הי שני, לא יודעת מה החלטת לעשות בסוף ואיך זה עבד, אשמח אם תשתפי.

בכל מקרה, אותה חברה רופאה ששלחתי לה שאלה ענתה לי - ושכחתי להעתיק לך את זה.
לא יודעת אם זה עדיין יעזור, בכל מקרה, מעתיקה לך את מה שהיא כתבה:

הי,

אם תשאירי את התפרים יכולים לקרות כמה דברים:
[list=1]
[*] לא קורה כלום ואת תמותי יום אחד בגיל 100 והתפרים עדיים יהיו במקומם.
[*] התפרים נשארים ויגרמו לאי נוחות/כאב מתישהו
[*] הגוף מוציא אותם כמו גוף זר. זה יכול להיות תהליך מלווה בדלקת (אודם, נפיות, חום, כאב) ומוגלה או שלא.
[*] החוט מהווה כניסה לחיידקים מהעור אל תוך הגוף שלך.
[/list]

בהתאם לחומר של החוט הוא מהווה גם מקום נהדר למגורים של חיידקים - תאי הגנה של הגוף לא מגיעים אליו, כי בתוך החוט אין אספקת דם. גם אנטיביוטיקה לא יעילים כמו בד"כ.
מצב זיהומי זה יכול לגרום לחום, להתנחלות של חיידקים במקום אחר ועוד - לא מומלץ.

מה יכול לעזור לך להוציא את התפרים:
[list]
[*] פסיכוטרפיה במטרה להפחית בהדרגה את הרגישות שלך מסביב הנושא
[*] היפנוזה
[*] לתכנן התעסקות במשהו אחר כשמוציאים את התפרים (להתבדח עם חברים, שירה, ועוד...)
[/list]

בהצלחה

בעצם, כשאני חושבת על זה שוב -
אני זוכרת שעשיתי ניתוח כיס מרה ואח"כ היה צריך להוציא לי את התפרים.
הייתי ממש ממש בלחץ מזה, פחדתי שזה יכאב רצח.
במציאות - זה היה עניין של כמה שניות, ולא כאב אפילו לא טיפה.

אבל אני לא יודעת אם יש סוגים שונים של ניתוחים או תפרים.
(לי היה ניתוח כזה שעושים חורים בבטן ב-4 נקודות ושואבים, ולא ממש פתחו את הבטן).
גם את זה כדאי לברר.

יכול להיות שזה בכלל לא אמור לכאוב?

אני מתכוונת לניסויים בבעלי חיים. זה אף פעם לא הרגיש לי פייר
בינתיים אני עושה ניסוי על עצמי. חתכתי את התפרים כך שהם יכולים לצאת בעצמם ולא הוצאתי
נחכה לראות מתי יצאו ואם. מעניין אם עניין הזיהום אמיתי או אמונה תפלה כמו העורלה מלוכלכת
תודה!

[u]כבר עשור שלא לקחתי תרופה משום סוג. ומעולם לא קבלתי אנטיביוטיקה. גם כי לא רציתי להקל על הסבל שלי בתמורה לרציחתם של בעלי חיים חפים מפשע.[/u]
אני לא בטוחה שהבנתי למה תרופות/אנטיביוטיקה כרוך ברציחתם של בעלי חיים.
את מתכוונת לניסויים בבעלי חיים?
לרציחתם של מיליוני חיידקים?
או למשהו אחר?

לעניין שאלתך, אין לי תשובה.
אבל אני נזכרת שאמא שלי סיפרה לי שכשהייתה צעירה התפוצצו עליה מלא בקבוקי 'קריסטל' (שהיו בשוק אז, עם משקה מוגז),
ונכנסו לה המון זכוכיות קטנות לגוף.
הרופא אמר לה שלא צריך להוציא את זה, זה כבר ייצא לבד.
אז אולי זה אותו הדבר?

כדאי כנראה לשאול רופא או מישהו שמבין בתחום.
אני אשלח את השאלה שלך לחברה שלי שהיא רופאה, אם היא תענה לי אגיד לך מה השיבה.

בהצלחה !

[u]האם הגוף שלי פשוט יפלוט אותם בטבעיות כמו כל גוף זר אחר?[/u]
לא. עלולה להיווצר דלקת (בסבירות גבוהה ביותר).

אתחיל בוידוי,
תמיד פחדתי מרופאים, ניתוחים, דקירות וכו'..
אני נמנעת ככל יכלתי מרפואה קונבנציונלית וגם אלטרנטיבית.
כבר עשור שלא לקחתי תרופה משום סוג. ומעולם לא קבלתי אנטיביוטיקה. גם כי לא רציתי להקל על הסבל שלי בתמורה לרציחתם של בעלי חיים חפים מפשע.
בכל פעם שהיה צורך בתפרים התעקשתי שיתפרו אותי עם כאלה שמתכלים כדי שלא אצטרך לעבור את הזוועה הכרוכה בלהוציא אותם

ועכשיו קרה מקרה ויש לי תפרים להוציא בשני מקומות. הפחד והאימה אוחזים בי והמוח העלה שאלה יצירתית שלא מצאתי עליה תשובה בגוגל.
ומה יקרה אם לא אוציא? מה יקרה אם רק אגזור את הקצה? האם הגוף שלי פשוט יפלוט אותם בטבעיות כמו כל גוף זר אחר?