היי אני לא יודעת אם הפורום עוד פעיל, אך בכל זאת מנסה מזלי, האם מישהי כאן עשתה ניתוח קיסרי בשיטה הצרפתית?

חדש בעולם הניתוחים הקיסריים: [url=http://www.haaretz.co.il/news/health/research/.premium-1.2846546]מאפשרים ליילוד לבוא במגע עם חיידקי הנרתיק[/url] .

אני לא יודעת היכן עושים, אבל הבנתי שזה בעייתי אחר כך לויב"ק (לידה וגינלית אחרי קיסרי).

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

האם מישהי יודעת היכן ניתן לבצע קיסרי בשיטת משגב לדך?

אמנם עבר הרבה זמן, אבל רק עכשיו לאחר ניתוח שעברתי, קראתי את הדף הנ"ל.
עברתי ניתוח קיסרי חירום באופן בהול. זאת לאחר לידות טבעיות, נפלאות וללא אפידורל. נכון- ניתוח זה מאד מאד מבאס מכל בחינה אפשרית. אבל! הוא הציל את הבת שלי!
לכל האמהות שנותרו עם סימני שאלה וכעסים על נחיצות הניתוח הקיסרי:
אתן (והרופאים) אף פעם לא יכולים לדעת מה היה קורה אם לא היה מתבצע הניתוח.
הסיפורים המשפחתיים אצלנו יעידו על כך שכל לידה, טבעית או בניתוח היא בבחינת נס. סבתא רבא של בעלי ילדה בתימן, בשדה, מאחורי השיחים. לידות טבעיות כמו בימי התנ"ך, אבל פעם התינוקות נולדו חיים ופעם מתים. סבתא שלי האירופאית, היתה יתומה מאם, מכיוון שאמא שלה נפטרה כאשר ילדה אותה.
אני לא רוצה להפחיד בסיפורים הללו, אלא רק רוצה להגיד תודה גדולה שבימינו ובמדינתו רפואת הנשים והייולדים כל כך מתקדמת. כי שום דבר לא מובן מאליו.
בהתחלה הייתי בטראומה מכל הניתוח ומתהליך ההתאוששות הקשה. אבל כיום, מספר שבועות אחרי, אני אומרת כל יום תודה לרופא (הצעיר מאד) שהיה באותו לילה בתורנות והחליט לנתח אותי. ותודה לרופאי הילדים שנכחו בניתוח (ככה זה בניתוח חירום) וטיפלו בבת שלי טיפול חירום שהציל את חייה.
מקווה שגרמתי לכן להרגשה טובה ואופטימית יותר.

כל מי שעוברת ניתוח קיסרי יש תרסיס מדהים תבית פוראוור שעוזר מאור להפחתת כאבים ולמניעת גירודים,ממולץ בחום סיגלית 0546880005

פלוני אלמונית, אחרי שעברתי גם קיסרי (בפתיחה עשר, אחרי 20 שעות) ראשון, ולידה וגינלית שנייה, תרשי לי להגיד לך לא ללכת על קיסרי יזום.
פשוט, בניתוח קיסרי שני (ובככלל ככל שעולה מספר הניתוחים הקיסריים) יש יותר סיכויים להידבקויות בחלל הבטן, לסיבוכים שונים ומשונים, וכמובן לקיסרי שלישי ואף רביעי....

היייתי מציעה לך להיעזר ברופא פרטי, מיילדת פרטית או כל דבר אחר שתבחרי - כדי להבטיח את התנאים האופטימליים ללידה רגילה, כמו שאת רוצה.

אבל זו רק אני.
אם בא לך, סיפור הויב"ק שלי נמצא ב- "הויבק של אורורה וגלעד קדימון".

היי, אני עברתי קיסרי חירום לפני שלושה חודשים, לאחר 16 שע' בחדר ליגדה, פתיחה של 9, מחיקה של 100....האמת היא שהתסכול היחיד של היה שעברתי תהליך מלא של לידה ובסוף נגמר בקיסרי. נתנו זירוז- הדופק ירד, בקעו מים- הדופק ירד,הלידה פשוט לא התקדמה... חווית הלידה המהולה בהרבה תסכול היא נוראית! להבדיל מהרבה מהתגובות כאן, אני כרגע בהריון נוסף וברור לי שאלד בקיסרי יזום!
נפשית אני לא יכולה לעמוד בכמעט לידה נוספת...
ההחלמה שלי מהניתוח הייתה מהירה, לאחר המקלחת הראשונה- כעבור 12 שע' כבר הסתובבתי בבית החולים, ולאחר 4 ימים שהוציאו את התפרים חזרתי להיות נינג'ה:-)
אני מאמינה שרוב ההחלמה מקורה באופן החשיבה שלנו! אני החלטתי שאני לא נשאבת למקום של רחמים עצמיים, מתעלמת מהכאב ומתפקדת כרגיל!
המלצתי החמה היא לקחת את הדברים בפרופורציה ולדעת שלא חשוב כיצד ילדת האוצר שלך ממתין לך, ומצפה לחיבוק ולמגע שלך, כי אין כמו אמא!

אני ילדתי תאומים בקיסרי מתוכנן,
אכן ראיתי אותם רק לדקה והוציאו אותם מיד מחדר הניתוח - קר שם בטירוף. קיבלתי אותם בחזרה כעבור שעתיים, כשהייתי כבר במחלקה. אבא שלהם היה איתם כל הזמן הזה, ליווה ותיעד במצלמה כל רגע.
הנקתי אותם על כרית הנקה (שהבאתי מהבית - מאמאסיטה תאומים), בהתחלה אחד אחד וכשיכולתי לזוז - ביחד.
היה קשה להניק בגלל חוסר תמיכה של הצוות, אבל הייתי מאוד עקשנית, שלא לומר - מפחידה...
בסופו של דבר נאלצתי לתת שני בקבוקי תמ"ל ביום הרביעי לחייהם כדי שיפסיקו לרדת במשקל ונוכל להשתחרר הביתה. זה היה מאוד קשה ובכיתי על זה באופן שרק אישה עם טירוף הורמונלי של אחרי לידה יכולה לבכות. יכולתי גם להתעקש להוציא אותם בכל מקרה, אבל זה היה כרוך בחתימה על מסמכים מפחידים ואבא שלהם מאוד נלחץ מזה. ברגע שהגעתי הביתה - עשיתי מה שרציתי, הם המשיכו לרדת מעט במשקל עוד 3-4 ימים ואז זה התייצב והם התחילו לעלות יפה.
הטיפ העיקרי שלי למי שיולדת בקיסרי הוא לבוא מוכנה - לקבל ייעוץ הנקה פרטי עוד לפני הלידה, לבוא עם ציוד (טיפות טראומיל מצויינות לשיכוך כאבים ולא מתנגשות עם שום חומר שנותנים בבית החולים) כרית הנקה, וחשוב מכל - השלמה עם הניתוח וקבלה של המציאות הלא כל כך נוחה של ההתאוששות. חוץ מהצלקת, זה באמת לא כל כך נורא.

התגובה האחרונה נכתבה בטעות בשם דפנה (כתבתי ממחשב של חברה...), אבל לי קוראים יעל...

