באופן טבעי

נבטוטה, התגעגעתי.
הביקור הקיצי השנתי שלנו נדחה לחנוכה. אבל יש לי פייסבוק! איך אפשר למצוא אותך?

על ידי הדס* » 16 מאי 2011, 22:38

בכפר-מנחם (קרוב למסמיה)
נעמי דלאל 052-3907158

על ידי ענת_גביש* » 16 מאי 2011, 14:54

צור בר אילן מטפל בקרניו סאקרל בצפון הארץ אבל מכיר מטפלים אולי יוכל להמליץ לך על מטפלים בדרום 0528206848
בהצלחה

על ידי אוק* » 26 מאי 2010, 16:59

אוי לא, נבט, רק לא אריכות ימים

ואגב אריכות, יש לי תחושה שלהחליף מילה אחת ב"גביע העולם בכדורגל" לא יתפוס...באנגלית זה אפשרי כי מדובר בסך הכל ב-2 הברות, ולא ב-10...
והכי כיף, לשמוע שאתם מאושרים, ושבקרוב יהיו לכם מספיק נפשות בבית בשביל הרכב שלם.
שנתראה בשמחות, כלומר כשארגנטינה תזכה בגביע

אוק

על ידי נבט_חיטה* » 25 מאי 2010, 08:52

אוקל'ה! שתזכה לאריכות חיים, בחיי, בדיוק אתמול דיברנו על גביע העולם בכדורגל (כך ביקש אבשלום קור לקרוא לזה כמו כל הארצות ולא מונדיאל שזו בכלל מילה בפורטוגזית)
והזכרנו את אליס שוודאי מאוכזבת מאד מההפסד של באירן מינכן ובכלל על אוק והחבר'ה

תודה על האיחולים, אכן המשפחה התרחבה לה. לצד האינטנסיביות, זהו אושר גדול.
ובהצלחה לאוהדי ליברפול/ מכבי תל אביב.
שנזכה לראות כדורגל איכותי הקיץ!!! ושהטובה ביותר תנצח.

על ידי אוק* » 24 מאי 2010, 18:28

פתאום התחשק לי לבקר וגיליתי שמגיע לך מזל טוב

וחוץ מזה אני מאחל לכם בהצלחה במונדיאל הקרב עלינו לטובה. סך הכל
מגיע לכם, אחרי העונה הנוראית של ליברפול

אוק

על ידי ציל_צול* » 24 מאי 2010, 14:08

אה... חשבתי משום מה שילדת בבית ומשם מה שכתבתי כי הספקנו לנהל הרבה שיחות תוך כדי.
גם למיילדות בית החולים שלי הבאתי משהו. לראשונה הבאתי עץ בונסאי מקסים (הגודל גרם לי לחשוב על תינוקות) ולשניה הבאתי משהו מפנק מסבון של פעם.
ואיזה כיף שבסוף הכל נגמר בשלום ושאת מרגישה טוב עם הלידות שלך. נפלא לשמוע. ונדיר כל כך...

על ידי ציל_צול* » 24 מאי 2010, 11:40

תחושה מוכרת כל כך, הרצון להודות. זה אולי לא יתאים לכם אבל אנחנו קנינו לה שני ספרים של סופר שאנחנו יודעים שהיא אוהבת כי השם שלו על במהלך הצירים. בשני הספרים היה משהו שנוגע לשם שבחרנו לקטנה אז זה יצא מושלם. אולי תנסי לשחזר את הלידה ולראות אם היא סיפרה על עצמה משהו שיכול לכוון אותך וככה זה גם יתקשר ללידה כי שם זה עלה.
מותר לשאול עם מי ילדת? תרגישי חופשייה לא לענות. אני סתם סקרנית

לבן כמובן. אבל עם כמה כתמים בחזית החולצה.
לא, אני לא מפוייסבקת עקב פרנויה קלה של כמה התפלצת הזו יודעת עלי - רק מכמה אימיילים שקיבלתי אחרי שביקשו ממני חברות ומבשרים לי שחברותי היקרות X Y וגם Z גם הן בפייסבוק!
אבל זה שאני פרנואידית לא אומר שלא רודפים אחרי!

