באופן טבעי

אתה מחפש שינוי אולי עדיף לנסות ליצור את השינוי בתחום הקרירה. לתאם ציפיות בנוגע לעבודה מטלות וכו', ליצור את השינוי והריגוש בתוך הזוגיות שלכם.. לא לחשוב אולי אנחנו לא מתאימים, אלא זה המצב אז בוא נעבור אותו בכמה שיותר טוב. בין כל זוג יש פערים, גם הבת זוג שאתה מתאהב בה כרגע. לדעתי נתק איתה מגע ותתמקד באישתך ובבית שלך, תתמקד באיך לבנות אותו ולהפוך אותו לטוב יותר.

פירורים זה בשביל ציפורים .

הי, בשביל זה הומצאו הסבון והמקלחת
בהצלחה !

גם אני הייתי בקשר כזה כ 5 שנים והיום מתקשה לפתח קשרים חדשים ולצאת מהמצב הזה...מרגישה שהוא השלה אותי..יש למישהי עצה בשבילי איך לשכוח ולהמשיך הלאה...בבקשה בלי לשפוט אני מודעת לכך שהייתי לא בסדר..

נשואה 11 שנה והכול הפך להיות משעמם יש לי שלושה ילדים מקסימים יחסי מין זה לא מה שהיה בעלי כבר לא מעונין

ב עילום

"עומדת להתגרש" כתבת בצורה מאד מרגשת. בהצלחה לך.

תודה

_יואוו אני כותבת גרוע!
סליחה על זה..קואלה מקבלת דיי המון תגובות, זה כי היא כותבת בצורה הומורסיטית,סוחפת,מרגשת ומלאה בחום.._

את כותבת נפלא ! הרגשתי אותך מאוד בכתיבה.
חוצמזה, לקואלה יש דף כבר הרבה זמן, ולוקח זמן עד שאנשים נקשרים אליך ומתחילים להיכנס קבוע.

וגם, כיוון שאת כותבת בדף שכבר היה קיים, לפעמים אנשים פחות שמים לב להודעות שנוספות אליו.
את יכולה גם לבקש ב-ככר השוק שייכנסו. (לכאן, או לדף יותר מתאים שתמצאי).

על ידי ב_עילום* » 30 ספטמבר 2011, 09:45

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

"עומדת להתגרש" כתבת בצורה מאד מרגשת. בהצלחה לך.

על ידי גוזלית* » 29 ספטמבר 2011, 20:54

יואוו אני כותבת גרוע!
סליחה על זה..קואלה מקבלת דיי המון תגובות, זה כי היא כותבת בצורה הומורסיטית,סוחפת,מרגשת ומלאה בחום..

על ידי גוזלית* » 29 ספטמבר 2011, 20:50

אויי, עמודת להתגרש
תודה רבה על מה שכתבת,זה נורא מחמם את ליבי.. איזה רוך יש בכתיבה שלך.מדהים

או רורה - תודה רבה. האמת שאני לא מאמינה בטיפול פסיכולגי (הייתי 4 שנים,לא היה להיט ולא קידם אותי לשום מקום) כנ"ל כדורים
ונשואה כלשהי, כן צודקת. אגב כך גם אני נראת לאנשיםכלפי חוץ. הצורה בה אני כותבת משקפת את מצבי החיצוני,אז אולי כן ,אולי אני באמת איזה סוג של טרול? הבטרוף הזה שנכנסים בי הרגשות הקשים, שאני במצב דיכאוני.. פשוט פסיכית!!

אני רוצה לעזוב את בעלי!! הוא איש טוב בדרך שלו,איש טוב מאוד(כולנו טובים) לא רוצה גם חלילה לפגוע בו..
ומאוד שלמה עם זה אפילו אחרי קריאת הספר"בסוף מוצאים אהבה"
הקטע עכשיו שצפים בי המון פחדים, ואחד מהם הוא פחד כלכלי. כרגע אנחנו (בנזוגי.אני סיימית עכשיו חופשת לידה בת שנתיים) מרווח 16K זה יחסית סביר, מה יהיה עם אני והקטנטן נצטרח לחיות מ6 אלף איך נחזיק רכב?נקנה אוכל,נשלם שכר דירה/חשבנות איך? ואיך פתאום מגעים לעולם של לבד,כי אני באמת לבד,אין לי משפחה שתוכל לעזור לי בכולם! משפחה מרובת ילדים וקצת קשת יום עם המון בעיות.
ובנוסף לזה אני לא כול כך יפה ומשכילה ובעלת ביטחון עצמי גדול.
מי ירצה להתעסק עם גרושה+ילד שגם לא נאה וגם לא חריפה/מתוחכמת/(טוב אולי הגזמתי קצת)..

על ידי אורחת* » 29 ספטמבר 2011, 20:21

הסיבה שאני לא מגיבה היא מפני שאני לא בטוחה שגוזלית איננה טרול.
גם אני

_לא חושבת שמתעלמים בגלל שגיאות הכתיב שלך. בדרך כלל כשכותבים בדף שהוא כבר קיים אין מי יודע מה תגובות ולפעמים אין תגובות בכלל.
זה איכשהו "נבלע".._
לא נכון.
הסיבה שאני לא מגיבה היא מפני שאני לא בטוחה שגוזלית איננה טרול. בגלל התוכן והצורה. לא מפני שהיא כתבה בדף קיים. אז אני מחכה.

גוזלית יקרה,

לא חושבת שמתעלמים בגלל שגיאות הכתיב שלך. בדרך כלל כשכותבים בדף שהוא כבר קיים אין מי יודע מה תגובות ולפעמים אין תגובות בכלל.
זה איכשהו "נבלע"..
אני היום, אחרי 10 שנות נישואים ושני ילדים, עומדת להתגרש אבל לקח לי הרבה זמן להגיע למקום הזה.
עברתי תנודות רבות. היה כעס עצום עליי ועל הבחירות שלי (איך בכלל התחתנתי איתו הרי ידעתי מראש מה צפוי לי)
היה פחד לפרק את התא המשפחתי (איך הילדים יתמודדו)
היה עצב נוראי (תמיד חלמתי על תא משפחתי יציב, בית חם ואוהב)
ועוד מגוון רב של טלטלות ורגשות חזקים.
השנה האחרונה היתה המטלטלת ביותר והגורלית ביותר..
היום אני במקום מאוד טוב. מאוד שמחה על החלטתי, בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון לי,
בטוחה שיהיה לי רק טוב. יודעת שמגיע לי גבר שבאמת יאהב אותי.
יש הרבה הבנות, הרבה תובנות.
אבל הייתי צריכה לעבור כברת דרך ארוכה ולא פשוטה כדי להגיע למקום הזה.
תני לעצמך לחוות את כל קשת הרגשות זה חשוב ובריא.
תגייסי לך סביבה תומכת כמו משפחה וחברים (אבל תצרי קשר רק עם מי שיחזק אותך בדרכך ולא עם מי שאת יודעת שיפיל אותך יגון שאולה!! חשוב ביותר!!)
סביבה תומכת נותנת כוחות בלתי רגילים.
לאחרונה (אחרי שגיבשתי החלטה) התחלתי ללכת לקורס מדיטציה ראג'ה יוגה של ארגון שנקרא ברהמא קומאריס, והמדיטציה הזו נותנת לי הרבה כח.
בקורס הכרתי אישה מדהימה ומתוקה שעובדת עם פרחי באך ובדיוק יום לפני ראש השנה היא רקחה לי כל מיני תמציות לחיזוק הביטחון העצמי, דימוי עצמי,
נגד כל מיני פחדים. שילמתי רק על התמצית כי היא עושה את התשאול כחסד, גמ"ח לנזקקים. וזה בא לי בדיוק בזמן. (תשקלי את זה, זה גם יכול לעזור לך ולחזק אותך)
מה שאני רוצה להגיד זה שתלכי על כל מה שעושה לך טוב (קבוצות תמיכה, יוגה, מדיטציה מצידי תשני בלילה על הראש אם זה מה שעושה לך טוב.. (-; )
אנחנו לא סתם עוברים דברים בחיים. לכל דבר יש סיבה, כל דבר זה שיעור לחיים.
לא תמיד מבינים את "השיעור" באותו רגע אלא רק בדיעבד.
הייתי ממליצה לך גם ללכת לאיזה טיפול פרטני שיעזור לך להבין כמה את באמת שווה ומה באמת מגיע לך בחיים.
ואני לא סתם מקשקשת ואלה לא סתם אמירות יפות, רוחניקיות כאלה, אני חוויתי את זה על בשרי.
ואל תקטיני את עצמך באמירות נוסח לא כך כך משכילה..
את מתנסחת מאוד יפה ושגיאות כתיב לא בהכרח קשור לחוסר השכלה הרבה פעמים זה דיסלקציה (שאולי את בכלל לא מודעת אליה)

מקוה שלא חפרתי יותר מדי (-:
שולחת לך חיבוק

על ידי או_רורה* » 29 ספטמבר 2011, 11:43

גוזלית, אמנם לא באופן טבעי, אבל שקלת לפנות לעזרה של איש מקצוע?
אולי פסיכולוג? לראות מאיפה מגיע הפחד הזה ואיך אפשר להתמודד איתו.
יש קשת שלמה של עזרה שאת יכולה לבקש ולקבל:
פסיכולוג, פסיכיאטר (טיפול בתרופות נגד דיכאון, אם קיים), אימון אישי (אולי זה משהו פרקטי שאת יכולה לשנות בהרגלייך), רפואה משלימה לסוגיה, טיפול באמנות, ייעוץ ביוגרפי... רק תבחרי.

על ידי גוזלית* » 29 ספטמבר 2011, 00:48

שלום
האם זה הגיוני שאנשים כול כך מתעללים בעצמם? הרי רע לנו, אנחנו מרגישם את זה בכול רובד ורובד בנשמהשלינו
רע לנו, אין להמון אנשים כוח לקום בבוקר ולקחת את השמיכה הצידה ולקום מהמיטה
כול כך ריק! רק כך ברור מה הולך להיות,בלי יותר מידי אנרגיה לבצע מטלה אחת יותר..
אולי מהיום שאני מכירה את עצמי אני חייה כך
לא שלמה,לא בטוחה,לא שונאת
לא יותר מידי אוהבת
בואנגיד שהיו רגעים,היו רעים נעימים ,מרגשים,מצחקים עד כאב.

רוצה להעז,רוצה לא לפחד אלוהים תעזור לי בבקשה לנצח את הפחד המשתק מתוכי.אני רוצה לעשות ולא עושה,כאלו המקום נעים לי הוא גם הכי מערערי
רוצה לדעת מה אתם חושבים.
ואולי זה גם צורם השגיעות כתיב שלי,בבקשה תתעלמו. לא כך כך משכילה..

על ידי גוזלית* » 28 ספטמבר 2011, 15:57

אשמח לקצת יחס..מצבי בתהום

על ידי או_רורה* » 27 ספטמבר 2011, 08:53

נמרה יפה,
רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך.
האמת, בגדול את צודקת.

אני חושבת גם, שתמיד לגרושה עדיף להיות עם גרוש ואם יש להם ילדים אז על אחת כמה וכמה מישהו שגם לו יש ילדים יכול להבין טוב יותר את המורכבות שבעניין.
מה שהתכוונתי לומר, זה שלאף אחת לא מגיע קשר עם נשוי.
לא מגיע להסתפק בפירורים, להסתיר ולהסתתר, אלא אם כן כל מה שהיא רוצה זה קשר מיני נחמד ונטול מחוייבות.

תכלס, לכל אישה מגיע שיאהבו אותה בשלמות.

