איזו השפעה חברתית? - התפתחות תרבות הפנאי; האפשרות להתעניין ולעסוק בדברים שהם מעבר ל"מה אני אוכל בערב", כגון אקולוגיה של כדור הארץ, נושאים חברתיים כלליים; הקטנה דרסטית של הפער התרבותי בין אלה שיש להם שפע של אמצעים לבין אלה שאין להם אמצעים; שינוי משמעותי במעמד האישה; ירידה בכמות הילודה; התפתחות תעשיית השירותים סביב הזִקנה; ועוד ועוד.
חקלאי, תעשייתי או ידע - כל עוד זה סחיר, בתוך מסגרת של חברת מעמדות, מה זה משנה? על זה אומרים ש"למי שיש לו פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר". העולם אינו פשוט. הוא מורכב, והחיים מורכבים, והאנשים מורכבים, והמערכות החברתיות שהם יוצרים גם הן מורכבות. את רוצה לשנות? תכירי את המקום ממנו את באה.
קשה מאד להמנע מסחר, שכן כמעט בלתי אפשרי ליצור משק אוטרקי לגמרי. לגבי חברת מעמדות - זה לא קשור למסחר. גם בשבטים של ציידים-לקטים שעדיין קיימים בכדור הארץ יש מעמדות. גם בקרב חיות הבר שחיות בלהקות יש מעמדות.
מה נחשב רמת חיים גבוהה? אנשים בעולם המערבי צריכים יותר קלוריות? - קודם כל חשוב להבין שכמות הקלוריות היומית שאנחנו צורכים בעולם המערבי לא מגיעה יש מאין. הסיבה לזה שאנחנו יכולים לצרוך כל כך הרבה קלוריות היא
היעילות של החקלאות התעשייתית ושל המסחר שלנו. העובדה היא שחברות שלא יעילות כל כך בדברים האלה (לדוגמא, רוסיה, רוב מדינות אפריקה) אינן מצליחות להביא לשולחנם של חבריה את הקלוריות הללו. אז אולי אנשים בעולם המערבי אינם צריכים עוד קלוריות, אבל מה שיש להם היום נוצר על ידי החברה המעמדית-קפיטליסטית שאת כל כך לא אוהבת.
מי קובע מה זה רמת חיים גבוהה? בסופו של דבר האנשים עצמם. אבל קיימים מדדים מקובלים: כמות קלוריות מזון ליום, משך החיים, כמות השנים בבריאות מלאה, שנות השכלה, כמות שעות עבודה בשבוע, שטח מגורים אישי, ועוד פרמטרים נוספים. אני לא בהכרח מסכים עם כולם, וברור שיש הבדלים במימוש שלהם בין מקום למקום (לדוגמא, שנות השכלה
איפה? מה נלמד בשנים האלה? אילו יכולות אישיות דוכאו בשנים האלה?) אבל בבסיסו של דבר חברה שבה 80% מהאנשים (לדוגמא) סיימו 12 שנות לימוד כנראה תהיה נעימה יותר עבורי אישית מאשר חברה שבה רק 20% מהאנשים סיימו 12 שנות לימוד.
שמעתי איפשהו שהאבטלה היא אמצעי לשמור על עלות עבודה נמוכה. - זו אולי
תוצאה של אבטלה, אבל זו לא
הסיבה לאבטלה. הסיבה לאבטלה היא שלא נחוצים כל כך הרבה אנשים בשביל לספק את הצרכים של כולם. כתבתי על הנושא של הקשר בין השכר האישי ומצב המשק ב-
כלכלה עיונית, אז אני רק אוסיף על זה כאן:
נניח שיש לי חברה שמוכרת פרוייקטים של עיצוב אתרי web. ברור שאני אנסה לספק את כל צרכי הלקוחות שלי עם האנשים שעובדים אצלי כעת (אני הרי מכיר את האנשים האלה, יודע מה היכולות שלהם, קל לי לעבוד איתם), אבל אם אני לא מצליח לעמוד בצרכים של כל הלקוחות אז אני
בשמחה אנסה לשכור עוד אנשים. אם אני אציע שכר שהוא נמוך ממה שמקובל בתעשייה באותה עת אז האנשים יעדיפו ללכת לעבוד במקומות אחרים, ואני לא אוכל להשלים את הפרוייקטים. מצד שני, אם יש אבטלה במקצועות שאני צריך אז אני אוכל להציע שכר נמוך ועדיין להשיג אנשים.
