אומן יומן מסע

שליחת תגובה

תפקידך הוא לחיות את חייך, לא להיות בשביל אף אחד שום דבר, אלא פשוט לחיות את חייך.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: אומן יומן מסע

אומן יומן מסע

על ידי סגו_לה* » 27 ינואר 2012, 11:37

אכן קפוא,חזרתי לפני שבועיים,
אבל,רב המקומות בהן את שוהה,כולל הציון,מחוממים.
תדאגי לטייצים,גרביים טובות מעיל טוב וצעיף גדול.לי היתה גופיה טרמית ומכנסים טרמיים וזה היה שידרוג.
(יקר אבל שווה,יש בריקושט ובחנויות למטייל)

כבר מתגעגעת...
תהני ותהיי שם בלי ציפיות,תתבטלי לצדיק ותראי מה מגיע,זה חזק.

אומן יומן מסע

על ידי פלוני_אלמונית* » 27 ינואר 2012, 11:05

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

מקסים!!אני טסה עוד שבוע.......ואני לא יודעת למה פשוט ירד לי החשק כי אמרו לי שקפוא שם
ועכשיו שקראתי את היומן אני לא מעיזה לבטל ,לפספס כזו קדושה

אומן יומן מסע

על ידי סגו_לה* » 01 ינואר 2012, 19:51

נוסעת שוב ! (נרגשת)
מי שרוצה מוזמן לשלוח שמות שיקראו ליד הציון של ר' נחמן.
המייל שלי מופיע בדף שלי.

אומן יומן מסע

על ידי הריונית_בארונית* » 11 יוני 2009, 16:31

_ני נסעתי במצבך, גם כדי להודות על הנס הזה של הריון.
ראיתי בזה זכות עבור העובר, לפגוש עוד ברחם את רבי נחמן.
אני מאמינה שהמפגש הזה השפיע לטובה על העובר, נראה לי הזדמנות ממש טובה, שיכולה גם להשפיע לטובה עליך בהמשך ההריון._

בדיוק בלל זה אני רוצה לנסוע

אומן יומן מסע

על ידי פלוני_אלמונית* » 11 יוני 2009, 16:23

הריונית,
אני נסעתי במצבך, גם כדי להודות על הנס הזה של הריון.
ראיתי בזה זכות עבור העובר, לפגוש עוד ברחם את רבי נחמן.
אני מאמינה שהמפגש הזה השפיע לטובה על העובר, נראה לי הזדמנות ממש טובה, שיכולה גם להשפיע לטובה עליך בהמשך ההריון.
(חברה של סגו לה)
(כדאי לכן מאד לסוע איתה)

אומן יומן מסע

על ידי הריונית_בארונית* » 11 יוני 2009, 16:04

טוב, לא הפעם. מישהי יודעת מה עושים עם בעל שחושב שלנסוע לאומן זו עבודה זרה?

אומן יומן מסע

על ידי פלוני_אלמונית* » 10 יוני 2009, 21:21

אני נסעתי בחודש שני ומאד חששתי כי לפני כן בבית ממש לא הרגשתי טוב, אבל קניתי כרטיס לפני שידעתי שאני בהריון... ב"ה היה ניסים הרגשתי שם נהדר. כדאי לקחת משהו נגד בחילות כי הנהגים שם נוסעים די מטורף ויש כבישים משובשים( לי עזר סוכריות חמוצות) ואוכל שטוב לך אם מה שיתנו לא יהיה לך טוב.
כל הישועות!

אומן יומן מסע

על ידי סגו_לה* » 10 יוני 2009, 20:43

הריונית,אם שלחת מייל אז עניתי לך.
בגדול אין בעיה אלא אם יש קושי בנסיעות ארוכות (בחילות וכדו')

אומן יומן מסע

על ידי הריונית_בארונית* » 10 יוני 2009, 19:54

יש לי שאלה - האם הנסיעה מתאימה גם לאשה בהריון בחודש שלישי?

אומן יומן מסע

על ידי פלוני_אלמונית* » 19 דצמבר 2007, 23:21

"סיונה,תזהרי בסיבוב,לא יפלו עלייך מזוודות יעשו ממך לחוח"


הרסת אותי :-)

נכון שכתבת עוד כמה דברים מעניינים (באנדר סטייטמנט כמובן) אבל פעמים שמילי דבדיחותא הם מעל לכל...

<הצצתי בפולניות אופינית לכמה דקות וורטואליות..>

אומן יומן מסע

על ידי יסכו_נט* » 06 דצמבר 2007, 23:21

ציף ציף, את עושה נפשות. אף פעם לא התחשק לי לנסוע עד שקראתי את המילים שלך.
האיש שלי נסע, וזה לא דיבר אלי בכלל, שמחתי בשבילו, אבל לא יותר. עכשיו אני מרגישה שזה סתם מפתה אותי, צורך לנסוע.. רצון לעוצמות. משו קליפתי, אבל הרצון התעורר..
וגם השבוע נסענו לברית ברבי שמעון, ופתאום היה לי פתוח שם. תודה ציף ציף..
ההתמכרות לאתר הזה מחוללת בי דברים שלא ציפיתי להם בכלל. אבל עכשיו די באמת, לישון. שמחר יהיה כח.

