שלום לכולם , למרות שאני כותב בעילום שם מאוד קשה לי לכתוב את זה אז אבקש התייחסות אמיתית וכנה.
במשפחה של אישתי יש היסטוריה של בעיות ראיה - אישתי לדוגמה נולדה עם מס' 10 בעיניים ועשתה ניתוח לייזר בגיל 18 ומאז רואה כמעט מצוין .
לאמא שלה יש עד היום ראייה מאוד מוגבלת במצב של קרוב לעיוורון וכך גם לאחותה . לאחיות הקטנות שלהם יותר אין שום בעיה כך שהבעיה היא לא אצל כולם אבל אצל חלק גדול במשפחה.
לילד הבכור שלי בן 3 התגלה לא מזמן שיש קוצר ראיה חמור של מינוס 15 ומינוס 13 בעיניים ואני מרוסק מהדבר הזה !
אני מחזק את אישתי שמרגישה גם כך תחושת אשמה שהדבר בא מהצד שלה וש"העבירה" את זה לילד שלה . הבעיה שאני נשאר לבד עם המחשבות ומוצא את עצמי כבר לא כל כך אוהב אותו כמו לפני שהרכיב משקפיים . אני אדבר בצורה פתוחה - ממש מתבאס!! שלילד שלי בן 3 יש משקפיים. ילד כל כך מגניב ושובב שפתאום נראה כמו חנון של 10 יחידות עם משקפיים מאוד מאוד מסיביות ( למרות שהשקעתי המון כסף על העדשות הדקות בעולם). מה עושים ? איך אני יוצא מהדבר הזה? ברוך השם הילד שלי בריא זה הכי חשוב וזה ברור ! אבל איך אני יוצא מהמחשבות האלה ומתנהג כרגיל כמו לפני שזה קרה?

האינטואיציה של רובכם נכונה : הוראות השימוש במשקפיים הם אלו שגורמות להחרפת הבעייה ולא לתיקונה. יש המון חומר פה : http://gettingstronger.org ופה http://endmyopia.org . אשמח לתת עיצות במייל [email protected] בתור אחד שהוריד כבר מספר שלם תוך פחות משנה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

יפה

.ברצוני לספר על קוצר הראיה הגבוה מאד של בני.ילד בן שש היום עם קוצר ראיה גבוה מאד מרכיב משקפיים מגיל שנה וחצי היום עם מספרים -12 ו-13התלות המוחלטת שלו במשקפיים הוא לא יכול שניה להיות בלעדיהן.בנוסף המראה של ילד כזה קטן עם מספר כזה גבוה.הבעיה הנוספת והמדאיגה מאד זה שקוצר הראיה מחמיר כל שנה במספר שלם הצורך במשקפיים חדשות והעלות הגבוה שלהן.הערכה של מומחה לרפואת עיניים לילדים שבני ירכיב משקפיים עם מספרים מעל -25 אני חוששת מאד איך תהיה יכולת הראיה שלו בעוד כמה שנים.גם היום הוא מוגבל מאד בגללם.והצורך להתמודד עם הצקות הילדים.אשמח לתגובות של מקרים דומים .בברכה שלומית...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

משקפיים הם הפתרון הגרוע ביותר לבעיה. למעשה הן מקבעות מצב שהיה דינמי למשהו קבוע ומשם רק מדרדרים.
מזמין אתכם לקבל מידע נוסף פה:
[url=http://vzcxc.blogspot.co.il/2012/06/blog-post.html]לראות מצוין ללא משקפיים[/url]

[u]לאלו תחומים נוספים אני צריכה לשים לב שאולי נפגעו עקב כך.[/u]
הייתי שואלת את ד"ר מלמוד בפגישה הבאה.

