אורית - בים יש הרבה שמש. בעיתי לילדים הלבנים שלי.

גוני - לוחשים לי מעבר לכתף, שנכתבו מחקרים רבים על ההשפעה (החיובית) של לימוד נגינה על ההתפתחות הקוגנטיבית של ילדים. מחקר אחד השווה בין ילדים שעבדו הרבה על מחשב לילדים שנגנו פסנתר, והיה יתרון ברור לפסנתרנים.

ביומיים שהייתי מאוד נהנתי...!
אני דווקא חיפשתי אנשים לנגן איתם אבל היו שם מעט ... אני ניגנתי לשם הניגון אבל אף אחד לא הצטרף אלי (חוץ מאיילת) :-)
בקשר לאומץ לנגן אז .... אני מניחה שאם אתם מנגנים בבית הרבה ורק בחברת אנשים אתם נתקעים אז הבעיה תיפתר אחרי כמה פעמים מביכות. אבל אם אתם לא מנגנים בבית לשם הניגון אז מן הסתם גם במקומות אחרים לא תוכלו לנגן בנוח ..... בכל מקרה תמיד כדאי להתחיל לנגן !!
אני אשמח לענות על שאלות בקשר למוסיקה בדף האישי שלי .
אני מבטיחה במפגש הבא לבוא יותר מצויידת בכלי נגינה..... וגם לעשות מופע אש בלילה .(תהיה אטרקציה לילדים.... זה מאוד מרשים)

אם על פיקניק מבוקר עד ערב מדובר לא חייבים מקלחת והמקום האידאלי בעיני הוא חוף הים. יש חופים נפלאים ופראיים ומי שלא מפחד לא להתקלח יום שלם יכול להשאר וללון במקום.

החסרון של יער בן שמן הוא שאין שם איפה לשכשך רגליים (וילדיים. 2 י' במקור).
אולי עין חמד או סטאף? די מרכזי (דרומית לחיפה), ועם מים. אני חושבת שבשני המקומות אין מקלחות.

בשמת, אין שם שירותים ומקלחות ,אבל יש שם מקומות שלא מגיעים עם מנגלים.

אז אולי נעשה פיקניק ביום שבת אחד, מבוקר עד ערב?
אם כי זו בעיה לשומרי שבת.
האם גם שם יש אפשרות לישון באוהלים? עם מים, מקלחות, שירותים?

יש יער בן שמן שזה במרכז ומקום כיפי

אני מאוד נהניתי במפגש השנתי, ושמחתי להכיר פנים מול פנים כמה "שמות". כיף עכשיו לקרוא מה שאתם כותבים, כשאני יכולה לדמיין אתכם מול העיניים.

לצערי לא היה לי אומץ ללכת ולהכיר עוד ועוד. חוץ מזה שיש לי בעיה לזכור שמות. אבל מי שבא עם מדבקות היו חברים שלי מקודם ודווקא אותם יכולתי לזהות בלי מדבקות!

אני בעד חורשת טל (אף על פי שזה מאריך את זמן הנסיעה שלנו ...).

יש עוד מקומות נחמדים כאלה?

מתי נעשה עוד מפגש? פעם בשנה זה מעט מדי.

אנחנו הגענו ראשונים והלכנו כמעט אחרונים,ובכיף היינו נשארים עוד כמה ימים,רועי
(שלי:-)) היה מאושר ושמח הוא אוהב אוהלים, והוא כמעט ולא יצא מהמים ,ונהניתי לפגוש אנשים שהכרתי עד עכשו רק וירטואלית.
ושלצערי מפאת המרחק הפיזי ימשיכו להישאר וירטואליים גם הלאה עד המפגש הבא...
כמו גם אנשים שאני כן מכירה ושמחתי להיפגש איתם שוב.
ורועי
מה מייחד את חורשת טל?גם שם יש נהר או משהו כזה?(סליחה על הבורות) .

הערה אחת: בפעם הבאה בחורשת טל!

כל כך נהנתי. היה לי כיף להכיראת כולכם.
חבל שזה רק פעם בשנה.