אומן יומן מסע

על ידי כוכב_נגה* » 06 דצמבר 2007, 20:03

אמא דתית, אני השניה?
כי אם לא, אז תרשמי מס' 3


<רק שלא ישכחו אותי S-: >

אומן יומן מסע

על ידי אמא_דתית* » 06 דצמבר 2007, 19:52

_לאחר הנפילה,יש תחושה חזקה שאני עדיין אוחזת במשהו גדול.
אני קמה בבוקר אחרת,מלאה יותר.
מלאה שמחה ואהבה,
מלאה בשליחות שהיום מביא איתו.
עדיין מתמודדת עם המון קשיים מבית ומחוץ,
אבל יודעת שכל קושי כזה הוא חדר כושר לתיקון שלי.
תודה ר' נחמן שאתה עדיין אחוז בי, מלווה,מנחה...
תודה לה'._

תודה לך , זה נתן זריקת עידוד כי אני נורא מפחדת מהנפילה הנחיתה ההתרסקות...
יודעת שזה תלוי רק בי אבל בכל זאת.....כמו שמישהי כאן הזכירה את תפילת הנעילה וכל הקדושה והרוממות ואז.. בום!

כשהייתי במגירות זה כל כך התאים לי כי שם באמת הכל מתחיל ונגמר בבית, לא היית צריך לנסוע (וגם לא לשלם..)בשביל לקבל אורות וזה היה מקסים.

אני הייתי באומן לכמה שעות בדרך להודו, וזה לא הספיק, זה גם היה עם תינוק בן שנה וחצי ואני פולניה שכל הזמן דואגת חם לו קר לו וגם הראש היה כבר בהודו, ואומן רק נספח.
הקיצר, לא כדאי. אני רוצה לעשות תיקון ולנסוע במיוחד.

ועכשיו ברצינות- לי יש חלום לנסוע עם הרב ארז משה דורון (שמשך אותי בפאות החוצה...) ואשתו, שזו חוויה מדהימה בפני עצמה.
אנחנו כבר שתיים ברשימה, מי מצטרפת? אני מתחילה לחסוך בלי נדר...

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 06 דצמבר 2007, 19:21

רק לאזן..
לאחר הנפילה,יש תחושה חזקה שאני עדיין אוחזת במשהו גדול.
אני קמה בבוקר אחרת,מלאה יותר.
מלאה שמחה ואהבה,
מלאה בשליחות שהיום מביא איתו.
עדיין מתמודדת עם המון קשיים מבית ומחוץ,
אבל יודעת שכל קושי כזה הוא חדר כושר לתיקון שלי.
תודה ר' נחמן שאתה עדיין אחוז בי, מלווה,מנחה...
תודה לה'.

אומן יומן מסע

על ידי פשוט_אלון* » 02 דצמבר 2007, 23:13

:-) |Y|

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 02 דצמבר 2007, 21:51

כל השבת הייתי עם כאבים בחצי מהראש,גודש ותחושת סינוסיטיס (כאבים בחלק העליון של הלחי)
בכלל,כמו שסיפרתי היתה לי נחיתה מרסקת משהו...
נסיונות לשחזור הבית והבאת מפלס הכביסה למקום מוכר יותר.
היום בשיעור הילינג,המורה הקציבה לכל אחת שלש דקות להגדיר מהו "איזון" עבורה.
אח"כ קיבלנו עשר דקות לעבוד כדי להשיג את האיזון בדרך שתארנו קודם.
אמרתי:"איזון עבורי זה להיות ברגע הזה במלואי,בלי רצון לשנות את הכאן והעכשיו.לפעול בצורה מלאה במקום בו אני מונחת כעת".
בזמן שהוקצב לאיזון התחלתי לטפל בעצמי,שואבת את עומס האנרגיות מהאזניים והראש,
להפתעתי ממש חשתי הקלה.
עשר דקות שהקדשתי לעצמי,זה כל הסיפור !
כמה דקות אני יכולה לנצל יותר טוב במשך היום לפעול ממש,למען עצמי,למען המשפחה שלי ..!

איזו תובנה מדהימה,הנה התיקון שלי מתממש.

אומן יומן מסע

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 02 דצמבר 2007, 21:01

עצוב )-:
אני ממש זוכרת את הסיפור הזה
ואפילו כשהילדה שלי היתה בת 4 חודשים, נזכרתי בתינוקת הזו שאיבדה את אמא שלה בגיל הזה...
מצמרר לחשוב שגם הבכורה שלהם נפגעה כל כך קשה...
השם ישמור..

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 02 דצמבר 2007, 19:44

תיקון,
היום נפגשתי בלימודים עם אותה זמרת שסיפרתי על החויה שחשתי בעקבות השם שזיהיתי,כאן נכונה לי הפתעה,השם עליו התבקשו להתפלל זהה לשמה הפרטי,אך זהו אינו שמה,
אם אתם זוכרים,לפני שנה היתה בדרך מקרית ארבע תאונה מחרידה ביום בו ירד שלג,זוג הורים נהרג,ביתם הבכורה נפצעה אנושות,היתה תינוקת בת 4 חודשים ואפילו כאן באתר היתה התעוררות לאסוף עבורה חלב אם.
ובכן הנערה שנפצעה היא אותה ג' עליה התפללתי בציון.
שהיא היתה בטיפול נמרץ ידעו שהיא אהבה לפני האסון לשמוע את אותה זמרת אולם מצאו רק את הקופסא של הדיסק ריקה,ללא דיסק.
יצרו קשר עם המס' שצויין על הקופסא והגיעו לג'.היא תרמה ברצון דיסקים ואף באה לשיר עבורה בטיפול נמרץ ואח"כ בבית לווינשטיין.
היא סיפרה בצער שהנערה שוחררה מבית החולים,היא תעבור לגור אצל הדודים,
עצוב לראות את הנערה הזאת היום,מנערה בריאה היא הפכה להיות מוגבלת כיוון שעברה פגיעת ראש קשה.
מה אנחנו יודעים....

