דרך אגב, לא ממש קשור לנושא הדף:
יצא לי פעם לקרוא מאמר שמדבר על ריסוס של חרק שאוכל את הגלוטן בחיטה (לרגישים זה טוב אך ללחם לא...)
כותבת זאת בשביל צורך להעביר יידע גם אם זה גולש מהנושא.(-:

עד כמה שידוע לי חומרי הריסוס חודרים גם לעומק הירק/פרי/דגן.
שמתי לב שלעיתים בעת קילוף אני עדיין רואה פסים או שכבה לבנה
ממש רואים את הריסוס (ענבים,פטרוזיליה, מלפפון, סלרי. לעיתים חשה גם בטעם טיפה מריר או תפל.
אם יש למישהו גינה פרטית, עדיף לנצל זאת לגידול אורגני ולסמוך על עצמכם.
הריסוסים משמידים את החרקים שמועילים ותפקידם לאכול את החרקים המזיקים. המועילים הם למשל מושית השבע(משה רבנו), וישנה הכחדה של הדבורים שתפקידן לאבק את הפרח ובלעדיהן כלום לא יצמח.

שימו לב שבכל הדף הארוך והמקסים אין תשובה. אולי כבר התגלתה אחת? מה מזיק יותר, הריסוס או העדר הקליפה?

[u]ואני חשבתי שמדובר בגלד של פצע, ואחרי שראיתי פה תגובה של [po]לבן בשלג[/po]?, חשבתי 'אולי קשקשים...?' hilarious.[/u]
לא נעים לומר, זה עשה לי קונוטציה של לקלף....
נו מי מנחש....

צוויל - וואן וויי מיינד

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רק לקלף

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רק לקלף

לא סתם [po]דף לעריכה[/po], אלא גם לאיחוד עם [po]פירות פחות מרוססים[/po], נדמה לי.

[u]שם הדף מבלבל בעיניי. אע"פ שאני מכירה את הדף הזה ממזמן, כל פעם שאני רואה את השם שלו אני מתבלבלת, שוב ושוב נדמה לי שהשאלה היא אם לקלף את הפירות כי ככה יותר נוח לפעוטות לאכול[/u]

ואני חשבתי שמדובר בגלד של פצע, ואחרי שראיתי פה תגובה של [po]לבן בשלג[/po], חשבתי 'אולי קשקשים...?' :-D.
(שם הדף עשה לי אסוציאציה ל-[po]למה כן לגרד[/po]).

שמות אלטרנטיביים:
[po]האם לקלף פירות וירקות לא אורגניים[/po]
או, יותר כולל (גם דגנים למשל) ויותר קצר: [po]האם לקלף תוצרת לא אורגנית[/po]
וכד'

אני לגמרי הבנתי את זה ככה, כי גם אני תמיד עומדת בפני הדילמה לקלף או לא לקלף בגלל הריסוסים.
הרי בקליפה יש חומרים מאוד מאוד חשובים ביניהם נוגדי סרטן . החומרים בקליפה לא נהרסים גם בבישול. אבל- מה עם הריסוסים? למרות שלי תמיד נדמה שאם כבר יש ריסוס לא יכול להיות שהוא לא בכל הפרי/ירק..

מהתגובות שקראתי, מסתבר שעדיף לאכול דגנים לא מלאים על לאכול דגנים מלאים לא אורגאניים. אז למה כולם קונים לחם מלא? למה אין פרסום של עניין הריסוס של הקליפה?

שם הדף מבלבל בעיניי. אע"פ שאני מכירה את הדף הזה ממזמן, כל פעם שאני רואה את השם שלו אני מתבלבלת, שוב ושוב נדמה לי שהשאלה היא אם לקלף את הפירות כי ככה יותר נוח לפעוטות לאכול, או לא לקלף כי כל הויטמינים בקליפה (טוב, זאת פשוט הדילמה הנצחית שלי...)
בעוד שהדף עוסק בריסוסים ורעלים למיניהם ומידת ריכוזם בקליפות של צמחי מאכל שונים, שחלקם נקנים במצבם הפוסט-קליפתי ממילא.

