על ידי מזמור_לילה* » 12 פברואר 2021, 13:27
חוזרת לכאן, עם אותן שאלות, והפעם בהקשר של חיסוני הקורונה.
בבקשה, לא כדי לפתוח כאן את השאלה כן/לא/אולי ו/או להציג תיאוריות למיניהן. בשביל זה יש את
שאלות על חיסונים ואת
קורונה מתמודדים.
כדי לשאול למה היחס אל הלא-מתחסנים הוא כאל אויב שצריך להילחם נגדו? למה השפה, הדינמיקה, האיומים - הכל מהז׳אנר המלחמתי? למה כל כך הרבה אמוציות של קרב, זעם, שנאה..?
אתמול שמעתי ברדיו את השופט מצא, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, איש חוק ומשפטן מנוסה. הוא פתח בזכות האדם על גופו, וזקפתי אוזניים כי קיוויתי לשמוע דעה אובייקטיבית מהפן המשפטי, אבל ההמשך ממש החריד אותי. מיד הוא הסתייג וטען שכשיש בחוץ מגיפה שמשתוללת זה מצב אחר, ואז דיבר על כך שיש להפעיל את הסמכות הנתונה בפקודת בריאות העם, ואם לא לחייב התחסנות אז להשית סנקציות פליליות על ציבור הלא מתחסנים, בתואנה של רשלנות ופגיעה פוטנציאלית בחיי אדם. לא פחות.
ועכשיו, בלי לנקוט עמדה כן/לא חיסון.
בואו ניקח מצד אחד את גברת קרש הנכבדה, שלא התחסנה כרגע מסיבותיה שלה. מעבר לכך היא נשמרת מאוד, לא יוצאת ללא מסיכה, והקפידה על הנחיות הסגר גם כשלא היה בכלל סגר ובטח בסגר המדומה האחרון. היא לא פגשה בני משפחה, לא התחבקה, מחטאת ידיים.
השכן שלה מהדלת ליד, מר מערוך, לא מקפיד ומעולם לא הקפיד על ההנחיות. הוא משתעל חופשי ליד אנשים, עושה מסיבות למאתיים איש בדירתו, מתקהל, מארח בחגים, מתרועע בבתים זרים, לא שוטף ידיים ולא עוטה מסיכה (לפעמים, ייצוגי, על הסנטר). אבל מה - התחסן וקיבל תעודה.
(תזכורת לשופט מצא: החיסון אמור להפחית הדבקה, אבל ככל הנראה לא מונע אותה. בעיקר מגן על המתחסן מפיתוח מחלה קשה).
עכשיו, תיאורטית - האין מר מערוך הוא זה שמזלזל בחיי אדם ונוהג ברשלנות?
אז זה לא קצת מוגזם להטיל סנקציות פליליות על גברת קרש בגין סיכון חיי אדם בכלל, וחייו של מר מערוך בפרט, אחרי שהוא - לפי ההיגיון הכללי - מסכן את חייה ואת חיי הסביבה כבר שנה רצופה?
למה גברת קרש הפכה פתאום לאויב העם?
(אולי היא לא קונספירטורית או טרמפיסטית על חשבון אחרים? אולי יש לה סיבות שייתפסו כלגיטימיות אבל היא לא מעוניינת לחשוף - אולי, למשל, היא בטיפולי פוריות ולכן חוששת מאוד להתחסן? מה אנחנו יודעים עליה בכלל? ולמה זה ענייננו, אם היא מקפידה לשמור על ההנחיות ועל בריאותנו?)
אז מר מערוך המתלהם מתנפל עליה, ש״בגלל אנשים כמוה״ לא נוכל לצאת מהמגיפה הזו?
באמת???
אוי, מכורתי.
למה ללבות את האש הזו?
למה תמיד יש צדדים שנלחמים אחד בשני?
לא נאמר פעם, איפשהו, ״בדרכי נועם״..?
עצוב לי, בין אם אני גברת קרש ובין אם מר מערוך (ואני לא זו ולא זה).