גם אנחנו נהנינו...היה די מדהים לחוות את כל הבליינד -דייטים האלה.לצערי באנו לזמן ממש קצרצר ובטוח נתארגן אחרת בפעם הבאה.מקווים שתהיה פעם באה בקרוב!
היה כייף לפגוש את כולכם, גם הפנים המוכרות וגם הפנים המוכרות החדשות...אנחנו פראיירים שלא עלה בידינו לפגוש את כל מי שהיה שם ושאולי אנחנו מכירים כבר מכאן...בפעם הבאה?

גם אנחנו נהנינו מאד. היה ממש כיף, ורגיעה אמיתית. בפעם הבאה נחשוב על לבוא לכל שלושת הימים.

שמחתי מאד להצמיד פרצופים לחלק מהשמות, והצטערתי לשמוע שהיו כאלה שהיו במפגש אבל לא יצא לי להכיר. טוב, בפעם הבאה.

אה, וכל אלה שחששו מתוכניות למיניהן: כצפוי, רק חלק קטן מהתוכניות התממשו. בקרב התוכניות שלא התממשו כלול גם טיול האופניים שניסיתי לארגן :-(

תודה לחדוה ורני שארגנו (ואם היו עוד מארגנים -- אז גם להם), ותודה לכל מי שבא. |L|

היה אחלה!!!!
כל כך נהנינו והאנשים? כל כך נפלאים
רגע, רגע, לא להשמין כל כך... :-D
אז... אנחנו רוצים עוד פיקניקים בטבע
ואנחנו רוצים להמשיך את הקשר כאן ובחיים
ואנחנו כל כך שמחים שבאנו
(למרות שכל הגוף שלי כואב מהמאמץ :-))
אוהבת אתכם |L| ותודה שהייתם |L|

אנחנו נהננו מאוד במפגש.
שמחתי להכיר את מי שהכרתי (אנשים חדשים ספורים בלבד, בהתאם ליכולות הזכרון המוגבלות שלי, וצרכי הילדים הפחות מוגבלים).
שמחנו להעביר סופ"ש, מוקפים באנשים שלא שואלים אותנו שאלות שחוזרות בכל פינה.
שמחנו לגלות (שוב) כמה כיף בחיק הטבע, לילדים ולנו.

בשמת,
העוגה של טליה בתנור.
אנחנו נגיע מחר בערב, אלא אם פתאום יתברדק היום, ונגיע בשישי בבוקר.
וגם - יש לי מדבקות, שכחתי להגיד לך בזמן.

שלום לכולם.
אני חליתי ויש לי שיעול די מעצבן. אז כנראה נבוא רק ביום שישי. (אני עדיין מקווה שאני אשתפר)

כמה חבל! כל כך קיווינו להיפגש. ואנחנו דווקא נבוא בכל זאת בהרכב מלא, כנראה (כבר קניתי מדבקות).

לצערי :-(
לא נוכל להגיע מכיוון שצצו לנו דברים דחופים בשבת, וגם היום היחיד שחשבנו לבוא אליו, מתבטל.
אני מקנאה בכולכם, תעשו חיים ותהנו. נצטרף בשנה הבאה.

זו תזכורת לכולם על השוק קח-תן.אפשר להביא כל מה שבא לכם למסור, ופשוט נפרוש את זה בשטח (חשבתי שנניח סדינים או שטיחים ועליהם לפי סדר -בגדי ילדים, מבוגרים, ספרים, ומה שיהיה.אז אם אתם מביאים בגדים למשל, כדאי לעטוף אותם בסדין ישן ,שאפשר יהיה לפרוש אחר כך כמצע.)
בקשר לכניסה חוזרת ודמי כניסה-הסתבר לנו בטלפון היום שיש מי שדאג לזה, ונוכל לקבל בשער אישור לכניסה רב פעמית,ולא לשלם כל פעם אם עושים גיחות החוצה .מי טיפל בזה? כל הכבוד!

סינדי מקום שמור :-)

אנחנו תמיד שמחים להכיר אנשים חדשים.
אבל בלי קשר:
ניצן ואלונה - תשמרו לנו מקום!