אומן יומן מסע

על ידי יער_ה* » 02 דצמבר 2007, 19:40

ציפ ציף, מאוד מרגש לקרוא אותך. הצלחתי להתחבר לתחושה

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 02 דצמבר 2007, 15:24

דרך סבב טלפונים למשרדי הנסיעות המתמחים בנסיעות לאומן,
מצאתי את חברת "מעיינות החיים",בדיוק היה להם דיל טוב שהתאים לתקציב ולתאריך.
אבל יש כל הזמן נסיעות מאורגנות.

אומן יומן מסע

על ידי אוהבת_ת'אתר* » 01 דצמבר 2007, 23:21

רק אם מתאים לך לכתוב עם איזו קבוצה נסעת? ואיך הגעת אליהם? תודה על כל הכתיבה הפנימית שלך

אומן יומן מסע

על ידי יסכו_נט* » 01 דצמבר 2007, 19:20

כמה זה כואב..
פעם בסוף נעילה, הרגשתי ככ קרובה. ככ גבוה... ואז כשכמעט יצאנו מבית כנסת, חברה באה ואמרה לי, איזה סוודר יפה, מאיפה הוא?
והרגשתי בום חזק,של הקרקע,.וגאווה הציפה אותי, שאני ככ קדושה, ואיך ארד.
ואז שנאתי את עצמי שככה, וזהו התחילה השנה, עם הלכלוך הראשון שלה. ועצבות קטנה.
אל תתעצבי לך ציף ציף.. השם אוהב אותך.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 01 דצמבר 2007, 18:40

האיש הולך להביא חבר טוב מהישוב שלנו,
"תביא איתך משקפי שמש!
מהסוג הכי כהה..."
הוא מתריע בפניו:"אתה הולך להסתנוור".

צוחקים על האורות שספגתי...

והאמת שהנחיתה קשה לי,מעניין שגם הנחיתה הממשית של המטוס גרמה לי כאב ואי נוחות,לחץ מטורף באזניים,לא עזרו לעיסות מסטיק, פמפומים ופיהוקי ענק-הרגשתי את האוזן שלי נשאבת במשאבת וואקום.
וכאן,אני חוזרת בנחיתה מרסקת לחיים,
למקומות שקוראים לי לתיקון והכל פתאום מציף אותי,
מה, זהו?
אי אפשר להשאר על הענן המואר הזה עוד קצת?
אין הארכה על התנהגות טובה? משהו?...

אומן יומן מסע

על ידי אמא_של_א_א_א* » 30 נובמבר 2007, 17:32

אשריך
הזכרת לי נשכחות

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 29 נובמבר 2007, 21:41

שמח שבאתי להשתזף כאן ממך קצת
לא ממני,
מרבנו!

אומן יומן מסע

על ידי פשוט_אלון* » 29 נובמבר 2007, 21:12

אילו אורות במקום של איש הפלא ! שמח שבאתי להשתזף כאן ממך קצת.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 29 נובמבר 2007, 14:32

אז יעל - count me in !!
יפה יעל,אם את מארגנת 7 בנות מורידים לכולכן 30$ ממחיר הנסיעה.
<מורידה אתכן לעשיה.>

אומן יומן מסע

על ידי כוכב_נגה* » 29 נובמבר 2007, 14:25

איזה מקסים!!
ציף ציף שהאור הזה של הצדיק ימשך לך לכל השנה
באמת צידה רוחנית אמיתית, שבעז"ה החוויה תהיה לחלק ממך ממש כך שתוכלי לצלוח גם את קשיי עולם החומר
לפחות עד הנסיעה הבאה, אבל נשמע שבאמת זה יותר מזה גם, עוד שלב בהתפתחות רוחנית אישית.
גמני כל כך הרבה זמן רוצה ומתפללת לנסוע
איכשהו זה לא קרה
כמעט נעלבתי - מה הצדיק לא רוצה אותי?? )':
אין דבר כזה!
אולי לא התפללתי מספיק?
אולי זה לא שורש הנשמה?
וגם אם אסע חוששת שלא יגיעו הדמעות כמו שצריך, שלא יפתח הלב...
אבל ממש רוצה והיומן שלך כמו תמיד כששומעת סיפורים משם מעורר את החשק לפלא,
להתחבר לצדיק הענק הזה, לקבל את המתנה הקדושה הזאת.
אז יעל - count me in !!

בברסלב בוער אש, הבער אותה בליבי

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 28 נובמבר 2007, 20:37

|יש|
נ נח נחמ נחמן מאומן או במילה אחת-בהצלחה !

אומן יומן מסע

על ידי אמא_דתית* » 28 נובמבר 2007, 19:12

יקרה!
תודה! היומן הזה מרגש ונשלח אלי כל כך בזמן...
העצמת את החשק שכבר קיים ממזמן לנסוע (בפעם השניה..)

