על ידי פלוני* » 09 ינואר 2010, 15:57
בשבילי זה תרגיל מרתק ומהנה, ולא פעם גם למדתי עובדות חדשות.
כשהייתי בן 20 בן 30 ואפילו בן 40, הרביתי מאוד להתווכח ויכוחים פוליטיים. תחילה מהצד הימני, עד שהתפכחתי. כן, היה הרבה עניין בחיים, כי הויכוחים היו סוערים. גם היום הויכוחים סוערים, אבל אני כבר לא רוצה את זה. זה לא מועיל, זה לא מביא לשום מקום. לא משכנע אף אחד.
נכנסתי לכאן כדי להגיד, שזה נחמד מאוד שאת משכנעת את עצמך ואת חבריך שאתם צודקים. אותי את לא משכנעת, ולא רק זה, גם להעיר שאיך זה שאת לא רואה את התהום שבסוף הדרך הצודקת שלך? בתוך ישראל הגדולה, יש היום מעל 5 מיליון פלשתינאים, עוד מעט 6 מיליון. איך תתכן כך מדינה יהודית?
אם למדת עובדות חדשות, אני רוצה לשמוע. מה למדת? האם למדת דברים חדשים ששכנעו אותך שאת צודקת? (ואולי גם אני אלמד) האם למדת דברים שגרמו לך לחשוב איך מרגיש האחר, אפילו שאת צודקת? את זה אני רוצה לשמוע, סליחה לקרוא. מהם הדברים האלה שלמדת? האם למדת שאולי, באמת רק אולי, יש משהו בטענות של האחר? אולי משהו קטן, משהו קטנציק? אני סיפרתי מה אני למדתי.
_אם עמירה הס כתבה אמת . (קורה לה מדי פעם )
אז מתוארים שם מעשים של רשעות ושל טיפשות._
זו כל הבעת הרגש שאת מסוגלת לבטא? בני עמך מבצעים מעשי זוועה, בשמך, וזה מה שיש לך להגיד? זה נקרא ללמוד משהו חדש?
נניח שכל הערבים רשעים, (ומי שמרחם על רשעים וכו'), אבל את לא מזדעזעת ממה שיהודים בני עמך, חבריך להתנחלות לאמונה ולדרך, מבצעים?
מרצח אריק קרפ הזדעזעת? אה, כן. את זה עשו ערבים. אז מרצח אושרנקו הזדעזעת? אויש, הוא בכלל גוי. מתקיפת קשישים את מזדעזעת? ממה שעשה אלי אונאנו? מה לגבי מעשי זוועה שמבצעים מתנחלים בשמך? (בעצם גם בשמי, כי הם ישראלים כמוני, ומבחינת הפלשתינאים זה אותו דבר). אני זוכר אלוף פיקוד מרכז אחד, שהזדעזע ממעשה נבלה שנעשה אצלכם, וגם הביע זעזוע מפורש ממעשה הנבלה. נציגיך במועצת רשע, מיהרו להתייצב ולנזוף בו ולהשתיקו. שום גינוי למעשה הנבלה שנעשה. רק הביטוי האומלל, צריך להבין את הכאב... (פרטים ושמות במערכת).
ושום היגיון, ולו הפשוט ביותר.לא יוכל לה._ נסי אותי. וגם תגידי לי בבקשה, מה בדברי שלי הוא _חשיבה סטריאוטיפית? אני לא אומר שאני לא טועה. טעיתי הרבה מאוד בחיי. (פרטים שמורים במערכת).
עברתי שוב על כל הדף הזה, ולא למדתי בו שום דבר חדש.
אני מספר לך עובדות ודברים שאני למדתי. במלחמה אין מנצחים! אין מנצחים! במלחמה יש רק מי שמפסיד יותר.
ב48 שמחתי שניצחנו. בטח ששמחתי, הייתי ילד, וילדים תמיד שמחים בנצחונות. ב 56 שמחתי שניצחנו. ב 67 שמחתי שניצחנו. ב 73 לא שמחתי כבר. ראיתי את אריק הגיבור, עם הרטייה / התחבושת, ועם חייליו הצוהלים מעבר לתעלה, הייתי עצוב מאוד. הבנתי שאנחנו מפסידים. מדינה שצריכה להלחם כל 6 שנים על קיומה, לא תחזיק מעמד.
נכון שאני מאשים אתכם, אבל לא רק אתם אשמים, גם השמאל אשם.
