שלום עודד,
האם תוכל להשאיר פה את המתכון שלך?
אני אשאל חולה צליאק מהמשפחה ואם תהיה תשובה אשתף.

שלום לכולם,
אני מכין לחם מחמצת כבר כמה שנים והוא ממש מעולה (תודה לחגית נובק שהעבירה לי את המתכון של עדינה...)
אבל עכשיו הבת שלי נמנעת מגלוטן ולא יכולה לאכול ממנו.
מישהי כאן מכינה לחם מחמצת טעים ללא גלוטן?
אשמח למתכון טוב.
תודות.

במידה והוספתי כמות גדולה מדי של מים וקמח למחמצת האם יש לה סיכוי לשרוד? מה לעשות על מנת לשפר את תנאיה? תודה

האם הלחם יוצא כבדץץ האם צריך אבן שמוטץץ האם יוצא טוב כמו בחוץץץ יצא לי להכין לחם ולא הגעתי למידת עשייה נכונה כמו שאוכלים בחוץץץץץבתנאים ביתיים אולי תוצאות לא מושלמות

[u]לחם שאור תמיד לוקח שעות ארוכות של הכנה?[/u]
אני לא מכירה שיטה אחרת

[u]אי אפשר להכין לחם תוך שעתיים שלש כמו עם שמרים? אם למשל שמים יותר שאור?[/u]
לא. הלחם יצא הרבה יותר חמוץ וזמן התפיחה לא יתקצר משמעותית. בטח לא לשעתיים שלוש, בטח לא במזג האוויר הקר הזה.

לחם שאור תמיד לוקח שעות ארוכות של הכנה?
אי אפשר להכין לחם תוך שעתיים שלש כמו עם שמרים? אם למשל שמים יותר שאור? (אני יודעת שאם שמים יותר שמרים התפיחה מהירה יותר ואפשר לזרז את הכנה הלחם)

קיבלתי כמות קטנה של שאור, והייתי צריכה להוציא כוס ממנו למתכון מסויים של לחם. מכיוון שנשארה רק כמות קטנה של שאור, הוספתי לו כוס קמח וכוס מים, סה"כ 2 כוסות במקום כוס אחת בלבד שהוצאתי.
האם השאור ימשיך להתפתח עם ההשלמה הגדולה הזאת שהוא קיבל?..

גלי שלום,
קודם כל לא להחליף לפיירקס, עם פיירקס התחתית לא נאפית באותו הקצב, מאד לא מומלץ.

דבר שני, הדרך לבדוק אם הלחם מוכן היא להוציא את הכיכר מהתבנית ולהקיש בתחתית שלה. צריך להיות צליל חלול, אם לא חלול להחזיר לתנור להמשך אפיה.
נשמע מהתיאור שלך שהתנור אופה מהר יותר מלמעלה לכן כנראה שאת צריכה להוריד בשלב מסויים את הכיכר יותר נמוך בתנור. (את יכולה להשאיר את הכיכר מחוץ לתבנית בשלב הזה)
אין הרבה סיכויים שכיכר תהיה מוכנה אחרי חצי שעה בטמפרטורת 180מ'. בטמפרטורה הזאת צריך לקחת בין 3/4 שעה לשעה.

לגבי הבקע, אין יותר מידי מה לעשות עם זה. זה קורה! צריך הרבה הרבה מיומנות בכדי ליצור כיכרות שלא מתבקעות. אבל מה שכן עוזר זה לעשות חתך במרכז הכיכר לפני האפיה. כך בדרך כלל הבקע בצד קטן או בכלל נמנע.

בהצלחה בהמשך ולא להתייאש!

הכנתי לראשונה 2 קג לחם שאור ב2 תבניות נירוסטה.עד האפיה הבצק שהורכב מ100%מלא ללא שמרים היה מושלם.אפיתי בתנור שאני לא מכירה 180 מעלות.לאחר חצי שעה היה כמעט שרוף למעלה נפתח מצד אחד,ותפח מעל התבנית ,הוצאתי כי היה נראה מוכן.לאחר כמה שעות צינון התברר שבפנים לא נאפה.מה לעשות לפעם הבאה?להוריד טמפ?להחליף לתבנית מוארכת מפיירקס גבוהה יותר?

