הי מיכל ,
טוב , על פניו נראה שאין לילדה איזו רגישות חושית , היא מגוונת באוכל , היא אוהבת להיות בגינת שעשועים בלי הגבלה מצידה .
נראה לי שהיסקת מסקנה ששווה לבדוק אותה , לגבי זה שהילדה מסמנת לך/לכם שהיא זקוקה ליותר .
נראה שיש לה איזה חוש מדוייק להבחין כמה אתם פנויים אליה , והיא מייד קוראת לכם לסדר כאשר אתם יוצאים מפוקוס על ההורות ...
( מה שכולנו עושים כמובן בשל טרדות החיים והעומס ).
מה שמצאתי שנכון לעשות , למרות שזה הכי מנוגד ליכולתינו והבנתנו , זה כן להתגייס יותר ולהיצמד לילד שמבקש אקסטרא יחס , גם לדברים שהוא כבר מסוגל מזמן ,
כי אז הוא נרגע , בזמן ובקצב שמתאימים לו , כאילו אומר לעצמו : "או-קיי, הם הבינו את צרכי , אני לא עזוב , קולטים אותי , אני יכול להירגע שהכל בסדר , אין סכנה
שמא לא אקבל את צרכי"...
זה יוצא לנו יותר "חסכוני" להתגייס במיוחד דווקא כשאין לנו , מאשר לכבות את השריפות שנוצרות בגלל שלא התפנינו.
לגבי שיחה לפני השינה , שכל-כך מקרבת וחשובה , אבל היא עדיין לא מבינה את ההגיון של רווח והפסד של ההימרחות ואז שאין זמן וכוחות לשיחה ,
אפשר לנסות להסביר לה בבירור עם שעון , "תראי , בואי נעשה מהר מקלחת , אם נגמור מקלחת עד שהמחוג יראה כך וכך בשעון ,
אז יהיה לנו זמן ונצליח לעשות שיחה כייפית לפני השינה , ואם לא נספיק - אז אולי מחר נשתדל להספיק וכן נשוחח" .
ואז זה גם הופך להיות באחריותה . אל תפעילי לחץ מצד אחד , אבל כן תעזרי לה לנסות להצליח אם היא מראה נכונות .
שזה לא ייראה שזה אינטרס שלך מצד אחד , אבל כן תהיי תומכת אם היא עוזרת ,
אם היא ממשיכה להתבחבש , אז צאי מהתמונה ,
ולקראת השינה כאשר רוצה שיחה , אז בטון אוהד תוכלי להגיד לה , "מתוקה , היום נכנסנו לישון מאוחר , את רואה ? המחוג כבר עבר את ...
אבל אני בטוחה שמחר אם תשתדלי לסיים את המקלחת מהר - יישאר לנו זמן לשיחה ונשוחח בכיף , לילה טוב מתוקה " .
כדי שזה ייהפך למוטיבציה שלה להתחשב בסדרי עולם של זמן .
לגבי נוהגה לצבוט , זה לא נראה רגישות חושית , זה נראה רגישות לזה שיש לה אח קטן
ואולי גם להודיע שאם לא יילך בטוב , אז היא תאותת "ברע" שהיא לא מרוצה ממה שקורה פה במשפחה הזו לאחרונה .
ושוב , מתבקש לחבר את שתי שאלותיך ,
הייתי מציעה לך לשוחח איתה בפתיחות על מה שעובר עליך לאחרונה סביב מעבר הדירה , ומה שעובר על שני ההורים אולי ,
שאת מאד עסוקה גם במחשבות וגם במעשים לקדם את המעבר , שאת חושבת על כך וכך , תשתפי אותה בפרוטרוט , שמתאים לגילה,
בלי כמובן להפיל עליה דאגות קיומיות , אבל כן לשתף במחשבות והתעסקויות שאופייניות למעבר דירה ,
ותגידי לה שייתכן שבגלל זה לפעמים את פחות פנוייה אליה לעומת העבר ,
ואת יודעת בבטחון שכאשר תסיימו עם המעבר ועם הסידור של הבית החדש , שוב תהיי הרבה יותר פנוייה אליה .
וגם כמו שעושים עם לידת אח קטן , שמגייסים את הילד להיות שותף כדי שירגיש חלק מהסצינה , אפשר לשתף אותה גם בלהביא ארגזים ,
בלחשוב איזה מהצעצועים שלה היא מוסרת ואילו חשובים לה לקחת לבית החדש , וכדו'.
ולהדגיש לה אילו יתרונות אישיים ייצא לה מהמעבר , ( "יהיה לך חדר יותר גדול , תהיה אמבטיה יותר כייפית וכו' ).
בהצלחה , ואשמח שתשתפי איך הולך , או אם עולות עוד שאלות .
מיכל