מחכה לשמוע הכל על עלילות הלידה הפסחית ומה שהגיע אחריה.

נבטוטית, איך הגעתי לכאן רק עכשיו לברך על הדנדשונת?!
חיבוק גדול גדול לכווולכם (והסנפה עדינה של הדנדשית). כאן אביב צלול, מכסחות הדשא מזמזמות והברביקיואים פועלים במלוא עוזם. מה את אומרת, אולי הקיץ הזה נצליח סוף כל סוף להתראות?

על ידי ציל_צול* » 16 מאי 2010, 15:29

בכיף. אני אשמור לך.
הקטנה על הכיפאק. אוכלת יפה וישנה יפה ומחייכת הכי יפה בעולם.
וגם אני בסדר. עוד לא לגמרי עצמי אבל בדרך...
מקווה שהלידה שלך עברה בנעימים.

על ידי הילה_גביש* » 14 מאי 2010, 15:52

מותק,מותק מה שלומך יקירה? מתגעגעת..

על ידי הילה_גביש* » 27 אפריל 2010, 21:35

יקירתי, שמחה שחזרת לתקשר. ראיתי את אהובך ושני הבנים ביום העצמאות הוא כזה איש מקסים!!!
איך את? איך היא? תשלחי תמונות של הקטנה באי מייל..
אנחנו עוזבים את עין גדי ב- 6.5 לטובת אבטליון (זה באזור משגב), אז אם יוצא לך (במקרה) להגיע לפני לקיבוץ תגידי שאול לחבקך ולהציץ על הקטנה.
אוהבת אותך! (לה לי)

על ידי לה_לי* » 30 מרץ 2010, 23:02

מה שלומך יקירה? מרגישה שכבר ילדת או שאת בעיצומה של לידה... מחזקת אותך ומזכירה לך כמה את עוצמתית ומדהימה. אוהבת אותך!

על ידי לה_לי* » 10 מרץ 2010, 15:25

הי יקירה,
תכתבי לי את האי מייל שלך אני אשלח לך כמה טכניקות של דמיון מודרך.לגבי הספר תודיעי לי יום מראש שאוכל לקחת אותה מחברתי.
לגבי הלופי בטח יש פה מישהי עם מנשא,אני אנסה לברר.ואם החרדות ממש גדולות,אולי שווה להשקיע (כסף) בטיפול אחד או שניים עם מישהי שיש לה נסיון בתחום (הריוןלידה).
אנחנו בטוב, בדיוק סיימנו שבועיים של מחלות (אור אנחנו אושר).החיים יפים,הרבה תנועה.[
חיבוק גדול בינתיים.

על ידי מ_י* » 05 מרץ 2010, 14:27

מאחלת לידה קלה ומופלאה
שיהיה במזל-טוב
שבת שלום

על ידי נבט_חיטה* » 28 פברואר 2010, 21:34

אצלי הן עברו לגמרי רק אחרי הלידה:) בעצם אחרי הלידה יש גם חרדות חדשות.
אצלי הן עוברות ברגע הנתון של הלידה. הבעיה היא לפני הלידה. מקווה לצאת מזה. הצרבות אגב, הופחתו משמעותית.

על ידי נבט_חיטה* » 28 פברואר 2010, 21:32

היא כותבת שבכל זמן נתון את או עומדת או יושבת או שוכבת. אז כל פעם בדקתי איך אני עכשיו וזה איכשהו עזר. האמת שגם בלידה עצמה אלה הן האופציות...
מודה שלא ממש הבנתי...
תודה על העצות אבל לא מסוגלת לשתות משקאות מוגזים. כבר שנים.

על ידי קלייר* » 28 פברואר 2010, 00:32

לי עזר לשתות סודה קרה-קרה ולישון בערסל , כי אז החזה מוגבה(ככה כותבים? נראה מוזר..)
לגבי החרדות, משהו קטן-קטן ש"הוציא" אותי מזה כל פעם שהן עלו. באחד הספרים של ביירון קייטי היא כותבת שבכל זמן נתון את או עומדת או יושבת או שוכבת. אז כל פעם בדקתי איך אני עכשיו וזה איכשהו עזר. האמת שגם בלידה עצמה אלה הן האופציות...