(האמת, זה לגמרי [po]דף לעריכה[/po])

[u]היה כתב עת "אורגני", אבל החברה שמוציאה אותו לא הקצתה לנושא כוח אדם והוא לא יצא כבר מזמן. יצאו אולי 5 גליונות, משהו כזה.[/u]
כתב העת חי ובועט, הוא יוצא כל רבעון וניתן להצטרף כמנוי שמו של העיתון הוא "בשביל הטבע" והוא יוצא מהארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית

האם ניתן לפזר זרחנים אורגאניים באדמה לקטילת מזיקי קרקע בנענע, להשקות לספיגה והנענע תהיה אכילה?

אמנם לא בכמויות מסחריות...אבל הנבטה של סלק יוצרת עלים נחמדים וטעימים. זרעים מהאוכל של התוכים שלנו עפו לאדמה ליד הכלוב ויצרו שדה קטן של עלים .
אני מניחה שיש שם דוחן ועוד כל מיני זרעים אולי כך אפשר לפזר בגינה או במתקן הנבטה ואז להכין מהכל סלט.

עוגיה, לא מצאתי זרעים/שתילים לכל הסוגים, רק לרוקט.
אבל יש אצלי המון צמחים לתה שגדלים יופי.

מנסיון, צריך לחתוך את הגבעול הפורח מיד, כי אחרת הצמח מפסיק לגדל עלים. זה נכון לאורגנו ולרוקט בכולופן. גם לפטרוזיליה.
שנה שעברה התחרבו לי כולם. השנה אני מנסה שוב, ואהיה יותר קפדנית בחיתוך.

כשמגדלים חסה ופטרוזיליה וצמחי תבלין בכלל, אז מעבר לזה שזה לא מרוסס, הכייף הוא שצורכים רק כמה עלים שצריכים. כל פעם מורידים כמה עלים והרבה פחות מתבזבז, נרקב ושאר ירקות. אם אני קונה חבילה של משהו אני אף פעם לא גומרת אותה והמון נזרק.
הבעיה שאני נתקלתי בה בגידול חסה ופטרוזיליה, זה שבאיזה שהוא שלב מתרומם לו פתאום גבעול עם פרח ואז מהר מאד מפסיקים להיות עלים אכילים.

למיטב ידיעתי כל העלים הירוקים (מחסה ועד פטרוזיליה) מרוססים כדבעי.
אפשר לגדל אותם לצריכה ביתית שוטפת על שטח קטן יחסית (נאמר מטר וחצי על חצי מטר) ואני בטוחה שיש זרעים לכל העלים שאת אוהבת.
איפה בדיוק אני לא יודעת אבל שווה לחפש (ואז גם אני אכין לי ערוגה קטנה כזאת).
שאפרט?

מישהו אמר לי שה"בייבי סלט" מלא בריסוס. האם נכון?
לא מצאתי כזה אורגני, ואני נורא אוהבת.
פתרונות למישהו?
לגדל אפשר רק רוקט, ולא בייבי סלק למשל...
גם הכמויות שאני אוכלת מסחריות וזה לא גדל אצלי בכזו כמות.

כתבו כבר מלא ספרים בנושא. מומלצים: [b]תזונת האדם ובריאותו - מאת יצחק בן-אורי[/b]
[b]שביל הזהב - מאת שרה בן חמו[/b]

אנחנו קונים אורגני ואף-פעם לא מקלפים שום ירק ובטח לא פירות כמו תפוח ואגס וכו'. הקטנה אפילו אוכלת את הקליפה של הבננה, מזון חביב עליה במיוחד. (גם הגדולה אהבה אותו הרבה שנים).

קיטניות [b]אורגניות[/b] לא מרוססות. סויה שמיובאת מארה"ב גם חשודה בהינדוס גנטי.

