[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מסתבר שיש שיטה חדשה המאפשרת להסיר משקפיים ללא ניתוח !!!! נשמע הזוי משהו, אבל זה רציני (לבעלי מספר נמוך), זה נקרא אורטוקרטולוגיה והנה פרטים:
http://eyelasik.co.il/Orthokeratology.asp

ממש לא ממליצה על הניתוח. בתי עברה ניתוח אצל לוינגר. הניתוח גרם לה נזק ממשי - פזילה, קושי לראות במקומות פתוחים כמו קניון ועוד בעיות שכנראה לא ניתן לתקן - אולי בניתוח עיניים. יש לציין שהיא עברה בדיקה באם היא מתאימה לניתוח ונאמר לה שיש לה התאמה מלאה. . אחרי הניתוח לא היה עם מיל לדבר. בקיצור - שווה להמשיך עם עדשות ולא לשחק עם העיניים.

יש כאן עוד אנשים שהצליחו לשפר ראיה בזכות תרגלים ותזונה?
מי מכיר את שלומית נצח? האם היא עדיין מקבלת אנשים לטיפול ושיפור הראיה?
הסיפור של מאיר שנידר הוא מדהים.

אני עשיתי ניתוח, היה לי מספר גבוה קודם זה בהחלט שינה את חיי מאד לטובה. אבל שמעתי לפחות על 2 מקרים שבהם היו בעיות אחר-כך. עכשיו הראיה שלי שב קצת הדרדרה ואני משתמשת במשקפיים לנהיגה.
מה שבטח, לא חושבת לעשות ניתח תיקון למרות שיש אחריות כזאת.
המחכימון: "מה שרואה מבפנים הא מה שנראה מבחוץ" :)

[u]לפעמים יש לי מחשבות כמו, מה אם תהיה שריפה בלילה ואני אצטרך לקחת את הילדים ולברוח, ואני לא אראה כלום. בטח שאר המשקפופריות מבינות על מה אני מדברת.[/u]
יא אללה, איך אני שמחה שעוד מישהי מרגישה ככה! עם בעלי יש לי לפעמים שיחות כאלה, שאם העולם ייגמר ונצטרך לשרוד בטבע אני לא אצליח כי יש לי בעיות בבלוטת תריס ואני חצי עוורת...

לפני כעשר שנים עשיתי את הבדיקה המאוד לא נעימה של טרום ניתוח. גילו שהקרניות שלי לא שוות בעוביין, אחת יוכלו להוריד למספר אפס, והשנייה למינוס שתיים. החלטתי שלא שווה, עיניים לא זהות לא רציתי (עושה כאב ראש ולא נוח), ובשביל מינוס שתיים לא שווה לעבור ניתוח מסוכן. כן, אני קוראת לו מסוכן. עשיתי בחיי שני ניתוחים מרצון (הזעת ייתר בכפות ידיים והקטנת חזה), אבל עם העיניים אני לא מוכנה להתעסק. הסיכון פשוט גדול מדי, לדעתי.

מאוד אשמח לשמוע מאנשים שהצליחו לחולל איזה שינוי מהשיטות שהזכרתם כאן.

[u]אני מנסה מדי פעם להוריד משקפיים[/u]
אני גם לא יכולה בלי, ולכן אני מוצאת איזה 10-15דק' שקט ביום בהם אני מסירה את המשקפיים ועושה תרגילים משולבים של שיטת שניידר+פאולה, כמו:
תרגילי נשימה
לעצום עיניים ולהניח עליהן את כפות הידיים ולנשום
להסתכל ימינה ולהעביר את המבט לאט שמאלה (עד הקצה לכל צד) וחזרה. כל תרגיל איזה 10 פעמים.
להביט למעלה ולרדת עם המבט למטה (הכוונה לא להזיז את הראש אלא רק את העיניים).
להביט ימינה למעלה ולרדת באלכסון למטה שמאל וחזרה.
למקד מבט לאורך האף מעלה ומטה (אפשר להעזר באצבע למיקוד הראיה)
להביט לקצה האף ואז ישר לאופק.
לעצום עיניים חזק חזק ולהרפות.

עם הפה:
להגיד O (כמו נשיקה) ואח"כ אי E.
לעשות חזק כמו פיהוק.