חזרתי.
השלמנו בדיקה אצל הרופא הלא נעים (כי היקרה לא רצתה לחזור על הבדיקה עם הרחבת האישונים) אבל הפעם הוא התאמץ והיה די חביב (בדיקה הבאה אצל דר' מלמוד).
הלכנו לאופטיקיד (קוראים לו אלי והוא באמת מקסים) השקענו בבחירת מסגרת שווה ביותר ועכשיו אנחנו מסתגלים (תודה שוב [po]יעל ש[/po] על המידע המועיל).
אממה...
גילינו בעין אחת מינוס שתיים ובעין שניה מינוס שתיים וחצי. מספר מכובד להתחיל אתו. מה שאומר שהיא כבר המון זמן לא רואה טוב.
אם נדלג רגע על פינת רגשי האשמה שלי, אני שואלת לאלו תחומים נוספים אני צריכה לשים לב שאולי נפגעו עקב כך. חשבתי על קשיים בהתמצאות במרחב שיש לה, שבטח קשורים לענין.
יש למישהו נסיון?

(מה עושות האיילות)

יופי. תודה על המידע. נחזור לעדכן.

אופטיקיד אחלה אחלה אחלה.
שווה לבוא כשנמצא הבחור (לא הבחורה.) נדמה לי לאון...
מחירים אחלה בסבסוד קופ"ח.

זו אני פה למעלה (מה עושות)

תודה יעל. ולגבי "אופטיקיד" היתה לה חויה מוצלחת? איך המחירים?

ואגב, שווה לדבר אל לב המחלקה בלין או ללכת לגרנד ולא לבקש תורים בכוכבית שהם אכן לעוד מליון שנה...

[u]רופא עיניים חובב ילדים ו/או אופטומטריסט בעל כישורים דומים באיזור חיפה[/u]
ד"ר אלינה מלמוד הנהדרת. (מטפלת בבתי וגם באחייניתי).
מקבלת בלין ובגרנד קניון.
את המשקפיים עצמם עשינו באופטיקיד, גם כן בגרנד קניון.

ובהמשך לכך - האם מישהו מכיר רופא עיניים חובב ילדים ו/או אופטומטריסט בעל כישורים דומים באיזור חיפה- טבעון-רמת ישי

היינו אצל רופא עיניים הבוקר, היה לא נחמד בעליל וכשהערתי לו על כך ממש הופתע :( הוא רוצה שנחזור עוד שבוע למדידות (לאחר שתפוג השפעת הטיפות מרחיבות האישונים), אני כבר מסויגת לאור היחס שזכינו לו. מתלבטת אם ללכת לרופא נוסף, או ישר לאופטומטריסט (הבנתי שבגיל 9 אפשר כבר לערוך בדיקות אצל אופטומטריסט).
מישהו נתקל בסיטואציה דומה?

שריתה תודה. אבדוק.

ל"מה עושות"-
ממליצה לך להתעניין בשיטת בייטס. (בשמת התייחסה לזה למעלה בלי השם) זו שיטה שברוחה היא מאוד הוליסטית וניגשת למקור הקושי בראיה ולא רק לסימפטום (לא רואים טוב = משקפיים).
אין שום בעיה עם קריאה מרובה. קריאה מרובה יכולה להזיק לראיה אם היא נעשית בתנאים לא מתאימים (תאורה למשל ),
או כשהנטייה בעת הקריאה היא לאמץ את העיניים, ואז ככל שעושים זאת יותר- זה הופך לדפוס ומחליש את העיניים.
כמי שהיתה ילדה מישקפופרית, נערה עם עדשות מגע ומבוגרת עם ניתוח לייזר- ממליצה מאוד לתמוך ילדים עם תרגילים. משקפיים לעולם לא מתקנות. ברוב המקרים הן יכולות לבוא בנוסף. לא במקום.
ממליצה לך להתייעץ עם ענת אקסלרוד המקסימה שמטפלת בשיטת בייטס . בהצלחה.

הארי פוטר, אם היה גם נמוך מכולם היה רלבנטי. אבל הוא מושלם!

ולהמשך ההשתלשלות אצלנו - רופאת עיניים מומחית לילדים עסוקה אצלנו בקופה עד סוף יוני. כמה זה קריטי אם הולכים לרופא עיניים רגיל?

תגידו, לאף אחד כאן לא עזר שלהארי פוטר יש משקפיים...?

