נכון מאוד!

טלי,
פתרון אפשרי הוא לקחת אופניים בגודל הרצוי, ולפרק מהם את הדוושות (פדלים), עד שיתאים להחזיר אותם.
אפשר אפילו למצוא אופניים ישנים לצורך העניין.

אנחנו במקסימום כבר... מה אני אגיד, האיש בא ממשפחה של ענקים והילד בעקבותיהם :-)
תודה תמרוש.

טלי, העלית לו את המושב עד למקסימום? את יכולה כך לדחות קצת את המעבר לאופניים.
תזכרי שעם כל הכובד הנוסף, בכל זאת פדלים יותר יעילים מאשר דחיפה עם הרגליים (אחרת גם מבוגרים היו רוכבים על אופני איזון...), בייחוד בעליות.

[u]לפני אמצעים דרסטיים כגלגלי עזר[/u]
:-D גלגלי עזר זה לא דרסטי בעיני, סתם פתרון מקובל-אבל-לא-יעיל.
ובאמת אין שום צורך בתלת אופן. חשבתי שיש לך אחד ממילא. ממש לא קריטי.
[u]אפשר בפעמים הראשונות לעזור לו לייצב את האופניים בזמן שהוא מתרכז בפידול.[/u]
בדיוק!

תודה תמרוש! אנסה את התרגול "על יבש" שהצעת לפני אמצעים דרסטיים כגלגלי עזר. זה בדיוק מה שחיפשתי.
מצחיק שזה משהו שהייתי עושה איתו כתינוק.
רק תיקון קטנטן: לא הסקתי כלום מההתנסות על התלת-אופן (ואולי לא הייתי צריכה להזכיר אותה בכלל) כי זה משהו שאין לו גישה קבועה אליו. מדי פעם אצל חברים יצא לו לנסות אבל לא מעבר. בגלל זה גם לא בטוח שנוכל לתרגל על תלת אופן, אבל אני מניחה שאפשר בפעמים הראשונות לעזור לו לייצב את האופניים בזמן שהוא מתרכז בפידול.

האמת שאני קצת מצטערת שאופני האיזון נהיים קטנים. הם כל כך קלים (במשקל וגם קלים לשליטה), והוא נהיה כזה פעלולן איתם, ולידם האופניים נראים כל כך מסורבלים וכבדים. מצד שני המחשבה עליו רוכב ממש בפעם הראשונה מעוררת גם התרגשות חיובית (-:

[u]להרכיב לו גלגלי עזר כדי לעזור לו ללמוד לפדל.[/u]
לא נראה לי שיעזור, בייחוד כי אפילו תלת אופן לא עזר.

אני מנחשת שמה שקשב לו עם הפידול זה הפעולה מנוגדת של לדחוף ברגל אחת ו"למשוך" בשניה.
לצורך העניין, אני הייתי מתרגלת פידול בלי אופניים, ולהתחיל עם הידיים: תחזיקו ידיים (ימין שלך עם מאל שלו ולהיפך), ותעשו תנועות פידול בידיים, בהתחלה קדימה (שלו), אחר כך אחורה. לאט, מהר יותר, הכי מהר. עד שאת רואה שהוא קולט את התנוה ויכול להוביל אותה.
ואז פידול ברגליים: לשכב על הגב, ולעשות פידול עם הרגליים באויר. קודם תשכבי אתו ותראי לו, ואז תוכלי לשבת מעליו, ולהניח את כפות הידיים שלך על כפות הרגליים שלו, להנחייה של התנועה. ככה לשחק, עד שהוא קולט את התנועה ויכול להוביל אותה.
ואז בתלת אופן (בקצרה, רק כדי לראות שהוא יכול), ואז באופניים.
|יד1|

