כדאי לך לדבר עם טרה ודוב מ"הרוח הגדולה" .יש טקס שמאני של איחוד לבבות מהמהםםםםם שאת יכולה לקבל השראה ממנו.

הי לילך. חברים פתחו עסק לגלידות טבעיות תוצרת בית. מעניין אותך?
אם כן - אריאל 0542186699

מזל טוב על החתונה{@

הצעה לשיר פופולרי - תחת עץ האהבה

מזל טוב! שיהיה בשעה טובה (-:

עצות ליוצעים לדרך / מתוך ספר הטאו של לאו צה (תרגום ניסים אמון)

בית
כדאי שיהיה קרוב לאדמה
לב
חשוב לשמור פתוח
מגע בין אנשים
חייב עדינות וחסד
שותפות
היא קודם כל נאמנות

כשיש סדר לא צריך חוקים
כדי להצליח צריך להשתמש גם במחשבה
כל תנועה דורשת את זמנה הנכון

כשלא

מתלוננים

מתגלה

המהות

ולא

הפגמים

הי לילך

אשמח אם תשתפי בתשובות שתקבלי לגבי ההצעה לחתונה ולא רק במייל הפרטי שלך
אם מתאים לך
גם כבר יצור אדוות טובות ויהווה השראה
תודה!

היי לילךי
הזמנת אותי להתעדכן, אבל איפה?

אהבה
נעמה

אז סגרנו? רק לא מוקדם כי אני מפגינה בעפולה במוצא"ש וחוזרת מותשת. עוד לא ברור אם גם צעירת הבית תבוא להפגין אתי או תישאר , לטענתה "הפגנה זה משעמם" בראשונה נהנתה, בשניה הבינה את העיקרון.

ראשון מעולה!

אולי תבואו? מתגעגעות. אם קשה להתנייד כולכם גם אנחנו יכולות להגיע, כמובן

רציתי לשאול אותך אם מתאים שנקפוץ מחר, ובטעות כתבתי בדף של שירי ג , קטעים...
לא בטוח, כי הילדונת קצת מצוננת, אם לא יהיה חום וכאלה.

אנחנו בכפר סירקין

נראה אותך ברביעי המפגש הצפוני?

בי איי אן ג'י או !!!
(בינגו ווז היז ניים)

מצאתי.
שלושה, שניים אדומים ואחד תכלת, עורגים למילוי.
וכולם שלך.

צוויל

תודה
משמח לשמוע שזוכרים אותנו.
(אין לי תשובה עבורה)

_הי, אני ממושב מרחביה
אם תבואו לבקר נשתעשע יחדיו בלירה._

איזה קטע, אני קוראת את הבלוג שלך בתפוז, ולא היה לי מושג שאת גרה קרוב
אני אראה מתי מתאים לנו וניצור קשר.
תודה @}

הי יקרה
כיף לשמוע על החזרה לעולם הדולות. ממליצה בחום על דולה מדהימה, חכמה, רגישה, אכפתית, אוהבת, דואגת ואפשר להמשיך כך בלי הפסק.
אוהבת אותך.

אוי, כמה עצוב... רק עכשיו נכנסתי וקראתי. דווקא חשבתי על הסוסה יסמין כמה פעמים ואם היא המליטה.
רציתי לספר שהשמלה היתה מהממת. ושבטח יקח לנו שבוע-שבועיים עד שנזיז את עצמנו להחזיר. אני מזמינה מאד, אבל הצאצאית מאד רוצה לבוא אליכם, מצא חן בעיניה מאד. אז אם מתחשק לכם לבוא אז בשמחה, ובכל מקרה מתישהו נגיע בשבועות הקרובים.

יש לי עוד כמה השערות
אבל חייבת לציין שלמרות שאני גם התגייסתי - גם הפועלים של רוני לקחו חלק בשעות העבודה ועוד נערים אח"כ
--בלילות רוני היה קם, יוצא בקור ובגשם לאורווה - חולב, מקים, מניק, מורח, חולב ודואג שיינק
הווטרינר אמר שזה שלא ינק ב-12 השעות הראשונות קריטי - הם נולדים כמעט בלי מערכת חיסון ותלויים כמעט כליל בקולוסטרום הראשוני
ניסינו ולמדנו ושמחנו וכאבנו

באמת עצוב...