לגבי התזונה:
לאכות בריא, הרבה ירקות ירוקים (עלים) ולהמנע עד כמה שאפשר מחלבונים מן החי. מומלצים מאוד קטניות מונבטות.

זה עיקרי הדברים.
בהצלחה

(יש לי קובץ יותר מפורט, אבל הוא איזה 80 דפים בוורד).
זה לקוח משיטת שניידר, משיטת פאולה. והתזונה זה של בן אורי (גם אני אוכלת בשר וביצים ודגים וכו'.)


אני לא חולמת להגיע להורדת משקפיים, אבל כן שיפרתי את חדות הראיה ואפילו המס' שלי ירד, הצילינדר לדעתי לא השתנה, אבל גם השינוי אצלי הוא בניגוד לציפיות הרופאים. (כשהפסקתי את התרגילים ולא הקפדתי על התזונה לכמה חודשים המצב שוב התדרדר).
אני עובדת כל היום מול המחשב בחדר סגור ולכן ההצלחה הרבה יותר קשה.

תודה לכל המגיבים.
התגובות בהחלט גורמות לי לשלול ניתוח כאופציה. זה מרגיש לי קצת כמו רולטה רוסית. קשה לדעת מה באמת אחוזי ההצלחה של ניתוח כזה ואין לי חשק להיות שפן בניסוי.

נאוה, מה שאת מספרת מעניין. אני מנסה מדי פעם להוריד משקפיים בשעות שאיני זקוקה להם ועושה תרגילים. במהלך היום אני נזקקת להם ומרכיבה אותם לזמן קצר, וכבר אז אני מרגישה שיפור בראייה (הכל נראה ברזולוציה טובה). הבעיה היא שאחרי יום שלם כזה (עם-בלי לסירוגין) העיניים שלי מאד מאד עייפות ממאמץ מוגבר. איך אפשר לתפקד ככה? להסיר אותם לגמרי במהלך היום מגביל אותי (יש לי קוצר ראיה עם מספר גבוה) ואני לא חושבת שאצליח להסתדר בלעדיהם. איך בדיוק מורידים את המספר יחד עם תלות חלקית במשקפים? אשמח לעצות והסברים מנסיונך. <לגבי התזונה, אני לא אוכלת מוצרי חלב ולאחרונה גם לא גלוטן. אוכלת בשר רק מדי פעם. אשמח לקבל עצות לגבי תזונה אם כי אני לא יודעת כמה אצליח לשנות הרגלים>.

חוה, תודה על הטיפ. בתקופה שהיו לי דלקות עשיתי שטיפות קמומיל השכם והערב וזה אכן עזר מאד. אולי גם עכשיו זה לא יזיק. תודה בכל מקרה.

אני כבדת ראיה, לא חולמת להצליח להפטר מהשמקפיים.
הרופאים שאיתן התיעצנו לגבי הניתוח לבעלי (משקפופר רגיל) אמרו במפורש לא!!!

אני הצלחתי בניגוד לכל הרפואה לשפר את הראיה בשילוב בין תונה צמחונית (וללא מוצרי חלב) לבין תרגילים עיניים ופנים של שיטת פאולה.

שווה לנסות.

(התונה משהו בין קינגסטון קליניק לו של בן אורי).
יכול להיות שיש לי קובץ גדול במייל למעוניינים. (המייל הוא של הקליניקה של בעלי , מי שמעוניין: alon.gers בג'ימייל).

[u]נמאס לי להרכיב משקפיים![/u]
כן , זה ממש מעייף ושעות מול המחשב משפיעות לרעה. (אין לי דעה על ניתוח .. סתם נמנעת ממנו :-))
הטיפ שלי : לשטוף את העיניים באופן קבוע בתה , לא חזק , מקמומיל .