יאללא, בנות, מי רוצה לנסוע?!
יעל

אומן יומן מסע

על ידי חמו_מה* » 28 נובמבר 2007, 14:44

יומן מקסים!
כל כך הרבה עוצמות וכוח.
נהנת מאוד לעבור איתך את המסע כאן.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 28 נובמבר 2007, 12:44

לא אפרט את כל תלאות הדרך,
התחושה היתה שהקבוצה המגוונת הזאת מכל בחינה אפשרית ,עברה מסע משותף,משהו התחבר ביננו,
נשמה נגעה בנשמה,לב אל לב נפתח.
אף אחת לא חזרה כמו שהיא הגיעה,
לכולן מצפה המסע האמיתי מעכשיו,
הנחיתה יכולה להיות נחיתה אמיתית...להגיע לחיים האמיתיים,למקום האמיתי בו העבודה מתרחשת.
ויש בזה משהו מבהיל ומשמח כאחד.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 28 נובמבר 2007, 12:40

המסע מתקרב לסופו...
מוצ"ש,אנחנו אורזות ומכינות את מה שצריך לקראת הנסיעה בבוקר,כולן בהיי,מחליפות טלפונים,כתובות.
אף אחת לא חושבת לישון.
אני מנסה לפנות בוקר ללכת לישון,אחרי חצי שעה נכנסות בסערה הבנות שאיתי בחדר,הלכה השינה...נמנום נוסף לשעה קלה ושוב 5.00 בבוקר,אני קמה להפרד מרבנו.
מגיעה לציון,תפילת שחרית,תיקון הכללי,בקשות אחרונות...פתאום מבינה שיש דברים שעוד לא ביקשתי.
יש בקשות שעוד לא התמקדתי עליהן.
מקווה שמה שבאמת חשוב בשבילי ובשביל הקרובים לי נאמר.
להתפלל אוכל גם בארץ,אבל כאן..התפילות נראות כאילו הם מוגשות לכיסא הכבוד במגש של כסף.
נהג האוטובוס כבר הגיע והוא חסר סבלנות.האוטובוס קטן והנהג שכבר הגיע לחוץ לא מצליח להעמיס את כל המזוודות בתאי האכסון הקטנים.
לבסוף חלק מהמזוודות נכנס לתוך האוטובוס לפני הספסל האחרון ,ש' בפרץ הומור מזהירה במבטא תימני את ציונה,אישה תימניה מתוקה ,"סיונה,תזהרי בסיבוב,לא יפלו עלייך מזוודות יעשו ממך לחוח".כולנו שואגות מצחוק.
יוצאים לכיוון שדה התעופה בקייב.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 23:28

מתפללת שתשארי עם האור והכח שקיבלת שם
אמן.

אומן יומן מסע

על ידי יסכו_נט* » 27 נובמבר 2007, 23:16

פעם ראשונה שבא לי לנסוע... מתפללת שתשארי עם האור והכח שקיבלת שם

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 22:49

תודה על השיתוף! בשמחה,
התיעוד הזה חשוב עבורי,לא רוצה שהחוויה תחלוף בלי שאתעד אותה.

שמחה שאת נהנית לקרוא.

לא רוצה שהמסע יסתיים... כך גם אני חשתי במוצאי אותה שבת...
אבל האמת היא שהמסע האמיתי רק מתחיל עכשיו,
פירוק המזוודה הרוחנית שאספתי שם נעשה בשלבים,יותר ויותר ברור לי התיקון שלי והיעוד שלי בעולם.
זה בדיוק העיניין של הצדיק עבורי,לא מסע חד פעמי חולף,אלא מדריך בדרך הקשה הזאת.
דרך קשה שאפשר לצלוח אותה גם בשמחה גדולה.
הלוואי שיהיה בי הכח לפעול ,להיות בדיוק עם התפקיד שלי כאן.

אומן יומן מסע

על ידי גלו_לה* » 27 נובמבר 2007, 22:34

קוראת ולא רוצה שהמסע יסתיים... אפשר למתוח אותו עוד קצת?
הכתיבה שלך חודרת ללב, איזו יכולת ביטוי מבורכת ! אשרייך ואשרינו.!
יש לי הרגשה ברורה שאת לא סתם כאן (בבאופן), תודה על השיתוף!

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 22:24

שבת

ליל שבת,כולן מגיעות לציון בבגדי שבת,יפות ומוארות.
כל האורות שנאספו קורנים מפניהן.
תפילת שבת בניגון חסידי ואחריה סעודת שבת.השולחן ערוך יפה,החלות של סימה מונחות אחר כבוד בסלסילה במרכז השולחן.
אודל מקדשת עבורינו,אנו סועדות והאוירה נעימה,עובדות המטבח האוקראיניות לבושות בסינרים חגיגיים ובמטפחות בצבע תורכיז.אנחנו מנסות להודות ברוסית עילגת "ספסיבה" מחייכות בשפה בינלאומית ומעבירות דאחקות בעיברית עסיסית.
בשירה של זמירות השבת מתברר הפער שבין הבנות המגיעות מרקע דתי לאלו שהעולם הזה חדש להן,לבסוף מוצאות דרך להתאחד בשירי קודש מוכרים יותר בנוסח "הבה נגילה" או "אנחנו מאמינים בני מאמינים" שתמיד מצליח בסוף לסחוף את כולן לשירה קצובה עם מחיאות כפיים.
עוברת בי מחשבה על האיש שלי שמתחנן שאצטרף אליו כל שבת לזמירות ואני מנפנפת אותו בטיעוני עייפות....
טוב,יש מה לתקן שנחזור...
לאחר הברכה אנחנו מחלקות ספר תהילים שלם בינינו ומקדישות אותו לישועת ע' אחת מהקבוצה.
חלק מהבנות מתפזרות לחדרים,וקבוצה קטנה שאני בתוכה נשארת ליד השולחן,אודל מספרת את סיפור החזרה בתשובה שלה,סיפור מרגש ושזור בניסים והמון אמונה.
אנו זורמות עם סיפורי השגחה סביב הנסיעה לאומן,אוולין מספרת בכריזמטיות את הסיפור שלה וכולנו נסחפות על גלי האנרגיה שהיא מפיצה.