אשריהו שזכה לטיפול המסור שלך לפני שפרחה נשמתו מן העולם
הגוף החלש הכניע את כוחותיו או שמא היה זה לדעתך היחס הקר והמנוכר של אמו?
מן הסתם בחר בשניהם כדי לזמן לך את האפשרות להעניק לו מטוב ליבך האימהי

אחרי עליות וירידות, שיפורים ונסיגות
הסייח שלנו מת. עצוב
איילת אמרה שהיא כועסת עליו

תגידי, אולי את מתכוונת ל"פגשי" את הדולה...?
או "פגשו" את הדולה?

"פגוש" זה נקרא לי משונה, כי נראה לי שהדולה היא בעיקר לא בשביל הגבר.

זה מאורי -
הרבה מהערך התזונתי שלו נשאר,
אך אין סיבה להרתיח אותו 20 דקות
אפשר רק לחלוט, לטחון ולהוסיף למרק
וכמובן הכי טוב לאכול חי

גלעד כבר קם לבד אבל לא ביוזמתו... צריך תזכורת שכדאי לחיות (-:

תודה על הברכות
עדכונים חמים בריח החלב: ותקציר: שיפור!
הסיח (גלעד) מתחזק.
מסרב לקבל בקבוק (-: אבל יונק יפה
האמא (יסמין) מניקה אותו בקשת רגשות שנעים מעצבנות גלויה ועד אהבה, ליבוב וטיפוח
אבל רק כשהיא קשורה. קשורה !?
כשהיא משוחררת היא בועטת ומרחיקה וגם צריך לעסותלה קצת את הפטמות ולהפריש חלב כדי שתהיינה רכות, לא גדושות ולהתחיל להניע את החלב. כי לתת לגלעד לעשות את זה - לזהעוד לא הגענו.
חוץ מזה - הוא מתחזק כמעט מצליח לקום לבד. עוד לא מצליח אבל מנסה!
ואנחנו בינתיים נושמים לרווחה קלות

בהצלחה. ריגשת אותי עד דמעות. האם את רוצה שאתן לך טלפון של לא וטרינר אבל מומחה בסוסים משרונה?

בהצלחה @}

דולה אמיתית דוקטור דוליטלה
D-:

וואו...
דולה אמיתית דוקטור דוליטלה
בהצלחה

מאתמול בבוקר אני בייעוץ הנקה דחוף וקריטי. כרגע, תודה לאל, התינוק יצא מכלל סכנה.
בלילה בו נולד - לא ינק. למחרת בבוקר שאלתי - עדיין לא. ב-11:30 בבוקר הגעתי- היה חלוש ובקושי הרים את ראשו...
הפטמות היו קשות כמו אבן. האמא התענינה בתינוק ודאגה לו אבל דחתה את התינוק מעליה בהנקה.
הצלחנו להוציא חלב אבל לקח זמן עד שהצליח לקחת קצת מבקבוק....

בקיצור - הסוסה שלנו, יסמין, המליטה. קראנו לו גלעד (ע"ש אחיין שלי שחג את יום הולדתו באותו יום...)
המלטה ראשונה. עצבנית. בועטת ונושכת את גלעד כשרק מונחה על-ידינו להתקרב...
אמנם מלקקת אותו בכל המקומות הנכונים ומגינה עליו - אבל לינוק? לא ולא!

המון מחשבות - איך זה קורה בטבע? אצל סוסות !?
בגלל שהאמא גדלה לבד בתא חביב, עם רכיבות בחוץ ויחס אוהב אבל לא בעדר שדוהר בשדות החופש?
בגלל שהיא עצמה נולדה פגה וטופלה באינפוזיות 6 שבועות (אם כי ינקה עד פטירת אמה בגיל יותר משנה) ואח"כ עברה עוד טראומה רפואית?
אולי בגלל שבאתי לבדוק בלילה (אבוי לסקרנות ולחוסר הכבוד) והגעתי כנראה ממש אחרי ההמלטה? אולי פרץ האדרנלין סתר את האוקסיטוצין וכו' וכו'?

בשעות הראשונות וטרינר לא היה זמין (וגם עולה מאות שקלים) ובספר שנעזרנו בו היה כתוב שיש תופעה כזו בהמלטה ראשונה ושצריך לחלוב 50 CC ולהאכיל כל חצי שעה!
ואפילו לקשור רגליים ע"מ שלא תבעט בו. לקשור רגליים! לסוסה!

מה אתם אומרים?