לדעתי החוויה מהניתוח תלויה הרבה מאוד בציפיות שלך ובפתיחות לקבל את מה שיבוא. אם באים באנטי, יש סיכוי רב לחוויה לא חיובית. נתנו לך כאן הרבה עצות איך לשפר את החוויה. לדעתי אחד הדברים החשובים הוא נוכחות הבעל בלידה וביצוע הניתוח בהרדמה חלקית ולא מלאה אם זה אפשרי. נסי להתרכז בתינוק. הקשיבי לבכי שלו מייד כשנולד. אלו רגעים בלתי נשכחים, לא משנה מה הייתה דרך הלידה.
בנוסף, אני מזמינה אותך להיכנס לאתר חדש בנושא [url=http://www.michlal.co.il,]ניתוח קיסרי[/url] שאני ואחותי עובדות עליו בימים אלה. יש שם טיפים להתמודדות עם הניתוח וגם מידע כללי על הפרוצדורה והתופעות.
בהצלחה!
יעל

ומוסיפה עדכון: בדיוק מישהי כתבה בתפוז על חוויית הלידה הקיסרית שלה בלניאדו (חוויה מהימים האחרונים) - הלוואי עלי לידה כזו:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=110&MessageId=147409131

מעדכנת על האינפורמציה שאספתי בינתיים: ההמלצות החמות ביותר ניתנו על לניאדו. שמעתי שבמקרה של קיסרי לא-חירום התינוק נלקח אמנם מייד לאחר הוצאתו, אבל חוזר מספר דקות אח"כ, כבר בחדר ההתאוששות. אני מתכננת לקבוע פגישה עם אחראית המיילדות ולנסות לקבוע דברים מראש.
מקווה לעדכן לאחר הלידה איך היה, עם רשמים ולקחים לטובת הבאות אחריי - אני רק בשבוע 28, אז זה ייקח עוד זמן.

תודה על שלל הטיפים והעצות מכל אלה שהגיבו - הכל נרשם. אגב, גם אני שמעתי ששיטת משגב לדך פחות מומלצת בסופו של דבר, וקראתי מאמרים עם הסברים ונימוקים לפני מספר חודשים. לצערי לא שמרתי את הקישורים ולא הצלחתי לשחזר אותם עכשיו.

לא להתייאש, יש כאלה שכן הצליחו לקבל את התינוק להנקה ובונדינג תוך כחצי שעה ופחות. חפשי בדפים שמתויגים כ-_[po]דף סיפור לידה קיסרית [/po]...

לצערי החדשות לא טובות , שלושה ניתוחים קיסריים עברתי בראשון ניתוח חירום לא הייתי מסוגלת לעשות כלום ואת התינוק פגשתי רק אחרי ארבעה ימים לא דוגמא לכלום..השני כבר היה מוזמן ומאורגן ובכל זאת כמה שעות בחדר התאוששות . הרדמה אפידורלית לא כללית ועדיין זה ניתוח רציני וצריך לשהות בהתאוששות . יש גם עניין שקושרים את הידיים בתנוחת צליבה (זו האסוציאציה ..) ואת לא יכולה להחזיק את הנולד/ת מייד עם הוצאתם מביאים לך אותם לראות ככה ארוזים מצמידים כמה שאפשר אל פנייך ואת יכולה להתרגש ולבכות ולנשק את הפרצוף החמים והאדום הזה אבל לצערי לא יותר.
בניתוח השלישי אמרתי שהפעם כבר לא אסכים שיקשרו את הידיים ולמרות שמי שניתח אותי הוא קרוב משפחה אוהב ויקר לא היתה אופציה כזו . ונניח שלא יקשרו אותן ולא תהייה אנפוזיה (אין סיכוי אבל נגיד ש...)חדר הניתוח קפוא לא ישאירו תינוק ערום יעטפו ויארזו אותו . ועוד דבר את שוכבת ישרה כמו קרש קשה להחזיק ככה תינוק .
אני באמת נורא מצטערת לספר לך את כל זה אבל אלו היו החוויות שלי . ואין לי טענה כלפי בה"ח או המנתחים . לגבי ביות - אחרי ניתוח קיסרי יש כאבים , המון כאבים , ממש כאבים , אני מצאתי שאופטלגין נוזלי הוא ידיד טוב לאישה אחרי ניתוח יעיל מהיר ואפשר לשתות הרבה ממנו ...קשה מאוד לקום מהמיטה ביום הראשון מומלץ שתהיה לך מלווה צמודה אם את הולכת על ביות
הנקה :הנקתי מייד במפגש הראשון את שני התינוקות שנולדו בניתוחים המתוכננים , זה היה מרגש ונפלא גם האחות שהביאה לי את הקטנה שמייד נצמדה לינוק בזילה דמעה של התרגשות .
הצד החיובי : נכון זה עצוב וריק וקר ניתוח קיסרי אבל בסופו יש תינוק/ת בריא/ה ואמא בריאה (21 ימים החלמה ואת כמו חדשה...)וזה מה שחשוב. עד היום עצוב לי שלא ילדתי שלא ניתנה לי האפשרות לחבק ולערסל את הקטנים שלי מייד עם לידתם . יש לך המון שנים לפנייך לתת חום ואהבה .תתנחמי בכך . באמת ,קחי את זה ככה כי אין מה להלחם ולהתעצב זה לא יעזור והכי חשוב לצאת מזה בחיים ובריאה .
ילדתי בליס היה לי חדר פרטי אחרי הניתוח שווה לנסות כמה שאפשר לבקש להתעקש ובעיקר למצא מישהו שמכיר אותך שיתן לך מה שאת צריכה. אם זה מתאפשר זה נהדר . אדם אסרטיבי כמלווה בבית חולים זה כדאי ...
אם את רוצה אוכל לשלוח לך תמונות מהניתוח הן מאוד יפות ומרגשות .
אני מאחלת לך בריאות ואושר מהאמהות .
בהצלחה

[po]או רורה[/po] ,
אם יש לך מידע על זה אשמח לכל הפניה.

הערה אחת, אני לא בטוחה ששיטת משגב לדך היא טובה, הבנתי שהיא מאוד מקשה על לידת ויבק אחר כך.שווה בדיקה.

בפורום לידה פעילה בתפוז יש כמה סיפורי לידה קיסרית פעילה ואסרטבית כדי לקרוא, אני בטוחה שתלמדי מהם המון.

אני ילדתי בקיסרי במעייני הישועה בהרדמה מלאה. נסיתי להניק 4 שעות אחרי הלידה, זה היה לא פשוט וכואב מאוד והתינוק היה חסר כוחות אז הינו הרבה יחד עור לעור גוף לגוף שירגיש את המגע והריח והחום רק אחרי 12 שעות הוא רצה לינוק.
בקשתי ביות מלא הם הסכימו אך לא ערוכים לזה, אני הייתי היולדת היחידה בביות בכל זמן האישפוז (שבוע)
אבל - יש להם צוות עזר מסור ביותר, את היולדות אחרי ניתוח שמו בחדר מול האחיות וכל דבר הכי קטן שהייתי צריכה הם הביאו לי עם חיוך ומיד, כוס מים/ להרים ולהוריד את התינוק ועוד.
דאגו לי כל הזמן וככה שבעלי הלך הביתה ואני נשארתי עטופה ע"י הצוות.

ומסכימה עם אחת שההכנה הנפשית חשובה לא פחות

אין לי תשובות, אבל בתור מי שבעצמה אולי תצטרך ללדת בלידות הבאות בקיסרי אז קצת חקרתי בנושא. אז לדעתי כדאי ככה:

דבר ראשון כמובן לוודא באמת ולקבל כמה חוות דעת גם מרופאים פחות ממסדיים על האם באמת יש צורך בניתוח. בהנחה שאת זה כבר עשית אז-

לברר לגבי אופציה של ניתוח קיסרי בשיטת משגב לדך בה לא חותכים את שרירי הבטן והצפק אלא מפרידים אותם ידנית. כמובן שזה דורש מיומנות גבוהה מהמנתח ולכן זו שיטה לא נפוצה (כמו שכבר כמעט אין רופאים שיודעים ליילד וגינלית מצג עכוז). שמעתי טובות בהקשר זה על ד"ר איילון לחמן.

יש אפשרות של הדבקה בדבק ביולוגי במקום תפירה- אמור להיות פחות כואב כי כנראה שמה שמאוד מציק אחרי הניתוח אלו הסיכות, שווה לבדוק.

ליווי מתאים- לדאוג שגם יהיה מישהו איתך מיד אחרי הניתוח וגם עם התינוקת. זה אומר שני מלווים לפחות.