בבוקר,תפילת שחרית בציון,קידוש במלונית ואחריו סעודת שבת,
לאחר הסעודה אני נופלת לשינה כבדה,כשאני מתעוררת אני רואה שהשקיעה הייתה לפני חמש דקות,מה שאומר שכבר לא אוכל להצטרף לסעודה שלישית .
מגיעה לציון עם צער וכבדות על פספוס הסעודה,הצער אינו על האוכל,מי רעב בשבת? אלא על הפרידה מהשבת שמתרחשת בסעודה חשובה זאת.
מחליטה להמשיך עם ה"יש" לתיקון הכללי ותפילת ערבית למוצאי שבת.
בלובי הבדלה שמחה מלווה בשירה,אח"כ סעודת מלווה מלכה בה ע' מספרת סיפור שכנראה עדיין לא נגמר,הרבה כאב ותחושה של יציאה מחושך לאור (אמן)
אח"כ אנחנו שרות ורוקדות עד שבהדרגה מתפזרות לחדרים.
מחר בבוקר יוצאים וצריך לארוז....

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 22:02

הפרשת חלה

חמישי בערב,אודל מביאה לציון קמח מלא ומצרכים להכנת חלות.
הבנות נאספו בציון והזכות להפרשת החלה ניתנת לסימה,
סימה לבושה בטרנינג צמוד,שערות שחורות ארוכות ומגוהצות,ציפורניים דבוקות מקושטות באבני חן מנצנצות ו...עיניים עצובות.
היא לשה את הבצק,מחברת את כל החומרים לעיסה אחת דביקה,אוספת פיסה מהבצק,מרימה ומתחילה הברכה ואחריה תחינה מיוחדת,היד של סימה רועדת,פניה שטופות דמעות,הדמעות נושרות לתוך העיסה.
התפילה נאמרת בכוונה ע"י כל הנשים שנוכחות במקום.
אנחנו אומרות יחד את התיקון הכללי,מזמור אחר מזמור בקול רם.
סימה משתטחת על הציון,בידה עדיין שאריות מהבצק,בכייה מהדהד בכל מתחם הציון,מביא אותנו להתעוררות באמירת המזמורים.
הבצק עובר למטבח ונאפות ממנו חלות לכבוד שבת.
חלות שנילושו בדמעות חמות.

אומן יומן מסע

על ידי יעלי_לה » 27 נובמבר 2007, 22:02

דע לך, שכל רועה ורועה - יש לו ניגון מיוחד משלו...

אומן יומן מסע

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 27 נובמבר 2007, 21:41

לחוות במעט את אומן.... הכתיבה שלך מרגשת

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 21:41

יום שישי,
  1. 00 בבוקר,מתלבשת ומגיעה לציון.
בציון נמצאות 5 בנות.ליד הציון תלויים פתקים עם בקשות לתפילות לחטופים,לחולים, לזיווג.
לפתע, אני מבחינה בפתק קטן,רשום בו שם שאני מכירה,מישהי שלומדת איתי,זמרת מאיזור מרוחק בארץ,התקרבתי אליה ולפני שנסעתי הביאה לי שני דיסקים שהוציאה לשמוע,הם איתי בנסיעה הזאת,התרגשתי לשמוע אותה שרה בקול חם ועשיר.והנה בקשה להתפלל לרפואתה,מצוין בפתק שהיא עכשיו בטיפול נמרץ.הפתק בודאי תלוי כאן לפחות כמה חודשים,אני חוזרת ומדפדפת במחברת בה רשמו כולם שמות ובקשות ואני רואה את שמה וליד השם בקשה-לרפואה שלמה.עוברת בי צמרמורת.

אני מניחה ידיים על המצבה ומבקשת "תפתח את ליבי" ואז אני שומעת את האישה שרכונה לידי עטופה בצעיף גדול לוחשת "פתח שערי תשובה,פתח שערי תשובה..."ומרגישה שאני מתחברת לבקשתה.
פותחת סידור לתפילת שחרית ומרגישה צורך לשיר את התפילה,כמו בבי"ס,
הרצון הזה כאילו חזק ממני,בהתחלה אני שרה בשקט,חוששת להפריע למתפללות שלידי,
מתחילה בהיסוס "אדון עולם..." ואח"כ "יגדל א-לוקים..." והשירה שלי מתגברת ,מקבלת כח לשיר,ממשיכה את כל התפילה בניגון והדמעות עולות,התפילה מתעצמת ולאט לאט אני שומעת עוד שירה,כל אחת מהנשים מתחילה לשיר ולהתפלל בניגון,כל אחת לעצמה ואף אחת לא מפריעה בשירה לשניה.
אני רואה את האישה שהיתה רכונה מקודם על הציון רוקדת בשמחה ושרה עם אישה נוספת,
להפתעתי לא רק שאין ערבוב ובלבול מכך שכל אחת בשלה,התפילה שלי מתרוממת והדמעות לא פוסקות לזלוג על לחיי,
מרגישה ששערי השירה קשורים לכך שראיתי את שמה של ג' הזמרת שלומדת איתי.
כאילו שבזכותה נוצרה ההתעורררות הזאת,
החוויה הזאת חזקה מאוד עבורי,
אני נשארת נפעמת ומלאה ממנה.

