באמת מעניין למה לייט התכוונה,
לייט אוחזת, בין השאר, ב MA בסוציולוגיה
יחד עם זה, אליס נסו ניסתה להבהיר את המושג, ובכ"ז (אפילו קומ"ג שמבינה את המושג והסכימה על ההגדרה)
בחרו להתיחס
ונראה לי שההתייחסות היא למונח הרווח בציבור.
(יחד עם כל מיני אמירות שהן ... סתם! (חבל שהטון שלי כרגע לא עובר) [עודד עם האיזכור של האפריקניות, מה זה קשור פה?! זה סתם מלבה את הלהבות]
זה למי שתוהות/ים למה לייט מתוסכלת ...
אגב, לדעתי הצנועה, אחרי שקראתי את הדיון פה והבנתי מה רבים חושבים על המושג (כן, כן, לפעמים גם אני שבויה ב"מובן מאליו"
)
החלטתי (אחרי דיון ביני וביני) שמנשא הוא גם סמל סטטוס גם במובן הרווח בציבור. לא סטטוס כלכלי אבל בהחלט סטטוס השכלתי מובהק.
העובדה שבני המעמד הבינוני + (הייטק, אקדמיה, מקצועות חופשיים וכיוב) בוחרים בחירות שאיפיינו שכבות קהילתייות / מסורתיות עד כה (מנשא, אוכל בסיסי, שהות עם הילדים, קהילתית - משפחתיות) - לא הופכת אותנו ל"לא מעמד בינוני + " (מעמד בינוני פחות או יותר, ויסלחו הכותבים שאינם שם)
רוב המשתתפות בדיון פה (ובאתר בכלל) הן:
משכילות זה אומר פוטנציאל השתכרות גבוה, זה אומר נגישות למידע, זה אומר הכרות עם אופציות שונות, זה אומר יותר חשיבה עצמאית- במובן של יכולת לברר על קיום אופציות שונות, זה אומר כוח מול הרשויות ומול נותני שירותים (מטעם המדינה אבל לא רק), להשכלה יש המון המון משמעויות, גם כלכליות ובעיקר של
יכולת בחירה!
ולכן כשאני הולכת במנשא זה לא כמו שהאתיופית הולכת במנשא
כשאני יולדת בבית זה לא (זה אפילו רחוק מאוד!) מהבדווית שיולדת בבית
כשאני אוכלת קטניות זה לא כמו שמישהו שאין לו כסף אוכל אותן.
כשאני בוחרת
פשטות מרצון זה לא!!!! כמו שמישהו שאין לו כסף חי בפשטות (הרצון עושה את ההבדל)
לא פעם אני מתבאסת מחוסר היכולת של אנשים פה לראות את עצמם נכוחה.
ולפני שקופצים פה עם המעמד הבינוני גבוה שבוחר אחרת מאיתנו -
כן הוא בוחר אחרת
וכן הוא בינוני גבוה וזה
לא הופך אותנו ללא כאלו (ולא במקרה אני משתמשת ב"אותנו" למרות ההבדלים בתוך הקבוצה שהיא "באופן" ).
מא - תודה על המחמאה (ומתי תקימי לך כבר דף בית?!)