באופן טבעי

איזה יופי אתה כותב, מזדהה עם הרבה ממה שכתבת. אשרי הילד שלך עם אבא כזה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הילד בן 7 וחצי.עולה לכיתה ב,החיים מדהימים חיים מלאים בחויות מדהימות או סתם רגעי אושר שהכל מושלם

יש לי בדיחה והיא מסופרת כך:300 שח ב10 תשלומים חא חא.פקידה שממש לא מזיז לה את קצה הציפורן מלקוח.עשיר ומכובד...רזה ועשירה

היי איזה קטע.אמש כתבתי וכתבתי אך ברם נשכח מזכרוני ללחוץ על המקש החשוב .הללי -לא שהיה שם משהו מבריק או חכם אבל...הילד קם עם חם.והנה יום שלם חפירות הרכבת הקלה הן כאין או כאפס לעומת חפירותו...5 חניות משחקים עברנו בכדי למצוא משחק לוגו במחיר נורמלי..אך לשווא
הוא לחןץ מכיתה א נקווה שהשיחה שניהלתי עימו על כך שהכל ממשיך דיי רגיל השפיע עליו .וואלה מה אומר ומה אגיד נחמד לכתוב על מקלדת.שפה גבוהה הנני מחפש הסיכוי אינו רב באפרעות החוזרות ונשנות

מוות ולידה של הדס.הלוויה וטיסה לאילת במלון עם סוויטה שבה יש גקוזי
תקופה מטורפת לכל הדעות בנוסף יש לי משהו נחמד להראות לכן
ח יים כ אן פ שוט ה ודיה
ש מח ע כשו ט וב
ק ליל ק ל מ בורך
לקחתי את האותיות הראשונות ככה קל לי לזכור

אנו עולם ומלאו.יש בנו את הבסיס לדבר שאנו כה משתוקקים שלווה ואושר שתי מילים כה מקסימות.
אנו יוצרים את עתידינו אחל מהשניה הקרובה.(תודה לפלוניתה.ראשית נשכח מבינתי שמישהי תקרא את הגגי.
ושנית אלפי תודות לך
האישה החביבה שנתנה לי את העצה לכתוב בדף כנראה לא צינה במפורש את ענין הקריאה
אה אה מה תאמרי ומה תגידי כעת ?האם ישנו שיפור עצום בעת?
היות ורוב הקוראים הם קוראות (באופן)מעתה אכתוב בלשון נקבה.
יש לי סטראטאפ..תחנת דלק בדימיון מודרך ששם דלק =סבלנות.תתראו לכן מקום כזה שנוכל כל כמה שעות לעצור ולתדלק
הייתי בספריה ועברתי מדף מדף בניסיון למצוא ספר שידליק ויחדש לי משהו..נדה.ספר אחר ספר אהבה.רצח.רווקות.ואני שואל חבריה:סופרים יקרים אנא כיתבו על עוד נושאים אחרים.
חדשו לנו משהו שעדין לא שמענו

על ידי פלוניתה* » 09 ינואר 2015, 09:45

אבא יקר
ממש ממליצה לך לעבוד על יכולת הניסוח והפיסוק שלך.
מאוד קשה לקרוא ולהבין מה אתה כותב בצורה כזו שהכול מחובר באותה שורה.

תעשה קצת רווחים, תוסיף פסיקים ונקודות.
בנושא חדש תתחיל שורה חדשה.

אם תעשה כך בטוחה שיותר יקראו כאן ויגיבו לך.
בהצלחה (-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

והנה חזרתי טה טדם.קר ינעל העולם קר בכל מקרה הריני שמח לבשר לכולם שיש לנו מחשב חדש חןץ מהמסך הכל הוחלף חוץ מהמסח.האם סוף סוף למדתי לסתום את הפה בשעה טובה?
המקלדת סבבה לגמרי.לנום לפעמים הנני שוכח לעשות.יום תחישי שמונה בערב.בשקט

על ידי האבא* » 01 אוקטובר 2014, 13:36

גן חדש.חוגים בקאנטרי.627 הסתיים.יום הולדת.ראש השנה."רפואה שלמה סבא מיכה.וגואטה בגשר הצבים.אשלית משבר זרימת ממון.ארלינקו.וורד כעת 23 יום בתהליך.