אומן יומן מסע

על ידי יעלי_לה » 27 נובמבר 2007, 21:30

שותה בצמא

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 21:08

גן סופיה

נוסעים לגן סופיה,עד שמגיעות הבנות לאוטובוס אני מנסה לבדוק בקיוסק הסמוך אם יש שוקולד כשר,נתקפתי בחשק למשהו מתוק.מסתבר שאין.
פתאום אחת הבנות שולפת מהתיק "מקופלת" ומגישה לי בחיוך,
רגע קטן של נתינה.
מגיעים לגן סופיה,במרכז הגן העתיק אגם בשלבי קיפאון,אנו עומדות במבנה הכניסה המרשים ,מבנה גבוה,צבוע בגווני צהוב ולבן,חלונות ארוכים ועמודים גבוהים נותנים תחושה של כניסה לאיזו קיסרות אירופאית.
אודל המדריכה נותנת לבנות מידע היסטורי על תקופת החסידות מהבעל שם טוב ועד לר' נחמן,נינו של הבעל שם טוב.ומספרת את סיפורו של גן סופיה:
שנים לפני שהגיע ר' נחמן לאומן, היו פוגרומים רבים ביהודים ,באותה עת הגיע קוז'ק צורר בשם גטנה לאומן ודרש ממושל העיר להביא בפניו את היהודים כדי שיוכל לטבוח בהם,המושל שהיה הקשרי ידידות עם היהודים ניסה להגן עליהם ולסגור את שערי העיירה בפני אותו רשע וחייליו,אולם הם הצליחו להבקיע את חומות העיר ולאות נקמה במושל רצחו את ביתו סופיה.באותו פוגרום נורא נהרגו על קידוש ה' 30.000 יהודים ! תוך שלשה ימים.
הם נקברו בשתי גבעות שנערמו באומן.
לאחר הפוגרום הקים המושל גן לזיכרה של ביתו סופיה וזהו גן סופיה,
ר' נחמן אמר "להיות באומן ולא להיות בגן סופיה ?"
אחת הסיבות לרצונו של ר' נחמן להקבר באומן ,היתה להיקבר במחיצת אותם קדושים ולפעול לתיקון נשמותיהם.
הוא אמר זאת כצוואה בנוכחות שני עדים.

הגן מדהים ביופיו,מתחיל בשדרת עצי ענק ומתקדם לאגם שבמרכזו פסל של נחש עם מזרקה.
עכשיו בחורף הגן היה פחות מרשים מבקיץ אבל עדיין אפשר היה להתפעל מיופיו החורפי.קר מאוד ואנחנו מטיילות בגן צופות בגושי קרח שצפים באגם,במקומות בהם אגני מים חלק מהמים קפואים ועומדים בגלידי קרח.

מתבוננת ורואה את אוולין מוארת.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 20:50

מגיעה שוב לציון,
בזמן התפילה נכנסת אשה ומבקשת צדקה באופן פרטי מכל אחת מהמתפללות, היא מעתירה ברכות לכל אחת ולא ברור מי נותנת ומי מקבלת,למרות ההפרעה הברכות מתקבלות באהבה,ברכות טובות מלאות באמונה פשוטה וטובה.
אני יוצאת מהציון ורואה בחוץ את אוולין יושבת במכנסי טרנינג על ספסל,כולה עטופה בצעיפים,לפניה ספר גדול של ליקוטי מוהר"ן ובידה סיגריה.
"את לא תאמיני,נפתח לי ! אתמול כשהגענו היה לי קר,הייתי עייפה ישנתי עד עכשיו,הגעתי לכאן,נפתח לי הלב,בכיתי ועכשיו יש לי הארה בלימוד".
היא מספרת שהיא אלמנה מזה 11 שנים,השבוע היתה אזכרה לבעלה,היא מתחילה להתחזק ומגלה את האור שבלימוד.
אני מנסה לומר לה שתיכנס לאחד החדרים הסגורים ליד הציון,האויר קפוא והיא עם אור בעיניים אומרת שהיא לא זזה מכאן.היא גילתה את האור והיא רוצה להמשיך ללמוד.
מזג האויר מתקרר מאוד ויש תחושה שירד שלג בקרוב.
בחדרים נעים וחם.

