לנחמה - למה התכוונת בללמד קבוצות?

כן, לפני כמעט שנה הייתי אצל הרבי,{מדהים שזכרת(ציפ-ציף), והיו בי כ"כ הרבה משאלות אמיתיות
והן מולאו, הרבה מהן.
ואיזה אושר היה להיות שם.

ועכשיו אני בתוך שטויות.
כן. באגו .

הבן שלי המדהים והמתוק עולה לא' מחר.
ואני מתרגשת. ורוצה להיות בשבילו.
הצדיק המתוק שלי.
הלוואי ויהיה לו כייף שם. הלוואי והוא יגדל ויצמח ויצליח ויפרח יחד עם בית-ספר.ובעזרתו.
(כן, קצת חריג פה באתר)

חושבת איך לעזור להם לגדול בטוב
חושבת איך נותנת להם את מה שיעזור להם להיות יותר הם.
הם רואים אותי אותנו בהתלבטות שלנו. בהרגשת חוסר השייכות שלנו למקום ולזמן.
הם רואים אותנו מסתכלים על החיים מהצד. לא ממש מעורבבים. לא ממש מגשימים.
הם רואים אותנו שונה מאיך שהייתי רוצה שיראו אותנו.
אבל אלו אנחנו עכשיו.
לפחות אנחנו כנים???????

תודה
הנה אני כבר מתחילה לדמוע.......

אמן

מתוקה קודם כל (()) גדול ממני.
כל מה שאת מרגישה יכול לקדם אותך.
רק סוויץ' קטן בגישה-את משתנה,מתבגרת ומבשילה,אין כזה דבר להיות זקנה.הכל בראש-זוכרת את ר' נחמן? להיות זקן-לאבד את התנועה שבחיים,כל יום אפשר להתחיל מחדש,להיות כמו ילד.
העבודה שעבדת בה כבר ממש לא היתה בשבילך-משום בחינה,תפרדי ממנה באהבה ותכיני מקום חדש,למקום עבודה טוב יותר.
תבקשי,תתפללי.
ובאמת תנסי קודם להרפות,מתוך ההפוגה הזאת כבר תקבלי את המידע המדויק מה את מבקשת.

"כי צריך האדם להתחיל מחדש בכל יום"- ר' נחמן.

אין יאוש,תאמיני לי,אין שום יאוש בעולם.

ופתאום מגלה - שקשה לי להזדקן.
וחבל לי שאיבדתי את החן ואת הניצוץ בעיניים.
וכשאני מדברת אני מעריכה במילים

ואני ביקורתית להחריד - אפילו עכשיו.

מחפשת = ח-פ-ש
מימוש = מ-מ-ש

אולי אני זקוקה למעט חופש כדי להיות כאן ממש ?

חשבתי לי היום שאף פעם לא ראתי את עצמי ממש אישה מבוגרת, בשלה, מיושבת.
תמיד דימיינתי את עצמי חצי ילדה חצי אישה
גם כאמא אני בעצמי ילדה.
גם הגוף שלי היה נראה גוף של ילדה - השתנה לגוף שמן לפני שנתיים.
ואולי בגלל זה קשה לי איתו.

אם אדייק יותר. אז הרגשתי בלי גיל.

