לשנות מבפנים

שליחת תגובה

קחו אוויר - זה בחינם!
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: לשנות מבפנים

לשנות מבפנים

על ידי דלית_ב* » 08 מרץ 2008, 22:14

מצטרפת ל דף מעניין

(אין לי הצעה לאן לאנדקס).

לשנות מבפנים

על ידי עורכת_עם_ערכים* » 21 פברואר 2008, 10:16

דף מעניין, רוצה לאנדקס ומתלבטת מה המיקוד העיקרי של הדף. מתאים ל-מדור חינוך? למקום אחר?

לשנות מבפנים

על ידי פלוני* » 13 יולי 2007, 01:03

סיפור שמתאים לדף שחבר שלי סיפר לי שהתלבטתי עם לחתום קבע בצבא (בשביל לשנות מבפנים) - זהירות! הסיפור נחמד אך לא משקף את דעתי (או דעתו של חבר שלי).
יום אחד יצאו חבורת ארנבים לטייל ביער. הלכו, הלכו, הלכו עד שלפתע הם שמעו זאב מתקרב. לא ידעו כל כך מה לעשות ואז- אחרי דקה, הם ראו את הזאב שואג בכל גדול.
כל הארנבים ישר רצו והתחבאו אבל רק ארנב אחד עמד מול הזאב.
הזאב פער את פיו ובא לבלוע את הארנב המסכן - ומהצד, כל חבריו הארנבים צעקו לו "ארנבוני, מה אתה עושה? בוא להתחבא". אז ארנבוני הסתובב אליהם ואמר: "אני, אני הולך לשנות את הזאב מבפנים..."

לשנות מבפנים

על ידי תמרוש_רוש » 07 מרץ 2007, 12:25

הרהור

מה זאת אומרת "לשנות מבפנים"?
אם את (כל אחד) עובדת עם בנאדם, נותנת לו משהו בלתי אמצעי, חום, תמיכה, יחס, אפילו רגעי, אפילו מוגבל - כבר שינית מבפנים.
הכי מבפנים שאפשר להיות.

אם את עובדת כדי לשנות נהלים של מוסד, אז לפעמים תצליחי ולפעמים לא. על פי העדויות - במערכת החינוך לרוב לא.
אבל אם את עובדת כדי לשנות נהלים של בנאדם, בעצם "לשנות" זו מילה גסה מדי. קחי בנאדם, שבמקרה גם מנהל כיתה, או פעילות, או חמש-מאות עובדים, או רק את עצמו, ותדובבי אותו. תלבבי אותו. תני לו אהבה. רווחה. מקום. חמצן.
הנהלים שלו ישתנו.
ולא, אין לנו כלי מדידה עדינים מספיק בשביל לראות את זה. אז קל לחשוב "אוך, לא עשיתי כלום". לפעמים קל כל כך, כי המציאות הקשה זועקת לשמיים.

(חזרתי לביקור אחרי שנה שנעדרתי, וראיתי את XXX, והלב שלי נשבר. ידעתי שצפוי לו עתיד לא קל, אבל לראות את זה... לראות אותו גדל רע וסובל... ובאותו רגע היה נדמה לי שכל מה שנתתי - לשווא.
אבל מה היה קורה אילו אפילו אני לא הייתי שם?)

וזה פשוט לא נכון. כל דבר שעשינו - הוא זרע.
דבר לא הולך לאיבוד.
מצטערת, אני לא תמימה בכלל. אלה העיניים הגמלוניות שלנו שמטעות אותנו, כשהן מספרות לנו על שמינית ממה שמתרחש באמת. הסרגלים שלנו שאומרים "מילימטר" על קילומטר שלם של התרחשות.

תמשיכי לשנות מבפנים. מתוך הלב שלך ושל הזולת.

(נכתב לכל מי ששומעת)

לשנות מבפנים

על ידי גיימס_בונד* » 24 ספטמבר 2006, 13:42

רק עכשיו קראתי קצת. זה מתוק אבל תמים

לשנות מבפנים

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 אפריל 2005, 17:52

גוני,

שלום, עבר זמן. הרבית נסיון :-) הייתי שמחה לשמוע את נקודת מבטך על הדברים היום.