ניצן, ואיפו אתה חשבת שאנו נקים את האוהל?

אלונה, אני מוכן שתקימי את האוהל שלך ליד האוהל שלנו ונכין אוכל ביחד. מה דעתך ?
ניצן

תודה רועי, זה גם לא רחוק מהבית
פשוט מגיעים? מה להביא? מישהו גובה כניסה במרוכז? או שמשלמים בשער?}

ממש על שפך הירדן לכנרת. במפה זה יופיע מיד בסמוך לכנרת בצד צפון.}

דרך אגב, איפה זה פארק הירדן?}

כבר כתבתי היכנשהו שנחשפתי לאתר שלשום ורק אמש "התיישבתי" עליו
אני מרגישה כבר חלק מכולם אחרי בילוי של [b]כל הלילה[/b] (כ- 9 שעות רצופות, כמדומני) ונתתם לי באמת המון
אז ...
גם הכנסתי את הרעיונות ל [po]פעילויות למפגש השנתי[/po]. אשמח לקחת על עצמי פעילויות משותפות שיסייעו לאנשים "לשבור את הקרח". ואם אנשים כל הזמן מצטרפים אז אפשר לדאוג שזה ייקרה באופנים שונים בפעילויות השונות לאורך הימים.

אני מבטיחה שלא מדובר ב"משחקי חברה" ושיתאפשר למי שרוצה ליצור קשרים ממשיים. חבל לבוא למפגש כזה ולא להתערבב באמת

חחחחחחח, עוד יהיה לכם/לנו קשה להיפרד

נאוה}

העברתי את הרעיונות המדליקים לדף [po]פעילויות למפגש השנתי[/po].}

איזה כיף! אני כבר מחכה למפגש. מייד נקנה אוהל! גם אני סובלת מבעיית ההיכרות, ומזדהה עם שגית ואלונה ועוד.
רועי, לנו אין כרגע אופניים...
בעיני הכי כיף להישאר שם ולדבר עם אנשים ולהתבטל...

אבל כל אחד וטעמו.

הצעתי: שכל אחד מאיתנו יבוא עם מדבקות גדולות לשים על הבגד/הכובע/הלא יודעת מה (שיהיו מספיק מדבקות גם להחלפת בגדים וכדומה), ועליהן נכתוב את שמנו, באותיות גדולות. כך, כל אחד יוכל להגיד: אה, את שגית לב! קראתי מה שכתבת על.... כל כך רציתי להכיר אותך...

זאת הגננת עם האחריות העצמית, ושוברת המבוכה. כך גם נדע כולנו שאנחנו "שייכים" לעסק, ונרגיש חופשיים לפנות זה לזה.

מה דעתכם?
בשמת.}

ענת תודה על התמיכה.
צפריר או אורנה יש לי באמת בעיה של ביטחון עצמי, ונכון להיום אני לוקחת פרחי באך שאמורים לחזק לי אותו. כנראה הם עלו לי לראש אם היה לי אומץ לכתוב את מה שכתבתי. אני הייתי במפגש הקודם יומיים עם לילה באמצע ויצאתי משם עם חברים חדשים.
אבל...
רציתי להכיר יותר. חשבתי "מי בינהם האנשים שכותבים את הכתבות שאני אוהבת", ולא ידעתי. רציתי לחוות שייכות אולי. אני כבר לא זוכרת בדיוק. אבל ממש חסרה לי איזו פעילות משותפת כמו הכנת אוכל ביחד שאפשר להתחיל לדבר כדרך אגב, בין קילוף ת"א וטיגון פיתה. אפילו ב"ריינבו" (אני יודעת את זה רק מסיפורים, סליחה) יש פעילות משותפת כמו מדורה בערב או הכנת אוכל.
הסיבה הכי חשובה למה אני כותבת את הכל היא - אני רוצה להכיר אישית כל מי שכותב פה. איך אני אכיר את אורנה וצפריר אם האוהלים שלנו לא יהיו קרובים אחד לשני?
יש סיכוי גם שאני לא אכיר גם רועי ויונת בגלל שלא אצא לטיול אופניים.
לא יודעת מה עם אחרים, אבל אותי זה מצער.}