עוד על נושא זה בדף [po]פירות פחות מרוססים[/po]

היה כתב עת "אורגני", אבל החברה שמוציאה אותו לא הקצתה לנושא כוח אדם והוא לא יצא כבר מזמן. יצאו אולי 5 גליונות, משהו כזה.
עברתי לקבל את "משוב" לחקלאות ויש שם קצת על אורגני, אבל לא המידע הזה.
אנסה לברר, אם יהיה לי זמן, תשובות לשאלות האלה עם הקשרים שלי. אבל גם אני אשמח לכל מי שיש לו מידע פנימי.

לגבי חומרי ההדברה:
יש קוטלי עשביה - בדרך כלל לא נוראים למי שאוכל את הפרי/ירק/דגן/תירוש/יצהר.
יש תכשירים נגד פטריות - מבוססים בדרך כלל על גופרית וחלקם משמשים גם בחקלאות אורגנית.
קוטלי חרקים - בדכ"כ אלו הם זרחניים אורגניים, רעל עצבים סימפטי ומקומי. הצד החיובי - רובם מסיסים במים והשפעתם על הבריאות קצרת טווח יחסית, הצד השלילי מאוד - יש הרבה איכרים נבערים סניליים ומוכי סרטן גם בגלל השימוש בחומרים אלו.
יש גם חומרי הדברה המבוססים על נחושת, אבץ ושאר מיני מאפה, מיועדים לטיפול במחלות.
לגבי האתר - יש בו אפשרות לחיפוש לפי גידול. ומהגידול להוציא את החומרים ואת עוצמתם. יש לי רשימה חלקית של חומרי הדברה והחומר הפעיל בכל אחד מהם. אשמח להעביר רשימה זו למי שמבין בכימיה וביולוגיה כדי שיוכל להסביר לנו מה הנזק שגורם כל אחד מהחומרים.

לגבי גידולים ללא ריסוסים - אני יודע רק על קיווי הגדל ללא חומרי הדברה (עדיין אין לו מזיקים בארץ). שכן שלנו שמגדל אבוקדו טען שגם לאבוקדו אין יותר מדי ריסוסים. לזית יש ריסוסים נגד עין הטווס (על בסיס נחושת) ונגד זבוב הזית - רוגור, זרחן אורגני רעיל ומכוער במיוחד. יתרונו הוא בזמן הפירוק הקצר ולכן לרוב אין הוא נשאר על הזיתים בזמן המסיק.

אחיק, בכמות גדולה התכוונתי לא משהו ממש היסטרי (אלא אם כן יש מקרר גדול לאחסן.) ואפשר גם להתארגן כמה אנשים ו"לרדת" על שק.
בהחלט צודק בקטע של ההתעפשות. הקמח המלא מכיל פשוט את כל מה שיש בגרעין וע"כ גם השמנים. אלו עלולים להתעפש ולהירקב. תחשבו על זה שכל המזיקים למיניהם "מתים" על קמח מלא ודומיו ולא יותר מדיי מוצאים מה מיוחד בכל הלבנים, מעובדים וכו'. רק אנחנו...בני האדם...יכולים לאכול את זה.

טוב שיש כאן מישהו מבין עניין שיכול לתת לנו מידע יותר ברור.

עד כמה שהבנתי, הקטניות שאנו אוכלים בארץ מיובאות ומארצות ש [b]כן[/b] מרססים בהן, כמו מהמזרח הרחוק ומארהב (נדמה לי שארהב, הודו וישראל הן 3 המדינות המרוססות ביותר!).

האם אתה בטוח לגבי הריסוסים, כי לפי מה שהבנתי חומרי ההדברה [b]כן[/b] מעורבבים במיי ההשקייה, אולי ביחד עם הדישונים? עכשיו, גם הדישון הזה לא נשמע לי דבר מדהים, אה?

אכן המון שאלות , ובדיוק השאלות שלי !
היה מעולה אם יכולנו להפנות לכאן מישהו שיכול לענות על כולן באופן מוסמך . למישהו רעיון ?
הרי יש בטוח בארץ מי שמעוניין להסיר את וילון הבורות העבה שלנו ושל כולם מהסוגייה הזו .