איך מוצאת את החלום?
איך מוצאת את עצמי מאושרת ?
מנסה לדמיין, למצוא את כוח החיים והתקווה שבתוכי.
אבל אני לא ממש מוצאת את עצמי.
אם יש רעיונות מהיכן עוזרת אומץ. אמביציה . לחיות את חיי מדויק.
בתקציב לגשת לכל מיני קורסים.
גם לא ממש אפשרי עם זמן.
ובכל זאת..........יודעת שכרגע יש זה השפל ועוד מאט גאות......ויהיה כוח ויהיה מרץ.
רוצה לדייק ברצונות.
לכוון את החץ נכון כי ברגע שהוא מכוון. זה מגיע.
ואני לא מכוונת. כי הראיה לא ברורה פתאום.
לא נוח לי לדבר ממקום של חוסר בקו פנימי , אבל כך פתאום ההרגשה.
מסתכלת ורואה שהזדקנתי. רואה שלא מקבלת את הפידבקים שהייתי רגילה לקבל.
פעם "כאילו " ההצלחה היתה נגישה הרבה יותר.
פעם הנוכחות שלי היתה .
והיום כאילו אינני.
מבינה שצריכה להתמרכז ולדייק אבל איך מזרזת.
עיפה מכל הקיץ הזה.
העבודה שהייתה בשנה שעברה מסתבר לי שלא תהיה בשנה הקרובה - קיצוץ בשעות.
אבל גם כשחשבתי לי עם עצמי עם אני רוצה אותה - אז התשובה בפנים היתה - מגמגמת.
רק בשביל הכסף. וכי אין משהו אחר.
עד היום לא ניגשתי לחפש עבודה - הן הגיעו אלי. מה שרציתי - הגיע.
ופתאום - לא יודעת מה רוצה.
יודעת שלא מוכנה להיות בחסר יותר. נמאס לי לחיות בצורה כזו שהילדים שלי חווים חוסר כלכלי
ליד כל חבריהם.
נמאס לי שאין לי אוטו.
רוצה שפע!!!!!!!!!!!! באהבה!!!!!!!!!!!!

[u]מרגישה בנפילה[/u]
איך אפשר לעזור לך?
(())

תודה |L|

dear almonit
I can only share my own expiriance from being in a very similar place.
my advice is if you do not even know at the moment what it is that you would want to do with your self just start trying!
it doesent meter what you try but it is very important to experement

maybe you should take classes, join proffesional organization group meetings take some part time temporery position
just try somthing new that you have never tried before
this requires a lot of energy and courege
but it will feel you with satisfection of a new journy- a journy to find the new you

I promise you that you will lern alot about yourself and about the world in the process and it will help also in elemenating many option s until you will be certine about your own new path
the best of luck and i know you will succssed very soon
recognizing your difficulties is already a fantastic thing

אני לא מצליחה להרדם.
שוברת את הראש. מנסה להבין למה אני לא רגועה. איפה הבלגן?. מה חסר?
כבר אחרי 41 .
אמא כבר מספיק זמן ל-3 ילדים.
נשואה כבר כמעט 10 שנים.[b] ולא מוצאת את עצמי!!!!!!!![/b]

מחפשת מחפשת. ואולי בעיקר לא מבינה.
קשה לי לקבל את עצמי. קשה לי לראות מה יצא ממני.
כן. לא נעים להגיד. אבל אני די מתביישת במה שנהייה ממני.
אין לי עבודה. אני נראת נורא . ואני אמא די דפוקה.
כרגע אני במצב שהחיים שלי נראים די דפוק אבל אני ממשיכה לחייך. ולעשות פרצוף שהכול בסדר.
אין לי כסף - טוב לא עובדת. וגם בעלי לא ממש מצא את עצמו. כך שהוא גם מרוויח גרוע.
אני מרגישה שאני נותנת לילדים שלי להרגיש לוזרים. כי אני לוזרית.
אני לא מאמינה שאני כותבת כך. אבל אני ממש מרגישה שנכשלתי. שאני לא מבינה על מה החיים האלו לעזעזל .
בתוכי יודעת שהיה בי את הכול ושפעם ידעתי את הדרך.
ועכשיו אין בי כמעט כלום והיא כאילו אבדה.

פעם הרגשתי שווה
כן
בהמון מובנים.
שווה.
כי הייתי יפה. כי היתה בי אהבה . כי האמנתי שאפשר לשנות.
כי ציפיתי שהחלום יתגשם.
כי היה לי חלום.
והיה לי כוח לחלום אותו ולהגשים אותו.
אבל עכשיו ? אין לי מוושג.
אני לא יודעת מה החלום. ואני כבר לא יפה.
ואת האהבה שלי לעיתים אני מוצאת. אבל אני כ"כ מפוחדת ממה שאני מעבירה לילדים שקשה לי למצוא אותה.
לא מוצאת את הדרך האישית שלי.
פעם ידעתי לאן ללכת ואיך לבחור . ועכשיו . אני בלחץ וממש לא יודעת.