שלום צפריר,
באמת השתלחתי. נפגעתי קצת בשביל הכותבות שתיארו את מה שהרגישו, ומיהרתי אולי לקרוא את דבריך הראשונים בטונים הלא מתאימים. תודה לך על התגובה האחרונה והדרך הנעימה שבה בחרת לכתוב אותה.
אני דרך אגב מסכימה לגמרי שאין להפיל נטל אירגון או ציפיות לאירגון על אף אחד, אלא פשוט לבוא כדי להיות. (ומבינה גם שכנראה היו מחאות על העדר אירגון שכזה בעבר, ומכאן ה"איסורים" שהיטלת...)
בקיצור, סליחה ותודה על ההבהרה.
(אה, וזה "ענת ו...יובל. נעשה לכם היכרות כשניפגש! (-: )}

ענת,
על פי דברייך כל מה שנדרש זה שמישהו (רצוי בעל בטחון עצמי), יציג את האנשים האחד בפני השני. או לחילופין שיהיה זה מנהג של כולנו. או אולי, מספיק שפשוט נגיד שלום כשאנחנו נפגשים.
אני שמח שדברי עשו לך "[b]מה- זה- חשק[/b] כן לתכנן", על כל תוכנית שתצא לפועל תהיי מבורכת.
דברי באו להדגיש עניין אחד פשוט:
מפגשים כאלה בין אנשים שמראש דרך חייהם אינה מניחה אחריות בידי אחרים, מן הראוי שיהיו כמה שיותר [b]ספונטנים[/b], לא יתכן שהארגון או התכנון יהיו על כתפי חלק מהאנשים בעוד השאר "מגוּננים" (שיש מי שמהווה גננת בשבילם). להערכתי, מי שיבוא לשלושה ימים ימצא את עצמו [b]בהכרח[/b] מייצר קשרים עם אחרים.
לא כתבתי שמי שמגיע והולך זה "זב"שו", כתבתי שמי שבא לשעה קלה והולך, אל ילין על חוסר מעורבות.
לא בכדי המפגש הקרוב הינו לשלושה ימים, שני לילות.
ההנחה שלי היא שאין "הקרח" עבה דיו נוכח שלושה ימים ושני לילות.
מאידך, עולים פה רעיונות שונים שמחייבים תכנון. על כל תכנון שכזה יבורכו המתכננים.
ומדוע אני מקצין את כל העניין?
יש [b]לי[/b] (ולי בלבד) תחושה שרבים מהבאים למפגשים באים ל"אירוע" בו צריכה להיות תוכנית מסודרת. את האחריות לתוכנית מניחים על כתפי ה"מארגנים" קרי רני וחדוה, או אורנה וצפריר, או יונת ורועי או ענת ו...
לדעתי הפרטית בהחלט, יש להבהיר מראש שכל מי שבא למפגש אחראי ל"הצלחתו" באופן שווה.
אף אחד מאתנו לא צריך "לעבוד" באירוע.
כולנו באים להינות ולהיות.
ומה שיתפתח מאליו יהיה רק טוב.
ובאשר לכך שאינני רגיש מספיק לדעת שיש כאלה שבטחונם העצמי "נמוך", אנא ממך, לא יהיה זה נכון להשתלח האחד בשני מעל דפים אלה. אני מאמין שדברייך עלו מתוך אותה "התרגשות" וללא כוונה אמיתית.
באשר לכך שאני בטוח שאכיר מספיק אנשים ולכן אינני מעוניין בהתארגנות מתוכננת מראש.
אני באופן אישי בא להינות. מספיקה לי חברתם של מי שאני מכיר.
אשמח להכיר עוד אנשים, אשמח להעביר מנסיוני ולשמוע על נסיונם של האחרים.
עד היום כל מי שרצה לתכנן ולבצע, פשוט עשה זאת.
ראי את המפגש המוצלח שהיה בת"א אשר היה כולו יוזמה של יפעת. גם במקרה זה באו בטענות שלא היתה מספיק "התערבבות" של הקהל.
שוב, אנשים חושבים שבתוך כמה שעות אפשר להגיע לרמת אינטימיות של "אורגיה" חברתית.
ו................................הכל באהבה. לא לשכוח.