אחיק, באופן כללי, אנחנו רוצים להפחית למינימום ואם אפשר אז בכלל לא לאכול חומרי הדברה. אנו שוקלים לעבור למזון אורגני, אבל בגלל המחיר הינו מעוניינים לדעת האם יש מוצרים שאין סיבה לקנות אורגניים. (אנחנו מדברים על חומרי הדברה ולא על חומרי דישון, שהבנו שהם לא מסוכנים לבריאות ומזיקים יותר לסביבה)
לדוגמא: הבנו שזייתים לא מרוססים.
לגבי גידולי חממה הבנו שמרססים פחות או בכלל לא.
אמרו לנו שריסוס לא חודר בגידולים בעלי הקליפה הקשה ושכמעט לא מרססים אותם (פרי הדר, בננות, אבוקדו וכו') אבל אנחנו לא בטוחים שהבנו נכון
האם זה נכון. האם יש לך מידע לגבי זה.
באתר שאליו הפנית יש רמה מותרת מקסימלית, אבל האם זוהי הרמה בשטח (יותר או פחות) וגם לא היה לנו ברור אם אלו שאריות על הקליפה (ושקילוף פותר את הבעיה) או שזה חודר לפרי.
לסיכום: האם ההנחה שצריכת מזון אורגני במוצרים שהם חשופים (כרובית, פטרוזיליה, חסה, כרוב וכו') וצריכת מזון רגיל במוצרים לא חשופים (פרי הדר, בננות וכו) תפתור את הבעיה של חומרי הדברה במזון, נכונה. ואולי גם צריכה של גידולים שהם חסיני מזיקים באופן טבעי (אם קיימים).
ומה עם דגנים וקיטניות.
(וואו.. המון שאלות!!).לעבור באופן גורף לאורגני נראה לי פשוט בזבוז כסף אם אפשר קצת גם לדעת נתונים.
תודה.

אחיק, נראה לי שמי שאינו חקלאי לא ממש יכול להיעזר באתר, כיוון שאין בו מידע וולונטרי. צריך להכיר שמות של חומרים כדי לשאול עליהם ואני תוהה אם יהייה שם מידע לגבי הסכנות הצפויות מחומר זה או אחר. איך מפצחים את האתר הזה?

סימונה ואבנר
לגבי החומר המוצנע בקרקע - אני מכיר רק לעצים (אני לא עוסק בגידולי שדה). החומר נקרא טמיק והוא מצריך רשיון שימוש, למרות שלא תמיד משתמשים בו לפי ההוראות. מדד הרעילות שלו, LD50 (הכמות שיכולה להרוג 50% מהנבדקים), היא 6 מ"ג לק"ג גוף.
לא אמרתי שחיטה לא מרססים אלא שלא נותנים לה דשן ראש. נדמה לי שחיטה מרססים מהאוויר, אני אבדוק באיזה חומרים.
אפשר למצוא חומר על חומרי ההדברה של הגידולים השונים באנציקלופדיה לחקלאות, למרות שהיא קצת מיושנת, ובחוברות ההדרכה של משרד החקלאות. בדרך כלל, לכל גידול יש חוברת משלו.
יש אתר של [url=http://www.moag.gov.il/ppis/]חומרי הדברה[/url]
ניתן לחפש באתר זה לגבי כל חומר הדברה או קוטל עשבים.

[b]יש חומרי הדברה המוצנעים בקרקע אבל הם רעילים מאוד. כשעץ מקבל מרעל זה אסור לאכול את פריו בין 40 יום לשנתיים, תלוי בסוג העץ[/b].
אחיק, זה ריסוס שקשור רק לעצים? אתה יודע איזה?
וגם:
יש עוד גידולים חוץ מחיטה שאתה יודע שהם לא מרוססים? מה בדבר קטניות?
וגם: אנחנו מאוד שמחים על ה"התפרצות".
וגם אחרון: יש לך מושג איפה ניתן לקרוא על נושא חשוב זה?