שמעתי טובות על עיסוי תינוקות שנולדו בקיסרי מיד עם הוצאתם מהבטן (עוד לפני כל הבדיקות)- אולי דולה שמשלבת עיסוי תינוקות תוכל לעזור. העיסוי אמור לעזור ולתת לתינוקת את הגירוי שהיא לא קיבלה מאחר ולא עברה בתעלת הלידה. זה לא אותו דבר אבל זה גם משהו. כמובן שצריך בית חולים שיהיה אוהד לרעיון ולא יחשוב שמה שהתינוקת צריכה זה רחצה, שקילה ושאר פרוצדורות רפואיות בשניה שהיא יוצאת החוצה.

לוודא שתוכל להיות לך עזרה 24 שעות בזמן האשפוז כולל בלילה- כלומר שירשו לבן זוגך או למלווה אחרת (קרובת משפחה? חברה? מישהי בתשלום?) להיות איתך כל הזמן כולל לינה במקום. מאוד חשוב וקריטי לביות המלא ולעזרה בהנקה.

ייעוץ הנקה - כמובן, גם כהכנה לניתוח (איך מניקים מיד עם יציאת התינוקת, איך מניקים עם הכאב בתפרים) וגם מישהי שתוכל להגיע לבית החולים לפי קריאה.

אלו הרבה דרישות ולכן גם אני חושבת ש
_אם יש לך אמצעים כלכליים קצת יותר מאפשרים (עניין של כמה אלפים, לא בטוחה) - שווה לך לדעתי לקחת מנתח פרטי בניתוח פרטי.
אולי ככה תוכלי לשמור יותר על זכויותייך ורצונותייך, וכמובן לוודא שאת בידיים מקצועיות._

אני יודעת שאם אאלץ ללדת בקיסרי אז באופן אישי ארצה גם לעשות הכנה ללידה שתכלול איזשהו תהליך של - נקרא לזה "אבל", למרות שאני לא בטוחה שזו המילה המדויקת- על כך שלא אלד לידה וגינלית, ולהגיע להשלמה עם המצב.

[b]ממש ממש אשמח אם תעדכני גם אחרי הלידה[/b] , אותי המידע הזה מאוד מעניין ומאוד יעזור לי לדעת איך היה לך ולקבל המלצות או אי המלצות ספציפיות. בהצלחה!

אם יש לך אמצעים כלכליים קצת יותר מאפשרים (עניין של כמה אלפים, לא בטוחה) - שווה לך לדעתי לקחת מנתח פרטי בניתוח פרטי.
אולי ככה תוכלי לשמור יותר על זכויותייך ורצונותייך, וכמובן לוודא שאת בידיים מקצועיות.
אותי, למשל, ניתח מתמחה והייתה קצת... "פשלה" נקרא לזה.

ייעוץ הנקה - ג'ולי שור מדיאדה מצויינת, עזרה לי רבות, כמו גם ליאורה לוין - מקבלת גם דרך קופת חולים, לא בטוחה איזו, אולי לאומית, וגם פרטי.

אפשר להניק אחרי ניתוח, אבל זה יותר קשה.
יועצת חשובה פה מאוד.

אין לי ץשובות לכל השאלות, אבל אנסה לענות לפחות על כמה.

קודם כל, לא איכילוב.
לניאדו - אולי, גם שם לא הייתה לי הצלחה מרובה.

זה לעניין ההפרדה.

לעניין הביות המלא - ניסיתי להיות עם התינוק הראשון שלי (שנולד בקיסרי) בביות מלא באיכילוב, וזה דווקא היה בסדר.
לא היו שום בעיות, קיבלתי אותו מתי שרק רציתי, הייתי בחדר עם עוד יולדות שהיו בביות מלא ולא הייתה בעיה.

בלניאדו (לא קיסרי) בשני - הביות המלא היה סיוט.
לא היו חדרים לביות מלא, הייתי בחדר שבו המון יולדות - אם כי שווה לברר איך מחלקת האשוז החדשה שלהם.

אם את רוצה ביות מלא תדאגי שיהיה איתך מישהו רוב הזמן.
קשה מאוד לעשות ביות מלא אחרי ניתוח - לבד.

לצערי הרב אצטרך ללדת בניתוח קיסרי מסיבות רפואיות. למרות זאת, אני מאוד רוצה שהתינוקת תישאר איתי לאחר הלידה ואנסה להניק אותה, שלא ירחצו אותה, שתופרד ממני כמה שפחות ושתהיה אצלי בביות מלא (ועוד כמה רצונות, אבל נראה לי שרוח הדברים מובנת). אמא שלי כנראה תתלווה אלי ללידה, אבל היא לא אדם אסרטיבי, ודי שמה מבטחה בצוות הרפואי ומצייתת לכל דבריו (ההיפך הגמור ממני - אני מטילה ספק בהכל, מודעת לשיקולים שונים של הצוות הרפואי ורוצה להחליט בעצמי עלי ועל בתי). הנושא הזה מאוד מעסיק אותי ומטריד אותי, אני ממש מתהפכת בלילות ולא מצליחה לישון מהדאגה.

לכן אני רוצה לקבל המלצות, בעיקר ממי שילדה בקיסרי -

[list=1]
[*] באיזה בית חולים כדאי ללדת? אני מחפשת כזה שישתף פעולה - ייתן לי את הילדה מייד עם הוצאתה, יאפשר לי להניק מייד לאחר הניתוח ולא יעלים לי אותה לכמה שעות (עדיף שאת הפרוצדורות הרפואיות יעשה לידי, אבל אני מוכנה להתפשר על ליווי צמוד מטעמי ולפי מה שקבעתי בעניין חיסונים וכד').
[/list]

[list=1]
[*] דולה לליווי ניתוח קיסרי - אני צריכה מלווה אסרטיבי שייצג אותי בסיטואציות בהן אהיה מוגבלת (לא ניידת לאחר הניתוח, או יותר מזה אם הניתוח יתגלגל להרדמה מלאה). כל הסוגיות של הנקה ואי לקיחת התינוקת מייד, רחיצת התינוקת וליווי התינוקת בשעות הראשונות עם עמידה על עקרונותיי (ללא חיסון צהבת, ויטמין K בטיפות ועוד). אני מעדיפה דולה שיש לה ניסיון בסיטואציות דומות בבתי חולים. אם מישהי היתה בסיטואציה דומה ויכולה להמליץ לי על דולה שהוכיחה את עצמה והצליחה לגרום לשיתוף פעולה של הצוות - אשמח מאוד!
[/list]

[list=1]
[*] יועצת הנקה שעזרה לאחר קיסרי - מאוד חשוב לי להניק וידוע לי שההתחלה עלולה להיות קשה ובמיוחד לאחר קיסרי. אני רוצה להיפגש עם יועצת ההנקה עוד לפני הלידה כדי להתכונן כמה שאפשר, וכן לדעת שיש לי כתובת של מישהי זמינה שיכולה לבוא לבית החולים במקרה שאני מתקשה. שמעתי שכדאי שהיועצת תהיה נוכחת מייד לאחר הניתוח - יש כאן מישהי שהרשו לה דבר כזה?
[/list]

הרבה תודה, מקווה שאני שואלת במקום הנכון...

עוד משהו- כולם מדברים על BONDING
אני לא הרגשתי קושי ביצירת קשר מצידו או מצידי, אין לי למה להשוות אבל הייתי ממליצה להסיר את הדאגה הזו מהרשימה
רציתי עד אין קץ ללדת ולהניק מייד, לא יצא.
( אגב- אני מכירה הרבה אמהות שהיתה להן הנקה קלה אחרי קיסרי.)
הרבה מגע, מנשא, הנקה, עיסויים, אמבטיות וכו' היו לנו מאוד טובים כדי להשלים את החסר, גם היום אנחנו מאוד כרורכים ונוגעים, למרות? בגלל?

