מה שלומך נועה?
חשבתי לעצמי שאם כבר קיבלתי עצה ממך אולי אני אוכל לקבל עוד עצה, לפני שנה בערך אפילו קצת יותר משנה התאהבתי במישהי והיינו ביחד אחרי שניפרדנו לא נמשכתי למישהי כמו שנמשכתי ורציתי אותה. אבל פגשתי בחורה שהדהימה אותי ברמות מטורפות. אני לא ידעתי שאני יוכל להמשך אליה ככה יש לה אופי מדהים! בכל אופן אני רציתי אותה היא רצתה אותי ומשום מה... היא התחמקה מלדבר איתי על זה לא יודע למה.. ועכשיו הבנתי שיש לה חבר.
נשברתי.! מה את מציעה לי לעשות? אני אשמח לקבל עצה. תודה

הבנתי אותך נועה תודה בכל מקרה

לא. רק משחק החיים :-)

ובכן נועה תודה רבה לך והשם שלי עידן עזרת לי מאוד לא חשבתי שהתגובה תיהיה תוך יום אבל אני שמח שענית כמה שיותר מהר כי רק ימי שישי אני מעביר את הסדנא למשחק, רציתי רק לדעת אם את למדת משחק ? או שאת לומדת משחק?

אני חייב לציין דבר אחד אני יודע שאנשים כותבים כאן על עצמם ועל איך שהם מרגישים ביום יום ושהכל נראה להם צורה של משחק כלשהוא אבל אני היום בפעם הראשונה קראתי כמה קטעים באתר הזה ו.. מה שבאמת הרשים אותי זה מה שאור כתבה ב-2\10 זה באמת יפה.
האמת שאני רק כיתה י'א ואני התחלתי לא מזמן להעביר סדנאות של משחק והחיים הם באמת צורה של משחק זאת אומרת אתה קם בבוקר יוצא לרחוב מתנהג לאנשים איך שאתה מתנהג,כל יום זה שונה אתה מסתכל סביב ואתה רואה סוגים שונים של אנשים שמשתמשים במשחק הם יכולים לשנות את עצמם את הגישה שלהם וכו'.. אם תוכלו לתת לי קצת כלים שאני יוכל להמשיך בדרך הלימוד שלי בסדנא אני אשמח. תודה

הי אור
נכנסתי לדרוש בשלומך, מקוה שאת בטוב
מתוקה

נועה יקרה
תודה ..יום ההולדת "עבר בשלום" ואפילו היה נחמד..
חוצמזה שלומי טוב ומה שלומך ?

רק עכשיו ראיתי אז מזל טוב גם ממני |בלונים| |בלונים| |בלונים| |בלונים| |בלונים|

אור, יומהולדת שמח @}
מקווה שאת מרגישה טוב.

נכנסתי כדי למחוק את מה שכתבתי קודם ורגע לפני החלטתי להשאיר את זה כאן, ולו כדי להזכיר לעצמי שכך הרגשתי ועכשיו מרגישה אחרת. בשעתיים האחרונות התחלתי לנקות את החדר ולהזיז דברים ממקום למקום (שותפה שלי חשבה שהתחרפנתי :-) בכל זאת אמצע הלילה..)
אני אוהבת את השעות הקטנות של הלילה... רצים לי מיליון דברים בראש אבל אני לא במוזה של כתיבה..לא היום לפחות.
אז פורשת, לילה טוב ZZZ
אור

אל תכעסי על עצמך, חבל על האנרגיה, תשחררי את מה שצריך לצאת.
זה קורה לכל בן אדם רגיש מדי פעם (-:

תקראי בערוץ השני..
ר.

כשפתחתי לראשונה את הדף הזה הייתי במקום לא טוב, הרגשתי שכאילו הלכתי לאיבוד לעצמי, הרגשתי מנותקת, הרגשתי ריקנות שאני לא יכולה להסביר במילים, הרגשתי שאני בתוך משחק, לכן בחרתי בשם [po]משחק החיים[/po] ... כעסתי על החברים הקרובים שלי, למרות שלכאורה לא היתה לי סיבה לכעוס..כעסתי גם על עצמי, כעסתי על כל העולם
לפתע אני מרגישה באותו מקום... אני יודעת שאני במקום אחר אבל מרגישה כמו אז...
בחודשיים האחרונים הייתי עסוקה מאוד בעבודה, הייתי כל הזמן בעשייה והתקרבתי מחדש לחברים הקרובים שלי ששמחו לראות ש"חזרתי לעצמי" , אפילו חזרתי לכתוב כאן והכתיבה עשתה לי טוב.. ומה קרה עכשיו ? לא יודעת לשים את האצבע מה בדיוק גרם לשינוי עכשיו, אולי בעצם אני יודעת, אבל זה לא משהו שהעליתי כאן, גם לא הרגשתי צורך להעלות כאן..
בלי קשר ועם קשר עוד ימים ספורים יש לי יומהולדת..בדרך כלל אצלי התקופה של לפני היומהולדת היא תקופה של חשבון נפש .. התבוננות על המקום שבו אני נמצאת מכל הבחינות.. השנה חשבתי שזה לא קורה לי...הרגשתי עד היום טוב, לא שאלתי את עצמי יותר מדי שאלות, הייתי עסוקה בכל השינויים הקטנים שאני עוברת וזה מה שהעסיק אותי.. והיום קרה משהו..כנראה נפילת מתח, לא משהו דרמטי ולא משהו שמישהו יבין, זה ביני לבין עצמי, אז למה אני בכלל כותבת עכשיו ?את מי זה מעניין בכלל.. לא יודעת...

היי.. נפילת מתח ..לא יודעת מה עובר עלי אבל הדמעות פתאום לא מפסיקות לרדת...

אהלן
אני רואה שגם אתה התעוררת יחסית מוקדם..
בד"כ לא עובדת בשישי..רק בגלל המעבר..
כל כך קפוא בחוץ ואולי אוותר על רעיון הצביעה...התכוונתי לצבוע את המסגרת של הויטרינה של המשרד, בינתיים הכל מתעכב כי עדיין לא הביאו לי את המפתחות למשרד אז חתכתי הביתה..
אני אחזור עכשיו :(
ביי בינתיים..

בוקר טוב !
את עובדת בשישי ??
אני אסתכל (-:
ר.

בוקר טוב ר
_קניתי אתמול גרביים במגה, מהסוג של שלוש בעשר.. עכשיו היה כתוב שזה למידות 42-47, אני נועל 47-48, תלוי בחברה, אבל אמרתי סבבה זה יהיה טוב.
אז, זהו.. שזה יותר נוטה ל-42 מאשר ל-47. אולי הם התכוונו שב-47 זה מכסה את העקב.._ :-) צוחקת..

[u]ויש לי הרגשה ששנינו נישן מצוין הלילה.. לא כבשים ולא מנטרות..[/u] צדקת! לא כבשים ולא מנטרות, לא הלילה לפחות
מקווה שגם לך היתה שינה עמוקה נטולת רעשים, כבשים, ומנטרות מסוג השמיכות ובכלל מכל סוג :-)

יוצאת לעבודה...תפתח את הערוץ השני - המקורות מדווחים שהגיעה "ידיעה חדשה" :-)

שיהיה יום מקסים
אור.

היי (-:

עכשיו שאני לבוש חם וקלוח אני יכול להתיישב לכתוב.
קניתי אתמול גרביים במגה, מהסוג של שלוש בעשר.. עכשיו היה כתוב שזה למידות 42-47, אני נועל 47-48, תלוי בחברה, אבל אמרתי סבבה זה יהיה טוב.
אז, זהו.. שזה יותר נוטה ל-42 מאשר ל-47. אולי הם התכוונו שב-47 זה מכסה את העקב..

חזרתי עכשיו מקריית אונו, ואחרי זה הייתי אצל חברים בתל אביב (יותר נכון רמת אביב). בנסיעה חזרה כבר הרגשתי את העייפות שאני מרגיש עכשיו ויש לי הרגשה ששנינו נישן מצוין הלילה.. לא כבשים ולא מנטרות.. אני מתאר לעצמי שאת כבר עמוק עמוק בשינה.

ההרצאה הייתה סבירה, בעיקר פגשתי חברים וזה היה נחמד, הנסיעה קצת התישה אותי, אבל לא נורא, בשביל זה אני עכשיו הולך לישון.
אני מרגיש את העיניים נעצמות.. (-:

אז שיהיה לך לילה מצוין, שינה עמוקה, והרבה שקט ZZZ
ר.

הי (-:

חזרתי מההרצאה
אני אלך למקלחת מהירה
ותיכף אכתוב
ר.

היי ר

[u]כבר למדתי שבסוף השינה תגיע, יותר מאוחר, יום אחרי, אבל היא תגיע.. כשהגוף יהיה מספיק עייף הוא יירדם.[/u]
נראה לי שהגוף שלי כבר מספיק עייף היום והגיע הזמן לשינה עמוקה, במחשבה שנייה עדיף שלא אצא בהצהרות, בסוף אני עוד אמצא את עצמי סופרת כבשים או ממלמלת מנטרות...

[u]פעם הייתי מאשפז את עצמי מול הטלוויזיה ובוהה בה[/u] :-) מאשפז את עצמך..., אהבתי את התיאור.. :-)

מקווה שהיה לך יום נחמד..מה שבטוח ששיחה טובה עם הבוסית ועוד לפני סוף השבוע - זה תמיד טוב...

[u]אמרו שסוף השבוע הולך להיות חורפי, גשום, קר ומבאס... נמאס מהסופי שבוע החורפיים האלה.._ גם לי נמאס... ואני כבר מתגעגעת לרכיבה שלי בפארק, יצאתי השבוע לרכב וזה היה ממש סיוטי, ממש התאבדות... אבל אני מקווה שהחורף הזה עומד להסתיים... < מעדיפה תמיד חום על קור> _אז אני מתחיל להכין את מלאי ה DVD לשבת.[/u] זה החלק הכייפי של החורף..

לנו כבר אין כמעט שנה כבלים בדירה...בעצם לא קולטים אצלנו שום ערוץ...חברים חושבים שזו מופרעות אבל התרגלנו..גם כי אין ממש מה לראות וחוצמזה למי יש זמן וכוח לראות טלויזיה...יש כל כך הרבה דברים אחרים לעשות והטלויזיה לפעמים מקרקעת אותך שעות לכורסא... יש רגעים שזה חסר אבל אז רצים להביא סרט

זהו..נראה לי שאפרוש למרות שהכתיבה כאן העירה אותי לגמרי, אבל מה לעשות הכבשים מחכות לי..

לילה טוב ZZZ
אור

היי מתוקה!
מה שלומך ?
[u]מקוה שאפשר עוד להשחיל פה משפט או שניים, הדף הזה מתמלא במהירות מסחררת[/u] בטח שאפשר :-) אני אשמח אם תכתבי יותר, כתבתי לך גם בדף שלך ושמתי לב שקצת נעלמת..
אז המפגש בסופ"ש הזה גם התבטל ? אני נשארת הסופ"ש במרכז ואשמח אם נוכל להיפגש, אפשר גם ללכת לאכול סושי אם תרצי..
הלכת כבר לארוחה עם החברה ?
בכל מקרה אני אשמח שנדבר לנו סופסוף
שיהיה סופ"ש מקסים וחמים
אור

היי אור
מה שלומך?
מקוה שאפשר עוד להשחיל פה משפט או שניים, הדף הזה מתמלא במהירות מסחררת
כנראה ששוב לא יצא לנו להיפגש כי עומד להיות סופ"ש גשום,
בכל מקרה שיהיה סופ"ש נעים
דברי איתי :-)

היי, הגעתי...
עוברת שנייה לערוץ השני

היי
הדף הקודם היה על המחשב שלי כתוב איזה שעתיים-שלוש, התחלתי לכתוב ואז נכנסתי לשיחה עם הבוסית שלי, שהייתה מאד טובה, ואז עליתי לדירה כדי שאיזה מתקין דודים יבוא לראות מה צריך לעשות. ועכשיו כשחזרתי זה היה נראה לי טיפשי להמשיך אותו ברצף, אז הוספתי אותו והתחלתי את זה החדש..


שבוע הבא יתקינו לי דוד נורמאלי בדירה. בעלת הדירה הייתה ממש בסדר, כי המתקן אטמור הזה שיש שם שווה לת*ת.. (-: את לא מאמינה איזה סרט זה היה עם הדיירת הקודם שיצאה, אבל אני ממש מרוצה מהדירה היא מאד נעימה. וכשיהיה מים חמים כמו שצריך, אז בכלל יהיה כיף (-:

אמרו שסוף השבוע הולך להיות חורפי, גשום, קר ומבאס... נמאס מהסופי שבוע החורפיים האלה.. אז אני מתחיל להכין את מלאי ה DVD לשבת.

אני אוהב את איך שאת כותבת (-: אבל מה זה תה"ש ?

אני לא מכיר את השיר של בריאן אינו, לפחות לא בשם, אולי שמעתי אותו, אבל לא באופן ספציפי. לכל אחד יש את השירים שמזכירים לו אווירה מסוימת ומחברים אותו לפעמים למקום וזמן אחר.. זה חלק מהיופי במוזיקה.. אני מוכרח להודות שלמרות שיש לי הרבה דיסקים, בבית לא יצא לי עד היום להאזין הרבה, גם בגלל שבקיבוץ היה לי כבלים.
האמת שעכשיו, שהחלטתי שלפחות כרגע אני לא עושה כבלים, גם כי אני לא רואה הרבה טלוויזיה, וגם כי פשוט אין ממש מה לראות, אז אולי אני אשמע יותר.

זהו,
אני אמשיך קצת לעבוד,
מקווה שאת לא מנקרת במעגל (-:
ר.

היי,

הדף חזר, וזה די מדהים הקריאת מחשבות הזאת.. כי כתבתי לך (בערוץ השני (-; )דברים שלא ידעתי שכתבת כאן וכמעט הכל היה כך (לגבי השינה המועטה ).
אני מכיר את זה טוב וגם לי היו הרבה לילות כאלה. בהתחלה הייתי נלחם בחוסר שינה ויכולת להרדם. אחרי זה למדתי לא להלחם בזה. כבר למדתי שבסוף השינה תגיע, יותר מאוחר, יום אחרי, אבל היא תגיע.. כשהגוף יהיה מספיק עייף הוא יירדם. וזה שאת מרגישה עירנית וכאילו לא ישנת כל הלילה דווקא טוב במובן הזה, שלפחות לא תרגישי את הכבדות המעיקה ש 5- שעות שינה מביאות.