חוזרת לכאן, עם אותן שאלות, והפעם בהקשר של חיסוני הקורונה.
בבקשה, לא כדי לפתוח כאן את השאלה כן/לא/אולי ו/או להציג תיאוריות למיניהן. בשביל זה יש את [po]שאלות על חיסונים[/po] ואת [po]קורונה מתמודדים[/po].
כדי לשאול למה היחס אל הלא-מתחסנים הוא כאל אויב שצריך להילחם נגדו? למה השפה, הדינמיקה, האיומים - הכל מהז׳אנר המלחמתי? למה כל כך הרבה אמוציות של קרב, זעם, שנאה..?
אתמול שמעתי ברדיו את השופט מצא, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, איש חוק ומשפטן מנוסה. הוא פתח בזכות האדם על גופו, וזקפתי אוזניים כי קיוויתי לשמוע דעה אובייקטיבית מהפן המשפטי, אבל ההמשך ממש החריד אותי. מיד הוא הסתייג וטען שכשיש בחוץ מגיפה שמשתוללת זה מצב אחר, ואז דיבר על כך שיש להפעיל את הסמכות הנתונה בפקודת בריאות העם, ואם לא לחייב התחסנות אז להשית סנקציות פליליות על ציבור הלא מתחסנים, בתואנה של רשלנות ופגיעה פוטנציאלית בחיי אדם. לא פחות.
ועכשיו, בלי לנקוט עמדה כן/לא חיסון.
בואו ניקח מצד אחד את גברת קרש הנכבדה, שלא התחסנה כרגע מסיבותיה שלה. מעבר לכך היא נשמרת מאוד, לא יוצאת ללא מסיכה, והקפידה על הנחיות הסגר גם כשלא היה בכלל סגר ובטח בסגר המדומה האחרון. היא לא פגשה בני משפחה, לא התחבקה, מחטאת ידיים.
השכן שלה מהדלת ליד, מר מערוך, לא מקפיד ומעולם לא הקפיד על ההנחיות. הוא משתעל חופשי ליד אנשים, עושה מסיבות למאתיים איש בדירתו, מתקהל, מארח בחגים, מתרועע בבתים זרים, לא שוטף ידיים ולא עוטה מסיכה (לפעמים, ייצוגי, על הסנטר). אבל מה - התחסן וקיבל תעודה.
(תזכורת לשופט מצא: החיסון אמור להפחית הדבקה, אבל ככל הנראה לא מונע אותה. בעיקר מגן על המתחסן מפיתוח מחלה קשה).
עכשיו, תיאורטית - האין מר מערוך הוא זה שמזלזל בחיי אדם ונוהג ברשלנות?
אז זה לא קצת מוגזם להטיל סנקציות פליליות על גברת קרש בגין סיכון חיי אדם בכלל, וחייו של מר מערוך בפרט, אחרי שהוא - לפי ההיגיון הכללי - מסכן את חייה ואת חיי הסביבה כבר שנה רצופה?
למה גברת קרש הפכה פתאום לאויב העם?
(אולי היא לא קונספירטורית או טרמפיסטית על חשבון אחרים? אולי יש לה סיבות שייתפסו כלגיטימיות אבל היא לא מעוניינת לחשוף - אולי, למשל, היא בטיפולי פוריות ולכן חוששת מאוד להתחסן? מה אנחנו יודעים עליה בכלל? ולמה זה ענייננו, אם היא מקפידה לשמור על ההנחיות ועל בריאותנו?)
אז מר מערוך המתלהם מתנפל עליה, ש״בגלל אנשים כמוה״ לא נוכל לצאת מהמגיפה הזו?
באמת???
אוי, מכורתי.
למה ללבות את האש הזו?
למה תמיד יש צדדים שנלחמים אחד בשני?
לא נאמר פעם, איפשהו, ״בדרכי נועם״..?
עצוב לי, בין אם אני גברת קרש ובין אם מר מערוך (ואני לא זו ולא זה).
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.