על ידי נשית* » 08 יוני 2015, 09:10
מצטטת מתוך הדף אבא לא יכול יותר ככה
_מנחשת, שהיא לא צריכה מרחב, היא צריכה הגנה. אבל עכשיו היא כבר לא סומכת עליך שאתה באמת יכול להגן עליה או על הילדים, אז קפיצת האמונה שנדרשת ממנה גדולה בהרבה ממה שנדרשה בהתחלת מערכת היחסים.
מהזוית שלה, יש לה מאגר שלם של "הוכחות" שמעיד ש"אי אפשר לסמוך עליך". שאתה "לא חושב עד הסוף". שאתה "לא מספיק אחראי". או כל מיני שמות קוד כאלה (לא יודעת איך היא מנסחת את זה, אני בטוחה שאתה יודע בדיוק על מה אני מדברת). התוצאה: היא מפחדת. אין לה תחושת בטחון. והמצב רק מחמיר.
כל אלה, ניחושים והשערות. אני מעלה שאלות._
מעניין אותי במציאות, בחיים האמתיים בינו לבינה, כפי שמתוארים למעלה, איך אפשר לקחת את המושכות ולהוביל, כשכל יוזמה שלו נתקלת בחומה בצורה ועוד מעל ראשם של הילדים. אני רואה פה צד אחד אחראי ושקול שהוא האבא שלא יכול יותר, וצד שני שאיבד כל גבול ולא רואה את הנזק והפורענות סביב דרכי הפעולה שלו שזו אשתו לחיים.
אני חוזרת על דברי הקודמים שבתחילת הקשר, במהלך השנים הראשונות נעשו טעויות בסיסיות בהצבת גבולות, בצורה ציורית-אחד הפך לדמות מטושטשת ולא ברורה והשני הפך לדמות עם גבול שחור וכהה. אי אפשר שלא להבחין בה, אי אפשר לשכנע אותה ולהגמיש אותה.
לדעתי ומניסיוני, צעדים של חיזוק הדמות המטושטשת יעזרו לאותה דמות להרגיש טוב יותר עם עצמה, ולמצוא את עצמה מחדש, לחיות בסביבה יותר הרמונית ונטולת חיכוכים קשים ומרים, אבל ממש לא בטוחה שהם ישפיעו על מתאר קוויה של הדמות הנוקשה והמוגדרת. היא כבר נוצרה. לא ניתן בעיני למחוק את קוויה . אפשר רק לחזק את קוויה של הדמות המטושטשת.
יש לי נטייה, כפי שכבר שמתם לב, לראות את העולם מתוך התובנות שיש לי על עולמי הצר.
_מכירה את זה שלומדים מילה חדשה ואז פתאום שומעים אותה כל הזמן? שמתחילים לחשוב על הריון ופתאום רואים המון נשים בהריון?
את כרגע מאוד חזק בתןך תובנה מסוימת על עצמך ועל מערכת היחסים שלך, ולכן את רואה את זה מכל עבר.
מה שמשאיר את ההכללה, כפשוט הכללה._
אבל בכל זאת חשוב לי להגיד את מה שאני חווה, מתוך כך שאני כבר כמה שנים משקמת ומתקנת את דרכי בכל דרך אפשרית. עומדת על דעתי אך לא מעליבה. חושבת ומתכננת את צעדי ומילותי, אם מרגישה שטעיתי- הולכת ומתנצלת. מביעה את עצמי בבהירות בלי להאשים ולהעליב, ובאמת שלא הייתי כל כך גרועה לפני כן. נכון, הייתי עוקצת ומעליבה אבל זה היה אחרי חודשים של יחס גרוע ביותר אלי שלא השתפר בשום דרך . זה היה החלק שלי בפסיביות- אגרסיביות.
מאות מקרים צרובים בדמי והנה אמש לפני שהלכתי לישון, שוב אחד כזה שמכה בי שוב. הולכת לנשק אותו לילה טוב והוא אומר לי- לא בא לי לתת לך נשיקה. נכון זו זכותו, אבל כמה חמלה יש בו עלי לשלוח אותי מרה ומיואשת אל מיטתי. מה עוד נשאר לנו אם גם על נשיקת לילה טוב אצטרך לחשוב . כמה גדול התסכול שלו עלי שכך תגובתו.