אנשים טובים. אני עיפה . מאוד רוצה להשתמש נכון במזל שנפל עלי -
[list]
[*] אני חיה . נולדתי. יש לי שלושה ילדים מדהימים.
[/list]
אני חיה עם איש מדהים. משפחתי מתוקה.
אני רוצה לתת להם ולי את החיים הטובים - במובן של לחיות נכון. של לחיות!!!!!!!!*
נמאס לי ללוות כסף ולהיות חייבת כסף. אני רוצה לעבוד בעבודה שאהנה ממנה.
שאלמד בה שאהיה מוערכת.
אני מרגישה מאוד לא מוערכת.

תמיד הרגשתי שאהיה "מישהי"
שהעשה משהו מיוחד. שאלך על-פי צו דרכי המיוחד.
ופתאום מוצאת את עצמי חיה בביינוניות נוראית. חיה ממש ליד החיים. ואני לא יודעת איך לחזור אליהם.
אני מפחדת מהחיים המשעממים.


יודעת שצריכה כרגע לשנות גישה לראות את מה שאני אוהבת. להגדיל את האור.
אבל הבאסה הזו איתי כבר המון זמן. המון זמן שאני כך ואני לא כותבת. כי חבל להזמין עוד באסה (על-פי תאוריית הסוד))
אבל אני מסתכלת סביבי. ותוהה - איך זה ש"לכולם יש עבודה ואוטו ובית ולי אין"
איך זה ש"כולם מרגישים ""סבבה"" עם עצמם ורק אני בזבל?"
בקיצור מה כ"כ דפוק אצלי?
והאם זה ישתנה?
אני אפילו לא נעים להגיד גונבת פה ושם סיגריות אחרי שכבר שלוש שנים אני גמולה.
מרגישה בנפילה

ממשיכה לכתוב
"האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר."

רוצה להגיד
בסה"כ , בהסתכלות אחורה אני בדרך למימוש.
כל יום חווה יותר [b]ממש[/b] בחיי.
אני מלמדת, ויותר מצליחה וברורה לעצמי בדרך.
מבסוטה מהגינה, המיניוטרית בקידמת הבית. וכן רואה את בעלי מחפש את עצמו עושה תפנית משנה ונמצאת שם כדי שהוא יוכל כדי שיצליח.
יש עוד דרך ארוכה , אבל כרגע יכולה לראות עשיה, גם אם לא אדירה, קימת. וזה נפלא.

יצא המרגיעון "אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך."
מסכימה

בהצלחה לך. מזדהה אתך. גם אני מחפשת אחר חלומותי ולא יודעת איפה קצה החוט......
:-(

ושכדאי להתחיל ממשהו ..............העיקר להתחיל.

משפט מפתח חשוב [b]הפחד הוא רק מחסום שצריך לדעת איך לעבור אותו[/b]י

די מזדהה איתך, גם אני "מחפשת" את עצמי רוצה לעשות כל כך הרבה אבל...כלום לא קורה אולי....פחד משינוי...


<כל כך רוצה שיגרה של מדיטציה כל יום ופעם בשבוע פיסול>

מסתמן שינוי
חוששת למסמס אותו.
מאושרת מקיומו.נהנת .
מתפללת שימשך.

