לבתי הופיעה שטף דם גדול כתוצאה ממכה קלה.
מיד שלחתי בהיסטריה את בן- זוגי הסרבן (עדיף לקחת את הילדה לקניון...) לרופא משפחה, ששלח אותם מייד למיון.
בבדיקת דם נתגלו 9000טסיות.
מייד הזריקו לה גמה -גלובולין. אנחנו הלכנו לסיפרות רפואית וחיפשנו באינטרנט
- מסתבר שירידה במס הטסיות יכולה להגרם מ- 1.סרטן עצמות/דם אבל אז יש בעיה עם עוד חלקיקי- דם.
- בעיה בטחול- אותה ניתן לאתר באמצעות מישוש משום שהטחול מוגדל.
- ירידה זמנית במס הטסיות עקב מחלה ויראלית קלה של דרכי הנשימה, כשבועיים אחרי.
הילדה נשארה לאישפוז. הטחול היה תקין, לאחר כמה שעות ערכו בדיקת דם נוספת שהראתה עליה במס הטסיות.
תמונת הדם היתה תקינה לחלוטין חוץ מהטסיות, כלומר לא מדובר בסרטן.
בבקר אחות הביאה לילדה תרופה לבליעה.
לשאלתי במה מדובר היא מסרה לי שם של אחת הנגזרות של קורטיזון\סטרואידים, וכששאלתי אותה אם אכן בזה מדובר היא אישרה זאת.
ראיתי אדום מול העינים.
איך הם מעיזים לתת לילדה שלי סטרואידים מבלי להתיעץ איתנו!
בשביל מה ולמה...
רצינו להזמין רופא מומחה, אך לזה הם לו הסכימו.
מיטה ליד שכבה ילדה שאצלה היה אותו מקרה, רק שאצלה הוא כבר הפך לכרוני וכל כמה זמן היא מתאשפזת לטיפול.
חתמנו על עזיבה. לקחנו אותה לרופא שהתמחה, בין השאר, במחלות אוטו אימוניות.
בדיעבד, אפשר היה לחסוך לילדה את הטראומה, ופשוט לקחת אותה לקניון...
אבל המוסר השכל העיקרי שלנו היה שאסור "להפקיר שמירה". לא לסמוך בעיוורון על הרופאים, אםוכאשר ניזקקים להם,
מה שכבר לא כל כך קורה לנו לאחרונה משום מה... וצריך לבדוק טוב-טוב כל טיפול תרופתי משום שהרבה פעמים התרופה גורמת לבעיה נקודתית\אקוטית להפוך לכרונית, משום שהיא מנוונת את היכולת של הגוף להתמודד.
אני לא אומרת בשום פנים להזניח ולא לעשות כלום. אבל יש מלא דרכים אלטרנטיביות- תרופות סבתא,דיקור, הומאופטיה,ארומתרפיה...
לבתי הופיעה שטף דם גדול כתוצאה ממכה קלה.
מיד שלחתי בהיסטריה את בן- זוגי הסרבן (עדיף לקחת את הילדה לקניון...) לרופא משפחה, ששלח אותם מייד למיון.
בבדיקת דם נתגלו 9000טסיות.
מייד הזריקו לה גמה -גלובולין. אנחנו הלכנו לסיפרות רפואית וחיפשנו באינטרנט
[list]
[*] מסתבר שירידה במס הטסיות יכולה להגרם מ- 1.סרטן עצמות/דם אבל אז יש בעיה עם עוד חלקיקי- דם.
[/list]
[list=1]
[*] בעיה בטחול- אותה ניתן לאתר באמצעות מישוש משום שהטחול מוגדל.
[*] ירידה זמנית במס הטסיות עקב מחלה ויראלית קלה של דרכי הנשימה, כשבועיים אחרי.
[/list]
הילדה נשארה לאישפוז. הטחול היה תקין, לאחר כמה שעות ערכו בדיקת דם נוספת שהראתה עליה במס הטסיות.
תמונת הדם היתה תקינה לחלוטין חוץ מהטסיות, כלומר לא מדובר בסרטן.
בבקר אחות הביאה לילדה תרופה לבליעה.
לשאלתי במה מדובר היא מסרה לי שם של אחת הנגזרות של קורטיזון\סטרואידים, וכששאלתי אותה אם אכן בזה מדובר היא אישרה זאת.
ראיתי אדום מול העינים.
איך הם מעיזים לתת לילדה שלי סטרואידים מבלי להתיעץ איתנו!
בשביל מה ולמה...
רצינו להזמין רופא מומחה, אך לזה הם לו הסכימו.
מיטה ליד שכבה ילדה שאצלה היה אותו מקרה, רק שאצלה הוא כבר הפך לכרוני וכל כמה זמן היא מתאשפזת לטיפול.
חתמנו על עזיבה. לקחנו אותה לרופא שהתמחה, בין השאר, במחלות אוטו אימוניות.
בדיעבד, אפשר היה לחסוך לילדה את הטראומה, ופשוט לקחת אותה לקניון...
אבל המוסר השכל העיקרי שלנו היה שאסור "להפקיר שמירה". לא לסמוך בעיוורון על הרופאים, אםוכאשר ניזקקים להם,
מה שכבר לא כל כך קורה לנו לאחרונה משום מה... וצריך לבדוק טוב-טוב כל טיפול תרופתי משום שהרבה פעמים התרופה גורמת לבעיה נקודתית\אקוטית להפוך לכרונית, משום שהיא מנוונת את היכולת של הגוף להתמודד.
אני לא אומרת בשום פנים להזניח ולא לעשות כלום. אבל יש מלא דרכים אלטרנטיביות- תרופות סבתא,דיקור, הומאופטיה,ארומתרפיה...