על ידי האבא* » 17 יולי 2014, 12:46

היה חם באילת..זה לא הזמן לקטר והנה שבוע חלף לו.השיגרה חזרה למחוזתינו יאמר לזכותו של מזג האויר שהיה אחלה השבוע ואפילו טיפטף כמהה בבוקר.
אז היינו בסירת מנוע בשייט עצמי .ויום למחרת במצפה התת ימי היה מדהים בסירה בעלת בטן מזכוכית .היתי ילד טוב ולא שאלתי כמה זה עלה?
ארי מאופקים.לביא מקרית מוצקין.הלל מטבריה.היה עוד ילד מאופקים שברגע זה אנני זוכר את שמו
השבוע?רמי לוי פעמים.200 שח עלה סידור המזגן.רשמתי את הלליה לקיטנת הקאנטרי עד ה12 לאוגוסט
"מבורך" ו"מכובד" הם הנושאים שהנני עובד עליהם בתקופה האחרונה..לקום בבוקר ולפמפם לעצמך ..מבורך .מבורך מבורך בכל פעולה בכל מפגש עם אנשים אחרים .בכול מחשבה מטריד "אני מבורך"..וההמשך מובן מאילו.אם הנני מבורך אז בוודאי שאני מכובד בעיני עצמי ובעיני אחרים
יאללה סאלמתק ושלושת השבעות שמחים לכם

על ידי האבא* » 11 יוני 2014, 19:19

השמחה הייתה מוקדמת.הבקבוק חזר.מה שקיבלתי את 5 האלמנטים ששבים וחוזרים והם..1)שלווה.2)חופש.3)כאן ועכשו.4)עסוק.5)חשוב.ועל כך נאמר חכם בלילה יאללה ביי בנתיים ניפגש שוב בקרוב

על ידי האבא* » 01 מאי 2014, 20:46

הים היום הזה ממש תמה תקופת התינוקות של ילדי .בן5 וחודשים ופופ בקבוק התינוק נעלם לו מפני שאמרתי די!וראו איזה פלא ללא טענות ומענות מצד ירום הודו..
7 ימים בשבוע 365 ימים בשנה וכן ישנו צורך עז לטיפה חופש

על ידי האבא* » 02 פברואר 2014, 18:05

יש לי אמירה לעולם..אהבה עצמית.לא לקחת ללב(לשמור על הלב).להיות שמח והסביר .לקחת ללב ולכעוס שני פרמטרים שמבלי לשים לב מתגנבים אט אט לחינו מבלי לשים לב.והשמחה כל כך חשובה להביט בשמחה טהורה של ילד ופשוט לחקות אותו מה יותר פשוט וקל .לילד לא חשוב היכן הוא גר.ילד שהתיחס אילו ברוע הוא שוכח כמעט מייד (הלוואי עלינו

על ידי האבא* » 10 ינואר 2014, 22:49

מה זה אומר אבא במשרה מלאה?האם זאת הזהות הממשית שלי?התואר הנל ובתוספת יועץ לעניני משבר .זה מי שאני. האם שני התארים מספקים אותי?היום בזמן שהשמש שקעה וסוף סוף הוד מעלתו נכנס לאוטו.כמו אשכרה להתריס ולעצבן רק בשביל לעצבן הוא פתח את חגורת .אתם יודעים מה?הנני מבסוט מעצמי שנשמתי נכנסתי לרכב ופשוט שאלתי מדוע? ובטון רגוע התבקש הנל לחגור את עצמו שוב. אני בן והוא בן ...אלוהים אדירים מזל שרק הוא תחרותי ובעל רצון עז .הבטחתי להעניק לעצמי את מתנת הסבלנות.לבדוק על אלו נושאים בודדים לא לוותר למרות דיבורו שנשמעים לא פעם כהוריקן..באותה נשימה כולי הודיה ותודה על האושר שלחיות במיחצתו.תודה ילד.......לאשתי המדהימה :18 שנה אנו יחד חיים שלמים מדהימים הענקת לי.איזה כייף לי לחיות איתך..חאלס אני מתחיל להישמע חננה..הכי טוב לי איתך(קרוב לודאי תקראי את זה)יאללה אוהב אותך ביי