[b]הצלקת[/b] מציקה ומגרדת עד היום (שנתיים אחרי) שמעתי על עוד מקרים כאלה, סוג מסויים של הצטלקות גורם לכך.
היה לי קשה פיזית ונפשית לגעת בצלקת בתקופה הראשונה- הצלקת עצמה כאבה, מסביבה היתה תחושה מוזרה ומן נמלול במשך חודשים
היום אני יודעת שכן כדאי לגעת ולעסות. גם מבחינה רגשית אבל גם רפואית אפשר לטפל בצלקת ולעזור בריפוי שלה. יש שיטה לעיסויים ועוד שיטות (רצועות סיליקון), יש מרפאה בעיסוק באתר DOCTORS בפורום כוויות שמתעסקת עם צלקות, היא יכולה לייעץ באתר וגם לקבל לטיפול

דף חשוב בנוסף לאלו שמצוינים בראש הדף
[po]מה עם האמיצות האחרות[/po]

רוית - תודה על החיאת הדף, כל כך חשוב,
יש כאן לא מעט דפים באתר על הנושא- אינפורמציה, דיונים וסיפורים אישיים. למרות זאת אחרי הקיסרי שלי הרגשתי שאני צריכה עיצה ואין, שכולם מדברים על איך ללדת טבעי ובריא
לי זימנו לידה אחרת משחשבתי ובכל זאת רציתי טבעי: להבריא באופן טבעי, להתמודד פיזית ונפשית עם מה שקרה באופן טבעי

היה לי קיסרי חירום, בפתיחה מלאה מלידת בית. (בגלל חבל כרוך מספר מכובד של פעמים)
אני חושבת שהמעבר לבלגן ולקור האנושי בבי"ח מהלידה הכל כך מופלאה שהיתה בבית היה מאוד טראומתי עבורי, אם יש דרך לרכך מעברים במהלך הלידה- דרך טכנית או תמיכה רגשית זה יכול לעזור.
בגלל שהייתי מעל שעתיים בפתיחה מלאה הניתוח היה יותר ארוך ומסובך מהרגיל +סיבוכים וכן בגלל השוק הרגשי נראה לי שהיתה לי החלמה יותר קשה ממה שנשמע שנשים אחרות חוות וגם סימנים שיכולים לדמות לPTSD (פוסט טראומה) כולל חלומות פגיעה ושחזורים אינסופיים. בעידוד חברה התחלתי כעבור כשבועיים לספר לפרט ולכתוב את החלק הטוב והמעצים של הלידה (הצירים בבית) וזה מאוד עזר.

[b]בניתוח[/b]- ע"פי מה שהבנתי מבי"ח וחברות, בקיסרי חירום לרוב בן הזוג לא נכנס, באלקטיבי או מתוכנן מראש הוא יכול להיות נוכח
במבט לאחור (שנתיים!) אחד הדברים הטראומתיים בניתוח עצמו היה היחס של הצוות, לא אפרט, הם היו לא נחמדים ומטה לפני ואחרי, תוך כדי התעלמו:אני חושבת שאם מישהו היה בא אלי, לצד שלי שמעבר למסך, דורש בשלומי, מספר מה קורה, נוגע בי או רק מחייך ומביט בי- הייתי מרגישה אחרת

ברגעים שלפני הניתוח- ממתי שהבנתי שזה הולך לקרות ותוך כדי נזכרתי בעיצה המופלאה שקיבלתי ב"דבש מסלע": [b]"להציף את התינוק באוקסיטוצין"[/b] דיברתי אליו העליתי גלים של אהבה והרגעה כדי להכין אותו רגשית והורמונלית למה שהולך לקרות, מאוד עזר לי, מקווה שגם לו

שמעתי על מקרים שנתנו לאמא את [b]התינוק בחדר הניתוח[/b] , לי רק נתנו הצצה ובעלי רדף אחריו ונאבק על זכותם להיות ביחד בשעתיים הראשונות עד שעליתי מהתאוששות ויכלתי להניק, ייתכן שאלו דברים שאפשר להסכים עליהם עם הצוות מראש

[b]אחרי[/b]
[b]כאב[/b] - כואב. מאוד. כואב לזוז, לדבר, לצחוק, להשתעל, להניק.
הכי קשה היה לקום משכיבה לישיבה, מישיבה לעמידה בימים הראשונים, נזקקתי להפסקות ארוכות תוך כדי הקימה עד שיכלתי לאסוף את עצמי ולקבל את התינוק, לא יודעת איך הייתי מתמודדת אם לא היה איתי מישהו שירגיע אותו בזמן הזה.
המילדת שלי המליצה לי [b]לכרוך בד (לונגי) מסביב לבטן[/b] .התחושה שלי אחרי הניתוח היא שהבטן מפורקת והאברים הפנימיים מפוזרים, הבד הידק לתוכי הכל חזרה, עזר מאוד בקימה משכיבה, איכשהו עזר גם נפשית. היה עלי 24 שעות (כולל שינה) במשך כחודשיים, בחודש הראשון היה חיוני להשרדות , אח"כ היה לי קשה להוריד אותו
להוציא את הפיפי הראשון היה כרוך בעבודה מנטלית ורוחנית ודמיון מודרך שעשיתי עם עצמי. והקקי הראשון עוד יותר, לוקח כמה ימים של גזים וכאבים חזקים עד שמגיע, האוכל בבי"ח לא רלוונטית למי שרוצה להחלים וצריך שמישהו ידאג להביא אוכל מחזק מברזל ועוזר לשירותים.

חשוב וחיוני שתהיה [b]עזרה[/b] (פיזית) 24 ש', ב-5 ימים עד שבוע הראשונים, כי כואב ואי אפשר לזוז ולטפל בתינוק
צריך היה שמישהו ירים אותו מהעריסה ויביא לי אותו לישיבה או שכיבה, לקום איתו לבד יכלתי רק כעבור כמה ימים (3-4 תודה לאל, שכחתי) וגם אז הלכתי כל כך מדוד וזהיר, בגלל הכאב, שלא יכלתי לשטוף לו ולהחליף
אי אפשר לסמוך על הצוות שיעשה זאת, בטח שלא בביות מלא
וחשוב שתהיה עזרה בבית בשבועות הראשונים

[b]הנקה[/b]- עבורינו ההנקה היתה פיצוי והשלמה של העדר הקשר הפיזי בלידה, היה קשה וכואב, צריך עזרה וצריך ממש לרצות ולהתעקש. כתבתי עיצות מפורטות בדף: [po]הנקה לאחר ניתוח קיסרי[/po]

שהוא לא נעשה בהרדמה מלאה... (צעקתי עליהם שהם משוגעים ושהם מתחילים מבלי להרדים אותי!!)

ושוב מחייה את הדף - כמסגרת הלימודים שלי כדולה והניסיון לרכז המלצות לנשים שנכנסות לניתוחים קיסריים, אני אשמח אם תוכלו לכתוב לי מנסיונכן מה עזר לכן ומה יכול היה לעזור אילו רק הייתן יודעות........לפני בזמן ואחרי הניתוח. תודה, רוית.

אמת - ההנקה אכן מונעת לעיתים ביוץ , אני לאחר ניתוח קיסרי (חרום) כבר חצי שנה מניקה ועדיין לא קיבלתי מחזור - תהני כל עוד זה נמשך :-D

היי...תודה על התשובות. כן אני מניקה וכבר דברתי במקביל עם טיפת חלה ובאמת התברר ש"נורמלי" לחלוטין במיוחד
לאור ההנקה ולאחר לידת בת.
תודה

אגב, בנושא הגירודים שכתבתי עליהם לפני קצת יותר משנה -
[po]דיקור סיני[/po] פתר אצלי את הבעיה לגמרי בטיפול אחד.

[u]"מחייה" את הדף עקב שאלה שיש לי: כמה זמן אחרי ניתוח קסרי מקבלים ווסת??? כבר חודשיים ועשרים יום אחרי ניתוח קסרי ו...כלום.... [/u]

את מיניקה?

הוסת חוזרת כמו אחרי כל לידה: אצל אשה אחת תוך חודשיים, אצל אחרת תוך שנתיים... אצל רובן איפשהו באמצע. (תלוי גם כמה מניקים).
חודשיים ועשרים יום אחרי ניתוח - אין לך כל סיבה לדאגה!

"מחייה" את הדף עקב שאלה שיש לי: כמה זמן אחרי ניתוח קסרי מקבלים ווסת??? כבר חודשיים ועשרים יום אחרי ניתוח קסרי ו...כלום....