שלום אנשים יקרים.
הכנתי שאור. ביום השני הוא נראה נהדר, עם בועות יפות יפות כמו שראיתי בהרבה תמונות והריח טוב.
שמחתי מאוד והאכלתי אותו בעוד קמח (שיפון) ומים, אך יום למחרת הוא לא נראה יפה כל כך כביום הקודם, הוא נראה רק בסדר, והריח גם רק בסדר. האכלתי עוד פעם.
והיום, היום הרביעי, הוא נראה אותו הדבר כמו אתמול, הוא נראה בסדר.
האם יש סיכוי שהוא היה מוכן כבר ביום השני?? (אינני חיה בישראל, ופה בכל מקרה אף פעם לא חם... למרות ששמתי אותו על המקרר, אז אולי כן חם?)
האם כדאי פשוט לנסות לאפות ולראות מה יקרה?
למה לא הולך לי עם החיה הזאת??? החתולה דווקא משמינה מיום ליום...

שאור חי בקלות בחוץ.
לא חשוב נפחו,
האכילי אותו ברבע כוס קמח ומעט פחות מזה מים.
האכלה בכמויות קטנות ( אגב אפשר גם כף קמח וכמעט-כף מים ) מונעת הגדלת נפח מיותרת.
זמן טוב לאפות, גם כדי להשתמש בשאור שנוצר וגדל וגם כי קיץ, יעיל להתפחה.

או.קי.
שאור נהדר, בן ארבעה חודשעם, מפיק לחם מופלא.
אממה - המקרר התקלקל...
שאור חי ובועט שהיה בתוך מקרר שלא עובד 4 ימים
ישרוד?

אתה מאכיל את השאור, והוא אותך.
השאור הוא מושבה, כמו חוות נמלים
( הדימוי מוצלח יותר עבור דובי נמלים).

קשה לטעות בהכנה ובתחזוק שלו,
השאור מתנהג כמו סוג של זיהום
( דימוי לא מוצלח. )
קל להגדיל את הכמות שלו.

את הבועות הגדולות משיגים עם חומרים,
סודה לשתייה/ אבקת אפייה וכד׳.

כן, בפעם הבאה לא לאפות עם נייר אפיה אלא בתבנית משומנת ומקומחת. לי זה נפרד היטב.
כרגע את יכולה לגרד עם סכין בזהירות...
איזה כיף לך, מזל טוב!

הוצאתי הרגע את לחם השאור הראשון שלי מן התנור!
לפי ההנחיות שקיבלתי הלחם נאפה בתבנית מרופדת בנייר אפייה, רק שאני לא מצליחה לקלף את הנייר מהלחם... :-(
רעיונות?

אם מישהו מחפש תנור תעשייתי חד פאזי המתאים לבתים.
מתאים לתבניות 60X60
במצב נהדר
מוזמן לפנות
[email protected]

[u]לדעתי אפשר בהחלט. להתפיח פחות זמן כמו שכבר הציעו, או פשוט להשתמש ביותר קמח ולאפות יותר לחם.[/u]
אפשר, אבל שוב, הלחם יצא נמוך ויותר כבד. אם לא אכפת לכם אז אין עם זה בעיה.
וגם אפשר להגדיל את כמות הקמח אבל צריך כמות מספיק משמעותית מכיוון שהבקטריה מתפשטת במהירות ומחמיצה את הלחם.

לגבי העובש, לקחתי לתשומת ליבי. תודה (-:

[u]תודה! תוהה אם יכולה להשתמש בה כך (במקום לזרוק חצי). כי היא נראית עובדת. יש בועות והכל אבל כאילו מוחמצת יותר מהרגיל.[/u]
לדעתי אפשר בהחלט. להתפיח פחות זמן כמו שכבר הציעו, או פשוט להשתמש ביותר קמח ולאפות יותר לחם.

תודה עדינה. קיוויתי שתעני לי:)
מה שכן רוצה להוסיף שלמיטב ידיעתי כשיש עובש ממש מומלץ בחום לזרוק הכל כיוון שהרעלנים מתפשטים לכל המזון גם לאיפה שלא רואים עובש.

