היי מיואשת,
העברתי את הדיון בדף שפתחת (איך אפשר להיכנס לדיון בנושא לחזור להניק) לדף איך לחזור להניק אחרי הפסקה.
הדיון הועבר בשלמותו, כך ששום דבר לא הלך לאיבוד.

למה הכוונה בלהתייחס אליה כאל תרול? השאלה מופנית לפלונית אלמונית ואני פתחתי בכוונה בשתי דפים שונים וקיבלתי בכל אחד מהם תגובות אחרות.
אני ביקרתי את ד'ר מירה ליבוביץ ואחרי זה רציתי לחזור למחשב כדי לספר אבל אני ,בתי ובעלי חלינו בדלקת ראות והיה נורא קשה אבל עכשיו הכל מאחורינו והחלמנו.
לפי הפגישה עפ ד'ר מירה ליבוביץ: הילדה שלי קטנה מאוד גם מבחינת אחוזונים של תינוקות יונקים אפשר להחזיר אותה לינוק כוון שיש טכניקה מיוחדת שמלמדים לינוק בלי ווקום בדומה וכמו שמלמדים ילדים עם תיסמונת דאון לימוק בלי ווקום כוון שהם לא יודעים לעשות ווקום. במקרא של הבת שלי היא באמת יכולה להתרם מהחלב שלי כוון שכל חלב אם בשלב זה הוא עשיר ומזין יותר מכל פורמולה שקיימת עפילו יותר מהפדישור שלי ויש בחלב אם הורמונים מרגיעים שמרדימים ויכולים לעזור בהרדמת הלילה, חלב אם בלילה הוא עשיר ביותר ומזין ביותר ולכן ההמלצה שקיבלתי כרגע זה לשמור על דיאטה מגלוטן כי גלוטן עובר בחלב אם(גלוטן זה חומר אלרגני למי שאלרגי אליו ומקורו בחיטה והוא מונע בין היתר את הספיגה של המזון במעיים ובין היתר עוצר את הגדילהבגובה ובמשק לאצל תינוקות וילדים). הילדה מסתבר שהיא היפותונית גם בפה ובלסת כך שגם זה מנה ממנה לאכל טוב אוכל מוצק והיא התעייפה מהר יותר ולא רצתה להמשיך באכילה ולכן זה טוב לעזור לה לאכל ולתת לה חלב שאוב בבקבוק שקל ממנו מהר יותר לאכל ולגבי השינה מסתבר שבגלל ההיפוטוניה בפה ובלסת היא נרדמה כלכך טוב עם הציצי כי הוא עייף אותה אחרי האכילה של החלב שלי כוון שזרם לי מהציצי בזמנו זרמים של בקבוק, כולם כל הזמן התפלאו מהשפע של החלב שיש לי וכשהיא הייתה מסיימת היא הייתה עוד מוצצת ממנו כמו ממוצץ אבל יותר טוב ממוצץ כי זה מפעיל מסתבר את השרירים המעייפים וגם כי יש בו הורמונים שמרגיעים... ובגלל שהיא נראת חלשלושה וגם ש לה חור בלב והיא כל הזמן חולה יותר מאז שאני הפסקתי להניק אותה לתת לה חלב שאוב יעודד את המערכת החיסונית שלה להתחזק...(אני ידעתי על הילדה שלי שהיא היפותונית בחגורת הכתפיים ובשרירי הידיים והיא גם מאובחנת כהיפותונית , מה שלא ידעתי זה שיש דבר כזה כמו היפוטוניה של שררי הלסת והפה..)
עד כאן כל הגילויים שגיליתי בעקבות המפגש.
אני פונה בבקשה לתמרוש רוש לגבי איך מסיגים את הסיפור על ההחזרה להנקה על פי ד'ר מירה ליבוביץ זה אמנם עבודה קשה אך זה לא בשמיים... וגם אני מתקשרת כל זמן לקו החם של ללצ'ה והם לא זמינים למה? ותודה מראש על כל העזרה ועל ההמשך של התשובות לשני הדפים!

