו, התביישתי ופחדתי).

על אף שנאלצנו לעזוב מוקדם, היה נפלא, מילאנו מצברים, וכעת הביטחון בדרכינו/ דרככם גדל.
תודה

פעם ראשונה שהיינו במפגש כזה ואני חייבת להגיד שזה כל כך ממלא אויר ונותן כח, מחזק ומעודד שבא פשוט להגיד הרבה תודה לכל מי שמארגן ומניע (מניחה שאילו רני וחדוה) ולכל הקהילה שהיא כל כך פתוחה ונוחה ומקבלת. אני בטוחה שנבוא גם למפגשים הבאים ואני אשמח להיות חלק מקהילה שיש בה אנשים כמוכם.

חזרנו. היה כיף לפגוש את מי שהספקנו להכיר .והיה גם כיף להסתובב בין מליון (ככה זה הרגיש ) אנשים לא מוכרים שכולם עם מנשאים וציצים מניקים ,וטונות ילדים מבסוטים והורים מבסוטים ,שלא לדבר על כמה סבתות שהיו מפוזרות בשטח עם הבעה מסטולית ומרוצה .ואיך אורלי אמרה - "מדהים כמה הרבה ילדים פה ולא שומעים אף הורה צועק או בכי ,ולא רבים.."
היה מצוין ונהדר ורוצים עוד מפגש.

מה - זה היום???
מסתמנת האפשרות שגם אנחנו לא נגיע. אם כן - אולי ליום.
אני קצת מקולקלת (פיזית), והעומס על כולם גדול מדי (לילדים חסרה אמא, ולאבא חסרות שעות שינה).

אחרי לבטים וקשיי החלטה, התכנסנו למסקנה שלא נוכל להיות במפגש )-:
כל בני הבית, ובמרכזו הילדים, זקוקים להתכנסות והיאספות לקראת הראשון בספטמבר, ולא להתפזרות ויציאה כעת.
חבל שלא נוכל להיפגש, נעשה את זה בפעם אחרת.
שיהיה לכם מפגש מהנה...
גילה וליאת - אנחנו חייבים לכן שיעור חד-אופן...

תודה שרון, אכן נביא כמה מאמהות המזון, וגזיה.

יופי חגית, חשבתי על אותו רעיון בדיוק. אז אביא איתי ציוד, להגדיל את המאגר.

לגבי פעילות משותפת, מה דעתכם להביא כל מיני חומרי יצירה (כדוגמת: בריסטולים, מספריים, צבעים וטושים למיניהם, דבק פלסטי וכו...וכו...) וליצור יחד בחיק הטבע?! הרעיון המרכזי שעלה לי בראש הוא פשוט ליצור יחד כרטיסי ברכה לכבוד ראש השנה הממשמש ובא. אין סוף לרעיונות היצירה האפשריים: אפשר להשתמש בחומרים מהטבע, לעשות שימוש באריזות הטובשילים או בקרטוני הביצים וליצור כרטיסי ברכה ממוחזרים, ועוד ועוד כטוב דמיונכם עליכם. בקיצור אתם מוזמנים לברך ולהתברך וליצור ולהנות. רק אל תשכחו להביא קצת חומרים הכרחיים כדי שלא כולם יחכו לזוג מספריים בודד שיתפנה או לטוש האדום שחביב במיוחד דווקא על הבת שלי.. להתראות, ובהזדמנות זאת גם שנה נפלאה לכולם.

אי אפשר להזמין פיצה או המבורגר מהמקדונלד הקרוב ?

אנו חושבים על להביא אוכל מוכן ליום הראשון ולשאר הימים (אנו מתכוונים להמשיך לטייל באזור עד יום שלישי) אז לבשל. פרט ליום שבת (כי אני לא מדליקה אש בשבת),( עלה לי רעיון לעשות קידוש משותף לכולם..... אם כל אחד יביא כוסית קטנה ובק' יין קטן) .
הרעיון של הדייסה מצא חן בעיני....
אפשר להביא ירקות כמו קישואים, גזר, תירס ולבשל... עם קצת מלח.. גם טעים מאוד.
למי שמתעצל אפשר להביא טובשלים....
אנו נביא בטח את כל הבית.....אז אתם מוזמנים להעזר ...

