על ידי חולצה_לקטית* » 26 אוגוסט 2006, 22:51
איברים פנימיים:
כשאחותי היתה בביקור שורשים בברזיל, שאלה אותה דודה מארחת איזה בשר היא אוכלת. אחותי ענתה שכבד עוף. הדודה הסמיקה קלות ושלחה את העוזרת לקצב לבקש את החלק הזה, שאנשים מכובדים לא אוכלים. מסתבר, שיש תרבויות שבהן החלקים הפנימיים הם אלה שנזרקים. אולי זה מה שהפך אותם לכה חביבים על יהודי מזרח אסיה, שממונם לא היה בידם לרכוש חלקים טובים יותר.
אבוקדו מתוק:
אצלנו בבית אוכלים אבוקדו עם סוכר וקצת לימון. רק כשבגרתי למדתי להכיר את הגרסה הישראלית המצויה של אבוקדו עם מלח, לימון ובצל (ולפעמים גם ביצה קשה).
גבינה צהובה עם ריבה:
נשנוש החביב עלי ועל אמי.
שבלולים:
עדיין לא ניסיתי, בגלל מחסום פסיכולוגי.
בשר חי לגמרי:
כשטיילתי באתיופיה, הגעתי לגמבלה, כפר על גבול סודן. בשבת אחת מוקדמת ישבנו בבית הקפה המקומי לארוחת בוקר. מסביב ישבו מקומיים וסעדו את ליבם בחתיכות נדיבות של בשר חי לגמרי, מהפרה שיום קודם צילמנו ליד המקום. לא יודת למה, אבל זה היה הלם פסיכולוגי לראות חתיכות מהפנים של הפרה מונחות על צלחת ומוגשות לפה. לא נתפס רגשית, למרות שרציונלית אין לי בעיה עם זה.
איברים פנימיים:
כשאחותי היתה בביקור שורשים בברזיל, שאלה אותה דודה מארחת איזה בשר היא אוכלת. אחותי ענתה שכבד עוף. הדודה הסמיקה קלות ושלחה את העוזרת לקצב לבקש את החלק הזה, שאנשים מכובדים לא אוכלים. מסתבר, שיש תרבויות שבהן החלקים הפנימיים הם אלה שנזרקים. אולי זה מה שהפך אותם לכה חביבים על יהודי מזרח אסיה, שממונם לא היה בידם לרכוש חלקים טובים יותר.
אבוקדו מתוק:
אצלנו בבית אוכלים אבוקדו עם סוכר וקצת לימון. רק כשבגרתי למדתי להכיר את הגרסה הישראלית המצויה של אבוקדו עם מלח, לימון ובצל (ולפעמים גם ביצה קשה).
גבינה צהובה עם ריבה:
נשנוש החביב עלי ועל אמי.
שבלולים:
עדיין לא ניסיתי, בגלל מחסום פסיכולוגי.
בשר חי לגמרי:
כשטיילתי באתיופיה, הגעתי לגמבלה, כפר על גבול סודן. בשבת אחת מוקדמת ישבנו בבית הקפה המקומי לארוחת בוקר. מסביב ישבו מקומיים וסעדו את ליבם בחתיכות נדיבות של בשר חי לגמרי, מהפרה שיום קודם צילמנו ליד המקום. לא יודת למה, אבל זה היה הלם פסיכולוגי לראות חתיכות מהפנים של הפרה מונחות על צלחת ומוגשות לפה. לא נתפס רגשית, למרות שרציונלית אין לי בעיה עם זה.