תודה

לשנות מבפנים

על ידי סמדר_נ* » 17 אוגוסט 2003, 22:41

אני רוצה להעביר חוגי ג'אגלינג
כזה ממש? כדורים? מוטות וחישוקים בוערים?! וואו, איזה יופי.

לגבי השרות הצבאי שלי לא בטוח שאני אהיה מורה חיילת
לא הבנתי. יש מין ברירת מחדל של בנות גרעין להיות מו"ח ואת אולי תחרגי ממנה? כלומר, יש אפשרות שתהיי בכ"ז מורה חיילת? מה את היית רוצה ובמי זה תלוי, פורמלית?
>אח, הסקרנות, הסקרנות! (תרגישי חופשיה לא לענות אם לא בא לך)<

לשנות מבפנים

על ידי גוני_שפרון* » 16 אוגוסט 2003, 21:06

סמדר- אני רוצה להעביר חוגי ג'אגלינג.
נעמה- אני אשמח לדבר איתך אחרי החצי שנה (אצלי בגרעין זה רק חצי שנה ולא שנה שלמה) ובטוח יהיו לי הרבה מסקנות מעניינות, לגבי השרות הצבאי שלי לא בטוח שאני אהיה מורה חיילת.

לשנות מבפנים

על ידי נעמה_סלע* » 14 אוגוסט 2003, 19:12

אני מסכימה בעיקר עם צפריר (שהשינוי הכי משמעותי הוא בתור אמא/אבא) ומזמינה אותך לשיחה או לשאלות (בתור מסיימת שנת שרות בעבודה עם נוער ועם נוער מצוקה ובתור מורה חיילת) ומזמינה אותך גם לראות במגדל העמק אנשים שחלקם כבר בני 32 שיש להם עוד ניצוץ בעיניים וגם עושים דברים מאוד מעניינים. אני מאוד התייאשתי מהרעיון לשנות מבפנים, בעיקר את הממסד החינוכי ולעומת זאת אני מאמינה במשהו שאת כבר סקפטית לגביו וזה שינוי ההורים או הסביבה כולה. אני מפנה אותך לדף הבית שלי לקטע על קהילה ותיקון חברה.

לשנות מבפנים

על ידי מיץ_פטל* » 11 אוגוסט 2003, 20:40

כמי שעובדת במוסדות...אני סבורה שהצדק עם אביך.בכל אופן רציתי לחזק את ידייך ולהגיד שלפעמים זה אחלה להרגיש כי "אני ואתה נשנה את העולם"...ובלעדי האמונה הזו היינו שוקעים בעולם של דכאון ושממה. אני חושבת שהרצון שלך לתת ולהעניק מעצמך לאחרים הוא נפלא ונהדר . וגם אם לא נשנה את העולם אך נצליח לשנות משהו אחד קטן ואולי משמעותי לאחר , אם נהיה שם עבור השני בדיוק באותם רגעים שהוא באמת צריך אותנו..ולא ממקום פטרוני...אלא ממקום של תמיכה, חברות בין אנשים, להביט בגובה העיניים ממקום אמפטי...הרי שזה הוא הדבר האמיתי של הנתינה.
אני תמיד מאמינה כי " כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם ומלואו". ישר כח!

לשנות מבפנים

על ידי סמדר* » 10 אוגוסט 2003, 18:52

אגב, גוני, מה תפקידך בכוח? אילו חוגים תעבירי?
>סמדר מתעניינת. סתם. מתוך סקרנות.<

לשנות מבפנים

על ידי צפריר_שפרון* » 08 אוגוסט 2003, 10:01

גוני,
אין לנו ויכוח. אני מבין מצוין את התאוריה שלך על מוסדות, ואת מבינה מצוין את עמדתי לגבי מוסדות.
כל ההבדל הוא האמביציה והנסיון.
לך יש הרבה אמביציה ומעט נסיון.
לי יש הרבה נסיון ומעט אמביציה. (אפילו שעדיין יש שם עוד כמה ניצוצות של רצון לשנות את העולם ואפילו מעשים מסוימים).
ובכל מקרה את מקבלת את תמיכתנו הבלתי מסויגת בדרך בה את הולכת עם חברייך.

אם המוסדות היו יודעים מי מגיע אליהם לטפל בהם, היו מתיישרים מיד. אבל ניתן להם לגלות זאת לבד.

בכל מקרה, אל תשכחי יקירתץי כי אין דבר כזה מוסדות - יש בני אדם שמקיימים מוסדות - דברו איתם, עם בני האדם, גם אתם זה די קשה (חלקם חושבים שהם קיר - וצריך להזכיר להם את היותם בני אדם).

לשנות מבפנים

על ידי גוני_שפרון* » 07 אוגוסט 2003, 23:18

קודם כל תודה על כל התגובות... אני אנסה להתייחס...
סמדר: כשהצגתי את המחשבה שלי לגבי לשנות מבפנים בהתחלה זה היה בהשפעת החברה שלי ואחרי זה כתבתי על התפקיד הצבאי
שאני הולכת לעשות.. אולי זה קצת מטעה כי אני גם לא חושבת שהשנה וחצי שאני הולכת לתרום לקהילת נתניה באמת תשנה את החברה, אלא כמו שאמרת זה יהיה שינוי קטן. אבל מה שכן, פגשתי בסמינר כמה אנשים שכבר השתחררו ועוד ממשיכים לפעול במתנ"סים האלו.. זו כבר כוונה יותר רחבה.

אבא: את הוויכוח שלנו על מוסדות לא נראה לי שאני אצליח להעלות פה בכתב... אולי יום אחד אני אצליח להבין את התאוריה שלך או אתה את שלי.

מייק: המשפט הזה "פעם היינו צעירים וחלמנו לשנות את העולם" גורם לי הרבה מחשבה, בשנתיים האחרונות יצא לי להיות בחברת אנשים בני 22+ אנשים שכבר סיימו צבא אם בכלל הם עשו, והרגשתי כאילו הם קצת מותשים מהעולם, כאילו אין להם יותר את הניצוץ הזה של לשנות או של סתם להיות צעיר, הם כבר היו צריכים להתמודד עם כל מני שאלות לגבי החיים שלהם.
כשהגעתי לפגישת גרעין הראשונה נפגשתי עם חבורה של בני נוער שגדולים ממני בשנה או פחות ופתאום ראיתי אנשים שמחים, עם הניצוץ הזה, אנשים שעוד חושבים שיכולים לשנות משהו, וגם בסמינר עצמו שמעתי כוונות של אנשים והם באמת נורא אופטימים
ואולי גם קצת לא מציאותים. זה היה לי מוזר כי כאילו כבר התרגלתי לחיים הרבה יותר מציאותים ופסימים ומתוסכלים מהעולם, ופתאום יש לי אפשרות לחלום עם בני הנוער בגילי על דברים כאלה אפילו שממש בפנים אני לא יודעת מה יצא מזה בסוף אבל יש לי הזדמנות קצת לחלום, קצת להיות אופטימית, ולחשוב שאני יכולה לשנות את העולם! כל עוד אני מכירה את הצד השני של המטבע אני לא יכולה ליפול עמוק, אז סבבה לי לחיות קצת בבועה שכזאת.

עוד לא אמא: אני מסכימה איתך שהדברים שלי נשמעים פטרוניים, אני בטוחה שתדברי איתי בעוד חצי שנה כל החשיבה שלי תהיה שונה לגבי האוכלוסיה הזאת כי אני אדבר מתוך ניסיון והכרות אישית.
הסיבה לזה שככה הצגתי את זה כרגע היא שבסמינר דיברו איתנו מרצים ואנשי חינוך למיניהם וכולם תארו והגדירו ככה את האנשים שאנחנו הולכים לעבוד איתם, ומכיוון שעדין אין לנו הכרות אישית עם הילדים/נוער, רק במושגים האלה אנחנו מכירים אותם.
זה בעייתי אני יודעת..זה קל להגיד- אבל אני מקווה שאני אצליח לגשת אליהם בגובה עיניים שווה לחלוטין.

ושוב תודה על התמיכה של כולכם.

לשנות מבפנים

על ידי עוד_לא_אמא* » 07 אוגוסט 2003, 17:29

שיהיה לך המון בהצלחה, גוני.

הדברים שלך הזכירו לי לבטים מהימין שבהם הייתי חונכת פר"ח, ורכזת פר"ח (פרוייקט חונכות של סטודנטים), ולגבי היכולת שלי לתרום ולשנות, הזכות שלי 'לדעת מה נכון' ולהתערב, ועוד כל מיני דברים שאשמח להמשיך לפתח.

התרגשתי מהרצון לשנות, לשפר ולתת. הרשי לי, יחד עם זאת להעיר את תשומת לבך לדברים שקצת צרמו לי:


_הילדים האלה לעולם לא יבינו את שיטת החינוך הדמוקרטי, ובטח שלא את החינוך הביתי, אבל אולי הם יבינו שיש להם את הכוח לשנות ולגדל את הילדים שלהם לא ברחוב.
לא חסרה כזאת אוכלוסיה בארץ_

שוב, חשוב לי לומר שאני מעירה את הדברים האלה מניסיון אישי שלי, ומדברים שגם לי לקח לא מעט זמן ללמוד:
"הילדים האלה"
"לעולם לא יבינו"
"לגדל את הילדים שלהם לא ברחוב"
"אוכלוסיה כזאת"
בביטויים אלה יש משהו קצת פטרוני. כאילו את יודעת מראש מי הם האנשים שאת הולכת לפגוש, ומה טוב בשבילם. הדברים האלה יכולים להיות מכשול בדרך שלך לנסות ליצור קשר, להכיר, ללמוד, להקשיב, ולהתלבט.

ושוב, בהצלחה!

לשנות מבפנים

על ידי ורד_לב* » 07 אוגוסט 2003, 16:48

אני מאד מסכימה איתך, גוני. בעיניי, עבודה שכזו, או אפילו הכרה שכזו היא זריעת הזרעים לעתיד.
כשזורעים זרעים לא תמיד יודעים מה ייצא מהם (אלא אם כן מהנדסים אותם וכו'), או אפילו מתי.
אני מסכימה גם עם סמדר לגביי כך שהמערכת ברובה היא בעייתית ושאנשים כמו גוני הם רק טיפה בים. אבל איזו טיפה איכותית זו. איזה בר מזל הילד שיפגוש דווקא בה ולא באחרת. מה הוא יוכל להרוויח מכך. וזה ילד אחד יותר ולא הרבה ילדים פחות. זה יתרון גדול!
אפשר להכניס כאן גם קטע קארמתי, כמובן, למה דווקא הילד הספציפי הזה ולא אחר. לא לכולם זה יסתדר עם האמונה, וזה בסדר.
בשורה התחתונה, אני מאמינה שילד כזה שיקבל איזשהו זרע (אפילו הכי קטן), מקבל הזדמנות אחרת בחיים ומשם מי יודע לאן זה יתפתח... אולי הוא אפילו יגיע לאותו גרעין מתישהו בעצמו...
<ורד לא בטוחה שחייבים לכוון כ"כ גבוה בציפיות ובתקוות, אבל זו נקודה למחשבה>

לשנות מבפנים

על ידי מייק_בר_רב_אשי* » 07 אוגוסט 2003, 06:20

גוני,
איזה משב-רוח מרענן!
עלי והצליחי!
ומה שמשרה אופטימיות מיוחדת הוא העובדה שזה בא מתוך תוצר של החינוך הביתי.

>מייק יודע שאת לא "תוצר" של שום דבר, אלא את גוני וזהו, והוא שונא כשזולתו מכניס אנשים למגרות, ואף קורא לזה גזענות - אבל הוא עצמו אינו נקי מזה<

כשאנחנו היינו צעירים >גם את זה אני שונא לשמוע מזולתי< חלמנו לשנות את העולם. אחר-כך התפכחנו וניסינו לשנות רק את היישוב היהודי בישראל. אחר-כך גבר האגואיזם, ויצאנו לשנות רק את החברה המצומצמת שלנו, והקמנו בועה ששמה קיבוץ. בסוף התנפצה גם בועה זו, ונותרנו עם המשפחה ועם הפורום הזה.
אז נפלא שמתוך הפורום יוצא רעיון לשוב ולחרוג מהבועה.
שיהיה לך המון כוח, ושגם תהני מזה.

לשנות מבפנים

על ידי צפריר_שפרון* » 07 אוגוסט 2003, 02:59

גוני,
דווקא נעים לי לשוחח איתך בפרהסיה.
את חוזרת ואומרת שהעולם הזה בנוי ממוסדות.
זה פשוט לא נכון. זה רק נראה כך. זה נראה כך מכיון שהמוסדות דואגים "לפרסומת" רבת היקף ומחזיקים בתקציבים.

אבל, העולם אינו בנוי ממוסדות. אפילו לא העולם שנראה כבנוי ממוסדות.

בעולם בנוי מאנשים.
ואשרינו שכך. שחיש בעולם גם את מי שאנחנו, וגם את מי שהם - ולא חשוב מי זה ההם.

את הרי יודעת שאני עומד מאחורייך בכל מקרה. גם כאשר אינני מסכים איתך. והנה איני מסכים איתך אפילו לא במעט, מה שלא מפריע לחזק את ידייך ולקוות שתראי פרי בעמלך, לפחות כל עוד את יכולה לתרום לילדים של אחרים כשתרומתך איננה על חשבון ילדייך שלך (שום דבר לא בוער).
שכן, כל העזרה שהממסד יכול לקבל מבורכת, אבל כל נסיון ללכת לכוון הממסדי על חשבון הילד הפרטי הוא הרעה החולה. כל נסיון שכזה מחיה את העוול והאוולת. שינוי מבפנים הוא השינוי ברמת המשפחה. זה השינוי היחיד שיכול להצליח.

אין מעשינו (של אמא ושלי) יוצאים כנגד, או בסתירה למה שמתרחש מסביב. מעשינו נובעים מתוך ראייה כי זה הטוב ביותר בעבור ילדינו ובעבורנו. משמח לראות שאת מפנה חלק ממרצך הלאה,,, למקומות אחרים.

לשנות מבפנים

על ידי יונת_שרון* » 07 אוגוסט 2003, 01:55

גוני, אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת. שינוי צריך לבור מכל הכיוונים: מבפנים, מבחוץ, מלמעלה, מלמטה, מהשוליים ומהמרכז. אין איזושהי עמדה שחייבים להיות בה בשביל לשנות -- אפשר לשנות מכל עמדה, וצריך בכל עמדה אנשים שישנו.
(ואגב, את התובנה הזאת אני חייבת לדניאל קווין, מחבר סדרת ישמעאל.)

לשנות מבפנים

על ידי סמדר* » 07 אוגוסט 2003, 00:38

גוני,
אני מסכימה עקרונית לגבי החשיבות של שינוי "בקטן" ו"מבפנים". לולא הייתי מאמינה בכך, הייתי מזמן מחליפה מקצוע.
אבל - במציאות הקיימת היום - לא נעים להגיד, אבל יש לפעמים תחושה שמשתמשים בכוחות נפלאים כשלך ושל חברייך כעלה תאנה, ולא יוצרים שינוי אמיתי. כלומר, אומרים "כן, אנחנו עובדים בשטח, הנה יבואו השינשי"נים האלה מהגרעין אמנויות ויעבירו חוגים לנוער". אבל המערכת, בגדול, לא משתנה.
בצבא הייתי מורה חיילת באיזור מצוקה. אני משערת שהייתי דמות משמעותית עבור התלמידים שלי, חלקם לפחות. אבל יחד עם זאת, הם המשיכו ללמוד אצל מורה שקורא לתלמיד "מטומטם" ופוגע ברכושו, תחת מנהל שקורא לתלמיד "חלאה". ממש כך. אז איתי הם נתקלו במשהו אחר, אני מקווה. זה אולי עזר לשניים שלושה. אבל לחברָה?
לא מזמן הייתי בהרצאה של איזשהו פרופ' לחינוך, שעמד בראש ועדה שחקרה את הגורמים והמאפיינים של האלימות הבית ספרית. הוא אמר, שהמשתנה היחיד שנמצא משפיע על רמת האלימות, הוא קצב תחלופת המורים בביה"ס - משהו מאד "מערכתי" ו"ניהולי". נכון, זה שהוא אמר עוד לא אומר שזה נכון לחלוטין, אבל זו דוגמא לכך שיש שינויים שלא יכולים לבוא רק מלמטה.
כל זה לא בא כמובן לרפות את ידייך. להיפך - יבורכו כל שינשי"ני העולם. אתם עושים ותעשו עבודה יקרה מפז. אבל יש לזכור, שהשינויים שתעשו הם שינויים ברמת הפרט - לא החברה (ולו רק מפני שתימצאו שם זמן מועט מדי). בכל מקרה, שיהיה בהצלחה ובהנאה, ותחזרי לדף לספר!
>שלא יהיה מקום לטעות: סמדר חושבת ששינוי ברמת הפרט הוא עצום. אחרת, כאמור, היתה מחליפה מקצוע.<

