על ידי מיצי_פוסט_הריונית* » 26 מאי 2008, 09:50
עברו שבועיים בערך.
זיו הקטנה שלי, ילדה חכמה, יפה, צחקנית ופיקחית (אם יורשה לי להעיד על עיסתי...ויורשה -זה הבלוג שלי) היום היא כבר פחות מבקשת , מידי פעם היא מנסה להתחפר לשם, מסתכלת אלי בעיניה הכחולות הגדולות שואלת / מבקשת אבל כבר יודעת מה התשובה. בלילה יותר קשה, מצד אחד היא ישנה יותר ברציפות ואפילו היו איזה לילה שניים שישנו כול הלילה! ומצד שני כשהיה מתעוררת קשה לה הרבה יותר לחזור לישון. היא אימצה שיטת רגיעה מרגיזה למדי- רק בעמידה (אני) כשהיא על הידיים והראש שלה בשקע הכתף. אני כבר חושבת שהיא נרדמה ולאט לאט מנסה להשכיב אותה או לפחות להתישב איתה והיא חוזרת לבכות.
והיא בוכה המון , וזו ילדה שלו היתה בוכה - באה מתנחמת וממשיכה הלאה.
הלילה ממש לא היו לי כוחות לעמוד איתה ולכן נשארתי לשכב/ חצי לשבת מנסה לחבק ולהרגיע אותה, אבל אחרי איזה שעה שהיא לא נרגעה, שתתה מים, שיחקה קצת עם המוצץ- שהיא מכניסה אותו לפה רק בערות או בתור משחק, וכשהוא אמור להרגיע הוא ממש לא מספק את הסחורה, בכל זאת הוא רק תחליף זול...
בסוף קמתי איתה, הבכי מייד פסק, לרגע,
נתתי רסקיו- שהיא אוהבת ואכן מרגיע אותה,
אחרי מספר דקות של יבבות חלושות היא סוף סוף נרדמה.
אבל שנתי נחרבה, כבר הייתי עצבנית, בעיקר על בן זוגי שהמשיך לישון כל הזמן הזה ולא שמע את קריאותי לעזרה. הייתי צריכה סיגריה להרגע ועוד שעה ארוכה של התהפכויות במיטה כדי לחזור לישון.
החיובי- שהתחלנו לקרא סיפורים לפני השינה ולפעמים היא אפילו נרדמה בלי בכי, אחרי הסיפור השלישי או הרביעי. נורי עד היום נרדם עם סיפורי. עכשיו אנחנו קוראים לשניהם יחד, ספר שלה , ספר שלו, ברוטציה או שגם הבנזוג קורא במקביל ושנינו קוראים בשקט גם כדי להכנס לאוירת השינה וגם כדי לא ליצור קקפוניה של סיפורים.
הרבה מהספרים שלה נורי מדקלם לה, אנחנו רק מתחילים את המשפט או הפסקה. יש לו זיכרון כל כך טוב, ויש לי הרגשה שהפנקס שלו רושם לי יותר מדי דברים בזמן האחרון- הבוקר הייתי חייבת לקחת אותו לגן למרות שהרגשתי די רע- הבטחתי לו אתמול. הוא רצה להראות לי משהו שהוא כתב בגן: "מדורה" , הוא כל פעם מפתיע אותי מחדש. לשאלתי , אף אחד לא כתב לו את המילה שיעתיק הוא פשוט כתב לפי שמיעה, לפני כמה חודשים הוא כתב איסרדות (=היסרדות) וזה עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה התוכנית הזו, מסתבר שהם דיברו על זה בשולחן האוכל בגן... היי ילד אתה בקושי בן 4.5 מה אתה ממהר לי?
כשחזרתי מהגן התקשרתי לברר את תוצאות הבדיקה של אתמול- (אחרי שחיכיתי אתמול שעה לתשובת המעבדה בטלפון ונשברתי) הבטא ירד ל167! איזה יופי. שרידים אחרונים של ההריון הזה. נחכה לשבוע הבא שיעלם כליל. רוצה שיגמר גם הדימום ויחזרו אלי כוחותי. שאני אחזור להיות מפוקסת.