על ידי נבט_חיטה* » 26 פברואר 2010, 21:44

תודה גדולה יקרות נפלאות. ננסה את כל העצות. אחת אחת. }{

המטפלת שלי הציעה: לאכול ארוחה אחרונה לפני השקיעה (כי אז פעילות מערכת העיכול מדוכאת), וגם להפריד חלבונים מפחמימות (כי אינזימים של האחד מפריעים לעבודה של השני, והאוכל נשאר לשבת ולתסוס).
לא ניסיתי, עדיין. מקווה שבקרוב אוכל להתעניין אצלך אם זה עובד

על ידי לה_לי* » 26 פברואר 2010, 08:12

יקירה לגבי הצרבות- מאד עזר לי נשימה מודעת- ז"א לשים לב איך האויר נכנס לגוף ואיך הוא יוצא להשתדל למלא קודם את הבטן ואח"כ את בית החזה באויר ולהוצי קודם מבית החזה ואח"כ מהבטן (נקרא נשימת 8).לגבי החרדות מאד עזר לי דמיון מודרך וגם תמציות פרחי באך.(אם תיהי באזור סופ"ש אשמח להכין לך).
אהבה גדולה.

על ידי גם_יעל* » 26 פברואר 2010, 00:33

לי עזר לאכול מלפפון טרי, או לשתות כוס מים קרים (מהמקרר) לאט לאט, או נשימות. להכניס אויר דרך האף ולהוציא לאט דרך הפה. זו לא עצה ששמעתי מאף אחד, אבל לי זה עזר.

וכמובן להמנע מהמאכלים שעושים את הצרבת יותר...

לגבי החרדות - אצלי הן עברו לגמרי רק אחרי הלידה:) בעצם אחרי הלידה יש גם חרדות חדשות.
בהצלחה!

על ידי ציל_צול* » 25 פברואר 2010, 23:15

כמוני כמוך... ערימה של שקדים בכרסום איטי.
תרגישי טוב.

על ידי שקדיה* » 25 פברואר 2010, 22:58

יש את הדף צרבת בהריון
אני מניחה שאת מכירה את כל העצות הרגילות לגבי צרבות? מה לא לאכול כשיש צרבת (מטוגנים, שוקולד, מאכלים חומציים), לשים לב אילו מאכלים גורמים לצרבת אצלך באופן אישי, לא לשכב מיד אחרי האוכל, לאכול במתינות וכן הלאה...
אבל - כשכבר כן יש צרבת לי מאוד עוזר ממרח שקדים. כפית או שתיים היישר אל הפה. זה אמנם יקר יותר משקדים שמומלצים נגד צרבת באופן מסורתי, אבל לטעמי גם יותר יעיל ונוח.
בהצלחה ובהנאה מסוף ההריון!

על ידי לה_לי* » 10 פברואר 2010, 08:33

הי יקירה, מצאת בביבי ביורן? אם הוא בשבילך אני יכולה לשאול חברה אם היא יכולה להשאיל לך לתקופה.( הבנות שלה כבר גדולות, שומרת אותו לאחיה שיש לו רק ילד בתיכנון בינתיים..). אהבה

על ידי מימני* » 28 ינואר 2010, 09:43

הילגבי הארניקה- את רוצה למרוח אותה על הגב הכואב? לדעתי היא בטוחה לשימוש. לא ידוע לי על כל אזהרה.אני השתמשתי..
הכאב הזה מוכר,זה התזוזה של העצמות בהריון שלוחצות על העצב המסויים הזה.הוא עובר גם בישבן.שיאצו או דיקור מאד יכול לעזור.
אהבה וחיבוק גדול.
הילה

על ידי לה_לי* » 28 אוקטובר 2009, 08:52

בוקר טוב לך יקירה, מה שלומך? איך ההריון? והחיים בכלל? מתי אתם באים לביקור? אני בטוב, הקטנטונת מדהימה, אחת הרגועות.הגדול גם בסדר יחסית, עובר משברון,אבל, יש לו הרבה אבא וגם אני עכשיו יותר נמצאת.הוא מקסים, מאד אוהב את האחות החדשה שלו, דואג לה כשהיא בוכה ואוהב להעיר אותה כשהיא ישנה...