מיואשת, את לא יכולה לפתוח עוד דף על הנושא. מספיק שאת כותבת כאן.
כל פעם שאת (או מישהו אחר) כותבת משהו כאן, הדף הזה עולה למעלה ב מה חדש וכולם רואים ויכולים להכנס ולעזור.

מיואשת חמודה, הנה את כבר לא מיואשת!
ברגע שהחרדה והלחץ פוחתים, יותר קל להסתכל על התמונה הרחבה, נכון? יש קצת בעיות, שואלים אנשים אחרים (שכבר התנסו ומתנסים בגידול ילדים), מתייעצים עם אנשי מקצוע ובעיקר- מפעילים
את תבונת הלב. התבונה הזו פועלת הכי טוב כשנמצאים בהתבוננות ופחות טוב כשנמצאים בחרדות.

אגב, התודות שלך לכותבת פלוני אלמונית , זה לא רק כותבת אחת. יש כאן כמה כותבים תחת אותו השם.
יש כאן הרבה נשים וגברים שיודעים להקשיב ולתמוך (וגם לעקוץ ולכעוס- ממש כמו בחיים האמיתים).

<רוזמרין, אחת האלמוניות>

תודה על הסבלנות הרבה שלך לקרוא כל מה שקתבתי וגם על התבונה בתשובות לקחתי בחשבון כל מה שכתבתלי עד כה והני מרגישה הרבה יותר תמיכה ומהמקום הזה יותר רגועה בזכות הקבלה שלך את מה שאני כותבת. דרך המילים שלך אני מרגישה ההכלה ואני גם אתיעץ עםד'ר מירה ליבוביץ.

נשמע שכל נושא ההאכלה הפך לאישיו.

אולי כדאי להתייעץ עם איש/ת מקצוע שתעזור לך לעשות סדר.
ילדה בגיל הזה לא צריכה לאכול בלילה- אם היא אוכלת בקבוק [לא חשוב של מה] בלילה הגיוני שהיא פחות רעבה במהלך היום.

אם עוד לא נעשו בדיקות דם אז כדאי לעשות בדיקות מקיפות - אנמיה למשל גורמת לחוסר תיאבון.
הבת שלי באותו גיל ישנה אותו מספר שעות כמו ביתך - 11 שעות ביממה לא נשמע לי לא תקין.
וגם היא רזה מאד [לכבוד יומולדת שנתיים הגיעה ל- 9 ק"ג] מתחת לכל העקומות.

נשמע שאתם צריכים עזרה בסידור הסדר יום.
אולי זה יעזור להוריד לחץ מהארוחות ובכלל סביב נושא האוכל.

ואיכות השינה סביר להניח תשתפר כשהילדה לא תהיה תלויה בך להרדמה. כלומר כשתהיה לה דרך להירדם בעצמה.
חשוב לי להבהיר שבעצמה אני לא מתכוון ללבד בחדר חשוך אלא ללא עזרה פעילה שלך אלא כשאת אולי לידה קוראת ספר/גולשת במחשב - נוכחת פיסית אבל לא פעילה בהרדמה.
ברגע שהיא תצליח להירדם כך בהרדמה הראשונה בעצמה סביר להניח שגם במהלך הלילה היא תירדם מהר יותר ובקלות יותר.
ולגבי הקושי בגמילה - לשנות הרגלים זה קשה.
לכל הצדדים.
ולוקח זמן.
אבל לרוב השיפור בטווח הארוך שווה את הקושי בטווח הקצר.

תשובה לפלוני אלמונית: היא הפסיקה לינוק בגיל שנה ושבעה חודשים כוון שהיא הייתה מתעוררת כל שעה עגולה לציצי ואוכלת מעט ביום וכולם מסביבי אמרו לי שהיא לא רעבה במשך היום ככוון שהיא אוכלת כל הלילה ושלילדה בגילה צריכה לישון רצוף ולא להתעורר כל שעה לציצי ולאכול יותר מזון ביום כי יש בו יותר כלוריות.