על ידי גוזלית* » 26 ספטמבר 2011, 22:11

טוב, אז אני יכתוב קצת
אני קוראת "גבר מחפש אהבה" ואני מחפשת אהבה עוד לפני שבכלל הכרתי משהו/התאהבתי וכ'. אני נשואה כב 4 שנים, נמצאת עם בנזוגי 8 שנים,מרגישה שאהבה והחיבה אליו נגמרה שנה אחרי..
אני יודעת שאין לי משיכה אליו יותר,גם לא יותר מידי סבלנות. קשה לי לשמוע אותו. הוא כול כך פגע בי עד שכול תא בגופי יודע את עצמות הפגיעה מימנו! הוא בחור שקשה לו להביע אהבה, הוא לא יודע איך עושים את זה! הוא לא יודע מה זו אינטימיות/קירבה.אני ידעתי שזה לא זהמהתחלה, ובכול זאת רציתי שהוא יציע לי להתחתן איתו(זה הזויי,משהו כנראה לא בסדר איתי) היום אני מחכה להתאהב בגבר ה1 שירצה אותי! אני יודעת בכול ליבי שאני רוצה להפרד(יש לנו ילד) שזה יעשה אותי חופשייה. וכן קראתי את התמיכה שלכם בחיפוש אחרי אושר בדרך אחרת,דרך המסע הפנימי, שמה שאני מרגישה מבפנים לא בהכרח קשור לבנזוגי.. אבל מבחינתי זו דרך ארוכה מאוד,בנזוגי צריך לעשות עבודה קשה בשביל עצמו ולי את היכולת לעמוד לצידו,גם בגלל עוצמות הפגיעה וגם בגלל שדייי רוצה לטפל בעצמי.. רוצה פעם 1 בחיים להרגיש טוב..
אלבי ויכולתי לתאר לכם את התקשורת בינונו..

על ידי נעמי* » 02 אוגוסט 2011, 22:34

גבר מחפש אהבה
תעדכן
מחכה לך..

על ידי ש_ל_ו_מ_י* » 20 יולי 2011, 23:39

http://www.youtube.com/watch?v=lhAcDfF3 ... re=related
שיר שעושה מתוק בלב

מחכה לשמוע מה קורה איתך..?

יחד איתך באותה תחושה והרגשה.

לא יודעת מה לרשום,רוצה גם לעזוב,רוצה בכול גופי

על ידי נמרה_יפה* » 17 יולי 2011, 10:36

אורורה,
נשמע שלך הלך קל וטוב בתחום של למצוא בן זוג.
יש נשים שזה ממש קשה להן.
אף אחת לא מחפשת להכניס ראש בריא למיטה חולה, לפרק משפחה ולגרום צער לאישה אחרת. אם זה נעשה, לדעתי זה כמעט תמיד ממקום של חולשה ו"נקודות עיוורות".
יש משהו מאוד מתעתע בנשוי עם ילדים ש"מחפש".
הוא כבר הוכיח שהוא איש משפחה. הוא כבר הוכיח שהוא "בעניין" של זוגיות רצינית. הרבה פעמים אחד הדברים המתסכלים כשיוצאים לדייטים ומחפשים, הם גברים ש"לא מוכנים להתחייב" וכו'.
גבר נשוי שעושה רושם שלא טוב לו בזוגיות והוא רוצה לפרק אותה, יכול להיות המועמד האידיאלי לזוגיות חדשה וטובה יותר...
ככה זה לפחות היה אצלי.
כמובן שיש את עניין הבגידה. בקשר שאני הייתי בו, הגבר הנשוי שלי סיפר לאישתו עלינו משלבים מאוד מוקדמים. גם לה היו מערכות יחסים משלה בעבר. זה לא גרם לכך שיהיה לה קל עם מה שהיה בינינו, כי היינו מאוהבים עד מעל הראש, אבל היא הסכימה לזה. הוא אמר לי שהוא לא שוכב איתה והאמנתי לו. יום אחד הוא סיפר לי שהם עשו אמבטיה משותפת ו "סתם דיברו" ואני השתוללתי בזעם. מאותו רגע זו היתה תחילת הסוף.
עכשיו אני בעצמי פרודה+ ובעקבות ניסיון העבר, לא אתקרב לגבר שאינו פנוי. עדיין, המשיכה שלי היא לגבר שכבר "הוכיח את עצמו" כאיש משפחה ואב, ולא לרווקים. מזל שיש מספיק גברים גרושים בשוק (-:
ובאופן פרדוקסלי, הגבר שהתחתנתי איתו היה ממש פיטר-פן. מכל הבחינות, גם פיסית.
אולי בגלל זה הצלחתי להתחתן איתו ולהקים איתו משפחה...
עכשיו איך ממשיכים?

על ידי או_רורה* » 16 יולי 2011, 22:57

לא נראה לי שנשוי עם ילדים הוא מציאה כל כך גדולה.
אני חושבת שלכל אישה מגיע מישהו שיאהב אותה וירצה אותה והיא לא תיאלץ לחלוק בו עם מישהי אחרת.
אני הכרתי את בעלי בגיל 26, ממש לא בתיכון, גיסתי פגשה את בעלה בגיל 29, גם לא בתיכון, חברה שלי פגשה את בעלה (הגרוש) כשנה אחרי גירושיו, בגיל 30 וכ"ו.

על ידי פלונית* » 16 יולי 2011, 21:44

_צר לי, אבל אישה (לא ילדה בת 20) שנכנסת ביודעין לקשר עם גבר נשוי עם ילדים.... נו, בואי נגיד שעליה לא הייתי מרחמת או חסה מי יודע מה.
על אישתו, עליו - כן.
היא יכולה ללכת משם. באמת באמת._

לא בטוח שהיא יכולה ללכת. מאד נדיר למצוא מישהו שווה שיש איתו משיכה הדדית. רוב הפנויים מן הסתם פחות מושכים, אחרת הם כבר מזמן היו תפוסים... זה או למצוא מישהו בתיכון או למצוא אחר כך את שבריר השנייה המדוייק שבו הבחורים השווים נפרדים מההחברות שלהם. מי שפיספסה בתיכון אחר כך צריכה הרבה מזל בשביל למצוא מישהו שהוא גם שווה וגם פנוי בו זמנית.

על ידי סאלי_תדמור* » 16 יולי 2011, 18:40

אני עם עצמי מרגישה אדם אחר

מדהים כל מה שכתבת. מעורר השראה. לגמרי! כל הכבוד לך @}

על ידי האישה_של* » 16 יולי 2011, 14:20

אני האישה מהדף בעלי התאהב באחרת
אני באמת חושבת שיכול להיות לך מעניין מאד לקרוא את הדף ההוא.
הדברים שאתה מספר נשמעים דומים מאד לאיך שבעלי דיבר בתקופה ההיא
יכול להיות שתקבל תמונה מעניינת של שני הצדדים.

בניגוד למה שאו רורה כתבה, בעלי לא שיקר לי במהלך התקופה ההיא
הוא היה כן וישר איתי לכל אורך הדרך (לא תמיד הייתי בטוחה שהוא מספר לי כל האמת, זה היה קשה, הראש שלי עבד ללא הפסקה מתוך המצוקה הגדולה ביותר שחוויתי בחיי)
בעצם אחרי חודש שבו הוא חשב עליה ללא הפסקה הוא סיפר לי על זה
הוא באמת רצה מאד מאד למצוא את הדרך לא לוותר על אף אחת מאיתנו
הסתבר לו עם הזמן שהיא חשה כלפיו גם רגשות של הימשכות ועוד...
והוא היה מלא תשוקה אליה
הוא קם לתחייה, הרגיש התעוררות ורצון חדש לחיים
ויחד עם זאת לא היה מוכן לעזוב אותי (גם כשביקשתי שיעזוב את הבית)

זאת היתה תקופה קשה (של שנה לפחות) שבא קרו כל כך הרבה דברים
הרבה תיעדתי בדף ההוא
אבל היום ממרחק מסויים אין לי אלא להודות על הכל
קרו לי עצמי בתוכי ולנו יחד כזוג דברים שייחלתי להם כבר שנים ארוכות.
אני עם עצמי מרגישה אדם אחר
בעל ערך עצמי וביטחון שקודם לא היו לי
והזוגיות שלנו במקום אחר לגמרי
מקום הרבה הרבה יותר טוב משהיה אי פעם

יש כאן עכשיו שני אנשים שעומדים שווים אחד מול השני
וממשיכים לבחור שוב ושוב להיות יחד
מתוך שמחה ואהבה שממשיכה להתחדש ולהפתיע.

יש תמיד נושאים שחוזרים ועולים וקשיים אפילו גדולים (ושאלות אם להמשיך להיות יחד או לא אבל לא בגלל אישה אחרת)
אבל יש משהו מאד חי וחסר פחד
ואני מרגישה ברת מזל

כמו בלידה
עברתי את הצירים הקשים הבלתי נסבלים אפילו חשבתי שזה יהרוג אותי
אבל יצאתי מזה עם מתנה אדירה ביד
עם חיים חדשים (-:

בהצלחה לך ולאישתך

על ידי או_רורה* » 16 יולי 2011, 10:37

ואם השעון הביולוגי שלה כל כך מתקתק - שתצא ותמצא לה גבר פנוי, פיזית ורגשית שיכול לענות על הצורך הזה.

על ידי או_רורה* » 16 יולי 2011, 10:36

צר לי, אבל אישה (לא ילדה בת 20) שנכנסת ביודעין לקשר עם גבר נשוי עם ילדים.... נו, בואי נגיד שעליה לא הייתי מרחמת או חסה מי יודע מה.
על אישתו, עליו - כן.
היא יכולה ללכת משם. באמת באמת.

על ידי נמרה_יפה* » 16 יולי 2011, 09:53

גבר,
רוצה לסייג את הדברים האחרונים שכתבתי. בכוונה לא מוחקת ועורכת, כי הם נכתבו מהלב.
יש לך התנסות חשובה לעבור כאן. וגם לאשה האחרת שלך. אני מנסה, איכשהו, לגונן עליכם מפני טעויות שאני עשיתי...זה לא עובד, וזה לא כדאי. הרי מהטעויות שלנו אנחנו לומדים.
הייתי במקום המתמכר שלך (סאלי - מדהים מה שכתבת) ואני יודעת איך זה להיות בהשפעת הסם הזה, של ההתאהבות. שניכם אנשים בוגרים ואני מאמינה שתצאו מזה חזקים יותר ממה שנכנסתם. עם כל כמה שליבי יוצא אליה, ממקום כמובן של הזדהות ודברים שאינם שלמים בשבילי - הרי גם לה יש את הסיבות שלה לבחור בך, ולא בגבר פנוי...

על ידי סאלי_תדמור* » 15 יולי 2011, 23:50

קראתי את העדכון האחרון שלך בעניין, ואת מה שהרמוני כותב. הרמוני - מבריק מה שכתבת עם הקומות. ממש.

הדימוי שעולה לי בראש הוא של סם שנמזג לתוך זרם הדם שלך. ההורמונים שמציפים עכשיו את הגוף והמוח שלך הם של התקרבות מינית לאותה אישה "חדשה". בגלל שהיא חדשה, וזמינה מינית. זה תהליך כימי שקורה (האבולוציה עיצבה אותו כך), וכמו כל סם אחר, הוא גורם לנו לחשוב שאנחנו שולטים במצב, שיש לנו סיבות טובות, שזה הגיוני.

לא יודעת אם אתה יכול לפעול בהגיון תחת הסם הזה. כנראה שלא.
אם אתה באמת רוצה לעשות משהו הגיוני, אתה צריך לצאת מהשפעת הסם. וזה בהחלט לא הכוון של להמשיך קרבה פיזית איתה.
אגב, אם תתנתק ממנה עכשיו תהיה גם גמילה פיזית מהסם. תחושה גרועה ודכדוך. ששוב כנראה תתן להם פרשנות מסוימת - וזה בכלל פיזי.

אתה מרגיש שיש לך מקום לשתיהן. יופי. אבל אתה לא פועל בכנות עם אשתך. וכבר עכשיו אתה עומד במקום שבו תקשורת גלויה ופתוחה איתה תהיה מורכבת מאוד. כי כבר הפרת את האמון שלה בגדול.