על ידי האבא* » 12 דצמבר 2013, 21:18

אני לא אוהב את החורף רק שתדעו..תחושה של פחד מאיבוד שליטה..ולא מספיק בטלויזיה ...משדרים תכנית על גברים בני 40 אקדמאים מובטלים שיום ראשון יגיע כבר

מפתיע..אני מוצא את עצמי בפיצריה עם בני וחבר שאספנו מביתו..ולפתע הנני אחראי על שני דרדקים בקור הזה

על ידי האבא* » 28 נובמבר 2013, 21:24

הללי הסופגניות הארורות[סליחה מראש] חנוכה הגיע והמחשבות מה לעשות עימו עם הדרדק הטרידו את מנוחתי.אז אפשר לנשום לרווחה אותם גבולות ומשמעת שהוא רגיל בגן נגד הטבע שלי ..אני מיישם בבית ווואלה זה עובד..שנים של סבתות שאומרות ממתק אחד ביום .אשכרה זה עובד!!

הגבול או כה דק בין אבא כייפי לבין אבא שאפשר לטפס עליו מילולית ומעשית.לעיתים אנו חייבים לעצור ולהגדיר גבול שאל לנו לעבור
וכן הנני מודה יותר מדי מתנות ויותר מדי הפתעות אינם טובות לכל הנוגעים הדבר.

חנוכה..מבלי לשים לב (במסיבה בגן) תוך כדי התבננות בחברים" ההשוואה" בין בני לבנים האחרים.ישנם את הקטנים שלהם זאת השנה הראשונה.ויש את הח'ברה משנה שעברה.4 ותיקים.אני מבסוט ממנו נקווה שגם הוא

על ידי האבא* » 22 נובמבר 2013, 11:14

קר חם פרטיות.אפילו היתושים השתגעו סוף נובמבר והם עדין כאן העולם התחרפן לחלוטין.יאללה שהחורף והקור יגיע

כל כך פשוט לאמר 'כן' לבקשת הילד מאשר לאמר פעם אחרת ..מחר..אני ישאל את אמא..ונחשוב על כך..הכל רק לא לאמר 'לא'

העשן התפזר..הסתיימה שבת יום מלא וגדוש.רוב היום בחוץ.אך זה לא נתפס אייך המח שוכח כמה זה אינטנסיבי יום שלם עם הילד.6 ימים בשבוע עד 14:00 הוא בגן ומגיע שבת והידיעה שמרתון שבת מתחיל ואיתו הלחץ אייך להעסיק אותו..בתחילה משתובבים ואט אט אנו מתעיפים- הוא לא.עוד 3 חדשים יום הולדת 5..הכל משתנה.תחושה שהחלל קטן עליו בדירה משפיעה עליו
פסטיגילים.מחזות ילדים..גשם שבסוף יגיע דווקא בחנוכה אפור מדכא..אלו מחשבות מבעסות לכן אברך את השבוע הקרוב ואצא לדרכי יאללה ביי

אמש הילד אשתגע..זה כאילו משהו נכנס בו. צורת הדיבור הקיטורים הלו תחזירו לי את הילד שלי..נבהלתי שמה ההיתנהגות הזו תימשך הלאה. והנה קמנו בבוקר והמלאך חזר כאילו כלום תודה תודה .כל אותו זמן אמרתי לעצמי"זה לא אישי .יש סיבה שהוא עייף מכל השבוע" אך הסבלנות פקע ולבסוף אתה מוצא את עצמך כועס
לעיתים יש תחושה שילדים רוצים שיכעסו עליהם ללא קשר לתשומת לב..רצון שלהם מול רצון שלנו ..סתם בקטע של משחק?