לשאלה הבאה היא קיבלה כבר ברגע שנולדה בבת חולים מטרנה שהיא כמובן פלטה אותה ואחר כך ביקשתי הנקה מלאה והתמדתי חודש שלם אבל אמרו לי שהיא לא יונקת ביעילות ולא עולה מספיק במשקל ואז הוספנו בעצת טיפת חלב סימילק שגם את רובו היא פלטה בריפלוקסים קשים אז קיבלתי מרופאת הילדים שלה מרשם לאינפמיל שזה לילדים עם רפלוקסים קשים שלע עולים במשקל ולא הסתדרתי עם הפורמולה שכל הזמן התקרשה והתקשתה בבקבוק ואז התרתי לה את הלשון על פי יעצת הנקה מוסמכת ואחרי זה היא באמת התחילה לינוק יותר טוב ואז עברתי להנקה מלאה עד גיל ארבע חודשים וחצי חודשים וכל פעם הוספתי ירק ופרי אחר לתפריט ובגיל חמישה וחצי חודשים הוספתי גם דייסות למינהם

יש לציין בקשר לשינה אולי זה קשור שבבית החולים גילו לה צהבת מספר 15 וטיפלו בה באור אבל גם כל זמן דקרו אות בבדיקות דם כדי לדעת מה הסיבה לצהבת שאולי זה בגלל רגישות לחלב האם שלי כך שהם ביקשו ממני כל פעם שהיא נרדמת על הציצי להביא אותה לזריקות ובדיקות דם ואני הייתחי כל כך תתושה מזה שהנקתי אותה או לפחות ניסיתי שכל פעם שהם לקחו אותה לבדיקות דם זריקות אני הלכתי לישון ולא הייתי מודעת לזה שאולי היא צריכ אותי או שבעצם היתתיל לפתח פחדים להרדם כי כל פעם שהיא נרדמה התחילו לדקור אותה אנשים זרים כוון שכל פעם התחלפה המשמרת והייתה רופאה אחרת ובנוסף לזה כשהיא הייתה מגיעה ליידיים שלי היא הייתה נרדמת בשלווה אז בבת חולים אמרו לי להעיר אותה כי היא חייבת לאכול או שלא ישחררו אותה מבית החולים ראיתי שהילדה שלי זקוקה לשינה אבל אני הערתי כל הזמן ולא ננתי לה לישון מאז כשהיגענו הבייתה היא הייתה מתעוררת בבהלה ואני היתיי דוחפת ציצי להרגעה וגם שאולי קצת תוכל וחתעלה במשקל היא הייתה נרגעת יונקת וחוזרת לישון וכך התחיל הסיפור של להתעורר כל שעה עגולה בלילה.

לגבי השאלה האם היא באמת היא אוכלת את כל חמשת הצבעים, אני נותנת לה בגינה והיא כפי שהמטפלות בגינה אומרות עליה שהיא מנשנת את הפירות ובעיקר עושה מהם פצ'קראיי כלומך בלגן וליכלוך כלומר היא נותנת ביס לכל פרי וביס או שניים לעוגה או פיתה עם הממרח שהבתי לה.

לשאלה הבאה אני כן מתעסקת עם זה כי כשכולם רוצים ללכת מהגינה הבייתה הילדים שלהם בני גילה שלה או פחות עייפים ורעבים לארוחת צהריים היא לא מראה סמני עייפות למרות העייפות הכרונית שלה ובבית היא לא כל כך אוכלת את ארוחת הצהריים שלה כמעט אותו הדבר עם הפירות נותנת ביס אושניים ורוצה לקום ומסוגלת להתאפק עד חמש שעות בין ארוחה לארוחה ולאכל קמויות קטנות. אני כל הזמן מסבירה לאנשים ששואלים אותי לה היא כל כך רזה ועייפה עם סמנים שחורים שאני רוצה שהיא תוכל אך שהיא מסתפקת במועט גם בשינה וגם באוכל ואז מתחיל דיון על זה וכל זה בנככותה כי היא מסתובבת לידי ומשש מתרחקת.

