על ידי אלטר_אגו* » 26 יולי 2008, 15:58
המריטות הזו של סוף היום, ששם אני בדרך כלל לבד, לא חברים ולא משפחה, וגם בני, איך לומר, לא תמיד בשיאו.
בדיוק!..
מצד שני, הנה, גם ברגעים האלו אנחנו ביחד - אמהות ובנים (או בנות). אמהות מתמוטטות, עייפות, מדוכאות, אין לאן לברוח. ואני חושבת מה זה עושה לילדים לראות אותנו ככה, 360 מעלות, בלי יכולת להתחבא או לקחת פסק זמן. בסופו של דבר הניחוש שלי הוא שזה לא רע, אבל האמת - אני גדלתי באופן אחר. בקושי בקושי זוכרת את ההורים שלי עצובים, מדוכאים, מתפרקים. איזה הורה עדיף? ההורה הכל יכול או ההורה האנושי?
אוי, גם כן, בדיוק (למרות שההורים שלי לא בדיוק דוגמה לכלום בגלל הלינה המשותפת).
[u]המריטות הזו של סוף היום, ששם אני בדרך כלל לבד, לא חברים ולא משפחה, וגם בני, איך לומר, לא תמיד בשיאו.[/u]
בדיוק!..
[u]מצד שני, הנה, גם ברגעים האלו אנחנו ביחד - אמהות ובנים (או בנות). אמהות מתמוטטות, עייפות, מדוכאות, אין לאן לברוח. ואני חושבת מה זה עושה לילדים לראות אותנו ככה, 360 מעלות, בלי יכולת להתחבא או לקחת פסק זמן. בסופו של דבר הניחוש שלי הוא שזה לא רע, אבל האמת - אני גדלתי באופן אחר. בקושי בקושי זוכרת את ההורים שלי עצובים, מדוכאים, מתפרקים. איזה הורה עדיף? ההורה הכל יכול או ההורה האנושי?[/u]
אוי, גם כן, בדיוק (למרות שההורים שלי לא בדיוק דוגמה לכלום בגלל הלינה המשותפת).