הבשורה נפלה עלי כרעם ביום בהיר..קיטנת חנוכה הכי נגישה עם חצי חברו מהגן לא תתקיים ככל שמתקרב החג אתה קולט את הגאנות שבגן או בית ספר ווואלה מגיע לגננות לסעיות ולמורות פי 3 ממה שהם מקבלות

הפחד משתק..אני זוכר שהיינו בהריון המחשבות כיצד לפרנס את משפחתי הטרידו את מנוחתי.השיא היה טיול לילה שהמשיך ליום שלמחרת(טיול סליחות) ירדנו את הר הארבל ונתפס לי הגב בצורה אכזרית..היום כמעט5 שנים קדימה ברור לי שחווית הכאב באה לרפא את נושא הפרנסה..מוזר לחשוב שפריצת הקרירה של רעיתי חלה לאחר הלידה.אני אומר זאת קבל עם ועד ה"אימהות" מדהימות.

יום שלישי יום הפירגון לאחר יום מעפן היום הוא יום טוב.ביקרנו את סבא אחרי10 חדשים שלא התראינו..המחשבות שכאלו חסר לו סבא או סבתא..התבדו
חשבנו שדם זה דם..אז חשבנו
חמלה ואמירת "כן" לרוב הדברים עושה לי טוב(אני אמור לספר את סיפור העלילה אך הכתיבה לא ממש זורמת)

על ידי האבא* » 11 נובמבר 2013, 20:24

הכליות הרגו אותי היום..במשך זמן מה ישבתי וחשבתי וכתבתי ..על מה הכאב בא לרפא? כעס על חצית גבולות .ודבר זה אוכל להאשים את עצמי.לעיתים אני חש בתוך הוריקן בקשות.טענות. ביקורת.ברגע זה הגוף אומר די! ומזהיר אותך עצור.בדוק .ותקן

על ידי בשמת_א* » 09 נובמבר 2013, 17:07

נסיעות ארוכות לא בא לנו בקלות
נכון, כמעט כל התינוקות סובלים מאוד.

זהו אני מפורסם.היום מגזין בזכרון מחר השמים הם הגבול..חה..חה( חבל באינני מוצא את הסמילי כאן)
3 כלי רכב..3 שעות כל כיון..ואחת ירושלים.לא סתם יום שישי בי-ם אלא חתונה
בנסיעה הלוך הדרדק התנהג מדהים. אך בחזרה כשהעיפות הכריע אותו הצ'קי יצא.חגורה באוטבוס בין עירוני הייתה פותרת את הבעיה
לא יאומן הקטנים הללו.טיפה משנים להם את היום..
חשבתי על כך...למשפחתינו היקרה נסיעות ארוכות לא בא לנו בקלות

על ידי האבא* » 06 נובמבר 2013, 21:14

הללויה אני ליד המחשב.נראה לי שזו הפעם הראשונה...עד כה מה שכתבתי היה ממקלדת הפלאפון.
ראיתי את הילד [שהיה עם בני בגן שנה שעברה ]בשבת ולא כל כך הצלחתי להבין מדוע הוא כה נזקק ונצמד לאימו.התעלומה נפתרה ...נתקלתי באביו היום .ומה מסתבר? עקב עבודתו האב נאלץ להיות בחוץ לארץ חדש תמים.כולי תקווה שהאב יקרא את מה שאני כותב ....אבא אתה טמבל..אין שום עבודה בעולם ששווה בשבילה לעשות כזה עוול לילד שלך..הבית הגדול והיקר שמשפחתך גרים בו..האוטו הגדול והמאד יקר שיש לכם זה לא שווה את זה...כולי תקווה שהיקום יפתח לך אפיק חדש להתפרנס מבלי הצורך שהבן שלך באמת יסבול מבלי אבא לתקופה כזו ארוכה...אני לא יודע על בנות..אבל בן חייב לראות את אביו כל יום.אחרת מתחילות בעיות...אנא עזרו לי בקמפיין"אנו רוצים את אבא כל יום!! "

