על ידי עץ_התמר* » 30 אוגוסט 2007, 22:45
שלום,
חיפשתי דפים על הנושא ולא מצאתי אז אם קיים ופיספסתי אשמח להפנייה , ואם אין אשמח לתגובות.
יש לי פעוט בן שנתיים וחודשיים, מיטה המשפחתית ויונק,
מזה כמה שבועות(יכול ליות כבר חודשיים) חל שינוי עם ההשכבה בלילה מבחינתינו לרעה, כלומר, בימקום כמה דקות עד 20 (גג), שזה היה יוצא דופן מאוד זה הפך להיות לפעמים עד שעה +!!!!!!!
תחילה חשבנו שזה יעבור , תקופה, לא יודעת מה,
אבל זה לא משתנה ולא מתקדם מבחינתנו למקום חיובי שהוא חוזר בחזרה לכמה דקות.
בצהריים אין את הבעייה הזו כלל, הוא נירדם בדר"כ אפילו בשימחה יחד עם אמא שלו לידו, שקוראת, ובדר"כ תוך דקות ספורות,בדר"כ 10 הוא מחליק לשינהץ
אני כרגע נימצאת בדילמה, אני לא מעוניינית יותר להמשיך עם השכיבה לידו חסרת המעש (או האזנה למוסיקה), אבל עדיין בחדר חשוך, לידו, כשהוא לוקח את הזמן שלו..אני לא מעויינית להירדם עדיין וזה קוטע לי את כל פעיליות הערב, כולל זמן זוגי, כי ליפעמים אני כן נירדמן ואז מתעוררת , מתוסכלת נורא.
מצד שני, הוא לא מראה נכונות ללכת לישון בעצמו בחדר לבד -
הוא קורא לי כמעט מיד לאחר שאני יוצאת מהחדר- לבכי הוא עובר רק אחרי שהוא קם פעמיים וביקש שנבוא איתו- אבא או אמא עם עדיפות לאמא.
אני עובדת עצות, הייתי רוצה שהעניין הזה של ללכת לישון לא ייקח כל כך הרבה אנרגיה, כמו שהפסיק לינוק בלילה מעצמו- אני לא רציתי להפסיק אותו מיוזמתי, ושנייה לפני שהגעתי לזהו זה גמרנו הוא התחיל להוריד בהנקות הלילה, עד שהיום הן נדירות, עד לא קיימות.
השאלה האם יש דרך לעזור לו (קיבלתי עזרה בלנסח דברים - ההבדל הענק באיך שאני ניסחתי את מה שאמרתי לו הוא ש הוא מייד התחיל לבכות ועכשיו זה לוקח כמה זמן ואחרי כמה ניסיונות שלו להחזיר אותי להיות לידו)
או שעדיין מוקדם מידי, אבל אני בלי כוחות יותר בעיניין הזה, אני מתמלאת בזעם כשאני רק חושבת על לישכב עכשיו ולעצור לאיזו שעה כל פעילות שהיא.
אני פשוט לא יודעת מה לחשוב, יש כאלה שאומרים לי, אז יבכה קצת , ואני לא מוכנה לזה, זה סותר את כל התפיסות שלי, וכל מה שאני מרגישה נכון בלב.
כאילו בשנייה שאני שומעת אותו מתחיל לבכות, אני ניזעקת אליו, מחבקת אותו ואומרת לו שאנחנו איתו כל הזמן ושומרים עליו כל הזמן, הוא נירגע מייד.
אז השאלה היא האם זה בכל מיקרה תהליך , ולהמשיך עם הניסיונות של ערב, עד "שייתרגל" שלמילה הזו יש לי אלרגיה, או שהוא עוד קטן....
אבל אז איך אני מתמודדת עם ה"להשכיב אותו" לישון שהפך להיות בשבילו כל כך טעון?
רעיונות, תובנות יתקבלו בברכה..
שלום,
חיפשתי דפים על הנושא ולא מצאתי אז אם קיים ופיספסתי אשמח להפנייה , ואם אין אשמח לתגובות.
יש לי פעוט בן שנתיים וחודשיים, מיטה המשפחתית ויונק,
מזה כמה שבועות(יכול ליות כבר חודשיים) חל שינוי עם ההשכבה בלילה מבחינתינו לרעה, כלומר, בימקום כמה דקות עד 20 (גג), שזה היה יוצא דופן מאוד זה הפך להיות לפעמים עד שעה +!!!!!!!
תחילה חשבנו שזה יעבור , תקופה, לא יודעת מה,
אבל זה לא משתנה ולא מתקדם מבחינתנו למקום חיובי שהוא חוזר בחזרה לכמה דקות.
בצהריים אין את הבעייה הזו כלל, הוא נירדם בדר"כ אפילו בשימחה יחד עם אמא שלו לידו, שקוראת, ובדר"כ תוך דקות ספורות,בדר"כ 10 הוא מחליק לשינהץ
אני כרגע נימצאת בדילמה, אני לא מעוניינית יותר להמשיך עם השכיבה לידו חסרת המעש (או האזנה למוסיקה), אבל עדיין בחדר חשוך, לידו, כשהוא לוקח את הזמן שלו..אני לא מעויינית להירדם עדיין וזה קוטע לי את כל פעיליות הערב, כולל זמן זוגי, כי ליפעמים אני כן נירדמן ואז מתעוררת , מתוסכלת נורא.
מצד שני, הוא לא מראה נכונות ללכת לישון בעצמו בחדר לבד -
הוא קורא לי כמעט מיד לאחר שאני יוצאת מהחדר- לבכי הוא עובר רק אחרי שהוא קם פעמיים וביקש שנבוא איתו- אבא או אמא עם עדיפות לאמא.
אני עובדת עצות, הייתי רוצה שהעניין הזה של ללכת לישון לא ייקח כל כך הרבה אנרגיה, כמו שהפסיק לינוק בלילה מעצמו- אני לא רציתי להפסיק אותו מיוזמתי, ושנייה לפני שהגעתי לזהו זה גמרנו הוא התחיל להוריד בהנקות הלילה, עד שהיום הן נדירות, עד לא קיימות.
השאלה האם יש דרך לעזור לו (קיבלתי עזרה בלנסח דברים - ההבדל הענק באיך שאני ניסחתי את מה שאמרתי לו הוא ש הוא מייד התחיל לבכות ועכשיו זה לוקח כמה זמן ואחרי כמה ניסיונות שלו להחזיר אותי להיות לידו)
או שעדיין מוקדם מידי, אבל אני בלי כוחות יותר בעיניין הזה, אני מתמלאת בזעם כשאני רק חושבת על לישכב עכשיו ולעצור לאיזו שעה כל פעילות שהיא.
אני פשוט לא יודעת מה לחשוב, יש כאלה שאומרים לי, אז יבכה קצת , ואני לא מוכנה לזה, זה סותר את כל התפיסות שלי, וכל מה שאני מרגישה נכון בלב.
כאילו בשנייה שאני שומעת אותו מתחיל לבכות, אני ניזעקת אליו, מחבקת אותו ואומרת לו שאנחנו איתו כל הזמן ושומרים עליו כל הזמן, הוא נירגע מייד.
אז השאלה היא האם זה בכל מיקרה תהליך , ולהמשיך עם הניסיונות של ערב, עד "שייתרגל" שלמילה הזו יש לי אלרגיה, או שהוא עוד קטן....
אבל אז איך אני מתמודדת עם ה"להשכיב אותו" לישון שהפך להיות בשבילו כל כך טעון?
רעיונות, תובנות יתקבלו בברכה..