צפריר, (או אורנה?), ה [b]אסור[/b] שלכם עשה לי [b]מה- זה- חשק[/b] כן לתכנן, וכן לקבוע דברים מראש. אני מעריכה את כנות דבריה של שגית וגם של אלונה, והגישה הזו של להגיד "אסור" ומי שמרגיש חושש "יהיה עליו לנהוג כילדי חינוך ביתי וליצור קשר" ואם הוא לא מצליח ונבוך ובורח זב"שו, עיצבנה אותי. (או כמו שרועי שרון כתב ברוב עדינות נפש: "סליחה על הבוטות אבל דבריך ריגשו אותי"...)

אז אם יורשה לי להתרגש עוד קצת-
מילים כאלה נכתבות רק על ידי מי שבטוח יכיר שם מספיק אנשים, יהיה מצוי בעניינים וירגיש מספיק נוח מכדי להיזדקק ל"תיכנונים מראש", או לחילופין על ידי אדם שמאד מאד מאד בטוח בעצמו, ומרוב ביטחון לא ממש מסוגל או רוצה לראות שיש גם אחרים בעלי רמות בטחון פחות מרשימות.. אני עצמי נמנעתי עד היום מהמפגשים בין השאר בגלל הפחד מתחושת המבוכה הזו (ואני דווקא מכירה כמה משתתפים פוטנציאליים ובכל זאת).

בשבוע שעבר הייתי בקונצרט על דשא איפושהוא. ידידה באה וערכה היכרות ביני ובין אמא אחת עם תינוקת. יכולנו לבלות את כל הערב על אותו ריבוע דשא, לחייך זו כלעומת זו (כי לשתינו בנות קטנות) בלי לדבר ובלי לגלות שיש לנו המון במשותף, אלמלא המחווה המקסימה (והכל כך לא ישראלית) הזו, של לבוא ולהגיד "תכירי...". (תודה לעינת אם את כבר פה!!)

כשחייתי בחו"ל הופתעתי לגלות עד כמה מחווה שכזו היא שגורה בין אנשים. "תכיר..."וציון שמו של הנכנס למעגל, ועוד אולי איזה פרט "שובר קרח" עליו (הוא גר בחדרה, היא גם ילדה בבית, הוא גם מכור למסטיק בזוקה). כישראלית זה תמיד נראה היה לי בהתחלה קצת מגוחך, קצת מעושה..., ובאמת- כנראה לא רק אני הרגשתי כך כי הישראלים היו באופן בולט אלו שלא עושים את מחוות ה"הכרות". זר יכול להיות מוזמן לארוחת ערב (ישראלית) או להצטרף לקבוצה (ישראלית) בפאב ולהתייבש ערב שלם בלי שהמזמין יציג אותו ובלי שאף אחד מהנוכחים יפנה אליו, ומול עיניו המכירים זה את זה ימשיכו בשיחה ערה ויהנו מהחיים.... (עוד מישהו מכיר את התופעה הזו?)

כן, כן, אנחנו זקוקים לפעמים שיגננו אותנו, ובמקרה הזה לגנן אחד את השני, ולו רק לשתי השניות האלה שנדרשות לשבירת המבוכה והפחד ממי שאיננו מכירים. אחר כך כבר נשתדל להתנהג יפה בתוך המסגרת הברורה והמגבלות הברורות, כמו ילדי חינוך ביתי לתפארת.}

יהיה כיף!
מבוגרים מה אתם מפחדים????? גם כשאני הייתי שם לא הכרתי כמעט אף אחד ומהר הישתלבתי..... זה לא כל כך קשה....
בעיקר עם אוהל ליד אוהל אז אפשר לאכול ביחד לבקש כפית סוכר או חלב אם יש.... מה אתם לא מכירים יחסי שכנות????
בקיצר תבואו להכיר ויהיה כיף ונחמד ופיתות!!!!!
אז להיתראות שם......... [po]שיר החופש[/po]}