זהו.. זה רשמי הילד יושב לנו על הראש.אמש צייר פיקאסו הקטן את " משפחת לב".( כך הוא קורא למשפחתינו..כי אנחנו אוהבים) אותו הוא צייר מעל תמונתה של אימו.כמובן שאת עצמו צייר ראשון שלא יהיה ספקות מי החשוב..
אט אט מתקרב הדרדק לגיל5 וממש רואים את הקרב שתחולל בו הבחירה בין תינוק- ילד.ההסבר המתקבל על הדעת הוא היותו עדין בגן טרום חובה.השנה נוספו הרבה מאד קטנים מגיל2 ושמונה חדשים.כנראה שזה משפיע

גם לי מותר לקטר..לפני מספר שבועות אספתי חבר של הילד שלי מהצהרון ולאחר שהיינו בגן השעשועים החזרתי אותו לביתו.
עד כאן הכל סבבה.בלחץ בני שמאד רצה להיכנס לבית חברו נכנסנו...וזאת היתה טעות.ההורים לא הזמינו אותנו.אז במקום לאמר בחיוך" תודה שלקחת את בנינו מהצהרון ושמאת עליו בשעתיים האחרונות עשו פרצוף.קלטי ישר אמרנו תודה.והלכנו
נשמע טיפשי.המחשבה שהם משווים אותי לנני שלהם( שמקבלת שכר- אני לא)
הרתיחה אותי והבטחתי לעצמי לא להכנס שוב לאותו מצב

בדרך למעלית נפל מבטי למכנס הארוך שזוגתי הלבישה את הדרדק.המכנס ששוליו כבר הסתבכו הנעלים היה סכנה במיוחד בחצר הגן.לקחתי החלטה והחלפתי.
דבר גרר דבר ולא הספיקותי לעדכן את רעיתי בנושא המכנס....טעות.
אזי על במה זו הנני מתנצל.ומבקש סליחה ומחילה..הא כן גם על הבשר שנגמר ולא ראיתי...סליחה סליחה

חן חן על הביקורת הבונה.אמרו לי כבר שאני כותב זה לא כמו שהנני מדבר.
הדף-בלוג שבשעה טובה ומצלחת יצא לדרך נכתב ללא עריכה.ברגע ש"הצהוב"מוזרם לכתיבה המילים והשורות יוצאים.לאחר 36 שנה מכיתה א' שאני כותב התחושה לכתוב כמו בתיקשור היא הנכונה לי.

על ידי פלונית* » 01 נובמבר 2013, 15:31

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התחלתי לקרוא ורציתי להעמיק כי נראה מעניין,
אך המחסור בסימני פיסוק והשורות הארוכות,
הופכים את הקריאה לבלתי-אפשרית. חבל.

הילד שלך בר מזל!

"הילד הזה אני" זה מה שחשתי אמש .נעלבתי מעומקי נשמתי ..ילדי נפגע מילד אחר למרות גילי המופלג ממש חשתי שהנני הנעלב .איזה מזל שהמדהים חזק ממני
מקסים המהירות שבה הוא מתאושש כאילו כלום

הוא מחזיק את הבקבוק תינוקי כמו חבל הצלה זה הביטחון שלו בו הוא מתנחם ..אז למה כל כמה זמן אנו מנסים לשכנעו שדי ילד בן4 ושמונה חדשים שישן עם בקבוק זה מוגזם מה זה כל כך חשוב לנו ..די!! אם המוסכמות של פעם "עושים כי צריך" לילה שלם לא ישנו מפני ההחלטה הטיפשית הזו

יום יבוא ומישהו או מישהי תקרא את דף הנל ותחווה את דעתה כולי תקווה שזו תהיה דעה טובה.מסתבר שנידבות היא תכונה סקסית אזי הנני קורא לכל הבעלים יאללה בואו נהיה סקסים..האגו הזה שכל כמה זמן מרים את ראשו וכמה טוב שמניחים אותו בצד.
אוטובוס או במכונית הנוחות שלך או הנוחות של רעיתך למרות עיפות שאתה חש .וכן אני מודה..'שיחקת אותה'
שוחחנו היום על אהבה וכסף..האני מאמין שלי כמה שזה ישמע נאיבי או תמים שאדם מתחתן ..הוא מתחתן לכל החיים והצלחה לנשואים; חשבון משו תף לחלוטים .ללא ציניות וללא"מה יקרה אם ניפרד' אדם שאומר משפט כזה שישאל את עצמו למה הוא מתחתן?