וואו,הדף הזה עלה ל [po]מה חדש[/po] ממש בתזמון טוב.
גם אצלנו בן שלוש דוהר בחופשיות על אופני איזון, כבר די הרבה זמן, ולכבוד יום ההולדת הנוכחי קנו לו הסבא והסבתא אופניים רגילים עם פדלים. האמת שחשבתי שאולי זה קצת מוקדם, אבל הוא גדול פיזית ואופני האיזון כבר ממש גבוליים בגודלם עבורו. אני מניחה שתוך חודשיים-שלושה יהיו קטנים.
באופן מפתיע, הוא מתקשה דווקא עם החלק של הפידול. כאילו יש שם איזה אסימון שפשוט לא נופל לגבי התנועה הזו. גם על תלת אופן, שיצא לו מדי פעם לנסות, הוא אף פעם לא פידל אלא ניסה לדחוף עם הרגליים כמו את אופני האיזון.
עכשיו אנחנו מתלבטים אם להרכיב לו גלגלי עזר כדי לעזור לו ללמוד לפדל. רעיונות? דעות?

[u]תלת אופן הוא משהו אחר. הוא לא מקלקל, אולי חוץ מהמודלים החדשים האלה שאבא ואמא דוחפים מאחור[/u]
למרות הדמיון המבני, תלת אופן לא מכין אותנו לרכיבה על אופניים, אלא לנהיגה באוטו: יושבים במלוא התוסיק על המושב ומזיזים את הכידון. שום שיווי משקל.
אופני שיווי משקל הם השלב המקדים הכי מתבקש.
גם קורקינט - למרות השוני המבני והתפעולי - כן יכול להוות שלב מקדים לרכיבה על אופניים, כי הוא מצריך שיווי משקל. גם עם שלושה גלגלים, עדיין הבסיס צר יחסית וצריך ללמוד לא ליפול הצידה.
ומה שהכי משונה - גם להוביל קורקינט ( או אופני איזון) ביד, בהליכה, זה שלב מקדים. לומדים לאזן - אמנם לא את הגוף אלא את הכלי, אבל איזון זה איזון זה איזון. לומדים להרגיש את נקודת האיזון בידיים, ולחרוג ממנה ולהתאפס עליה בזמן מחדש.

הבן שלנו רכב על אופני איזון (ללא פדלים) מגיל שלוש, ואחר כך עבר לאופני פדלים מאוד בקלות.
_הרכיבה עם גלגלי עזר ממש מקלקלת לילדים את הלמידה.
הם רוכשים כך הרגלים רעים באופניים._
לחלוטין נכון. הם מלמדים את הדבר הלא-נכון - לרכב בהישענות על גלגלי העזר, כל הזמן בהטייה (אפילו מיקרוסקופית) לצד אחד, ואז לצד השני.

על אותו עיקרון, מצופים שצמודים לגוף (כחגורה, או האלה של הזרועות) מעכבים את לימוד השחייה.
הם מלמדים את הדבר הלא-נכון - להסתמך על המצוף.
הם מקנים תפיסה לא נכונה של הגוף, בעזרת ציפה מוגזמת, גורמים לתחושת "אני שוקע" מוגזמת כשמורידים אותם, ומעכבים את יכולת הציפה הטבעית.
מצופי אטרייה (נודל) הם אחלה, כי הם [b]חיצוניים[/b] לגוף.

איזה יופי! :-)

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מצטרפת בחום להמלצה על השיטה ללא גלגלי עזר.

אני כבר לא ילדה (בת 36) והיום למדתי לראשונה לרכב על אופניים (עם מדריך בתשלום).

באמת עשינו את השיטה של הסרת הפדלים ואיזון תוך דחיפה.

אחרי שעה הוא הרכיב את הפדלים ונסעתי כמו שצריך!

אני עד עכשיו בהלם מעצמי ש - 36 שנה לקח לי לתפוס אומץ, ובסוף זה לקח שעה בלבד.

הפעם אני יכול לכתוב כבר מנסיון ולא רק "שמעתי ש..."