אומן יומן מסע

על ידי אהבה_טהורה* » 27 נובמבר 2007, 19:30

ברוכה השבה (-:

אומן יומן מסע

על ידי אשה_שמחה* » 27 נובמבר 2007, 09:52

קוראת, מחכה להמשך @}
אחותי הייתה שם לפני שלוש שנים, וכשחזרה לא יכלה כמעט לספר שום דבר מעוצמת החוויה.
אני מרגישה שבזכותך מתגלה לי קצת :-)

אומן יומן מסע

על ידי יעלי_לה » 27 נובמבר 2007, 09:46

לחוות במעט את אומן.... הכתיבה שלך מרגשת.
@}

אומן יומן מסע

על ידי גלו_לה* » 27 נובמבר 2007, 07:39

קמתי בבוקר, מתארגנת עם הילדים ומדליקה את המחשב לקרא אותך, לחוות במעט את אומן.... הכתיבה שלך מרגשת. מצפה להמשך!

אומן יומן מסע

על ידי כוכב_נגה* » 27 נובמבר 2007, 00:44

ברוכה הבאה ותעבירי אש לכולנו...

אומן אומן כל השנה...

|יש|

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 22:01

המשך יבוא בקרוב...

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 21:51

לקוסמת,יש עכשיו הרבה קבוצות שיוצאת,כשהייתי היו לפחות 3 קבוצות שונות.

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 21:50

5:30 לפנות בוקר.
אני קמה כדי לזכות להיות על הציון באינטימיות יחסית,מתארגנת,עוטפת עצמי בשכבות וכפפות,יוצאת עם כוס תה חם לעבר הציון.
קרררר....
אני מגיעה לציון ושמחה לגלות שרק שתי נשים נמצאות,
מניחה ידיים על המצבה ומתפללת שיפתח ליבי.מתחילה תפילת שחרית וכבר בברכות השחר לפתע חשה בהתגעשות פנימית,הדמעות עולות והתפילה ואני הופכות לאחת.
בתפילת שמע קולינו אני מבקשת על הילדים ,על האיש,על עצמי והדמעות זולגות ,חמות ונוטפות על הלחיים.
ממשיכה עם תיקון הכללי,מוציאה את הצדקה שנשלחה איתי ואת רשימת השמות הארוכה ומכוונת לכל שם ושם,לרפואה שלמה,לזיווג,לפרנסה טובה.
מרגישה בזמן קריאת השמות שכתב אבא חיבור חזק לאבא והבנה משמעותית של הקשר בינינו.חשה כלפיו קרבה וחמלה,הבנה שחסרה לי עד עכשיו.

ממשיכה עם תפילות מהספר "כל בו לישועות" כל תפילה משמעותית,לגידול הילדים,לבית,לפרנסה,לשלום.
חוזרת לחדר ישנה מעט וקמה לארוחת בוקר נהדרת.
הכל ערוך יפה עם תשומת לב לפרטים קטנים.
הבנות שמחות עם הארוחה וש' רווקה עליזה מתחילה להריץ בדיחות תוך פרצי צחוק של כולנו,יש תחושה של התרוממות רוח.
חלק מהבנות רוצות ליסוע לקברו של ר' נתן,מרחק שלש שעות מאומן,
אני בוחרת להשאר עם ר' נחמן.

אומן יומן מסע

על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* » 26 נובמבר 2007, 21:41

גם אחותי חזרה בערך לפני שבוע משם...

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 21:38

שירת הים,אולי בסוף תסעי בעצמך ותאמרי הכל בדיבור ישיר...

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 21:37

יוצאת מהציון לעבר המקום בו הבנתי שאמורה להיות ארוחת הערב,רואה קבוצה אחרת שמסיימת לאכול,עד שאני מבינה שטעיתי במקום,אני מגלה את ג',בחורה מהישוב שלי,מברכת ברכת המזון,הפנים שלה מוארות ולמרות שאני עומדת סמוכה לה היא לא חשה בנוכחותי.אני מחכה שתסיים ואנחנו מתרגשות אחת לשניה,פתאום נראה כ"כ טבעי לפגוש כאן אנשים מהישוב...
ממשיכה לקלויז,שם נמצא חדר האוכל,מקיפה את המבנה מכל הכיוונים ולא מוצאת את הכניסה.לבסוף מתגלה הפתח ואני מצטרפת לארוחת הערב.
העיפות מהדרך נותנת בי אותותיה,אני מתקלחת והולכת לישון,
לאחר כשעה מגיעות שתי הבנות שמשובצות איתי בחדר,אחת מהן שטופת דמעות אומרת "אני לא מבינה מה קורה איתי,אני לא מפסיקה לבכות,הדמעות לא מפסיקות לרדת,אף פעם לא קרה לי דבר כזה"
חברתה תומכת ומאפשרת לה להמשיך לבכות בעידוד שזה בדיוק מה שהיא צריכה עכשיו.

הבכי הזה שכל אחת עוברת כאן נותן תחושה של מברשת שעוברת בצינור סתום ופותחת אותו.מטהרת,מנקה.

אומן יומן מסע

על ידי שירת_הים* » 26 נובמבר 2007, 21:29

איזה קטע איך שסיימתי לכתוב פתאום מתווסף מה שאת כתבת, כתבנו בדיוק באותו הזמן.

אומן יומן מסע

על ידי שירת_הים* » 26 נובמבר 2007, 21:28

קראתי שנסעת רק אחרי שנסעת , וכלכך הצטערתי שלא יכולתי להעביר לך שמות, האינטרנט שבת כמעט שבועיים. בטח חזרת באורות עד השמיים.
מחכה להמשך המסע....