עשיתי מין חישוב כזה לפי אחוזי שומן, משקל גוף יחסית לתינוק אנושי ונניח שלא הכל לשטויות (אני בורה בסוסים...)
יצא שהוא צריך לינוק 4 ליטר ביום...!
בינתיים הוא יונק כ-300 CC כל שעה בערך. בקיצור מסביב לשעון. אנחנו מתחלקים.
מקווה שבקרוב יגיעו ליניקה מהשד, לפחות חלקית.
אבל לפחות שמחה שהיו לי את האינסטינקטים להתערב מספיק מוקדם.
היו שעות שנראה ממש על סף שקיעה למוות.

אתמול, שישי, מתקשר אלי שכן (=מהשכונה הסמוכה) לשאול אם הבת שלו יכולהלבוא אלינו. לפני זה הוא שואל אותי: תגידי, יכול להיות שראיתי אותך במושב מרחביה באוטו גדול עם המון טוסיקים של תינוקות?

תודה על אתמול, היה כיף להכיר .

כתבתי עליך
ועכשו באתי להלשין.

אוקיי אני עוד מעט התקשר תודה

הי לילך, לא הסתדר הסופ"ש, אבל אני אדבר איתך ונקבע.

כן, להשאלה. אני אשמח לבוא. יש כלה? אם יש שמלה לבנה אני יכולה לארגן טול וכו'. יש איזה יום שטוב לכם אחה"צ? חוץ מראשון שאז היא עם אבא? אפשר גם סופ"ש מבחינתי, אם נוח לכם.

מתה לבוא, סתם מתפדחת להציע כי תמיד משהו מתפקשש. ולא, זו לא עשיה שלי אלא של אחותי - עבר עריכה רשלנית של מישהו בככר....

בלי נדר, אנסה לתפוס אותך מחר בשעות הצהריים-אחה"צ

אילה מאושרת מהמגפיים, תודה

מצטערת פיספסתי את הודעתך אם אפשר תישלחי לי את המספרי טלפון שלך ל- אימייל שלי [email protected] יום נעים.

הי ריקי, יום ד אני בבית שאן מתשע וחצי עד 11 וחצי ואפשר לפני או אחרי

שקית מלאה בבגדים מחכה לראיס הקטן.
(זה הקטן גדול יהיה)

חיבוק קטן, מאי שם...

היי אני בודקת אפשרויות לבצע את האימוץ (זאת אומרת להעביר אליכם את הארנבים) במהלך השבוע אני אעדכן אותך כשזה יהיה רלוונטי. יש לנו קרובת משפחה שגרה בבית שאן . זה יהיה לך נוח להגיע לבית שאן? שבוע טוב ריקי.

לילך, תודה על ההצעה הנדיבה. אני בדרום הרחוק. כך שנראה לי לא רלוונטי. תודה בכל אופן.

מבאס האייקון של נשיקה. צריך היה להיות עם שפתיים מכווצות, יש בו משהו מאוד לא הבעתי.

אהלן. מקווה שבקרוב אגיע לעמק.
התכוונתי בשבת להתקשר (הייתי לבד) ואיך שהוא זה התמוסס בין כמה שיחות טלפוניות ארוכות שהתרחשו.
בכל אופן אנסה היום בערב.

גם אצלי הגדולה שברה פעמיים פינות בשיניים קדמיות ופעם אחת התנגשה בקטן כל כך חזק שהשן איבדה קצת אחיזה.
לא הלכתי לרופא ותודה לאל שהכל הסתדר לבד. השיניים לא השחירו והכל בסדר כפי שזה נראה.
מקווה שהשיניים יתחזקו וכל האירוע יהיה בקרוב עוד אפיזודה חולפת.
מחר אתקשר צריכה לדבר איתך