ב93 נעורה בי תקווה גדולה. ראיתי את ההפגנות הסוערות שלכם, לא יצאתי להפגנות משלי, כי לא היה עם מי להפגין. פרט להפגנה ההיא. השמאל רופס. (כן, גם אני). אחרי הרצח, היה שקט. כל הפיגועים נפסקו. כולם היו בהלם וגם הערבים. אילו מפלגת העבודה היתה הולכת לבחירות אחרי הרצח, כפי שהיה צריך לעשות על פי החוק!! פני המזרח התיכון היו משתנים. אבל השמאלנים לא יכולים לאכזב. יוסי ביילין מיהר ליזום מגעי התפייסות עם הימין. פרס נמס בפני החמימות הקלה שהפגין כלפיו הימין, רק שלא ילך לבחירות, והוא לא אכזב אותם. הקים את הממשלה הזמנית שלו, רק לא לנצח נצחון סוחף בבחירות. יופי. צעד ימני אחד עבר בשלום. אלוהים איתנו, אבל זה לא מספיק, לפי הסקרים, מצבו של ביבי עוד היה על פנים. הליכוד מצטמק. מה עושים? פיקלשטיין, תציל אותנו! הערבים האלה, אי אפשר לסמוך עליהם, הפסיקו לעשות פיגועים. שקט. גם לא דקירות רחוב. הפועלים הערבים הפסיקו לדקור את מעבידיהם. מה יהיה? חֲמָסִי עָלֶיךָ (חילונים מבינים?) קרא הימין לחמאס. אך החמאס נעטף בדממה. אפילו לא קצת ג'יהאד איסלמי. מה יהיה? אל דאגה, השמאלנים יבואו לעזרה.
השקט ברחובות הפריע למישהו בשב"כ. מה יעשו כל בחורינו המצויינים אם לא יהיו פיגועים? איך נוכיח לערבים את זרועם הארוכה של צה"ל והשב"כ? כרמי גילון
השמאלני, בישל את הוצאתו להורג של יחיא עייש, והשאר היסטוריה. אחרי חצי שנה של שקט ברחובות, חזר שיתוף הפעולה של הימין היהודי והימין הפלשתינאי. הימין הפלשתינאי החזיר את האוטובוסים המתפוצצים, והימין היהודי החזיר את הפגנות האימה לרחובות. כוכבנית פורנו אחת, שחבריה הניפו אותה על כתיפיהם, בהשתוללות הבריונים הצ'חצ'חים ברחובות, (לא רק מתנחלים), אף זכתה ל15 דקות התהילה שלה. תמונתה קישטה שערי שבועונים נפוצים בארץ. וגם חזרו הביטויים סכין בגב. פושעי אוסלו. את מכירה את הביטויים האלה? ממתי את מכירה אותם? מ1993? מלפני כן? אני מכיר אותם מאז 1968 אחרי שקראתי ספר מרתק אחד, עלייתו ונפילתו. שם נקראו פושעי אוסלו - פושעי נובמבר. אבל אפשר היה לקרוא גם להם, על שם מקום גיאוגרפי – פושעי וורסאי. הסכין בגב אותה סכין. שמאלנים בוגדים, גם היו שם. וגם הביטוי צריך להבין... שנשמע גם אצלנו לרוב, גם הוא כיכב שם בראש חוצות. נדמה שלי שגם סרטן בגוף האומה היה שם.
אם את
ח אלפשה?
_הטיעון הזה (כעצם בגרונם, קוץ בישבנם), משגע כל פעם מחדש. אותי מזעזע, איך אצלנו במדינת היהודים, אחרי כל מה שעבר עלינו שם, משתמשים בדיוק, אבל בדיוק, באותם ביטויים. (שהיו נגדנו!!).
בזה חוסל הסכם אוסלו סופית. יגאל עמיר הצליח במשימתו. מגיעה לו במתנה הטרומבובה הזו. (אני רק לא מבין למה הוא לא מתייחד איתה באמצעות אבא שלו, כמו שהוא התחתן עמה באמצעות אביו), אבל זה לא הספיק לשמאלנים. ממש כמו שתיאר הנביא ישעיהו: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִי זַעַם, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁי זַעַם. זו לא נבואה שלי, זו נבואתו של הנביא ישעיהו, (פרטים במערכת), שפרס השמאלני לא שעה לה. ככה הצלחנו להפוך את היוצרות. הסכם אוסלו לא היה נסיון לפתור את הסכסוך, אלא הגורם לטרור. מישהו זוכר היום שלפני הסכם אוסלו היה כאן טרור?