כשהבת רצתה ללמוד בלי גלגלי עזר, הורדנו אותם [b]וגם את הפדלים.[/b] אחרי שעה שהיא דחפה עם הרגליים לתנופה, ואז הרימה אותן כדי להמשיך עם רגליים באויר, החזרנו את הפדלים, וזה עבד כמו קסם. היא פשוט רכבה!

מומלץ!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הבאתי מתנה לנכדתי בת השנה ו-8 חודשים מיני אופני תינוקות ללא פדלים בשם LIKE A BIKE , בקושי הלכה לבד אבל היום, היא בת שנתיים וחודשיים, רוכבת כמו גדולה עם פדלים ללא גלגלי עזר כמובן והכיף בטיולים המשותפים שלנו, רק הולך וגדל. אני, לפני כ-65 שנים למדתי בשכונה עם אופני מבוגרים , רגל ימין מתחת לרמה, למי שזה אומר משהו, והאופניים מוטים בזוית מסוכנת כל הזמן. היום הסיפור אחר, רק ללא גלגלי עזר, ניתן להקנות הרגלי רכיבה נכונה וכייפית לזאטוטים הנפלאים שלנו, כדאי לנסות ולהתפעל מהקלות בה הם נכנסים לעניין..כל טוב, ואגה.

גם אנחנו בשיטת ה"אופנוע" (בלי פדאלים"). וזה גם עזר לזה שחייבים קסדה (אופנוע!)

גם אנחנו עשינו את הטעות של גלגלי העזר.
לפני כחצי שנה הורדנו לו אותם ונתנו לו לדחוף עם הרגלים כמו שמתואר למעלה-
והשבוע סיימנו חצי הקפת הכינרת ...

אצלנו גם למדו בשיטה של הורדת פדלים וגלגלי עזר.
קראנו לזה - like like a bike :-)

[u]שמעתי שאחרי שעה כזו,[/u]
הילדים שלנו התאמנו ככה בערך שבוע-שבועיים ורק לאחר שראינו שהם הפנימו את רעיון שיווי המשקל - הוספנו להם את
הפדלים והם פשוט טסו עם האופניים.
דבר נוסף ששמנו לב אליו שיש שלב שבו הם דוחפים מהר עם הרגליים ואז מרימים אותן למעלה, מה שמבטיח את שיווי המשקל ואת המוכנות
לרכב ללא גלגלי עזר.

אצלינו אבא מחזיק עם מוט ומשגיח על שיווי המשקל, אחרי שמורידים את גלגלי העזר.

שגיאה נפוצה שעושים זה להוריד לילד רק גלגל עזר אחד בתור התחלה. זה גורם לילד להטות את גופו כל הזמן לצד של גלגל העזר שנשאר, וממש לא עוזר ללמוד לנסוע בלי גלגלי עזר.

גם אני שמעתי מנסיונם המוצלח מאוד של אנשים על השיטה ש{{}}[po]מיכל שץ[/po] כתבה עליה. מורידים לאופניים את גלגלי העזר ואת הפדלים, ואז הילד מקדם את האופניים על ידי דחיפת הרצפה. לכן חשוב שהוא יגיע היטב לרצפה כשהוא יושב. שמעתי שאחרי שעה כזו, אפשר להחזיר את הפדלים והילד פשוט נוסע! וזו לא סתם תיאוריה, זה משהו שעובד, ושמעתי על זה מהרבה אנשים.
למה זה עובד? כי בהתחלה הקושי הוא הקואורדינציה - גם לסובב את הפדלים וגם לשמור על יציבות האופניים ביחד. זה שני דברים שקשים בהתחלה והם במידה מסויימת מפריעים אחד לשני. כך מנטרלים את הקושי, נותנים לילד ללמוד רק את עניין היציבות, בלי פדלים, ורק אחרי שהוא קלט את זה (וכאמור, זה לוקח בערך שעה), אפשר להוסיף לו מימד נוסף, שזה הפדלים.
בהצלחה!