עברו שבועיים בערך.
זיו הקטנה שלי, ילדה חכמה, יפה, צחקנית ופיקחית (אם יורשה לי להעיד על עיסתי...ויורשה -זה הבלוג שלי) היום היא כבר פחות מבקשת , מידי פעם היא מנסה להתחפר לשם, מסתכלת אלי בעיניה הכחולות הגדולות שואלת / מבקשת אבל כבר יודעת מה התשובה. בלילה יותר קשה, מצד אחד היא ישנה יותר ברציפות ואפילו היו איזה לילה שניים שישנו כול הלילה! ומצד שני כשהיה מתעוררת קשה לה הרבה יותר לחזור לישון. היא אימצה שיטת רגיעה מרגיזה למדי- רק בעמידה (אני) כשהיא על הידיים והראש שלה בשקע הכתף. אני כבר חושבת שהיא נרדמה ולאט לאט מנסה להשכיב אותה או לפחות להתישב איתה והיא חוזרת לבכות.
והיא בוכה המון , וזו ילדה שלו היתה בוכה - באה מתנחמת וממשיכה הלאה.
הלילה ממש לא היו לי כוחות לעמוד איתה ולכן נשארתי לשכב/ חצי לשבת מנסה לחבק ולהרגיע אותה, אבל אחרי איזה שעה שהיא לא נרגעה, שתתה מים, שיחקה קצת עם המוצץ- שהיא מכניסה אותו לפה רק בערות או בתור משחק, וכשהוא אמור להרגיע הוא ממש לא מספק את הסחורה, בכל זאת הוא רק תחליף זול...
בסוף קמתי איתה, הבכי מייד פסק, לרגע,
נתתי רסקיו- שהיא אוהבת ואכן מרגיע אותה,
אחרי מספר דקות של יבבות חלושות היא סוף סוף נרדמה.
אבל שנתי נחרבה, כבר הייתי עצבנית, בעיקר על בן זוגי שהמשיך לישון כל הזמן הזה ולא שמע את קריאותי לעזרה. הייתי צריכה סיגריה להרגע ועוד שעה ארוכה של התהפכויות במיטה כדי לחזור לישון.
החיובי- שהתחלנו לקרא סיפורים לפני השינה ולפעמים היא אפילו נרדמה בלי בכי, אחרי הסיפור השלישי או הרביעי. נורי עד היום נרדם עם סיפורי. עכשיו אנחנו קוראים לשניהם יחד, ספר שלה , ספר שלו, ברוטציה או שגם הבנזוג קורא במקביל ושנינו קוראים בשקט גם כדי להכנס לאוירת השינה וגם כדי לא ליצור קקפוניה של סיפורים.
הרבה מהספרים שלה נורי מדקלם לה, אנחנו רק מתחילים את המשפט או הפסקה. יש לו זיכרון כל כך טוב, ויש לי הרגשה שהפנקס שלו רושם לי יותר מדי דברים בזמן האחרון- הבוקר הייתי חייבת לקחת אותו לגן למרות שהרגשתי די רע- הבטחתי לו אתמול. הוא רצה להראות לי משהו שהוא כתב בגן: "מדורה" , הוא כל פעם מפתיע אותי מחדש. לשאלתי , אף אחד לא כתב לו את המילה שיעתיק הוא פשוט כתב לפי שמיעה, לפני כמה חודשים הוא כתב איסרדות (=היסרדות) וזה עוד לפני שבכלל ידעתי מה זה התוכנית הזו, מסתבר שהם דיברו על זה בשולחן האוכל בגן... היי ילד אתה בקושי בן 4.5 מה אתה ממהר לי?
כשחזרתי מהגן התקשרתי לברר את תוצאות הבדיקה של אתמול- (אחרי שחיכיתי אתמול שעה לתשובת המעבדה בטלפון ונשברתי) הבטא ירד ל167! איזה יופי. שרידים אחרונים של ההריון הזה. נחכה לשבוע הבא שיעלם כליל. רוצה שיגמר גם הדימום ויחזרו אלי כוחותי. שאני אחזור להיות מפוקסת.