אני שבע שנים אחרי קיסרי, ולא זכורים לי גירודים כאלו.

[po]יעלי לה[/po] תיבדקי אם אין לך פיטרייה על הצלקת - זאת יכולה להיות סיבה טובה לגרוד!
(אני עברתי שלושה קיסריים...)

תודה, זה מרגיע... (אולי קשור להריון חוזר?)

מפסיקים מתישהו.
לא זוכרת מתי אבל עכשיו (4.5 שנים אחרי) זה כבר מזמן מזמן לא מגרד.
יש תקווה :-)

בכל אופן השאלה שלי רצינית ומופנית לנשים שעברו קיסרי לפני 10 שנים ומעלה: האם הגירודים מפסיקים מתישהו או שזה לנצח? הרי מבחוץ (ובעצם גם מבפנים) ההגלדה הושלמה מזמן. מה יש לזה לגרד?!

אני כבר שנתיים אחרי. מגרד כמעט כל יום. לפחות פעם בשבוע יש איזה יום שהגירודים הם היסטריים - אח"כ כל הבטן התחתונה שלי סגולה מהגירודים. לפעמים אני מפנטזת שהצלקת היא אטריית ספגטי שמישהו הדביק לי לגוף, ובא לי פשוט לתלוש-לקלף אותה משם!!!!!
(סביר להניח שהניתוח שלי לא היה יכול להימנע, אבל תכל'ס הלכתי אליו בהסכמה ללא מצוקה כלשהי בלידה, חוץ מעייפות וייאוש של שלב המעבר. א-ב-ל אילו מישהו היה אומר לי ששנתיים אחרי זה יגרד ככה, לא הייתי חותמת בחיים)

נראה לי. אחרי 9 חודשים מהלידה אתמול זה כ"כ הציק לי. דיייייייייייייייייייייייי.

תגידו, כמה זמן הצלקת הזאת עוד תמשיך לגרד??? כל החיים???????

ספר (ברשת) מרתק ומומלץ של מישל אודה על ניתוח קיסרי והתיחסות ללנ"ק, לידות בכלל, ועתיד המין האנושי -
[url=http://www.leida.co.il/form.asp]כאן[/url]

שלום לכולן,
קראתי בשקיקה את הסיפורים ואף רשמתי לעצמי מספר עצות לקראת הניתוח הקרוב.
אני בשבוע 32 ואמורה ללדת בניתוח קיסרי יזום לאחר שעברתי שני ניתוחים לא מתוכננים. רגשותיי עוד מהניתוח הראשון טבולים באכזבה מאי יכולת ללדת טבעי, פחד, חויות כאב וחשש מהניתוח הבא וזאת מהסיבה שהיו הדבקויות. אני מנסה להשלים עם הניתוח הקרוב ולקבלו ללא כל החששות מסביב. רציתי לשאול מישהי אם היא מכירה מנתחים טובים בבית החולים "קפלן", האם אני צריכה לחשוש מן ההדבקויות כמו שהציג זאת הרופא המנתח בפעם האחרונה?
תודה

[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3306360,00.html]ועוד כתבה בעניין[/url] לדורות הבאים...

ליאן שלום
אני בת - 40 ומאז גיל 32 היו לי כבר 6 הריונות. מתוך הסיפור ההריוני שלי (איזו שהיא בעיה בקרישיות הדם) נפלו 2 הריונות
והבן הראשון שלי נולד פג הרבה לפני הזמן - ולכן נולד בקיסרי בהול. שוב הקשבה לעצמי - כי כל הרופאים שהגעתי אליהם היו שאננים אמרו שהכל בסדר, ומזל שלא הקשבתי להם, אלא לו ולעצמי ובדקה התשעים הגעתי לבית חולים והוא הוצא חי
אומנם נאבקנו על חייו שלושה חודשים ואחר כך עוד די הרבה , אבל היום תודה לאל הוא בן שבע ומדהים.
אחיו , נולד שנה ותשע אחרי. לא ברור מהיכן שאבתי את האומץ . נאבקתי להשאירו אל מול החברה שטענה שלא אצליח לטפל בשניהם ,כשהגדול כל כך חולה. ובהריון הייתי במעקב צמוד של רופאים שהמליצו לי על זריקות . הקשבתי לעצמי ורק לעצמי ולקחתי רק כדורים של קרטיה. התעקשתי על לידה רגילה ובהסכמת הרופא המטפל בשבוע 38 זרוז. כדי של תהיה אופציה להיפרדות שיליה. הגעתי לבדיקה מוקדמת והסתבר שהקטנציק התהפך, מה שאומר קיסרי שני.
הוא נולד מדהים . וביחס לקיסרי הראשון הבהול וההיסטרי עם רופא שכבר כמעט חבר זה היה סביר.
כמובן שאחרי שני קיסרי אף רופא לא מוכן לקחת צאנס והשלישי יצא מושלם בקיסרי שלישי.אם אותו רופא.
נכון הרחם מצולקת כבר מאוד ולכן בהריון השביעי נכנעתי ללחץ של הבעל המשפחה והרופאים וחודש אחרי יום הולדת 40
עשיתי הפלה - מיד כשהתגלה לי שאני בהריון. הרופא אמר שבעקבות הצלקות והגיל לא כדאי להמשיך, אבל השאיר אופציה כאפשרי. והוא אמר עוד- שהוא מכיר דתיה שילדה 11 בקיסרי.
רוצה לומר עוד דבר ,שהנה עכשיו אני לפני כיפור ובקושי מוצאת כפרה לעצמי על הכניעה להפלה.
הרופאה שעשתה לי את הגרידה אמרה שהרחם לא נראה רע והיא חושבת שהייתי יכולה לעבור את ההריון.
מסקנה : להקשיב לעצמך האפשריות רבות אפשר בקלילות רבה מידי אפילו להכנס להריון אחרי קיסרי ואחרי הפלות ואחרי
גיל 40 . ואפשר גם אפשר לקשיב לרופאים אבל אפשר גם לא. וגם אפשר - להתעקש אם צריך.
היכולת שלנו להכנס להריון ולהכיל אותו תלויה (לפי אמונתי )ביכולת ההכלה שלנו .
עובדה בהריון של השלישי אפילו קרטיה לא לקחתי . עבדתי בדימיון מודרך ו יצא הילד היפה בתבל.
תבדקי את הפחד. על מה הוא נשען. המלצתי : תכנסי למדיטציה תדברי איתם תראי למה הוא התהפך מה הדינמיקה שלהם, בין שניהם . אולי הם רוצים להיוולד בקיסרי . אולי הם משחקים בינהם. ( למשל השני שלי שהתהפך רגע לפני הלידה -ו כשהיה בין 8 חודשים התחיל לעשות עמידות ראש וגלגולים בקלילות , ואז הבנתי שזה טבעו, הוא אתלט הוא אוהב להתהפך ולהתגלגל , אולי אם הינו מחכים עוד יום או יומיים הוא היה מתהפך שוב.)
הידיעה קימת אצלך. וגם אם את לא רואה אותה כרגע תתמקדי בלפוגג את הלחץ דרך נשימה , דרך הדמייה , דרך הקשבה.
ותתפללי.
אני מאחלת לך באהבה
לידה מוצלחת ומאושרת( ולא משנה איזה סוג היא תהיה.)
שנה טובה.