על ידי לה_לי* » 04 אוקטובר 2009, 10:02

רק באתי לספר שילדנו בת מדהימה בלידת בית מדוייקת ועצומה.
אהבה

ועכשיו ראיתי שענית לי אצלך וגם אצלי.

על ידי לה_לי* » 01 אוקטובר 2009, 04:14

לא,עוד לא ילדתי... משתדלת לחכות בסבלנות.
כבר סקרנית להכיר את היצורית הקטנה ולחוות את הלידה.. היא לוקחת את הזמן..
גם פה, כולם מחכים ביחד איתי. אני יוצאת לשבילים ואין אחד שלא אומר משהו כמו "נו...את לא רוצה ללדת?"
אני מקווה שעד סוכות,או ממש בימים הראשונים של סוכות היא כבר תבוא,כי אני לא יודעת כמה זמן עוד אוכל לנשום עמוק ולשחרר את חוסר הסבלנות...
מצד שני מההכירות שלי עם בנות מזל מאזניים, אני מבינה למה היא לוקחת את הזמן.. כנראה הולכים להיות לה חיים אינטנסיביים..

טוב מספיק הירהורים לשעת לילה מאוחרת.
אשמח לראות אותך ואת המשפחה המקסימה שלך בסוכות.
אהבה.

על ידי לה_לי* » 29 ספטמבר 2009, 17:07

הי נבט, שנה טובה יקירה. מחבקת ומחזקת ומחכה לראותך בביקורים.
אהבה הילה

לקח לי קריאה או שתיים להבין

על ידי נבט_חיטה* » 27 ספטמבר 2009, 10:29

תודה רבה! תודה על החיבוק.
באמת הייתה שנה קשה מנשוא. עצב עמוק שגובר מיום ליום. געגועים ושיחות לתוך הכרית.
מקווה לשנה הרבה יותר. האור והיופי הם הילדים היפהפיים שלי ובן הזוג האוהב והתומך. בלעדיהם סביר להניח שהייתי מתמוטטת לתוך התהום.

מאוד מצטערת לשמוע על אבא שלך והמעבר המטלטל.
מקווה שהשנה הזאת תהיה טובה יותר, ליד המשפחה, יחד עם הדברים הטובים שהילדים קיבלו מקנדה.

נבטוטית - מאחלת לך שנה טובה, וקלה ונסבלת ככל האפשר. שנה עם הרבה אויר לנשימה.
רצתי אתמול עם שתי הצאצאיות במרוץ טרי פוקס, ועם כל צעד חשבתי על החברות שלי שאיבדו הורים ובעלים (כן כן, גם לשם הגענו), וכל אלו שנלחמים בדבר הארור הזה שנוגס במשפחות ומשאיר כל כך הרבה עצב וכאב אחריו. נשיקות לגוזלים.

מצטרפת לכל מה שכתבת על מערכת החינוך כאן וחותמת על כל מלה. אתמול נשארתי פעורת פה מתדהמה כשאחרי המירוץ, כשכולם כבר התחילו להתקפל לכוון הכתות, ניגש לסגנית המנהלת ילד בכתה ה' או ו' ואמר לה "תודה שאירגנת את המירוץ".

זהו דף בית אישי

אני נבט חיטה
בת זוג לאישי היקר והאהוב.
אמא לשני בנים יפים ומתוקים-
בן רבע לשש, ובן שלוש וקצת
ולבת חצי שנה רגועה ומתוקה, חדשה דנדשה שנולדה ב- 28/3/2010 בלידה טבעית, נפלאה ומרגשת! @}

משתדלת לחיות ולנשום באופן טבעי. לפעמים שוכחת. לפעמים מתעצלת.
נכנסתי לבית של באופן טבעי לפני כמה שנים כמגששת, מציצה, טועמת, מריחה...
תודה על העוגיות הנפלאות ועל התה. נעים לי פה אז התחלתי לכתוב... וראיתי כי טוב. @}

לומדת לחיות בצד תהום שנפערה וכאב עצום עם התייתמות מאבי האהוב והיקר שאליו הייתי קשורה בעבותות.
מאחלת לעצמי שיהיו ימים קלים. לא לשכוח לנשום. לנשום.

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: נבט חיטה