אני מכיר את ההרגשה שהמחשבות לא מרפות, ולא תמיד קל להרפות מהן. אז אפשר לנסות.. ולא תמיד זה מצליח (כמו המנטרה). אבל אם תחשבי על המוח כמו רדיו, אפשר להעביר תחנה.. פעם הייתי מאשפז את עצמי מול הטלוויזיה ובוהה בה, קורא ספר, כותב, עושה משהו.. נכון זה שעות קשות ומעצבנות.. איך שלא מסתכלים עליהן..

מקווה שלפחות אתה ישנת שינה עמוקה... (עכשיו נזכרת ששמעתי כל הלילה רעשים מוזרים..יכול להיות שהם עברו ממך אלי ? :-) )

[u]אני שמח שהמעבר שלך עבר בקלות, לפחות ככה זה נשמע, ואני שמח שהוא כיף לך. השינוי כבר זימן לי חוויות חדשות וטובות, ההתכתבות הזאת היא חלק מהן..[/u] המעבר שלי עוד לא ממש עבר...אבל מקווה שאשלים אותו בסופ"ש..
כייף לשמוע שהשינוי שעשית כבר מזמן לך חוויות חדשות וטובות..אני שמחה להיות חלק מהן.. :-)

[u]סיפורי קיבוץ יש בלי סוף, וכל אחד חווה את הדברים אחרת, בסך הכל אין לי רגשות טינה מיוחדים כלפי אף אחד. אם תרצי אני יכול לספר לך אבל בערוץ אחר ובזמן אחר[/u] אכן כל אחד חווה את הדברים אחרת..אני אשמח מאוד לשמוע על החוויה שלך אם וכאשר תרצה...

בלילה הארוך שעברתי חשבתי על שיר מקסים של Brian Eno ,אולי אתה מכיר, הוא מתוך הסרט האיטלקי "חדרו של הבן"
ונקרא : "By this River" ... השיר הזה משרה עלי אווירה מרגיעה, מעט עצובה אבל מחזקת... לא יכולה להסביר במילים, צריך לשמוע את השיר...שיר מדהים... יש שירים שמצליחים לגעת בדיוק בנקודה, בתקופות מסוימות יותר ובתקופות אחרות פחות..כבר הרבה זמן לא שמעתי אותו... אולי עכשיו..
אז.. שיהיה אחלה יום... כייף לך שיש לך חבר'ה טובים בעבודה, זה באמת הכי הכי חשוב
להית'
אור.

בוקר טוב
לילה כזה כבר מזמן לא היה לי..פשוט עינוי..
נכנסתי למיטה סחוטה מעייפות... מכיר שמרגישים את העייפות בכל הגוף..? כך הרגשתי אתמול..אפילו חששתי שלא אתעורר בבוקר בזמן... לא ייאומן אבל לא הצלחתי להירדם...ניסיתי בכל דרך (גם עם המנטרה - רק שאפילו לא היה לי כוח להתרכז במילה) עייפות כבדה כזו כבר הרבה זמן לא חויתי...מה שמוזר שעכשיו אני דיי עירנית... מרגישה שכל הלילה הייתי ערה..(למרות שנרדמתי לפרקים קצרים) ומה שהכי מרגיז זה שחשבתי כל הלילה על העבודה, על דברים שאני צריכה לעשות...ממש עד לפרטים הקטנים ביותר, זה היה בלתי נשלט.. פשוט שכבתי במיטה וחיכיתי שהבוקר כבר יגיע...שהשעון יצלצל.. מכיר את זה ? זה ממש לא כייף...

אבל.... למרות התיאור הבכייני שלי פה יש לי מצב רוח טוב...בכל זאת בוקר יום חמישי...סוף השבוע הגיע...:-) ואני הולכת היום להשתלמות עיונית בתה"ש אז אולי אשלים שם קצת שעות שינה... (האמת אין סיכוי...זו השתלמות מצומצמת וכולם יושבים במעגל אז אין מצב לנקר...)
טוב הולכת להתארגן לי...
שיהיה יום נפלא !
אור

היי חזרתי.... אתה לא מאמין מה עבר עלי..צריכה להתאושש..מקלחת תהיה רעיון מצוין רק לא נראה לי שיש מים חמים :-(

היי אור,

אז את ירושלמית.. (-: טוב לדעת.. ככה בטוח אפשר לחשוף אותך.. נראה לי שאף אחד לא מכיר אותנו..

היום שלי דווקא עבר בסדר, למרות שהייתי מאד עייף מהמחסור בשעות שינה, והיום לשם שינוי אין שום דבר דחוף, ונראה שהימים העמוסים מאחורי. רק שקר בטירוף..

אני שמח שהמעבר שלך עבר בקלות, לפחות ככה זה נשמע, ואני שמח שהוא כיף לך. השינוי כבר זימן לי חוויות חדשות וטובות, ההתכתבות הזאת היא חלק מהן.. (-: סיפורי קיבוץ יש בלי סוף, וכל אחד חווה את הדברים אחרת, בסך הכל אין לי רגשות טינה מיוחדים כלפי אף אחד. אם תרצי אני יכול לספר לך אבל בערוץ אחר ובזמן אחר (-:

השיר של BLUR הוא אמיתי וזה שמו. הוא לא מוכר, אני יודע. אבל הוא אחלה. בקשר למשחק, כן, לפעמים אותו שיר עושה אווירה שונה במקצת, כלומר אני יכול לתאר כמה אווירות שמתאימות לאותו שיר. והשני חבר'ה שאיתי בחדר (יש שניים), הם אחלה וכל הזמן יש צחוקים, מבחינה חברתית, אני באחלה מקום עם אחלה אנשים וזה כלכך חשוב לעבודה..

לא הרגשתי שכתבת מהר, אבל כן יש לי הרגשה שאת במצב רוח טוב (-:

חבר שלי וחברה שלו בדרך אלי ואנחנו יוצאים לאכול, אז אני הולך להתארגן, אני אכנס יותר מאוחר לראות אם חזרת.

תהני בירושלים, (תעשי בובת שלג, אם יש..)
ר. (כמעט חתמתי..)

היי ר, (הפעם אני כמעט רשמתי את השם)
הגעתי הביתה אבל רק לגיחה קצרה... היום עוד לא הסתיים ..המעבר למשרד עדיין בשלבים אבל העיקר שעוברים.
הסתובבתי חצי יום עם כאב ראש בגלל שדיברתי עם כל העולם ואישתו...אבל החצי יום השני היה ממש כייף..נסעתי לשפיים לבחור ציוד למשרד ... התחלה חדשה מרגשת..
ועכשיו חייבת לטוס לירושלים..אירוע משפחתי, אגב אני ירושלמית במקור (עוד פרט נחשף..בסוף עוד יזהו אותי:-) )
אז איך עובר עליך היום..? מקווה שלא היו עוד פנצ'רים מכל סוג..

[u]וזה שינוי גדול, כי הוא גם שינוי תפיסתי לגבי החיים שלי, וסוג של לקיחת אחריות מלאה, לא רק במובן הכלכלי, והוא טוב, אני מרגיש את זה.[/u] אכן שינוי גדול אבל רק מהתיאורים שלך אני מרגישה שהולך להיות לך ממש טוב איתו.. לא חייתי בקיבוץ תקופה ממושכת (רק חודשיים לפני הצבא) אבל אני חושבת שאני יכולה קצת להתחבר למה שתיארת.. ויש לי חברים שחיו בקיבוצים שונים ותיארו תחושות דומות... מקווה שהשינוי ייעשה לך רק טוב ויזמן לך חוויות חדשות ..


[u]playground love, ובכלל כל הפסקול של AIR מהסרט the virgin suicide. שיר מדהים, עם קטע סקסופון מדהים, שאין בו אף תו מיותר, ואף תו חסר. ממש מושלם[/u] יש לי את הדיסק..מסכימה עם כל מילה שלך..

[u]את תצחקי : kool and the gang - get down on it[/u] צוחקת צוחקת :-)

[u]don't know why של נורה ג'ונס - שיר חורף מושלם,[/u] שיר חורף באמת מושלם וגם השיר come away with me
וגם feels like home היא בכלל מדהימה

[u]וגם שיר של blur שנקרא tender, שהוא תמיד נותן לי איזה תחושה של עוצמה ואופטימיות. אני לא יודע להסביר למה.[/u]
לא מכירה... בטוח שזה השם ?

[u]ויש לנו משחק מדי פעם, שנקרא משחק האוירה. אנחנו מתקילים אחד את השני, כשיש שיר פתאום, איזה אווירה הוא משרה, ואז אם הוא שאל אותי למשל, אני צריך לתאר את האסוציאציה של האווירה שהשיר משרה עלי..[/u]
איזה משחק נחמד.. לא קורה שאותו שיר משרה עליכם אוירה שונה בימים שונים ..? נשמע שיש לך שותף כייפי לחדר ..כייף לך

כתבתי מהר...הרגשת ? חייבת פשוט לטוס לירושלים הקפואה..
ביי בינתיים
אור.

נזכרתי !!!

ידעתי שאיך שאני אסיים לכתוב אני אזכר !

אני יושב עם עוד בחור בחדר, ואנחנו אוהבים את אותו סוג מוזיקה שזה אחלה. ויש לנו משחק מדי פעם, שנקרא משחק האוירה. אנחנו מתקילים אחד את השני, כשיש שיר פתאום, איזה אווירה הוא משרה, ואז אם הוא שאל אותי למשל, אני צריך לתאר את האסוציאציה של האווירה שהשיר משרה עלי..

דוגמא :
השיר של נורה ג'ונס משרה עלי אווירה של חורף. תמיד כשאני שומע אותו, כמו עכשיו.. כדי להכנס לאווירה.. אני מדמיין חורף ניו-יורקי כזה, עלי שלכת, אנשים עם מעילים ארוכים, כובעי צמר וצעיפים. תינוק על אמא שלו עם פרצוף אדום מקור מתחת לכובע צמר קטן. הכל במין התנהלות איטית חורפית כזאת. מכוניות חולפות לאט, ויש באויר איזה נקיון של אחרי גשם... וכו.. וכו... (-: (-:

ר

היי אור,

כן אני קיבוצניק בעברי הלא רחוק.. ואני שמח שנכון לעכשיו אני כבר לא. אני מאד אוהב את האיכות חיים בקיבוץ, אבל אני לא אוהב את הביצה שבה חיים הקיבוצניקים.
תקופה מסוימת עכשיו גרתי בשכירות בקיבוץ ונסעתי כל יום לעבודה ועכשיו עזבתי ושכרתי את הדירה בחיפה. וזה שינוי מצוין, והוא עדיין בהתהוות, ככה שאני עוד לא יכול לתת מסקנות סופיות. לוקח לי זמן להתרגל, ושינויים זה לא דבר קל. וזה שינוי גדול, כי הוא גם שינוי תפיסתי לגבי החיים שלי, וסוג של לקיחת אחריות מלאה, לא רק במובן הכלכלי, והוא טוב, אני מרגיש את זה.

שירים שממש אני אוהב והם יותר מסתם שירים לדעתי, אוקי.. אני אנסה להוציא כמה שאני ממש אוהב, שיש לי פה במוזיקה שיש לי בעבודה..

playground love, ובכלל כל הפסקול של AIR מהסרט the virgin suicide. שיר מדהים, עם קטע סקסופון מדהים, שאין בו אף תו מיותר, ואף תו חסר. ממש מושלם.

The scientist של coldplay, שהוא עצוב עד כאב.

את תצחקי : kool and the gang - get down on it - השיר הזה תמיד תמיד עושה לי מצב רוח טוב.

don't know why של נורה ג'ונס - שיר חורף מושלם, הוא ישר מכניס לאווירת חורף. כיף איתו בחורף. לא הייתי מגדיר אותו כשיר "עמוק", אבל הוא בהחלט משרה אווירה מאד ספציפית.

וגם שיר של blur שנקרא tender, שהוא תמיד נותן לי איזה תחושה של עוצמה ואופטימיות. אני לא יודע להסביר למה.

השיר של בק כבר אמרנו..

זהו. אני בטוח שעוד יש הרבה שירים ששכחתי, אבל אלה העיקריים שאני רואה כאן כרגע שאני זוכר.. והיה לי משהו שרציתי לכתוב ועכשיו אני לא זוכר אותו והוא היה כאן לפני שניה, וזה ממש מרגיז שאני לא מצליח להזכר מה רציתי לכתוב.. אז אני מתקתק את המחשבות שלי בתקווה שהוא יעלה, וכמו שאת יכולה או לא יכולה להסיק שאני מקליד ממש מהר.. (-:
טוב, אני פשוט לא מצליח להזכר, אז אולי אם אני אזכר בהמשך אני אכתוב.


אני אחזור לעבוד..
שיהיה לך מעבר קל, והתחלה חדשה ונעימה (-:
ר

בוקר נפלא!
ישנתי ממש טוב...הלכתי לישון מוקדם יחסית והתעוררתי כמעט באופן טבעי (כלומר הייתי ידידותית לשעון המעורר)
לא ייאמן שיום רביעי..השבוע פשוט טס לו, זו תחושה שמלווה אותי בחודשים האחרונים, שהשבועות טסים..לפעמים הייתי רוצה שהם יעברו לאט יותר..
מקווה שגם אתה ישנת טוב, היה נשמע שאתה עייף לפחות כמוני אם לא יותר..
והיום אני עוברת למשרד חדש...זו הרגשה נפלאה, התחלה חדשה..חכיתי לרגע הזה המון זמן...
שייט ..קיבלתי עכשיו טלפון שמחכים לי שם מוקדם מהצפוי...אופפפ ...טוב אני אכתוב מהר ואטוס לי ..

[u]יש עוד כמה שירים כאלה שאני יכול לחשוב עליהם, ואם ממש תתעקשי אני אזכר.[/u] ממש מתעקשת :-)
חייבת לטוס..
שיהיה לך יום מקסים!
אור

<[u]ואני כבר לא מסוגל לאכול את האוכל הקיבוצי ושל המטבחים התעשייתים[/u] ...אתה קיבוצניק לשעבר ?>

אגב...
איך רכבת בקור היום ??? משוגעת (-:
מאד יכול להיות שכבר נרדמת...
חלומות נעימים ולילה טוב ZZZ

היי,

עדיין מטרידים אותי עם המייל הזה, אבל עכשיו לפחות אני מחכה ל review של הבוסית שלי.

בטח שאני מכיר את התחושה שמתעוררים בבוקר, ולא יודעים איפה הראש ואיפה הרגליים, מה מחובר למה, באיזה כיוון הגוף בכלל. בטיול הארוך הראשון שלי, זה היה קורה לי הרבה, הייתי מתעורר, והיה לוקח לי זמן להבין באיזה ארץ אני, איזה אכסניה, מה אני רציתי לעשות היום... שם זה עוד יותר מתחדד..
וכן זה סימן שישנת טוב..