כאמור, עברתי שוב על כל הדף הזה, ולא למדתי בו שום דבר חדש. אה, כן. נוכחתי שוב איך אמונות פנימיות עמוקות מעוותות את המחשבה.
טענות שנובעות מחשיבה סטריאוטיפית : חשיבה המשתמשת בדיעות קדומות ובחלקי מידע , כדי לייצר עמדה שנקבעה מראש. אבל זה לא חדש. היתה חדשה האסורה לפרסום. נעצר מתנחל בחשדות של מעשי טרור ופשע חמורים. נעצר עוד אחד, אך המשטרה לא מצליחה לפצח את התא המחתרתי הזה, ונשאר רק טייטל אחד. (מישהו מאמין שהוא פעל לבדו בכל זה?), אשתו ניסתה להבריח משהו לתא המעצר, ונעצרה גם היא, ואז קמה זעקה של אנשי ימין, הצילו הק. ג. ב. עצר אחת משלנו!. תמיד היתה חידה בעיני, תאים פלשתינאים נחשפים בתוך 24 שעות. תאים יהודיים, לא נחשפים בכלל. (אלא אם הם מבצעים את מעשיהם בגבולות הקו הירוק. וגם זה לא תמיד).
תראי, איך עכשיו כולם מדברים על הנכבה, כדבר מובן מאליו. את זה הכניס לשיח הציבורי בשארה. אם אנחנו ממלאים את הכנסת בח"כים ימניים, למה שהערבים לא יאכלסו את הכנסת בימניים משלהם? לצורך כך, אפילו הקומוניסט ברכה מוכן לאחוז בעמדות ימניות. (ימניות ערביות כמובן). עד כניסתו של בשארה לחיים הפוליטיים, ההיסטוריה היתה היסטוריה של מלחמה, שבה הערבים ניסו למגר את הקיום הציוני בעודו באיבו, אך לא רק שנכשלו, קמה מדינה גדולה יותר וחזקה יותר. ואפילו נוצר גבול ברור, פחות או יותר, בין האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית. אם חלום המדינה הפלשתינאית נמוג בתום המלחמה, זה לא היה באשמת היהודים, אלא באחריות המדינות הערביות שרצו לנגוס נתחים בפלשתינה. בשארה הכניס לשיח הציבורי מונח מקביל לשואה היהודית. ליהודים היתה שואה בעברית, ולפלשתינאים היתה נכבה בערבית. מאז כולם משתמשים במונח הזה, בלי להעלות במחשבתם, שהם משרתים בכך את מטרות האוייב. עזמי בשארה, ד"ר עזמי בשארה, אדם חכם מאוד ומתוחכם מאוד, היפיל בפח גם את אנשי הימין שלנו, שגם הם משתמשים במונח הזה. (ועוד מקבל פנסיה מהכנסת).
הערבים הפלשתינאים הפסידו במלחמה. הפסד במלחמה, זה עדיין לא שואה. לפחות לא על פי מה שהמוח הקטן שלי מסוגל להבין. אילו היתה להם מדינה, כפי שהיתה ליהודים מדינה לפני 2000 שנה, והמלחמה היתה גורמת לאבדן הקיום המדיני, לאובדן זהות מדינית, ניחא. זה היה אולי חורבן, כמו שהיה לנו. אבל לפלשתינאים לא היתה זהות מדינית אף פעם והם לא אבדו שום דבר. הם "רק" לא קיבלו זהות מדינית, שהם חפצו בה מאוד. (גם 18 מיליון הכורדים לא קיבלו מדינה). אם הם חיים עד היום במחנות פליטים, זו לא שואה. זה מחדל וטיפשות מדינית וחברתית. גם שלנו.
את יודעת מה? גם על פי האידיאולוגיה הימנית שלך, גם אתם נהגתם כמו שוטים. אילו השקעתם את האנרגיות שלכם, ואת המיליארדים העצומים שהשקעתם בהתנחלויות, בפתרון בעיית הפליטים, בפיצויים ושילוחם למקומות אחרים, לפי תפיסת עולמכם, ניחא. אבל אתם השקעתם הון עתק, בעיקר בהתנחלויות הדמה. תארי לעצמך איך היתה נראית היום תעלת הימים, אם המוקיון הזה, מודעי, היה חוצב אותה מעזה כמו שהוא רצה.