קראתי אותך - אם כי לא היה לי מה להוסיף, שמחה שאתם מתקדמים! @}

וואוו תודה רבה לכולכן ולאח התומך ממרחקים
בינתיים קרו כמה דברים:
הלילה התחלף ביום והכל נראה יותר בהיר...
הפה השתפר ממש פלאים! איך? ההנקה? אולי (בטוח) הודות ליעל היקרה (זוגתו של אבי) ששלחה לנו רייקי פעמיים. מעולם לא ראיתי חתך בשפה שכבר התמגל ונהיה נוקשה ונפוח שמחלים ככה... (פעם ראשונה שאני מתנסה ברייקי)
דברתי שוב עם רופאת השיניים. היא אמרה שההיגיינה משמעותית ביומיים הראשונים כשהחתך בחניך עוד פתוח. אח"כ פחות.
חוץ מזה דברתי עם שירי היקרה. הבנתי שגם אם השן תשחיר, אז תשחיר, תתרופף, ותעקר בזמנה...
'שאלו יהיו הצרות שלי'. הוא בריא, שלם וכן הלאה... השד לא נורא כל-כך.
אבל עלו לי המון תובנות
א. שאיזה טוב לי שיש לי את המקום הזה -הפלאי והמפואר. במה זכיתי? רק אני משגרת בקשת עזרה ומייד השפע הזה של תמיכה וחכמה ומיתרים נרקמים...
אז שוב תודה לכולם.
ב. הבנתי שהסלידה ממי הפה היתה גם מרשימת החומרים הבלתי תאמן על גבי האריזה וכבר חשבתי על כל מיני תחליפים (תרחיץ של סןריידר, שמן לוונדר מדולל, מי מלח וכו' ) והייתי מנסה אחד אחד בסבלנות.
ג. עוד לפני כל ההתפתחויות, כשרק כתבתי הבנתי שבשום פנים כמעט וכמעט בשום מצב יומיומי כזה לא אוכל לאלץ ולכפות בכוח. לא יכולה להצדיק זאת לעצמי.
אפילו קוצים עמוקים הוצאתי לו עם מחט כשהבין (לאט לאט ובעצמו) שזו הדרך הנכונה. הוא בטח בי ואני בו והיתה חוויה ממש מרגשת אז למה לא עכשיו?
אפשר במניפולציות או שוחד או יצירתיות מתפרצת אבל לא בכוח. (עבורי בלבד)
בטוח שהוא 'היה מתרגל' אבל באיזה מחיר ולשם מה? זו אני.
ותודה לכל המשתפות בדרכן השונה.
היום צחצחנו שיניים (קלות).
מחר נראה את הרופאה.
נדווח
לילה טוב

לילך
וגם תודה ענקית. זוכרת את השיחה הקטנה על האקדחים שהבן שלי רצה? עד כמה שאני קוראת נאמנה שלך, השיחה הקטנה הזו עשתה לי סוויץ' לא נורמאלי. תזכירי לי לדבר איתך על זה ולהודות לך פנים אל פנים!

לילך יקרה, הסיפור שלך הטריד אותי אז התקשרתי לאחי הנהדר שהוא רופא שיניים גם של ילדים.
הוא אומר ככה - צריך לעשות מה שאפשר אבל הוא ממש לא חושב שצריך להגיע למצב של ריתוק ילד בכוח בשביל לשמור על הגיינת פה במצב כזה.
לדעתו אם זה לא הולך אפשר לעשות מאמץ דרך התזונה. לרסק הכל למרקם חלק ולהוציא מהתפריט פחממות שמושכות את החיידקים.
לבסס את התזונה בעיקר על פירות וירקות ואפשר גם מוצרי חלב אם את נותנת.
בנוסף, הוא מזמין אותך להתקשר אליו אם את רוצה להתייעץ ומשהו מטריד אותך. אם תרצי אתן לך את המספר. לא רוצה להשאיר כאן כי באמת שלא חסרה לו עבודה.
תרגישו טוב.

מסכימה עם יהלומית מאוד, ורוצה גם להוסיף, מקווה שלא יקפצו על צווארי, שקצת "שוחד" לפעמים משיג המון ולא תמיד פסול. להבטיח לו משהו אהוב (אוכל, פעילות מועדפת, או כל דבר אחר שעולה על דעתכם) אם יאפשר לכם לטפל בו כמו שצריך, ובמקביל גם להסביר שהוא מאוד רוצה את השיניים האלה כי הוא כ"כ אוהב פרות וירקות וקשה של לחם...
בהצלחה!

