זה כאן....

מזל טוב, בריאות ושמחה תמיד @}
אמן, בקרוב אצלי, גם לי נגמרה הסבלנות
היום שלי עובר בלחכות- כשבתפאורה כרגע- הפסקתי לעבוד - כנ"ל! אפילו מבצעי ניקיון הפסקתי (גם כך הם היו א-נומליים לחיי עד היום, אבל אולי הם יחזרו בגדול אחרי הלידה?)


תזכירו לי למה מיהרתי כל-כך.....??????
המרגיעון שלי

מזל טוב, המון שמחה @}
מיה ב

תזכירו לי למה מיהרתי כל-כך.....??????
תודות מחוייכות על כל המזלטי"ם..... לא ייאמן הפלא הזה- עוד לא יאמן שאנחנו אחרי,
כל-כך מהר נשטפים לשגרה הזאת של חיתולים (רב-פעמיים- סיוט אקולוגי.....), הנקות (ע"פ דרישה-מזדהה עמוקות עם העיזה שלנו...)

ובעיקר שעות ארוכות של התמוגגות מנחת מול הפרצוף המתוק שלו, עוד לא לגמרי מעכלת את הלידה- שהיתה חזקה ,טובה, ומשמעותית כלכך......

טוב, אזעקת רעב ברקע- נמשיך ב..????

מזל טוב

(וכיף לשמוע ממך צ'ילדה!)

גמאני רוצה להוסיף מעל לערמות המזלטובים-עוד ערימת אהבה,חיבוקים,נישוקים-ויישר כוח גדול על האומץ,ועל איך שעברת הכל כמו גדולה!

יכולה להוסיף שזה בן. מזל טוב!

מזל טוב@}! שפע חלב, עוצמה וכוח ותמשיכי להתחזק!

נו נוו נוווווו זה בן או בת?

מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

המוני ברכות יקירה, לך ולשני שותפייך לחוויה החדשה.

כמה נפלא, מזל טוב, מזל טוב. כולי אושר וצילצולים וחיוכים...
נשיקות רבות, אושר ובריאות לרב.
המון המון אהבה
עידית

איזה כיף! מזל טוב!

איזה כיף! מזל טוב! עדיין
וסתם שנדע האם נולד או נולדה?

בין פיפי להנקה לבכי..... נולדנו במזל טוב, בהשגחה גדולה, בזמן טוב , אצל אילנה שמש.....
הסיפור המלא בטח עוד יבוא....... בנתיים שולחת אות חיים כפול ומשולש, ותודה לאינסוף ברוך הוא שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.......

תודה תודה על הליווי בזמן המיוחד הזה.........
אסתר++....

נו מה עם סיפור לידה? וסתם שנדע האם נולד או נולדה?

Dearest Ester!!!!!! I understand you did it!!!!! Mazl Tov!!!!!I

I was so excited to read your page, sitting miles away, on the other side of the sea, being with you ( I even started to feel ke'evei machzor). While reading, I thought to tell you about how first you were afraid it's gonna be too early and how now ...but till I've got to the end of the page, you've done it!!!!!! It seems that you just had to open this page....You're soooooooooooo great!!!!! Your little one got one huge present - you as his/her mother!!!! I'm running to find out if it's a sweet little she or a cute little he !!!!
Love and Kisses
Silvia

אסתר !!!
את שולללללתתתתתתתת!!!!!111111
<אופס, התבלבלתי בפורום>

מזל טוב!מזל טוב!מזל טוב! איך שמחנו לשמוע!

איזה כיף!!!!כשהוא\היא יצאו,לאהבה הגדולה הזאת תיהיה כתובת שאפשר לא רק להרגיש עליך כל היום,אלא גם להיסתכל ולרחרח ולחבק ...ואי,אני כולי הורמונים ביגללך...
@} @} @}
המסע תיכף מתחיל!!!תהני מכל רגע!!!את כולך אמא!!!

רגע,רגע, עוד לא שבוע 42, כולה 40.....(לא מדמיינת שיש יותר...)