[u]אל תבזבזו זמן על קילוף ירקות. הריסוסים והדשנים מגיעים Built-In במים. לעתים מוסיפים ריסוסים בריסוס ממש ולא דרך המים.[/u]
מצטער להתפרץ אבל:
[list=1]
[*] הדודים שליד השדות הם דודי דישון - בתוכם מתערבבים מי ההשקיה עם הדשן והצמח מקבל את המינרלים הנחוצים לו (למען יתן יבול גדול וחזק).
[*] הדשן מזיק בעיקר לסביבה - מדובר במלחים הנשטפים למי התהום וממליחים אותם.
[*] חיטה לא מדשנים על ידי דישון ראש (דוד דישון) מהסיבה הפשוטה שבארץ לא משקים את החיטה, היא גדלה בעל. החיטה הנאכלת בארץ מיובאת, נדמה לי מארה"ב, ושם גם לא משקים גידולים אלו.
[*] ריסוסים מתבצעים על ידי מרסס נגרר או מחובר לטרקטור או מהאוויר. הם חיצוניים, רעים (בעיקר זרחנים אורגניים). לכל גידול יש "מועד אחרון לריסוס לפני הקטיף", לא כל החקלאים שומרים על מועד זה. לכל חומר הדברה יש את הכמות המקסימלית המותרת בגרם פרי/ירק/דגן. אני לא יודע על פיקוח סדיר בנושא זה.
[*] יש חומרי הדברה המוצנעים בקרקע אבל הם רעילים מאוד. כשעץ מקבל מרעל זה אסור לאכול את פריו בין 40 יום לשנתיים, תלוי בסוג העץ.
[/list]

[u]אפשר לקנות קמח אורגני בכמות גדולה ולאחסן, אם אתם משתמשים בו הרבה. זה מוזיל אותו מאד.[/u]
תיזהרו - קמח מלא, בניגוד לקמח לבן, מכיל מזון למזיקים ולכן הוא מתקלקל מהר יותר. גם בעבר שמרו את החיטה וטחנו אותה במשך השנה ולא טחנו את הכל מיד לאחר הקציר.

אצל איריס לא בהרבה יותר זול מב"גן האורגני" בטבעון. (דהיינו - יקר). אולי אם קונים קניה גדולה זה יכול להוזיל.
היינו שמחים למצוא עוד כמה משפחות באזור שמעוניינות לקנות ביחד.
בזמנו רני וחדווה דיברו על משהו כזה. זה עבד?
באשר לריסוס לתוך השתיה: בטוח שזה לא דשנים? (גם רעה חולה, אבל אולי דרגה פחות?)

אפשר לקנות קמח אורגני בכמות גדולה ולאחסן, אם אתם משתמשים בו הרבה. זה מוזיל אותו מאד.
אני אנסה להתייחס למה ש [po]ענת גביש[/po] העלתה. אולי אין לי את כל המידע, אז סליחה מראש.
מה שנמצא ממש באזור הקליפה הם כל אותם חומרים אנטי אוקסידנטיים (ויטמינים, מינרלים ואנזימים שעוזרים למנוע נזקים של חימצון). את אלו רבים לוקחים באופן נפרד כתוספות מזון, כדי לשפר את תיפקוד הגוף שלהם. הצמחים עושים בדיוק את אותה העבודה וע"כ מייצרים וצורכים את אותם אנטי אוקסידנטים. בגלל זה אלו יימצאו מרוכזים יותר באזור הקליפה, כדי לעזור במניעה ובטיפול במקרים של חדירה חיצונית. זה מעין כוח הגנה רב עוצמה ראשוני.
לגבי ההשקייה, לצמחים יכולת מופלאה לסנן ולזקק נוזלים, כך שהמים שהם מכילים הם איכותיים בהרבה מאלו שאנו שותים בנפרד. ושוב, בגישות טבעיות שונות מדברים על כך שלא טוב לשתות, אלא עדיף לאכול יותר מזונות המכילים בעצמם נוזלים, כגון פירות וירקות. מאחר ונוזלים אלו נקיים וטהורים ובאים בקונטקסט הטבעי שלהם. אז אני לא מציעה להפסיק לשתות, אבל כן נראה לי שגם אם צמח הושקה במים פחות איכותיים, הוא יודע היטב להוציא מהם את הטוב ולזרוק את הפסולת החוצה.