אני עם תאומים חודש 9 למרות מצגיי ראש שוקלת קיסרי מאחר ויש לי בעית טחורים קשה ביותר עם דימומים, אני חוששת מלידה קגילה כי הבנתי שהכאב באגן הוא עצום ומחמיר את הטחורים וגם ככה אני בוכה מכאבים, ניסיתי הכל וכלום לא עוזר

תודה אמא של א א א , את יודעת להרגיע וזה חשוב כי בתאומים לצערי הרב יש סיכוי גבוה גם להגיע לקיסרי כי יש סיכוי שהשני יתהפך לאחר שיש לו מקום,אם בסוף אגיע לקיסרי , למרות שאני לא בטוחה שאני רוצה עוד יותר ילדים אני כבר בת 32 ו2 ילדים מבחינתי זה די מספיק אולי עוד אחד בעוד 4 שנים גם לא בטוח תלוי במצבי הכלכלי, רציתי לדעת אם בדרך כלל קיסרי לא פוגע בפריון, כי הבנתי שמלא נשים ילדו אחרי קיסרי וכולן טוענות שזה ניתוח פשוט ולא מסובך ולא פוגע בפריון שזה נדיר ,וגם לידה רגילה עלולה לפגוע - חברה שלי קיבלה זהום אחרי לידה רגילה וגנילית וכמעט כרתו לה את הרחם ואני מכירה המון בנות שכבר ילדו פעמיים או פעם אחת כבר אחרי קיסרי, לפי מה שאת יודעת זה אכן נדיר?

רציתי גם לומר משהוא אישי לשקטי
תקשיבי לעצמך , ותקשיבי לעובר
תנסי להיות במדיטציב ולראת מה הוא רוצה.
הרופאים לא יקחו שום צאנס ובדרך כלל ינתחו בקיסרי
כדאי שגם את לא תקחי צאנסים אלא תקשיבי לעצמך לכם ותדעי.
אפשר גם לקבוע תור ולבטל ברגע האחרון.
שיהיה בשעה נפלאה.

עברתי - 3 -ו זה אכן לא נעים בכלל. אבל ,בסוף עובר.
אצלי היה הכי קשה , שאי אפשר להרים את האחים הגדולים יותר מיד אחרי הניתוח.
הקושי הנוסף - הרגשת ההחמצה של לידה רגילה.
לבד מאילו - אם מצליחים להתגבר עליהם מהר יש גם יתרונות בקיסרי
והחשוב מכולם -שאם אי אפשר אחרת אז זו הדרך המופלאה להיות ללדת את הילדים שלנו

[u]הי, אני בשבוע 38 ועובריתי במצג עכוז (ניסינו הכל כולל היפוך חיצוני כואב שלא עזר). אני מתלבטת אם לקבוע תור לניתוח לשבוע הבא כפי שממליץ הרופא שלי (לטענתו אין טעם לחכות. הסיכוי שתתהפך קלוש ביותר וכדאי שהניתוח לא יהיה ברגע האחרון אלא מתוכנן, בצום, עם מרדים זמין וכו') או לקבוע תור ממש רחוק ולחכות לתחילת לידה אולי עוד תתהפך. מישהו יכול לעזור לי בהתלבטות???[/u]
דוקטור ברדה מיילד בלידות עכוז ושמעתי גם על מיילדת בית אחת.

קודם כל, בקשר למחקר: המחקר כלל רק ניתוחים אלקטיביים.
אני מניחה שזה אכן כולל גם שלישיות ופגים, אבל זה לא כולל ניתוחי חירום. מצד שני, הלידות ה"רגילות" כוללות בתוכן גם ואקום ומלקחיים, ככה שנראה לי שהנתוני האלה די מתקזזים.
בלי קשר, אני ממליצה בחום על לידה וגינלית, [b]בשבילך[/b] ולא רק בשבילם.
ממליצה להכנס גם לדף [po]רגשות אחרי ניתוח קיסרי[/po]

לגבי ההתאוששות-
זה כנראה תלוי למה מי שדיברה איתך קוראת לתפקד.
אחרי שבוע כבר אפשר ללכת כמו בנאדם פחות או יותר. בחודש הראשון ההוראה הרפואית היא לא להתאמץ, ואצלי, למשל, אם אני לא יכולה לסחוב את הסל של הכביסה הרטובה אני לא מרגישה שהתאוששתי.
בקיצור-
אם תפקוד כולל רק טיפול בתינוק, אני התאוששתי תוך ימים ספורים. אם תפקוד אצלך זה להתנהג כרגיל לגמרי, כאילו לא עברת ניתוח בכלל, זה לוקח בערך חודש וחצי-חודשיים. הכאבים בצלקת באים והולכים, במרווחים יותר ויותר גדולים, אבל אצלי הם נמשכים גם בימים אלו, שלוש ורבע שנים אחרי.

שיהיה בהצלחה ובקלות.

גם בלידה רגילה יש סיכונים שמעתי כמה פעמים שנולדו ילדים מתים, אני אישית גם לא בעד ניתוח סתם, אני מתלבטת רק בגלל שיש לי תאומים, אבל לדעתי המחקר של קיסרי לגבי תמותה הוא לא מדויק כי הוא לוקח גם את המקרים שילדים שנולדים בקיסרי הרבה פעמים זה בגלל שהם פגים וקטנים מאוד כדוגמת שלישיה ויותר שנולדים הרי רק בקיסרי במשקלים נמוכים, לידות של פחות מ1500 גרם גם נולדים בקיסרי- מן הסתם פגים במשקלים נמוכים הם עם בעיות נשימה קשות ובעיות שונות ולכן הסיכוי לתמותה גבוה יותר, לידות של קיסרי חירם שהעובר כבר הגיע למצב של מצוקה ורק אז ניתחו בקיסרי גם מן הסתם משפיע על בעיות נשימה עתידיות, מחלות שונות של האם כגון רעלת וכו שמילדים בקיסרי ומן הסתם אמאות חולות יכולות לפגוע בעובר כך שהמחקר לא מורכב רק מלידות קיסרי אלקטיבי של בחורה בריאה עם עוברים בריאים ובמשקלים טובים חשוב לזכור זאת!!, בכל מקרה אני שוקלת לידה רגילה ורציתי לדעת אם בסוף אגיע לקיסרי חירום עם העובר השני חלילה כמה זמן עובר עד שאפשר לתפקד כי חלק אמרו לי שבוע וחלק חודשים ואני רוצה להכין את עצמי לכל מצב

[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/objects/pages/PrintArticle.jhtml?itemNo=767106]גרסת הדפסה[/url] של אותו מאמר

[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/767106.html]הצד האפל של [po]הניתוח הקיסרי[/po][/url]

אולי כדאי לך לחפש סיפורי לידה מהאינטרנט או ממכרים על תאומים נולדו בלידות רגילות וטובות. לי יש חברה שילדה תאומים בלידה אמנם קצת מוקדמת - שבוע 35 - אבל טובה ודי קצרה. לא היתה מצוקה לאף אחד והיא התאוששה ממש מהר.
[u]אם חלילה יקרה משהו אני לא מאמינה שיסלח לי[/u]
גם בניתוחים קיסריים יש [url=http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3301439,00.html.]סיכונים[/url] אם חלילה יקרה משהו, את מאמינה שתסלחי לו?

שלום אני בהריון תאומים לאחר טיפולים שבוע 35 מצג ראש וראש ולמרות זאת שוקלת קייסרי מאחר וחברות שלי הסתבכו בלידה של אחד שירד לו הנשימה ואחת עברה וואקום , אני לא מוכנה לסכן את העוברים שלי גם במחיר החלמה קשה , ובכל זאת שניהם מצג ראש, בעלי ממש בעד קייסרי ואם חלילה יקרה משהו אני לא מאמינה שיסלח לי כי הוא לפני כן היה נשוי וניסה 7 שנים להביא ילדים, מה לעשות?

אני ממליצה על משחה של קלנדולה ופרופוליס. נמכרת בסופרפארם בשם "סופט לג" של נטע.

אהלן טל,
יש משחת קלנדולה (צפורני חתול), היא מעולה
אבל חשוב לבדוק שהיא מכילה 100%קלנדולה, ולא מעורבבת עם צמחים נוספים.

אולי תנסי לשאול את מינדי לוי (יש את המספר שלה בדף [po]מיילדות בית[/po]). בזמנו היא נתנה לי שמן שעשה לי פלאים. היא בטח יודעת איפה משיגים את זה.

שלום לכן,
אני נאלצת לעבור בקרוב ניתוח קיסרי (שלישי) ורציתי לדעת אם משהי מכירה משחה טבעית למריחה על איזור הצלקת או טיפול אחר שיכול להקל על הריפוי של מקום הניתוח.

