על ידי שירה* » 04 מאי 2012, 14:27
כבר לפני שנים היה צה"ל צריך למנוע את ההפקרות של גבול פתוח, שדרבנה עשרות אלפים לזרום לישראל
לא ולא. זה התפקיד של מג"ב. לצה"ל תפקידים אחרים לגמרי. בכל אופן, ככה זה אמור להיות במדינה נורמלית אבל שלנו לא נורמלית. מתקשה להבין איך משפטן יכול בכלל לכתוב דבר כזה.
אלה שנמצאים כאן צריכים לקבל היתרי עבודה, תוך ניכוי אחוז משמעותי משכרם, שיוחזר להם עם העזיבה...
בהינתן שגם כך אלה שעובדים מנוצלים עד עפר, ניכוי משכרם ישאיר אותם כנראה במינוס. זה לא רעיון טוב בכלל. שוב, הצעה לא חוקית. האיש אמור להיות משפטן אבל שלטון החוק נעצר אצלו מול הפליטים. אסור לנקות מהשכר לגנבים ממקום העבודה אז למה לפליטים מותר? כי זה מכשיר נוח שאיש לא ימחה עליו?
בתור מי שהיתה שם כבר כמה פעמים במרק לוינסקי, ולבה עמוק עם הפליטים, אני יכולה לומר שלא הייתי מתחלפת בחיים עם תושבי שכונות הדרום. כשאני חוזרת לביתי בתל אביב, רחוק משם, אני נושמת לרווחה. יש שם קבוצה ענקית, אבל ממש ענקית, משועממת מאוד, אפס תעסוקה ועניין, ובלי גרוש על התחת. כמה טוב יכול לצאת מזה?
אף אחד לא רוצה לחיות בסמיכות לאנשים שמצוקה כזו. מהתרחשות כזו נולד הביטוי "עניי עירך קודמים". כי טיפוח עניי עירך משרת קודם כל אותך. אבל במקרה הזה, לא משנה כמה מרק אחלק, וכמה אהבה אתן לאנשים הללו, הבעיה הזו לא תיפטר ככה. נדרשת התערבות ממוסדת וזו איננה מגיעה.
אני חושבת שלבי יכול להיות גם עם הפליטים וגם עם תושבי השכונות. במילים של בן דרור ימיני אין את החלק הראשון. הלב שלו רק במקום אחד, כאילו שזה עולה כסף לחוש אמפטיה גם אל הצד השני.
[u]כבר לפני שנים היה צה"ל צריך למנוע את ההפקרות של גבול פתוח, שדרבנה עשרות אלפים לזרום לישראל[/u]
לא ולא. זה התפקיד של מג"ב. לצה"ל תפקידים אחרים לגמרי. בכל אופן, ככה זה אמור להיות במדינה נורמלית אבל שלנו לא נורמלית. מתקשה להבין איך משפטן יכול בכלל לכתוב דבר כזה.
[u]אלה שנמצאים כאן צריכים לקבל היתרי עבודה, תוך ניכוי אחוז משמעותי משכרם, שיוחזר להם עם העזיבה...[/u]
בהינתן שגם כך אלה שעובדים מנוצלים עד עפר, ניכוי משכרם ישאיר אותם כנראה במינוס. זה לא רעיון טוב בכלל. שוב, הצעה לא חוקית. האיש אמור להיות משפטן אבל שלטון החוק נעצר אצלו מול הפליטים. אסור לנקות מהשכר לגנבים ממקום העבודה אז למה לפליטים מותר? כי זה מכשיר נוח שאיש לא ימחה עליו?
בתור מי שהיתה שם כבר כמה פעמים במרק לוינסקי, ולבה עמוק עם הפליטים, אני יכולה לומר שלא הייתי מתחלפת בחיים עם תושבי שכונות הדרום. כשאני חוזרת לביתי בתל אביב, רחוק משם, אני נושמת לרווחה. יש שם קבוצה ענקית, אבל ממש ענקית, משועממת מאוד, אפס תעסוקה ועניין, ובלי גרוש על התחת. כמה טוב יכול לצאת מזה?
אף אחד לא רוצה לחיות בסמיכות לאנשים שמצוקה כזו. מהתרחשות כזו נולד הביטוי "עניי עירך קודמים". כי טיפוח עניי עירך משרת קודם כל אותך. אבל במקרה הזה, לא משנה כמה מרק אחלק, וכמה אהבה אתן לאנשים הללו, הבעיה הזו לא תיפטר ככה. נדרשת התערבות ממוסדת וזו איננה מגיעה.
אני חושבת שלבי יכול להיות גם עם הפליטים וגם עם תושבי השכונות. במילים של בן דרור ימיני אין את החלק הראשון. הלב שלו רק במקום אחד, כאילו שזה עולה כסף לחוש אמפטיה גם אל הצד השני.