לכאורה, זה אומר שאני אוכל להרוויח יותר בתקופה שבה יש אבטלה, אבל מה שקורה בדרך כלל זה שהאבטלה נוצרה מראש בגלל שאנשים פוטרו ממקומות העבודה הקודמים שלהם כי לא היתה שם מספיק עבודה. לכן כנראה גם לי אין מספיק עבודה בשביל להעסיק את האנשים העובדים אצלי כעת, ולכן או שאני מפטר אותם (ומקווה שאוכל להשיג אנשים ולהכשיר אותם מהר מספיק כשהכלכלה תשתפר), או שאני משאיר אותם, משלם להם משכורת (בלי שהם עושים עבודה, או תוך שהם עושים פחות עבודה מתקופות של לחץ), ומרוויח
פחות על הפרוייקטים שאני מקבל.
לכן האבטלה אינה
מכשיר בידי מישהו על מנת לשמור על רמות שכר נמוכות. השכר הנמוך הוא אמנם תוצאה של האבטלה, אבל האבטלה בעצמה היא תוצאה של האטה כלכלית. שימי לב גם שאבטלה אינה דבר אחד - גם בתקופות של אבטלה חריפה בהי-טק, לדוגמא, אין אבטלה בענף הבניין (למעשה, מדינת ישראל
מביאה עובדים מחו"ל על מנת לענות על הביקוש בתחום זה). הנקודה היא שבחברה שלנו אנשים
מעדיפים לעבוד בתעשיות ידע מאשר בבניין. וגם זה חלק מחופש אישי: החופש לבחור להיות מובטל כי אין עבודה שמעניינת אותי. ברוב החברות האוטרקיות החופש הזה לא קיים.
[u]איזו השפעה חברתית?[/u] - התפתחות תרבות הפנאי; האפשרות להתעניין ולעסוק בדברים שהם מעבר ל"מה אני אוכל בערב", כגון אקולוגיה של כדור הארץ, נושאים חברתיים כלליים; הקטנה דרסטית של הפער התרבותי בין אלה שיש להם שפע של אמצעים לבין אלה שאין להם אמצעים; שינוי משמעותי במעמד האישה; ירידה בכמות הילודה; התפתחות תעשיית השירותים סביב הזִקנה; ועוד ועוד.
[u]חקלאי, תעשייתי או ידע - כל עוד זה סחיר, בתוך מסגרת של חברת מעמדות, מה זה משנה?[/u] על זה אומרים ש"למי שיש לו פטיש, כל דבר נראה כמו מסמר". העולם אינו פשוט. הוא מורכב, והחיים מורכבים, והאנשים מורכבים, והמערכות החברתיות שהם יוצרים גם הן מורכבות. את רוצה לשנות? תכירי את המקום ממנו את באה.
קשה מאד להמנע מסחר, שכן כמעט בלתי אפשרי ליצור משק אוטרקי לגמרי. לגבי חברת מעמדות - זה לא קשור למסחר. גם בשבטים של ציידים-לקטים שעדיין קיימים בכדור הארץ יש מעמדות. גם בקרב חיות הבר שחיות בלהקות יש מעמדות.
[u]מה נחשב רמת חיים גבוהה? אנשים בעולם המערבי צריכים יותר קלוריות?[/u] - קודם כל חשוב להבין שכמות הקלוריות היומית שאנחנו צורכים בעולם המערבי לא מגיעה יש מאין. הסיבה לזה שאנחנו יכולים לצרוך כל כך הרבה קלוריות היא [b]היעילות[/b] של החקלאות התעשייתית ושל המסחר שלנו. העובדה היא שחברות שלא יעילות כל כך בדברים האלה (לדוגמא, רוסיה, רוב מדינות אפריקה) אינן מצליחות להביא לשולחנם של חבריה את הקלוריות הללו. אז אולי אנשים בעולם המערבי אינם צריכים עוד קלוריות, אבל מה שיש להם היום נוצר על ידי החברה המעמדית-קפיטליסטית שאת כל כך לא אוהבת.
