על ידי ממ* » 05 מרץ 2006, 07:43
בואי נשמח שרוב האנשים פשוט מעדיפים לחיות בעיר ונסתפק בכך. מה דעתך?
זה ממש לא מספיק בארצנו הקטנטונת. יותר מדי אנשים מעוניינים לגור בטבע, שהפסיק מזמן להיות טבע משום שהמדינה מאפשרת זאת. הגליל, למשל, כבר הפך ממקום קסום ופתוח, למשטח עם המוני יישובים של מעט משפחות על חשבון הציבור הרחב והאקולוגיה
בהולנד יצא לפני כשנתיים חוק האוסר בנייה צמודת קרקע. וזה עונה לשאלה שלך על יישובים בטבע. יישובים זה טוב עד גבול מסוים, שהוא מאוד ברור בישראל.
ממ , אקולוגיה וטיולים זה לא היינו הך.
מסכימה לחלוטין. על כן ציינתי את זיהום האוויר, זיהום מי התהום, פגיעה בתנועה החופשית של חיות הבר, ועוד ועוד (זה אינסופי).
היות והאדם הוא יצור טבעי (לא מומצא באפן מלאכותי)...
זהו תיאור לא מדויק של טבע האדם. בטבענו אנו יצורים שכליים (ההישרדות שלנו בטבע התאפשרה בזכות תבונתנו ולא תכונותינו הפיזיות). זה אומר שזה טבעי לנו לקבל החלטות, לבחור בין אפשרויות, להתבונן במגוון האפשרויות ולומר: בשטח בעל מאפיינים אלה רצוי לנהוג כך ולא אחרת. בניית העיר היא מאוד טבעית לנו--משום שהיא מספקת צרכים אנושיים טבעיים: מגוון (שמאפשר לייחודיות של שונים להתקיים, בניגוד ליישובים הומוגניים), חברה, קיום יותר יעיל וחסכני: אספקת מזון, חימום, קירור, בריאות, תרבות--שצריכתה היא טבעית לנו.
ההחלטיות שלי נובעת מ: 1. עיסוק רב שנים בעניין, תיאורטי ופרקטי (כולל מלחמת חורמה עם עיריית תל אביב נגד בנייה בפארק הירקון ועל הים). 2. כאב לב כן ואמיתי על איך שארצנו הקטנה מתכסה בבתים, ובכך שאין לי שום אפשרות לטייל בנוף צפוני בלי להיתקל בבית או משפחה שגרה על שטח שמשרת אותה במקום מאות אלפים.
מסכימה מאוד עם טל, שכתבה את המצוטט למטה. ובכל הכנות, נראה לי שהגרים בטבע צריכים להתמודד מוסרית עם טענותיה.
גבולית, נראה לי שמכיוון שאנחנו כבר עכשיו רבים מדי בכדי לחיות בטבע, אנחנו צריכים לקחת אחריות על צריכת המשאבים שלנו, ובכלל זה לא לגור באיזורים מרוחקים שבהם עצם קיומנו מפריע למערכות הטבעיות הרבה יותר. לגור "בתוך הטבע" אולי טוב לנשמה שלנו אבל רע מאד לטבע
[u]בואי נשמח שרוב האנשים פשוט מעדיפים לחיות בעיר ונסתפק בכך. מה דעתך?[/u]
זה ממש לא מספיק בארצנו הקטנטונת. יותר מדי אנשים מעוניינים לגור בטבע, שהפסיק מזמן להיות טבע משום שהמדינה מאפשרת זאת. הגליל, למשל, כבר הפך ממקום קסום ופתוח, למשטח עם המוני יישובים של מעט משפחות על חשבון הציבור הרחב והאקולוגיה
בהולנד יצא לפני כשנתיים חוק האוסר בנייה צמודת קרקע. וזה עונה לשאלה שלך על יישובים בטבע. יישובים זה טוב עד גבול מסוים, שהוא מאוד ברור בישראל.
[u]ממ , אקולוגיה וטיולים זה לא היינו הך.[/u]
מסכימה לחלוטין. על כן ציינתי את זיהום האוויר, זיהום מי התהום, פגיעה בתנועה החופשית של חיות הבר, ועוד ועוד (זה אינסופי).
[u]היות והאדם הוא יצור טבעי (לא מומצא באפן מלאכותי)...[/u]
זהו תיאור לא מדויק של טבע האדם. בטבענו אנו יצורים [b]שכליים[/b] (ההישרדות שלנו בטבע התאפשרה בזכות תבונתנו ולא תכונותינו הפיזיות). זה אומר שזה [b]טבעי[/b] לנו לקבל החלטות, לבחור בין אפשרויות, להתבונן במגוון האפשרויות ולומר: בשטח בעל מאפיינים אלה רצוי לנהוג כך ולא אחרת. בניית העיר היא [b]מאוד טבעית[/b] לנו--משום שהיא מספקת צרכים אנושיים טבעיים: מגוון (שמאפשר לייחודיות של שונים להתקיים, בניגוד ליישובים הומוגניים), חברה, קיום יותר יעיל וחסכני: אספקת מזון, חימום, קירור, בריאות, תרבות--שצריכתה היא טבעית לנו.
ההחלטיות שלי נובעת מ: 1. עיסוק רב שנים בעניין, תיאורטי ופרקטי (כולל מלחמת חורמה עם עיריית תל אביב נגד בנייה בפארק הירקון ועל הים). 2. כאב לב כן ואמיתי על איך שארצנו הקטנה מתכסה בבתים, ובכך שאין לי שום אפשרות לטייל בנוף צפוני בלי להיתקל בבית או משפחה שגרה על שטח שמשרת אותה במקום מאות אלפים.
מסכימה מאוד עם טל, שכתבה את המצוטט למטה. ובכל הכנות, נראה לי שהגרים בטבע צריכים להתמודד מוסרית עם טענותיה.
[u]גבולית, נראה לי שמכיוון שאנחנו כבר עכשיו רבים מדי בכדי לחיות בטבע, אנחנו צריכים לקחת אחריות על צריכת המשאבים שלנו, ובכלל זה לא לגור באיזורים מרוחקים שבהם עצם קיומנו מפריע למערכות הטבעיות הרבה יותר. לגור "בתוך הטבע" אולי טוב לנשמה שלנו אבל רע מאד לטבע[/u]