[u]בשבילי זה תרגיל מרתק ומהנה, ולא פעם גם למדתי עובדות חדשות.[/u]
כשהייתי בן 20 בן 30 ואפילו בן 40, הרביתי מאוד להתווכח ויכוחים פוליטיים. תחילה מהצד הימני, עד שהתפכחתי. כן, היה הרבה עניין בחיים, כי הויכוחים היו סוערים. גם היום הויכוחים סוערים, אבל אני כבר לא רוצה את זה. זה לא מועיל, זה לא מביא לשום מקום. לא משכנע אף אחד.
נכנסתי לכאן כדי להגיד, שזה נחמד מאוד שאת משכנעת את עצמך ואת חבריך שאתם צודקים. אותי את לא משכנעת, ולא רק זה, גם להעיר שאיך זה שאת לא רואה את התהום שבסוף הדרך הצודקת שלך? בתוך ישראל הגדולה, יש היום מעל 5 מיליון פלשתינאים, עוד מעט 6 מיליון. איך תתכן כך מדינה יהודית?
אם למדת עובדות חדשות, אני רוצה לשמוע. מה למדת? האם למדת דברים חדשים ששכנעו אותך שאת צודקת? (ואולי גם אני אלמד) האם למדת דברים שגרמו לך לחשוב איך מרגיש האחר, אפילו שאת צודקת? את זה אני רוצה לשמוע, סליחה לקרוא. מהם הדברים האלה שלמדת? האם למדת שאולי, באמת רק אולי, יש משהו בטענות של האחר? אולי משהו קטן, משהו קטנציק? אני סיפרתי מה אני למדתי.
_אם עמירה הס כתבה אמת . (קורה לה מדי פעם )
אז מתוארים שם מעשים של רשעות ושל טיפשות._
זו כל הבעת הרגש שאת מסוגלת לבטא? בני עמך מבצעים מעשי זוועה, בשמך, וזה מה שיש לך להגיד? זה נקרא ללמוד משהו חדש?
נניח שכל הערבים רשעים, (ומי שמרחם על רשעים וכו'), אבל את לא מזדעזעת ממה שיהודים בני עמך, חבריך להתנחלות לאמונה ולדרך, מבצעים?
מרצח אריק קרפ הזדעזעת? אה, כן. את זה עשו ערבים. אז מרצח אושרנקו הזדעזעת? אויש, הוא בכלל גוי. מתקיפת קשישים את מזדעזעת? ממה שעשה אלי אונאנו? מה לגבי מעשי זוועה שמבצעים מתנחלים בשמך? (בעצם גם בשמי, כי הם ישראלים כמוני, ומבחינת הפלשתינאים זה אותו דבר). אני זוכר אלוף פיקוד מרכז אחד, שהזדעזע ממעשה נבלה שנעשה אצלכם, וגם הביע זעזוע מפורש ממעשה הנבלה. נציגיך במועצת רשע, מיהרו להתייצב ולנזוף בו ולהשתיקו. שום גינוי למעשה הנבלה שנעשה. רק הביטוי האומלל, צריך להבין את הכאב... (פרטים ושמות במערכת).
[u]ושום היגיון, ולו הפשוט ביותר.לא יוכל לה._ נסי אותי. וגם תגידי לי בבקשה, מה בדברי שלי הוא _חשיבה סטריאוטיפית[/u]? אני לא אומר שאני לא טועה. טעיתי הרבה מאוד בחיי. (פרטים שמורים במערכת).
עברתי שוב על כל הדף הזה, ולא למדתי בו שום דבר חדש.
אני מספר לך עובדות ודברים שאני למדתי. במלחמה אין מנצחים! אין מנצחים! במלחמה יש רק מי שמפסיד יותר.
ב48 שמחתי שניצחנו. בטח ששמחתי, הייתי ילד, וילדים תמיד שמחים בנצחונות. ב 56 שמחתי שניצחנו. ב 67 שמחתי שניצחנו. ב 73 לא שמחתי כבר. ראיתי את אריק הגיבור, עם הרטייה / התחבושת, ועם חייליו הצוהלים מעבר לתעלה, הייתי עצוב מאוד. הבנתי שאנחנו מפסידים. מדינה שצריכה להלחם כל 6 שנים על קיומה, לא תחזיק מעמד.
נכון שאני מאשים אתכם, אבל לא רק אתם אשמים, גם השמאל אשם.