נותן לי לחשוב- יתכן שהיצור שגדל לצידי באשמת שנינו (חרד, מתוסכל, קורבני, מאשים, פסיבי אך מתנקם, לא חושב ולא מתחשב, לא משתדל לתקן ולשקם) אינו ניתן לשינוי יותר גם אם אהיה היצור עם יכולות התקשורת המעולות ביותר?
חשבתי על השוואה אולי קצת קיצונית אבל בכל זאת עלתה בראשי:
יצור מפלצתי כמו דעאש נוצר כתוצאה מהזנחה ויחס רע של שלטון מקומי , תרבות מקומית אלימה, כיבוש זר , התנשאות ואפליה ועוד הרבה גורמים שכולם אשמים באותה מידה, שעה אחרי שעה יום אחרי יום במשך עשרות שנים. האם זה שעכשיו הצד המתון והשקול יותר יתנהג בצורה מושלמת, עד כמה שניתן, יגרום ליצור המפלצתי לשנות את דרכיו ?
הארגון הזה יושמד לבסוף בכוח הזרוע. הפרטים שישרדו בתוכו ישנו את השקפת עולמם בכוח הזרוע, כמו שהנאצים ששרדו במלחמה שינו דרכיהם והפכו לאזרחים גרמנים הומניים שומרי חוק רק אחרי שהפסידו.
בעלי יוכל להשתנות אולי בחברת אישה אחרת, אתה יוכל להתחיל מההתחלה יחסים אחרים בריאים יותר. נדמה לי שאתי הוא כבר לא יוכל לעשות זאת כי כמה אוכל עוד להשתנות. הוא יוכל להשתנות זמנית כשאגיד לו בקרוב שעייפתי מהקשר. אחר כך כשירגיש נינוח בקשר, שוב יחזור לדרכיו הפוגעניות.
מצטטת מתוך הדף אבא לא יכול יותר ככה
_מנחשת, שהיא לא צריכה מרחב, היא צריכה הגנה. אבל עכשיו היא כבר לא סומכת עליך שאתה באמת יכול להגן עליה או על הילדים, אז קפיצת האמונה שנדרשת ממנה גדולה בהרבה ממה שנדרשה בהתחלת מערכת היחסים.
מהזוית שלה, יש לה מאגר שלם של "הוכחות" שמעיד ש"אי אפשר לסמוך עליך". שאתה "לא חושב עד הסוף". שאתה "לא מספיק אחראי". או כל מיני שמות קוד כאלה (לא יודעת איך היא מנסחת את זה, אני בטוחה שאתה יודע בדיוק על מה אני מדברת). התוצאה: היא מפחדת. אין לה תחושת בטחון. והמצב רק מחמיר.
כל אלה, ניחושים והשערות. אני מעלה שאלות._
מעניין אותי במציאות, בחיים האמתיים בינו לבינה, כפי שמתוארים למעלה, איך אפשר לקחת את המושכות ולהוביל, כשכל יוזמה שלו נתקלת בחומה בצורה ועוד מעל ראשם של הילדים. אני רואה פה צד אחד אחראי ושקול שהוא [b]האבא שלא יכול יותר[/b], וצד שני שאיבד כל גבול ולא רואה את הנזק והפורענות סביב דרכי הפעולה שלו שזו אשתו לחיים.
אני חוזרת על דברי הקודמים שבתחילת הקשר, במהלך השנים הראשונות נעשו טעויות בסיסיות בהצבת גבולות, בצורה ציורית-אחד הפך לדמות מטושטשת ולא ברורה והשני הפך לדמות עם גבול שחור וכהה. אי אפשר שלא להבחין בה, אי אפשר לשכנע אותה ולהגמיש אותה.
לדעתי ומניסיוני, צעדים של חיזוק הדמות המטושטשת יעזרו לאותה דמות להרגיש טוב יותר עם עצמה, ולמצוא את עצמה מחדש, לחיות בסביבה יותר הרמונית ונטולת חיכוכים קשים ומרים, אבל ממש לא בטוחה שהם ישפיעו על מתאר קוויה של הדמות הנוקשה והמוגדרת. היא כבר נוצרה. לא ניתן בעיני למחוק את קוויה . אפשר רק לחזק את קוויה של הדמות המטושטשת.
יש לי נטייה, כפי שכבר שמתם לב, לראות את העולם מתוך התובנות שיש לי על עולמי הצר.
_מכירה את זה שלומדים מילה חדשה ואז פתאום שומעים אותה כל הזמן? שמתחילים לחשוב על הריון ופתאום רואים המון נשים בהריון?
את כרגע מאוד חזק בתןך תובנה מסוימת על עצמך ועל מערכת היחסים שלך, ולכן את רואה את זה מכל עבר.
מה שמשאיר את ההכללה, כפשוט הכללה._
אבל בכל זאת חשוב לי להגיד את מה שאני חווה, מתוך כך שאני כבר כמה שנים משקמת ומתקנת את דרכי בכל דרך אפשרית. עומדת על דעתי אך לא מעליבה. חושבת ומתכננת את צעדי ומילותי, אם מרגישה שטעיתי- הולכת ומתנצלת. מביעה את עצמי בבהירות בלי להאשים ולהעליב, ובאמת שלא הייתי כל כך גרועה לפני כן. נכון, הייתי עוקצת ומעליבה אבל זה היה אחרי חודשים של יחס גרוע ביותר אלי שלא השתפר בשום דרך . זה היה החלק שלי בפסיביות- אגרסיביות.
מאות מקרים צרובים בדמי והנה אמש לפני שהלכתי לישון, שוב אחד כזה שמכה בי שוב. הולכת לנשק אותו לילה טוב והוא אומר לי- לא בא לי לתת לך נשיקה. נכון זו זכותו, אבל כמה חמלה יש בו עלי לשלוח אותי מרה ומיואשת אל מיטתי. מה עוד נשאר לנו אם גם על נשיקת לילה טוב אצטרך לחשוב . כמה גדול התסכול שלו עלי שכך תגובתו.
נותן לי לחשוב- יתכן שהיצור שגדל לצידי [b]באשמת שנינו[/b] (חרד, מתוסכל, קורבני, מאשים, פסיבי אך מתנקם, לא חושב ולא מתחשב, לא משתדל לתקן ולשקם) אינו ניתן לשינוי יותר גם אם אהיה היצור עם יכולות התקשורת המעולות ביותר?
חשבתי על השוואה אולי קצת קיצונית אבל בכל זאת עלתה בראשי:
יצור מפלצתי כמו דעאש נוצר כתוצאה מהזנחה ויחס רע של שלטון מקומי , תרבות מקומית אלימה, כיבוש זר , התנשאות ואפליה ועוד הרבה גורמים שכולם אשמים באותה מידה, שעה אחרי שעה יום אחרי יום במשך עשרות שנים. האם זה שעכשיו הצד המתון והשקול יותר יתנהג בצורה מושלמת, עד כמה שניתן, יגרום ליצור המפלצתי לשנות את דרכיו ?
הארגון הזה יושמד לבסוף בכוח הזרוע. הפרטים שישרדו בתוכו ישנו את השקפת עולמם בכוח הזרוע, כמו שהנאצים ששרדו במלחמה שינו דרכיהם והפכו לאזרחים גרמנים הומניים שומרי חוק רק אחרי שהפסידו.
בעלי יוכל להשתנות אולי בחברת אישה אחרת, אתה יוכל להתחיל מההתחלה יחסים אחרים בריאים יותר. נדמה לי שאתי הוא כבר לא יוכל לעשות זאת כי כמה אוכל עוד להשתנות. הוא יוכל להשתנות זמנית כשאגיד לו בקרוב שעייפתי מהקשר. אחר כך כשירגיש נינוח בקשר, שוב יחזור לדרכיו הפוגעניות.