ו- כן, "כאבי מחזור כל כמה זמן, (בבוקר 15 דק', עכשיו 30,,,,מפסיקה לספור.) הבטן כבר כמה ימים מתקשה הרבה, אבל היום ממש קשה,אבל לא כואב בכלל... רק הכאבי מחזור קצת מעודדים...הם בעיקר מקדימה למטה.

את הבריכה דחינו למחר, ובנתיים אני עם צבעי מים מציירת על הקירות בבית,(עדיף מלטפס,לא??)
תודה על ההדים--- מרגישה שמחזיקים לי יד כשאני עולה בסולם בדרך למגלשה.....

כל כך מוזר לרצות משהו שאמור לכאוב , כל כך מוזר להתגעגע ולחכות לפגישה הזאת, הכי משונה כמה שאני אוהבת אותו/אותה, יותר מהכל, יותר מהזמן, יותר מהחום, יותר מהפחד.....

אז הנס שבתוכי- פשוט גלים של פלא, תנועות מלאות מחבקות אותי מבפנים,זה מרגיש אני, וכל-כך נפרד ממני,
גם אני כך ולכן כ"כ קשה לי להיפרד מההריון הזה. בכלל לא רוצה שהוא ייגמר! אפילו שכבר מאוד כבד וחם. אבל מצד שני, מעולם לא הייתי בשבוע 42!!!!!!
מקווה שהנה-הנה-הנה, מנגינה שמתחילה נמוך.... הנה זה בא ושיעבור לך בבריאות ובשלום ובשמחה @}

ואוווווו..... ממש כאבי מחזור.....
שוב? זותומרת מרגע שהתחלת לכתוב ועד שסיימת הם באו וחזרו או שהם כל הזמן שם?
הם באים מהגב קדימה או רק מקדימה?
הבטן מתקשה כמו אבן או שלא?
אני לא קופצת עם ההגדרה שזה זה או לא זה- זה רק את יכולה להחליט. אבל הרחם שלך מתכוננת ללדת, הגוף שלך מתחיל תהליך, תהליך בו את חזקה, קשובה ומלאה אור. לידה נעימה!

וואוווווו..... ממש כאבי מחזור......
זה זה...

אבל יש חידוש- יש לי מין כאבי מחזור כל כמה זמן, לא ממש כואבים, סתם מטרידים... נו, שמישהי תגיד לי "זהו, זה זה"....

זו התחלה... אבל אין לדעת מתי סופה .

מזדהה איתך מאוד. גם אני הרגשתי ככה בסוף ההריון. ילדתי ב- 22.07 אוטוטו שנתיים, בשיא החום. ובשבוע 42 כשכבר רציתי להתפוצץ מעצבים.
בימים האחרונים של ההריון, כשהיו מתקשרים ושואלים "נו?" , אז הייתי מנתקת בעצבים!

לצערי זה שיעור מאוד קשה וחשוב לעתיד ובכלל, לא על הכל יש שליטה, ולפעמים צריך לקחת אויר ולהיחנק בשקט


אבל , איזה כיף לך!!!!! @} @} @}

כתבתי לך בדף בית......הפתעה יותר מנעימה.... עשית לי בוקרטוב....

בוקר חדש, מוזר לי להגיד בוקר- כי עוד לא היה לי לילה.....(" חם לי, כואב לי, משעמם לי, אתה ער?, ועכשיו?,ועכשיו???אוףף.....")

אבל יש חידוש- יש לי מין כאבי מחזור כל כמה זמן, לא ממש כואבים, סתם מטרידים... נו, שמישהי תגיד לי "זהו, זה זה".... כדי לעודד אותם החלטתי להתעלם מהם ולהראות להם שהם לא מרשימים- ו חזרתי למשימה היומית שלי מלפני חודש- ותפרתי לי טוניקה יפה ביותר, הכאבים התאדו, והטוניקה מ מ ש קטנה עלי.....

מתעקשת ללבוש אותה,(נראית יותר כמו גופיית ספורט, אבל במילא אני בבית....) ומתעקשת לקרוא להם "כאבי מחזור",
(זה מאפשר את גורם ההפתעה שחוזר על עצמו בכל סיפורי הלידה....)