עדיין כמהה וכמעט דבר לא השתנה

בעצם היום כדי להרגיש שאני [b]מממשת[/b] נמצאת פה ב[b]ממש[/b]
אני צריכה להיות כל מה שאספתי עד כה בחיי.
וזה משהו חדש.
יש לי נטיה לחזור לדבר הקודם שעשיתי - נגיד לפני הילדים - והיה מוצלח - כמו ציור אומנות...
אבל בעצם כדי להרגיש מאותגרת במימוש שלי כדי להרגיש נכונה עם עצמי אני צריכה להיות כל מה שאני עד היום.
וכשאני אומרת אני רוצה ..... - סביר להניח שהרצון הזה יקרא
לאתו הדבר להתממש.
לכן יש חשיבות גדולה לקרוא רק לרצונות הנכונים .
בעצם - מה שאני רוצה לומר - שלרצון יש כח אדיר
וצריך להפעיל אותו מתוך מקום אחראי ומתוך מקום שיודע ומאמין שרצון אמיתי מתממש.
כלומר אני צריכה לרצות מתוך מקום של כבוד לרצון .
לרצות משהו בידיעה שהוא חדש לי ושאף פעם בעצם לא הייתי שם.
[list]
[*] אני רוצה לרצות מתוך כבוד ועונג למקום שאני נמצאת בו היום.
[/list]
אני רוצה לרצות מתוך אמונה שהרצונות שלי מדויקים
אני רוצה לרצות מתוך אמונה שהרצונות שלי מתממשים.*

[b]אני כמהה למימוש עצמי[/b]

מה קורה?
למה אין התקדמות ?
איפה העצירה?
כנראה שברצון. הרצון החלום לא מספיק ברור.
יש חלום ויש מטרה .
ואני צריכה להפריד בינהם.
כשהחלום ברור. אז אפשר לסמן מטרות ולצאת לדרך.
בשביל לחלום אני צריכה להתחבר לעצמי.
לפתוח את החלון בתוך נישמתי.ולראות.
ובאמת לאפשר לכל חלום לעלות ללא ההבדל ללא סייג וללא הפחד.
מנסה לענות על שאלות אמיתיות כמו מה אני באמת רוצה לעשות.
מה אני אעשה ולא אתעייף (זה מתחיל להראות כמו מכורה למה חדש)
מה אני צריכה לעשות או איך אני צריכה לעשות כדי שארגיש שמיציתי את חיי.
מהו התפקיד שהוא שלי כאן בעולם הזה.
אני כבר 40 - כבר לא ילדה ובכל זאת מרגישה כמו מתבגרת.
בכל זאת אין לי את האומץ להיות מי שאני.
למה אני מחכה?
מה עוצר אותי?
הרבה בירבורים כנראה.

[u]זו לא התחייבות אלא המלצה.- לעצמי.[/u] - לוקחת את ההמלצה הזאת גם לעצמי....

[u]אני רוצה להקים גינה גדולה שקשורה לאנשים עם מגבלה פיזית[/u] בדיוק היום פנתה אלי חברה שאעזור לה למצוא חומר באינטרנט בנושא של גינון טיפולי,מקריות מדהימה(באמת אין מקרה בעולם...) האם יש לך חומר כתוב,עם הצעות לפעילויות בתחום הזה או שאת מפתחת את זה בעצמך? אשמח אם תפני אותי למענה לאתר או לחומר קריאה בנושא.

[u]חוץ מלסדר ארונות לילדים[/u] - לסדר ארונות זה עניין גדול,מה לעשות גם את זה צריך לעשות :-)

עבר יום - ובמה התקדמתי?
לא בהרבה.
חוץ מלסדר ארונות לילדים בגלל הצורך המידי , אני פשוט תקועה כאן.
נכון כייף כאן מאוד ומאגר המידע עצום,
עזרתי לחברה לפרסם עצמה - טוב לנשמה.
אבל את כל שאר הדברים שרוצה לעשות לא עשיתי.
ניראה לי שאתחיל להיגמל מבאופן, לפחות בכמות הזמן, -
זו לא התחייבות אלא המלצה.- לעצמי.