[u]קרוטונית- הלכת קצת אחורה מדי בהשתלשלות הכתיבה, זו לא אני עם רגשי האשמה והתובנות המפליגות.[/u]
כן, ראיתי שיש (לפחות) 2 כותבות חדשות בדף :-) איכשהו הגבתי לכולן יחד...

תודה למגיבים.
משקפופרית - רעיון מתוק אך הילדה שלנו בת תשע.
קרוטונית- הלכת קצת אחורה מדי בהשתלשלות הכתיבה, זו לא אני עם רגשי האשמה והתובנות המפליגות.
צוויליך - סגרנו על אבנר מג'3 אני לא יכולה לקחת עלי גם עיריה עכשיו, גדול עלי..

(מה עושות האיילות)

[u]לא כל אבן שנכנסה לך לנעל היא מסר מהיקום, לפעמים זה רק עבודות של העירייה[/u]
= מסר מהעיריה!
לגמרי. לא חייב להיות או/או. גם מסר, גם מהעיריה. יעני, גם אמירה רוחנית וגם עניין גשמי להתמודד איתו.
אצלנו הילדה, עם ניסטגמוס, פזילה, צילינדר וקוצר רואי, כניראה היינו [b]נורא[/b] אשמים במשו...
אבל רגע! היא [b]רואה![/b] היא מתפקדת ככל ילדה! תודה תודה! כניראה היינו ממש אבל [b]ממש[/b] טובים!

[u]לא צריך להבטיח פרסים והפתעות בתמורה לחבישה - משקפיים זה לא עונש[/u]
כן, ככה. להציע - "חבל, עם כל הנופים שרואים מהחלון/ לא תראי את הסרט ברור/ איזו פריחה מדהימה, את חייבת לראות עם המשקפיים, אל תפסידי."

צוויל

ל [po]מה עושות האיילות[/po] - כשהיינו ילדים טענו שהקריאה הורסת את הראייה. אחר כך התחילו להגיד את זה על הצפייה בטלוויזיה, ובטח גם מחשבים.
אישית לא הייתי מונעת קריאה (שזו פעילות חיובית ומצוינת) בגלל העניין הזה.
לגבי תרגול שמשפר ראייה - יש את [po]שיטת בייטס[/po] ולדעתי מתעסקת בזה [po]ענת לראות[/po] .

גם אצלנו לאחרונה, בן השלוש ורבע קיבל משקפיים בגלל בעיית פזילה, זה לא היה היום הכי שמח בעולם אבל זו גם לא טראומה - בסה"כ גם לי יש (ועדשות), גם לסבא, גם לסבתא... ויש לו רוחק ראייה, כמו לסבא. עוזר מאוד למנות לו למי יש משקפיים בסביבה הקרובה, מי רואה מקרוב ומי מרחוק, וזה "ממקם" לו את העניין. גם אחיו הגדול שמסייע לו להרכיב ולהסיר, עוזר מאוד. והוא כמובן נראה פתאום כמו אינטלקטואל חמוד ומתוק :-)

לדעתי לא צריך להבטיח פרסים והפתעות בתמורה לחבישה - משקפיים זה לא עונש ולא משא כבד. זה כמו לנעול נעליים כשיוצאים מהבית. הוא צריך את זה, זה עוזר לו, איזה יופי שעכשיו הוא יכול לראות היטב, מזל שיש משקפיים. ילד בן 3 זה לא ילדה בת 8 שחשובה לה דעת החבר'ה, ולא מתבגר שרוצה לעשות רושם עם בנות. זה דווקא גיל מצוין מבחינה זו (הוא מספיק מבין כדי לשתף פעולה, ומספיק לא-מודע כדי לא לסחוב על זה תסביכים).
הרעיון של ציור משקפיים על נסיכות דיסני - גאוני :-)