חברתי היקרה
אני קוראת את הדילמה שלך ומבינה עד כמה קשה הסיטואציה בעיקר עבורך.
אני חושבת שאת מבינה עד כמה חשוב הטיפול שהוצע לך ובריאות השיניים שלו שכן כפי שציינת האלטרנטיבה האחרת יותר גרועה עבורו.
אני חושבת שאם הדבר נעשה בצורה החלטית עם הסברים ואמפטיה (ולא חסרה לך כזו) אז הילד יבין שזה חשוב עבורו ושאת עושה זאת לטובתו (גם כשהוא תינוק או פעוט).
אני מאמינה שבפעמים הראשונות זה יהיה לא כל כך נעים אבל אחרי מספר פעמים שהוא יתרגל הוא יקבל זאת בצורה יותר קלה.
גם לי בהתחלה היה מאד קשה לצחצח שיניים לקטנצ'יק ובאמת דחיתי את המשימה לגיל יחסית מאוחר ואני חושבת שטעיתי בזה.
אחרי שהתחלנו והסברתי לו עד כמה זה חשוב הוא הבין את זה והפעולה נעשתה פחות לא נעימה (כי ממש נעימה היא כנראה לא יכולה להיות).
אני מאמינה שילדים סומכים על ההורים שלהם ואם אנחנו ההורים פועלים לטובתם ומסבירים להם את חשיבות מעשינו אז הילדים יקבלו את זה ברוח טובה
וטראומה לא אמורה להתרחש במקרים כאלה.
בהצלחה ונשיקות.

חפשי חוות דעת נוספת (טלפונית) מרופא שיניים לילדים שידוע בגישתו ההוליסטית (נניח). יכול להיות שתקבלי הנחה.
במצב כזה אני הייתי משאירה לאבא שלה להחליט ולבצע.
עושה לי צמרמורת רק לחשוב על פעולות כאלה לתינוק.
בריאות @}

אני הייתי משתמשת בכוח.
אבל גם במקרים אחרים שנדרש טיפול רפואי שבעיני היה הכרחי [למשל אינהלציה] השתמשנו בכוח.
הייתי בודקת אם יש מי פה פחות מכאיבים או אם מספיק רק לצחצח..
אבל לא הייתי מוותרת..
מצד שני גם על ציחצוח ביום יום אנחנו לא מוותרים..
וכן - הייתי מחפשת דרכים יצירתיות להשגת שת"פ של הילד אבל אם הוא לא היה משתף פעולה ולי זה נראה קריטי [ולנו אישית גם ציצוח שיניים ביום יום הוא חשוב] אז הייתי עושה בכוח.

כאן, נראה לי, שאנחנו יכולים לגייס את היצירתיות שלנו, ולעשות כמיטב יכולתנו בתוך המגבלות של הסיטואציה. אם את רוצה לחכות את השבועיים האלו, תעשי את זה כייף, כמיטב יכולתך המשגת... זה אולי האחריות שאפשר לגלות כאן.

יואו, אני מכירה ילדה שנפלה כך, ובדיוק מה שאמרו לה. השיניים בסוף התחזקו והצליחו לשרוד. עוד אין לה את שיני הבשר שלה, אבל זה נראה כהולך למקום הנכון.
לגבי הצחצוח - אצלי, היו רגעים שהרגשתי שזה או שאני קושרת אותה ומכריחה אותה או... ש... ואז נולד סיפור.
הבת שלי גדולה יותר, יכולתי להתחיל קודם עם זה, אך לא השכלתי.
אצלינו הסיפור הוא כל כך מוצלח שבבוקר ובערב היא נותנת לי את מברשת השיניים ואומרת "אמא, את הסיפור".
הסיפור על קריוס ובקטוס, מתחיל כך, תמיד:
אני, בלחש - שששש... אל תגיד/י בקול רם, אנחנו תכף נתפוס אותם....

ואז ממשיך בקול שלהם - "היי בקטוס, בוא לכאן. יש פה ממש המון דברים מעניינים לאכול. וככה נוכל לעשות לה/לו חור בשן.
יש פה...." (כאן מציגים את כל המאכלים שנכנסו לפה שלו/ה)
קול אחר - "קריוס, איזה יופי. אבל אני רואה מברשת שיניים שהולכת לתפוס אותי... רגע, בוא נקפוץ לצד השני...."
"בקטוס, אוי לא, באמת תופסים אותנו. בוא נקפוץ למעלה" - ומצחצים למעלה - "ולמטה. ורגע, בוא גם קצת ללשון, שם בחיים לא יתפסו אותנו"

אצלכם אפשר להוסיף: "יש מקום חדש שאפשר להיות בו, כי בחיים לא יתפסו אותנו שם, מקדימה, בשיניים שקיבלו מכה... אבל מה זה? רגע, אני רואה מקל אוזניים??? מה מקל לאוזניים נמצא בשיניים... אוי לא, הנה הוא תופס אותנו"

וכו' וכו', אפשר לפתח את זה. זה עובד יופי, כמו בהצגה. זה דורש ממך אולי כמה יכולות משחק, אבל הקהל ממילא ישתגע עליך, ויאהב את ההצגה.
מקווה שזה עוזר.