[u]. נמאס לי להרכיב משקפיים![/u]
נמאס לי כבר מזמן, והראייה רק הולכת ומדרדרת.... גם לי עדשות מגע עושות דלקות. אני יודעת מה הפתרון: להימנע לחלוטין ממחשב ולקרוא מעט במשך פרק זמן. היו לי כמה תקופות כאלו בחיים והמספר שלי ירד משמעותית. אבל אני לא מסוגלת, ולראייה, אני כותבת בבאופן :-)

שלום לך,

בן של חבר של המשפחה שלנו נשאר נכה לאחר הניתוח. היה מתכנת, אבל כבר שנים רבות שלא יכול לקרוא, לעבוד מול מחשב או לנהוג. מסתנוור כל הזמן. הוא ממש נכה.
הוא אמר שיש המוני נפגעים מהניתוח בארץ, ולראיה - הרופאים עצמם, האחיות וכל הצוות, בד"כ משקפפופרים...
אמא שלי הכירה אחות שעבדה במכון כזה של לייזר, אמרה שכל הצוות לא מתקרבים לניתוח כזה.
אותו פרופסור שניתח אותו וידע שהוא יצא נכה לפני שלושה חודשים (יודעת שהוא ידע - קיבל כתב תביעה), ישב מולי ואמר לי ישר בעיניים, שמעולם לא היתה לו פשלה רצינית.
אבל כמובן שמחתימים אותך שהסיכונים הם עד אבדן ראיה.

עוד סיכון הוא שהקרנית דקה כל כך, שתאונת דרכים קלה ביותר יכולה לקרוע את הקרנית.

צריך להבין שלייזר הוא כמו סכין. אין הבדל בינהם, שניהם חותכים.
ביטלתי את התור לניתוח אחרי שחסכתי אליו במשך 5 שנים (מזמן...)

אני מרכיבה עדשות מגע חד פעמיות לפגישות, או כדי להראות יותר אלגנטית. מרכיבים וזורקים, חושבת שזה הפתרון הכי טוב. מתאים גם לספורט, בריכה וכו'.

אני עברתי את הניתוח לפני ארבע שנים. נסעתי לבד וחזרתי לבד. כמה דקות אחרי הניתוח כבר ראיתי יותר טוב. הניתוח ארך 6 דקות, לא כואב בכלל אולי טיפה מוזר.
היום יש לי ראייה מצויינת ואני נהנית מכל רגע שאני ללא המשקפיים. בהצלחה!!

היי,

עברתי את הניתוח לפני כשמונה שנים, וחזרתי למשקפיים במשרה מלאה לפני כשנה (אני בת עשרים ושבע). בשום שלב לא הרגשתי שאני רואה מצוין, ובהדרגה נכנעתי לרעיון שאני צריכה לחזור להרכיב משקפיים. כן, היה שיפור משמעותי בעקבות הניתוח, ועדיין. למרות שאני לא מרוצה מהמשקפיים, אני לא שוקלת לחזור על הניתוח, ולו מפני ש <אזהרת תאור גרפי> בעת הניתוח את מריחה את הרקמות נחרכות <סוף תאור>. בקרב קרובי המשפחה שלי, הניתוח הוביל לתוצאות מעורבות, עם הטיה לחוסר שביעות רצון. אבל כולנו עברנו את הניתוח לפני יותר מחמש שנים, ואני לא יודעת מה השתפר מאז. לו הייתי בזמנו מאמינה במה שאני מאמינה כעת, מבחינת פולשנות וכו', לא הייתי עוברת את הניתוח. ואני בטוחה שלא אעבור אותו שוב.

וגם אני סקרנית לשמוע עוד קולות. בהצלחה.

אני מקפיצה את הדף הזה.
אני שוקלת לעשות ניתוח לתיקון הראייה ולהסרת משקפיים. [b]נמאס לי להרכיב משקפיים![/b]
ניסיתי את שיטת בייטס, למדתי הרבה על הראייה שלי, אבל אני לא חושבת שאוכל להוריד את המשקפיים לתמיד בשיטה הזו. בטח כשחלק מעבודתי כרוך בישיבה מול מחשב.
הרכבתי עדשות מגע במשך כעשור, עד שחטפתי דלקות שלא מן העולם הזה, והעין שלי מסרבת לקבל עדשות מאז.

הבעיה היא שאני חרדה מניתוח. אני מאמינה בריפוי טבעי של הגוף וכבר כ-10 שנים שלא ראיתי רופא. עולה בי זעזוע מעצם הרעיון שאצטרך לעבור הליך כה פולשני.

מה עושים? לפעמים אני מרגישה רצון להשליך את המשקפיים רחוק שלא אמצא אותם, ואנסה פשוט להסתדר בלעדיהם.