בקשר לסוגיית הלוגיסטיקה הקולינרית שעלתה כאן:
אנחנו שייכים לשתי הקבוצות שהגדירה בשמת, למרות שבשנים האחרונות נוטים יותר ויותר לכיוון הקבוצה הראשונה.
שאלת המוצא, [po]ענת שן לוי[/po] , היא קודם כל באיזה ראש את באה? יש אנשים שבצאתם מהבית לטבע לא רוצים לראות "מטבח" מקרוב, ושכל הרעב יגש לארגז ויטול משהו. אצלנו, בשבילי לפחות, חלק מלהיות בחופשה, במובן של שינוי השיגרה, זה גם לבשל ולהאכיל, מה שיוצא לי בבית לעשות רק בשישי-שבת.
במפגש כזה עוד לא היינו, אבל מניסיוננו בשנים האחרונים בשנטיפי-בראשית-פסטיבל הג'אגלינג וסתם גיחות בחופשים עם חברים לקמפינג, מה שעובד בשבילנו טוב הולך ככה:
בבוקר כל אחד קם לתוך הקורנפלקס/דייסה/קפה/פירות החביבים עליו, בצהרים מארגנים משהו קל על בסיס "משהו בפיתה", או כל דבר שאפשר "לבשל" בעזרת פותחן שימורים... הארוחה המרכזית היא בערב, כשפחות חם, פחות מתאפשר להסתובב בגלל החושך וממילא מתקבצים. סלט גדול יעסיק הרבה ידיים קטנות, גם פיתות על הסאג' הולכות אצלנו טוב ומספקות מזור לנפשם של הפירומנים שבינינו, כשעל הגזיה מתהווה תבשיל מבין מה שקרוי אצלנו "אמהות המזון": אורז, פסטה, פירה וכו', עם או בלי ביציה בנפרד, ואחר כך סביב השולחן או המפה על הרצפה, אמא ואבא יספרו בפעם האלף איך הם הכירו בסמינר מד"צים לפני 7000 שנה, כשאבא בישל לאמא [b]בדיוק[/b] תבשיל כזה (רק עם מחטי אורן במקום עלי דולב), והיא התאהבה בו...
מה שחשוב, אם באמת לא פיקנקתם בחיק הטבע מאז הטיול השנתי, זה לחשוב בבית מה בא [b]לכם[/b] ומתאים [b]לכם[/b], ולהתארגן בהתאם עם ציוד ומצרכים.
שאלות ספציפיות ייענו בשמחה.

ויש אנשים (אולי הם יזדהו כאן) שבאים עם סירים, עם כלי מטבח (סכינים, קולפנים, צלחות, סכו"ם), עם גזיה לחיק הטבע, ועם אורז, קטניות, תפוחי אדמה, ירקות, תבלינים, שמן - ופשוט מבשלים תבשיל או מרק נהדרים, ככה בחיק הטבע!
ויש אנשים אחרים (אולי הם יזדהו, גם אם לא יתנו הפעם שום הדגמה חיה) שבאים עם תפוחי אדמה, מלח, בטטות, בצלים וידע איך לעשות מדורה, ובשניות מקימים מדורה שהופכת אחר כך לתנור בישול.

ענת חשבתי על קוואקר יבש לבישול דייסה. פירות יבשים. וקופסאות שימורים....

תגידו, איזה אוכל כדאי להביא? מה שעלה לי עד עכשיו זה: ירקות, פירות ו-קופסאות שימורים???
האם אפשר לעשות שם קומזיץ קטן ולעשות פטטות?
מאז הטיול השנתי בתיכון לא הייתי צריכה לתכנן אוכל לשלושה ימים ואף פעם לא הזדמן לי לתכנן אוכל לשלושה ימים לארבעה אנשים...

גילה, יש לי קלטת וידאו עם קטע על אשה אפריקנית שיולדת ביער. אמא שלה עוזרת לה קצת. חוץ מזה היא קצת נאנחת, נראה כאילו קצת לא נוח לה, היא קצת עומדת והולכת ואחר כך קצת כורעת, ואז התינוק יוצא. פשוט מחליק החוצה. ואז היא לוקחת עלה גדול, ענק, כזה כמו של עצי בננה, ועוטפת את התינוק.