אני מאמינה שלרצות זה השלב הכי חשוב בהשתנות ואת רוצה!
תבדקי מה הכי קרוב אליך ברצון,מה הכי מעשי להתחיל כרגע,אם תממשי את הרצון שלך,תתמלאי בשמחת יצירה שתקרין גם על הבית ועל הילדים,אמא מסופקת היא אמא יותר טובה,כמובן שהרצון שלך מגיע גם מהקושי בבית,יתכן שדווקא כולכם תרוויחו עם תהיה תוספת הכנסה.
במה שלא תבחרי,שתהיה לך המון ברכה והצלחה ! @}

פותחת דף חדש
מחפשת את האפשרות לממש את הדברים שרוצה
מחפשת את הדברים שרוצה
הדף הזה עולה מתוך נסיון לברר לעצמי מה אני רוצה לעשות
איפה ואיך לעשות את אותם הדברים . יחד עם המגבלות הקימות של זמן גיל ילדים והצורך להרוויח כסף כדי לממן אותנו.
ארשום כאן את כל הדברים שעולים לגבי הרצונות שלי
והיכולות שלי . כולל ההתנגדויות
(שמתי לב שעלה מרגיעון - כשעולה התנגדות - שימו לב)
אז מה אני רוצה
אני רוצה לפסל בחומר מן הטבע - פסלים ענקיים מלאי עוצמה וענין, ושאוכל עם הפסלים האלו לעורר את תשומת הלב שאני מעונינית בה לגבי הסביבה הספציפית. (ים המלח)
אני רוצה להקים גינה גדולה שקשורה לאנשים עם מגבלה פיזית מסוימת ושהגינה הזו תעבוד ברמות נוספות ותהיה גן מרפא.
אני רוצה להקים גינה המיועדת למדיטציה.
אני רוצה לצייר ציורי ילדים לספר ילדים. אולי גם לחזור לצייר בכלל
אני רוצה לעשות מדיטציה - צי-קונג - במשמעת של יום יום - עם קבוצה.
אני רוצה לגור במקום רחב עם אישי וילדי .
אני רוצה בית בתכנון אקולוגי
אני רוצה לגדל את הירקות ליד הבית וכן את שאר הצמחים והתבלינים.
אני רוצה להיות בקשר אנושי חם ומתחדש עם אנשים
להיות במצב של דו - שיח אנושי מפרה.
ושכל זה לא יפריע לי להמשיך להיות אמא כמו שרוצה
ואישה לאהובי.
אני רוצה להרויח כסף מכל הדברים ולהרויח הרבה.
נמאס לי שאין לנו כסף.
אז מה אתם אומרים - איך מגיעים לשם?
איך אני מגיעה למקום הזה ?
עד עכשיו בשמונה השנים האחרונות רק הייתי אמא. רק אמא בקושי עוד משהוא, וכברירת מחדל עיצבתי קצת גינות.
לא למדתי את זה , אני פשוט אוהבת צמחים וכך זה קרה.
(ההשכלה הפורמלית שלי קשורה באומנות בפילוסופיה באומנויות לחימה)
אני גם מעבירה שעורים בבית ספר -(ודי סובלת )- בנושא אדם וטבע ואיכות סביבה ואומנות ויצירה.
אני גם מלמדת ציור
וגם מנחה מדיטציה בתנועה.
יש לי שלושה ילדים שבבית כל יום בשעה :.00. 13
אין לי רכב , אבל אני יכולה להתארגן עם זה בהתחלה
האמת שממש נמאס לי ממצבנו הפיננסי וגם ממש נמאס לי שאני לא באמת ממשת את היצרתיות שבי. אבל אני לא רוצה שהם ישלמו את המחיר לא יראו את אמא בכלל.
מצד שני אי אפשר להמשיך להיות עם אמא מתוסכלת
אני מחטיאה את המטרה -המטרה לגדול מתוך שמחה לחיים.
להגיד תודה שאני כאן - לממש את מי שאני - קשור ביכולת שלי להגיד תודה - וביכולת שלי לגדל מתוך שמחה.
אם למי שהוא / שהיא היה כוח לקרוא
ויש מה לומר לי אשמח

[po]דף בלוג[/po]