ניסיתי לחשוב אתמול ביחד עם הבטן- מה הלחץ...??, נראה לי שהרבה קבור בפחד- הרופא אמר שהוא גדול , לא עשיתי העמסת סוכר, ופתאום מפחיד לי, ומצד שני לא מסוגלת עכשיו לדחוף לו מנת סוכר כזאת, זה מרגיש לי ממש רע,
אז סיכמנו שאני לא יסמם אותו בסוכר- והוא יפסיק להשמין וישתדל לצאת, מאז אותה שיחה עליתי 2 ק"ג.....

וואוווווו..... ממש כאבי מחזור......

הי אסתר,
גמני איתך ממש בסוף.
דווקא לא מזדהה עם התחושה של נו כבר אלא רק מתחננת לדעת מתי (מצידי עוד חודש או הלילה רק תגידו מתי! או לפחות זמן ביוםתחילת/סוף שבוע) זה ממש יעזור לי להתארגן...
אם תיכנסי לדפבית שלי בטח תגלי שאנחנו מכירות (מקוה שזו תהיה הפתעה נעימה).
לבשורות טובות וגשמים בעיתם.

איזה כיףף.......
השמש נרגעה בחוץ- ואחרי מקלחת קפואה (תחביב חדש- מסעיר ומרגש-מומלץ....)גם אני בגל רגוע יותר.....
פתאום שמתי לב שכהרגלי לאחרונה כתבתי ממקום של "אני המרכז"......וקצת שכחתי 3 עיקריים שאיתי....

אז הנס שבתוכי- פשוט גלים של פלא, תנועות מלאות מחבקות אותי מבפנים,זה מרגיש אני, וכל-כך נפרד ממני, מרגישה הרבה שמי ששם כל-כך הרבה יותר חכם, סבלני, יודע ואוהב, ואני בקטנותי- מזרזת,דוחקת, לא רואה ממטר.....(מייפל- ימים? שנים? הרגשתי שעברו היום כמה עידנים.........)

והנס של הביחד- הזוג שלי..... אין הרבה מילים, רק התנצלות כנה לאלו שמחכות ל"אביר על הסוס הלבן"- הוא אצלי,
לגמרי, לויודעת למה זכיתי, אבל הוא קיים, .... אל ייאוש- בטוחה שנשארו עוד כמה מוצלחים........

והאינסוף ברוך הוא...... מרגישה אותו יותר מתמיד- מדברת לעובר, מדברת אליו, ופתאום קולטת כמה אני רק מעבר- אני דרך לתקשורת שלהם, אני לא יכולה לעשות באמת משהו- זה לגמרי עובר דרכי.....
רומי- ניסיתי.... רצתי, הלכתי, רקדתי,שתלתי ערוגות ירק אינסוף( מלא עגבניות יהיו לנו...) והקטנצ'יק מבסוט...... שוחה בתוכי,
מרגיש לי שזה מה שישאיר אותו....

אמאלילי- נכון, זאת חוכמת הסוף.....וצריכה פשוט להתעטף,,,, גל-ים- תודה עמוקה.....

כל יום יש לי משימה יומית, (בסוף היום אני סופרת כמה דברים הסיטו אותי מלממש אותה....)
מחר סבתא שלי מנפחת בריכת ילדים בגינה, ואני הולכת לשבת איתה שם עד יעבור זעם..... (היא מנסה לשכנע אותי ללדת איתה בבריכה...)

תודה על המילים, כבר ירדה קצת הבטן.......

לפי הנוווווו ידעתי שזו את.
לאן את ממהרת יקירתי? כל דבר בעיתו! ניתן לך כאן זמן במתנה, אני באמת מאמינה בזה. נסי לראות את התקופה הזו ממרחק של כמה שבועות (וכמובן שנים).
מה אהובה לא אמרה לך את זה? התינוק/ת יגיעו בזמן שלהם לא שלך, וכך עד אין סוף, מסובבים אותנו על האצבע הקטנה (-:

מתוקונית!!!אני תמיד אומרת שסוף ההריון הוא שיא חוכמת הגוף והתינוק\ת,אצל כל אחת זה נחווה אחרת ותמיד(ניראה לי) זה קולע בול,הגוף מיתרגל לו בלאט ליסחוב מישקל של תינוק,מיתעוררים מלאנתלפים פעמים בלילה ומתרגלים היתעוררויות להנקה בהמשך וכאלה מין...אולי גופך ותינוקך מנסים ללמד אותך להאט את הקצב,ליהיות שקוע בחוסר עשיה ובהיתבוננות בילבד,להיטעתף במישפחה ,אהבה וחום?אולי?
מבינה אותך נורא...חיבוקים!!! @} @} @}

חזקי ואמצי אהובתי,
חירשי את באופן כאוות נפשך, את חסרה לנו,
ספרי לנו מה עובר עלייך, און ליין בכל שניה,
אין לי עצות מלומדות כידוע לך, רק לעלות מדרגות, לעבוד בגינה ולרקוד ריקודים אפריקאים.
מקווה שהחום יזרז תהליכים כמו בהנבטה.....

ווי, כמה מרגש.
קשה לי להזדהות על ההרגשה שלך, כי אני בסוף ההריון הראשון הייתי בהרגשה שיש לי עוד מלללללא זמן, ונורא הפתיע אותי שזה התחיל (5 ימים לפני התאריך המשוער).

אני לא יודעת אם זה עוזר, או למה את זקוקה כרגע (חוץ מלידה), אבל רק מלשמוע על המקום שאת נמצאת בו אני מתמלאה בהתרגשות ענקית. בשבילי הימים האלו של אחרי הלידה הראשונה (וגם השנייה, גם אם באופן אחר), היו ימים של HIGH אחד גדול ומתמשך. מדהים.

אני מאחלת לך לידה טובה, וימים טובים ורגועים.

אז זהו, במילא אני כאן לא מעט לאחרונה- מחליטה להדהד לעולם את הימים האחרונים להריון הזה שלי,
(לא מאמינה שאחרונים- אל תשתכנעו כל-כך מהר......) צריכה קצת הדים סביבי, (טוב, נו, דחווף והרבה.....)

שבוע 39 או 40, הריון ראשון, אףפעם לא חיכיתי ככה למשהו- עברו 8 חודשים של אור וטוב, ופחד, והתרגשות,
ועוד שבועיים -שלושה של אוווווווווווווף אחד מתמשך שמעורבב מהרבה דברים-

בסוף השרות הצבאי שלי ספרתי שניות לשחרור , והבטחתי לעצמי אף פעם לא להיות במצב הזה- באשליה שהרגע הבא הוא המקום הנכון..... (תחסכו רחמים- שירתתי במקום המופלא ביותר- הדרכת טיולים לאוכלוסיות מיוחדות.......)

היום שלי עובר בלחכות- כשבתפאורה כרגע- הפסקתי לעבוד, אבל יותר מזה- הפסקתי לעשות....... מרגישה כבר הרבה זמן ערפל מסביבי, מרגישה הרבה להיות אצל סבתא שלי, או ההורים, ולא לעשות, עד עכשיו העברתי את זמני בלהשלים עם חוסר העשייה הזה, השלמתי. עכשיו מנסה לקבל את החיכיון הזה......

אני יודעת ושומעת את כל הממליצות- לעשות, לנצל את הזמן, להנות ממנו, זה זמן אחרון של זוג ולבד......וכו'וכו'....

ומהנהנת בחיוך ו"מסכימה" (זה מקצר שיחות מתישות, ערפל מחשבתי- כבר אמרתי???) ודיייייייייייי......... לראשונה בחיי
המנעימים מרגישה שהתרוקנו לי לחלוטין מחסני הסבלנות......לויודעת איך עוד להקליד את זה באותיות, את ההרגשה הזאת,

רק רוצה שמישהו יבטיח לי בקול רם שזה כבר, ועכשיו, (המילה "עוד מעט" זוכה להתפרצויות זעם מצידי....)
ושהוא/היא כבר כאן- וחיים,ונושמים, וגם אני, (כן, כן, זה פחד- תכירו, שותף אובססיבי....)

ואסיים בתפילתי השגורה לאחרונה.....

נו כבר, ה' ,תיילד אותנו....
אמן