[u]כל הזמן חושבת על משפט שפעם קראתי, לא זוכרת איפה, שילדים לא אמורים לא לראות טוב, אלא אם הם לא רוצים לראות משהו, ואם אתה רואה ילד עם משקפיים, יש סיכוי סביר שמשהו בבית לא תקין (ואצלנו יש עניינים וקשיים, לא מעט).[/u]
סליחה על הישירות: הילד לא צריך לסבול מרגשות האשם שלך ומההלקאה העצמית. לא כל דבר הוא שיעור! לפעמים משקפיים הם רק משקפיים. הסרטים האלה מיותרים ואותי הם גם מעצבנים אישית (לא כל אבן שנכנסה לך לנעל היא מסר מהיקום, לפעמים זה רק עבודות של העירייה).
ותאמיני לי שגם לי יש טון רגשות אשם על עניינים כאלה ואחרים. אבל למה לתת להם להאפיל ככה על הטיפול בצרכים השוטפים של הילד?

[u]הילדה במפח נפש גדול.[/u]
הו, מזכיר לי. שלנו קיבלה משקפיים בגיל שלוש, בעיצומה של הערצת נסיכות דיסני. זכור לי לילה בו עברנו על דפי צביעה של נסיכות דיסני וציירנו לכל הבליות משקפיים בעט שחור דק... למחרת שמענו את השתנקות התדהמה של המשקפופרית שלנו, ואחרי רגע היא הגיעה לדווח לנו על התגלית.

תפסת אותי עם המשקפיים למטה:
[u]מה עם אבנר המפלצת מכיתה ג'3? תרעילו אותו, תשמעו לי, אל תהססו.[/u]
נלך לבדוק, נחזור אחרי הפרסומות..

אצלנו זה היה מגיל צעיר (שמנו לב שכשהבוציקית הציצה החוצה מהטבור של אמא היא לא הצליחה לקרוא את השלטים).
שנתיים, נדמה לי. מה ההבדל בין משקפיים של 800 ש"ח לכף משחק לחול? המשקפיים נשרטים בקלות יתרה.....
קראנו ספרים על משקפיים (כולל אחד ששנאתי שנאת נפש כי הוא כתוב רע, יומרני, עם מדחס לקחים 8 צול) (ושהילדה כמובן אהבה כדי להעניש אותי),
הסברים והכנות לקראת הבדיקה אצל האופטומטריסט, שקרים חמורים (איזה כיף לך! יהיו לך משקפיים, וואו כזה!) ועוד.
אבל אפילו שהגברת היתה אצילית ומשת"פית בלתי רגילה, אצלכם הגיל אחר לגמרי. קשה למרוח כבר.
אולי לבדוק אם מי מגבוריה מרכיב? או יש תמונות שלהם מרכיבים? לבדוק אם יש איזו בת משפחה גדולה ממנה שהיא מחזיקה ממנה - ממושקפת?
להפוך את זה לעניין אופנתי? להיעזר בחברות כדי להחליט איזו מסגרת/צבע וכו'... רעיון: לקבוע עם חברה לבוא אתכם להחוות דעה על המסגרות... או דרך המצלמה בסמארטפון (אם אתם מעדת הסמארטפוניסטים) למחשב בבית החברה... beam me up scottie
וכמובן, לחפש מידע ברשת, לא רק את הכתבה הראשונה מYנפט שעולה אלא גם פורומים מחו"ל, ככה נתקלים ברעיונות טובים...

אתם לא עושים עניין, הה? רגועים, מה? תדחיקו, תדחיקו, שלא תתגנבו למטבח בלילה לנגב גבינת נפוליאון עם פריכיות אורז או משו. זה יכול להלחיץ. זה יגביל אותה? איך יגובו הילדים בכיתה? מה עם אבנר המפלצת מכיתה ג'3? תרעילו אותו, תשמעו לי, אל תהססו.
כמובן, לתקשר עם המורה, שתהיה מודעות והכנה... (על המשקפיים, לא על אבנר)
תנחומי על המולטיפוקל - ככה זה כשרוקדים על שתי חתונות - שיחליט כבר לאן הוא רוצה להסתכל.

צוויל

תודה צוויליך.
השאפו מגיע לאבא (שלאחרונה אבד את המולטיפוקל שלו שרק התחלנו לשלם). עכשיו אני קולטת את האבסורד: איך הוא (נטול משקפיו) קלט שהיא לא רואה טוב?
היום, טרם בדיקה אפילו, הילדה במפח נפש גדול. איך התמודדתם עם הענין? אנחנו אגב ממש לא עושים ענין (אולי כי לאף אחד מאיתנו אין נסיון ממושקף מגיל צעיר ולא ירדנו עדיין לעומק הענין).

הי [po]מה עושות האיילות[/po] ,

קודם כל כל הכבוד ששמתם לב, הראיה משתנה ויפה שאתם בפוקוס (הה הה), קל לפספס את הדברים האלה.
האופטומטריסט בודק אילו עדשות צריך עבור ליקוי הראיה.
אם זאת הפעם הראשונה אני הייתי הולך קודם כל לרופא עיניים (לילדים, אם אפשר) שיבדוק שכל מה שצריך כמו שצריך, ואז לממשקף.
בהצלחה ולא להיבהל (-:

צוויל

[po]תודה לאבא שבשמים[/po]

וואוו... איזה סיפור מדהים. מפאת קוצר הזמן, התחלתי לקרוא, וקראתי עד ניתוח מספר 2, והייתי חייבת לעצור רגע ולכתוב לך, כי אני לא יודעת מתי יתאפשר לי להמשיך ולקרוא ולהגיב...
ורציתי להגיד לך שאת אישה מדהימה, ואמא מדהימה ומקור להשראה ובכיתי הרבה מהדברים שכתבת, והתחזקתי ובעיקר נפעמתי ונפעמת מהסיפור ומהדרך שבה את בחרת לכתוב אותו ולהתייחס אליו.
המון המון המון תודה לך, אמשיך לקרוא בקרוב.

[po]נעה זני[/po], תודה גם לך על ששתפת אותי, אולי לקראת הבאות. אני בהחלט מעוניינת ורוצה את הטוב ביותר בעבור הילד שלי. אחרי הבדיקה נראה מה יהיה, אני גם רוצה לדעת מה ההשלכות להרכיב משקפיים או לא להרכיב, שכן זכור לי שפעם אמרו שמשקפיים זה כמו קביים, ודווקא אם מרכיבים אותן, לפחות במקרים מסויימים, הן עשויות לגרום לעין לא להתאמץ ולא לאמץ את השרירים שדווקא כן עשויים לתקן את הראייה. אני מניחה שכל מקרה לגופו, ובאמת נהיה חכמים יותר בהמשך.
שוב, תודה רבה לכן.

כשלילד שלי נוספו המשקפיים התבאסתי קשות שאני יכולה לחבק ולנשק קצתבאופן אחר זהיר יותר .

[po]הפתעה לאמא[/po]

[u]אני באמת מרגישה בשוק, קצת אבלה, לא יודעת איך להתייחס לעניין[/u]
מבינה אותך במיליון אחוז. אני מכירה את הסיפור מקרוב.
חן שלי, בת כמעט שלוש נולדה עם קטרקט בעין ימין,
כיום היא מרכיבה עדשת מגע קשה בעין.
הנסיון הוא גדול, אבל הנסיון עוזר לנו ולה לצמוח, לגדול, לראות את הדברים אחרת ממה שזה נראה.
מזמינה אותך להכנס לדף [po]הנסיכה על העדשה[/po] - סיפור החיים של חן שלי.
זה אולי יעזור לך לראות את הדברים באור אחר.

[u]זה מוזר לראות ילד קטן עם משקפיים[/u]
כיום זה לא מוזר בכלל!
בגלל המודעות הגבוהה של ההורים ללכת ולבדוק ולעקוב אחרי הילדים, ישנם [b]עשרות[/b] ילדים קטנים עם משקפיים.
גיל שלוש וחצי זה אומנם לא גיל גדול, אבל גם לא כ"כ קטן.
אני מכירה מקרוב תינוקות קטנים מאד עם משקפיים.

[u]בקיצור, קשה לי...[/u]
מסכימה איתך בכל מילה.
אבל עם כל זה, כדאי מאד שתזכרי שמה שתשדרי לילד - עם זה הוא יתמודד.
מאמינה שתדעי לעשות את זה בצורה הטובה ביותר בשביל הילד שלך...

רופאת הילדים שלחה את בני, בן שלוש וחצי, לבדיקת ראייה, שכן התלונן על כאבי ראש. זה היה כבר לפני כשלושה חודשים, מאז אינו מתלונן, אבל הצלחנו לקבוע תור רק לעכשיו. אני הייתי בטוחה שהכל בסדר, שכן עושה רושם שהילד לא מפספס שום דבר, רואה הכל, חד כנץ. ופתאום- מסתבר שיש לו מספר. ואולי הוא יצטרך משקפיים. והוא כזה קטן.. ואני מרגישה עצובה. (גם אני עם משקפיים, אבל לא מגיל כזה צעיר). וכן, אני רואה בזה משהו שהוא לא תקין, זה מוזר לראות ילד קטן עם משקפיים. בעוד שבועיים נבוא שוב לביקורת, אבל עושה רושם שמדובר על בעייה בראייה. היא גם מספר פעמים שאלה אותי אם הוא נולד במועד (ואכן נולד במועד), אני מניחה שלתינוקות שנולדו טרם הזמן יש סבירות גבוהה יותר לבעיות ראייה. בכל מקרה אני באמת מרגישה בשוק, קצת אבלה, לא יודעת איך להתייחס לעניין. וכמובן מלאה ברגשות אשם, כל הזמן חושבת על משפט שפעם קראתי, לא זוכרת איפה, שילדים לא אמורים לא לראות טוב, אלא אם הם לא רוצים לראות משהו, ואם אתה רואה ילד עם משקפיים, יש סיכוי סביר שמשהו בבית לא תקין (ואצלנו יש עניינים וקשיים, לא מעט). בקיצור, קשה לי...
תודה על ההקשבה, אם יש למישהו מילים חכמות להשמיע, אודה לו.

בירושלים יש את אופטיקה אור, ברחוב יפו, ליד ככר ג'נרלי.
היתרון: משקפיים ב150 ש"ח.
כיוון שיש אצלנו במשפחה חמישה משקפופרים, מהם אחד שמחסל אותם בקצב של שלושה בעונה, זה יתרון משמעותי...
(השיא היה: הילד רץ, נעמד, הסתכל למטה, המשקפיים נפלו לבור ניקוז בעומק מטר ויותר, ישר לתוך הג'יפה. ממש כמו בסרט מצוייר).

יש בירושלים בגבעת שאול חנות מיוחדת למשקפי ילדים "טרופיק".
הם מעולים. יש להם נסיון רב וגם מבחר ענק.

יש מקום קטן ברמת בית שמש, למי שמכיר שנקרא אופטיקה עין טובה והם מתמחים גם במשקפיים לילדים. יש להם שירות מצויין שכולל הלחמות כשהמשקפיים נשברות - לילדים זה קורה הרבה...

אנחנו עדיין לא ניסינו אבל נעשה זאת עוד כמה שבועות (משקפי ילדים)
בינתיים קיבלנו המלצה חמה היום על רשת "אופטיקיד" שמתמחה במשקפיים לילדים
ראיתי באינטרנט שיש להם כמה סניפים בערים שונות, ויש להם גם אתר.
כאשר אבקר אצלם בהמשך אוכל לדווח.

נראה לי שבלתי אפשרי לעשות הכללה,
כל מקרה לגופו...
לי ולכל משפחתי (הממושקפת) יש נסיון גרוע מאד עם רשת הלפרין גם בקניית משפקיים וגם בעדשות מגע, ושמעתי גם מעוד אנשים תלונות עליהם, אבל זה לא אומר כלום על מקומות זולים אחרים.
אני אישית גם לא הייתי מרוצה מאופטיקנה, יקרים ופלצנים, אבל אולי זה גם תלוי באיזה סניף זה.
יש מקומות זולים ואמינים (יש מקום בתל אביב, ליד עזריאלי, שאני לא זוכרת כרגע את שמו אבל יכולה לברר, שהוא זול יחסית אבל גם אמין וגם, הם מאד סבלניים, מה שחשוב מאד למתלבטים כרונים שצריכים להחליט על מסגרת למשקפיים...)
יש מקומות יקרים ואמינים, יש מקומות זולים וגרועים, יש מקומות יקרים וגרועים...
כדאי לשמוע המלצות מאנשים שאתה סומך עליהם לגבי מקומות ספציפיים.
וגם לי איכשהו תמיד נראה עדיף ללכת למקומות הקטנים עם יחס אישי ולא לסניפים של רשתות גדולות.

צוויליך:
האם אתם קרובים לירושלים? - יש לי המלצה שם.

ובקשר להלפרין וכיוב'- זה עדיין לא כזה זול, והם אמורים להיות מספיק בסדר.
חנויות של חרדים בד"כ מבינות במשקפי ילדים- כי יש שם אחוז גבוה של ילדים משקפופרים.

שני דברים שחשוב לוודא:
1) שהעדשה תהיה מפלסטיק + ציפוי כחול נגד קרינה (בחנות יודעים מה זה)
2) אם יש מספר גבוה- יש אופציה לכווץ את עובי העדשה. זה מייקר את העסק, אבל שווה את זה.

הורים לממושקפים:

מה דעתכם על קנית משקפיים בחנות זולה בסגנון רשת הרב מיכאל הלפרין או דומיו
לעומת קניה בחנות שאמורה להיות מקצועית יותר ושם עולה פי 3 ובעצם אני לא יודע מה עושה אותם למקצועיים יותר.
האם יש איזה קסם או יכולת שמשפיעים על התוצר (= המשקפיים)?
רק אוסיף שאנו לא עושים את הבדיקה שם אלא בבי"ח במכון מתמחה בילדים.

תודה ושבת שלום

צוויל

לא, למה? זה דף חשוב.
בעיקר הוא חשוב כי הוא מפריך את המיתוס שהטיפול היחיד להידרדרות הראייה הוא משקפיים.

שגית,
בתל-אביב סימה מיכאלי, טל. 03-6959174 (אני מקווה שהיא לא עברה דירה).
היא מטפלת גם באופן פרטני וגם בסדנאות לכמה אנשים. בסדנה זה פשוט יותר זול.
איתי בסדנה היתה ילדה, אולי גדולה בשנתיים שלוש מאגם, והשיפור אצלה היה מהיר באופן מדהים (ילדים מגיבים יותר טוב, ואמא שלה גם הקפידה איתה על התירגול).

בבית המרקחת ההומיאופטי "הומגליל" ברח' בן יהודה בתל אביב קניתי משקפיים מיוחדים שהמציאה מטפלת בעיניים וכו', שאינם אופטיים: בגיזרת משקפי ג'ון לנון בערך, יש במקום עדשות - "עדשות" מחומר פלסטי שחור מחורר. אלה משקפי תירגול.
צפיתי בהם בטלביזיה, וגם בנסיעות באוטו (כשאני לא נוהגת) וזה מדהים! אני רואה איתם כמעט 6:6! (יש לי "צילינדר", כך שזה המקסימום שלי). שכחתי מה שמה, נדמה לי שאסתר משהו, אבל אפשר לברר בבית המרקחת.
צריך להרכיב אותם יום יום, מתחילים מכמה דקות ומגבירים בהדרגה, וזה אמור לתקן את הראייה.
לצערי, לא הרכבתי אותם בתדירות מספקת (אני לא רואה טלביזיה כמעט, ובמחשב אי אפשר להשתמש בהם), אבל כבר ראיתי שיפור.

היה לי פעם מאמר שהורדתי מהאינטרנט על "הונאת האופטומטריסטים" הגדולה: למה משקפי ראייה רק מנציחים את הבעיה, ומה הסיבות האמיתיות להתקלקלות העיניים. חיפשתי וחיפשתי ולא הצלחתי למצוא אותו, ואני לא זוכרת דרך איזה אתר הגעתי אליו. כל חיפושי עלו בתוהו.

אני זוכרת כמה עצות, במיוחד לילדים:
[list]
[*] להמעיט בשהות בתוך חללים סגורים. הקטנת טווח הראייה פוגעת בראייה.
[*] להיות הרבה בחוץ, במיוחד בשעות שלא סובלים מסינוור מהשמש או במקומות מוצלים, ולהסתכל הרחק.
[*] קריאה וכתיבה מקלקלות את העיניים (כמו גם מחשבים וצפייה בטלביזיה).
[/list]

אם אני לא טועה, יש לי ידיד שזה המקצוע שלו.
אני לא יודעת אם הוא מתעסק עם ילדים, ןבכל מקרה, הוא עובד רק בתל אביב.
אם לא אשכח, אתקשר אליו מחר ואתעניין עבורך.

אצל ההורים שלי פעם היה הספר הזה - הוא נקרא "ראייה ללא משקפיים", אם אני לא טועה. קשה לי להאמין שהוא עדיין שם. דפדפתי בו בזמנו, ואני עושה פה ושם את התרגילים, בעיקר כי את רוב היום אני מבלה בנעיצת מבט במסך, וזה לא טוב לאף אחד, גם למי שראייתם מושלמת. שווה ניסיון - אולי בספריות, חנויות ספרים משומשים וכו'.

כן כן. זה האיש אותו אני פגשתי.

ישראל רוזמן מכליל עוסק בזה. זו אכן נגזרת של שיטת אלכסנדר.
אני לא יודעת אם מתאים לילדים.
שגית, אם את רוצה לנסות לדבר איתו ולא תמצאי את הטלפון ב144, אנסה להשיג אותו.

ליובל יש משקפיים. (יש? בדיוק היום הוא שבר (עוד) זוג )-: )
כיום הוא בן 3. הוא מרכיב אותם מגיל שנה.
לא טיפלנו באמצעות תרגילים כי הוא היה קטן מדי, והיתה לו בעיה של פזילה.
טוב שאיתרתם את קוצר הראיה בזמן.
אנחנו לא עלינו על זה בזמן וזה עלה לנו בפזילה )-:

אם יש לך עוד שאלות - אשמח לענות.

אני ראיתי ספר בעברית, במין הוצאה חצי פפרטית,
אבל הנה "משהו" Amazon:0805002413 שמצאתי אמאזון.

אני מכירה.
ראיתי ספר - השיטה נקראת שיטת "בייטס", לא מבטיחים שיפור בראיה, אבל לפעמים זה עוזר.
הרעיון - מיקוד הראיה מבוצע באמצעות שרירים. תאמן אותם - והראיה תהיה ממוקדת.

פגשתי מטפל - איפשהו בקריות (אני לא זוכרת איך קוראים לו, אם תתקלי בשמות, אולי אוכל להזכר אם זה הוא. ספציפית לי לא היה קליק אתו, ואני לא יודעת אם הוא עובד עם ילדים).
עד כמה שהבנתי ממנו - זה די דומה לאלכסנדר (אין לי מושג מה זה), אבל התרגילים הם לעיניים.

האמת - לי זה היה די מיגע, לא התאים לי לתרגל, וחזרתי למשקפיים.
אם כי התרגילים עצמם די שיעשעו אותי - לגלות דברים על העיניים, אפילו מענין. אני חושבת שזה יכול להיות מענין לילדים באותה מידה, אבל דרושה ההתמדה - ככל הנראה, גם בעזרתכם. (אולי באותה חבילה, גם את תתרגלי - להזיק זה לא יזיק.)

לאחרונה אגם (5) החל להתלונן על כך שהוא לא רואה כל כך טוב.
ניגשנו לרופא עיניים שערך בדיקה ומצא שיש לו -75. בעין ימין -5. בעין שמאל. הוא אומר שזה גבולי מאוד ונחזור עוד חצי שנה לביקורת.
מצד אחד, העניין גנטי (מהצד שלי), אם כי לא מוקדם כל כך. מצד שני שמעתי שאפשר לטפל בקוצר ראייה בדרכים שהן לא משקפיים?
למי יש מידע? מי מוכן לשתף?