תודה

נסי שוב. משהו הסתבך לך. אני נדרשתי רק למלא פרטים אישיים, וזה הספיק.

ניסיתי להוריד את הספר מהאתר של דיאדה והסתבכתי לגמרי. נדרשתי לכתוב שם את השם של ה- internet server ושם משתמש וסיסמה שאין לי מושג מה הם רוצים ממני.
מישהי יודעת על דרך שפויה יותר לקבל את הספר? מישהי ניסתה את זה?

ספרו של מישל אודנט, "לידה יוצאת דופן, הניתוח הקיסרי" תורגם לעברית, וניתן להורדה בחינם ב:
http://www.dyada.co.il/junenewsletter/[po]birth article2[/po].html

בעקבות [po]ניתוח קיסרי[/po] שעברתי לפני 9 חודשים יש לי הידבקויות של רקמות בבטן - כנראה רקמות של רחם נדבקו לרקמות של שלפוחית השתן, רקמות של רצועות נדבקו אחת לשנייה וכד'. לא מסוכן וחסר השלכות, מלבד כאב חד ומציק כשיש פעילות באזור - בווסתות ובביוצים. לרפואה הקונב' אין פתרון. מישהי מכירה דרך טיפול כלשהי בבעיה?

אם את רוצה שאקשר אותך איתה את מוזמנת להשאיר פרטים.

הי שר האם ניסית גם מוקסות? (אני בזמנו ניסיתי ולא עזר...)
שמעתי על נפלאות שתיית מים מהסטף שליד ירושלים ותפילה שהופכת את העובר, האם שמעת על זה?
אני מכירה באופן אישי, ממקור ראשון, מישהי שעשתה זאת, לא זוכרת כרגע את השבוע המדוייק שהיתה כשעשתה זאת, אך גם בשבוע מאוחר להיפוכים, והאקט הזה שבסטף - שתיית המים + תפילה מיוחדת בהנחיית איזה שהוא רב הצליחו להפוך לה את העובר (שכיום הוא ילד מתוק בן 2.7)!

הי, אני בשבוע 38 ועובריתי במצג עכוז (ניסינו הכל כולל היפוך חיצוני כואב שלא עזר). אני מתלבטת אם לקבוע תור לניתוח לשבוע הבא כפי שממליץ הרופא שלי (לטענתו אין טעם לחכות. הסיכוי שתתהפך קלוש ביותר וכדאי שהניתוח לא יהיה ברגע האחרון אלא מתוכנן, בצום, עם מרדים זמין וכו') או לקבוע תור ממש רחוק ולחכות לתחילת לידה אולי עוד תתהפך. מישהו יכול לעזור לי בהתלבטות???

[u]אים עברת ניתוח קיסרי רגיל זה יכול להיות כאבים של התפר הפנימי בקצוות.[/u]
לכתחילה, כששאלתי הנחתי שבזה מדובר ורק רציתי לדעת אם זה תקין או לא (סימן של החלמה או סימן שמשהו לא בסדר).
בדיעבד, השאלה שלי לא רלוונטית, כי הסתבר שהסיבה לכאבים היא שקיבלתי מחזור (שעתיים אחרי שכתבתי את השאלה...), דבר שלא עלה על דעתי (אף שכבר קיבלתי פעם אחת חרף ההנקה המלאה), כי זה כאב ככה שבועיים, כאמור.

אים עברת ניתוח קיסרי רגיל זה יכול להיות כאבים של התפר הפנימי בקצוות.

בשבועיים האחרונים אני מרגישה כאבים עמומים ברחם באזור הצלקת. בא והולך. קצת מזכיר ברקסטונים חלשים. אני שואלת את עצמי אם זה כאב של החלמה או של משהו לא בסדר. מישהי מכירה? (אני 5 חודשים אחרי)

אמממ..... בעיה. אולי אפשר לנסות לברר אם הם העבירו לאנשהו את הארכיון שלהם.

איך אפשר? משגב לדך נסגר מזמן...

נסי להשיג את הרישומים מהניתוח. זה מאד מעניין בכל מקרה - ואת זכאית לקבל את המידע.

לי עשו ניתוח במשגב לדך, איך אפשר לדעת אם בשיטה הזו? זה אכן לקח כ-20 דק' כל הסיפור, הרדמה אפידורלית ותפרים חיצוניים בקו הביקיני, הבנתי שבשאר השכבות לא חתכו. ועדיין היו כאבים והמקום היה רגיש אח"כ עוד מס' חודשים.

שמעתי על זה, לא הצלחתי למצוא מחקרים/מאמרים תומכים או שוללים.
רמזו לי פעם שאולי הנתון הזה נובע מקנאה ומכך שאין נביא בעירו.... לא יודעת.

ממה שידוע לי לשיטת משגב לדך יש יותר סיכוי לקרע ברחם בלנל"ק.
>כרמית כרמית, האם שומעת??<

_לבקש שישאירו יד אחת לא קשורה, לפחות כשמוציאים את התינוק
לי לא קשרו את הידיים בכלל!_
גם לי לא.

[u]לבקש שישאירו יד אחת לא קשורה, לפחות כשמוציאים את התינוק[/u]
לי לא קשרו את הידיים בכלל!

הדהמת אותי עכשיו בתיאור של הקיסרי ביקיני.

בזמן שניתחו אותי הרגשתי פתאום שאיבר פנימי מהבטן שלי נמצא ממש מחוץ לגוף שלי, הרגשתי אותו כאילו גבוה באוויר. כל הזמן חשבתי שזו תחושה סובייקטיבית שלא מעידה על כלום. עכשיו אני קולטת שזה אכן קרה - לשלפוחית השתן שלי. מדהים.

[po]ורד הגליל[/po],

לפני שאת מכינה את עצמך לקיסרי כאילו זאת עובדה מוגמרת, קחי בחשבון שני דברים:
הערכת משקל, גם שנעשית בחודש תשיעי, יכולה לטעות ובגדול. קודם כל, יש טווח טעות ממוצע שהרופאים מודים בו של 10 עד 15 אחוז. ושמעתי על הערכות שטעו הרבה יותר מזה, במיוחד הערכות שנעשו באולטרסאונד (להבדיל ממישוש ידני של הבטן ע"י מיילדת, שזו הערכה יותר מדויקת בד"כ). ואת עדיין באמצע ההריון, אי אפשר לדעת עכשיו בכלל מה יהיה בהמשך. ואם את חוששת מעובר גדול, את תמיד יכולה להצטמצם עם הפחמימות (אבל כמובן באופן שקול ועדיף תוך ייעוץ עם דיאטנית. יש פה כמה דפים בנושא, השם היחיד שאני זוכרת כרגע הוא בלוג של [po]לוטם מרווני[/po], [po]תזונה בהריון בלוג[/po]).
דבר שני. אמרו לך [u]שכיום לא לוקחים סיכון בלידה ראשונה כשהעובר גדול[/u]. מאיפה להתחיל לענות לך על זה? זה מוציא ממני בעיקר אנחת תסכול גדולה... מציעה לך לקרוא את הדף [po]תינוקות גדולים[/po] (המידע הרלוונטי מתחיל קצת לפני אמצע הדף - לפני כן מדובר על תינוקות שכבר נולדו, תגללי קצת קדימה). אני לא יודעת מה הגובה שלך, אבל ברוב המקרים תינוק גדול הוא לא סיבה מוצדקת להחשיב לידה כלידה בסיכון, ויש לי כמה חברות שילדו בבית תינוקות של 4 קילו ויותר. והן לא נשים גדולות במיוחד. אחת מהן די קטנה. את יכולה לשאול את [po]שרה לה[/po], או את [po]דנה ה[/po] ב [po]בלוג שוליית המיילדת[/po], הן יידעו להסביר לך יותר טוב ממני על [po]תינוקות גדולים[/po] - סיבה לניתוח כן או לא, וגם על הערכות משקל.
בקיצור, את לא צריכה להשלים עם הקביעה שאת הולכת ללדת בניתוח. אלא אם כן האפשרות הזאת קורצת לך יותר מאשר לידה נרתיקית, ואז באמת לא צריך לחפש סיבות, אפשר פשוט לבקש וברוב בתי החולים די ישמחו לנתח... אני עברתי ניתוח קיסרי לא מתוכנן לצערי הרב, ואמנם התאוששתי מהר יחסית, אבל חייבת לומר שזה ממש קשה בימים הראשונים (פיזית), ומאחר שבכלל רציתי לידה טבעית, זה היה מאוד מדכא בשבילי (אבל זה גם קשור לעובדה שהפרידו ביני לבין התינוק ל-8 שעות, שזה זמן ארוך גם יחסית לאחרי ניתוח).
בהצלחה בכל מקרה. @}