על ידי נמרה_יפה* » 14 יולי 2011, 20:25

גבר,
הייתי במקום שלך בעבר, מהצד השני - הצד של האשה האחרת.
האינטימיות האיטית והמהוססת שהתפתחה בינינו, המגעים החטופים שהשאירו טעם של עוד, שיחות הנפש, הידיעה שקשה לו, התחושה שהחיבור איתי הוא החיבור האמיתי, שאנחנו מחוברים באמת - לא כמו עם אישתו, שאיתה הדבק הוא של צורך, של נסיבות, של עניינים טכניים. ותוסיף לזה - הצורך שלי ליצור זוגיות, תחושת הביטחון וההקלה בכך שהנה לפני גבר שיודע להיות אבא, שיודע להיות איש משפחה.
הייתי מוכנה להתאבד עליו.
נחש מה הוא בחר בסוף...
גבר, אם איכפת לך מהחברה שלך לעבודה - תניח לזה. תתרחק ממנה. אל תיתן לה לבנות תקוות. אתה חוזר הביתה לאישה וילדים, היא חוזרת לבית ריק, לשעון ביולוגי מתקתק ולפנטזיות על מה שיכול לקרות איתך, ושלפי התרשמותי - כנראה שלא יקרה, כי אתה בהחלט שוקל לעבוד על היחסים עם אישתך. בזמן שאתה עושה את זה, היא תבכה אל תוך הכר, אולי תחפש זיונים כדי למחוק אותך, אולי תזלול חצי מקרר בלילה...
אני מבקשת ממך יפה. אני מוכנה גם להתחנן. הלוואי שמישהו היה עושה את זה בשבילי אז.

על ידי גילית_ט* » 14 יולי 2011, 20:17

_ואתה לגמרי בדרך להמשך. "
מסכימה_
אך עדיין יכול לעצור!

על ידי אורית* » 14 יולי 2011, 19:00

"אינטימיות עם אישה אחרת היא לא פחות חמורה ופוגעת מקיום יחסי מין.
הרי אתה לא יכול להחזיק ידים ולהסתכל בעיניים של אישתך למשך דקה,ועשית זאת עם מישהי אחרת.
כך שלמעשה כבר התחלת תהליך של בגידה באישתך...
ואתה לגמרי בדרך להמשך. "
מסכימה.

על ידי גילית_ט* » 14 יולי 2011, 17:20

גבר שמחפש אהבה, מציעה לך לצאת לחופשה עם אישתך, ולעריך את מה שיש,למצוא דרך לשיפור החוסר במערכת היחסים שלכם, קח לך צעד ענקי אחורה, ותחשוב האם אתה מוכן לוותר על הכל בשביל זה, מניסיון אישי, כילדה להורים גרושים, הילדים מרגישים נבגדים ולא רק האישה.

על ידי קן_לציפור* » 14 יולי 2011, 16:12

לייק גדול, הרמוני

פשששש הרמוני,
like!!!!

על ידי הרמוני_7* » 14 יולי 2011, 13:06

תשמע- הייתי עדין מדי בהודעה הקודמת
לא יוצא לי מהראש הסיפור שלך...
ובעיקר החזקת הידיים ושיחות הנפש עם החדשה.

שיהיה ברור- חצית קן אדום.
עברת מפלירטוט לאינטימיות
אתה כל הזמן מדבר על הקריטריון של אי קיום יחסי מין
אך זהו קריטריון גברי.
בעיני נשים (סליחה על ההכללה ותקנו אותי אם אני טועה) אינטימיות עם אישה אחרת היא לא פחות חמורה ופוגעת מקיום יחסי מין.
הרי אתה לא יכול להחזיק ידים ולהסתכל בעיניים של אישתך למשך דקה,ועשית זאת עם מישהי אחרת.
כך שלמעשה כבר התחלת תהליך של בגידה באישתך...
ואתה לגמרי בדרך להמשך.

אדם קופץ מקומה 100 ללא מצנח.
בקומה 50 שואלים אותו איך זה
מדהים,הוא עונה,אתם חייבים לנסות

המלצה שלי-
קח צעד גדול מאוד אחורה בקשר עם החדשה
החזר את היחסים עד כמה שאפשר ליחסי עבודה
אתה לא צריך כמובן להיות קר, אך אל תגיע שוב למצבים של אינטימיות.
שים תמונה של האישה והילדים על הדסקטופ
דאג שנשים (ואתה) יראו את טבעת הנישואין שאני מקוה שאתה עונד
הכנס לדפים בבאופן של נשים שנבגדו-ראה איך הן הרגישו.

ואז תתחיל את תהליך החקירה והטיפול בעצמך ובזוגיות שלך.

מקוה שלא הייתי ישיר מדי
ובאמת מאחל הצלחה.
אתה זקוק לה...

והמשפט שהיקום שולח לך (בצהוב כשרושמים הודעה): כאשר ההורים ניזוקים, קל וחומר ילדיהם.
זה כבר לא אני אמרתי...

על ידי אחת* » 14 יולי 2011, 12:59

שיר מקסים

על ידי הרמוני_7* » 14 יולי 2011, 08:59

תשמע- ללא ספק מסובך...
קודם כל- ללא ספק המודעות שלך גבוהה ביחס למצב.
אתה לא פשוט נשאב לסיטואציה, אלא משתדל עד כמה שניתן לבחון אותה בצורה אובייקטיבית.
מצד שני-כן יש תהליך של הישאבות.
אתה עולה מדרגה בקירבה שלך לחדשה
וכאן מעורבת מישהי חיצונית לך עם רצונות צרכים ופנטזיות משלה- זה כבר לא שהכל בראש ובשליטה שלך.
וככל שעובר הזמן יש יותר סיכויים שמשהו יקרה. עוד לפני שתספיק להבהיר לעצמך עד הסוף מה אתה באמת רוצה.

שים לב מה אומר דיידה על הנושא:
'כשאתה מוצא את עצמך מתמלא בחיים בגלל אישה צעירה, שאף את ניחוחה לתוכך.
נשום פנימה את האנרגיה שלה.
הרפה את גופך ואפשר לליבך להיפתח בנוכחותה.
אפשר לליבך לקרון באהבה כלפיה.
שמור ממנה על מרחק של כבוד, כך שתהיה משוחררת ומועצמת להעניק את מתנתה, בלי שתאלץ להסתבך בענייניך האישיים.'

כפי שאתה רואה, הוא לא מדבר על נגיעות בידיים ושיחות נפש

ייתכן שהקשר עם אישתך הוא לא זה
ואכן הדבר הנכון הוא להפרד
אך ללא ספק חשוב לעשות כל מה שאתה יכול כדי לברר את הנושא
לעבוד על עצמך
לעבוד איתה על הזוגיות.
וזה יהיה מאוד קשה לשניכם אם יקרה משהו עם החדשה...

אם היינו לפני פסטיבל שיווה הייתי שולח אותך לשם.בדחיפות

העוצמה של הסדנאות והפיקוס שמקבלים שם הוא עצום.
כעת הייתי מאוד ממליץ לך לחפש מטפל או מעגל גברים באזור בו אתה גר (אם תתן כיוון כללי זה יעזור אך לא מחייב...).

יש מעגל מעולה שעומד להפתח בעמק חפר.
גם אם אתה גר קצת רחוק כדאי להתאמץ.
מנחה המעגל,ברוך רז, הוא גם מטפל בגברים ברוח של דרך גבר.
ובמקרה מכיר את הנושא שעליו אתה מדבר בצורה עמוקה.
מאוד הייתי ממליץ לך ליצור איתו קשר בהקדם.

עוד מעגל עומד להפתח באזור הרי הכרמל עם אוהד אזרחי.
גם מומלץ מאוד.

עוד מטפל איכותי- רפיק .
מעביר טיפולים אישיים ומעגלים בבית אורן בצפון ובהרצליה.

חוץ מזה אתה מוזמן לרשום לי מייל (מופיע בדף הבית שלי)...
בהצלחה

פלוני אלמונית, תודה, סיפור מרגש. לילה טוב

http://www.youtube.com/watch?v=lhAcDfF3 ... re=related

תודה ל-א ולפלונית בינתיים על העצות והרעיונות. אני חושב שאולי אנסה חלק

תודה לנמרה יפה על העידוד

תודה גדולה להרמוני 7 על ההפניה לספר 'דרך גבר' הפרק ששלחת מאד מגרה את הדמיון והמחשבה. חושב שאשיג את הספר כולו ואקרא.

שלום לכולם.

שבוע מטורף, ילדים, קיטנות, עבודה מסביב לשעון, ים, בריכה, נסיעות בארץ לכל מיני מקומות, הכל דחוס ל-5 ימים. עקבתי אחרי התגובות אבל רק היום מצליח לנשום מספיק עמוק בשביל להתחיל לענות ולעדכן...

אני ממשיך להקרע כל השבוע בין שני קטבים, מצד אחד - המשיכה ל'חדשה' שלי לא מרפה, ואפילו מתעצמת כל הזמן. אנחנו מתקרבים ומתקרבים, מבלים המון זמן ביחד השבוע סביב פרויקט משותף, אני חושב עליה כל הזמן. חושב שהחיבור בינינו הוא מעבר למשיכה מינית - סוג של חיבור קוסמי (כמו ש'אחת' למעלה קלטה אני בחור די ריאלי ולא היה אפשר לתפוס אותי בביטוי כזה לפני כמה שבועות... אבל כך אני מרגיש היום.)

בתחילת השבוע נוצר סוג של מגע פיזי, היא נגעה לי ביד במקרה (או לא)-- לא זזתי. עניתי בנגיעת היד השניה שלי ופשוט השתתקנו, ישבנו, נגענו, הסתכלנו בעיניים אחד של השניה איזה דקה. בלי לדבר. . לא חשבתי שזה לעניין לנסות לקחת את זה מעבר לנגיעה הזו. אני גם לא רוצה בעצם. נגיעה כל כך קטנה, בקושי מינית, ובעצם אחת החוויות המשמעותיות עם מישהי שחוויתי עד היום.

בהמשך התנתקנו, המשכנו עוד כמה דקות לדבר עבודה אבל בהמשך אותו יום בעיקר שקענו בשיחות נפש קרובות...

מן הצד השני - קיבלתי הרבה פידבקים (גם כאן וגם בחוץ מחברים שאני יכול להיפתח אתם לגמרי) ממין ה'תעצור, תחשוב, תוודא שמה שיש לך באמת כל כך מת ומצדיק פירוק לפני שתעשה משהו'.
אני קשוב למחשבה הזו, ובמיוחד לפוסט האחרון ששם הרמוני 7 שמפנה לפרק מספר שטוען טיעון די משכנע בעיני - אם לא הגעתי למדרגה גבוהה מספיק של אינטימיות ואהבה בקשר שיש לי היום, אין שום סיבה להניח שהחלפה שלו במשהו אחר תיקח אותי למקום שאליו לא הצלחתי להגיע היום.

בימים האחרונים, במקביל להתקרבות שלי ל'חדשה' שלי אני מוצא את עצמי חושב יותר ויותר על אשתי ובעצם רוצה לגרום לדברים לקרות איתה, מחכה שהיא תחזור (אנחנו בכשבועיים בנפרד מסיבה טכנית כלשהי) ורוצה למצוא דרכים להתקרב אליה יותר, לשים יותר את עצמי ומה אני רוצה במרכז, לתקן דברים. אני מרגיש שאני כבר לא במקום של להרוס ולברוח אלא במקום (לפחות ברצון הפנימי שלי כרגע) של לתקן ולנסות ליצור אהבה חזקה יותר. ואם הניסיון הזה שלי יעשה Backfire אז אני מרגיש שאהיה הרבה יותר חזק ושלם עם עצמי בהחלטה לפרק, ההתנסות הזו בעצם גרמה לי לעבור תהליך מחשבתי של פירוק ואבדן (תיאורטי) ולהפסיק לפחד כל כך מהאובדן הזה (אולי זה אומץ של שוטים -- אבל כך אני מרגיש היום).
דווקא מהמקום של היכולת להיפרד אני מאמין ומקווה שיהיה אפשר לבנות משהו עם אשתי שבאמת עומד על רגליים יותר חזקות

אני עדיין אוהב אותה.