ב93 נעורה בי תקווה גדולה. ראיתי את ההפגנות הסוערות שלכם, לא יצאתי להפגנות משלי, כי לא היה עם מי להפגין. פרט להפגנה ההיא. השמאל רופס. (כן, גם אני). אחרי הרצח, היה שקט. כל הפיגועים נפסקו. כולם היו בהלם וגם הערבים. אילו מפלגת העבודה היתה הולכת לבחירות אחרי הרצח, כפי שהיה צריך לעשות על פי החוק!! פני המזרח התיכון היו משתנים. אבל השמאלנים לא יכולים לאכזב. יוסי ביילין מיהר ליזום מגעי התפייסות עם הימין. פרס נמס בפני החמימות הקלה שהפגין כלפיו הימין, רק שלא ילך לבחירות, והוא לא אכזב אותם. הקים את הממשלה הזמנית שלו, רק לא לנצח נצחון סוחף בבחירות. יופי. צעד ימני אחד עבר בשלום. אלוהים איתנו, אבל זה לא מספיק, לפי הסקרים, מצבו של ביבי עוד היה על פנים. הליכוד מצטמק. מה עושים? פיקלשטיין, תציל אותנו! הערבים האלה, אי אפשר לסמוך עליהם, הפסיקו לעשות פיגועים. שקט. גם לא דקירות רחוב. הפועלים הערבים הפסיקו לדקור את מעבידיהם. מה יהיה? חֲמָסִי עָלֶיךָ (חילונים מבינים?) קרא הימין לחמאס. אך החמאס נעטף בדממה. אפילו לא קצת ג'יהאד איסלמי. מה יהיה? אל דאגה, השמאלנים יבואו לעזרה.
השקט ברחובות הפריע למישהו בשב"כ. מה יעשו כל בחורינו המצויינים אם לא יהיו פיגועים? איך נוכיח לערבים את זרועם הארוכה של צה"ל והשב"כ? כרמי גילון [b]השמאלני[/b], בישל את הוצאתו להורג של יחיא עייש, והשאר היסטוריה. אחרי חצי שנה של שקט ברחובות, חזר שיתוף הפעולה של הימין היהודי והימין הפלשתינאי. הימין הפלשתינאי החזיר את האוטובוסים המתפוצצים, והימין היהודי החזיר את הפגנות האימה לרחובות. כוכבנית פורנו אחת, שחבריה הניפו אותה על כתיפיהם, בהשתוללות הבריונים הצ'חצ'חים ברחובות, (לא רק מתנחלים), אף זכתה ל15 דקות התהילה שלה. תמונתה קישטה שערי שבועונים נפוצים בארץ. וגם חזרו הביטויים סכין בגב. פושעי אוסלו. את מכירה את הביטויים האלה? ממתי את מכירה אותם? מ1993? מלפני כן? אני מכיר אותם מאז 1968 אחרי שקראתי ספר מרתק אחד, עלייתו ונפילתו. שם נקראו פושעי אוסלו - פושעי נובמבר. אבל אפשר היה לקרוא גם להם, על שם מקום גיאוגרפי – פושעי וורסאי. הסכין בגב אותה סכין. שמאלנים בוגדים, גם היו שם. וגם הביטוי צריך להבין... שנשמע גם אצלנו לרוב, גם הוא כיכב שם בראש חוצות. נדמה שלי שגם סרטן בגוף האומה היה שם.
אם את [po]ח אלפשה[/po]?[u] _הטיעון הזה (כעצם בגרונם, קוץ בישבנם), משגע כל פעם מחדש.[/u] אותי מזעזע, איך אצלנו במדינת היהודים, אחרי כל מה שעבר עלינו שם, משתמשים בדיוק, אבל בדיוק, באותם ביטויים. (שהיו נגדנו!!).
בזה חוסל הסכם אוסלו סופית. יגאל עמיר הצליח במשימתו. מגיעה לו במתנה הטרומבובה הזו. (אני רק לא מבין למה הוא לא מתייחד איתה באמצעות אבא שלו, כמו שהוא התחתן עמה באמצעות אביו), אבל זה לא הספיק לשמאלנים. ממש כמו שתיאר הנביא ישעיהו: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִי זַעַם, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁי זַעַם. זו לא נבואה שלי, זו נבואתו של הנביא ישעיהו, (פרטים במערכת), שפרס השמאלני לא שעה לה. ככה הצלחנו להפוך את היוצרות. הסכם אוסלו לא היה נסיון לפתור את הסכסוך, אלא הגורם לטרור. מישהו זוכר היום שלפני הסכם אוסלו היה כאן טרור?