מי קובע מה זה רמת חיים גבוהה? בסופו של דבר האנשים עצמם. אבל קיימים מדדים מקובלים: כמות קלוריות מזון ליום, משך החיים, כמות השנים בבריאות מלאה, שנות השכלה, כמות שעות עבודה בשבוע, שטח מגורים אישי, ועוד פרמטרים נוספים. אני לא בהכרח מסכים עם כולם, וברור שיש הבדלים במימוש שלהם בין מקום למקום (לדוגמא, שנות השכלה [b]איפה[/b]? מה נלמד בשנים האלה? אילו יכולות אישיות דוכאו בשנים האלה?) אבל בבסיסו של דבר חברה שבה 80% מהאנשים (לדוגמא) סיימו 12 שנות לימוד כנראה תהיה נעימה יותר עבורי אישית מאשר חברה שבה רק 20% מהאנשים סיימו 12 שנות לימוד.
[u]שמעתי איפשהו שהאבטלה היא אמצעי לשמור על עלות עבודה נמוכה.[/u] - זו אולי [b]תוצאה[/b] של אבטלה, אבל זו לא [b]הסיבה[/b] לאבטלה. הסיבה לאבטלה היא שלא נחוצים כל כך הרבה אנשים בשביל לספק את הצרכים של כולם. כתבתי על הנושא של הקשר בין השכר האישי ומצב המשק ב-[po]כלכלה עיונית[/po], אז אני רק אוסיף על זה כאן:
נניח שיש לי חברה שמוכרת פרוייקטים של עיצוב אתרי web. ברור שאני אנסה לספק את כל צרכי הלקוחות שלי עם האנשים שעובדים אצלי כעת (אני הרי מכיר את האנשים האלה, יודע מה היכולות שלהם, קל לי לעבוד איתם), אבל אם אני לא מצליח לעמוד בצרכים של כל הלקוחות אז אני [b]בשמחה[/b] אנסה לשכור עוד אנשים. אם אני אציע שכר שהוא נמוך ממה שמקובל בתעשייה באותה עת אז האנשים יעדיפו ללכת לעבוד במקומות אחרים, ואני לא אוכל להשלים את הפרוייקטים. מצד שני, אם יש אבטלה במקצועות שאני צריך אז אני אוכל להציע שכר נמוך ועדיין להשיג אנשים.
לכאורה, זה אומר שאני אוכל להרוויח יותר בתקופה שבה יש אבטלה, אבל מה שקורה בדרך כלל זה שהאבטלה נוצרה מראש בגלל שאנשים פוטרו ממקומות העבודה הקודמים שלהם כי לא היתה שם מספיק עבודה. לכן כנראה גם לי אין מספיק עבודה בשביל להעסיק את האנשים העובדים אצלי כעת, ולכן או שאני מפטר אותם (ומקווה שאוכל להשיג אנשים ולהכשיר אותם מהר מספיק כשהכלכלה תשתפר), או שאני משאיר אותם, משלם להם משכורת (בלי שהם עושים עבודה, או תוך שהם עושים פחות עבודה מתקופות של לחץ), ומרוויח [b]פחות[/b] על הפרוייקטים שאני מקבל.
לכן האבטלה אינה [b]מכשיר[/b] בידי מישהו על מנת לשמור על רמות שכר נמוכות. השכר הנמוך הוא אמנם תוצאה של האבטלה, אבל האבטלה בעצמה היא תוצאה של האטה כלכלית. שימי לב גם שאבטלה אינה דבר אחד - גם בתקופות של אבטלה חריפה בהי-טק, לדוגמא, אין אבטלה בענף הבניין (למעשה, מדינת ישראל [b]מביאה[/b] עובדים מחו"ל על מנת לענות על הביקוש בתחום זה). הנקודה היא שבחברה שלנו אנשים [b]מעדיפים[/b] לעבוד בתעשיות ידע מאשר בבניין. וגם זה חלק מחופש אישי: החופש לבחור להיות מובטל כי אין עבודה שמעניינת אותי. ברוב החברות האוטרקיות החופש הזה לא קיים.