צריך לרענן, אם לא תרענני סביר להניח שהלחם יצא נמוך וכבד ואכן גם חמוץ יותר מהרגיל (אבל חמיצות זה עניין של טעם).
אפשר לרענן מחמצת כמעט מתה.
כל כמה זמן אני שוכחת לרענן ולא אופה למשך זמן ממושך (נניח 3 שבועות) וכשאני מוציאה את המחמצת מהמקרר הוא אפילו עם שכבת עובש שחורה מלמעלה (איכס) והריח אין צורך לתאר.
אבל מספיק שאני מוציאה טיפה קטנטנה מהתחתית איפה שעוד לא הגיע העובש ואת הטיפה הזאת (ואני מדברת באמת על טיפה) אני מרעננת והמחמצת חוזרת לריחה ואיכותה הקודמים.
בתיאבון (-:

כן זה מה שחשבתי אבל בסוף זרקתי ורעננתי ונראה לי שחזר לריח הרגיל. תודה:)

אז אולי הלחם יצא לך יותר חמוץ... אולי את יכולה להתפיח זמן קצר יותר ? אני לא מבינה הרבה באפיית לחם (אני כן מגדלת שאור...)

תודה! תוהה אם יכולה להשתמש בה כך (במקום לזרוק חצי). כי היא נראית עובדת. יש בועות והכל אבל כאילו מוחמצת יותר מהרגיל.

ממה שידוע לי הריח הזה הוא נורמלי - השמרים פשוט נורא רעבים ומייצרים סוג של אלכוהול. תנסי לזרוק חצי מהשאור ולרענן, הוא אמור לחזור לעצמו.
כל עוד השאור לא מריח רקוב ודוחה זה אמור להיות בסדר

לא רעננתי את המחמצת הנוזלית שלי כבר שבועיים. יש ריח חזק של תסיסה כמו בירה לבנה אבל זה לא נראה או מריח מקולקל. האם אפשר לרענן ולהשתמש או שכדאי לזרוק ולהכין חדשה?

כוסמין תמיד יתפח הצידה ולא למעלה.
אני אופה בתבנית על נייר אפייה חצי מהזמן, ואז מוציאה לאבן אפייה לשאר הזמן.
בשלב הזה הקרוב כבר מספיק קשה ויציב כדי שהלחם לא "יתפרק"

למה לא זכוכית ?
כוסמין ושיפון שצריכים תבנית אני אופה בתוך תבנית זכוכית על נייר אפייה

ואם אפשר להוסיף שאלות : באילו תבניות אתן אופות את הלחם? זכוכית לא נראהלי שייך, סיליקון? נירוסטה? עם נייר אפייה או בלי? (הכוונה לתבינת של הלחם לא של התנור..) תודה על הדף המחכים!

בד"כ אופה בתוך תבנית. תלוי במרקם הבצק. לפעמים אני מכינה בצק במרקם של טיט ואז בתבנית. אני מניחה שכשהמרקם "קשה" יותר וניתן ללישה ניתן אולי ללא תבנית. אבל אז אולי יתכן והוא יתפח לצדדים. משאירה למומחיות לענות לך. בהצלחה @}

תודה!
האם אתן אופות את הלחמים בתוך תבנית?

גלית - תודה @}
אשמח לפרטים של התנור (דגם ספציפי) וגם של הסוכן אם אפשר
אני נוטה ללכת לכיוון של תנור רחב ולא שני תנורים

מאיה, חלק מהלחמים שאני אופה הם 100% כוסמין
יוצא בצק שהוא מאוד דביק ואלסטי, אבל לא צריך להוסיף עוד יותר מדי קמח
כדאי לשמור על משטח עבודה מקומח וגם ידיים מקומחות
התוצר הסופי הוא לחם עם מרקם רך, ומאוד טעים

מאיה,
אני משתמשת בלעדית בקמח כוסמין. החיסרון שלו הוא מחירו. ניתן לקנות כמות גדולה (20-25 ק"ג) במחיר מוזל (13-14 ש"ח).

באשר למחמצת שיפון. מהנסיון שלי שמתי לב שהיא גררה הכי הרבה תגובות מתלהבות (בועות) ולכן נשארתי איתה.