צער עמוק על מצבכם.
אישית, לא הייתי מסוגלת לרתק ילד בשביל שום דבר ומהכתוב עושה רושם שגם את.
כלומר, אם אני שומעת אותך נכון, נדמה שאת לא באמת מסוגלת לזה, גם אם תחליטי שזה מה שאת עושה.
וחוסר היכולת הזה הוא כמובן לא בהכרח דבר רע.
בנעלייך הייתי משקיעה המון מחשבה ומאמץ בשכנוע, דיבור רך, הסברים גם אם אינם מובנים.
משהו שיבהיר לו שאת רוצה לעשות לו משהו טוב ומועיל וכו'.
אני חושבת שהצעד הראשון הוא להיות משוכנעת בזה בעצמך.
ברגע שתהיי נחושה מאוד שזה הדבר הנכון לעשות (למרות הכאב) הוא יקבל את השדר הזה ויכול להיות שהוא יהיה מסוגל לסבול את הכאב.
כל זמן שאת לא בטוחה אין לזה סיכוי בדרכי נועם.
וחוץ מזה, במצב כזה לא מתים מהענקת פרסים. אני נגד באופן כללי אבל אפשר למשל לשמור את הגלידות (רך וקר) כמשהו שנותנים אחרי הטיפול הזה תוך פרגון אינסופי ליכולת של הפעוט לסבול משהו לא נעים כי הוא מבין שזה חשוב.

אגב, כל זה מניסיון. הייתי במצבך בדיוק עם בן שנה וחמישה חודשים (וואי, זה היה מזמן). לשיניים שלנו שלום.
מאחלת הרבה בריאות.

ושוב קוראת לעזרת השבט...
על אחריות הורית וכפיית טיפול רפואי.
אורי שלי, בן שנה וארבעה, נפל נפילה של כלום על רגל של כסא ונחבל בשיניו העליונות. המון דם. קצת התרופפות.
הרופאה הנהדרת אמרה שהשבועיים הקרובים הם תקופה רגישה - ייתכן שהשיניים יתאוששו, ירקמו את מה שנקרע, יחלימו ויתאחו. וייתכן שלא.
אם לא ישחירו תוך שבועיים, זה סימן טוב. ובכל אופן רק כשייצאו השיניים הקבועות נדע לאשורנו.
בינתיים, לשבועיים הקרובים, כלכלה רכה = שלא ינגס - נסתדר עם זה, אף על פי שהוא משתגע על ירקות ופרות קשים ולחם...
וחוץ מזה מאד חשוב לשמור על הגיינה - לצחצח לו שיניים ולהעביר לו מקל אוזניים ספוג במי פה סביב השיניים הפגועות - שלא יחדרו חידקים ויהרסו את שורש השן.
טוב, זה ברור שהוא מתנגד בכל אונו. ניסיתי פעם אחת והוא היה המום מהכאב.
כל יישותי אומרת סלידה מסיטואציה של לכפות ולרתק אותו ובכוח...
ההגיון קצת אומר שעדיף שבועיים קשים על פני כמה שנים ללא שיניים קדמיות ו\או טיפול שורש בהרדמה כללית
מצד שלישי אף אחד לא מבטיח כך או אחרת בין כה.
מצד אחר, אולי זו כן אחריות הורית שלי כן לעשות את המקסימום כדי כן להגדיל את סיכוייו.
מצד אחר, מה יעשו שבועיים של פרקי כפייה וכוח על המערכת החיסונית שלו, וגישתו בכלל לחיים.
בינתיים עברו יומיים בהם לא כפיתי. בן זוגי משאיר זאת לי. היום התלבטתי איתו והוא כמובן נקט את קול ההגיון ואמר ששבועיים הם סיטואציה בסך הכל חד פעמית ושהרווח קריטי. ואני חשבתי 'ומה על משבר האמון?'

מה אתן אומרות?

סתם בשביל הסקרנות, הייתי מרימה טלפון לווטרינר לשאול אם אין מה לעשות..
טוב נו, אני מבינה שאת לא יכולה לנהל אותו, רק מוציאה פה תסכולים-
אם הייתי מוצאת מגדל פרות לרוחי שאני יכולה להגיד שיותר שקט לי לאכול מהן...וכמובן שאני יכולה לעמוד בזה כלכלית.
אוף! העולם המקולקל הזה!!!!