אח. יש מצבים בהם אני רוצה להיות בהריון....
(אני אגלה כאן בסוד שהחלום האמיתי שלי הוא ללדת בטבע. תאספו מידע, ובבוא היום אני אשאל אתכם)

אני עונה בשם דניאל :
יהיה חד אופן, ותינתן הדרכה למעוניינים לרכב עליו, ללא אחריות לתכולת המנשא...;-)

ועוד הצעה לפעילות: אני מקווה שכל ההריוניות בינינו שצפויות ללדת עד אז יהיו כבר אחרי, אבל אם לא - אפשר לשלב לידה שבטית באווירה טבעית במיוחד...(-:

לשעורי חד אופן גם אני מוכנה להצטרף.
וילדים שמלמדים זה משובח במיוחד - כי אולי יהיה בסביבה חד אופן שמתאים לגודל (קוטן) שלי [-:

אני רוצה!!!
הוא גם יוכל ללמד אותי לרכב על חד אופן???
והוא גם יוכל ללמד אותי לרכב על חד אופן כשהדר עלי בתוך מנשא??? ;-)

[list]
[*] אני רצינית לגבי החד אופן. לגבי [u]חד-אופן עם הדר[/u] אני מוכנה להתפשר
[/list]
לגבי "מופע" - שלא יבנה עלי. מאידך, בן זוגי יודע קצת ג'אגלינג ואם הוא יהיה במצב רוח [b]ממש[/b] מדהים אולי הוא יאות לשתף פעולה. אבל קשה לי להאמין. טוב נו, בעצם מוטב שלא יבנה עליו :-(

להתראות שם :-D

אנחנו מתכוונים לבוא למפגש, אם כי לא בטוח שלכולו.
דניאל, בננו הגדול, ישמח מאד להעביר במפגש סדנאות ג'אגלינג למתחילים (גילאי 7-70), ואולי גם לארגן איזה מופע עם ה"תלמידים". האם יש ביקוש?
כמו כן, כל מי שמג'אנגל ו/או שיש לו ציוד, מוזמן להביאו כדי להרחיב את אפשרויות התרגול בסדנה...

האם מובטח צל מלא לכולם או שכדאי להגיע מוקדם בבוקר חמישי כדי לתפוס צל מלא לשלושת הימים?
האם במיקום המדויק של המפגש יש זרימה איטית והמים רדודים (מאפשר לקטנטנים חופש או יותר נכון לנו ההורים)או שצריך יהיה ללכת קצת בשביל למצוא מקום כזה?

בשנה שעברה היתה אפשרות לצאת ולהכנס חופשי, למי שהודיע בכניסה שהוא מ"באופן"

[po]שרת האוצר[/po],
התשלום הוא עבור כל יום. אם תצאו לישון במקום אחר תשלמו כמו מי שנכנס מראש ליומים. אם רוצים להכנס ולצאת במשך היום צריך לברר על כך בקופה.

האם יש הסדר לגבי תשלום בכניסה אם מעוניינים להכנס ולצאת חליפות? התשלום הוא חד פעמי או עבור כל כניסה?
כלומר, אם נגיע בשישי, נלון במקום אחר ונרצה לשוב בשבת בבוקר?...

אל תשכחו להצטייד בחומר דוחה יתושים או דומיו, על מנת שלא תחזרו עקוצים .

אסנת - המפגש פתוח לכל מי שמעוניין. אין חברים רשמיים בקהילה.

אסנת -
אין "תכנית".
בעקרון - ממוקמים במקום אחד, הירדן זורם בפארק, וזה מקור המים בו משכשכים.
תאורה - יש במקום.

את יכולה להמשיך לשאול פה על הדברים הספציפיים, או לפנות לרני.

גילה,
האם, לדוגמא, חלק "מתוכנית" השבת זה נסיעה לכנרת?
האם יש תאורה במקום או שצריך להדליק פנסים? וכו...
כבר עשינו מספר שבתות בחיק הטבע, ואלו דווקא זכורות לטוב, אך יש להכיר את המקום ואת המגבלות כדי להתארגן בהתאם ולכן שאלתי מי המארגנים בכדי לברר פרטים יותר ספציפיים...

רני,
א. תודה
ב. התכוונתי לשאול האם השבת פתוחה גם למי שהגיע במקרה לאתר [b]האינטרניט[/b] ואינו חבר רשמי בקהילה (יש כזה דבר "חבר רשמי בקהילה"?)

אבטחה.
אולי נשמע הסטרי אבל בעיני חשוב מאוד כל שכן כשזה מפגש שמפורסם באינטרנט.
אני מציעה שמי שיכול להביא נשק איתו שיביא.וכדאי , אם אפשר להצניע אותו.

לאילו בעיות של שמירת שבת את מתכונת?
(שואלת כדי להבין)

אסנת,
הפארק פתוח לכל דיכפין בכל יום. מכיוון שאנו קבוצה די גדולה, גם מי שמגיע במקרה לא מתישב דווקא איתנו.
לגבי השבת לא צריכה להיות בעיה לדעתי, מכיוון שזהו פארק מגודר. אירגון השבת צריך להעשות על ידי שומרי שבת, כדי שיהיה כדת וכדין.
אנחנו נשמח אם גם הפלג הדתי בקהילה יבוא וישתתף.

תודה לך הכבאי, אתה באמת כבאי?

ורד
פארק הירדן נמצא על הכביש המקיף את הכנרת (מצפון), אם באים מטבריה, עוברים את צומת כפר נחום, העליה לאלמגור, גשר אריק, ומגיעים לצומת פארק הירדן, פונים צפונה ואחרי כק"מ יש פניה ימינה (מערבה) לתוך הפארק.

איפה זה יוצא בדיוק? אני לא כ"כ מכירה את האזור

השבת פתןחה לכולם? גם למי שבמקרה הגיע לאתר?
מה עם דתיים? יש בעיה של שמירת שבת במקום?
מי מארגן את השבת?

המלצה למזרונים: לא להתפתות למזרונים המגולגלים העשויים ספוג מוקצף (אני חושבת שזה החומר), אלא אם כן אתם רגילים לישון בבית על מיטת מסמרים ואז זו עלייה ברמה ;-)
עדיף לקנות (בעיניי) מזרונים רגילים, אולי אפילו קצת יותר דקים, עם הציפוי הזול ביותר שיש (בד המשמש לריפוד, לבן) ברוחב האוהל, או אפילו שניים שביחד שווים את רוחב האוהל. מגלגלים, מאפסנים, וכשצריך משתמשים.
פרקטי גם להלנת אורחים אם אין לכם מקום בבית.

סופ"ש של 31 באוגוסט, חמישי אחה"ץ עד מוצ"ש.

ענת - אוהל - קנינו ב"למטייל", תסתכלי [url=http://shop.lametayel.com/cgi-bin/lametayel/scan/st=sql/sp=[po]results]פה[/url] p3[/po]/se=CATECC/sf=category/sf=active/se=1/tf=sort/to=n/ml=6.html. קנינו את ה "משופר", משיקול של אורור. עוד לא עמד למבחן אמיתי. לגבי ההרכבה - היא אכן פשוטה. קצת מעיק לפרק - הבד מתבלגן, אולי אני אשתפר בעתיד (-; .

למישהו יש המלצה על מזרונים?

אפשר אולי לציין כאן את התאריכים של המפגש?

אז מי מביא מדבקות? (סתם ,סתאאאאם!)
אנחנו חושבים לרכוש אוהל טוב לארבע נפשות. למישהו יש המלצות?

כמו בכל שנה, אנו נפגשים למפגש משפחתי-קהילתי משותף לקהילת "[po]באופן טבעי[/po]" ואורחיהם בפארק הירדן.
מתי? מיום חמישי 29 באוגוסט, ועד מוצאי שבת 31 באוגוסט. כן, שלושה ימים, שני לילות. מי שרוצה יכול לבוא רק לחלק מהמפגש. מי שרוצה יכול יותר.
ניפגש על הדשא, בצל האקליפטוסים, על שפת הירדן. נחליף רעיונות וחוויות, נאכל, נרחץ במי הירדן הצוננים, נישן באוהלים, נעקץ ע"י יתושים, נדון בנושאים ברומו של עולם (וגם ממרגלותיו), ננוח (!!), ו... כל מה שיעלה על דעתנו.

[b]יהיה כיף[/b].

עוד לא סגרנו על עלות הכניסה. בשנה שעברה שילמנו 35 ש"ח למכונית ל-24 שעות (בשבת - ניתן להשאר עד צאת השבת).

כדאי להביא, נוסף על כל מה שקשור לקמפינג, גם - משחקים, כלי נגינה ו - מה שבא לכם.

כולם מוזמנים לארגן פעילויות משותפות.

שתי הצעות כבר באמתחתנו:
[list=1]
[*] (בהשראת [po]מפגש מנשאים[/po]) - כל מי שמשתמשת/משתמש במנשא נוח/מיוחד/שאי-אפשר-בלעדיו - כדאי להביא ולספר לחבר'ה.
[*] (בהשראת המאמר של [po]מיץ פטל[/po] - [po]אני ואימי דור חדש בהורות[/po]) - מה דעתכם להביא גם את סבא וסבתא? אולי את האחות הגדולה שלא מבינה אתכם?
[/list]

ניתן להגיע גם למשך היום ללא לינה - לכל מי שמתקשה להביא את עצמו/ילדיו/הוריו ולדחוס אותם לתוך האוהל.

להתראות במפגש