אני חצי צוחק וחצי רציני לגבי הדברים שהבחור אמר. השאלה היא תמיד שאלה של קונטקסט, הקשר ואם בגלל שלא הייתי שם אני לא יודע. הם יכולים להיות מאד יפים בקונטקסט מסוים ויכולים להיות טפשיים ומופרכים לחלוטין בקונטקסט אחר. אבל ממה שאת מתארת לי, זה היה נשמע שזה לא קשור לכלום, וזה היה חסר פרופורציה לגמרי למצב. אז בגלל זה הגבתי ככה (-:

אני לא מכיר את הסרט. אבל זה עשה לי דה ז'ה וו לסרט "שמש נצחית בראש צלול", שיש שם את החידוש של בק ל everybody's gotta learn sometimes, שהוא די מדהים, ואני שומע אותו הרבה. מסוג השירים ש "מפלחים" אותך, ומחלחלים עמוק.. יש עוד כמה שירים כאלה שאני יכול לחשוב עליהם, ואם ממש תתעקשי אני אזכר.

אני חושב שהכי טוב שעשית מה שנכון בשבילך, ואי נעימות היא דבר מאד הגיוני בסיטואציה הזאת, ולא צריך להלחם בה.

עכשיו ? עכשיו הכל בסדר (-:

הספקתי לאכול בורקס, לא רחוק מכאן, ואני לא כל כך אוהב את האוכל הזה, ואני אוכל די בריא, אבל פשוט הייתי כלכך רעב.. והייתי צריך לאכול משהו קרוב. הגוף שלי הסתגל לאוכל דל שומן, ואני כבר לא מסוגל לאכול את האוכל הקיבוצי ושל המטבחים התעשייתים.. האוכל הזה פשוט עושה לי רע, ואני מרוצה מזה..

חזרתי .. ואני אתחיל לקרוא

היי אור, אני בבית !!!

חזרתי מחדר כושר מזמן,והיה ממש כיף, אבל לצערי הייתי צריך לשבת עכשיו איזה שעה לכתוב מייל לעבודה לאיזה לקוח.. וזה היה ממש מעצבן... אבל זה נגמר, ועכשיו אני מת מרעב, ואין לי אוכל בבית !! אולי אני אצא לקנות משהו... אני מאד רוצה לכתוב, אבל קשה לי על בטן ריקה,

אז אני עוד מעט אחזור..
ר.

מקווה בשבילך שהגעת הביתה ו/או שאתה מתזז לך בחדר כושר..
אני עשיתי היום רכיבה של שעה, כמעט עפתי ברוח וחזרתי כחולה (מהקור..)
והמחסור בשעות שינה...עכשיו שהזכרת את זה זה מתחיל להיות מורגש...

הגעתי הביתה...כמה טוב להיות בבית..כאילו מתחיל יום חדש..
עכשיו אני הרבה יותר רגועה ונינוחה... הכי כייף להגיע הביתה, להחליף לטרנינג, לפתוח את המקרר ולגלות שאין כלום במקרה הטוב או שאין כלום וגם נגמר החלב במקרה הרע.. :-) :-( העיקר שאני בבית
כמוך גם אני בקושי ישנתי בלילה...חזרתי מאוחר וכשכבר נכנסתי למיטה היה לי מאוד קשה להירדם..אז החלטתי לנסות את השיטה שלך עם המנטרה רק בזמן שחיפשתי איזו מילה לבחור המחשבות התחילו שוב לצוף ...האמת שלא ממש התאמצתי להילחם בהן..נתתי למחשבות לחלחל, היתה לי תחושת עצבות מוזרה... בסופו של דבר נרדמתי... התעוררתי בבוקר ליום חדש ולקח לי כמה שניות להיזכר במאורעות הערב...מכיר את זה שאתה קם בבוקר ולוקח לך כמה שניות להיזכר איזה יום היום ומה קורה איתך....? אני זוכרת שלפני כמה שנים נפרדתי מחבר שמאוד מאוד אהבתי, בלילה בכיתי בלי סוף עד שנרדמתי ובבוקר התעוררתי מקרני השמש שליטפו אותי, חייכתי לעצמי, פקחתי לאט את העיניים ואז זה היכה בי! נזכרתי היכן אני ומה קרה... "המציאות טפחה על פניי" ותוך שניות חזרתי לבכות..מכיר את ההרגשה הזו של השניות הראשונות בבוקר, רגע לפני שממש מתעוררים ? אבל למה אני מספרת לך את זה ...שכחתי למה..

[u]לקרוא איך דייט נראה בעולם הפנימי של בחורה זה דבר מיוחד, ובגלל שאין מה לעשות גברים ונשים חווים את זה אחרת, וגם כאן לכל אחד יש את החוויה שלו, ספק אם אני יכול להבין אותך לגמרי..[/u] אתה צודק, גברים ונשים אכן חווים דברים אחרת (בהכללה כמובן) וזה מעניין איך ת' למשל חווה את הערב אתמול ובכלל מרתק לדעת מה עובר לכם הגברים בראש בסיטואציות שונות...

ולגבי הסרט, יכול להיות באמת שזה לא היה רעיון כל כך מוצלח..ועדיין הסרט רק חידד לי דברים...אני חושבת שעברתי איזשהו תהליך תוך כדי הצפייה בסרט...אני לא יודעת מה בדיוק היה שם אבל חשתי שדברים אט אט מתבהרים לי... הבנתי שאין שום סיבה בעולם שאחוש כזו מועקה ושבעצם כמו שאמרת הכל נורא פשוט.
[u]את לא חייבת כלום לאף אחד, ועדיין את כולך מרגישה מאוימת. כאילו דוחקים אותך לאיזה פינה.[/u] זה כל כך נכון, כך בדיוק חשתי אתמול והחלטתי לשנות את זה. ידעתי שזה לא הולך להיות לי קל אבל החלטתי להתמודד עם זה ולא לוותר לעצמי.
הסרט נפתח והסתיים בשיר מקסים של DAMIEN RICE ונקרא The Blowers Daughter ... השיר מאוד ריגש אותי בתוך ההקשר של הסרט ובכלל. הסרט הסתיים ויצאנו החוצה, בתוך תוכי כבר החלטתי לסיים את מה שרק התחיל, פשוט להיות כנה איתו ועם עצמי...רק מה...מישהו שם החליט להקשות עלי...מכיר את זה שאתה מחליט לעשות איזשהו צעד ופתאום קורים כל מיני דברים שמקשים על המצב (כאילו שהוא לא קשה גם ככה) ? אז זה בדיוק מה שקרה.. הוא חייך אלי כל הזמן, צוטט לי משפטים מן השיר ואמר כמה טוב לו מהרגע שנפגשנו, סיפר שמזמן לא הרגיש ככה והוסיף שהוא פשוט יודע כמה הולך להיות לנו טוב ביחד..היה לי עצוב כי ידעתי מה שהוא עוד לא יודע, וכי בעצם כבר החלטתי... היה לי עצוב בשבילו וגם בשבילי...החלטתי שהדבר הטוב ביותר שאני יכולה לעשות זה להיות עדינה, ברורה וכנה.. אמרתי לו שהדברים שהוא אומר מלחיצים אותי ושאני מצטערת אבל אני ממש לא במקום שהוא נמצא.. הוא מיד התגונן ואמר שהוא יודע...ושאולי הוא היה צריך להתנהג אחרת אבל הוא התנהג ממש כמו שהוא הרגיש..
[u] מה זה הדברים האלה ?? מאיפה הוא הביא את זה ? הבן אדם חולה...[/u] זה נכון ולא נכון, סה"כ התנהג כמו שהרגיש, יכול להיות שהוא קצת נסחף אבל אם הרי זה היה הדדי זה היה מרגיש אחרת..לא ?
הוא אמר לי שאני מקיפה את עצמי בחומות ולא נותנת לו לשבור אותן... הוא אמר שהוא מרגיש שאין לו חומות איתי ושאל מה לא בסדר בזה... לא היה לי מה לענות לו... הזכרתי לו שוב ושוב שאנחנו עוד לא ממש מכירים ושדברים מתפתחים אצלי בהדרגה..הוא אמר שהוא מבין את זה ומקבל את זה..(אבל זה לא ממש נכון כי הוא קיוה שאתנהג אחרת ולא הסתיר זאת)
אבל למה אני משחזרת , אין טעם נכון ? אז דיי.
[u]אבל השאלה הפשוטה היא האם היה לך כיף ? בא לך לפגוש אותו שוב ? יופי. לא בא לך ? אז לא, הוא ישרוד אני בטוח[/u]
אני חושבת שהוא ישרוד, זה הסתיים והוא נפגע מאוד (אמרתי לו שאני לא חושבת שאני ארצה לראות אותו שוב) הוא אמר בסוף שהוא חושב שזו תהיה טעות גדולה מצידי לא להתקשר אליו יותר. .. הלכתי..תחושת הקלה מעורבת..ועכשיו?

תודה !

מעברים זה דבר מעצבן אני מסכים. בתור אחד שעבר עכשיו דירה, אני נזכרתי מחדש למה אף פעם לא הסכמתי לעבוד ב MOVING... סיוט.

אני תקוע פה בעבודה, מחכה שהבוסית שלי תתפנה אלי, כי כמובן שמגיע מייל מלקוח בסוף היום בחמש וחצי אחרי הצהריים, ואני צריך לענות לו, וזה צריך לעבור דרכה. ואני כבר ממש מת ללכת הביתה ולרוץ בחדר כושר, ומתחיל להרגיש את המחסור בשעות שינה..

ואיך שכחתי ...מזל טוב על החיבור לאינטרנט.. !!

היי ר, מה ניש'? אני כותבת מהעבודה, יום לחוץ מאוד אבל הייתי חייבת להיכנס לרגע לומר שלום.. :-) אני עוברת מחר משרד אז יש סביבי בלאגן שאי אפשר לתאר במילים ומרוב טלפונים וריצות כל היום מתפוצץ לי הראש... גם שכחתי שצריך לשתות ולאכול...
קראתי רק את הפסקה הראשונה שלך וצחקתי... מבינה שהיה לך בוקר נפלא ומשעשע..
והפנצ'ר שהגיע לקינוח שיקף כנראה את מצבך..."הוציאו לך את כל האוויר.." :-)
טוב חוזרת לעבודה..אין לי כאן כל כך פרטיות...מקווה לסיים כאן בקרוב
ביי בינתיים,
מקווה שעשית restart ליום, זה מה שאני נוהגת לעשות כשהיום מתחיל ברגל שמאל
אור.

היי אור,

את די מצחיקה אותי (-: אם היית יודעת איזה בוקר היה לי,אז היית יודעת שלהוציא ממני צחוק עכשיו, זה כמו להוציא הודעה באשמה מזאב רוזנשטיין..
לא ישנתי טוב, התעוררתי מאד מוקדם. המתקין אינטרנט של HOT לקח ברצינות את ההגדרה בין 7 וחצי לתשע, והגיע בדקה לתשע. דבר ראשון שהוא עשה, זה להכנס לשירותים שלי, ואחרי שהוא סיים הוא התקין איזה שעה באיטיות מעצבנת. בסוף הייתי צריך את הססמא להתחבר, ושכחתי אותה בעבודה. אז התקשרתי לאיזה 10 אנשים, אף אחד לא ענה. בסוף הצלחתי להריץ מישהו. וכשכבר ירדתי לעבודה והגעתי בעשר ורבע בערך.. גיליתי פנצ'ר בגלגל האחורי איך שיצאתי מהאוטו.. וישר נסעתי לתקן אותו, ככה התחלתי את היום.. (-: עכשיו אני רגוע, אבל זה היה ממש ממש מרגיז.

אני אשתדל להמנע מציטוטים. אני מסכים איתך, אני גם מרגיש שזה קצת מגביל, וזה יוצר בעיקר תגובות.

לקרוא איך דייט נראה בעולם הפנימי של בחורה זה דבר מיוחד, ובגלל שאין מה לעשות גברים ונשים חווים את זה אחרת, וגם כאן לכל אחד יש את החוויה שלו, ספק אם אני יכול להבין אותך לגמרי..

אבל אני חייב לפתוח בכמה ציטוטים..


[u]חיבק בלי סוף, כאילו אנחנו מכירים שנים...[/u]

[u]הוא חזר ואמר כמה טוב לו ומדהים.. תוך כדי נסיעה הוא "התלונן" שאני לא מספיק מחבקת וגם כשהוא רכן אלי לנשק אותי הייתי קצת קפואה..הוא נעלב והפך להיות קצת מרוחק...הוא זרק לי משפט "את יכולה להיות שחקנית פוקר נהדרת כי כשמסתכלים עליך קשה לדעת מה בדיוק עובר לך בראש.."[/u]

אני חייב להעביר ביקורת, והיא לא עלייך.. מה זה הדברים האלה ?? מאיפה הוא הביא את זה ? הבן אדם חולה... (-:

מצד שני, יש אותך. וזה מה שחשוב, והשאלה מה הרגשת ומה שידרת. אם שידרת חוסר עניין או שיתוף פעולה, אז הוא חסר רגישות לחלוטין, וזה מה שאני מבין, תקני אותי אם אני טועה... אם פחדת להראות שזה לא מתאים לך הלחץ הזה, אז עדיין הוא חסר רגישות, אבל אולי היית צריכה להיות כנה.. ? ולהגיד שזה מלחיץ ?

יכול להיות שבחרתם סרט קצת כבד, לפגישה כזאת... בלי שום קשר לתוכן ולעניין של הסרט ? אני מאד רוצה לראות את "מחול הפגיונות" של אותו במאי שעשה את "גיבור". סרט סיני.


[u]ופתאום הרגשתי שהכל נורא פשוט בעצם... שחוץ מהעובדה שהוא מאוד מרגיש וכמעט כופה עלי להרגיש גם, וחוץ מזה שאנחנו שונים מאוד בתחומים בהם אנו עוסקים ובכלל בהשקפות שלנו בנושאים רבים, וחוץ מזה שהוא לא מבין שאין לאן למהר ושיחסים מתפתחים בהדרגה - שחוץ מכל הדברים הללו אני גם ..לא נמשכת אליו. בכלל. נקודה[/u]

אין מה להוסיף על זה.

זה נורא מעצבן כשכותבים משהו והוא נמחק אני מבין לגמרי, אבל עד סוף היום, כשאת קוראת את זה עכשיו, כבר בטח שכחת..
לא צריך לשחזר את מה שקרה, תחשבי כמה זה מתיש אותך, קודם כל לחשוב את כל המחשבות האלה, וגם לחשוב על המחשבות האלה, וגם להיזכר בהן.. חבל על האנרגיה...
גם באופן כללי, וגם באופן ספציפי, אני מבין לגמרי את ההרגשה שלך, הסברת אותה מצוין..