על מה אכתוב היום? וואלה לא יודע מה אני חייב לכתוב כל יום למה מה?סבלנות .אורך רוח ההבנה שהקול שיוצא לילדי אחרי שקנה צעצועים ועדיין מקטר זה לא אישי ויש שעה שהשמש שוקעת אנו צרכים להנהן בראש ולחכות שהקיטורים היללות וסתם משפטים שאינם במקום. הם משפטים שלא קשורים עלינו הילדים פשוט עייפים

יש בעלים ששמים פס ויש בעלים ששמים לק..הקוסמטקאית של רעיתי ביטלה אזי התנדבתי ושמתי לאשתי היקרה לק ..בעלים יקרים 15 דקות של השקעה וקיבלתם אישה שמחה ומאושרת ..ובנות שימו לב..כל דבר שתבקשו מאיתנו בחיוך..אנו נעשה ..מה לעשות בדרך כלל זה לא יבוא מאיתנו..למה? זה לא משנה העיקר לבקש בחיוך אנו נעשה והשלום ישרור

על ידי האבא* » 23 אוקטובר 2013, 17:30

אי הולך להיות סלב? סתתם כל הרעיון של הדף הנל היה רעיון לכתבה במגזין שאמורה להיות השבוע שהנושא ילדים שנשארו בבית עד גיל 3 .נראה לי שהשיא ששמעתי הוא תינוק ש"קיבל" מטפלת מפני שאימו היתה חייבת לחזור לעבודה במשך 3 שנים שמעתי כל כך הרבה הסיפורים ותמיד הפתיע אותי השאלה מה אם האבא היכן הוא בתמונה יתכן שההמתנה שחיכתי לתינוק כמה שנים השפיע לע על תפיסת האבות שלי נראה לי הכי טבעי לעבוד פחות שעות וממש לרוץ ולשום את התינוק שלך .יש לי זיכרון מאבא שהגיע כולה שטוף זעה מכיון שהוא רץ לראות את הבת שלו

על ידי האבא* » 21 אוקטובר 2013, 18:54

איזה מדהים לראות ילד בגן שעשועים משחק עם חברו המעט מיוחד בכזה רגישות ובנדיבות ממש מעורר השראה ימים אחרונים של ערב נעים וחמים שבוע הבא שהשעון חורף יגיע חושך גמור ב5 וחצי כל הפעלות החורף יצאו מהארון פלסטלינה בצק עוגיות והרבה פוך יאללה שיבוא כבר

על ידי האבא* » 21 אוקטובר 2013, 08:12

ביקורות מתחיל מהסבתא ממשיך מהמטפלת ושומו שמים אפילו מהגננת המחליפה שלא ברור איך משרד החינוך מחזיק אותה?..מה עושים עמידת קרב מגע כלומר שתי רגלים חזקות על הקרקע להנהן בראש לזכור איזה הורה מדהים אתה ולהמשיך הלאה