<איך צמחים עושים פיפי וקקי?>

צריך לעקוב קבוע אחרי מה שקורה בחנות ,ולקנות בהתאם . לא פעם יש דברים במחירים ממש סבירים . דלעת למשל , אפשר לקנות הרבה (סגורות) , הן יכולות להחזיק חודשים !!
ואכן כמו שהומלץ פה , ללכת ישירות למגדלים , כמו למשל איריס בן צבי בכפר יהושע .
עשבים אפשר לגדל גם באדניות אם אין גינה .

פעם אחרי ששמעתי את דליק וולניץ נכנסתי לדיכאון די עמוק, כי לא העזתי לקנות ירקות ופירות לא אורגניים, אבל מה לעשות והמציאות (בכיס)תופחת? מאות שקלים עולים לנו ירקות ופירות רגילים לשבוע, אז אורגניים... יצטרכו להשחית מידותינו המוסריות כי נאלץ לשדוד בנק כנראה...
אנחנו עדין משתדלים אבל זה באמת כל כך יקר, לפחות בכמויות גדולות.
שמעתי שהתותים ממש מלאים בריסוס (גם ככה אין להם את טעם ילדותנו ממילא)אז את זה אני משתדלת לא לקנות, אבל תירס??

ענת, אני מאוד אשמח אם תשתפי אותנו במימצאייך. אני לא מצליחה למצוא מידע אמין לגבי מי מרוסס, כמה ובמה.
ומה ששגית אמרה על ריסוס חיטה - זה הכי מזעזע. אני לא יודעת למה. אולי כי אנחנו אופים הרבה לחם בבית, שמים פנימה את הדברים הכי טובים, מרגישים מה זה בריאים, והנה פתאום... (פרצוף מבואס)

לפני שזורקים את הקולפנים...עבר לידי מזמן מידע שרציתי להביא לו גיבוי יותר רציני ועוד לא הספקתי -
ירקות ופירות , יש להם מן קטע כזה לדחוף חומרים רעים לקליפה . אולי קצת כמו גוף האדם שדוחף אותם אל העור ?
כך שלא בהכרח מיותר לקלף ירקות לא אורגניים . וחוץ מזה , כשקונים בחנות ירקות רגילה , אי אפשר לדעת מאין הגיעו הירקות . יתכן שהשקו אותם במים מזוהמים . אולי מספיק לשטוף טוב , אבל מה עם כרוב ? חסה עגולה ?
דלעת למשל , עמוסה בריסוס באיזור הקליפה . יש גם ירקות ופירות שמרוססים מעט או בכלל לא , למשל סברס ותאנים , וכאלה שמפוצצים בריסוס , למשל אגסים ותירס . אחפש מידע אמין בקשר לזה גם . אני זוכרת שדליק ווליניץ -יו"ר האיגוד האורגני או משהו כזה , התראיין עם ראש מועצת הירקות (נדמה לי) ואמר לו "אתה מוכן לחזור על דבריך מלפני השידור , בהם אמרת שלא תתן לילדיך אבטיח מרוסס? "

בעיקר אורגני, כן. מה שיש. נכון, זה לא זול, אבל יש דברים שאני מעדיפה לא להתפשר עליהם. ואם את בטבעון, קפצי לשדה בכפר יהושע של איריס בן צבי. היא מגדלת הרבה מהתצרת האורגנית, במיוחד בצפון ואצלה יהיה הכי זול. זה ממש קרוב!
קולרבי ולפת אפשר לגרד לסלט, או לאכול בקוביות עם שמן זית, או במרק, כמו שהציעו כבר, או לבשל נקי ולשים על רוטב ע"ב שמן זית/ יוגורט וכו'.
ראו מתכונים ללפת ב [po]מאכלי עדות[/po]

אז אחרי ברור עם מבין בענייני גידולי שדה: אל תבזבזו זמן על קילוף ירקות. הריסוסים והדשנים מגיעים Built-In במים. לעתים מוסיפים ריסוסים בריסוס ממש ולא דרך המים.