מאיפה אתם מגרדים כל כך הרבה תאוריות ???
לימדתי באופן אישי כל כך הרבה ילדים לרכוב, כל ילד שונה, ויש יותר מדרך אחת ללמד.
אין נוסחה אחת וקבוע, כמו שכל ילד הוא אחר מחברו.
אל תיכנסו לקיבעונות, תישארו פתוחים.

[u]אני הגעתי למסקנה, שהרכיבה עם גלגלי עזר ממש מקלקלת לילדים את הלמידה[/u]
ההמלצה של המומחים בתחום היא להוריד את הפדלים ולתת לילד לדחוף את עצמו באמצעות הרצפה עד שהוא לומד לרכב עם רגליים באוויר בלי לפול כמה מטרים (ואז שוב לדחוף וכן הלאה)
בלי גלגלי עזר כמובן!
הטענה היא שככה הם לומדים ממש מהר.
ישנם גם אופניים מיוחדים מעץ בלי פדלים וישנם אופניים מיוחדים של טרק שאפשר לפרק את כל החלק שמחזיק את הפדל מהציר שלו כדי שלא יפריע. אני לא בטוחה שזה שווה את כל הכסף הזה.

[u]מה הדחיפות שבזה?[/u]
אני הגעתי למסקנה, שהרכיבה עם גלגלי עזר ממש מקלקלת לילדים את הלמידה.
הם רוכשים כך הרגלים רעים באופניים.
תלת אופן הוא משהו אחר. הוא לא מקלקל, אולי חוץ מהמודלים החדשים האלה שאבא ואמא דוחפים מאחור... הילד לומד להתייחס לדבר הזה כמו אל עגלה, ולא מבין איך זה פועל.

בקיצור, אחרי שעשינו את כל השגיאות האפשריות (טוב, הסבים קנו מתנות (-: ), הבנתי את העסק.
ברגע שהקטן הגיע עם כפות רגליים שטוחות לאדמה, הורדנו את גלגלי העזר והתחלנו ללמד. כיוון שהוא קטן לגילו, אז באופניים הכי קטנים (מידה 12'') הוא הגיע לקרקע כמעט בגיל 6.
עכשיו הוא רוכב בעצמו. |יש| בן 6. וחודש.

לפי מה שהסבירו לי בחנות (אני באמת ירוקה בתחום האופניים לילדים, סליחה אם אני לא מחדשת כלום לבעלות ניסייון), את אמורה להעלות כל פעם בקצת את גלגלי העזר, וחשוב שלא יהיו מאוזנים כדי שאופניים יתנדנדו ולאט לאט הילד יקבל את התחושה של איזון על שני גלגלים, עד שאפשר לוותר עליהם. אבל למה להכריח? מה הדחיפות שבזה? (אני שואלת ברצינות, לא בקנטרנות).

מה לגבי גלגלי העזר? אצלנו הילדים לא מוותרים עליהם ולא בא לי להכריח אותם.

[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=802230]מורים לרכיבה על אופניים למבוגרים[/url]
את המספרים תוכלי למצוא מין הסתם במודיעין טלפוני
בהצלחה

שני דברים שצריך לדעת על אופניים:
1) ע"מ לאזן אותן משתמשים בעיקר בהטיית הכידון ולא בהטיית הגוף כפי שאולי נוטים (תרתי משמע) לעשות אינטואיטיבית.
2) בשביל שיהיה אפשר לאזן אותן הן חייבות להיות בתנועה. ככל שהתנועה מהירה יותר כך הכידון נדרש להטיות עדינות יותר בשביל לשמור על שיווי משקל.

אולי למישהו יש הפנייה לאיך ללמד לרכוב על אופניים?
בן זוגי התחיל ללמד אותי אבל מרגיש שחסר לו משהו משמעותי להסביר לי כדי "שיירד לי האסימון"...

[url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=652&[po]art]איך ללמד את ילדיכם לרכוב על אופניים[/url] id[/po]=289 - מאמר מפורום אופניים בתפוז

לימוד רכיבה על אופניים למבוגרים ולילדים.
ראו גם: [b][po]פינת אופניים[/po][/b]