על ידי ילדת_טבע* » 26 פברואר 2007, 13:53
הו! לא ידעתי שיש דף כזה!
אני כל כך אוהבת לרכוב על אופניים! אי שם בהריון פתאום הרגשתי שהריאות שלי לא סוחבות את העליות (כעיקרון רואים את העליות רק כשאת על אופניים...) ונאלצתי להפסיק לרכוב. כשהקטנה נולדה חיכיתי וחיכיתי כי לא הרגשתי בטוחה מספיק ליסוע איתה במנשא ללא קסדה מה גם שאנחנו גרים במקום שהולכים הרגל הולכים כמו שהם נוסעים וזה לא משהו... איך שהיא התישבה יציב מספיק עם מספיק שעות יציבות הלכתי וקניתי כסא קדמי והיא בחרה לעצמה קסדה כחולה עם דגים והתחלנו לרכוב לנו יחד. להיט! טיולים שלפני כן ממש לא התאימו לנו בגלל שהיא סרבה לשבת בעגלה ולא תמיד מתאים לי לסחוב מרחקים עם ילדה על הידיים במנשא (באוגוסט זה מאוד חם למי שטרם עברו לה גלי החום של ההריון). מה שכן יומיים/שלושה אחרי שהתחלנו לכרוב שני מטר מהבית התרסקנו לנו שתינו על שפת המדרכה כי כיוונתי את הכידון לא טוב. אני יצאתי עם סימנים כחולים ושרירים תפוסים בטירוף כי נדרכתי כולי וכיוונתי את הנפילה, מאחר וראיתי שלמנוע אותה לא אצליח, ככה שהיא תנחת די לאט על הארץ ושכל מה שיגע ברצפה יהיה הכסא והקסדה-עבד יופי, היא יצאה קצת מבוהלת אבל לא יותר מדי, מיד חזרנו לרכוב.
לפני חודשיים ומשהו בערך, בעוד אנחנו אוספות שבלולים בגינה היא ביקשה שארים אותה ואעזור לה להגיע לשבלול רחוק, תנועה אחת לא נכונה ושמעתי קול עמום מכיוון הברך שלי, אחר כך לא ממש יכולתי לקפל אותה או לישר אותה לחלוטין, ללכת-בצליעה איומה. חיממתי, קיררתי, מרחתי, עיסיתי, חיכיתי, חיכיתי... לא עבר. לפעמים זה הרגיש שזה הופך לגרוע יותר. נבצר ממני לרכוב. בסוף מצאתי לי את החוג יוגה שאני מתאמנת בו כיום, אחרי אימון אחד כבר הרגשתי שיפור ניכר, כעבור שלושה שבועות כבר שכחתי שכאבה לי הברך בכלל אבל לא חזרתי עדיין לרכוב כי חששתי להעמיס עליה ואז לפני שבוע וחצי עשיתי זאת שוב. אח! אין כמו לרכוב על אופניים! בכל נסיעה אני לוקחת גם מנשא (יאמו) אבל לא יצא אף פעם שהייתי צריכה להשתמש בו באמצע נסיעה. היא מתה על הקסדה ומבקשת לפעמים לחבוש אותה בבית או בחצר וכשלא יכולתי לרכוב דרשה לשבת על הכסא ולעשות כאילו (האאאן!).
כדאי לשים לב למי שזה בכלל אומר לו משהו, למנשאים שיש להם תו תקן ובטיחות-זה לא תקף ברכיבה על אופניים והם גם מציינים זאת על המנשא עצמו. הריקשה המדוברת היא ללא תו תקן ישראלי בכלל. לא ברור לי למה אבל אני לא הייתי משתמשת בכזה בארץ אף על פי שכשראיתי כזה בשוויץ זה נראה לי כייף אדיר בעיקר כי אין פה כל נוכחות לנהג אופניים ועל אחת כמה וכמה לנגרר שלו-פחד אלוהים בקיצור.