על ידי האבא* » 20 אוקטובר 2013, 11:32

היי ילד שמציקים לו. מה עושים?.פיתרון ..שהייתי מציע לעצמי ולו הוא לאמר לעצמי שוב ושוב את האמת שלי שהוא אני יפה חכם מצחיק נדיב מענין חזק גבוה .ממש שטיפת מח עד שהרעשים מבחוץ ישארו בחוץ.אנו יכולים לעשות את זה לפחות 3 פעמים ביום.ואם ..הילד להשמיע לו את זה בלופ עד שיטמע בו ..ההצקות יעלמו מעצמם .זה מה שהייתי מציעה לילד שהייתי תיכון..היה לי חבר נפש בתיכון שברגע שמישהו היה רק מנסה להציק לו ..הוא היה בולם את זה בצורה מעוררת קנאה[אימו אמרה לו 1000 פעם ביום כמה הוא נפלא נראה זה עוזר] בן חייב לשמוע מאביו או מדמות אב את המשפטים הללו מבלי לחסוך ומבלי לפחד שהשטן יעלה לו לראש עדיף ילד חזק נפשי שהולך עם גב זקוף מאשר האפשרות השניה בתחילה אני מציעה את הפיתרון לעצמי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ע נק אני יושב בספסל קקל והנה מגיע קבוצת ילדים בטיול שנתי אצים רצים לנטול ידים ומתישבים לאכול במבט אחד אני קולט פיצה ביד אחד התלמידים..כל כך טיפוסי הרי אני מכיר את זה מעברי לא זורקים אוכל ה פיצה כמובן מאמש אמצע השבוע היה אתמול כלוך הלכו לאכול פיצה וישנו את המנהג " בל תשליך' כולי תקווה שלפחות הפיצה היתה במקרר. היי כעת קלטתי שהבית ספר הנל זה מרשת הבתי ספר שאני למדתי.יאללה ביי בנתיים אשוב במהרה

על ידי אחת* » 16 אוקטובר 2013, 20:21

מה?

על ידי האבא* » 16 אוקטובר 2013, 19:46

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי משהו שיושב על הלב זמן מה בזמן שהיתי עם הילד אני קורה לעת ההיא לפני שנכנס לגן ..כן דיי מזכיר לפני הספירה ואחרי הספירה..התחברנו לאמא שגידלה את בנה מבלי גנון יום יום היינו נפגשים אני מאכיל את בנה והיא עושה שיאצו לבני ממש אדיליה עד שקרה משהו שאינני יודע בדיוק מה זה היה אולי היא נעלבה ממשהו שאמרתי עם כן ואם היא קוראת את הכתוב במקרה הריני מבקש סליחה ומחילה תוך כדי כתיבה יש לי טיפ קטן לאבות או לאימהות שימו לב הנה זה מגיעה..את אתה חיבים לחייך לכל אם ואב עם תינוק כי אחרת יהיה לכם כל כך קשה והיה והחלטתם להשאיר את הילד בבית ..נכון ילד צריך צעצועים והפעלות אך מה שהם הכי רוצים זה י ל ד י ם ותאמינו לי הפכתי עולמות שיהיה לבני עם לי לשחק כל אותה תקופה שנשאר בבית לכן כן ממש להפוך את העור לשנות הרגלים ולהתחבר לאימהות או לאבות עוד טיפ נחמד "גן נייד"כך קראתי לטילון שלנו ..מה לא היה שם?צעצועים לחלק בין הפעוטות הנפגשים בלונים צבעים כדור מכוניות ספר להקריא מדבקות ממש גן נייד וכן חייבים להיות יצרתים תחנות..תחנות..תחנות אחרת אתם אבודים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הפוזות שיש להורים זה משהו..הרי על מי בדיוק הם עובדים? הם אינם במקום העבודה שלהם שישנו צורך בפוזה המחייבת..טוב אני אפסיק להיות נגטבי בוא אספר לכם סיפור אישי שאתה שמעתי אמא בת 42 לילד בן 22 עשיתם את החשבון..האמא שהיתה בת 8 ..יום אחד אימה באה אליה ואילצאחיה שעד אותו זמן גדלו דיי בהזנחה מצידה ומסרה להם חגיגית שיש להם 2 אופציות א.לקיבןץ ב.לחוץ לארץ ומבלי להניד עפעף הילדים החליטו לחוץ לארץ האם העלתה אותם למטוס ואשקרה שלחה אותם לאביהם שלא ראה אותם 4 שנים עד כאן סיפור דיי רגוע יחסית..הא כן ח'ול כולל חינוך אנגלי קפדני מצד אחד ומאידך גיסא סוסים..סקי וכדומה..לא ממש רע שחושבים על כך.כן אני יודע שאני עדין מחפש פואנטה נראה לי שכל אחד יכול למצוא בסיפור הנל משהו שידבר אילו קצת סבלנות והבטחתי שהיה אלוף העולם בבלוגיה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עימותים היכן עובר הגבול בין לעמוד על שלך לבין רצונו של הילד האם זה דבר שברגע זה ממש זה הכי חשוב לו בחיים ממש ברחל ביתו הקטנה והנושא של רצונך ורצונו לעיתים מתעורר וכאן אתה נמדד בעיני עצמך איזה הורה אתה רוצה להיות ותאמינו לי ילדים מדהימים בקטע הנ'ל הם בודקים שוב ושוב את הגבולות ואנו?.. חייבים להכנס יום יום ל" תחנת דלק" כלומר לחזק את עצמנו לאמר לעצמנו פעם אחר פעם שאנו הורים מצוינים ..וסבלנות אוח.. המילה הזאת רק אם היו מוכרים אותה בקופסאות אני הייתי קונה טונות מהקופסאות...
חזרנו כעת מגן השעועים שם פגשנו ילד שהיה שנה שעברה עם בני והשנה עלה לגן חובה השינוי שחל בו היה ברור לגמרי שינוי לא לטובה וילדי הקט אמר זאת יפה ' נראה לי שהוא לא מחייך יותר מדהים מה שילדים ישר רואים ואנו המבוגרים .לא ממש או מתעלמים..