ואני אוהב גם את ה'חדשה' שלי.

אני מרגיש שיש לי מקום לשתיהן.

אני לא רוצה להתקדם למערכת יחסים מינית עם ה'חדשה' שלי (למרות שאני בעצם, מאוד כן רוצה). הסיבה היא שזה יכריח אותי לעבור לחיים של בגידות / שקרים וזה לא אני. הסקס יהיה מעולה - זה ברור - אבל זה יקח אותי לכיוון הפוך ממה שאני רוצה - פחות אהבה בחיים - בנוסף, אני מרגיש שזה יהיה חוסר כבוד כלפי ה'חדשה' שלי שאני לא חושב שמה שהיא מפנטזת ורוצה זה להיות מאהבת סודית של גבר נשוי. מצד שני - אני לא מוכן בשום אופן לוותר עליה ועל הקשר שיש לי איתה - למרות שהוא לא מיני כרגע - אני מרגיש שהוא מאד חשוב לי.

מסובך? זה המצב כרגע.

על ידי אהבת_עולם* » 13 יולי 2011, 16:21

גבר, מה שלומך?

על ידי הרמוני_7* » 12 יולי 2011, 07:34

ניתן לקנות את הספר בכל חנויות הספרים
וכן ישירות אצל אוהד אזרחי

אני עצמי מאוד ממליץ לנשים לקנות את הספר לגברים שלהם.
זאת אם יש פתיחות מצידם לנושא...
the]הנה man women fall in love with[/po].htm כתבה של קטי קימחי על הספר

על ידי א* » 11 יולי 2011, 15:27

האם ניתן לקנות את הסבר (בעברית) בסטימצקי??.

על ידי הרמוני_7* » 11 יולי 2011, 14:11

שלום לגבר שמחפש אהבה

כל הכבוד על הפתיחות והחקירה העצמית.
אכן הזדמנות טובה לצמיחה...
אני עצמי מרגיש לגביך כי יש עוד עבודה פנימית שאתה יכול לעשות לפני נקיטת פעולות חיצוניות כאלו ואחרות.
הכיוון אותו הייתי מציע לך הוא עבודה על נושא הגבריות.
לא זו אותה אנו מכירים אלא אחת חדשה ומשודרגת.
האם קראת את הספר דרך גבר?
הנה twsm]פרק sample chapters[/po].pdf משם שיכול לעזור לך.
ומומלץ לקנות אותו בהקדם ולקרוא.

במהלך השנה מתקיימים מעגלי גברים במקומות שונים בארץ.
אני עברתי שניים כאלו (10 מפגשים כל אחד),והם עזרו לי מאוד.
נראה לי שיעזרו גם לך...

שיהיה המון בהצלחה
ואם תרצה עוד מידע בנושא אני כאן...

על ידי נמרה_יפה* » 09 יולי 2011, 17:00

תוספת מאוחרת - אני מאוד מעריכה את העובדה שלא בגדת באישתך. רבים אחרים במצב שלך היו עושים זאת, ואתה מכבד את התא המשפחתי למרות הספקות ולא מקיים קשר מקביל. בעיני זה מצביע על רמה גבוהה של אינטגריטי.

על ידי נמרה_יפה* » 09 יולי 2011, 14:55

שלום גבר שמחפש אהבה,
הניק שלך מאוד מדבר אלי.
גם אני לא מה "הארד קור" של האתר, אבל מאוד אוהבת את הדרך שבה אפשר לדבר כאן על נושאים "רגישים" עם אנשים אינטליגנטיים.
לא קראתי את כל הדף - סלח לי אם אחזור על דברים שכבר נאמרו לך.
אני ובעלי נפרדנו לפני כחצי שנה. לא היו ריבים או משהו בלתי נסבל - אבל היה לי ברור שאהבה ושותפות כמו שאני רוצה לא תיתכן בינינו. מסיבות כלכליות וטכניות (ילדים מאוד קטנים) החבילה לא פורקה קודם.
בערך שבוע אחרי שהוא עזב את הבית (להורים - עם מזוודה קטנה) הכרתי דרך חברים גבר אחר. והתאהבתי בו עד כלות. אחרי כמה שנים של חיים בלי אהבה, חום או אפילו תקשורת סבירה, הוא קיבל ממני את כל מה שהיה לי.
זה לא נמשך. כי זה לא התאים לו. אבל זה הספיק לי כדי לדעת, שאם היה לי כזה מקום בלב בשבילו - כנראה שאין לי מה לחפש עם אבי ילדי. שרצה לחזור הביתה אחרי כמה ימים, כי המרחק ממני עשה אצלו דווקא תהליך הפוך.
השורה התחתונה שלי - אם אתה חושב שהיחסים עם אישתך לא יכולים לעשות אותך מאושר, זו החלטה שאתה, לדעתי, צריך לקבל באופן עצמאי - בלי קשר לבחורה מהעבודה. אבל עצם זה שאתה רוצה בה, ובעוצמות שאתה מתאר, וגם עם פנטזיות של אהבה ורומנטיקה ולא רק סקס - זה הדבר ששווה להסתכל עליו.
נכון שמשפחה זה חשוב, ולא צריך לפרק בקלות, אבל גם הצד השני לא כל כך נורא. ילדים יכולים לגדול מצוין עם הורים פרודים שכל אחד מהם מאושר בחייו, הרבה יותר מאשר עם הורים ש"סוחבים".
אני עד היום מכירה תודה על האהבה החדשה שזכיתי לחוות, מכיוון שלולא האהבה הזו סביר להניח שתהליך הפרידה היה הרבה יותר איטי, ועצם החוויה של לאהוב שוב, ככה, "בגילי" - גורמת לי להרגיש פשוט בחיים.

_אני מוכן להפשיל שרוולים ולעבוד קשה בשביל המשפחה שלי ובשבילי (לפני שזורקים הכל). אבל על מה לעבוד?

על עצמך - קודם כל להיפרד מפנטסיה על אהבה חדשה. על אישתך - שתעריץ אותך ותרצה לאהוב אותך בזכות האהבה שאתה מרעיף עליה._

ואני מוסיפה עוד רעיונות לעבודה, ואל תקח את המילה עבודה כמשהו שלילי, עבודה יכולה בהחלט גם להיות מהנה..

ערוך לך רשימה של הדברים שאתה אוהב לעשות, שגורמים לך שמחה, תחושת מלאות, הנאה,
דברים שגורמים לך לאהוב את עצמך ואת חייך.
פצל את הרשימה לדברים שתלויים בעיקר במעשים שלך ודברים שתלויים במעשים של אחרים.

ועכשיו תראה איך אתה מממש את הדברים שתלויים בך, חלק מהם, (לאט לאט לא הכל בבת אחת)
מימוש יכול להיות תכנית לעתיד לא רק משהו שאתה עושה ברגע זה - משהו לצפות לו.

ועכשיו תעשה גם רשימה דומה על אשתך ותבדוק איזה דברים שאתה אוהב לעשות
היא גם אוהבת ותן עדיפות לדברים האלו שאתם יכולים לעשות ביחד.

לדוגמא אם אתה אוהב לבשל מאכל מיוחד ושניכם אוהבים לאכול אותו
אז שניכם יוצאים נשכרים ושמחים.

אני חושבת שיש עוד משהו שכדאי לעשות אבל אתה צריך לחשוב אם זה נכון לכם.
לפתוח עם אשתך את הקושי שיש לך, את השגרה ששוחקת את השמחה והאהבה שלך לעצמך ולה
ספר לה שאתה מעוניין לערוך יחד איתה "מסע לרענון מעיינות האהבה" (או שתמציא שם אחר)
ושהיית רוצה שהיא תהיה שותפה שלך במסע הזה לשם חיזוק הקשר שלכם.
ספר לה על הצרכים שלך והקשב לצרכים שלה.
תעניק באהבה והאהבה תגדל ותחזור אליך, זו מין ספירלה כזו שיכולה להיות נפלאה (וכשהיא הפוכה היא יכולה להיות מכלה).

אתה יכול למשל לתכנן נסיעה למקום קסום ששניכם אוהבים (לדעתי שווה לבד בלי הבנות במקרה שלכם)
ותכין הפתעות נחמדות...
ואפשר גם לעשות דברים חגיגיים בבית, ביום יום.. אם צריך רעיונות אני בטוחה שתמצא פה הרבה מומחיות..
בהצלחה!

אשמח לשמוע מה דעתך

בהצלחה!

על ידי א* » 09 יולי 2011, 14:09

מבינה לליבך.

אצלי יש קשר ישיר בין איכות הקשר הזוגי לבין מידת האובססיביות שלי בחיפוש (בילוש?) אחר האקס המיתולוגי.

אתרום מניסיוני כאחת שבחרה "לעבוד על הקשר" כאשר הבינה שללא עבודה זוגית זה ייגמר בבגידה (שלי בו) :
אם מתמסרים זה עובד, צריך להזכר הרבה מאוד באש של ההתחלה,זה משפיע לטובה.
להחמיא אחד לשני בלי סוף ולשים זרקור על הדברים הטובים,על הדלק ועל הדבק.
למדתי שהשגרה השוחקת ילדים,משכנתא וכו גם מעשירה את הקשר יוצרת תחושת שותפות לקושי "שותפות גורל"
ומעמיקה את האינטימיות,הייתי צריכה ל"עבוד" ו"לחפור" כדי לראות את זה.

היום מצבינו טוב מאי פעם,קצת טיפול אימאגו והרבה רצון להתמסר לתהליך.

היום יש יותר אש אפילו מאשר בהתחלה,אני לפעמים מתגעגעת אליו כשהוא בעבודה,אני מעריצה אותו ונמשכת אליו,אני מתיפייפת לכבודו
ומנסה למצוא זמן להיות איתו לבד כי זה כייף לי ,תדירות ואיכות הסקס השתפרו ואני כבר לא מחפשת את האקס.

הצעות :

תזכר לפרטי פרטים בתקופה הראשונה שלכם כזוג.תזכר ברגע הכי מדהים שלהם.
תרשום 50 דברים שאתה אוהב אצלה ומעריך אצלה היום .
כל פעם שאתה נכנס הבייתה,לפני שאתה נכנס הבייתה תזכיר לעצמך כמהמעלות שלה.

על ידי או_רורה* » 09 יולי 2011, 08:15

אני לא אוהבת את הדף ההוא.
מדובר שם, לדעתי, על בעל שדרש מאשתו משהו שלא היה לה טוב, וגם שיקר לה אחר כך. לא דוגמא טובה, בעיני.

גבר מחפש אהבה יקר,
נראה לי, שאתה שבוי במעין קונספציה רומנטית הוליוודית משהו.

אחרי כמה שנים וילד או שניים, לא, אי אפשר לדעתי לרצות להיות בחברתו של בן זוגך כל הזמן.
אני יודעת שאני לא, והוא לא, לא כל הזמן.
יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, הטובות הן בעיקר כשאנחנו מצליחים להיות קשובים, מבינים, ותומכים - וזה לא קל בכלל....
אבל....
יש אהבה ענקית, והיא נוכחת גם כשהשגרה מפריעה.
זו לא אהבה הוליוודית, ולא הניצוצות של ההתחלה.
אבל זו אהבה.

נראה לי שסך הכל זה עניין של בחירה.
או שאתה בוחר החוצה, ויש לזה יתרונות.
או שאתה בוחר באישה שאיתך, וגם לזה יש יתרונות וחסרונות.
אין נכון לדעתי.
יש רק מה נכון לך, ובזמן נתון.