ורד, אתם אוכלים רק אורגני? אצלנו בטבעון זה נורא יקר.

אצלנו אוהבים פרוס דק עם שמן זית וחומץ בלסמי

קולרבי נורא טעים במרק. למשל מרק עוף, עם קוביות קולרבי, או במרק לקוסקוס. אני מניחה שאפשר באותה מידה להשתמש גם בלפת, אבל לא זוכרת כבר מה הטעם. קולרבי - אני מקלפת כי הקליפה סיבית לי מדי. ראיתי איזה מתכון ב"בישולה" שבו חותכים לגפרורים יחד עם משמשים מיובשים קצוצים. לא זוכרת באיזה רוטב. אני אמורה לנסות לפני שהקולרבי יירקבו. לפת כבושה טעימה מאוד. }

ורד - מה עושים עם לפת? מה עושים עם קולורבי חוץ מלאכול עם סכין כמו תפוח?

כן, את סתם מקלפת. ומפסידה את כל הויטמינים והמינרלים שצמודים לקליפה.
אצלנו אוכלים כל מה שאפשר עם קליפה: תפו"א, בטטה, דלעת, דלורית, קישואים, סלק, לפת, גזר, מלפפון, תפוח, אגס, קיווי ועוד ועוד.

בחיטה אני בטוחה 200%
אני אבדוק עם מישהו מבין היום.

שגית, באיזה גידולים מדובר? מה, אני סתם מקלפת תפוחים ומלפפונים?

ורד צודקת. בגידולים מסויימים מוסיפים חומרי הדברה למיכל ליד ה"שיבר" של המים, וזה מטפטף למים באופן קבוע. כמו בתרופה דרך אינפוזיה.

יכול להיות שבמקומות קטנים יחסית עדיין עושים זאת כך, אבל ממה שידוע לי רוב חומרי ההדברה הם כבר built in בהשקייה. האמת, שכשאני מסתובבת פה באזור, ממש אפשר לראות את המערכות עם מיכלי החומרים בצמוד לברז ההשקייה.
לגבי מטוסי ריסוס, נדמה לי שרשמית הם מחוץ לחוק כבר, אבל בתכלס עוד משתמשים בהם. מול ביתנו יש שדה גדול של קיבוץ עין שמר שמדיי פעם זוכה לגדל משהו (לא יותר מדיי, עד שהכל יהפוך לנדלן), אז יש פה ריסוסים מהאוויר, למרות שאינני מבינה כ"כ לשם מה... אני תמיד מבטיחה לעצמי שאתקשר למשרד לאיכות הסביבה להתלונן, ואיכשהו מתעצלת לעשות זאת.
אגב, איש ההדברה שלנו (הקילר) אמר לנו את הדברים האלה לגבי הריסוסים, ההדברות וכו' (היה לנו פנסיון כלבים, לא רשמי, אז היו פה המון כלבים שעברו והלכו, אז היינו צריכים לדאוג שיהיה פה נקי מקרציות ואת זה עושים חומרי הדברה קטלניים, שכבר אינם בשימוש כ"כ כיום. אני מרגישה צורך להתנצל, אולי בפני עצמי, על "איש ההדברה שלנו". זה לא דבר שהיה לנו קל איתו, אבל היינו צריכים לעשות...)

הכל? ממתי? לפני כמה שנים היה לי שכן שזו היתה העבודה שלו , לרסס לכולם במושב . . הוא היה יורד עם טרקטור ומיכלית לשטחים . ומה עם מטוסי הריסוס ?

שוב, צאו מהדיעות הנושנות על ריסוסים, בבקשה! ההדברה כיום הרבה יותר מתוחכמת, הכל במיי ההשקייה!

בקשר לחיטה מלאה לא אורגנית , נדמה לי שעיקר הריסוס מצטבר בקליפות הגרעינים,(כמו בשאר ירקות ופירות ) ואז קמח לבן הוא בעצם נקי יותר מהמלא . מישהו יודע?

זהו דיון שיצא מ [po]תהיות לגבי פסטה[/po] והתחיל כך: