אוברדרפט הוא מחלה שנגרמת עקב צרכנות יתר, ממש כמו השמנת יתר. לכן הטיפול בהן צריך להיות דומה.
להסבר זה שלושה שלבים:
- ) הגורם לתופעה.
- ) בניית מודעות
- ) התמודדות.
הגורם לתופעה:
_
הגורם לתופעה הוא המערכת התעשייתית המשתכללת ומייצרת כל הזמן בקצב גבוה יותר. כך כמות המוצרים שמוצעת למכירה גדולה בהרבה יותר ממה שאנחנו צריכים.
כמשל נבחן את מאפיות הלחם בישראל
לכאורה המאפיות מוגבלות בכמות היצור שלהן כי במדינה שלנו יש רק 7 מיליון אנשים ולכן אין טעם ליצר כמות לחם גדולה יותר מאשר כמות הלחם שנצרכת על ידי 7 מיליון אנשים.
היות ויכולת היצור של המאפיות המשתכללות כל הזמן גבוהה יותר (מה שנקרא עודף תפוקה) הן פועלות ליצור צריכה מדומה אותה הן תספקנה.
המאפיות מפתות אותנו לצרוך יותר לחם או להעדיף סוגים שונים של ככרות לחם יקרות, כמו דיאט, קל דגנים, קמח מלא.
סביב כל סוג של לחם יקר יותר בונים אידאולוגיה שמסבירה למה צריך אותו והלחץ החברתי מניע אותנו לקנות אותו.
כמובן שהם גם יעשו הכל כדי שהלקוחות לא יקנו את הלחם האחיד שבאופן עקרוני עשוי בדיוק מאותם חומרים. קניית היתר של הלחם גורמת לשתי תופעות:
- ) השמנה עקב צריכה של מוצר שאנחנו לא צריכים
- ) הגדלת ההוצאות או במילים אחרות אוברדרפט.
בהקשר של משיכת יתר המרוויחים מהתהליך הם הבנקים.
הם מעודדים את הלקוחות שלהם לקנות מהבנק כסף או ליתר דיוק מוכרים להם מוצר בשם "אוברדרפט".
אחר כך, כאשר הקרס נעוץ קלות בחיך, הבנקים מוכרים מוצר נוסף לאותם אנשים. מוצר הנקרא "הלוואה".
את ההלוואה מחזירים מיצירת אוברדרפט חדש וכן הלאה.
בניית מודעות
_
ניתן ללמוד על ההשקעה האדירה בעומס שהם מפעילים על המוח שלנו כאשר בוחנים עלות של מוצר הנמצא על המדף.
מהר מאד מגלים שרק חלק קטן מאד מעלות המוצר היא עלות היצור. לדוגמה, כיכר לחם מיוחד עולה לפחות 10 שקלים ועלות היצור שלה פחות משקל).
הסיבה לעלות הגבוהה היא שאנחנו מממנים את אותם הגופים שמעודדים אותנו לצרוך מעבר לצרכים האמיתיים שלנו.
לשם דוגמה, ערוצים 2 ו 10 מממומנים כולם מהפרשים אלו. כל מטרתם היא לעודד אותנו לקנות עוד שמפו ועוד סבון (לכאורה בזול).
לכן הפתרון מתחיל בחינוך ומודעות.
ממש כמו שאנחנו מלמדים את עצמנו לא לעוט על אוכל כי אנחנו יודעים שאחר כך כואבת הבטן, עולים במשקל ומרגישים רע כך צריך להפסיק להוציא כסף.
ממש כמו שאנחנו מודעים לכך שלגוף שלנו יש צריכה מסוימת של אנרגיה ועלינו להתאים את המזון שאנחנו אוכלים לצרכי הגוף עלינו להתאים את הצריכה שלנו להכנסה.
כל חריגה תביא להשמנת יתר של האוברדרפט.
התמודדות:
_
כמו בהשמנה, החשוב הוא להציג את המשמעויות. ממש כמו שלא אוכלים סופגניה מגרה כי יש בה 1000 קלוריות. צריך להבין למשל ש:
- ) אוברדרפט לא עוזר לגמור את החודש אלא להפך. האוברדרפט גורם לכך שההכנסה הפנויה קטנה יותר כי משלמים ריבית. הדבר משול לאדם ששותה כדי לשכוח את חרפת השתיה (לקוח מהנסיך הקטן).
- ) כדאי לחשב כמה עולה האוברדרפט במונחים של שעות עבודה ולא במונחים של כסף. פתאם מסתבר שאנחנו עובדים יום יומיים או אפילו שבוע בחודש בשביל הבנק. ממש כמו עבדים נרצעים.
- ) כדאי לעשות רשימה של הכנסות והוצאות ולראות לאן הכסף הולך
- ) חשוב לזכור שהמנגנון שמעודד אותנו לצרוך הוא משומן מאד, יעיל מאד ומכיר את נקודות התורפה שלנו.
- ) צריך לחשוב טוב טוב לפני כל הוצאה של כסף. אני צריך את זה או לא?
צריך פשוט להגיד לא.
בהצלחה.
אוברדרפט הוא מחלה שנגרמת עקב צרכנות יתר, ממש כמו השמנת יתר. לכן הטיפול בהן צריך להיות דומה.
להסבר זה שלושה שלבים:
[list]
[*] ) הגורם לתופעה.
[*] ) בניית מודעות
[*] ) התמודדות.
[/list]
הגורם לתופעה:
[u]_[/u]
הגורם לתופעה הוא המערכת התעשייתית המשתכללת ומייצרת כל הזמן בקצב גבוה יותר. כך כמות המוצרים שמוצעת למכירה גדולה בהרבה יותר ממה שאנחנו צריכים.
כמשל נבחן את מאפיות הלחם בישראל
לכאורה המאפיות מוגבלות בכמות היצור שלהן כי במדינה שלנו יש רק 7 מיליון אנשים ולכן אין טעם ליצר כמות לחם גדולה יותר מאשר כמות הלחם שנצרכת על ידי 7 מיליון אנשים.
היות ויכולת היצור של המאפיות המשתכללות כל הזמן גבוהה יותר (מה שנקרא עודף תפוקה) הן פועלות ליצור צריכה מדומה אותה הן תספקנה.
המאפיות מפתות אותנו לצרוך יותר לחם או להעדיף סוגים שונים של ככרות לחם יקרות, כמו דיאט, קל דגנים, קמח מלא.
סביב כל סוג של לחם יקר יותר בונים אידאולוגיה שמסבירה למה צריך אותו והלחץ החברתי מניע אותנו לקנות אותו.
כמובן שהם גם יעשו הכל כדי שהלקוחות לא יקנו את הלחם האחיד שבאופן עקרוני עשוי בדיוק מאותם חומרים. קניית היתר של הלחם גורמת לשתי תופעות:
[list]
[*] ) השמנה עקב צריכה של מוצר שאנחנו לא צריכים
[*] ) הגדלת ההוצאות או במילים אחרות אוברדרפט.
[/list]
בהקשר של משיכת יתר המרוויחים מהתהליך הם הבנקים.
הם מעודדים את הלקוחות שלהם לקנות מהבנק כסף או ליתר דיוק מוכרים להם מוצר בשם "אוברדרפט".
אחר כך, כאשר הקרס נעוץ קלות בחיך, הבנקים מוכרים מוצר נוסף לאותם אנשים. מוצר הנקרא "הלוואה".
את ההלוואה מחזירים מיצירת אוברדרפט חדש וכן הלאה.
בניית מודעות
[u]_[/u]
ניתן ללמוד על ההשקעה האדירה בעומס שהם מפעילים על המוח שלנו כאשר בוחנים עלות של מוצר הנמצא על המדף.
מהר מאד מגלים שרק חלק קטן מאד מעלות המוצר היא עלות היצור. לדוגמה, כיכר לחם מיוחד עולה לפחות 10 שקלים ועלות היצור שלה פחות משקל).
הסיבה לעלות הגבוהה היא שאנחנו מממנים את אותם הגופים שמעודדים אותנו לצרוך מעבר לצרכים האמיתיים שלנו.
לשם דוגמה, ערוצים 2 ו 10 מממומנים כולם מהפרשים אלו. כל מטרתם היא לעודד אותנו לקנות עוד שמפו ועוד סבון (לכאורה בזול).
לכן הפתרון מתחיל בחינוך ומודעות.
ממש כמו שאנחנו מלמדים את עצמנו לא לעוט על אוכל כי אנחנו יודעים שאחר כך כואבת הבטן, עולים במשקל ומרגישים רע כך צריך להפסיק להוציא כסף.
ממש כמו שאנחנו מודעים לכך שלגוף שלנו יש צריכה מסוימת של אנרגיה ועלינו להתאים את המזון שאנחנו אוכלים לצרכי הגוף עלינו להתאים את הצריכה שלנו להכנסה.
כל חריגה תביא להשמנת יתר של האוברדרפט.
התמודדות:
[u]_[/u]
כמו בהשמנה, החשוב הוא להציג את המשמעויות. ממש כמו שלא אוכלים סופגניה מגרה כי יש בה 1000 קלוריות. צריך להבין למשל ש:
[list]
[*] ) אוברדרפט לא עוזר לגמור את החודש אלא להפך. האוברדרפט גורם לכך שההכנסה הפנויה קטנה יותר כי משלמים ריבית. הדבר משול לאדם ששותה כדי לשכוח את חרפת השתיה (לקוח מהנסיך הקטן).
[*] ) כדאי לחשב כמה עולה האוברדרפט במונחים של שעות עבודה ולא במונחים של כסף. פתאם מסתבר שאנחנו עובדים יום יומיים או אפילו שבוע בחודש בשביל הבנק. ממש כמו עבדים נרצעים.
[*] ) כדאי לעשות רשימה של הכנסות והוצאות ולראות לאן הכסף הולך
[*] ) חשוב לזכור שהמנגנון שמעודד אותנו לצרוך הוא משומן מאד, יעיל מאד ומכיר את נקודות התורפה שלנו.
[*] ) צריך לחשוב טוב טוב לפני כל הוצאה של כסף. אני צריך את זה או לא?
[/list]
צריך פשוט להגיד לא.
בהצלחה.