אשמח לשמוע עוד קולות ומנסיונם של אנשים שכן עברו את הניתוח.
תודה.

תודה על ההתייחסות.
שנים רבות הייתי עם עדשות, אבל היו לי דלקות ונאלצתי להפסיק. גם עם המשקפיים אני חיה, אבל לא בשלום. אני מרגישה שהם משנים את ההתנהגות שלי. בשנים שהלכתי עם עדשות היה לי ביטחון עצמי גבוה יותר.

הייתה תקופה שניסיתי את שיטת בייטס, ללא תוצאות. אולי לא ניסיתי מספיק. בכל מקרה, לתקן מספר גדול כמו שלי, יהיה קשה מאוד.
אני מרגישה שקוצר ראייה כזה הוא כמו נכות. לפעמים יש לי מחשבות כמו, מה אם תהיה שריפה בלילה ואני אצטרך לקחת את הילדים ולברוח, ואני לא אראה כלום. בטח שאר המשקפופריות מבינות על מה אני מדברת.

[url=http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=danna]בלוג[/url] של נערה שהתחילה לעבוד עם בייטס לפני כמה חודשים.

מאחר שזה בכל זאת אתר [b]באופן טבעי[/b], אולי מישהו מוכן לכתוב כמה מלים על שיטת בייטס לשיפור הראייה?

עשיתי. היה לי 12. גם לי משקפיים עלו הון כסף. אבל זאת לא היתה הסיבה שעשיתי.
ראיתי דפוק אפילו עם משקפיים. אבא שליעשה, אחותי כנ"ל ואבא שלי פשוט שכנע אותי.
עברו 8 שנים. הריון אחד ואני רואה מצויין, לאחרונה התחלתי להשתמש במשקפיים של חצי מספר לנהיגה בלילה. אבל איזה כיף לילהיות בלי משקפיים.
מלכתחילה רציתי רק להוריד מספר. והרופא "הבטיח" לי שלא ירד לי ל-0. לא קיים ת'הבטחה.בגלל המספר הענק הייתי צריכה לעשות פעמיים בכל עין.
גם עומר שלי עשה ורואה מצויין.

אם המטרה שלך היא לשפר ראיה לכי על זה ואם את רקק רוצה להיות בלי משקפיים אל תסמכי על זה כי אולי ישאר לך מספר.
קופת חולים משתתפת בניתוח, שווה לברר. אני עשיתי פרטי. (אז לא היה דרף הקופה). עומר דרך "לאומית".

אותי הניתוחים מפחידים.
אולי בעוד עשרים-שלושים שנה...

כמרכיבת משקפיים ותיקה (כבר 20 שנה), מבינה אותך!
מצד שלישי, אם את עושה ניתוח, והכל עובר בסדר, אז חסכת את מחיר המשקפיים לשנים הבאות. גם אם המספר ידרדר אחרי כמה חודשים, עלות משקפיים או עדשות מגע תהיה זולה בהרבה הרבה יותר. עדשות מגע ללא צילינדר לפני שבועיים באופטיקה הלפרין - 500 ש"ח ומשקפיים במספר לא גדול, כמו שלי - סביב ה 500, כמובן תלוי במסגרת.

שווה לבדוק האם את מועמדת בכלל לניתוח תיקון ראייה. אחותי, משקפופרית רצינית לא מועמדת בגלל שמשהו אצלה (קרנית, רשתית???) דק מדי.

חוץ מזה, מה עם עדשות מגע?

אני לא רואה טוב. רואה גרוע. מזמן לא קניתי משקפיים כי אני שונאת את המשקפיים ומעצבן אותי להוציא עליהם כסף. אבל הגיע הזמן. הלכתי לבדוק מחירים. משקפיים חדשים יעלו 2300 ש"ח (!!!) אחרי הנחה של קופ"ח (יש לי מספר גדול ולכן העדשות יקרות).
לא עדיף לעשות ניתוח ? אני מאוד מתלבטת. מצד אחד זו הוצאה כספית גדולה מאוד (10,000) מצד שני משקפיים עולות רבע מזה.
מצד אחד זה מפחיד, מצד שני האפשרות לא להיות יותר משקפופרית גדול.
מה דעתכם ?