מה שכתבו לך, נכתב מהיגיון ומניסיון.
באמת, רוב הסיכויים, שכל אהבה תגיע בסופו של דבר לפסים כאלה של שותפות בוגרת, בעיני זה חלק מהמחזור הטבעי של האהבה.

יכול להיות שבאמת יהיה לך מעניין לקרוא את הדף בעלי התאהב באחרת
אמנם זה מנקודת המבט של האישה אבל הבעל שם דומה לך במובנים רבים וכמו שכתבו לך איפשהו כאן למעלה הזוג הזה יצא מה"משבר" שלהם קרובים ואוהבים יותר ממה שהיו לפני.
תהליך ארוך וקשה אבל סופו היה קירבה הדדית.

אפשר להמשיל את האהבה לעוגה אבל אני מעדיף לדמות אותה לאדמה, כי זה תפקידה להיות הקרקע שממנה צומחים פירות חיינו, ואדמה אפשר אומנם לקלקל אבל בניגוד לעוגה אדמה גם אפשר לתקן.
ואם האדמה שלנו לא מצמיחה כרגע את הפירות שאנחנו רוצים אפשר תמיד להתחיל מחדש,תמיד יש עוד עונה (טוב אולי לא תמיד,גם אנחנו זמניים אבל לפחות בינתיים) ,אפשר לדשן, אפשר לחרוש ,אפשר להשקות.
ואדמה שדמתה לנו קודם כארץ המובטחת ,גם אם אכזבה אותנו ,הרי וודאי היא לא חלקה מושחתת שאי אפשר לעבד.
כל חקלאי יודע שהזריעה הראשונה בחבל ארץ חדש לרוב לא צולחת ,צריך להכיר,צריך לדעת.
ולמרות שאפשר לקנות "ארץ מובטחת" חדשה ,אולי עדיף לעבד את זו שאנחנו מכירים,את זו שאת צרכיה אנחנו מבינים.

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 22:37

תשמע, זה נשמע כמו לחסום שור בדישו...

מצד שני,אמרת בעצמך שאתה אימפולסיבי מצד אחד ומצד שני שלמדת להיות זהיר יותר.
אולי בגלל הדחיפות שאתה מגלה ואולי בגלל מה שאתה מצהיר עליו לגבי עצמך - שאתה כבר לא רואה בעיניים (זה מה שעולה מהדברים) - אולי כדאי ללכת לאיש מקצוע, לבדוק בכמה פגישות אינטנסיביות מה הכי נכון לך ואיך.
גם לפרק צריך לדעת איך אם מפרקים וזה שאתה רציונלי ומפוכח לא אומר כלום על מה שמחכה שם במידה ותיישם זאת. ואולי אחרת, אולי זה הזמן המיטבי. לא יודעת. כך שבכל מקרה איש מקצוע שיהיה שותף לדרך זו או אחרת יעזור לך.
אגב אני לא מצטרפת לנבואות שחורות לגבי העתיד. יש קשרים שעולים יפה וצומחים נהדר, גם אם יש להם תאריך תפוגה. וישאחרים שסוחבים 30ו-40 שנות נישואים גרועים.
אני לא מצטערת על הרבה דברים שעשיתי בחיי, אני כן מצטערת על דברים שעשיתי כתוצאה מאיפולסיביות. רובם יצאו גרוע. באמת.

עוד קוראת

לא יודע אם היתה לי אהבת אמת כזו אי פעם. והיו הרבה פעמים... אולי אפשר לנצח את הסטטיסטיקה לפעמים? (את יודעת, קצת כמו זכיה בלוטו...)

תגובה לאחת

תודה רבה על המילים החמות

ההצעות שלך קונקרטיות, בכל זמן אחר היו נראות לי גם נורא נכונות

כרגע מרגיש נשאב למשהו חזק ממני.

על ידי עוד_קוראת* » 08 יולי 2011, 22:23

כל כך הרבה מהאהבות אמת האלה , מתחלפות למשהו אחר אחרי מעט שנים.
אין דרך לעקוף את זה.
גם אין דרך לעשות להם (וגם לנו) קל יותר!

אישית נראה לי, שפרידה בגלל צד ג׳ קצת יותר מדי מקשה. זו רק תחושת בטן, ולא מנסיון...

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 22:22

גבר מחפש אהבה אתה נשמע איש מיוחד. דווקא דרך הדיונים על העריכה עולה הייחוד האצילי הזה.
לי יש תחושה שלנו יש מה ללמוד ממך, לא רק בדף הזה, אלא בכלל, חסרים פה בכלל קולות גבריים ובפרט מאוזנים ורציונליים כמו שלך.

ככל שאני חושבת על זה אני חושבת שלא משנה מה יקרה, יש משהו באפקט החיובי שקורה לקשר שלך ושל אשתך לאחרונה (הסקס וכו') שאם תפרק ותבנה משוה אחר בחוץ ולא שמנה אם יהיה טוב או לא, אם תבנה כזה מיד או לא אלא שמתישהו בין לבין והמיתשהו הזה צץ המון - כמו לכולנו עלולים לעלות בך הרהורי חרטה (אפילו לנוכח הילדים), לא על העזיבה כמו על כך שלא נתת צ'אנס אחרון.
אולי לא.
אבל סביר שכן.
כל גרוש/ה מדבר על רגעים של בדידות וסנטימנטליות גם כשהם מאוד מאושרים בקשר אחר וגם כשהגירושים התבקשו אול אובר.
אולי כדאי לעשות מעשה רדיקלי, חופשה זוגית ארוכה בחו"ל, סדנת טנטרה, סדנה זוגית, כל השמאלץ ביחד - כי תקשורת וההערכה יש לכם, ורק חסר הניצוץ והריגוש ואז והיה וזה לא מצליח, ויכול להיות שמשהו שם לא יזוז, הדרך תהיה יותר נקייה לעזוב. ואם זה יצליח - מה טוב.
ורגע לפני שאתה חושב לעצמך (נדמה לי

) כבר ניסינו כל מיני מה זותי באה לי עם קלישאות.. אז זה לא ככה. ניסיתם מתוך אפרוריות, שיגרה, עייפות החומר - עכשיו אתה מגיע ממקום של שבר. המוטיבציות אחרות, מה שעומד על הכף דרמטי יותר ולכן אולי זה יחולל דינמיקה לכאן או לשם שלא היתה קודם.

תגובה ל נשואה:

כתבת שאת ובעלך בחרתם בדרך של 'לעבוד על הקשר' האם את מרגישה שאתם באמת אוהבים / מאוהבים (אולי כועסים ורבים לפעמים אבל בעיקר רוצים להיות ביחד כל הזמן...).
האם היו תקופות בעבר בהן הרגשת שבעלך הוא מעין 'שותף לדירה'? האם הצלחת לצאת ממצב כזה

עוד קוראת

אני לא חושב שגירושין זה משהו שעושים כלאחר יד, ומניח שהתהליך יעבור בכאבים (לצערי......) לכל מי שמעורב

כמו שכתבתי קודם, בלי הילדים אני מניח שכבר לא הייתי, וההכרה המכאיבה הזו דוחפת אותי יותר החוצה. כי נראה לי שלוותר על כל כך הרבה בשביל הילדים,
להעמיס את כל האין שלי על הגב הקטן שלהם, זה לא פייר.

מה לעשות? אולי זה הפתרון הנכון לטווח ארוך אם בצד השני מחכה אהבת אמת

אני חושב שאם נלך לכיוון הזה אשתי תרצה למזער את הנזק לילדים ונוכל לשתף פעולה היטב. אני באמת מאמין בה (בטח במה שקשור לילדים שלנו)
אין דרך לעשות להם (וגם לנו) קל יותר?

על ידי עוד_קוראת* » 08 יולי 2011, 22:07

הבהרה- אני לא שופטת אותך בכלום. פשוט נמצאת מספיק רחוק מהסיטואציה. סטטיסטית אחוזי גירושין בנישואין שניים גבוה יותר. אפילו בתרחיש שבו עשר שנים קדימה, בזוגיות החדשה, לא תהיה על סף פרידה, אלא גם בזוגיות שנחשבת ״מוצלחת״- מן הסתם תהיה בה שחיקה-ושגרה ותקופות קשות וכו. שומדבר מהאופריה שמפתה אןתך לעשוב ושגורמת לך להרגיש כל-כך חי עכשיו. עדיין תצטרך להשקיע בתחזוק הזוגיות- הרבה עבודה. אז למה שלא תשקיע עכשיו, במשפחה הזו, שכבר קיימת?
לגבי הילדים:
(אגב, אני אמא לשתיים, גרושה)
רע מאד לילדים, לגדול בבית מסוכסך, בזה אין ספק. עם זאת, גירושי הורים הם טראומה לילדים. נקודה. אפשר למזער את הטראומה וכו, אבל זו טראומה. לכן, אם אפשר להציל- חבל סתם לפרק משפחה!!
תג מחיר הכאב, של כולם, כולל אותך, גבוה מדי.

תגובה ל עוקבת:

אני מעדיף לא להיכנס לפרטים כרגע לגבי ה'כמעט פרידה' לפני שנה וחצי שנתיים כיוון שאני חושש מזיהוי. רק אומר שלא מדובר בבגידות או משהו כזה.
אם יש מישהו שמרגיש שאני משתף ביותר מדי פרטים מזהים - תגידו לי בבקשה.
אני מאד מאד מאד מאד לא רוצה להחשף כרגע, העניין אמיתי טרי וחי, בבקשה תעזרו לי אם אני שוגה

או רורה

תודה על התגובה השניה ואני גם מעריך שחלקת איתי (איתנו) את הניסיון האישי שלך.

אשתי היום היא אשה מושכת ויפה. אמנם כמה שנים אחרי אבל בהחלט עדין 'שווה'

גם החברה לעבודה - יפה ומושכת מאד (חולשה שלי מאז ומתמיד...). לא ראיתי אותה צועקת על ילדים עדיין אבל אני יכול לדמיין את זה... לא מפריע לי

באופן מוזר (או לא כל כך מוזר בעצם) הן אפילו קצת דומות, מבנה גוף די דומה, סוג מראה (החביב עלי ביותר כנראה), אפילו כמה קוי אופי דומים שכבר זיהיתי - לטוב ולרע
אבל בחדשה יש כמה דברים שאין לי מילה יותר טובה להגדירם מאשר 'זרימה' שכל כך חסרים לי, אני לא בטוח שזה ניתן לשינוי

ראיתי את השיטה שאת מציעה 'לעבוד' על הקשר, נראה לי מענין. לא יודע אם זה יכול לעצור אותי כרגע אני די שור עם סדין אדום

אולי

על ידי או_רורה* » 08 יולי 2011, 21:31

שלום מחפש אהבה.
ההבדל לדעתי בין אהבה להידלקות, הוא בעומק ובמוכנות.
יש הבדל בין אהבה שרוצה ללכת לאן שהוא, ובין אהבה המתמקדת בכאן ועכשיו, יותר גופנית, או כמו שאתה מגדיר את זה: "חייתית".
בכל אופן, בניגוד לאשתך, שאותה אתה רואה ואיתה אתה חי כל יום כבר עשר שנים, הבחורה הזו היא מישהי חדשה, גם יותר צעירה, גם מושכת.
אותה אתה לא רואה כל הזמן, גם כשהיא קמה בבוקר וגם כשהיא צועקת על הילדים כשהיא עצבנית, וגם כשהיא לא מרגישה טוב ולא מסכימה איתך על כל מיני דברים.
אז ברור שזה מפתה יותר וקורץ יותר, אבל, לדעתי, ורק לדעתי, גם זה יכול (ואף סביר) שיהפוך בעתיד כלשהו למשהו כמו עם אשתך. או שלא.

אני נשואה כבר חמש שנים, עם שני בנים, לבעל מקסים (רוב הזמן...) ואני יכולה להגיד לך שגם אנחנו וגם חברים שלנו מתלבטים באותן סוגיות און אנד אוף.
השחיקה לא פוסחת על אף אחד ועל שום זוג.

בקשר לעוגה שלא תופחת -

יש שתי אסכולות שנתקלתי בהן עד עכשיו:
האחת, שאומרת שהבעיה היא העוגה.
משהו בקשר הזה לא עובד טוב, ואם נחליף את העוגה, או את האישה - יהיה יותר טוב.
למה?
כי נמצא את עצמנו מכירים מישהו שמתאים לנו יותר, שהפגמים שלו פחות מרתיעים - שאיתו העוגה תעלה ותפרח.

האסכולה השנייה אומרת שבמקום לפרק את הקשר ולתור אחר בן זוג הולם יותר, אפשר שנשנה קודם כל את עצמנו.
שניתן לבן הזוג שלנו את האהבה שאנו מבקשים לעצמנו, את החופש שאנחנו רוצים, את ההבנה וההכלה וההכרה בו כאדם מיוחד ומדהים.
שנשנה את העוגה מבפנים.
זו העבודה.

מהי באמת? ספיציפית לכל זוג.
אצלנו, למשל, בעלי הרגיש, די בדומה לך, שהוא נשוי לילדה אגוצנטרית שמרוכזת רק בעצמה. מה שהיה נכון.
מאז עברו הרבה מים בנהר, אחרי שאני עשיתי שינויים מעמיקים, והוא השתדל ועודו משתדל לקבל ולהכיל כשבכל זאת זה קורה.
להגיד לך שעכשיו הוא נשוי לאישה מקריבה, שטובתו נר לרגליה? ממש לא.
אבל לצרכיו יש הכרה והתייחסות, הוא מרגיש שמקשיבים לו, שהוא "נראה" בזוגיות הזו, וזה מה שחשוב.

תגובה ל עוד קוראת:

הלכת קדימה וכתבת שיכול להיות שבעוד 10 שנים אמצע את עצמי שוב במשבר דומה. יכול להיות. שמעתי תיאוריה שטוענת כי אנחנו בעצם משחזרים שוב ושוב את אותו משבר (כל חיינו)

אתן תיזה נגדית. אני מרגיש היום אדם שונה לגמרי מאשר הייתי לפני כ-12 שנה בתחילת ההיכרות עם אשתי. מנוסה יותר, מפוכח יותר, גם שקול וזהיר יותר אולי (לפני 12 שנה הייתי כבר בדירה שלה במקום כאן באתר ). אני חושב היום שאני מבין שאם יש אהבה אמיתית, כזאת שמרגישים 24X7, צריך לשמור ולטפח אותה מכל משמר ולבנות את החיים סביבה, לא חושב שהבנתי את זה אז.

אולי הניסיון שצברתי כבר בסיבוב החיים המורכב הנוכחי שלי יכול לעזור לי להמנע מנפילה לאותו בור פעם נוספת?

פלונית:

לך על זה ואל תקשיב לכל רואות השחורות. הקשר עם הילדות יוכל להיות אפילו יותר טוב אחרי הגירושין וגם אם בסוף לא יסתדר עם הבחורה בעבודה, לפחות תפתח את הדלת למשהו טוב אחר.לא צריך שהנישואין יהיו גרועים בשביל לפרק אותם. מספיק שהם לא ממש טובים. למה שנסתפק במשהו שהוא פחות טוב ממה שיכול להיות לנו?

אני מאחל לך שיהיה לך המשהו הכי טוב שיכול להיות

שלום נועה ברוך

התלהבות "בריאה" היא תוצר של אש שאתה מייצר מבפנים - כי אתה רוצה, ואתה מתדלק את הרצון, להבדיל אלף אלפי הבדלות מהתלהבות שהיא תוצר של פרסומת או סרט הוליוודי, או בחורה יפה שפגשת לשבוע של פאן, שהיא התלהבות כתוצר ממוצר נוצץ בחלון ראווה

אני לא חושב שמה שאני חווה דומה באיזשהו אופן להתלהבות ממוצר נוצץ. לפני שפגשתי את אשתי היו לי כמה קשרים ממושכים אבל גם תקופות לא קצרות של 'רווקות' משל עצמי והחלפה של בנות זוג / סטוצים / זיונים בסגנון תל-אביב ובתדירות גבוהה, תוך כדי שאני זוכר תחושה של אי נוחות ש 'זה לא זה' והבחורות שאני פוגש לא באמת עושות לי את זה. כל הזמן היה אצלי ברקע דווקא הרצון ביחסי אהבה עם בחורה שאיתה באמת הכל יזרום...

לא מקום או זמן שהייתי רוצה לחזור אליו : עדיף להישאר אפילו בקשר 'לא מלהיב' מאשר להיות כל שבוע עם בחורה אחרת שלא באמת רוצים (לא בטוח שכל הגברים יחתמו, אבל כזה אני)

מה שאני חש הפעם שונה, לא בטוח אם זה היה אי פעם -הפעם זה הלב (לא רק האיבר ההוא שלמטה יותר). לא חזרתי לגיל 16, ואני מבין בראש שגם בקשר החדש ובבחורה החדשה - יש אי שלמות, יש חסרונות, יהיו קשיים. אבל אני מרגיש שזה חזק ממני (לפחות ברגע הכתיבה הזה)

שלום לאו רורה, ברוכה הבאה לדף ותודה על התגובה:

כתבת שזו 'הידלקות' ולא 'התאהבות' מה בדיוק ההבדל לדעתך? אם את מתכוונת ל'הידלקות' כעניין של משיכה מינית, אני חש משיכה להרבה נשים שסביבי - כל השנים - ואף פעם לא הרגשתי ככה (לפחות לא מאז הנישואין). לא יודע למה אבל אני מרגיש משהו אחר לגמרי. אני לא רוצה להיכנס לפרטים בשביל למנוע זיהוי - אבל יש כל מיני דברים קטנים שקורים כל הזמן שפשוט משדרים לי שזה הולך להיות כל כך טוב, שזה כואב. יד וכפפה
אני נוסע באוטו ונזכר בכל מיני קטעים במשך היום ומתחיל לצעוק ולהשתגע - לא זוכר מתי הייתי ככה אם איפעם

לגבי הקשר הקיים. היה לי שותף פעם (גבר אחר), היתה לנו הערכה, כבוד, אפילו אהבה מסוימת (לא מינית), היה כיף לדבר, ואפילו יכולנו לצחוק ביחד. ניהלנו עסק משותף (שזה קצת דומה לבית לא?) ואפילו לא נעים להודות - בצורה לא נטולת חיכוכים לגמרי- אבל חלקה קצת יותר ממה שיש לי היום בצד ה 'ניהולי עסקי' של החבילה שלנו

בקיצור, יש את כל המרכיבים לעוגה (ועם אשתי - גם הסקס בנוסף לכל רשימת המכולת הנכבדת), אבל אין עוגה, היא לא תופחת, מה עושים במקרה כזה? אני מקבל הרבה תשובות בסגנון 'תעבדו / תעבוד על עצמך / עצמכם' מה העבודה שאנחנו צריכים לעשות? ואיך? בשביל לקבל את התשוקה החסרה הזו שהיא מעבר לסקס

לגבי החברה - אני לא יודע באמת מה היא חושבת ומרגישה ולא מתיימר ליצג אותה. אם אני צריך להמר, אני חושב (די בטוח למעשה) שהיא חשה את המשיכה החייתית שאני חש ובנוסף יש לה בודאי רתיעה משל עצמה מכל מה שסביב. אני מניח שאם הייתם שואלים אותה לפני שלושה חודשים אם היתה רוצה גבר במצבי, על הנייר - ודאי שלא.

אבל אולי בשבילה אני ה'אחד' הזה שהיא מחפשת בעצם? לפעמים גבר נשוי/פרוד/גרוש עם שתי בנות יכול להיות טוב יותר (עבורה) מרווק בלי ילדים? הגבר המסוים הזה מביא איתו עוד כמה דברים
חוץ מה'נתונים היבשים'

על ידי נשואה* » 08 יולי 2011, 17:26

קודם כל אני חייבת לציין שהתרשמתי מאוד מאישיותך , כפי שהיא משתקפת מהדיון עד כה, כן ירבו גברים כמוך.
כל כך נגעת ללבי אז אני מגיבה, שלא כהרגלי.

אתה מתאר מצב שכיח בעד כדי מאה אחוזים מהזוגות הנשואים, הזמן עובר החיים לוחצים, משכנתא, ילדים,עבודה, חילוקי דעות, קשיים בתקשורת- בקיצור עול החיים והשחיקה. האדם מחפש מוצא , עורך חשבונות נפש וחשבונות אחרים ומגיע למסקנה שהחיים מחכים לו שם בחוץ.
עכשיו הבחירה בידיך, האם לבחור להתמודד עם הקושי ואף לצמוח איתו , כפי שאתה מתאר שכבר קרה,במידה מסוימת. או לצאת לסבב ב' בתקווה שהכל יהיה טוב יותר.
אני לא יודעת את התשובה, אני ובן זוגי בחרנו בינתיים באפשרות הראשונה, ועדיין לא מצאנו את עצמינו מתחרטים על כך, ולהפך, האהבה והקרבה מתעצמים.

בנוסף יש את הילדים שאנחנו בחרנו להביא לעולם ואנחנו מחוייבים להעניק להם את הבית הטוב ביותר שיש ביכולתינו, כל עוד אנחנו מסוגלים לחיות באהבה וכבוד, אנחנו נעשה כל מאמץ לשמור על התא המשפחתי.

אלו היו שני הגרוש שלי, מאחלת לך הצלחה ואושר בכל אשר תבחר!

על ידי עוקבת* » 08 יולי 2011, 14:08

_התחושה שלי שדיון העריכה יצא מפרופורציה גם הוא, נדמה לי שנכנסו רגשות עזים לתמונה, אולי קצת יותר ממה שאפשר לצפות בעניין של איחוד דפים.
יכול להיות שגם נכנסו כאן לתמונה כל מיני ויכוחים ישנים שלא קשורים אלי בכלל._
היו פה בשנה האחרונה ויכוחים סוערים על דמותו של האתר, ומלאכת עריכה מסיבית לצמצום מספר הדפים.

(הגעתי מתוך מצב די פגיע בעצמי)
הדיון באמת לא אישי נגדך חלילה. מה שביקשו ממך מבקשים מכולם בכל נושא.

ראה לי שאני רוצה להמשיך לכתוב כאן גם בימים הקרובים ולספר לכם מה קורה איתי.
אני אישית מחכה לקרוא אותך.

עוקבת - יכול להיות שיצאתי קצת מפרופורציה.

התחושה שלי שדיון העריכה יצא מפרופורציה גם הוא, נדמה לי שנכנסו רגשות עזים לתמונה, אולי קצת יותר ממה שאפשר לצפות בעניין של איחוד דפים.
יכול להיות שגם נכנסו כאן לתמונה כל מיני ויכוחים ישנים שלא קשורים אלי בכלל.

בכל אופן לא התכוונתי להתנשא ולפגוע (הגעתי מתוך מצב די פגיע בעצמי)

לסיכומו: הדף כבר עבר בהמלצת העורכים.