לשאלה הבאה כן אני רבה איתה על כל ביס בין עם זה בסיפור או לאכול עם טלויזיה לשיר עוד שיר כדי שתוכל ולפעמים בצעקות רמות כשכבר שום דבר לא עוזר..יש לציין שציצי היא תמיד רצתה וכל הזמן מסביב לשאום גם בלילה וגם ביום ואז היא באמת הייתה על אחוזון 3 למרות שנולדה אחוזון 15 כלומר הזמן היא ירדה עד אחוזון 3 ואז זה היה בגיל שנה ושבעה שאמרו לי שהיא ירדת במשקל בגלל הציצי והיא צריכה יותר אוכל וגם היא תפסיק להתעורר בלילה כי לא יהיה לה למה להתעורר ומאז המזב ניהיה הרבה יותר גרוע היא כל הלילה מבקשת יד כי זה מה שהרגלתי אותה וכן אני העברתי אותה למיטה שלה בגיל הזה במקביל לגמילה והיא כבר לא ישנה טוב כמו שהיא הייתה ישנה איתנו במיטה ועכשיו היא ירדה לגמרי מעקומת האחוזונים. היא כבר לא באחוזון שלישי אלה היא שברה כלפי מעטה את העקומות שלה היא הרבה מתחת לטבלה.

לדעתי היא לא ישנה מספיק שעות היא ישנה בערך כ11 שעות וכולן עם הפסקות בינהם שהיא מתעוררת לבקש יד או בקבוק פדישור או מים רגילים או מוצץ. היא נרדמת רק אחרי שעה וחצי כשהיא איתי על המזרונים שליד המיטה שלה ואני מעבירה אותה למיטה שלה אחרי שעתיים ונותנת לה יד והיא מסקימה לשון במיטה שלה ואז עד הבוקר היא כל הזמן מתעוררת ולוקח לה המון זמן בין לבין לישון וכך זה גם בשנת הצהריים היא ישנה כשעה וחצי עד שעתיים ובלילה היא ישנה תשע שעות ולפכמים עשר שעות.

אם אני מעירה אותה מוקדם השש וחצי אז היא נרדמת בסביבות שתיים בצהריים אחרי שעייפתי אותה מאוד ובערב היא אני שמה אותה במיטה בתשע וחצי אבל לפעמים כשהלילה שלה הוא סוער מדי אני נותנת לה לישון בבוקרו שהיא תתעורר מיוזמתה ואז היא נרדמת בארבע ובלילה היא הולכת לישון רק בשתים עשרה כי היא לא נרדמת לפני. מצד שני אני אם אני רוצה סדר יום בשבילה כמו לא לאכול בקבוק בלילה ולהעיר אותה בבוקר אז יש לי לפחות שבועיים שהיא בכלל לא נרדמת ולא עוזר כלום בלילה כלומר "חגיגה" כיהיא בגמילה ואז אני לא יכולה בלילות להתפנות ללטפל בעבודות הבית וללמוד לתואר שלי ולהתפנות לכל מה שלא הספקתי וגם קצת זמן לעצמי יש לציין שאני כבר כמה פעמים גמלתי אותה מבקבוק והיד באמצע הלילה ( אך לא בתחילת ההרדמה כי אז זה צרחות נוראיות) ומאז הניסיונות האלו היא עוד יותר רזה לא רוצה לאכל בבוקר ובלילה מתעוררת מתוך בהלה וצורחת מתוך שינה לא! לא! אז כל פעם הפסקתי את הגמילות האלו.

באיזה גיל היא הפסיקה לינוק? ועד איזה גיל היא לא קיבלה אוכל נוסף חוץ מהנקה?
לפי מה שאת מתארת, היא לא רוצה לינוק אבל היא רוצה להיות צמודה אלייך כמה שיותר, כולל בשינה. האם זה נכון? יכול להיות שיש לה חרדות. בגיל שנתיים- ארבע זה מאד נפוץ.