דווקא חשבתי שיהיה נחמד ליזום כמה פעילויות משותפות: טיול בסביבה, פאנל פתוח על חינוך ביתי או איזשהו נושא אחר, פיתות על האש, וכו'. לחלקנו קצת קשה להתחיל להתחבר לאנשים אחרים בלי "תירוץ" של פעילות משותפת.}

הבהרה: לא הרגשתי בנוח מכיוון שלא הכרתי אף אחד ותחושותיי היו שנוצרו קבוצות לא ממש פתוחות לקבלה.
אבל לא מה שמתאים לכולם מתאים תמיד לי. כמו שהחינוך הביתי כרגע לא מתאים לנו.
נגיע ונראה.
שגית}

[b]אסור[/b] לתכנן מראש במפגש כזה שום דבר.
המסגרת ברורה. המגבלות ברורות. מכאן צומח החופש להיות.
מי שרוצה להיות מעורב יותר עם אחרים יהיה עליו לנהוג כפי שנוהגים ילדי חינוך ביתי - ליצור קשר.
הרי איננו זקוקים ל"גננת" או למורה שתארגן לנו את המסיבה.
שום "קוסם" או מדורה לא יעשו את העבודה.
דיברו [po]בהורים וזוגיות[/po] על ספונטניות. כאן יהיה זה מפתח טוב.
עם זאת, מי שמעוניין לעשות מדורה - מבורך.
מי שמעוניין להעביר הרצאה או להנחות דיון - מבורך.
יש להניח שמי שיבוא לשלושת הימים ימצא את "ההתערבבות" החברתית מתרחשת מאליה.
מי שבא ומהר מאוד בורח, אל יתפלא.
לא יהיה זה נכון להפיל את התוכנית החברתית או הארגון על אף אחד.
התנאים רשומים לעיל: כל מה שצריך זה משהו ליתושים, אוכל, אוהלים
והשאר, יעלה מאליו.
צפריר.}

אני מצטרפת לתחושותיה של אלונה. גם אני הרגשתי קצת מנותקת ולא הכרתי אף אחד פרט לילדיי וחברתי שהגיעה, ועזבנו מהר מאוד.
אנחנו נגיע גם השנה, בטוח ללילה אחד, אולי ליותר. נשמח אם יהיה כיף.}

רני, לפני שנה היתי במפגש והרגשתי לא כל כך בנוח. לא הכרתי שם כמעת אף אחד והייתי די מחוץ למעגל חברתי. אולי אפשר לעשות איזו פעילות משותפת שיאפשר הכרות בין אנשים. (אולי הדלקת מדורה אם אפשר להדליק מדורה או דיון באיזה נושא כמו איכות סביבה...)}

המפגש השנתי של קהילת "באופן טבעי" יתקיים גם השנה בפארק הירדן. הפעם כולם מוזמנים לשלושה ימים |H| |H| |H| (שני לילות ZZZ ZZZ), לכינוס חברתי, דיונים ושיחות בתוך המים, ארוחות ומדורות משותפות, משחקים ו... כל מה שנרצה.
המפגש יתקיים בימים חמישי-ששי-שבת, 8,7,6 בחודש ספטמבר, י"ח, י"ט ו-כ' בחודש אלול.
הלינה באוהלים על הדשא בצל האקליפטוסים.
דמי כניסה (משוערים) 50-60 ש"ח למשפחה לשני הלילות.
יש מים, יש שרותים, יש קיוסק.
יש יתושים.
אין מחשב. אין טלוויזיה.
כולם מוזמנים, על טפם וסבתותם ללילה אחד או שניים (ואפשר גם בלי לילה).
נשמח לשמוע הצעות לגבי התוכנית, וכן מתנדבים לביצוע הצעות אלו.|L|
במקום יוצב לוח ארועים, בו יוכל כל אחד לפרסם את הפעילויות שהוא מארגן, תוך ציון מקום ושעה. אם הפעילות דורשת הכנה מראש (לפני המפגש), ניתן לפרסם זאת בדף [po]פעילויות למפגש השנתי[/po].