לשנות מבפנים

על ידי אביב_חדש* » 06 אוגוסט 2003, 23:50

גוני - את כותבת נפלא. נהניתי לקרוא!
(אגב, זו ילדה של חינוך ביתי??? לא רע בכלל!!!)

לשנות מבפנים

על ידי גוני_שפרון* » 06 אוגוסט 2003, 23:42

לפני כמה ימים פגשתי חברה והיא סיפרה לי שהיא רוצה ללכת ללמוד במכון לחינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים. היא סיפרה שעשו לה ראיון מטעם המכון הדמוקרטי וקיבלו אותה דווקא בגלל התפיסה השונה שלה לגבי חינוך, בנוסף היא צריכה לעבור מבחן פסיכומטרי מטעם סמינר הקיבוצים, כי המסלול כולל תואר בספרות והיסטוריה ולימודים במכון הדמוקרטי. היא אמרה לי שהיא חייבת ללמוד ולקבל תואר או תעודת הוראה שתהיה לה בידיים כדי שתהיה לה גישה ללמד במוסדות חינוך.

חשבתי על זה. הבחורה הזו מאוד אוהבת את כל הרעיון של חינוך ביתי, חינוך דמוקרטי, חינוך פתוח וכו' ואני בטוחה שאם היא תיכנס ללמד במוסדות כאלו או אחרים היא לא תהפוך להיות מורה קונבנציונלית אלא היא תכניס בדרכה את התפיסות שלה לגבי חינוך והילדים שיתקלו בה יקבלו משהו שונה, (היא לא תלך להיות מחנכת בבית ספר היא מהתחלה הולכת לכיוונים שונים).
כשהיא סיפרה לי את כל זה נפתחה בפני מחשבה לגבי "לשנות מתוך המערכת", אני גדלתי בעולם כמעט בלי מוסדות ובעצם זה "שמר" עלי מכל מה שהולך שם. בשנתיים האחרונות מאז שיצאתי מהבית יצא לי להתקל בכל המוסדות (לא בלית ברירה אלא מרצון) ועם כל הכבוד לכל שיטת החינוך ביתי, העולם שלנו בנוי ממוסדות על מוסדות על מוסדות.
בשביל לעשות שינוי צריך גם אנשים כמו ההורים שלי שיבצעו את הרעיון בצורה קיצונית ויפיצו את זה, אבל ההפצה שלהם תפנה רק לאנשים מאוד פתוחים מלכתחילה ובסופו של דבר מעטים אלה שיעשו את הצד הדרסטי בחייהם (כמובן שהמודעות הולכת וגדלה).
אבל לפי דעתי יש עוד כיוון שאפשר לשנות, יש בעיה רצינית בארץ של חינוך ותכלס אי אפשר לפתור את זה שאומרים "תעשו חינוך ביתי". קודם כל כולם יודעים שזה לא מתאים לכל אחד והסיבה שדורות על דורות חונכו בצורה הממסדית, ועוד סיבה עיקרית - העולם שלנו מתקיים ממוסדות ואי אפשר לבטל את זה, כרגע זאת עובדה.
אז צריך הרבה אנשים שישנו לאט לאט מבפנים את התפיסה ואני לא חושבת שכרגע מטרת העל היא לנסות להפיץ את המודעות של ילדים ונוער לחינוך ביתי, אלא המטרה כרגע היא משהו הרבה יותר בסיסי כי באחוז מאוד גדול מהבתי ספר יש התייחסות נוראית לילדים ולבני נוער וכרגע המטרה היא לתת לילדים האלה דמות מחנכת טובה יותר, דמות מחנכת שתלמד אותם להיות אחראים על מעשיהם, שתיתן להם את הכלים לחשוב על דברים בפתיחות ולחשוב מה טוב בשבילם. כל מורה כזאת שתתייחס לילדים האלה בצורה אחרת, וכל מדריך מתחילים לעשות את השינוי מבפנים בצורה זעירה אמנם אבל מספיק שיצאו מספר קטן של בני נוער שמגיעים לגיל 18 ויודעים באחריות מה הם רוצים מעצמם.
נתתי דוגמא לגבי בתי ספר, אבל שינוי כזה יכולה לעשות גם מיילדת בבית חולים, מרצה באוניברסטיה וכו'.
וכמובן כל המוסדות החדשים שנפתחים כמו בתי ספר פתוחים, דמוקרטים, וכו' וכו'. כי קשה לשנות את העולם הממסדי לא בצורה ממסדית, זו השפה שהחברה מכירה וכשפותחים בית ספר דמוקרטי הרבה יותר הורים יקבלו את השיטה כי בכל זאת היא ממסדית, אבל בתוכה הילדים שלהם יגדלו אחרת.

