על ידי תמי_גלילי* » 07 אוקטובר 2006, 19:18
השתתפתי בסדנה לפני כ-14 שנה. הגעתי לשם על פי הזמנתה של חברה, בלי שהיא גילתה לי מראש לאן אני הולכת.
למרות שהחוויה שלי באותו סופשבוע הייתה חיובית, אני ממליצה לא ללכת.
מדובר בחווייה ריגשית מטלטלת שבנויה ככזו - הרבה מניפולציות ריגשיות ברורות ומכוונות, שמטרתן ליצור מצב ריגשי חשוף, פגיע ונוח לקבל. כל עוד מדובר באנשים שיציבים יחסית מבחינה ריגשית, ייתכן שחוויה כזו תתרום להם. בשבילי, למשל, זו הייתה חוויה טובה ויצאתי משם מצויידת בכמה חברויות חדשות שהמשיכו כמה שנים אחרי כן.
אבל -
לא נעשה כל סינון ממשי בכניסה לסדנה, למעט דרישה לחתום על הצהרה שהמשתתפים הם בבריאות טובה.
מי שמנהל את הסדנה, או לפחות מי שניהל אז, היו אנשים בלי כל הכשרה, תעודה או אישיות מתאימה לדבר כזה. רובם הגדול נהנו מאוד ממעמד הגורו שרכשו להם, וניצלו אותו לרעה בצורה שבה מינפלצו אנשים שעמדו על הבמה.
התוצאה: בסדנה שבה השתתפתי, אחד המשתתפים בסדנה שלא היה יציב ריגשית (מה שניתן היה לראות מהרגע הראשון) התמוטט על הבמה (פרץ בבכי, רץ לשירותים, ונעשה קטטוני), ונשלח הבייתה. בעיניי זה לכל הפחות חוסר אחריות ממדרגה ראשונה, אם להתבטא בעדינות, ורשלנות פושעת ומסוכנת, אם להתבטא פחות בעדינות.
בנוסף לכך, זה הרגיש לי כמו פורנוגרפיה ריגשית: אנשים עמדו ושפכו את הקישקעס על הבמה לפני אנשים זרים, כשהקהל צמא לעוד ועוד חשיפה, ועוד ועוד פרטים אינטימיים, ועוד התפתלות. יאללה, תביאו עוד קצת דם, יזע ודמעות. מחיאות כפיים.
איכס.
לדעתי, היו שם גם סממנים של כת, של מציאות אחרת וטובה יותר מזו ש"בחוץ", טקסי קבלה וגורואים, והמון צביעות בניסיון ליצור אשליה שכולם שם אוהבים זה את זה. השתתפתי אחר כך בסדנה נוספת כמתנדבת, וזה הספיק לי.
אין לי מושג מה קורה שם היום, או איך איך הסדנה הזו ביחס לסדנאות ניו אייג'יות אחרות, שייתכן שהן גרועות יותר.
לא ניסיתי סדנאות אחרות מסוג זה, ואין לי כוונה לנסות.
אני מניחה, עם זאת, שמבנה הסדנה נותר דומה למה שהיה, ואני מציעה לא להשתתף. תהליכים ריגשיים בריאים נעשים, לדעתי, בהדרגה וכחלק מאורח החיים, ולא בבליץ מניפולטיבי חד פעמי.
השתתפתי בסדנה לפני כ-14 שנה. הגעתי לשם על פי הזמנתה של חברה, בלי שהיא גילתה לי מראש לאן אני הולכת.
למרות שהחוויה שלי באותו סופשבוע הייתה חיובית, אני ממליצה לא ללכת.
מדובר בחווייה ריגשית מטלטלת שבנויה ככזו - הרבה מניפולציות ריגשיות ברורות ומכוונות, שמטרתן ליצור מצב ריגשי חשוף, פגיע ונוח לקבל. כל עוד מדובר באנשים שיציבים יחסית מבחינה ריגשית, ייתכן שחוויה כזו תתרום להם. בשבילי, למשל, זו הייתה חוויה טובה ויצאתי משם מצויידת בכמה חברויות חדשות שהמשיכו כמה שנים אחרי כן.
אבל -
לא נעשה כל סינון ממשי בכניסה לסדנה, למעט דרישה לחתום על הצהרה שהמשתתפים הם בבריאות טובה.
מי שמנהל את הסדנה, או לפחות מי שניהל אז, היו אנשים בלי כל הכשרה, תעודה או אישיות מתאימה לדבר כזה. רובם הגדול נהנו מאוד ממעמד הגורו שרכשו להם, וניצלו אותו לרעה בצורה שבה מינפלצו אנשים שעמדו על הבמה.
התוצאה: בסדנה שבה השתתפתי, אחד המשתתפים בסדנה שלא היה יציב ריגשית (מה שניתן היה לראות מהרגע הראשון) התמוטט על הבמה (פרץ בבכי, רץ לשירותים, ונעשה קטטוני), ונשלח הבייתה. בעיניי זה לכל הפחות חוסר אחריות ממדרגה ראשונה, אם להתבטא בעדינות, ורשלנות פושעת ומסוכנת, אם להתבטא פחות בעדינות.
בנוסף לכך, זה הרגיש לי כמו פורנוגרפיה ריגשית: אנשים עמדו ושפכו את הקישקעס על הבמה לפני אנשים זרים, כשהקהל צמא לעוד ועוד חשיפה, ועוד ועוד פרטים אינטימיים, ועוד התפתלות. יאללה, תביאו עוד קצת דם, יזע ודמעות. מחיאות כפיים.
איכס.
לדעתי, היו שם גם סממנים של כת, של מציאות אחרת וטובה יותר מזו ש"בחוץ", טקסי קבלה וגורואים, והמון צביעות בניסיון ליצור אשליה שכולם שם אוהבים זה את זה. השתתפתי אחר כך בסדנה נוספת כמתנדבת, וזה הספיק לי.
אין לי מושג מה קורה שם היום, או איך איך הסדנה הזו ביחס לסדנאות ניו אייג'יות אחרות, שייתכן שהן גרועות יותר.
לא ניסיתי סדנאות אחרות מסוג זה, ואין לי כוונה לנסות.
אני מניחה, עם זאת, שמבנה הסדנה נותר דומה למה שהיה, ואני מציעה לא להשתתף. תהליכים ריגשיים בריאים נעשים, לדעתי, בהדרגה וכחלק מאורח החיים, ולא בבליץ מניפולטיבי חד פעמי.