איך היא שברה את הלסת??
ישר יש לי מחשבות לא טובות...
טוב, כניראה שברפת רגילה לא הייתי יכולה לשרוד כעובדת. זה ברור!

בהצלחה. חיוך וקריצה.

לילך ימיני. כמו יד ימינך. לך ולזולתך את מושיטה ידך.

בררנו את הענין.
כנראה שחטפה מכה בלסת.
כנראה שאין מה לעשות... (?)
הרפתן דווקא עוקב ודואג והביע אמפטיה.

השלום לפרה 898?

איה!
מאחלת לך וליד שלך בריאות שלמה ומהירה
וכמובן נשיקות ממני

תודה
נכוויתי במדורה בחווה.
מודה לטפשות שלי על הלקח.
תקציר: עד 22:30 אותו יום הייתי עם יד בקרח - כל אימת שהקרח נמס קלות - כאבי תופת. איך עברתי לידות, אני שואלת את עצמי...
וזה כלל נסיעה לקונצרט של רומי ונמרוד עם שלושת הקטנטנים ועם כוס קרח מחוברת ליד וכלים עם קרח לתחזוק מתמשך...
ואז הוצאתי את היד ואחרי 2 דקות של צריבה נרגענו - אני ואצבעותי.
למחרת - לא הרגשתי כלום - רק 3 שלפוחיות חינניות הפציעו.

מה קרה ליד??

. מה שלום היד?

הי
אני כרגע נושמת ליד בנימיני= אוהבת ומקבלת את התחושה של חדש-ישן.
כנראה שזה זה
אם כי עדיין צר לי שלא בא לי על קורש- אולי זה יותר טבעי ופשוט? וילדי קורש...

הי מותק. הציעו לך שמות מקסימים.אני מאד אוהבת את חושן וברקת.אבל כמו שנאמר פה, השם המקורי הוא הכי פשוט מבחינת החיבור, לא? כי הוא כבר שם. צריך רק להזכר בו. ואולי בנימין במקום בנימיני או שינוי דומה, קוסמטי, שירגיש ישן ומוכר במקביל?

לגיסתי קוראים לילך ברקת...

הי לילך, גםבעיניי זה נראה צעד גדול. גם הנטייה שלי היא לחפש משהו שיש לו את הקשר לבנימיני אם את לא רוצה את אותו שם עצמו. כששחקתי עם זה בראש עלתה לי מבנימיני המילה תבונה, אולי יבין או תבין ובינה שזו גם ספירה או משהו סביב זה.
וכמובן כמו שכבר הציעו לך - משהו שמתקשר לשבט בנימין.
(הילדים שנולדו לסבי משתי אמהות שונות בנה בחרו לעברת - גולדשטיין בדרכים שונות - גביש וסלע ואני אישית מרגישה שהבחירות השונות באמת משקפות איכויות שונות. סתם אני משתפת כי זה עלה בי מתוך השאלה שלך).
בהצלחה

עוקבת בתודה, פליאה והוקרה
מה? באמת אני עומדת לעשות את זה?
כנראה שכן

לילך לילך

בתרבות האינדיאנית מחליפים שם מספר פעמים בחיים,בכל תקופה שבה יש שינוי משמעותי בהוויתו של האדם. השם בדר"כ אמור להשתקף בעבודת התיקון שעומדת בפני האדם באותה תקופה של חייו. הוא מקבל מ"הרוח הגדולה"/"האשה החכמה"
יום ההולדת נחגג כשחווים הולדה מחדש , לתוך ייעוד/קיום חדש, ולאו דווקא באותו תאריך מדוייק כל שנה

משתפת כאן כדי לתת עוד היבט של משמעות שינוי השם לאורך חיינו

אבל זה מה שאת: קורנת
אני לא מכירה אותך אישית אך מרגישה שזה עובר גם דרך מחשב... קורן שם ממש מוצלח בעיני.
טוב, אז בשביל הבלבול אני מוסיפה לרשימה גם "שפע".

טוב, אז בשביל הבלבול, אם את מרגישה שזה רגע של הולדת וכמו אלה שיוצאים למסע רוחני והמורה נותן להם שם חדש,
אז הייתי בוחרת לך קורן. אני לא מתה על החיבור לילך קורן, אבל זה מה שאת: קורנת.
אולי לילך שמש? (גם בעייתי בצליל, לא?), אולי שם של אבן שהתכונה שלה היא קרינה
עם משמעויות נפלאות של אנושיות והכלה
אני נזכרת בכתב אדם שוב , נדמה לי שהוא חוזר בשאלה נכון? אז את השם הזה הוא בחר לעצמו?
יעלה לי עוד בהמשך (שםמשפחה הרבה יותר קשה משם פרטי...)