בקשר לאוכל, לפי מה שרשמת, אני חושבת שהיא מקבלת המון גיוון בתזונה. אולי אפילו יותר מדי. האם היא באמת אוכלת את כל מה שכתבת כאן? בארוחת עשר היא אוכלת פירות מחמישה צבעים? זה המון. האם תוכלי לפרט מה היא אוכלת (ולא פירוט של מה שאת נותנת לה)?

בקשר ליציאות שלה, קקי של ילד שלא רק יונק הופך להיות דומה לשל מבוגר. מוצק ומסריח פחות או יותר, תלוי במזון וברגישויות שלה. אני לא חושבת שאת צריכה לחזור להנקה כי בגיל כזה התזונה צריכה להתבסס על אוכל אחר. גם מי שמניקה ברצף עד גיל מאוחר, מתחילה לתת מזון אחר כבר בגיל כמה חודשים. בגיל שנתיים ההנקה היא רק חלק קטן מהתזונה.

ממה שכתבת כאן, נראה לי שאת מוצפת בחרדות בקשר לילדה שלך (ובעיקר למשקל ולתזונה) ויכול להיות שחלק מהחרדות עובר אליה.
האם את מתעסקת הרבה בכל מה שקשור להאכלה שלה? האם את מדברת איתה הרבה על זה? האם את מנסה לשכנע אותה או לשדל אותה לאכול?

מאד יכול להיות שהסיבות לירידה במשקל יחד עם העיגולים השחורים מתחת לעיניים והעייפות נובעים מסיבות אחרות או נוספות.
האם היא ישנה בחדר לבדה? אם כן, ממתי? האם זה מאותו זמן של הפסקת ההנקה? האם היא נרדמת בקלות וישנה מספיק שעות? באיזו שעה היא הולכת לישון בלילה והאם זה מתאים לה? (אני רואה שאת כותבת בשלוש בבוקר אז מה הסיבה שאת ערה בשעה כזו?). האם היא מפחדת ממשהו ואם כן- ממה? האם היא בוכה הרבה או צורחת ואם כן- מתי ולמה?

<רוזמרין?>

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבעיה שלי עכשיו שניסיתי בלילה לשאול אותה עם היא רוצה לישון עם ציצי הי אמרה שכן וליטפה את הציצי והבינה מכך שהיא יכולה לישון איתי במיטה שלי ואני לא התכוונתי לזה כוון שאם היא ישנה איתי אז אני לא יכולה לקום לשאוב כי היא מרגישה כל תזוזה שלי . גם עבתרך כלל כשאני מרדימה אותה עם יד במיטה שלה ואני רוצה לקום לשרותים וכולי היא מאוד רגישה לתזוזות שלי אבל איך שהוא כבר סיכמנו שבעמצא הלילה לא נותנים יד אבל עכשיו כשהיצתי לה ציצי כדי שאולי היא תנסה לינוק היא לא עשתה את זה אלה לא הסכימה להיפרד מהמיטה שלי רק בצרחות. האם זה לבלבל אותה וגרום לשתינו תקוות שב של שהיא תרזור לינוק, כוון שאני רוצה לשאוב לה כוון שהבנתי שחלב אם יותר מרוכז, בעל כלוריות ובריא מהפדישור שהיא מקבלת ובנוסף לכך אם אני צריכה לשאוב כל הלילה כל לילה אני כניראה לא יעמוד בזה ולכן עם היא תינק לפחות פעם אחת זה יפתורלה ולי הרבה בעיות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מיואשת מאוד- הילדה שלי היא בת שנתיים ושלוש והיא מקבלת בין חמש לשש ארוחות ביום ללא גלוטן ולא אוכלת מטרנה או פדישור בלילה ולא באמצע הלילה המאכלים שלה הם בבוקר קורנפלס פירות יבשים עםאגרנולה או דייסה של קורנפלור או אורזאו פדישור שזה סוג של תמ"ל אבל עשיר יותר לבעלי תתמשקל ותתתזונה על ידי מרשם רופא הילדים, בארוחת עשר זה פירות מחמשת הצבעיםועוד משהו כמו עוגה קטנה או כריך עם ריבה, בצהריים זה בשר עם ירקות מבושלים וטריים מחמשת הצבעים, בארוחת ארבע זה מעדן ובערב זה ביצהקשה או עין דגמטוגן שמנת או יוגורט קצת פירות וקצת ירקות. ולפני השינה עם היא רעבה אז פדישור שוב. הסדר יום הכללי הוא בבוקראני מתארגנת קצת משחקת איתה ו אנחנו הולכות לגינהואחרי זה חוזרים אז זה ארוחת צהריים מקלחת ולישון צהריים ואחרי זה קמים רואים טלויזיה וכשאבא בה נוסעים ביחד לסידורים או פעיליות בסגנון גימבורי או אבא משחק איתה בבית ובערב ארוחת ערב ולישון.