על ידי האבא* » 16 אוקטובר 2013, 11:35

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

,
אמת. כולם מדברים על האמת שאמורה לפרוץ החוצה רוצים את האמת שלי?זה אינו פשוט לאיש כמוני בעל מראה מ'פ להודות קבל עם ועדה אני אבא במשרה מלאה. 3 שנים משהילד בן שנה יום יום אני איתו ולא איני מקטר במשך שנה וחצי עד היגעו לגיל 3 ששם לא יכלתי יותר. בוקר בוקר תר אנכי בחיפוש אחר חברים שיהיה במחיצתם ניסיון כושל להכניסו לגן בגיל 2 וחצי הסתיים במפח נפש כן אני יודע אני כותב בנקודות ואני אמור לספר סיפור ..בעיה שלכם חה חה בטיול האחרון כמדריך טיולים היה לי מאד קשה לשמוע את הפעיות של התינוק שלי זה סיפור לא קל ולמי שיש לב חלש איני ממליץ אז ככה..לאחר יבוש רציני ממשרד חברת הטיולים קיבלתי הצעה לטיול שלא פחות ולא יותר3 לילות מחוץ לבית..יצאתי לטיול.במשך 3 וחצי ימים הראש שלי ונשמתי היו איתו היצור המופלא. כך הילד נקרא
השיא היה בערב 'קבלו את התמונה'..לאחר נסיונות עקר למצוא קליטה לפאלפון בכמה פסגות הרים(כן אנו באותו טיול אחרון..תהיו מרוכזים)נמצאה קליטה וסוף סוף אני שומע את נשימותיו ופיועותו של בני מחמלי. כאן אמרתי די!אך מה לעשות החשש מהלא מוכר הרתיע אותי לעשות מעשה..תסמכו על היקום מקרה רדף מקרה והנה מצאתי את עצמי מגשים חלום חדש אבא במשרה מלאה ..עדר כבשים ברקע..אב צעיר יוצא עם תינוקו החדש במנשא ובנוסף כלבו הנאמן אץ לו רץ לו סביבם נראהלי שראיתי את האם יום אחד מתערסלת בערסל מענין אם יש מילה כזו

על ידי דפי* » 16 אוקטובר 2013, 11:06

בוקר טוב

חדשה פה ...

הדרכה , משהו?

על ידי האבא* » 16 אוקטובר 2013, 10:48

בוקר טוב

שליחת תגובה

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: אבא במשרה מלאה