שירי מ-ברק כבר הציעה לי ברק
הרעיון נפלא אבל המשמעות והצלצול קצת חדים ודוקרים ומבהיקים.
אני רוצה שם עם משמעויות נפלאות של אנושיות והכלה - אבל מי אני שאכריז על עצמי כאלה דברים.
וגם יש לי בעיה עם סופיות - ברגע שאבחר שם אז דברים אחרים הם בחוץ... בקיצור מתוסבכת - אולי באמת בנימיני, בלי משמעויות ויהיה קל להסביר.
<עייפה נורא, הולכת ישון>

אני בעד קומבינציות שמצלצלות נעים עם השם.
בינימיני תפור עליך:-]
אבל תארי לך דולה ששמה
לילך רחם?
זה נשמע דומה לרוכל ( בשביל הרקורד) אבל רחב, מכיל, עוצמתי...

ברק לא ?

גם אני עם היסטוריה מאוד ארוכה של החלפת שמות. לא יודעת אם יש בזה משהו קרמתי או אין, בכל מקרה ברבות השנים, אני חושבת שיש חשיבות לא קטנה לשיוך של השם. ז"א מעבר להצטלצלות של השם ולמובן שלו יש משמעות גם לשיוך ואם משפחתך בינימיני אז יש לך היסטוריה לא מועטה עם השם הזה ואולי חבל לוותר על ההיסטוריה הזו.
כמובן שבתור אחת שאוהבת לבלבל את המערכת שינוי שם הוא מבורך, שהרי למערכת קשה לתייג,
אז איך שנראה לך.
אולי אם תגדירי מה בא לך או מה חשוב לך שיהיה בשם, יהיה יותר קל (לי לפחות) להעלות רעיונות.

וואוו. תודה רבה.
בינתיים אוהבת את ברקת, חושן, ברקן וכמובן- בנימיני שככול שאני הוגה וכותבת אותו אני נזכרת ומתידדת
ממתינה עדיין לידיעה

אבן החושן היא בּרֶקֶת ולא ברקן...
אופס נכון... (למרות שאחרי חיפוש מצאתי כי "תרגום אונקלוס מכנה אותה "ברקן" ותרגום ירושלמי קורא לה "ברקתא" )
גם ברקת זה שם יפה. אהבתי את הקשר ללידה.
<בטח לילך לא מבינה למה כולם מציעים לה שמות אבנים...>

אבן החושן היא בּרֶקֶת ולא ברקן...

היא האבן השלישית בטור הראשון בחושן, ומיוחסת לשבט לוי. מתורגמת כאמרלד או אזמרגד.

"לברקת יוחסו תכונות שונות, בעיקר סגולות מרפא... נשים האמינו כי הברקת תסייע להן לעבור את הלידה בשלום <...> האצטקים ובני האינקה האמינו כי הברקת היא אבן קדושה והוודות ההודיות מספרות על סגולותיה של הברקת כמשרה מזל ורווחה. <ויקיפדיה>

גם אני בעד בנימיני.

הציעו לך דברים מאד יפים..
ואני מוסיפה גם - "ברקן". זה שילוב של מה שהוצע לך מעלי - זו גם אבן חושן (שמזכירה קצת את העבודה של בן זוגך, אבן), זה גם מכיל את האות הראשונה של כל שמות המשפחה, וזה גם צמח הקוץ היפהפה שמשדר בעיני אומץ, חוזק, ייחודיות וזקיפות קומה (טוב, אני חובבת קוצים, ואת זה במיוחד).

גם אני בעד לחזור לבינימני , גם שם יפה וגם לטעמי אולי יין לילדים הסבר נאות על "למה לאמא כבר אין את שמו של אבא" . אומנם זה אינו השיקול החשוב ביותר בהחלפת שם אך גם זה שיקול - בסך הכל את לא מתנתקת מהמשפחה אלא משייכת אותם למשפחתך שלך . חוץ מזה אין ספק שזהו צעד מבורך ולא משנה איזה שם תבחרי , אין פסול מלהתנתק סופית מהאקס , יש בזה ברכה ואני מאחלת לך מכל הלב הצלחה ואושר