אני מזמין את כל מי שמעוניין להמשיך איתי. נראה לי שאני רוצה להמשיך לכתוב כאן גם בימים הקרובים ולספר לכם מה קורה איתי. הקריאה שלכם חשובה לי וגם התגובות

אשלח מאוחר יותר תגובה לכמה דברים שנכתבו

על ידי עוקבת* » 08 יולי 2011, 13:53

תכן והנושא שהבאתי מעורר רגשות חזקים, או אולי פחדים, אצל חלק מהקוראות (והקוראים). יתכן ומכאן הרצון להכניס את הדף לתוך מעין 'מסגרת' יחד עם גברים אחרים שאולי ניתן לתייג / לקטלג אותם כאיכשהו קשורים אלי.
אתה לגמרי טועה פה. יש באתר אינספור דיונים והתוודויות על בגידות מכל הכיוונים וכל הסוגים. פשוט נקבע מתחילת האתר שלא פותחים דף בנושא שישנו ויש פה בעיה של עומס מטורף של דפים.
אני מציעה שבתור חדש תימנע מניתוחים פסיכואנליטיים של חברי קהילה ותיקים. זה נשמע לי קצת יהיר...

ובקשר למקרה שלך, אני חושבת שגירושין זה דבר קשה וקורע. אך נראה ששניכם נכנסתם לקשר קצת בחוסר להט, וחוסר הלהט לא נבנה עד היום. זאת בהחלט בעיה.
מצד שני, אתה כן אומר שהסקס הפך למצוין וזה בדרך כלל המבחן ליכולת להחזיר את הפרפרים בבטן לחיי הנישואין.

מדוע אשתך רצתה להיפרד לפני שנה וחצי, אם מותר לשאול?

אני חושב שדיון העריכה בדף הזה, וכן בדף האישי שניסיתי לפתוח (גבר מחפש אהבה) הוא חלק בלתי נפרד מהדיון עצמו.
חשוב להגיד - לא נפגעתי מאף אחת מההערות ואני מברך על כל קריאה וכל תגובה שהיא, בענייני עריכה או אחרת

אני חושב שכנראה שחלק מהקארמה של הדיון הזה הוא שהוא עורר תגובות חזקות מצד העורכות וחלק מהמעורבים באתר.

אני מבין שהגעתי 'טרי' והפרתי (בטעות...) כמה כללים של כתיבה נכונה / מומלצת אבל נדמה לי שבסה"כ הטקסטים שלי לא פוגעניים, ומטרתם ודאי לא היתה להפריע לקהילה

מצד שני - יתכן והנושא שהבאתי מעורר רגשות חזקים, או אולי פחדים, אצל חלק מהקוראות (והקוראים). יתכן ומכאן הרצון להכניס את הדף לתוך מעין 'מסגרת' יחד עם גברים אחרים שאולי ניתן לתייג / לקטלג אותם כאיכשהו קשורים אלי.

מבלי לשפוט אף אחד, קראתי את הדיונים הנוספים בדף החדש (נשוי אך חושב על אחרת) - שני הכותבים האחרים אמנם גברים (ככל הנראה) אמנם נשואים (לדבריהם) אבל כאן נגמר הדמיון.
אני לא מצליח להזדהות איתם או לראות את הנושא שלי כקשור ולא כמה שהוא - בעיה / סיפור אינדיבידואלי לגמרי של אדם שהוא - באמת - לא דומה לאף אחד אחר (אפילו אם הוא גם גבר...)

כדי להרגיע את הרוחות, אני מציע להמשיך את הדיון בדף החדש (הנוכחי). אם זה טוב יותר מבחינת כללי האתר זה בסדר מצדי (וסליחה מהבחור נשוי אך חושב על אחרת אם ירצה לחזור ויגלה שעלינו לו על הדף...

רק טוב

על ידי עוד_קוראת* » 08 יולי 2011, 12:35

כשראיתי את שם הדף לראשונה נזכרתי בדף שכעת ברח לי שמו, של אישה שעברה טלטלה בנישואיה לאחר שבעלה בגד בה עם קולגה. סוף מעשה- הם נישארו יחד ויצאו מחוזקים. לטענתה היא אפילו הרגישה הודיה על המשבר כי היא צמחה הודות לבגידה. (לדעתי, למרותו).
מסתבר שכולנו מזמרים שירים מאד דומים ולכן גם אם לא קראתי את כל הפרטים של הסיפור שלך, אני מנחשת שיכולה לדקלם אותם.

נקודה למחשבה:
אם תלך על התסריט של מימוש המשיכה לחברתך לעבודה, גם נניח שיהיה שם אפילו סיפור אהבה בומבסטי עם כינורות וזיקוקי דינור ...
אם תיסע במנהרת הזמן, עשר שנים קדימה, קיימת סבירות גבוהה שאתה עלול למצוא את עצמך תקוע, במהות, במקום מאד דומה להיום- רק עם האישה החדשה. אלא שאז כבר תפרק משפחה אחת (ותשלם גם מזונות..)
ותהיה על סף של פירוק משפחה נוספת. (כתבת שהיא צעירה יותר, לא?)

הקטע העצוב הוא, שזה אפילו לא תסריט היפוטתי. רק אחרי שכתבתי, פתאום נזכרתי בשני סיפורים דומים - לגמרי אמיתיים...
בכל מקרה- בהצלחה

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 11:44

פלונית איפה זה "אצלנו"? גם אני רוצה להידלק ככה ואני לא בת תשעים

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 11:42

הממ.. אני רואה את זה בכלל דף תמיכה כתוב מפורשות שפותח הדף מחפש תמיכה. יעוץ, הכוונה.
לא נעים לראות חוסר רגישות לדף תמיכה שמתבטאת בדיוני עריכות ומה מותר ומה אסור יותר מהדיון עצמו. תנו לבן אדם לצאת עם ערך מוסף מהדיון פה ולא עם חבטה בראש.

הוגריין - הסבר פנים על פני הסתר פנים

על ידי פלונית* » 08 יולי 2011, 11:42

ותוספת למה שכתבתי קודם: מז'תומרת "זה רק הורמונים"? תפסיקו להגיד כל הזמן שהורמונים זה דבר חולף וזמני. אני רואה אצלנו זוגות שמדליקים אחד את השנייה גם בגיל 90, אחרי 70 שנה ביחד.

על ידי פלונית* » 08 יולי 2011, 11:40

אולי אם אתעורר ליד אשה שאני באמת מאוהב בה, פתאום פחות מעניין באיזו עיר אני ואיפה הולכים לעבוד בבוקר?

לך על זה ואל תקשיב לכל רואות השחורות. הקשר עם הילדות יוכל להיות אפילו יותר טוב אחרי הגירושין וגם אם בסוף לא יסתדר עם הבחורה בעבודה, לפחות תפתח את הדלת למשהו טוב אחר.לא צריך שהנישואין יהיו גרועים בשביל לפרק אותם. מספיק שהם לא ממש טובים. למה שנסתפק במשהו שהוא פחות טוב ממה שיכול להיות לנו?

זה כל-כך נדיר למצוא אהבה! אל תפספס את ההזדמנות. וגם אם לא יצליח - זה עדיף מאשר להישאר עם מישהי שלא לגמרי אוהבת אותך.

על ידי נועה_ברוך* » 08 יולי 2011, 11:24

חלוקית כתבה כל כך יפה וערכה כל כך יפה ובטעם, ובצורה שמשאירה במה נהדרת לנשוי.
חלוקית נחל כתבה במאור פנים והתייחסה בכבוד לאורח. תענוג לקרוא אותה!
ואני איתה גם בכל מה שכתבה לפותח הדף, ובעיקר זה:
הייתי מחכה ובודקת עם עצמי לעומק מה אני רוצה, מה זה מעורר בי וכו' נעזרת אפילו בעזרה מקצועית לצורך הבירור החיוני.

_במקום זה אני חושב שעלי לגלות לאשתי את המצב. להגיד לה שאני מרגיש שחלק מהאהבה הלך לאיבוד (או אולי לא היה אף פעם?) ואני לא יכול בלעדיו.
ומה היא תעשה עם זה? מה בעצם אני רוצה / מצפה / דורש ממנה?_
אם תבוא אליה בלב אוהב כפי שאתה מתאר כאן:
אני קשור אליה מאד - כאם ילדי וגם כאדם אהוב וקרוב. קשה לי הפגיעה שאני עומד לפגוע בה
ומתוך איכפתיות ואהבה תביע את התחושות שהתעוררו כעת, לא כהאשמה, לא מתוך רצון לפרק אלא מתוך צורך לאחד, אין סיבה שתפגע בה
כרגע בוער בך הצורך להחיות את האהבה בחייך. כרגע אתה בחוסר. זו המציאות שלך.
המציאות הזו היא תוצר של שניכם. זה הקשר הזוגי שלכם בשלב זה של החיים.

אם אתה רוצה לשנות אתה לוקח אחריות לטפל במצב הזה.
שלב א' - מדבר איתה על הצורך שלך, משתף את האישה שאתה אוהב בתחושה שלך, בגעגוע שלך לתחושה, חוויה, שכיום איננה.
שלב ב' - אתה לוקח אחריות להחזיר את התחושה הזו לחייך, יחד עם אישתך אתם חושבים איך עושים זאת כדי שזה לא יתפרק.

אם תאמצו בשיתוף דרך, זה יכול לעבוד.
אם תכנסו להאשמות ולהתחשבנות, זה מייד יתפרק.
זה תלוי בך לגמרי. אתה מבקש את השינוי בחייך, אתה לוקח את הצעדים להשיב לחייך תחושה שחסרה.

קח בחשבון שתחושה של 'חזרה הביתה' לא תהיה כמו תחושה של התלהבות שנמצאת בהתחלה חדשה. אלו שני דברים שונים בתכלית.
התלהבות "בריאה" היא תוצר של אש שאתה מייצר מבפנים - כי אתה רוצה, ואתה מתדלק את הרצון, להבדיל אלף אלפי הבדלות מהתלהבות שהיא תוצר של פרסומת או סרט הוליוודי, או בחורה יפה שפגשת לשבוע של פאן, שהיא התלהבות כתוצר ממוצר נוצץ בחלון ראווה.

אני מוכן להפשיל שרוולים ולעבוד קשה בשביל המשפחה שלי ובשבילי (לפני שזורקים הכל). אבל על מה לעבוד?
על עצמך - קודם כל להיפרד מפנטסיה על אהבה חדשה. על אישתך - שתעריץ אותך ותרצה לאהוב אותך בזכות האהבה שאתה מרעיף עליה.

זה לא פשוט, כי החיים הם לא סרט. ואהבה שאתה מתאר היא הידלקות והתלהבות וקלילות, והיא סוחפת.
נדרש כוח רצון חזק לשמור על הקיים. לשבור אפשר ברגע. זה קל יחסית, בעיקר אם לא לוקחים בחשבון את התוצאות, אבל אתה לא שם. וטוב שכך.

על ידי קוראת* » 08 יולי 2011, 10:45

אולי בכלל לנשים מגיע לקבל דף לכל סיפור אישי וכל פיפס, אבל גברים - תמיד הרי הסיפורים שלהם זהים, אז למה שלא נאחד?
אהבת, תראי איך את תמיד מחרחרת ריב. יש פה דיון עריכה כל כך מקובל על נוהג כל כך מקובל. וחלוקית כתבה כל כך יפה וערכה כל כך יפה ובטעם, ובצורה שמשאירה במה נהדרת לנשוי. ואת ישר מייחסת פה אפליה ושאר מרעין בישין ומעכירה את האווירה.
ברור לי שלא תסכימי בחיים להקשיב לזה, אבל זה מה שאת עושה.

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 10:14

_אבל - אני חושב שאני כן חייב לה כנות לפחות ברמה של מה אני מרגיש, מה חסר לי. אני לא יודע מה היא יכולה לעשות עם זה. אבל אני מרגיש שלנסות לבלוע את הדברים או
לרכך אותם עבורה זו טעות גדולה, היא צריכה להבין שיש שבר - אם בשביל להיות מוכנה יותר למה שיבוא אחר כך (למשל פרידה) או לנסות לתקן ביחד (צריך לדעת מה מקולקל בשביל זה)_

לזה התכוונתי בדיוק.לא לרכך, לדבר על שבר אבל במובנים שלך עם עצמך ובתוךה זוגיות בלי קשר לגורם שלישי.

