על ידי ללמוד* » 16 אפריל 2015, 06:51
היי יעלילה
אני בשמירת הריון, יחידנית, עם ים אתגרים כרגע.
קבוצה בעייתית עבורי מהסיבה שאדרש לצאת וכו' ואני כאמור בשמירה.
גם כסף לא בנמצא כרגע ללימוד רשמי בתשלום.
לגבי חומרים - מצאתי מעט סיכומי שיעור שלה ברשת וכמה מאמרים, מלבד זה שום דבר וחבל כי מהמעט שקראתי הצלחתי כן לקבל מענה כמעט מיידי למשהו שהלך איתי תקופה בזמן האחרון. במשפט השני שקראתי הרגשתי כמה זה נכון וכמה זה בא בזמן.
סתם לשתף, אני יודעת שכמה דמויות במשפחה שציפיתי לתמיכה או בעיקר חמימות מצידן, לא שם עבורי. זו עובדה, לא פרי דמיוני וחלק מזה בגלל עניינים שלהן, חוסר מוכנות להתגייס לעזרה. זה בוטה ולא נעים ואני מדברת על משפחה קרובה קרובה. אבל חלק מזה כך אני חושבת לאחרונה, קשור אלי.
לא להאמין שמכל הכאב על אי התמיכה במעגל הקרוב מה שהוריד לי אסימון היה בכלל אירוע שולי כביכול עם זרים: בפעם היחידה שעליתי לאוטובוס מלא באנשים, עם בטן הריונית ענקית - אף אחד לא קם שאשב, מה שהיה מאוד מעליב, זאת למרות שקראתי קודם כתבה של הריונית שמספרת איך לא קמים לה באוטובוס וכמה זה אופייני בתקופתינו - חשבתי לעצמי אחר כך שאם רק הייתי עומדת במקום אחר, נאמר במרכז האוטובוס ומסתכלת בעיניים של אנשים, מישהו היה קם. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל לא היה לי האומץ לנסות מחשש להיפגע יותר ועם בטן ענקית למרות שמירה עמדתי כמו אהבלה עד שהתפנה כיסא. כלומר זה שהם חצופים זה נכון וזה שמתבקש לקום לאישה עם בטן ענקית בהריון גם בלי עיניים וסיפורים זה נכון אבל האחריות שלי בעניין איפה היא. לא להאמין כמה זה מעליב, אחרי שנים שאת מכבדת קשישים, הריוניות ומה שביניהם וברור לך שזה קוד מוסרי כזה שכולם נענים לו. התחושה הזו של עלבון מלווה אותי גם באינטראקציה מול אותן דמויות במשפחה "אחרי שנים ש... אני בסדר איתן הן לא בסדר איתי". את זה הבנתי בלי ימימה, הבנה פשוטה. אני לא תמיד כזו, אני כן אחת שיודעת לקחת אחריות על מה שבשליטתי אבל זה מורכב כל כך כשזה נוגע למשפחה ותלות ובקשת עזרה. תחום חדש שצריך לדעת איך להתנהל בו כך שאצא נשכרת ולא פגועה לא משנה מה האחרים עושים או לא עושים עבורי.
זה מתחבר לימימה כך שיום אחרי, קראתי בסיכום שיעור של ימימה שמצאתי ברשת משהו פשוט פשוט פשוט מנוסח בשני משפטים שישב בדיוק על זה, ולא שאנחנו לא יודעים שבכל סיטואציה כמעט יש לנו אחריות וכו' וכו' אבל משהו במה שקראתי היה מדויק יותר מאיזו קלישאה נבובה וכן פרקטי, כי הבנות לחוד ויישום לחוד והיישום נדרש להרבה יותר למידה אני מניחה. מאחר ומלבד כמה סיכומי שיעור קטנים אין לי שום דבר שלה - העליתי את הבקשה לגישה ללימודים של החומרים האלה.
היי יעלילה
אני בשמירת הריון, יחידנית, עם ים אתגרים כרגע.
קבוצה בעייתית עבורי מהסיבה שאדרש לצאת וכו' ואני כאמור בשמירה.
גם כסף לא בנמצא כרגע ללימוד רשמי בתשלום.
לגבי חומרים - מצאתי מעט סיכומי שיעור שלה ברשת וכמה מאמרים, מלבד זה שום דבר וחבל כי מהמעט שקראתי הצלחתי כן לקבל מענה כמעט מיידי למשהו שהלך איתי תקופה בזמן האחרון. במשפט השני שקראתי הרגשתי כמה זה נכון וכמה זה בא בזמן.
סתם לשתף, אני יודעת שכמה דמויות במשפחה שציפיתי לתמיכה או בעיקר חמימות מצידן, לא שם עבורי. זו עובדה, לא פרי דמיוני וחלק מזה בגלל עניינים שלהן, חוסר מוכנות להתגייס לעזרה. זה בוטה ולא נעים ואני מדברת על משפחה קרובה קרובה. אבל חלק מזה כך אני חושבת לאחרונה, קשור אלי.
לא להאמין שמכל הכאב על אי התמיכה במעגל הקרוב מה שהוריד לי אסימון היה בכלל אירוע שולי כביכול עם זרים: בפעם היחידה שעליתי לאוטובוס מלא באנשים, עם בטן הריונית ענקית - אף אחד לא קם שאשב, מה שהיה מאוד מעליב, זאת למרות שקראתי קודם כתבה של הריונית שמספרת איך לא קמים לה באוטובוס וכמה זה אופייני בתקופתינו - חשבתי לעצמי אחר כך שאם רק הייתי עומדת במקום אחר, נאמר במרכז האוטובוס ומסתכלת בעיניים של אנשים, מישהו היה קם. יכול להיות שכן, יכול להיות שלא, אבל לא היה לי האומץ לנסות מחשש להיפגע יותר ועם בטן ענקית למרות שמירה עמדתי כמו אהבלה עד שהתפנה כיסא. כלומר זה שהם חצופים זה נכון וזה שמתבקש לקום לאישה עם בטן ענקית בהריון גם בלי עיניים וסיפורים זה נכון אבל האחריות שלי בעניין איפה היא. לא להאמין כמה זה מעליב, אחרי שנים שאת מכבדת קשישים, הריוניות ומה שביניהם וברור לך שזה קוד מוסרי כזה שכולם נענים לו. התחושה הזו של עלבון מלווה אותי גם באינטראקציה מול אותן דמויות במשפחה "אחרי שנים ש... אני בסדר איתן הן לא בסדר איתי". את זה הבנתי בלי ימימה, הבנה פשוטה. אני לא תמיד כזו, אני כן אחת שיודעת לקחת אחריות על מה שבשליטתי אבל זה מורכב כל כך כשזה נוגע למשפחה ותלות ובקשת עזרה. תחום חדש שצריך לדעת איך להתנהל בו כך שאצא נשכרת ולא פגועה לא משנה מה האחרים עושים או לא עושים עבורי.
זה מתחבר לימימה כך שיום אחרי, קראתי בסיכום שיעור של ימימה שמצאתי ברשת משהו פשוט פשוט פשוט מנוסח בשני משפטים שישב בדיוק על זה, ולא שאנחנו לא יודעים שבכל סיטואציה כמעט יש לנו אחריות וכו' וכו' אבל משהו במה שקראתי היה מדויק יותר מאיזו קלישאה נבובה וכן פרקטי, כי הבנות לחוד ויישום לחוד והיישום נדרש להרבה יותר למידה אני מניחה. מאחר ומלבד כמה סיכומי שיעור קטנים אין לי שום דבר שלה - העליתי את הבקשה לגישה ללימודים של החומרים האלה.