בכל מקרה השליחות שההורים שלי עושים חשובה לחברה לא פחות מהשליחות שאנשים עושים מתוך המערכת בין אם זה לפתוח בית ספר דמוקרטי ובין אם זה ללמד כיתה של ילדים ביסודי ולתת להם מושג אחר של התנהגות.

כל מה שכתבתי לא בא רק מתוך השיחה עם החברה, חזרתי עכשיו מסמינר של יומיים לקראת יציאה לשנת שרות במסלול "גרעין נח"ל".
אני נכנסת לגרעין אומנויות שקיים תחת "החברה למתנ"סים" וכל הפעילות הקהילתית מתקיימת בנתניה.
עשו לנו סמינר ודיברו איתנו בעיקר על הדרכה, והתמודדות עם נוער שגדל בשכונות מצוקה בנתניה.
דיברו איתנו על כמה העבודה הקהילתית חשובה וכמה אנחנו יכולים לתרום לילדים האלה שהבית שלהם הוא מקום שהם בורחים ממנו.
כל הרעיון של גרעין אומנויות הוא להדריך קבוצות נוער וילדים בתחומים שונים של אומנויות, למשל לפתוח חוגי ג'אגלינג,תיאטרון,יצירה,מוסיקה - וככה להגיע לילדים האלה.
כשדיברו איתנו על זה שאנחנו הולכים להיות דמויות מחנכות לנוער הזה ושאולי נצליח לגרום לחלק מהם להפסיק לגנוב או להפסיק לדבר בצורה שבה הם מדברים, פתאום ראיתי צורה שונה לגמרי של חינוך.. הרי אני לא יכולה לשנות את ההורים של הילדים האלה או להגיד שאלימות נובעת מחוסר קירבה עם אמא בגיל צעיר.. כי זה לא יעזור לאף אחד. הילדים האלה כבר במצוקה הזאת והשינוי הקטן שאני יכולה לעשות איתם זה להיות להם אוזן קשבת או לתת להם כלי אומנות שיכניסו להם עניין לחיים. הילדים האלה לעולם לא יבינו את שיטת החינוך הדמוקרטי, ובטח שלא את החינוך הביתי, אבל אולי הם יבינו שיש להם את הכוח לשנות ולגדל את הילדים שלהם לא ברחוב.
לא חסרה כזאת אוכלוסיה בארץ ואם הם לא יתחילו את השינויים בקטן, החברה לא תשתנה.

חזרה למעלה