על ידי או_רורה* » 08 יולי 2011, 10:13

מסכימה עם אחת.

אני חושבת, שבכלל, מה שאתה חווה כרגע עם אותה אישה הוא לא "אהבה" או "התאהבות", אלא מה שנקרא : "הידלקות" - היא צעירה, היא מושכת, היא רווקה, כל האפשרויות הזוגיות עדיין פתוחות לפניה, היא חידוש וריגוש.
אבל... מכאן ועד אהבה, לדעתי המרחק גדול.

אני לא אגיד לך ש"לא שווה לפרק קשר של שנים בשביל אהבה"- כי גם לדעתי זה לא העניין.
העניין הוא שרע לך, כבוי לך, אין לך קשר כמו שדמיינת שיהיה לך ורצית שיהיה לך וזה כואב.
התפכחות כואבת שלדעתי כולנו עוברים בשלב כזה או אחר של הנישואים שלנו.

אני חושבת שבדרך כלל בשנות העשרים שלנו אנחנו נוהים אחרי זוגיות מונוגמית, מקודשת, עם אהבה ללא תנאי ואין קץ - על מנת להקים את הבית שלנו, להרות וללדת את הילדים המתוקים שלנו ולגדל אותם ביחד.
ואז... אחרי כמה שנים אנחנו "מתפכחים".
אנחנו רואים שהרבה ממה שחשבנו ודמיינו הוא אשליה.

אין זוגיות מקודשת. אין אהבה ללא קץ. בטח ובטח שאין אהבה ללא תנאי לבן הזוג שלנו.
אנחנו טובעים תחת גידול ילדים ושגרה ושחיקה ומחשבות של "מה היה אילו.." ו"מה יהיה אם..".

אולי זה הזמן להחזיר את האחריות אל עצמנו.
אל הידיים שלנו.
הזוגיות שלנו אולי לא מקודשת, אנחנו לא מאוהבים כל הזמן, אבל יש כבוד והערכה ואהבה ואפשר להצית תשוקה מחודשת.
אפשר לבחור מחדש אבל להבין שזה דורש הרבה עבודה - מעצמנו, קודם כל.

אני חושבת שאולי, בבסיסנו, לא נועדנו להיות נשואים יותר מעשר שנים, ביולוגית.
גם רעיון הנישואים המונוגמיים בעיני הוא סטירה בפניה של הביולוגיה המולדת.

אבל........... זה מה יש ועם זה ננצח.
לא שאין אלטרנטיבות אחרות, אני לא בטוחה שהן יותר טובות.

והבחורה בעבודה - באמת, אתה מאמין שהיא רוצה ויכולה להיכנס לקשר רציני עם נשוי (אולי פרוד) עם שתי ילדות קטנות, מזונות ותיק על הגב?

על ידי אהבת_עולם* » 08 יולי 2011, 10:04

ברגע שכתבת את המילים דף בלוג כך, עם קו תחתי ביניהן - זה כבר תייג את הדף.

שלום אהבת עולם

ברוכה הבאה לדף

איך מתייגים משהו כ-דף בלוג ?

על ידי אהבת_עולם* » 08 יולי 2011, 09:59

אני לא מבינה מה פתאום צריך לאחד את הדף הזה עם דפים אחרים.

האם מישהו הציע לקואלה לאחד את הדף שלה על זוגיות בעייתית עם הדף 'הזוגיות השבורה שלי'? ואולי נאחד את שני הדפים האלה גם עם הדף של לימונדה על קשיים בזוגיות?
הרי שלושתם באותו נושא !!!!!!!!!!

ואולי את הדף הנוכחי בכלל כדאי לאחד עם ייסורי בגידה? למה לא בעצם?

אה, כי ייסורי בגידה זה דף קאלט שכל האתר בזמנו נהנה לקרוא ולהתייסר ביחד.
לא, יסורי בגידה ברור שזה סיפור שעומד בפני עצמו, שאנחנו לא נערבב בו סיפור אחר. נכון?
אבל הדף של 'גבר'?

ואולי בכלל לנשים מגיע לקבל דף לכל סיפור אישי וכל פיפס, אבל גברים - תמיד הרי הסיפורים שלהם זהים, אז למה שלא נאחד?

עד שסוף סוף שומעים קול גברי באתר, ישר רוצים להדביק אותו לדף של עוד גבר.

ובכלל, אם 'שלום' מהדף נשוי אך חושב על אחרת יחזור לספר לנו את המשך הסיפור, איך בדיוק הוא ימשיך אם פתאום יודבק לו בדף סיפור אחר לגמרי?
ואיך האשה של מהדף בעלי התאהב באחרת הייתה יכולה לחזור כל תקופה ולעדכן, אם היו מכניסים לה לדף סיפור של מישהי אחרת, רק בגלל שהחלטנו שזה 'אותו נושא'?

*************

'גבר', אתה לא חייב להעביר לדף אחר, רק אם אתה מרגיש שזה נכון לך.
בעיקרון, אם אתה מתייג דף שאתה כותב כ-דף בלוג או כ-דף תמיכה (שזה בעצם מה שזה לדעתי), אז אתה יכול לכתוב בו כאוות נפשך.

אחת,

אני מקבל את מה שאת אומרת לגבי אשתי. אני חושב שמוקדם לוידויים (בטח לגבי משהו שלא היה בעצם...)
אני גם לא בנקודה בה החלטתי לעזוב (אז ודאי לא אגיד משהו שעוד לא החלטתי).

אבל - אני חושב שאני כן חייב לה כנות לפחות ברמה של מה אני מרגיש, מה חסר לי. אני לא יודע מה היא יכולה לעשות עם זה. אבל אני מרגיש שלנסות לבלוע את הדברים או
לרכך אותם עבורה זו טעות גדולה, היא צריכה להבין שיש שבר - אם בשביל להיות מוכנה יותר למה שיבוא אחר כך (למשל פרידה) או לנסות לתקן ביחד (צריך לדעת מה מקולקל בשביל זה)

הכי קשה לי דווקא עם השאלה שלך:
אם אהייתב זוגיות נטולת ילדים היה פשוט יותר

אני לא יכול להתחמק מהשאלה הזו. והתשובה ככל הנראה: כן!!! נראה לי שכבר הייתי בחוץ או בדלת. בלי לחשוב פעמיים ובלי להביט אחורה. אולי עם ניסיון להיות כמה שיותר רגיש ומתחשב, לא לפגוע שלא לצורך.

מה זה אומר עלינו?? אני די בטוח שאם היינו עכשיו שנתיים או אפילו חמש ביחד, בלי הילדים (נשואים או לא - היה מעניין אותי כקליפת הנייר שעליו זה כתוב), .....

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 09:33

יכול להיות.
שאנחנו צריכים את החידוש הזה.
יכול להיות שחלק מאיתנו צריכים את זה.

השאלה היא - אם זה מה שאנחנו באמת רוצים.
הושאלה השנייה - מה אנחנו מוכנים לתת עבור זה.

אם אהייתב זוגיות נטולת ילדים היה פשוט יותר.
אם היית בזוגיות קשה כואבת הרסנית - היה פשוט יותר.
אם היית משקיע בזוגיות שנתיים ולא עשור...
אתה לא.

ויש דברים בלתי הפיכים. וזה אחד מהם. אי אפשר להחזיר גלגל אחורה אחרי שמפרקים.

אבל אניר וצה לומר עוד משהו, לגבי אשתך. כבחורה - אנייכולה לומר שנשים מסוגלות להישאר בקשר שנים מתוך הקרבה. לא תחושה ממש הקרבה. אמרת שהיא רצתה לפרק והתחרטה. אמרת שהיא אמרה שהיא בחרה לא נכון מבחינתה להינשא ובכל זאת היא פה. אם תבוא אליה עם סוף פסוק שאתה עוזב זה יהיה הרסני. גם אם תתוודא שהתאהבת במישהי אחרת - זה יהיה הרסני. הרבה דפים פה מדממים כאב שלנשים שהתבשרו בשני אלה
אבל אם תבוא בשלב מוקדם יותר שבו אתה בדיוק נמצא ותגיד בדיוק את המ שאתה מרגיש לגבי הרצונות שלך בזוגיות לא איתה או עם אחרת - בכלל,, הריגוש, החידוש, אולי שאתה חושב שאתם צריכים לחשוב האם זה נכון לכם להישאר בקשר כזה או שאפשר אחרת. תעלה כשאלה שבחנת עם עצמך בלילהזכיר צד שלישי ובלי לדבר על פרידה ובלי לרמוז. לבוא נקי.
משם תתקדמו. לדעתי. כאישה.

דיוני העריכה כבודם במקומם מונח, אבל עורכות יקרות, באמת שאפשר לחכות איתם קצת ולראות איזה נפח הדף הזה תופס. להעביר תמיד אפשר!

גבר מחפש אהבה , שני דברים לי אליך:

א. תהיתי על הניק שלך. האם אהבה = ריגושים? כי אתה נשוי פחות או יותר נישואים טובים, יש לך כבר אהבה והמטרה היא לשמור על האהבה הזו . אלא אם אתה לא מחפש אהבה, אלא אהבה חדשה... ואולי בעצם לא אהבה אלא אדרנלין? אני מתעכבת על זה כי נראה לי שבחרת את הניק אינטואיטיבית והוא מעיד על הרבה.
ב. קח בחשבון שנישואין לא מתפרקים סתם כך. גם בתסריט הכי "נקי", לוקח חודשים ושנים לבסס את הפרידה, להגיע לאיזון חדש, להסתגל למצב ולסייע לילדים להסתגל אליו. עושה רושם שאתה חושב ש"תחתוך ודי" (ומקסימום דואג שאשתך או הילדים ייפגעו) אבל אתה לא קולט שאין חיתוך נקי.

ואגב,
דמיינתי מצב שבו אני מציג לאשתי רשימה של תביעות ודרישות שמטרתן 'לשפר עמדות' ולקבל חיים יותר טובים / משוחררים מאשר יש לנו היום. נניח שנצליח להסכים על חלק או אפילו כל מה שאבקש.
האם הדרישות הן רק ממנה? מה אתה יכול לתרום לעניין?

שלום אחת

החלק הפיננסי היה תמיד הפחות חביב עלי בעיסוק שלי (צדקת - יש גם צד פיננסי למרות שהוא לא העיקר)

בעיקרון אני בחור די אימפולסיבי בבסיסי - אני צריך להחזיק את עצמי גם בהחלטות הפיננסיות.... למדתי לעשות את זה שם כשרגש אינו מעורב. אבל הפעם זה קשה ... מאד

אחת - אולי בעצם אנחנו צריכים פעם בכמה שנים את החידוש הזה? אולי את צריכה למצוא את ה"דייג ויקינגי חסון" הזה ? אולי אני ה"דייג ויקינגי חסון" של מישהי אחרת היום?

על ידי אחת* » 08 יולי 2011, 08:35

הענין עם זרקור חדש שהוא עושה בדיוק את זה - הוא מאיר את כל מה שכבר קיים באור אחר לגמרי וכאילו מאלץ לפעול מהר, להספיק ליישם את ההבנה החדשה שכביכול עוררה אותנו תרתימשמע.

התחושות שלך הם שלך ואתה יודע מה נכון לך.

רק שכאיש פיננסי (נדמה לי) - אתה בטח יודע שלהחלטות בלתי הפיכות מקדישים זמן רב יותר מלהחלטות הפיכות ולזו הכוונה. הכוונה לזמן שחולף מרגע שקיבלת נתון חדש שמשנה את התמונה ולא רטרואקטיבית.

שלום ל'אחת'

תודה לך, אני מרגיש שבאמת הבנת את מה שעובר עלי.

לא בטוח שאני מסכים או יכול ליישם את הפתרון (להמתין). מרגיש שאני ממתין כבר כמה שנים יותר מדי. רוצה לפעול - כך או אחרת

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: נשוי אך חושב על אחרת