על ידי אמא_של_לילה* » 12 יוני 2005, 19:08
אפשר להכנס בלי יכולת לצאת מהשאלה הסבוכה, המתעתעת, המבלבלת.... אפשר לחקור אצל גדולי הדעת, לחרוש
ספריות (דבר שאני עושה) ואפשר להתבונן בזה הרגע, המכיל כל כך הרבה.
אחרי שנים של תרגול ניתן לומר שיש לי כבר כלי או שניים שבעזרתם אני מסוגלת לעצור להתבונן בקיים ולברור מתוכו את הנעים , המלטף, העדין, השקט.
לפנות ערב, ערב חג שבועות, חג מתן תורה, סיום ספירת העומר, סיום תהליך של התנקות, אני כאן ליד המחשב.
לילה שרועה עלי. בידיה אנציקלופדיה בנושא חרקים וזוחלים. לרגעים אני קוטעת את מחשבותי כדי לבדוק ממה נובעים
קולות ההתרשמות שלה. הבית שקט. אנחנו שתינו. לא יהיו אורחים וחברים היום. נעים לנו ככה בהיותנו, בפשטות, בהרפייה.
את הרגע אני צדה בעדינות, נזהרת לא להפר את האיזון הדק. מצלמת אותו במצלמה בלתי נראית כדי לא לפגוע בשבריריותו- יודעת את קיומה של האהבה.
אפשר להכנס בלי יכולת לצאת מהשאלה הסבוכה, המתעתעת, המבלבלת.... אפשר לחקור אצל גדולי הדעת, לחרוש
ספריות (דבר שאני עושה) ואפשר להתבונן בזה הרגע, המכיל כל כך הרבה.
אחרי שנים של תרגול ניתן לומר שיש לי כבר כלי או שניים שבעזרתם אני מסוגלת לעצור להתבונן בקיים ולברור מתוכו את הנעים , המלטף, העדין, השקט.
לפנות ערב, ערב חג שבועות, חג מתן תורה, סיום ספירת העומר, סיום תהליך של התנקות, אני כאן ליד המחשב.
לילה שרועה עלי. בידיה אנציקלופדיה בנושא חרקים וזוחלים. לרגעים אני קוטעת את מחשבותי כדי לבדוק ממה נובעים
קולות ההתרשמות שלה. הבית שקט. אנחנו שתינו. לא יהיו אורחים וחברים היום. נעים לנו ככה בהיותנו, בפשטות, בהרפייה.
את הרגע אני צדה בעדינות, נזהרת לא להפר את האיזון הדק. מצלמת אותו במצלמה בלתי נראית כדי לא לפגוע בשבריריותו- יודעת את קיומה של האהבה.