מעבר לעניין של ההנקה,
אם באמת יש לה רגישויות למזון, תתייעצי עם בשמת א על טיפול ב-שיטת אייפק. למיטב זכרוני, לבן שלה היו בעיות קשות מאוד והאייפק עזר מאוד.

קראתי פעם שיש נשים שאימצו ילדים ובעזרת "אימונים" הצליחו להניק בסוף. אז בטוח אפשר. אולי כדאי להתייעץ עם עוד עוצת, לקבל עוד חוות דעת. בהצלחה! אל תשכחי שאת יכולה לעשות רק את המקסימום שלך, לא מעבר לזה

בת כמה התינוקת? מה המאכלים שאת נותנת לה ומתי? מהו סדר היום שלה?

פרטים כאלה יכולים לעזור לנו לעזור לך.
<רוזמרין>

השאלה שלי היא האם באמת כבר אי אפשר יהיהי להחזיר אותה לינוק? כשהיא היתה יונק מסביב לשעון היא היתה עולה במשקל וגם ינה המון והיתה ילדה מרוצה וחייכנית . מאז היא יחסית לעצמה לא ישנה ולא אוכלת. ירדה המון במשקל וממשיכה לרדת והיא נראת עייפה כל הזמן עם סמנים שחורים מתחת לעיניים ובכלל אני חושת שיש לה רגישות לגלוטן ושיש לה צלייק כוון שכשהיא ינקה היא לא ממש היתה חשופה למזון כיהיא אהבה יותר לינוק ובחרה יותר ציצי מאשר מזון ומאז הגמילה עקב לחץ סביבתי ואכילת מזון שמקורו גם מחיטה ושעורה היא מתלוננת על כבי בטן והיציאות שלה הן אפורות כהות קשות ומריחות לא טוב לא כמו צואה רגילה כלומר מריחות כמו משהוא ישן מאוד והיא סובלת מאז הגמילה מעציריות וחוסר תאבון אבל אני רואהומרגישה שהיא רעבה מאוד וכרגע בטיפת חלב היא שברה את העקומות הגדילה שלה הן במשקל ובגובהה ועפילו לא באחוזון שלשי אלה מתחתיו...

דיברתי עם יעצת ההנקה אסתר גרוניס והיא אמרה שקרוב לודאי שהיא ששכה לינוק ולכן אני יכולה להסתפק בלתת לה רק שאוב. אבל זה לא פותר לי את בעיית ההירדמות והשינה שמאז שהיא לא יונקת זה לא אותו הדבר בכלל.

אולי יועצת הנקה?

זה בכלל לא התחום שלי אבל להיות מיואשת לא יעזור לך.:

אני היתי רוצה תשובה לגבי איך חוזרים להיניק ילדה ששכחה לינוק עקב גמילה אך מאז לא עולה במשקל ולא ישנה טוב ורוצה לינוק אל לא יודעת איך?