הו! לא ידעתי שיש דף כזה!
אני כל כך אוהבת לרכוב על אופניים! אי שם בהריון פתאום הרגשתי שהריאות שלי לא סוחבות את העליות (כעיקרון רואים את העליות רק כשאת על אופניים...) ונאלצתי להפסיק לרכוב. כשהקטנה נולדה חיכיתי וחיכיתי כי לא הרגשתי בטוחה מספיק ליסוע איתה במנשא ללא קסדה מה גם שאנחנו גרים במקום שהולכים הרגל הולכים כמו שהם נוסעים וזה לא משהו... איך שהיא התישבה יציב מספיק עם מספיק שעות יציבות הלכתי וקניתי כסא קדמי והיא בחרה לעצמה קסדה כחולה עם דגים והתחלנו לרכוב לנו יחד. להיט! טיולים שלפני כן ממש לא התאימו לנו בגלל שהיא סרבה לשבת בעגלה ולא תמיד מתאים לי לסחוב מרחקים עם ילדה על הידיים במנשא (באוגוסט זה מאוד חם למי שטרם עברו לה גלי החום של ההריון). מה שכן יומיים/שלושה אחרי שהתחלנו לכרוב שני מטר מהבית התרסקנו לנו שתינו על שפת המדרכה כי כיוונתי את הכידון לא טוב. אני יצאתי עם סימנים כחולים ושרירים תפוסים בטירוף כי נדרכתי כולי וכיוונתי את הנפילה, מאחר וראיתי שלמנוע אותה לא אצליח, ככה שהיא תנחת די לאט על הארץ ושכל מה שיגע ברצפה יהיה הכסא והקסדה-עבד יופי, היא יצאה קצת מבוהלת אבל לא יותר מדי, מיד חזרנו לרכוב.
לפני חודשיים ומשהו בערך, בעוד אנחנו אוספות שבלולים בגינה היא ביקשה שארים אותה ואעזור לה להגיע לשבלול רחוק, תנועה אחת לא נכונה ושמעתי קול עמום מכיוון הברך שלי, אחר כך לא ממש יכולתי לקפל אותה או לישר אותה לחלוטין, ללכת-בצליעה איומה. חיממתי, קיררתי, מרחתי, עיסיתי, חיכיתי, חיכיתי... לא עבר. לפעמים זה הרגיש שזה הופך לגרוע יותר. נבצר ממני לרכוב. בסוף מצאתי לי את החוג יוגה שאני מתאמנת בו כיום, אחרי אימון אחד כבר הרגשתי שיפור ניכר, כעבור שלושה שבועות כבר שכחתי שכאבה לי הברך בכלל אבל לא חזרתי עדיין לרכוב כי חששתי להעמיס עליה ואז לפני שבוע וחצי עשיתי זאת שוב. אח! אין כמו לרכוב על אופניים! בכל נסיעה אני לוקחת גם מנשא (יאמו) אבל לא יצא אף פעם שהייתי צריכה להשתמש בו באמצע נסיעה. היא מתה על הקסדה ומבקשת לפעמים לחבוש אותה בבית או בחצר וכשלא יכולתי לרכוב דרשה לשבת על הכסא ולעשות כאילו (האאאן!).
כדאי לשים לב למי שזה בכלל אומר לו משהו, למנשאים שיש להם תו תקן ובטיחות-זה לא תקף ברכיבה על אופניים והם גם מציינים זאת על המנשא עצמו. הריקשה המדוברת היא ללא תו תקן ישראלי בכלל. לא ברור לי למה אבל אני לא הייתי משתמשת בכזה בארץ אף על פי שכשראיתי כזה בשוויץ זה נראה לי כייף אדיר בעיקר כי אין פה כל נוכחות לנהג אופניים ועל אחת כמה וכמה לנגרר שלו-פחד אלוהים בקיצור.