על ידי תמרוש_רוש » 26 יולי 2009, 14:53
לאחר לשילדתן נעלמתם לעולם של גידול ילדים ופעוטות
נכון ולא נכון.
יש לנו מחויבות לילדים שילדנו....

. והאמהות סוחפת ותובעת. אז אין פלא שרבות מאתנו "נעלמות". לזמן מה. משעות את המעורבות שלהן במעגלים חברתיים רחבים, לטובת הילד הרך והזקוק.
אבל לא נעלמנו, כיוון שאנחנו זוכרות. אני, לפחות, זוכרת עד עצמותי. אני יודעת עד כמה זה חשוב, יודעת עד כמה רבה העבודה שיש לעשות בתחום. ואינשאללה אני אהיה מעורבת בה, בעתיד, כשאחזור למעורבות חברתית גדולה יותר.
בינתיים אני עושה מה שאפשר: גולשת מדי פעם בפורומים "קונוונציונליים" ומפנה את כל מי שמעלה את הנושא לפורום "לידה פעילה וביתית" בתפוז, למשל. אני, דרך אגב, גם הייתי מעורבת בשינוי השם של הפורום (מ"ללדת בבית"), כדי לאפשר לו לפנות ולהגיע למגוון רחב יותר של נשים, כדי להפיץ את הבשורה החשובה של מודעות לצרכים רגשיים וחופש בחירה בלידה, גם לאלה שיולדות בבית חולים.
ובעצם שום גל ואו תנועה משנה שילטון לא קמה כאן למרות שהיו מספר ניסיונות.
זו בעיה אחרת. את זוכרת מה שג'נט בלאסקז סיפרה ב"לידה פעילה"? שכמה נשים באנגליה פנו אליה שתעזור להן נגד בתי חולים שלא הסכימו להיות קושבים לרצונותיהן, אז היא הרימה טלפונים כדי לארגן "כריעת מחאה" בכניסה לאחד מבתי החולים. ההיענות לכך היתה כה גדולה, - אלפי אנשים הגיעו! - שהן היו חייבות להעביר את המחאה לפארק גדול, בתי החולים התקפלו,
ומאז לא היה צורך בפעולות מחאה, אלא רק בעבודה של חינוך נשים, הסברה וכו'.
כדי שדבר כזה יקרה, יש צורך במוכנות חברתית. ככל הנראה החברה האנגלית היתה בשלה ומוכנה לצעד כזה באותו זמן, ולכן המון אנשים התגייסו לעניין, המחאה נפלה על אוזן קשבת (כולל האוזן של כלי התקשורת) והתוצאה היתה כפי שהיתה. אבל החברה הישראלית נמצאת במקום אחר וסדר העדיפויות שלה שונה. וגם התקשורת הישראלית!
(לעולם לא אשכח איך כנס חשוב ביותר בנושאים חברתיים לא זכה לשום סיקור תקשורתי, כי כל העיתונים ותחנות הרדיו והטלויזיה שמארגני הכנס פנו אליהם אמרו ש"אי אפשר, אנחנו עסוקים בלדווח על הפיגועים". אבל בשבועיים שלפני הפנייה הזאת ובשבוע שאחריה לא היו כלל פיגועים!)
אז אני חושבת שלפעילות למען לידה פעילה בישראל בהכרח מחכה עבודה איטית יותר, בגלל הסיטואציה החברתית והתרבותית השונה. כמו ששני אמרה - זה ייקח עשר שנים ויותר. אבל זה יגיע.
[u]לאחר לשילדתן נעלמתם לעולם של גידול ילדים ופעוטות[/u]
נכון ולא נכון.
יש לנו מחויבות לילדים שילדנו.... :-). והאמהות סוחפת ותובעת. אז אין פלא שרבות מאתנו "נעלמות". לזמן מה. משעות את המעורבות שלהן במעגלים חברתיים רחבים, לטובת הילד הרך והזקוק.
אבל לא נעלמנו, כיוון שאנחנו זוכרות. אני, לפחות, זוכרת עד עצמותי. אני יודעת עד כמה זה חשוב, יודעת עד כמה רבה העבודה שיש לעשות בתחום. ואינשאללה אני אהיה מעורבת בה, בעתיד, כשאחזור למעורבות חברתית גדולה יותר.
בינתיים אני עושה מה שאפשר: גולשת מדי פעם בפורומים "קונוונציונליים" ומפנה את כל מי שמעלה את הנושא לפורום "לידה פעילה וביתית" בתפוז, למשל. אני, דרך אגב, גם הייתי מעורבת בשינוי השם של הפורום (מ"ללדת בבית"), כדי לאפשר לו לפנות ולהגיע למגוון רחב יותר של נשים, כדי להפיץ את הבשורה החשובה של מודעות לצרכים רגשיים וחופש בחירה בלידה, גם לאלה שיולדות בבית חולים.
[u]ובעצם שום גל ואו תנועה משנה שילטון לא קמה כאן למרות שהיו מספר ניסיונות.[/u]
זו בעיה אחרת. את זוכרת מה שג'נט בלאסקז סיפרה ב"לידה פעילה"? שכמה נשים באנגליה פנו אליה שתעזור להן נגד בתי חולים שלא הסכימו להיות קושבים לרצונותיהן, אז היא הרימה טלפונים כדי לארגן "כריעת מחאה" בכניסה לאחד מבתי החולים. ההיענות לכך היתה כה גדולה, - אלפי אנשים הגיעו! - שהן היו חייבות להעביר את המחאה לפארק גדול, בתי החולים התקפלו, [b]ומאז לא היה צורך בפעולות מחאה,[/b] אלא רק בעבודה של חינוך נשים, הסברה וכו'.
כדי שדבר כזה יקרה, יש צורך במוכנות חברתית. ככל הנראה החברה האנגלית היתה בשלה ומוכנה לצעד כזה באותו זמן, ולכן המון אנשים התגייסו לעניין, המחאה נפלה על אוזן קשבת (כולל האוזן של כלי התקשורת) והתוצאה היתה כפי שהיתה. אבל החברה הישראלית נמצאת במקום אחר וסדר העדיפויות שלה שונה. וגם התקשורת הישראלית!
(לעולם לא אשכח איך כנס חשוב ביותר בנושאים חברתיים לא זכה לשום סיקור תקשורתי, כי כל העיתונים ותחנות הרדיו והטלויזיה שמארגני הכנס פנו אליהם אמרו ש"אי אפשר, אנחנו עסוקים בלדווח על הפיגועים". אבל בשבועיים שלפני הפנייה הזאת ובשבוע שאחריה לא היו כלל פיגועים!)
אז אני חושבת שלפעילות למען לידה פעילה בישראל בהכרח מחכה עבודה איטית יותר, בגלל הסיטואציה החברתית והתרבותית השונה. כמו ששני אמרה - זה ייקח עשר שנים ויותר. אבל זה יגיע.