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 21:27

הגענו,
יורדים למלונית ומתמקמים בחדרים,אני בחדר פצפון עם שתי מיטות קומתיים,שתי בנות נוספות משובצות איתי.
הכל נקי ומטופח,המלון חדש ומתוחזק היטב (הפתעה טובה) מתברר שבגלל העיכוב ארוחת הערב פונתה ועד שיערכו שוב יש זמן לגשת לציון-לקברו של הצדיק,ר' נחמן מברסלב.
אני מכירה את הסביבה משום שזהו המסע השלישי שלי לאומן.בנות שרוצות להגיע לציון מצטרפות אלי ,
המלונית ממש קרובה לציון,"הנה,זה ממש לפנינו" אני מבשרת לבנות. "אני לא מאמינה!" אומרת ש' "הגעתי לציון,אני לא מאמינה" היא חוזרת על זה עוד מס' פעמים עד שאנחנו נכנסות למתחם הנשים בציון,המקום מחומם וכבר נשים רבות נמצאות שם ומתפללות בריכוז,חלק גדול מהן בפנים דומעות.
ש' משתטחת על הציון ופורצת בבכי מעומק הלב,בכיה לא נרגע והיא שטופת דמעות.
אני עומדת לצידו של הציון,פותחת כפות ידיים ועוצמת עיניים בריכוז,חשה באור צהוב בהיר שעוטף אותי.
אומרת את התיקון הכללי מילה במילה,פתאום לכל מילה יש כח ומשמעות.
נדהמת איך לכל מי שמגיעה הלב נפתח .
אני עדיין מרגישה את הקליפה מעל הדמעות ומאפשרת לעצמי להפתח לאט.

אומן יומן מסע

על ידי גלו_לה* » 26 נובמבר 2007, 20:44

קוראת בצמא... מחכה להמשך!

אומן יומן מסע

על ידי ציפ_ציף* » 26 נובמבר 2007, 20:31

דפים וקישורים : נחל נובע
"לב הדברים"www.shemayisrael.com/lev
_
יום רביעי
הגעה לשדה בשעה 5.00 בבוקר.
טיסה בחברת אירו-סוויט האוקראינית,במטוס שילוב של אנשים עם חזות אוקראינית,מס' ישראלים וקבוצת נשים חלקן עדויות בקמעות חלקן נראות לא דתיות בעליל.
הטיסה בתנאי מזג אויר סגרירי,הנוף הנגלה מחלון המטוס של ערמות עננים,כמו תלוליות קצפת אוריריות,מידי פעם המטוס נכנס לכיסי אויר ומוציא זעקות אימה מכמה בנות.
לאחר יותר משלש שעות מתחילה להתגלות האדמה מתחת לשכבות העננים,מרחב עצום של מישור עם שדות ירוקים שהופכים ללבנים משלג בהדרגה.
נחיתה מלווה במחיאות כפיים (חשבתי שרק כשמגיעים לארץ יש התרגשות אצל הברסלבים יש הרבה חידושים...)
מבדק הדרכונים הופך למבדק דרקונים,ארוך,מתיש ומיגע...מתחילות להשמע רטינות על הזמן שנמרח (גם הטיסה התעכבה בגלל תנאי מזג האויר)
למרות החשש הכבד מהקור האוקראיני,מזג האויר סביר למי שנחשף לחורף ירושלמי.האויר הקר מטהר את הראות לאחר השהות הממושכת במטוס ובשדה התעופה החנוק,קבוצת בנות ממהרת לעשן לפני הנסיעה הארוכה שעוד ממתינה לנו,

הדרך מתחילה בשירה מלאה שמחה בליווי דרבוקה ובהסבר של המדריכה אודל וההנחיה שלה איך מנצלים את הזמן כשמגיעים לאומן.

מתחילים ליסוע לתוך נוף חורפי ציורי.עצים ענקיים ערומים,חלקם נושאים ערימות שלג,האדמה מכוסה שלג וקרח.מרחבי קרח לבן.
באמצע הדרך חניה לשירותים (ועישון...) ליד קיוסק יש מנהרה שמזכירה את המנהרה ליד ביניני האומה,וכשמתקרבים לשירותים הציבוריים הצחנה מכה בפנים...אנו מתבוננות מבועתות בשירותים מוזנחים ובתאי בול קליעה...הדלתות ללא כל ידית המאפשרת סגירה...לאור הידיעה שלפנינו יותר משעתיים נסיעה אנחנו מחליטות להיות גיבורות ולהיתפנות סוגרות זו לזו את דלת התא וכל אחת שיצאה מוסיפה עצות איך לבצע את המשימה עם כמה שפחות נזק..."תשעני עם היד על המדרגה" "תקפלי את המעיל למעלה".
הנסיעה ממשיכה וחלקינו נרדמות או מתכנסות בשקט.אני מתעוררת ורואה שהחושך ירד,הנסיעה מתארכת ויום שלם חלף בלי שנגיע עדיין לאומן.
הקבוצה מתעוררת לחיים ושוב הדרבוקה יוצאת והאוירה מתחממת עם שירים ושירים מוקלטים מאחד ממכשירי הטלפון ,המוזיקה הקולנית ברמקול מחרישה אוזניים,ה"זמיר" שר במנגינה של ברבאבא "ר' נחמן,אין כמוך בעולם..." וכולם מצטרפים בשמחה גדולה,השירה מתגברת עד שאנו רואים את השלט 'UMAN, בכניסה לעיירה,השירה מתחזקת וההתרגשות עולה.
הגענו לאומן.

חזרה למעלה