זכור לי במעומעם דיון ארוך, עם מידע על סוגים שונים של הרדמה... זה לא היה בדף הזה?? (מחפשת לצורך דיון בסרט "44 שעות".)

וואו יעל חתיכת סיפור, אני עברתי מס רב של הרדמות בגלל טיפולי פיריון, הרדמה שנימשכת לא יותר מ 10 דקות לעניות דעתי. אבל ההתעוררות היתה תשלובת של היי ורצון להמשיך לישון, (כעסתי על המרדים שהעיר אותי לבדוק אם אני עדיין כאן) בייחד עם תחושה שלקחו לי פרק מהחיים, הזמן הזה שיישנתי,נראה לי כמו נצח וכאילו גזלו לי אותו כי לא יכולתי לדעת מה קרה בו.

תודה יעל על העדות הזו @}.

על כך שהמנותחים שומעים ומפנימים, כבר פורסם ע"י דר' ברני סיגל ב-"אהבה רפואה וניסים", שמתאר את דרכו של רופא, (אונקולוג או כירורג, לא זוכר בדיוק) ממרכז הדוגמא הרפואית אל תפיסה רפואית הוליסטית. יש לו שם אמירה אחת חזקה, שיש היאמרו אף מזעזעת ומקוממת, ואותה אני שומר לאחר כך .

היתה לי חוייה עם גז צחוק. זה לא הרדמה כללית אבל זה סוג אחר של הרדמה .
עשו לי עקירה, תוך שימוש בגז צחוק. הגעתי אחרי לילה ללא שינה , במתח נפשי, ואחרי ריב עם ביתי הקטנה.היתה שעת ערב מאוחרת.
עד אז אהבתי גז צחוק. בהתחלה עוד שומעים משהו במעורפל ואז מתחילה הטיסה... ונוחתים רק כשהמינון יורד.
באותו ערב , לא ברור מה קרה . או שהמינון היה גבוה מדי (הרופא טען שלא) , או ביגלל המצב שהגעתי בו , לפתע הרגשתי שאני ממש מתנתקת מהגוף ונמשכת למעלה , היו שם דמויות מעורפלות שממש הושיטו ידיים וניסו לימשוך אותי אליהם. חויתי עד כמה הנשמה שלי משתוקקת להימשך...כשלפתע שמעתי: אמבולנס!!!
היה זה הרופא שקרא לפקידה להזמין אמבולנס כי כמעט והלכתי...
אני ממש זוכרת שהמילה עצמה היא שהעירה אותי ומיד הזכירה לנשמה שלי את המחויבות כאן על האדמה, את ילדתי הקטנה שנפרדה בריב . הבנתי שהם בלחץ , אבל לא יכולתי לדבר ולומר להם שהכל בסדר,לקח לי עוד כמה רגעים להחזיר את עצמי ,בינתיים כמובן שהגז נילקח , המינון ירד ומלמלתי: מה אמבולנס? כדי שידעו שאני כאן...
עוד הייתי מאד מעורפלת , והמוזר הוא ששמעתי את השיחה בין הרופא והאסיסטנטית כאילו מבחוץ, ובו זמנית אני רואה את הנשמות שלהם: כלומר מאיפה הם פועלים, מה הם חושבים וכו' הזוי לגמרי...כשהגיעו אנשי מדא אני זוכרת שראיתי שתי נשמות גבוהות מאד מאירות את החדר. ואח"כ כבר נחתתי וחזרתי לחושי,.ולעצמי.

כל החויה גרמה לי להבין לראשונה ממש שאנחנו אכן נשמות בתוך גוף וששני התיפקודים האלה , לא תמיד מסונכרנים ביחד, במיוחד במצבים שמשפיעים על מצב התודעה כמו הרדמה, או היפנוזה וכיוצ"ב

הרמדה כללית הינו נושא שמצדיק דף נפרד. אני לא יודעת אם יש דף אחר על הרדמה באתר, אם לא, הייתי משאירה את הדף, אולי משנה את שמו כך שיתייחס לכל נושא ההרדמה הכללית אצל ילדים ומבוגרים.

האם מצדיק דף נפרד?

נדמה לי ש"מנתח" מפורום ברית מילה בעד ונגד בתפוז סיפר שהוא מדבר למנותחים שלו ומספר להם על מהלך הניתוח. ואולי אני מתבלבלת וזה לא היה הוא. שווה לשלוח לו מסר ולבדוק.

בשמת, הרצתי חיפוש בגוגל, ומצאתי מאמר שאין לי מושג לגבי מקורו, אבל הוא מזכיר כמה שמות וכמה מחקרים מעניינים. אם מריצים את שמות החוקרים, מן הסתם תגיעי לפירוט ולחומר נוסף. מעניין מאוד.
מזכיר לי משהו דומה, גם אם גלשנו מנושא הדף. לפני כמה שנים אבא שלי עבר ניתוח מעקפים. המליצו לי להציע לו לשים טייפ עם אוזניות בזמן הניתוח, לשמוע מוזיקה במקום את דיבורי הרופאים, או לחלופין - אטמי אוזניים. ככל הזכור לי הוא דחה את שתי ההצעות, וגם סירב לדמיון המודרך שהצעתי לו, אבל הוא החליט לחשוב על פרויקט אישי שחשוב לו מאוד להשלים (הנצחת זכר הוריו ואנשי העיירה שלו), והוא מרגיש שזה עזר לו לעבור את הניתוח בשלום.

מה שבטוח, קצת יותר רגישות מצד הרופאים לא תזיק.

זה מחקר שסיפרו לנו עליו עוד בבית ספר לרפואה. רק מראה עד כמה זה השפיע עלי אז כששמעתי על זה.
אין לי מושג איפה למצוא אותו, אני מבטיח לחפש.

_לקבוצה ג' השמיעו שיחה של הצוות שמדבר על כך שהניתוח לא מצליח, שהממצאים חמורים יותר ממה שצפו ועוד דברים בסגנון.
המחקר הופסק לאחר שכמעט כל החולים מקבוצה ג' נפטרו..._
עד כמה שידוע לי, יש יותר ממחקר אחד שאישש את ההיפותיזה שמנותחים "שומעים" כל מה שנאמר בחדר הניתוח למרות ההרדמה, ומגיבים לכך.
עם זאת, כשאני ביקשתי מהרופאים שעשו קולונוסקופיה לתינוק שלי (ודרשו שנצא מהחדר) שידברו בעדינות כי הוא קולט הכל, הרופא המרדים אמר לי בלעג שהוא ישן ולא ישמע כלום.
אני אשמח להעביר לו עותק מהמחקר שאתה מדבר עליו בביקורנו הבא בביה"ח שניידר. האם יש לך מראה מקום או קישור?

דרך אגב לא יודע אם את מכירה את המחקר שבוצע בגרמניה בו ניסו להשמיע דברים שונים לחולים באוזניות בזמן שהיו מורדמים בעת ניתוח.
לקבוצה א' השמיעו שיחה של צוות שמדבר על הניתוח שהולך מצויין, ועוד דברים בנימה מעודדת.
לקבוצה ב' השמיעו מוזיקה קלאסית.
לקבוצה ג' השמיעו שיחה של הצוות שמדבר על כך שהניתוח לא מצליח, שהממצאים חמורים יותר ממה שצפו ועוד דברים בסגנון.
המחקר הופסק לאחר שכמעט כל החולים מקבוצה ג' נפטרו...

{
דיון שהועבר מהדף רופאים כותבים על חיסונים :