אני מרגיש שאין לי הרבה מילים כרגע.. אז אני אתחיל קצת לעבוד. כבר יש לי אינטרנט בדירה !! מזל טוב !

בוקר טוב (-:
ר.

טוב לפחות אומר בוקר טוב לפני שאני טסה לעבודה ...אז בוקר טוב... אני אנסה לשחזר חלק ממה שכתבתי אולי בעבודה אם אצליח
אין דרך לגלות לאן כל הדברים שכתבתי נעלמו ?

יוווווווווווווווווווווווווווווווו
אני לא מאמינה מה קרה עכשיו.... אני פשוט לא מאמינה...... אני כותבת כאן משבע בבוקר...אני פשוט לא מאמינה
הכל נמחק לי...פתאום ..יו יו יו איך זה קרה ? אני פשוט לא מאמינה
אולי אני נשמעת אובר דרמטית אבל זה כל כך מתסכל...אופפפפפ מעצבן.... נו באמת...מה קורה פה?
אופפפ חייבת לטוס לעבודה..אני לא אצליח לשחזר את כל מה שכתבתי ...זה היה נכון לאותם רגעים...

טוב נראה שהקפה לא ממש העיר אותי...אז אני פורשת כמעט בשיא..אני מתעוררת מחר מוקדם אז אולי אספיק לכתוב לפני שאצא לעבודה...לילה טוב ZZZ

היי... חזרתי הביתה מערב ארוך, ארוך ארוך... מרגישה הקלה, הקלה מעורבת...
אם היה איזשהו פטנט שיתעד את כל הרגשות והמחשבות שעברו לי בשעות האחרונות זה היה יכול להיות מדהים..כל כך קשה לבטא דברים בשפה שתהיה מובנת לכולם, אין מספיק מילים וגם המילים שישנן לא מספיקות..הרגשה מוכרת ?

נפגשתי היום עם ת' (פגישה שנייה) .. הלכתי "פתוחה" עד כמה שיכולתי בלי להחליט שום דבר... לתת לדברים לזרום, לחלחל, לשקוע..
(תרתי משמע ;-) ) קבענו ללכת לסרט או הצגה (למרות שחשבתי שאולי זה לא רעיון טוב לפגישה שנייה כשאנחנו עוד לא ממש מכירים אבל דווקא התחשק לי סרט) הלכנו קודם לאכול..כבר בתחילת הערב הוא היה מאוד קרוב (הכוונה לא מרוחק) והיה מאוד חם, התעניין בשלומי, חיבק בלי סוף, כאילו אנחנו מכירים שנים... אני אישית חושבת שזה מקסים שמישהו מרגיש חופשי ומשוחרר ומתנהג באופן שטבעי לו, בלי משחקים והגנות.. . מאחלת את זה לכל אחד..אבל..בעצם בלי אבל...לא צריך לדחוף "אבל" לכל משפט...נכון ?

ישבנו לאכול...התבוננתי בו והפלגתי במחשבות...(מדהים כמה מחשבות יכולות לרוץ לנו בראש וכמה רחוק הן מתקדמות) ניסיתי להיות ממוקדת בשיחה אבל לא כל כך הצליח לי.., הוא שם לב אבל זה עבר... היו לו מספר טלפונים מהעבודה - הקשבתי לו מדבר עם האנשים, התבוננתי בו אוכל והקשבתי לאופן שהוא דיבר עם המלצרית ... - זה אולי נשמע נורא אבל לא עשיתי את זה על מנת להעביר עליו ביקורת, זה פשוט היה שם ולא יכולתי שלא לחשוב.. (ולא אני לא מתנצלת :-) ) אני פשוט חושבת שאפשר ללמוד המון על בני אדם דרך ההתייחסות שלהם לאחרים ולעצמם.. ולא, לא גיבשתי לי שום דיעה באותם רגעים אבל החלו לצוץ ניצנים של ספקות, מודה...

משם המשכנו לסרט, בדרך לשם הוא סיפר לי מה עבר עליו מאז נפגשנו - אני לא אפרט כאן כמובן הכל אבל רק אומר שהדברים שהוא אמר גרמו לי להתכווצויות בבטן..בחיי, לא מגזימה..הוא חזר ואמר כמה טוב לו ומדהים.. תוך כדי נסיעה הוא "התלונן" שאני לא מספיק מחבקת וגם כשהוא רכן אלי לנשק אותי הייתי קצת קפואה..הוא נעלב והפך להיות קצת מרוחק...הוא זרק לי משפט "את יכולה להיות שחקנית פוקר נהדרת כי כשמסתכלים עליך קשה לדעת מה בדיוק עובר לך בראש.." מאחר והיינו בתחילתו של הערב ועמדנו להיכנס לסרט לא רציתי לפתוח את הנושא.. כל הזמן הידהד לי בראש המשפט שלך :
[u]את לא חייבת כלום לאף אחד, ועדיין את כולך מרגישה מאוימת._ _אל תקחי אחריות גם על הרגשות שלו. הוא יסתדר, אני בטוח[/u]
עדיין היה לי קשה לראות שהוא פגוע... רק כשנמצאים בסיטואציה הזו אפשר להבין...כשאני מתארת אותה כאן זה כל כך רחוק ממה שהיה שם... נכנסנו לסרט והוא נישק אותי, התנשקנו, היה לי נעים לרגע ולרגע לא..ניסיתי להבין מה קורה לי...הוא כל הזמן מילמל לי משפטים שרק הקשו עלי יותר להתחפר בעמדה שלי, שמחתי שהסרט מתחיל... הלכנו לסרט "קרוב יותר" - closer ..ראית?
הסרט היה ..אמממ...מחפשת את המילה...לי באופן אישי הוא היה קשה...אמיתי, הסרט מתאר מערכות יחסים בין בני זוג ומה שקורה לרבים מאיתנו, התאהבות בלתי נשלטת,אכזבות,תשוקות, וגם תיאור של החיים עם השקר בצל הבגידה...סרט טעון מאוד, רחוק מאוד מלהיות קיטש... ת' פיהק לכל אורך הסרט והיה משועמם קשות ... אני לעומתו הייתי מרותקת ... אי אפשר היה שלא... במהלך הצפייה בסרט חשבתי גם עליו (על ת') ופתאום הרגשתי שהכל נורא פשוט בעצם... שחוץ מהעובדה שהוא מאוד מרגיש וכמעט כופה עלי להרגיש גם, וחוץ מזה שאנחנו שונים מאוד בתחומים בהם אנו עוסקים ובכלל בהשקפות שלנו בנושאים רבים, וחוץ מזה שהוא לא מבין שאין לאן למהר ושיחסים מתפתחים בהדרגה - שחוץ מכל הדברים הללו אני גם ..לא נמשכת אליו. בכלל. נקודה. יש שיאמרו שזה עניין של זמן...ויכול מאוד להיות שהם צודקים, מבחינה חיצונית הוא גבר מאוד נאה ומרשים אבל מה לעשות משיכה היא שיקלול של כמה דברים, לא רק מראה חיצוני...

יו...אני נרדמת... אני אכין לי קפה ואחזור.

חזרתי..
לצערי אין לי זמן רב לכתוב..ואני שונאת לכתוב בלחץ זמן ועדיין רוצה..
אתה יודע, שמתי לב לעובדה שהתפתח כאן (ובמקומות נוספים באתר) דפוס כתיבה של ציטוט דברים ותגובה, זה דווקא דפוס נחמד אבל קצת מגביל ..לא ? פתאום שאני כותבת מייל לאנשים אני מחפשת את הציטוט ..:-)

הנה זה קורה לי גם עכשיו, אני רוצה לכתוב לך וקשה לי למצוא את נקודת ההתחלה..מכיר ת'הרגשה ? (זה בא בתקופות...)
היה לי יום נחמד בעבודה (ולאור התקופה האחרונה זה מאורע נדיר, אבל זה שייך לסיפור אחר) אני עכשיו בתקופה של שינויים וזה תמיד טוב...גם הכתיבה שלי כאן היא חלק מן השינוי...פתאום הדברים יותר זורמים וזה נעים... כשכתבתי כאן לראשונה הכתיבה היתה קשה לי... זה קשור להרבה דברים שהשתנו בסביבה שלי וגם לשינויים שאני עוברת לאחרונה..
אופפ...רוצה לכתוב לך אבל חייבת לסיים, כל רגע יש לי טלפון..נודניקים כולם...ואני יוצאת עוד מעט לסרט או הצגה עם ת' . . נראה איך יהיה..
אני אכתוב בלילה כשאחזור..
ביי בינתיים
אור.

[u]נו יאללה, שניכם, אולי תקבעו כבר להיפגש?[/u] - קופידון, הוצאת לי את המלים מהפה ;-)

קופידון יקר :-)
תגיד לי איפה היית כל השנים ?

היי ר !
רק עכשיו מצאתי לי סופסוף רגע להיכנס לכאן ולקרוא ..מה שלומך?
לגבי הבקשה שלך .. [u]תפסיקי להתנצל.. תכתבי.. מה שבא לך, איך שבא לך.. אל תקחי אחריות עלי[/u] מבטיחה לנסות להפסיק להתנצל (זה קצת באופי) ולגבי השאר - כותבת מה שבא לי ואיך שבא לי, מקווה שגם אתה ...
אני גוועת ברעב אז הולכת לחטוף משהו וחוזרת..אתה בטח כבר לא כאן ממילא...

נו יאללה, שניכם, אולי תקבעו כבר להיפגש? :-)

חזרתי..

[u]מרגישה שהתקשקשתי קצת יותר מדי, סה"כ התכוונתי לומר שחשתי אתמול מועקה כי זה לא הרגיש לי טבעי... ולפתע היה לי קשה להיות עצמי... אולי אם היית מרגישה אותו דבר כלפיו הכל היה פשוט יותר... הכי הייתי רוצה בעולם שמישהו יתאהב בי עד הגג ואני אתאהב בו אבל שזה יהיה על בסיס של היכרות, גם אם לא מעמיקה.. אבל אתה יודע מה, אולי אני טועה, תוך כדי כתיבה אני חושבת המון,[/u]

את מציקה לעצמך. זה כבר לא רלוונטי. אני יודע שקל לי להגיד... וגם בעצמי אני לפעמים מודע שאני מציק לעצמי ולפעמים לא. את לא "אמורה" להרגיש שום דבר שאת לא מרגישה כרגע.. אל תנסי לקטלג.. כולם (אני מקווה) רוצים להתאהב, שתהיה בזה היכרות, ומשיכה ושזה יהיה מעמיק,.. את לא טועה.. עם היכרות מעמיקה, זה יכול להפוך

[u]אולי בעצם אפשר להתאהב במהירות במה שהאדם שמולך מקרין החוצה... לא ?[/u] אפשר מאד "להתאהב" במה שהבן אדם שמולך משדר/מקרין, קוראים לזה משיכה (-: לא ?
רק שאולי לא תמיד זה קורה מיד. אני לא יודע.. אמרתי לך.. אני חושב שאם אני התחיל לשאול את עצמי שאלה כזאת, אני אסתבך.. זה דברים שמרגישים..

[u]אוף איתך, כשאתה אומר את זה זה נשמע כל כך פשוט זה לא כזה פשוט אתה יודע... (או שכן ?) סה"כ היה לי נחמד (אני חושבת ) ועכשיו אשמח אם תסביר לי למה אתה מתכוון בהצקה עצמית ...? ורגע! לפני שאתה עונה...[/u]

אני עונה.. אני יודע שזה נשמע פשוט.. וגם אני מנסה ליישם את זה (כשכבר יוצא), להגיד לך שזה קל ? לא.. זה לא קל. אבל זה נכון לעשות.. אני חושב..

מה זה הצקה עצמית, את שואלת ? אוף... איך אני אסביר את זה.. קודם כל אני מניח שאת יודעת, פשוט לא נתת לזה שם.. אבל אחרי שאת עוברת תקופה כזאת, נגיד עם כמו עם בחור הזה, ועוד חודש, נגיד והפסקת לצאת איתו. תחשבי על כל הדברים שחשבת וכמה הטרדת את עצמך, וכן ולא ומחשבות ואולי ואני אגיד ככה או אחרת, אבוא, אלך ... ואת אומרת לעצמך ? למה בכלל הייתי צריכה את כל הדברים האלה ? זאת הייתה הצקה עצמית..

זה לקחת מחשבה, ולרקום לה עור וגידים ולתת לה עולם שלם, ואולי אפילו להקצות לה חרדות וחוסר שינה, וכל זה כדי רק כי יש איזשהו קושי בלתי נסבל בלהתמודד עם הדברים כמו שהם לפעמים. עם כמה שזה פשוט, וזה לא משנה מה ההחלטות או לא, כל מיני מנגנונים פנימיים שלנו, אני מניח, שמעירים את העורב הזה, שגורם לנו לכל כך הרבה ייסורים.

אז חלק מהמחשבות הם אמיתיות, וחלק יש להן תוכן ממשי וקשור למה שאנחנו מרגישים, ויש הרבה הרבה שהן סרק, אלה ההצקה העצמית. הן כמו עננים באות והולכות, ולא צריכה להיות להן שום השפעה, אבל אנחנו נותנים לה אותן בדיוק בדרך שכתבתי בשורות הקודמות.

אני מקווה שזה שהצלחתי לנסח את זה טוב..


[u]השתדלת כל כך לכתוב בזהירות ובעדינות כך שלפני שקראתי מה כתבת הכנתי את עצמי... אז נתחיל בזה שאתה טועה ! ... סתם , אתה לא בטוח טועה... דיברת על הפחד מאינטימיות וחייבת להודות שברגע שקראתי את המשפט הזה הרגשתי דקירה קטנה בלב (מכיר את ההרגשה ?)... נגעת במשהו אבל לא בטוחה שזה קשור לסיטואציה של אתמול...בעצם אולי כן... כמו שאמרת אני לא חייבת כלום לאף אחד ... למה הרגשתי כל כך מאויימת ? למה הרגשתי שדחקו אותי לפינה...? עד כאן שאלות טובות , מחפשת בתוכי את התשובות..[/u]

אני מאד זהיר. כי אני ממש לא רוצה "לשפוט"/"לנתח"/"להעביר ביקורת". כי אני מכיר את עצמי, ולא אותך. דברים שאני חושב שאני מזהה, או שבאינטואיציה מדליקים לי משהו, אז אני כותב. אבל כמו שאמרת, השאלות טובות, התשובות בתוכך..



[u]זה מאד פרדוקסלי שהדבר שאנחנו רוצים אותו כל כך הוא הדבר שאנחנו כל כך מפחדים ממנו. ושם השאלה.. אתה מתכוון לאינטימיות, נכון ? כן, אני רוצה אינטימיות, וכן, אני חוששת מאינטימיות, חוששת להיבלע...אבל איך זה קשור לאתמול? מבחינתי עדיין לא היתה שם[/u]

זה לא קשור אליו באופן אישי. ממש לא. אני לא רוצה שתרגישי שאני שופט אותך, כמו שכתבתי קודם.זה גם זרם התודעה בכתיבה שלי, הדברים שלי.. שמתחברים למה שאני כותב קטונתי (-:
[u]באמת חכם גדול... נכון יש לי את החופש לבחור, אני ילדה גדולה <אור תוהה אם תהיה מוכן להתקשר לת' בשמה אם תחליט שלא בא לה.. > ולשאלה הפשוטה האם היה לי כייף ? אמממ .... ...היה לי נחמד... בא לי לפגוש אותו שוב ? אולי...[/u]

אין סיכוי שאני אהיה מוכן (-: חכם ? לא יודע.. גדול ? אני 191ס"מ אז כן, אני די גדול.. (-:

ועכשיו שסיימתי לענות, אני יכול לספר קצת על עצמי.. אז חוץ מהגובה שלי, שעכשיו את כבר יודעת.. רצית לדעת במה אני עובד.. אני עובד בחברת היי-טק קטנה, התחלתי בתור בודק תוכנה, ועכשיו אני עושה post sale, שזה מילה מתחכמת לתמיכה בלקוחות. אני מרכז את הפניות של לקוחות מאירופה, וגם מארה"ב, נותן להם תגובה ראשונית (תשומת לב.. גם לקוחות כמו בנקים וחברות גדולות צריכים אותה..), אחרי זה אני מנסה לנתח את הבעיה שלהם, מבקש מידע שאני צריך, מפנה את זה לאנשים שצריכים לטפל בזה או מטפל בעצמי וכו.. זה עבודה מול אנשים ופחות מחשבים וזה טוב שזה ככה.. וזה בסדר.. פרנסה טובה, לעכשיו.. זה נושא לשיחה שלמה (במה לעבוד וכאלה...)

אני שמח שאת מקבלת הרגשה טובה מהדברים שאני כותב. גם לי מאד כיף לקרוא את מה שאת כותבת (-: (-:
תכתבי כמה שאת מרגישה שטוב לך..
אני מקווה שאני עוד הספיק לקרוא היום משהו שאת כותבת, מחר מתקינים לי אינטרנט מהיר בדירה.

יום טוב, או אולי כבר אחרי צהריים טובים (-:
ר. (כמעט חתמתי בשמי..)

הי אור,


אני רוצה לפתוח בבקשה., תפסיקי להתנצל.. (-: תכתבי.. מה שבא לך, איך שבא לך.. אל תקחי אחריות עלי (-:

על עניין הדייט הטכני לא כל כך חשוב, אבל לגבי השינה, אני עדיין מתרשם (-: קבלי את זה כמחמאה.. ואם את מתקשה להרדם, מה שלי היה תקופה ארוכה, תמלמלי לעצמך מנטרה. תבחרי מילה משעמממת (אני בחרתי שמיכה, למשל..) ותגידי אותה בראש, וכל פעם שאת מרגישה שהמחשבות נודדות ואת תופסת את עצמך, תחזרי למילה. זה תרגיל להערים על המיינד, את תרדמי תוך דקות, למרות שבהתחלה זה נראה קשה..


[u]השוטר הפנימי הקשוח..הוא הגיע ללא הזמנה...איך בדיוק נפטרים ממנו..אפשר בכלל ?[/u]

שאלה כל כך טובה... בשביל זה יש את כל עולם הרוח (ורכיבה על אופניים, וטיפוס, ומדיטציה וכו...) קודם כל, בתור התחלה, אפשר להוציא ממנו את העוקץ. אולי אחרי זה אפשר להשתיק אותו גם.


[u]שאלת: מה זאת אומרת ?? לא כל כך הבנתי למה השאלה שלך התייחסה... כתבתי לך כשחזרתי לפנות בוקר אז אולי ריחפתי לי קצת בכתיבה ולא הייתי ברורה... אבל נדמה לי שמבינה מה לא הבנת..[/u]

אני לא הבנתי מה פתאום הוא פתח במונולוג מרגש כזה, זה היה הדדי ? גם את הרגשת את זה ? זה מה שלא הבנתי..


[u]אולי זה הקושי שלי להנות מהרגע אבל מה לעשות לא הייתי באותו מקום שלו, וגם נלחצתי מהמשפטים התמוהים שהוא אמר... כאילו דיבר בשם שנינו ואני בכלל הייתי במקום אחר. אני חושבת שזה הלחיץ אותי כי זה הזכיר לי סיטואציות דומות מהעבר[/u]

אני מתאר לעצמי שזה שילוב של הדברים, אני לא מכיר את הקונטקס, את האווירה, ובגלל זה אני ממש מתקשה להביע דעה בעניין הדייט הספציפי הזה.

[u]אתה מצליח להבין למה אני מתכוונת ? אני אנסה להסביר : נאמר שמישהי ראתה אותך ברחוב ואחרי מס' דקות של שיחה ביניכם היא מרגישה שהיא מאוהבת בך עד הגג, אז נכון שזה מחמיא ואולי גם מרגש, אבל חסר משהו... (בהנחה שניהלתם רק שיחה סתמית על הא ודא ) לא היית תוהה לעצמך מה גרם לה להתאהב בך...? הרי יש עוד המון דברים שהיא לא מכירה בך ... (החלומות שלך, הרגישות, העובדה שאתה אוהב סושי, אוהב לטפס על סלעים, לרכב על אופניים ולכתוב בסבלנות ורגישות מדהימה לאיזו בחורה אלמונית בבלוג [po]משחק החיים[/po] ) אתה מבין...היא לא יודעת עליך כמעט דבר וכבר היא מאוהבת, איך היית מרגיש... לא היית שואל את עצמך אם היא התאהבה רק במראה החיצוני שלך, או שאולי היא השליכה עליך תכונות שכלל לא מאפיינות אותך... אנשים עושים זאת פעמים רבות ללא הבחנה...[/u]

אני מבין. וזה מאד מאד רגיש גם אצלי. אבל זה לא קרה לי (שידעתי) שבחורה הרגישה שהיא מאוהבת בי עד הגג אחרי כמה דקות.. אבל התאהבות מהירה כזו, היא לפעמים התאהבות באמת, לפעמים התאהבות ברעיון מסוים, בגלל צורך מסוים, אני ממש לא יכול לדקור את זה בעדינות ולהגיד זה ככה או אחרת. אני כן שואל את זה על עצמי, מה גורם לי "להתאהב", ובאלה שבאמת אהבתי, מתי הבנתי שאהבתי, ומה זה אומר..
רושם ראשוני הוא דבר מאד בעייתי. כי בתרבות האינסטנט שלנו, אנחנו נוטים לשפוט ולבקר מאד מהר, וזאת התניה שקשה מאד להפטר ממנה. היו בחורות "שהתאהבתי" בהן מהרבה הסיבות הלא נכונות, היו כאלה שפיספסתי, והיו כאלה שרציתי מהסיבות הנכונות אבל הן לא רצו/פספסו/לא משנה איך קוראים לזה, אותי.

הרי הדברים האלה שכתבת בסוגריים, זה דברים הפרטיים האלה, והעומק של כל בן אדם (אם יש כזה.. ובאיזה מידה), זה דבר שלוקח זמן לגלות..
איך הייתי מרגיש ? אני לא יודע.. בכנות, זה מאד מחמיא, ואם אני מרגיש תחושה דומה לגביה אז יופי. זה גם שאלה של מידה ואורך רוח, לא תמיד זה בול מאוזן מבחינת רצונות ותחושות.. אין חוקים (-: אמרנו.. בגלל המראה החיצוני שלי ? אף פעם לא החשבתי את עצמי מהבחורים שבחורות נופלות לרגליהן.. אני מתקשה להחמיא לעצמי. אבל ההשלכה הזאת שאת מדברת עליה, קרתה בעבר כן.. מדברים בטלפון, או באינטרנט (-: ומייצרים איזה תמונה בראש, איזשהי ציפייה, וברגע שיש ציפיה למשהו מסוים שגיבשת עלולה להיות אכזבה.. וצריך להיות מודעים לזה..

אני צריך לחזור לעבוד קצת..
אני עוד מעט אמשיך..
ר.

היי ר , כתבתי לך מייל חזרה..:-9
וממשיכה היכן שעצרתי (לא מתייאשת...ומקווה שגם אתה לא:-) )
שאלת: [u]מה זאת אומרת ??[/u] לא כל כך הבנתי למה השאלה שלך התייחסה... כתבתי לך כשחזרתי לפנות בוקר אז אולי ריחפתי לי קצת בכתיבה ולא הייתי ברורה... אבל נדמה לי שמבינה מה לא הבנת.. כתבתי :

[u]באיזשהו שלב קצת הלכתי לי לאיבוד.. ופתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה מוכרת ומתסכלת.. מתסכלת כי אני לא הרגשתי שותפה לה, ת' התחיל לדבר על התחושות שלו איתי וכמה שהכל קסום ומרגיש נכון מרגע לרגע..[/u] עד לאותו רגע הפגישה היתה נחמדה והשיחה היתה נעימה, אבל לפתע השיחה שינתה כיוון (ואולי זה היה ככה למן ההתחלה ולא שמתי לב) הוא אמר שהוא מאוד מתרגש ושאל אם גם אני מתרגשת... (הצילו...מה עונים לשאלה כזו ) והוסיף שמרגע לרגע הוא מגלה עוד ועוד דברים שהוא אוהב בי (אבל תבין עוד לא עברה שעה מאז נפגשנו...) אולי זה הקושי שלי להנות מהרגע אבל מה לעשות לא הייתי באותו מקום שלו, וגם נלחצתי מהמשפטים התמוהים שהוא אמר... כאילו דיבר בשם שנינו ואני בכלל הייתי במקום אחר. אני חושבת שזה הלחיץ אותי כי זה הזכיר לי סיטואציות דומות מהעבר...(ולא אל תדאג אני לא חוזרת אחורה) פשוט הייתי רוצה שלהצהרות כאלו יהיה בסיס שיהיה בנוי על היכרות קצת מעמיקה (בטח שלא אחרי שעה) ...אתה מצליח להבין למה אני מתכוונת ? אני אנסה להסביר : נאמר שמישהי ראתה אותך ברחוב ואחרי מס' דקות של שיחה ביניכם היא מרגישה שהיא מאוהבת בך עד הגג, אז נכון שזה מחמיא ואולי גם מרגש, אבל חסר משהו... (בהנחה שניהלתם רק שיחה סתמית על הא ודא ) לא היית תוהה לעצמך מה גרם לה להתאהב בך...? הרי יש עוד המון דברים שהיא לא מכירה בך ... (החלומות שלך, הרגישות, העובדה שאתה אוהב סושי, אוהב לטפס על סלעים, לרכב על אופניים ולכתוב בסבלנות ורגישות מדהימה לאיזו בחורה אלמונית בבלוג [po]משחק החיים[/po] :-) ) אתה מבין...היא לא יודעת עליך כמעט דבר וכבר היא מאוהבת, איך היית מרגיש... לא היית שואל את עצמך אם היא התאהבה רק במראה החיצוני שלך, או שאולי היא השליכה עליך תכונות שכלל לא מאפיינות אותך... אנשים עושים זאת פעמים רבות ללא הבחנה...
מרגישה שהתקשקשתי קצת יותר מדי, סה"כ התכוונתי לומר שחשתי אתמול מועקה כי זה לא הרגיש לי טבעי... ולפתע היה לי קשה להיות עצמי... אולי אם היית מרגישה אותו דבר כלפיו הכל היה פשוט יותר... הכי הייתי רוצה בעולם שמישהו יתאהב בי עד הגג ואני אתאהב בו אבל שזה יהיה על בסיס של היכרות, גם אם לא מעמיקה.. אבל אתה יודע מה, אולי אני טועה, תוך כדי כתיבה אני חושבת המון, אולי בעצם אפשר להתאהב במהירות במה שהאדם שמולך מקרין החוצה... לא ?
אווווופפפפ, מרגישה שהכתיבה שלי היום מפוזרת מדי...אולי בגלל היום המוטרף שעבר עלי (אולי אספר לך על כך בהזדמנות)


[u]את בפגישה ראשונה עם בחור שאת לא מכירה. נחמד לך ומתחשק לך, תיפגשי איתו שוב, לא נחמד לך, אל תפגשי איתו שוב. כאן מתחיל הגבול העדין ואת מתחילה להציק לעצמך.[/u] אוף איתך, כשאתה אומר את זה זה נשמע כל כך פשוט :-) זה לא כזה פשוט אתה יודע... (או שכן ?) סה"כ היה לי נחמד (אני חושבת :-P) ועכשיו אשמח אם תסביר לי למה אתה מתכוון בהצקה עצמית ...? ורגע! לפני שאתה עונה...המשכתי למשפט הבא שכתבת :
[u]אני אכתוב את זה מאד בזהירות ובעדינות, אבל השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך ותקני אותי אם אני טועה.. שאלה שגם אני שואל את עצמי, מה כל כך מפחיד באינטימיות ? מאיפה זה בא ? מה המקור ? הרי את סה"כ בפגישה ראשונה, את לא חייבת כלום לאף אחד, ועדיין את כולך מרגישה מאוימת. כאילו דוחקים אותך לאיזה פינה. זה מאד פרדוקסלי שהדבר שאנחנו רוצים אותו כל כך הוא הדבר שאנחנו כל כך מפחדים ממנו. ושם השאלה..[/u]

קודם כל ולפני הכל חייבת לומר שאתה מתוק :-] , השתדלת כל כך לכתוב בזהירות ובעדינות כך שלפני שקראתי מה כתבת הכנתי את עצמי... אז נתחיל בזה שאתה טועה ! :-) ... סתם , אתה לא בטוח טועה... דיברת על הפחד מאינטימיות וחייבת להודות שברגע שקראתי את המשפט הזה הרגשתי דקירה קטנה בלב (מכיר את ההרגשה ?)... נגעת במשהו אבל לא בטוחה שזה קשור לסיטואציה של אתמול...בעצם אולי כן... כמו שאמרת אני לא חייבת כלום לאף אחד ... למה הרגשתי כל כך מאויימת ? למה הרגשתי שדחקו אותי לפינה...? עד כאן שאלות טובות , מחפשת בתוכי את התשובות... ואז הוספת :
[u]זה מאד פרדוקסלי שהדבר שאנחנו רוצים אותו כל כך הוא הדבר שאנחנו כל כך מפחדים ממנו. ושם השאלה..[/u] אתה מתכוון לאינטימיות, נכון ? כן, אני רוצה אינטימיות, וכן, אני חוששת מאינטימיות, חוששת להיבלע...אבל איך זה קשור לאתמול? מבחינתי עדיין לא היתה שם אינטימיות ולכן נלחצתי, זה לא שהתכחשתי לרגשות שלי... באמת שלא...נכון שהיה לי נעים והיה לי נוח והיה גם זיק קטנטן של משיכה אבל לא היתה אינטימיות, לפחות אני לא חשתי בה.

מותשת קצת מהכתיבה שלי וגם אתה בטח מותש... לפרוש ? ? ? אין תשובה אז אמשיך עוד קצת..


[u]הצד השני יוצא בהצהרות. אז אולי זה מתאים לך, אולי זה לא.. יש לך את החופש לבחור, אבל חבל, שאת הופכת את זה לסבל. ואני חכם גדול לכתוב לכאן את העצות שלי, גם אני מתמודד עם הדברים האלה בדיוק. אבל השאלה הפשוטה היא האם היה לך כיף ? בא לך לפגוש אותו שוב ? יופי. לא בא לך ? אז לא, הוא ישרוד אני בטוח יכול להיות שהאגו דון חואן שלו קצת יפגע, אבל זה לא אחריותך.. הכל בסדר..[/u]
:-) :-) באמת חכם גדול... נכון יש לי את החופש לבחור, אני ילדה גדולה <אור תוהה אם תהיה מוכן להתקשר לת' בשמה אם תחליט שלא בא לה.. ;-) > ולשאלה הפשוטה האם היה לי כייף ? אמממ .... :-/ ...היה לי נחמד... בא לי לפגוש אותו שוב ? אולי...

[u]זה יכול להרגיש קצת מלחיץ שהוא התקשר אחרי הפגישה ישר, ושואל אם את תתקשרי, זה סתם מלחיץ. את מנומסת, זה יפה מצדך תהיי כנה, ולפחות את תרגישי נוח עם זה. אל תקחי אחריות גם על הרגשות שלו. הוא יסתדר, אני בטוח.[/u]
מלחיץ בלשון המעטה... והוא התקשר גם היום מוקדם בערב כשהתחלתי לכתוב לך... (אולי אמליץ לו להיכנס לכאן לקרוא..מה אתה אומר ;-) ) אני לא חשבתי להתקשר אליו, בלי קשר לכלום, פשוט להירגע מהיום שעבר עלי ולחשוב קצת (למרות שהבעיה איתי שאני חושבת יותר מדי) ...ייעצת לי לא לקחת אחריות על הרגשות שלו...נושא כאוב..אתה כל כך צודק וכל כך קשה לי לנתק את עצמי מרגשות של אחרים..

טוב, עכשיו יש לי בשורה משמחת.... סיימתי לכתוב להיום ואתה משוחרר (אם הצלחת בכלל לשרוד את כל הכתיבה שלי)
אני יכולה לכתוב עוד שעות אבל אני מותשת ...לא רגילה לכתוב כל כך הרבה.
תודה תודה תודה שאתה שם @} לא יודעת להסביר אבל משהו בנוכחות שלך כאן משרה עלי את התחושה ש"הכל בסדר"
לילה טוב ZZZ ויום מקסים מחר...
אור.

<דבר אחרון חביב...שאלת במה אני עובדת.. אני עובדת סוציאלית ...ואתה? סקרנית מאוד >

אוי...רואה רק עכשיו שזזת ... חבל.. הולכת להציץ במייל.....איזה מתח :-)

חזרתי.. קראתי את כל מה שכתבת ורוצה להתייחס להכל, בלי הנחות, וגם יש לי כמה שאלות..מוכן? :-)
אז נתחיל...

[u]ואני עדיין מתפלא איך את מצליחה לישון כל כך הרבה... וכל כך חזק... אני מלא הערכה..[/u] אז זהו שלא...קיבלת לצערי רושם מאוד מוטעה.. אני דווקא ישנה בד"כ מעט שעות ומרגישה לעתים ששינה היא בזבוז של זמן יקר, לאחרונה גם מתקשה להירדם, בסופ"ש הזה באמת ישנתי עמוק מה שלא אופייני לי , אין לי מושג למה, לא סתם אמרתי שאולי בתת מודע לא ממש רציתי להתעורר, אין לי הסבר הגיוני אחר...

[u]אני הייתי מתאבס. האם קבעתם ונרדמת, זה לא נורא, אבל זה מובן שזה מבאס.. בעיקר אם הוא בא מרחוק..[/u] אוקיי יש פה אי הבנה קטנטנה...קבענו שנדבר בערב ונפגש, לא קבענו שעה מדוייקת והוא גם לא יצא לדרך, אז למעשה לא קרה שום אסון.

[u]ראיתם אחד את השני לפני זה ?)[/u] כן ולא.. הוא קיבל את הטלפון שלי (ללא ידיעתי) מקרוב משפחה שלי שהגיע מחו"ל ודיבר עלי בלי סוף, אני שונאת שונאת בליינדטים ולרוב נמנעת מהם, אבל הפעם זה היה סיפור שונה, מה גם שהחלטתי לקפוץ למים בלי יותר מדי כבדות...לפני שנפגשנו הוא הציע שנשלח זה לזו תמונה, לא היתה לי שום בעיה עם זה, אמרתי לעצמי שבכל מקרה זו תהיה חוויה.


[u]אני לא יודע אם ראיתם אחד את השני, ואם אתם נמשכים אחד לשני,[/u] אז זהו, אפשר לומר שראינו אחד את השני, הוא היה נראה חמוד אבל לא יותר מזה ולולא קרוב המשפחה שלי אולי לא היינו נפגשים. ולא, לא הרגשתי שום משיכה מוקדמת.

[u]דיברתם איזה שיחה שמאד הרשימה אותך ?[/u] ממש לא, ואפילו להיפך, הוא נשמע לי בטלפון מאוד קר ומחושב אבל אמרתי לעצמי "אל תשפטי, הוא עוד לא מכיר אותך... ואולי אלו הן רק הגנות..."

[u]תגיד ל ר יקר, זו אני הדפוקה או הוא? אני אמורה להתלהב ואם כן אז ממה?[/u] כתבת לי :
[u]את לא דפוקה זה השוטר הפנימי הקשוח.. עורב המחשבות.. אמורה להתלהב ? אמרנו הרי, שקשה להגדיר, שוב, אני לא יודע אם ראיתם אחד את השני, ואם אתם נמשכים אחד לשני, דיברתם איזה שיחה שמאד הרשימה אותך ? להתרגש, לפחד אולי גם להתלהב, יכול להיות, אין הגדרות, כבר אמרנו ? את לא מתלהבת, הוא כן.. אולי זה ייפגש ואולי לא..[/u]
:-) נכון אין הגדרות.. השוטר הפנימי הקשוח..הוא הגיע ללא הזמנה...איך בדיוק נפטרים ממנו..אפשר בכלל ?

עשיתי הפסקה ארוכה בכתיבה בגלל ששיגעו אותי מהעבודה...צריכה לסיים כמה דברים ואחזור..

אני זזתי,

לילה טוב ZZZ אני אכתוב מחר
ר.

היי אור,
אני עוד מעט הולך הביתה, ועדיין אין לי אינטרנט, רק בשלישי בבוקר מחברים אותי. אז אם אני לא עונה, תדעי למה. ואני אקרא מחר בבוקר..
בכל מקרה תציצי במייל שלך (-:

ר.

היי ר היקר ...מה שלומך ? איזה כייף היה להגיע הביתה עכשיו ולמצוא כאן מכתב ארוך ממך ..אני רוצה שנייה לקרוא אותו שוב ומיד אחזור

היי אור, בוקר טוב (-:

קראתי את כל מה שכתבת.. ואני עדיין מתפלא איך את מצליחה לישון כל כך הרבה... וכל כך חזק... אני מלא הערכה..

[u]ואני חשבתי לעצמי: מה כבר קרה? אז נרדמתי..לא ביג דיל...קורה , לא ? ... מיותר לציין שקפצתי על ההזדמנות לבטל את הפגישה היום אבל זה רק הכעיס אותו יותר ...(עוד לא נפגשנו וכבר הוא כועס...מה יהיה כשנכיר יותר.. ) בכל מקרה הוא בדרכו לת"א, נסיעה של כמעט שעה, אז אפשר לומר שבנוסף לזה שהוא עצבני הוא עצבני משקיען... אז זהו, נפגשים ממש עוד מעט למרות שכל מה שבא לי לעשות זה להתכרבל שוב בפוך... מוקדם יותר שדיברנו הוא נעלב ואמר שאני לא נשמעת בכלל נרגשת לפגוש אותו..ואם אין קצת התלהבות אז חבל על המאמץ...[/u]

אני הייתי מתאבס. האם קבעתם ונרדמת, זה לא נורא, אבל זה מובן שזה מבאס.. בעיקר אם הוא בא מרחוק.. הרי זה ברור לך..זה צריך להחמיא לך שהוא ציפה מאד לפגישה איתך. (ראיתם אחד את השני לפני זה ?) שני צדדים צריכים להראות נכונות, אחרת זה לא כיף.. תחשבי שגם לו יש ספקות, שאלות שהוא שואל את עצמו וכו..


[u]תגיד ל ר יקר, זו אני הדפוקה או הוא? אני אמורה להתלהב ואם כן אז ממה? הסברתי לו בעדינות שאנו עדיין לא ממש מכירים אז קצת קשה להתלהב..זה לא ממש עודד אותו אז בסופו של דבר עשיתי מאמצים להישמע קצת יותר נלהבת... (אבל זה רק ביננו )[/u]

את לא דפוקה (-: זה השוטר הפנימי הקשוח.. עורב המחשבות.. אמורה להתלהב ? אמרנו הרי, שקשה להגדיר, שוב, אני לא יודע אם ראיתם אחד את השני, ואם אתם נמשכים אחד לשני, דיברתם איזה שיחה שמאד הרשימה אותך ? להתרגש, לפחד אולי גם להתלהב, יכול להיות, אין הגדרות, כבר אמרנו ? את לא מתלהבת, הוא כן.. אולי זה ייפגש ואולי לא..


[u]אז איפה הייתי ? נפגשנו, הייתי שם כל כולי, השארתי כמעט את כל ה"מסיכות" בבית, והבחור, נקרא לו ת, התרכך מאוד בשנייה שנפגשנו... אני יכולה למנות עכשיו מיליון ואחת דברים שהפריעו לי בו בשנייה שנפגשנו אבל השתדלתי מאוד להתעלם מהם, לא לשפוט, ולתת להכל לשקוע... גם עכשיו אין לי כוונה לנתח מה היה או לא היה...רק לתאר תחושות כלליות... הלכתי בלי ציפייה ל "וואו" (ולא הרגשתי גם וואו) , היה לי קל להיות עצמי והוא התמודד עם זה דיי יפה, היתה אחלה שיחה, דיברנו על המפגש ביננו ומה שקורה לנו בעצם, מה אנחנו מעוררים זה בזו - הייתי כנה לגמרי ממש כמו שהבטחתי לעצמי אבל אז...[/u]

יופי. כיף לך.. העיקר שזה הרגיש אמיתי.


[u]באיזשהו שלב קצת הלכתי לי לאיבוד.. ופתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה מוכרת ומתסכלת.. מתסכלת כי אני לא הרגשתי שותפה לה, ת' התחיל לדבר על התחושות שלו איתי וכמה שהכל קסום ומרגיש נכון מרגע לרגע..[/u]

מה זאת אומרת ??


[u]"איך זה בדיוק קרה וכל כך מהר ואיך בדיוק אני מתמודדת עם זה עכשיו בלי לפגוע" הפעם לא נתתי לתחושת התסכול (=למה אני לא מרגישה ככה כמעט אף פעם) להזדחל...פשוט הסטתי אותה הצידה ואמרתי לעצמי שזה בסדר שאני לא מרגישה כלום, אני לא אמורה להרגיש דבר כל כך מהר וזה בסדר "הכל בסדר"... רק שאז באותם רגעים התחלתי להרגיש מועקה כזו ומיד רצו לי בראש המחשבות של "איך אני מסיימת את זה " אתה מבין ? זה עוד לא התחיל וכבר הרגשתי שדוחקים אותי לפינה ממנה אני כל כך מנסה להתרחק... זו אני שלא בסדר? אני כבר באמת לא יודעת[/u]

מה קרה ? לא קרה שום דבר.. בטח שלא מהר.. את בפגישה ראשונה עם בחור שאת לא מכירה. נחמד לך ומתחשק לך, תיפגשי איתו שוב, לא נחמד לך, אל תפגשי איתו שוב. כאן מתחיל הגבול העדין ואת מתחילה להציק לעצמך.

[u]פשוט הסטתי אותה הצידה ואמרתי לעצמי שזה בסדר שאני לא מרגישה כלום, אני לא אמורה להרגיש דבר כל כך מהר וזה בסדר "הכל בסדר"... רק שאז באותם רגעים התחלתי להרגיש מועקה כזו ומיד רצו לי בראש המחשבות של "איך אני מסיימת את זה " אתה מבין ? זה עוד לא התחיל וכבר הרגשתי שדוחקים אותי לפינה ממנה אני כל כך מנסה להתרחק... זו אני שלא בסדר? אני כבר באמת לא יודעת...סה"כ פגישה ראשונה, מי אמר שצריך להרגיש משהו מיד...ואם היו מצמידים אותי לקיר וסוחטים ממני תשובה חד משמעית אז הייתי אומרת שאין מצב, שלא נראה לי שזה זה בגלל א', ב' ג'.... אבל בדיוק מזה ניסיתי להימנע... רק שזה לא פשוט כשהצד השני יוצא בהצהרות של התאהבות שאולי הוא הביא איתו מהבית מאיזה סרט רומנטי שהוא ראה... טוב אולי אני מעט מגזימה, אבל בחיי שזה לא היה רחוק מזה, אני ניסיתי למזער את הנזקים ולעשות מה שיכולתי כדי לחזור הביתה ללא המועקה ובסוף הצלחתי להשחיל כמה משפטים שכן, היה לי נחמד אבל אני לא מרגישה עדיין כלום, ושכל הסיטואציה לא טבעית לי ושדברים לוקחים זמן...לא יודעת אם הוא ממש הקשיב, לפעמים אתה יודע אנשים שומעים רק מה שהם רוצים לשמוע...[/u]

זאת הצקה עצמית (-:

אני אכתוב את זה מאד בזהירות ובעדינות, אבל השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך ותקני אותי אם אני טועה.. שאלה שגם אני שואל את עצמי, מה כל כך מפחיד באינטימיות ? מאיפה זה בא ? מה המקור ? הרי את סה"כ בפגישה ראשונה, את לא חייבת כלום לאף אחד, ועדיין את כולך מרגישה מאוימת. כאילו דוחקים אותך לאיזה פינה. זה מאד פרדוקסלי שהדבר שאנחנו רוצים אותו כל כך הוא הדבר שאנחנו כל כך מפחדים ממנו. ושם השאלה..

הצד השני יוצא בהצהרות. אז אולי זה מתאים לך, אולי זה לא.. יש לך את החופש לבחור, אבל חבל, שאת הופכת את זה לסבל. ואני חכם גדול לכתוב לכאן את העצות שלי, גם אני מתמודד עם הדברים האלה בדיוק. אבל השאלה הפשוטה היא האם היה לך כיף ? בא לך לפגוש אותו שוב ? יופי. לא בא לך ? אז לא, הוא ישרוד אני בטוח (-: יכול להיות שהאגו דון חואן שלו קצת יפגע, אבל זה לא אחריותך.. הכל בסדר..

[u]ועכשיו שהוא התקשר הוא שאל אם אתקשר אליו מחר..ניסיתי למלמל ובסוף יצא לי "בטח" ..למה אמרתי "בטח"...מעוצבנת על עצמי..[/u]

זה יכול להרגיש קצת מלחיץ שהוא התקשר אחרי הפגישה ישר, ושואל אם את תתקשרי, זה סתם מלחיץ. את מנומסת, זה יפה מצדך (-: תהיי כנה, ולפחות את תרגישי נוח עם זה. אל תקחי אחריות גם על הרגשות שלו. הוא יסתדר, אני בטוח.

מקווה שיהיה לך יום מצוין, ורגוע (-: וזה כנראה הפרצוף היחידי שאני זוכר איך לעשות, והוא נחמד ובגלל זה הוא חוזר על עצמו כל הזמן..
במה את עובדת ?

תחייכי (-:
ר.

היי ר.. השעה כמעט 3 לפנות בוקר, חזרתי עכשיו הביתה מהדייט הסוער שהיה לי ושבתי לכאן כדי לשתף אותך (מקווה שזו לא תחילתה של התמכרות :-) ) מה גם שאם אתקשר עכשיו לאחת החברות שלי זה כדי לשתף אותן זה ייעלה לי ביוקר.. וכאן אני לא מעירה אף אחד..וגם כאן אי אפשר לעצור אותי באמצע ולשאול שאלות מעצבנות ונדושות שתמיד שואלים: "רגע רגע איך הוא נראה..? מה שתיתם ? מה הוא אמר כשראה אותך? "שניה שניה רק תגידי איך זה נגמר" ועוד כל מיני שאלות בסגנון הזה..נשמע מוכר ?
טוב...אז עכשיו אני בבית, מתקשה לעכל את מה שהיה...ותוהה לעצמי איך איך איך אני יוצאת מזה... אבל אני מקדימה את המאוחר.
אז איך היה ? <אור שואלת ועונה לעצמה> היה נחמד, היה מוזר, היה צפוי..? כן באישזהו מקום כן - אבל זה נושא שלם שאולי יום אחד אתעמק בו יותר כי אני חייבת להבין איך זה שאני יודעת איך דברים ירגישו בצד השני..אבל נעזוב את זה כרגע כי זה באמת עניין מורכב.
שנייה הוא בדיוק מתקשר, מיד אחזור
אז איפה הייתי ? נפגשנו, הייתי שם כל כולי, השארתי כמעט את כל ה"מסיכות" בבית, והבחור, נקרא לו ת, התרכך מאוד בשנייה שנפגשנו... אני יכולה למנות עכשיו מיליון ואחת דברים שהפריעו לי בו בשנייה שנפגשנו אבל השתדלתי מאוד להתעלם מהם, לא לשפוט, ולתת להכל לשקוע... גם עכשיו אין לי כוונה לנתח מה היה או לא היה...רק לתאר תחושות כלליות... הלכתי בלי ציפייה ל "וואו" (ולא הרגשתי גם וואו) , היה לי קל להיות עצמי והוא התמודד עם זה דיי יפה, היתה אחלה שיחה, דיברנו על המפגש ביננו ומה שקורה לנו בעצם, מה אנחנו מעוררים זה בזו - הייתי כנה לגמרי ממש כמו שהבטחתי לעצמי אבל אז...באיזשהו שלב קצת הלכתי לי לאיבוד.. ופתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה מוכרת ומתסכלת.. מתסכלת כי אני לא הרגשתי שותפה לה, ת' התחיל לדבר על התחושות שלו איתי וכמה שהכל קסום ומרגיש נכון מרגע לרגע... כאופיייני לי רק חייכתי אבל בתוך תוכי כל נורות האזהרה נדלקו... שאלתי את עצמי "איך זה בדיוק קרה וכל כך מהר ואיך בדיוק אני מתמודדת עם זה עכשיו בלי לפגוע" הפעם לא נתתי לתחושת התסכול (=למה אני לא מרגישה ככה כמעט אף פעם) להזדחל...פשוט הסטתי אותה הצידה ואמרתי לעצמי שזה בסדר שאני לא מרגישה כלום, אני לא אמורה להרגיש דבר כל כך מהר וזה בסדר "הכל בסדר"... רק שאז באותם רגעים התחלתי להרגיש מועקה כזו ומיד רצו לי בראש המחשבות של "איך אני מסיימת את זה " אתה מבין ? זה עוד לא התחיל וכבר הרגשתי שדוחקים אותי לפינה ממנה אני כל כך מנסה להתרחק... זו אני שלא בסדר? אני כבר באמת לא יודעת...סה"כ פגישה ראשונה, מי אמר שצריך להרגיש משהו מיד...ואם היו מצמידים אותי לקיר וסוחטים ממני תשובה חד משמעית אז הייתי אומרת שאין מצב, שלא נראה לי שזה זה בגלל א', ב' ג'.... אבל בדיוק מזה ניסיתי להימנע... רק שזה לא פשוט כשהצד השני יוצא בהצהרות של התאהבות שאולי הוא הביא איתו מהבית מאיזה סרט רומנטי שהוא ראה... טוב אולי אני מעט מגזימה, אבל בחיי שזה לא היה רחוק מזה, אני ניסיתי למזער את הנזקים ולעשות מה שיכולתי כדי לחזור הביתה ללא המועקה ובסוף הצלחתי להשחיל כמה משפטים שכן, היה לי נחמד אבל אני לא מרגישה עדיין כלום, ושכל הסיטואציה לא טבעית לי ושדברים לוקחים זמן...לא יודעת אם הוא ממש הקשיב, לפעמים אתה יודע אנשים שומעים רק מה שהם רוצים לשמוע...
ועכשיו שהוא התקשר הוא שאל אם אתקשר אליו מחר..ניסיתי למלמל ובסוף יצא לי "בטח" ..למה אמרתי "בטח"...מעוצבנת על עצמי..
אופפפ... נשארו לי פחות מ 4 שעות שינה ומחר מחכה לי יום מטורף אז הגיע הזמן לפרוש...
לילה טוב .. ZZZ
אור.

היי ר.
כייף ונעים גם לקרוא את מה שאתה כותב...
התעוררתי עכשיו שוב משינה שארכה מעבר למה שתיכננתי... ומה שמצחיק הוא שקבעתי להיפגש עם הבחור שסיפרתי לך עליו...כן כן החלטתי לקפוץ למים ולנסות לשחרר... בינתיים דיברנו בטלפון מספר פעמים ומשום מה הוא הצליח לעצבן אותי בכל שיחה שכבר רציתי לוותר (ולא היה צריך להתאמץ הרבה כדי שזה יקרה) אבל, בסופו של דבר החלטתי לא לוותר לעצמי ולו רק בשביל החוויה...למרות שאני לא אוהבת פגישות ראשונות זו תמיד חוויה... בקיצור, מה שקרה זה שנרדמתי חזק מדי והוא התקשר מספר פעמים כדי שניקבע בדיוק שעה ומקום...אני כמובן הייתי שקועה לי בשינה מתוקה ולא שמעתי את צילצולי הטלפונים (ואולי לא במודע זה היה
בכוונה :-))... התעוררתי לא מזמן והתקשרתי.. יכולתי לשמוע את הפרצוף החמוץ שהוא עשה לי דרך הטלפון... ואני חשבתי לעצמי: מה כבר קרה? אז נרדמתי..לא ביג דיל...קורה , לא ? ... מיותר לציין שקפצתי על ההזדמנות לבטל את הפגישה היום אבל זה רק הכעיס אותו יותר ...(עוד לא נפגשנו וכבר הוא כועס...מה יהיה כשנכיר יותר..:-) ) בכל מקרה הוא בדרכו לת"א, נסיעה של כמעט שעה, אז אפשר לומר שבנוסף לזה שהוא עצבני הוא עצבני משקיען...:-P אז זהו, נפגשים ממש עוד מעט למרות שכל מה שבא לי לעשות זה להתכרבל שוב בפוך... מוקדם יותר שדיברנו הוא נעלב ואמר שאני לא נשמעת בכלל נרגשת לפגוש אותו..ואם אין קצת התלהבות אז חבל על המאמץ... :-P תגיד ל ר יקר, זו אני הדפוקה או הוא? אני אמורה להתלהב ואם כן אז ממה? הסברתי לו בעדינות שאנו עדיין לא ממש מכירים אז קצת קשה להתלהב..זה לא ממש עודד אותו אז בסופו של דבר עשיתי מאמצים להישמע קצת יותר נלהבת... (אבל זה רק ביננו ;-) )
טוב אני הולכת להתארגן לי ולבצע את המשימה שהוטלה עלי - לחשוב על מקום... אין לי כל כך רעיון ואתה כבר ישן .... טוב, אני כבר אאלתר משהו...
אז שיהיה לך לילה טוב ZZZ ושבוע קסום |*|
אור.

אור יקרה,
בגלל שאין לי עדיין אינטרנט בבית, ואני עכשיו אצל ההורים עם המשפחה, אני אוכל לכתוב רק מחר בעבודה. כיף לקרוא את מה שאת כותבת.
אז אני מקווה שיהיה לך ערב מצוין ולילה טוב
והנה אני משתמש בטריק שלימדת אותי :

לילה טוב !!! ZZZ
ר.

תודה על המידע ושיהיה שבוע טוב :-)
אור - שלחתי לך מייל
גם אני תיכף יוצאת מהבית (הולכת לקנות מקרר - חלק מהטירחה של בית חדש שצריך לרהט, ואני לא ממש אוהבת לקנות ולצרוך, אבל אם לא יהיה לי מקרר זה יהיה עצוב יותר )
:-)

[u]עם הזמן גיליתי שזה מעדן וגיליתי שאני יכולה לנסות דברים חדשים ושהם אפילו ימצאו חן בעיני (צריכה לאמץ את זה בעוד תחומים בחיים שלי ולא תמיד מעיזה)[/u] :-D
אני גם הייתי במון - יש שם אחלה סושי, מחירים סבירים, יש מקום שנקרא מאקי - סושי בר ברח' מרמורק 10 - גם מומלץ...
הם עושים גם מישלוחים

המון הוא אחלה מקום. מאד יפה, ונעים. הסושי מעולה וטרי. וחוץ ממלצר הומו ונודניק, סוכם כאחלה. אכלנו אני וחבר ארוחה עסקית ב 60 שקל כל אחד, שכללה מגש משותף עם 25 חתיכות מעורבות, כל מיני, אבל גדולים ומעולים.. ומרק מיסו לפתיחה, ושתיה.. אחלה דיל.. יצאנו מרוצים (-: גם הצלחות לא יקרות מדי..

ואפרופו אוכל, אני הולך לארוחת ערב (-: ואני צריך לאסוף את האחיינים שלי ואחותי (ובעלה) בדרך. אז שיהיה לשתיכן המשך ערב (בנות) מצוין (-:

אגב בדקתי וצדקת רושמים תפל (חסר טעם) וטפל (כמו להבדיל בין עיקר לטפל)

אור, אני מעתיקה את המייל שלך, את יכולה למחוק אותו אם את רוצה מהדף.
כן גם אני שמתי לב ששלושתנו נמצאים כאן היום כל הזמן יחד (מכורים!!!)
אפשר להצטרף לדיון על הסושי? אתם לא עונים אז אקבל את זה כהסכמה.
גם אני מאוד אוהבת סושי, לקח לי זמן להתרגל לאכול את הדגים החיים, לא היתה לי שום בעיה להתחבר לסושי עם האוז והאצות, אבל דג נא, בלי שום עטיפות? ברר.. בהתחלה לא הייתי מסוגלת. עם הזמן גיליתי שזה מעדן וגיליתי שאני יכולה לנסות דברים חדשים ושהם אפילו ימצאו חן בעיני (צריכה לאמץ את זה בעוד תחומים בחיים שלי ולא תמיד מעיזה)
[b]ר[/b] היית במון? איך שם, אני אמורה לחגוג יום הולדת לחברה שלי והיא רוצה סושי, והיא גם גרה קרוב לשם, איך שם, גם מבחינת טעם וגם מבחינת מחיר, ספר לי

מכירה את ה"מון" בבוגרשוב..אכלתי שם לפני מספר חודשים וזוכרת שהיה מאוד טעים והיה להם גם אחלה סושי עם בטטה, טעמת ?

אני עכשיו עושה סקר שוק, לאינטרנט, כדי להתחבר מהדירה, אני לא בדירה עכשיו.. זה קצת מתיש..
גם אני לא ממש בטוח לגבי הת/טפל ..אבל נדמה לי שזה דווקא תפל (-:

[u]ויש גם אחלה מקומות ממש ליד הבית שלי אז זו בכלל חגיגה[/u]
אכלתי במקום שקוראים לו נדמה לי "מון" ואם אני לא טועה זה היה בבוגרשוב (לא רחוק מהסנטר).. ממש טעים..
כיף לך.. שיש לך מקומות ליד הבית.. גם בחיפה יש, אבל המבחר פחות מדהים..

לא תאמין אבל בדיוק כמוך למדתי לאהוב את הסושי בדרך הקשה... בהתחלה לא הבנתי מה כל הרעש... הייתי רגילה לטעמים פיקנטיים ועשירים והטעם של הסושי היה בעיני טפל (כתבתי נכון ..או שכותבים תפל?) הגדרתי את הסושי "למל"מ מה שנקרא לא מועיל ולא מזיק... עם הזמן התרגלתי לטעמים החדשים והיום אוהבת מאוד סושי..ויש גם אחלה מקומות ממש ליד הבית שלי אז זו בכלל חגיגה..

איזה נחמד... נראה שמתוקה, ר ואני נמצאים כאן בו זמנית... :-)

היי מתוקה...
שכחתי לרגע שלא כתבתי מהו המייל שלי.. ועכשיו גם ייחשף שמי הפרטי המלא... נראה לי שאעמוד בזה :-)

[u]נכון לעכשיו נהנית מהעיר מחלקים מסוימים בה, אוהבת את האויר (לא בקיץ) והכי בעולם אוהבת את הים שנמצא במרחק הליכה[/u]
מסכים לגמרי. אני מאד אוהב את הסושי בתל אביב (-: בשנים האחרונות אני עשיתי מהפך בהרגלי התזונה שלי, והתחלתי מאד לאהוב סושי. כמו כל הדברים היפנים, אני באופן אישי למדתי לאהוב אותו בדרך הקשה.. הייתי כל כך רגיל לטעמים אחרים, ולקח לי זמן להתרגל. אבל מאז... כל הזדמנות אני אוכל.. אחותי גם מכינה אחלה סושי.. אוהבת ?

קוראת עכשיו את הטור של נסים אמון...נהנית מכל מילה, תודה.. @}

רוצה לשלוח לך מייל ולא יודעת מהו, גלי לי :-)

[u]אני לא ממש מכיר את הפארק עד כדי כך טוב.. אני אוהב לבקר בתל-אביב אבל לא הייתי כל כך רוצה לחיות בה. אני לא אוהב את ה- STRESS של החיים בתל-אביב._ זו השנה הרביעית שלי בתל אביב, במקור אני מירושלים, מבינה על מה אתה מדבר...אכן יש STRESS בחיים בתל אביב ובכלל באיזורים עירוניים ...ועדיין גם בתל אביב יש לך את הבחירה איך לחיות, זה נכון שהלחץ יותר מורגש ולעתים גם משתלט, אבל כמו שאמרת : _היחסים שלך עם הסביבה הם תוצאה של מה שקורה בפנים.[/u] זה הולך לשני הכיוונים.. נכון לעכשיו נהנית מהעיר מחלקים מסוימים בה, אוהבת את האויר (לא בקיץ) והכי בעולם אוהבת את הים שנמצא במרחק הליכה.. טוב לי עכשיו אבל יש לי חלומות שיודעת שיש אחד עוד אגשים וכמו [po]מתוקה מתחילה מחדש[/po] אמצא לי מקום שקט, אולי במושב, אולי בצפון, ואהפוך אותו לבית..

את לא לבד (-:

[u]מכירה את התחושה שאת נוהגת, ונגיד מדברת בדיבורית או משהו כזה, או חולמת בהקיץ. ופתאום מוצאת את עצמך "מתעוררת", איזה רבע שעה עדיין בנסיעה הכל בסדר, אבל אין לך למעשה מושג מה קרה ברבע שעה האחרונה על הכביש ?? שנסעת על "טייס אוטומטי" , נשמע מוכר ?[/u]
נשמע מוכר מאוד, זה קורה לי המון וזה מדהים אותי כל פעם מחדש, שואלת את עצמי "לאן נעלמתי בחצי שעה האחרונה" ..חשבתי שזה קורה רק לי.. מסתבר שלא :-)

אני לא ממש מכיר את הפארק עד כדי כך טוב.. (-: אני אוהב לבקר בתל-אביב אבל לא הייתי כל כך רוצה לחיות בה. אני לא אוהב את ה- STRESS של החיים בתל-אביב.

[u]אז אני מתנתקת לגמרי, חשה שלווה ורוגע ומדמיינת לעצמי שאני במקום רחוק שקט וקסום ...ממש כמו באגדות[/u]
זה לא באגדות. זה בניו-זילנד (אם עוד לא היית..) (-: אבל לא חייבים לנסוע כל כך רחוק (למרות שאני ממליץ..). יש לנו צפון יפיפה, שבזמן האחרון אני רק מגלה יותר ויותר כמה הוא יפה ושקט. ויש לנו מדבר, ואת סיני בין אם זה בים או בהרים בפנים, ויש את ירדן, את איזור ואדי רם ופטרה שהוא עוצר נשימה בעוצמתו.
אני מתאר לעצמי, שכבר הייתי בסיני ואת יודעת על מה אני מדבר..


[u]ותחושת השלווה ממשיכה ללוות אותי - הכל נראה יפה יותר, רגוע יותר וגם האנשים סביבי נראים לי פתאום רגועים יותר, חייכנים ומסבירי פנים...[/u]
זה לא רק הם. זה את.. זאת השלווה שלך.. נעים לך עם עצמך..

[u]...או שאני רוכבת על הנתיב הנגדי של הכביש...כן זה קורה לי לעתים...חולמת לי בהקיץ..[/u]
מכירה את התחושה שאת נוהגת, ונגיד מדברת בדיבורית או משהו כזה, או חולמת בהקיץ. ופתאום מוצאת את עצמך "מתעוררת", איזה רבע שעה עדיין בנסיעה הכל בסדר, אבל אין לך למעשה מושג מה קרה ברבע שעה האחרונה על הכביש ?? שנסעת על "טייס אוטומטי" , נשמע מוכר ?

היי ר
[u]מכירה את המשחקי ילדים שבו צריך להכניס עיגול לחור עגול ומשולש לחור משולש וכו.. ? אז אם לפני האימון הייתי מרגיש ככה, בסופו הכל יושב במקום. כל דבר בפנים מוצא את המקום הטבעי שלו, והכל מאוזן ורגוע.. תחושה מאד נעימה..[/u]
בטח שמכירה את המשחק, גם את ההרגשה... אהבתי את ההקבלה למשחק הילדים שבסופו הכל יושב במקום..תחושה אדירה

[u]יש איפה לרכב בפארק על אופניים שעה וחצי ?[/u] יש מרחבים אינסופיים, בעיקר אוהבת להתרחק מההמולה של המשפחות והילדים ולרכב בשבילים צדדיים, חלקם נסתרים, יש גם מקום מקסים באיזור שכשמגיעים אליו זה כאילו נכנסת לסבך של יערות... אז אני מתנתקת לגמרי, חשה שלווה ורוגע ומדמיינת לעצמי שאני במקום רחוק שקט וקסום ...ממש כמו באגדות.. לרוב כשאני חוזרת הביתה לאיזור המרכז, כולי מחוייכת :-] ותחושת השלווה ממשיכה ללוות אותי - הכל נראה יפה יותר, רגוע יותר וגם האנשים סביבי נראים לי פתאום רגועים יותר, חייכנים ומסבירי פנים... ואז...... בום טראאחחח! אופס :-S, מרוב שלווה ורוגע לא שמתי לב שהאור ברמזור התחלף לאדום...או שאני רוכבת על הנתיב הנגדי של הכביש...כן זה קורה לי לעתים...חולמת לי בהקיץ..

היי מתוקה
ממליצה לך בחום להתחיל לרכב על האופניים ועכשיו שאת עוברת למושב זה יכול מאוד להתאים. אני היום מכורה לרכיבה ...אולי בעתיד נוכל לארגן טיול אופניים...מה את אומרת ? ולגבי מפגש ביננו אני אשמח מאוד ואפילו מוכנה להרים את הכפפה.. (מה שלא אופייני לי כל כך..) תכתבי לי אולי למייל ונמצא לנו יום.. :-)

הדיאלוג ביניכם מקסים, כיף לי לקרוא

[u]מדי ערב רוכבת על אופניים בפארק[/u]
[u]זה זמן קסום[/u] - אוי רוצה גם...(יש לי אופניים שעומדות סתם כך, מקוה להתחיל לרכב בין שבילי המושב, מקוה שלא משלה את עצמי)
אור חשבתי שאם המפגש לא יתקיים בסופ"ש הקרוב אז נארגן מפגש פרטי לעצמינו, מקובל עלייך?
(())

היי ר,
קראתי את מה שכתבת וזה גרם לי לחייך .. .. :-) יוצאת לברנצ' אכתוב כשאחזור

[u]וואו ..... יש לפתע כל כך הרבה דברים שאני רוצה לומר לך/לשתף אותך.. קראתי את שכתבת ונגעת בהמון דברים ..אבל אומרת לעצמי "לאט לאט אור, שום דבר לא בורח"[/u]

אני מקשיב (-: או קורא ..

אז את כבר יודעת את הסוד (-:

כשאני מטפס, העולם נעלם. הכל מתמקד בצעד הבא, בנשימה הבאה, בתנועה, ובמגע עם הסלע. מהרגעים הכי טובים שלי, מה שאני זוכר זה איך הרגיש הסלע, את המרקם, איך הרגישו האחיזות כשהחזקתי אותן, בטיפוס אני נעלם. זה מדהים. בסוכות נסעתי לטפס ולנוח בסיני (באיזור סנטה קתרינה, איזור מדהים), אחרי ארבעה ימים, חזרתי לארץ, וברכבת בדרך צפונה, ישבתי שקט, מבפנים ומבחוץ, וחייכתי כל הזמן. כמו שאמרת.. אין מילים להרגשה הזאת.. רק שקט ואושר..

אחרי אימוני טאי צ'י שכבר לא יצא לי להתאמן הרבה זמן, הייתי מקבל תחושה דומה. ואפילו יש לי דימוי טוב לזה. מכירה את המשחקי ילדים שבו צריך להכניס עיגול לחור עגול ומשולש לחור משולש וכו.. ? אז אם לפני האימון הייתי מרגיש ככה, בסופו הכל יושב במקום. כל דבר בפנים מוצא את המקום הטבעי שלו, והכל מאוזן ורגוע.. תחושה מאד נעימה..

[u]. אני מצטערת שהשתמע מדבריי שאתה עדיין באותה תקופה, זו ממש לא היתה הכוונה. אל תחזרי שנים אחורה, כולנו היינו שם סה"כ שיתפתי אותך בתקופה שאני חוויתי בעבר וחזרתי אחורה רק במחשבות, לא בהרגשה, מרגישה פתאום שלא בנוח וחשוב לי שתדע שבכתיבה שלי כאן אליך ולאחרים אין כל כוונה לשיפוטיות או עריכת השוואות.. שוב מצטערת.[/u]

הכל בסדר (-: אל תחמירי עם עצמך, הכוונה טובה, תרגישי בנוח.

יש איפה לרכב בפארק על אופניים שעה וחצי ? גרתי בתל אביב שנתיים, והייתי רץ על הירקון ליד הספורטק . מאד כיף בחיפה , 10 דקות עם האופניים ואני בכרמל בשוויצריה הקטנה, ויש שם כל כך הרבה מסלולים אופניים יפיפיים. ולמזלי.. רק עברתי, ואת האופניים קניתי רק לפני חודשיים, ורק עכשיו אני מתחיל ממש להינות מזה..


[u]לעתים גם עושה עצירה קלה ורוקדת כאילו שאף אחד לא רואה אותי[/u]

זה בדיוק מה שצריך (-: אני לא רוקד מספיק.. הייתי לפני איזה חודש אצל חברים בתל-אביב, והלכנו למסיבה שהתחילה בשעה מוקדמת (19:00) הגענו ברבע לתשע, ורקדנו נון סטופ עד רבע לאחד. ופשוט היה כיף ומוזיקה מעולה (שחורה ואלקטרונית), הרבה זמן לא נהנתי ככה, צריך לעשות את זה יותר, לשחרר.. (-:

תודה על הקישור לטור של נסים אמון, בטוחה שאמצא בו עניין.

[u]לעשות שינויים שיגרמו לך להרגיש טוב, ואז כל הדברים האחרים יכנסו לפרופורציה.. אצלי טיפוס, רכיבה על אופניים וטאי צ'י משחררים אותו, ואצלך ?[/u]
משתדלת כל הזמן להכניס דברים לפרופורציה, ועדיין זה הרי דבר יחסי ואישי מאוד לכל אדם.. חוצמזה עושה המון דברים שגורמים לי תחושת שיחרור עצומה - מדי ערב רוכבת על אופניים בפארק שעה וחצי - כל יום מחדש מחכה לרגע בו אני עולה על האופניים, שמה את האוזניות ויוצאת לדרך..זה זמן קסום, כאילו לרגע הכל נעצר ובעצם הכל ממשיך אבל מקבל משמעות אחרת... לא יכולה להסביר במילים... השקט מסביב, האויר הקר והנעים והמאמץ הפיזי גורמים לי לתחושה של התנקות מהתרחשויות של היום שעבר... לעתים גם עושה עצירה קלה ורוקדת כאילו שאף אחד לא רואה אותי... וכשאני חוזרת הביתה מרגישה כאילו היום רק התחיל ..

היי ר

[u]איך עשית את הירח ??[/u] תכתוב את האות Z שלוש פעמים ברצף (חוצמזה שגיליתי שיש דף [po]הבעות בצ'יק צ'ק[/po] ויש שם מאגר שלם)

[u]הבריחה מהתמודדות היא בדרך כלל בעולם הפנימי לא בסביבה, היחסים שלך עם הסביבה הם תוצאה של מה שקורה בפנים.[/u] כמה נכון..עכשיו רואה לפתע את ההתרחשויות בחיי לאחרונה באור שונה..

[u]הדברים שכתבתי לניסים אמון, היו לאורך תקופה ארוכה, שאני כבר מאחוריה. אל תחזרי שנים אחורה, כולנו היינו שם[/u]
שמחה שאתה כבר מאחוריה וכמו שניסחת יפה אנחנו כל הזמן בתהליך. אני מצטערת שהשתמע מדבריי שאתה עדיין באותה תקופה, זו ממש לא היתה הכוונה. [u]אל תחזרי שנים אחורה, כולנו היינו שם[/u] סה"כ שיתפתי אותך בתקופה שאני חוויתי בעבר וחזרתי אחורה רק במחשבות, לא בהרגשה, מרגישה פתאום שלא בנוח וחשוב לי שתדע שבכתיבה שלי כאן אליך ולאחרים אין כל כוונה לשיפוטיות או עריכת השוואות.. שוב מצטערת.

_אני מרגיש מצוין, ושמח עם השינויים שעשיתי. אני אוהב את הדברים שאני עושה, וכמו בספר ילדים.. אבל הכי אני אוהב להיות אני כיף ככה לא ? |Y| הכי כייף !

קראתי עוד מהדברים שכתבת כאן בעבר, וחשבתי על זה קצת.. הכל בסדר..

תקראי את זה :

http://www.nrg.co.il/online/15/ART/792/562.html

טור של ניסים אמון ונראה לי שהוא יעניין אותך (-:

ר.