אוי, פלונית, הזכרת לי עכשיו נשכחות ממש ממש מתוקות.
אמא שלי היתה לוקחת אותי בילדותי לחורשת אורנים וביחד היינו מפצחות מיליון צנוברים ואוכלות אותם על המקום בשמחה.
ובקיבוץ כפר מסריק (שבו גרה פעם אחותי) יש המון עצי פקאן והייתי משוטטת שם עם הילדים ומפצחת במשך שעות.

לקחת אגוזים בקליפתם ולפצח באבן

גמני גמני! גיליתי בעצמי שחול זהבהב מורכב ממיליוני צבעים!
הילדים שלי אוהבים למצוא דמויות וצורות בעננים. אבל אף פעם לא הבאנו עננים מהבית.

הרבה פעמים היינו נשכבים על הדשא ופשוט מנמנמים או שוכבים בשקט וחושבים מחשבות אם התעייפנו ולא היה מה לעשות.
אחד הדברים הכי מעניינים שעשיתי בתור ילדה וגם בתור בוגרת הוא לשכב על הדשא ולהסתכל מקרוב על נמלה. או לטאה. או כל עובר אורח..
מה שמזכיר לי... איך הופתעתי לגלות שחול ים עשוי מ.. מיליוני אבנים קטנות קטנטנות זעירות בכל מיני צבעים!

אני אישית מעולם לא לקחתי צעצועים החוצה. התעצלתי להשקיע בזה מחשבה ואז לסחוב.
אני תמיד יוצאת מהבית עם המינימום האפשרי.
היינו עושים מנדלות מדברים שיש בחוץ. מנגנים על כלי נגינה דמיוניים מענפים וכאלה.
אני מאוד בעד שעמום בחוץ. אני חושבת שהוא אחר משעמום בבית.
הרבה פעמים היינו נשכבים על הדשא ופשוט מנמנמים או שוכבים בשקט וחושבים מחשבות אם התעייפנו ולא היה מה לעשות.

אהבתי לקחת אוכל החוצה ולהכין אותו בחוץ. כשלא היה לי זמן, פשוט לקחתי מרכיבים וקרש וסכין והיינו חותכים סלו או פירות. כמה פעמים ברגע של עליצות לקחנו גם גזייה ומחבת וממש בישלנו בגינה בשעות בוקר כשלא היו הרבה אנשים.
חברים שלנו אהבו להביא בריכה מתנפחת. הילדים שרפו שעתיים במילוי שלה מהברז הקטן ואז נהנו ממנה בערך עשר דקות
המילוי היה מבצע מתוכנן ומוקפד והם בוודאות נהנו ממנו יותר מהשכשוך. זה גם קל לסחיבה.

סכינים מגיל מסוים זה ממש מעולה. גם אצלנו לשני ילדים סכינים טובים.

בחודשים האחרונים יש לנו שקית עם פנקסי ציור ועפרונות וצבעי מים. מי שמתחשק לו מצייר ׳טבע דומם׳.

תודה ליאנה וגם ליונת. דף נהדר.

אנחנו לוקחים לפעמים משקפת וזכוכית מגדלת. עוזר לראות מרחוק ומקרוב.
לפעמים אנחנו לוקחים מפת רחובות וככה הדרך עד המקום הופכת לחוויית ניווט.

אה, ועוד משהו - לבתי יש גם שקיק בד קטן, שבו היא אוהבת לאסוף אוצרות כמו עלים, מקלות, נוצות, אבנים של האדם הקדמון...

באולרים הראשונים של הילדים כדאי להקפיד על כמה דברים:
• להב מעוגל- חודר פחות עמוק במקרה של תאונה בשימוש.
• נעילה- מונעת מהאולר להתקפל בזמן השימוש.

פתאום אני חושבת שאנחנו יוצאים הרבה לטבע. בגינה ציבורית הייתי יותר מקפידה עם אולר ואולי מאפשרת פחות שימוש חופשי (יותר קרוב אלי ובהשגחה) בגלל שמירה על בטיחות הילדים האחרים הלא מוכרים.

וואו, יוליקו, אולר! איזה רעיון מהמם.
הבת שלי תעוף על זה. גם בבית כל היום יושבת ומגלפת ומשייפת וחותכת....

אצלנו מגיל צעיר הילדים יוצאים עם אולר. נדמה לי שבכורי קיבל את ה׳אופינל׳ שלו בגיל חמש (וההורים יכולים לצאת לטבע עם פלסטרים...). האולר שימושי להמון דברים. זו הזדמנות ללמוד איך להשתמש באולר בזהירות ובצורה מכבדת כלפי הסביבה, האנשים, החיות, הציוד. מותר לגלף ענפים שנשרו/נשברו, אסור לחרות על גזעים וקירות, כיוון התנועה ממני והלאה, מרחק מאחרים ועוד.

בועות סבון וכדור נשמע נפלא.
מגירים אני נמנעת, מסיבות בריאותיות. אם כי הלב נמשך למשחק הילדות האהוב הזה... באותה מידה אני זוכרת בערגה איך היינו משחקים עם כספית בכל פעם שנשבר מדחום, ואיזה פלא זה היה --- אבל געגועים בצד. עדיף לילדים שלי לא להיחשף לחומרים האלה.
מסכימה גם עם אמא של מוש{{}}. עיקר הצעצועים נמצאים בשטח.
תיהנו! אני גם צריכה לצאת עם הילדים שלי יותר.

יאנה שלום!
בדרך כלל הילדים מוקפים בצעצועים כל היום, בין אם זה במסגרת או בבית.
לדעתי כאשר יוצאים לבחוץ ממש כדאי לנצל את הבחוץ, לראות את הטבע, לדבר על זה, לחפש דברים מעניינים בחוץ, לשחק עם משאבים טבעים כגון אבנים, עלים, ענפים, חול.
אם בכל זאת לוקחים משהו לבחוץ אז לא יותר מדבר אחד כדי שיהיה אפשר להנות משאר הדברים וגם לקחת משהו שמתאים למרחבים בחוץ כמו אופניים/בימבה/ כדור, דברים שמעודדים תנועתיות וכייף להשתולל איתם במרחבים בחוץ.
ושוב אני אומרת, לדעתי ממש חשוב לאפשר חלק נכבד מהזמן בחוץ לחוות באמת את הבחוץ ואת מה שיש לו להציע לנו.

תהנו (-:

שלום רב לחברי הפורום יש לי שאלה איזה משחקים צעצועים ופעילויות אתם לוקחים איתכם לטיול בגינה הציבורית? לילד בן 6 וחצי ושנה וחצי , בנתיים אני לוקחת להם בועות סבון, גירים צבעוניים וכדור (אין לנו חול בגינה ) , תודה רבה מראש לעונים