כאמור, עברתי שוב על כל הדף הזה, ולא למדתי בו שום דבר חדש. אה, כן. נוכחתי שוב איך אמונות פנימיות עמוקות מעוותות את המחשבה. [u]טענות שנובעות מחשיבה סטריאוטיפית : חשיבה המשתמשת בדיעות קדומות ובחלקי מידע , כדי לייצר עמדה שנקבעה מראש.[/u] אבל זה לא חדש. היתה חדשה האסורה לפרסום. נעצר מתנחל בחשדות של מעשי טרור ופשע חמורים. נעצר עוד אחד, אך המשטרה לא מצליחה לפצח את התא המחתרתי הזה, ונשאר רק טייטל אחד. (מישהו מאמין שהוא פעל לבדו בכל זה?), אשתו ניסתה להבריח משהו לתא המעצר, ונעצרה גם היא, ואז קמה זעקה של אנשי ימין, הצילו הק. ג. ב. עצר אחת משלנו!. תמיד היתה חידה בעיני, תאים פלשתינאים נחשפים בתוך 24 שעות. תאים יהודיים, לא נחשפים בכלל. (אלא אם הם מבצעים את מעשיהם בגבולות הקו הירוק. וגם זה לא תמיד).
תראי, איך עכשיו כולם מדברים על הנכבה, כדבר מובן מאליו. את זה הכניס לשיח הציבורי בשארה. אם אנחנו ממלאים את הכנסת בח"כים ימניים, למה שהערבים לא יאכלסו את הכנסת בימניים משלהם? לצורך כך, אפילו הקומוניסט ברכה מוכן לאחוז בעמדות ימניות. (ימניות ערביות כמובן). עד כניסתו של בשארה לחיים הפוליטיים, ההיסטוריה היתה היסטוריה של מלחמה, שבה הערבים ניסו למגר את הקיום הציוני בעודו באיבו, אך לא רק שנכשלו, קמה מדינה גדולה יותר וחזקה יותר. ואפילו נוצר גבול ברור, פחות או יותר, בין האוכלוסיה היהודית והאוכלוסיה הערבית. אם חלום המדינה הפלשתינאית נמוג בתום המלחמה, זה לא היה באשמת היהודים, אלא באחריות המדינות הערביות שרצו לנגוס נתחים בפלשתינה. בשארה הכניס לשיח הציבורי מונח מקביל לשואה היהודית. ליהודים היתה שואה בעברית, ולפלשתינאים היתה נכבה בערבית. מאז כולם משתמשים במונח הזה, בלי להעלות במחשבתם, שהם משרתים בכך את מטרות האוייב. עזמי בשארה, ד"ר עזמי בשארה, אדם חכם מאוד ומתוחכם מאוד, היפיל בפח גם את אנשי הימין שלנו, שגם הם משתמשים במונח הזה. (ועוד מקבל פנסיה מהכנסת).
הערבים הפלשתינאים הפסידו במלחמה. הפסד במלחמה, זה עדיין לא שואה. לפחות לא על פי מה שהמוח הקטן שלי מסוגל להבין. אילו היתה להם מדינה, כפי שהיתה ליהודים מדינה לפני 2000 שנה, והמלחמה היתה גורמת לאבדן הקיום המדיני, לאובדן זהות מדינית, ניחא. זה היה אולי חורבן, כמו שהיה לנו. אבל לפלשתינאים לא היתה זהות מדינית אף פעם והם לא אבדו שום דבר. הם "רק" לא קיבלו זהות מדינית, שהם חפצו בה מאוד. (גם 18 מיליון הכורדים לא קיבלו מדינה). אם הם חיים עד היום במחנות פליטים, זו לא שואה. זה מחדל וטיפשות מדינית וחברתית. גם שלנו.
את יודעת מה? גם על פי האידיאולוגיה הימנית שלך, גם אתם נהגתם כמו שוטים. אילו השקעתם את האנרגיות שלכם, ואת המיליארדים העצומים שהשקעתם בהתנחלויות, בפתרון בעיית הפליטים, בפיצויים ושילוחם למקומות אחרים, לפי תפיסת עולמכם, ניחא. אבל אתם השקעתם הון עתק, בעיקר בהתנחלויות הדמה. תארי לעצמך איך היתה נראית היום תעלת הימים, אם המוקיון הזה, מודעי, היה חוצב אותה מעזה כמו שהוא רצה.