תגובה מרגיעה לצערי אין לי
הסיכון שאני מכירה בהרדמת האפידורל היא רגישות לחומר המוזרק. אני ממש לא אוהבת להפחיד, אבל ביקשת:
לי זה גרם הפסקת נשימה ואחרי מספר דקות שלקח לצוות המופלא לקלוט את זה, היו צריכים להנשים אותי ולהזריק לי איזשהו חומר "מחיה"... ובגלל שבזמן הניתוח את קשורה בידיים ומורדמת ברגליים אין לך שום דרך לסמן את מה שעובר עלייך. וכשלא נושמים, גם אי אפשר לצעוק... יש גם משחקים באי דיוק החומר. אינני יודעת להשוות את זה מול הרדמה כללית... אבל יש לקחת בחשבון.
אגב רגישות כזו יכולה לעבור בתורשה ואולי אפשר לבדוק במשפחה אם ישנה. כי לבת דודתי הרדמה אפידורלית בניתוח קיסרי גרמה את אותו הדבר. רק מאחר והיא הוזהרה והזהירה מראש, שמו לכך לב מיד.
ולגבי חוות הדעת של שני ה"מומחים", כדאי לדעתי להתייעץ עם אחד "טבעי" לפני שמקבלים החלטה. לי זה כמעט עלה בחיים.
אשמח לענות לך בדף הבית שלי, אם תרצי
מרווה

אני בשבוע 24 הריון ראשון ובסקירה השנייה נאמר לי ולבעלי שבננו בכורנו צפוי לעבור את ה 4 קילו ומכיוון שזה הריון ראשון יש אופציה די ברורה לכיוון של קיסרי. רציתי לדעת את דעותיכן לגבי קיסרי ומה הסיכונים ומה לגבי הרדמת האפידורל . כמו כן אני מעוניינת ללדת ברוטשילד (בני ציון) מישהי ילדה שם בקיסרי? אשמח לקבל תגובות מרגיעות אבל אמיתיות למרות שיש לי עוד זמן..... אני קצת לחוצה.... אלפי תודות דרך אגב שני רופאים מומחים אישרו את גודלו של הבייבי שלנו וטענו שכיום לא לוקחים סיכון בלידה ראשונה כשהעובר גדול.

תודה! ואגב...תובנות רבות עלו מכל הסיפור...

ואו מזל טוב!
תודה ששיתפת ושתחלימי בקלות!

לפני כששה שבועות ילדתי תאומים. בניתוח קיסרי. הראשון, ז"א זה שקרוב לפתח, התעקש לא להתהפך. מכיוון שהרופא שלי היה בחו"ל לא ידעתי מה המנח לאשורו והתפללתי שהתינוק השובב יסכים להסתובב. יכולתי לבדוק שוב את המנח/מצג גם אצל רופא אחר אך ניסיתי ככל הניתן להמנע מניתוח מתוכנן. הרעיון היה לי בלתי נתפס - שאני ורופא נקבע יחד את תאריך הלידה? זו הרי עבודתו שלו יתברך ואין אני מתערבת בשיקוליו. הגעתי לחדר הלידה עם ירידת מים, אחרי צירים ממושכים ובלתי מורגשים בעליל (הספקתי לחצות חצי מדינה עם תהיה קלה בדבר היותי עם צירים). הייתי כבר עם צירי לחץ כשהאולטראסאונד הראה מנח/מצג עכוז, והבדיקה הידנית העלתה חשש להמצאותה של רגל קטנה כבר בדרך החוצה....התינוק השני היה במצג ראש, מה שהבטיח קיסרי. יש חשש גדול שהסנטרים "ייתקעו" זה בזה....אבוי...(אחרי הלידה, רופא חביב אחד סיפר בקור רוח איך ברוסיה הוא היה עד ללידה שכזו שהסתיימה במותו של אחד התינוקות). בקיצור הוטסתי אל חדר הניתוח, תוך כדי ניסיונות שכנוע חלושים שלי ללדת רגיל...הורדמתי בהרדמה כללית, שוספתי, ותוך דקות יצאו שני הבונבונים.... התוצר של ניתוח חירום שכזה היה אשפוז של שבועיים בבית החולים, עם זיהום, אנטיביוטיקות מחשכי הגיהנום ששורפות ורידים, ילד גדול בבית הסבים שכמעט ונטרפה דעתנו מהריחוק ההדדי וחגים מלנכוליים במחלקה. שכנתי לחדר שהתה כך חודש(!!!) עקב זיהומים חריפים בניתוח חירום דומה. מסקנה? אולי עדיף היה ניתוח מתוכנן. רגוע, בטוח, שהיה מאפשר לי להיות נוכחת בלידה ולחזור לתפקוד מהר יותר. עם זאת, אי אפשר היה לי לנהוג אחרת. הרצון לחוש את הסערה והדחיסות הזאת של תהליך הלידה היה חזק ממני...תודה לאל שיש באפשרותנו ללדת בקיסרי. אל לנו לשכוח שבמקרים רבים הוא מציל חיים. שיהיה לכולם לידה נעימה ובטוחה....

הודעת הפתיחה בדף הזה ביקשה עצות מועילות להחלמה מקיסרי וכל ההודעות הבאות אחריה נוגעות לכמה קיסרי זה רע. בהחלט לא מעודד לכל הקיסריות.
רק רציתי לספר שעברתי לפני כמה ימים קיסרי מתוכנן בגלל מכלול סיבות והוא היה נפלא, חוויה מתקנת בהחלט ללידה הראשונה שהיתה זוועתית. כמה עצות לקיסרי: עדיף מתוכנן מאשר חירום, אנא שיקלו את כל הסיבות ואל תלכו ישר על ויבק מתוך מחשבה שויבק=טוב קיסרי=רע, זה לא עניין של שחור ולבן. בנוגע להחלמה: לסבול לא יביא אותך בהכרח להחלמה מהירה, גם אם זה במחיר של לקחת משכחי כאבים - תלכי על זה, זה ממש מקל כולל לקחת תרופות נגד גזים שזה הדבר הכי כואב בעיני אחרי הניתוח. לנסות לקום כשאת מרגישה כשאת יכולה עדיף כמה שיותר מהר וללכת [b]זקוף[/b] זה הרבה יותר קל מללכת כפוף למרות שהפיתוי גדול. לפני הקיסרי לדבר עם הרופאים או לכתוב מה את רוצה, אני אמרתי שהפעם שלא יעיזו לקחת ממני את המשקפיים כמו בלידה הקודמת, שיתפרו אותי טוב כי אני מודעת לזה שאין הרבה מה לתפור בי והתפרים תמיד נוטים להפתח ושאני רוצה להניק סמוך למוד הלידה עד כמה שניתן ואכן כל הבקשות מולאו, הצוות היה נהדר וחיבקו וליטפו אותי (!) כל הזמן לפני, אחרי ותוך כדי הניתוח. אז הנה - יש קיסרי אחר.

מנסה להוסיף קישור http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/641747.html

למעוניינות נכנסתי להריון 7 חודשים אחרי הניתוח הקיסרי ההפרש בין הילדים שנה ו-3 חוד' ואני לא מצטערת לרגע, לצערי גם השני נולד בקיסרי, בגלל הסתבכות שלו-התנתק ממנו חבל התבור במהלך הלידה.