לאביטל
גם אני אופה ומוכרת לחמי שאור, ויש לי תנור נפלא ומצויין.
התנור הוא של דלונגי Delongi.
הוא ברוחב 90 ס"מ, טורבו, ואני אופה בו לפעמים גם 15 ככרות לחם בו זמנית.
אידאלית, בקומה אחת, אפשר לאפות בו 8 ככרות בנוחות.
הלחמים יוצאים מעולים, די אחידים, ולוקח להם 40 דקות להיאפות.
אני ממש מרוצה מהתנור המסויים הזה.
בחלק העליון יש לו 5 להבות גז מצויינות. אחת מהן, זו שבאמצע, חזקה במיוחד, והאחרות יעילות וטובות גם הן.
התנור הזה יקר יחסית, אבל אני קניתי אותו ישירות מסוכן שבדרך כלל מספק תנורים ישר מנמל אשדוד לחנויות, וככה הוא עלה לי 6000 שקל במקום איזה 9000, נראה לי (זה היה לפני שנתיים וחצי).
אם תרצי עוד פרטים אתן לך בשמחה.
וחוצמזה, אם תחזיקי 2 תנורים במטבח עלולה להיות לך בעיית חשמל, לא?
כי זה עומס גדול על החשמל הביתי, 2 גופי חימום שעובדים באותו זמן.
אם אין לך קיבולת חשמל גדולה במיוחד.
בהצלחה!
גלית

שלום!
אשמח לתובנות בנוגע לאפייה עם קמח כוסמין...
האם אתם משתמשים ב בלעדית, עם קמח נוסף
וכל דבר אחר שעולה על רוחכם...
תודה

אביטל,
לא התנסיתי באפיה בתנורים הרחבים, אבל אני חושבת שארגטית עדיף תנור שיש בו שני תאי אפיה זה מעל זה, ואז לא בכל הפעלה את צריכה להפעיל תא אפיה גדול מאוד. כדאי לבדוק גם את האופציה הזו.

אשמח להתייעצות עם אופים ואופות @}
אני אופה לחמי שאור מלאים וגם מוכרת אותם (להשלמת הכנסה כלכלית וגם השלמת מזון לנשמה )
כרגע אני עובדת לפי הזמנות ואופה בתנור הביתי שלי, תנור משולב רגיל
בכל אפייה אני יכולה לאפות 2 ככרות גדולים או 3 ככרות קטנים יותר
אני מרגישה צורך בהתייעלות ובהגברת הספק האפייה
המטבח שלי לא גדול
הנישה שבתוכה נמצא התנור הוא ברוחב 95 ס"מ, ואני מתלבטת האם לקנות תנור רחב יותר, או לנסות למצוא מקום במטבח לתנור נוסף

אשמח לדעת האם יש פה אנשים שהתנסו עם תנורים רחבים
איך הם מבחינת אפיית לחמים, מבחינת שמירה על החום, מבחינת צריכת אנרגיה

תודה @}

וכמובן שיחלקו עלי. מה שאני כותבת הוא בעיקרו מנסיון איש.
יש המון מיתוסים לגבי שאור, למדתי עם הזמן שרובם שגויים. אבל זה בסדר, כי זה מיתוס וזהו דרכם של סיפורים עתיקים, של אגדות!
האמת שדי פשוט לגדל מחמצת ולאפות לחם שאור לא כבד, תפוח וטעים.
זה בעיקר עניין של הכוונה נכונה בהתחלה והרבה ניסוי ותהיה בהמשך.
אצל כל אחד יש דברים שונים שעובדים.
בשנה הראשונה אפיתי כמעט כל יום (אובססיה!).
חצי מהכיכרות הלכו לתרנגולות.
היום האפיה היא חלק מהשיגרה השבועית ולא נדרשת לה שום מחשבה.
אבל צריך התמדה לפעמים עד שעולים הדרך שהכי מתאימה לך באופן אישי (ובאמת יש המון דרכים להכין לחם שאור שעונה על הציפיות שלנו)

בואו נעשה קצת סדר -

[u]להכין מחמצת משיפון לא בוטח שזה רעיון גדול... שיפון לא יכול לתפוח[/u]
המחמצת היא בעצם בית הגידול של השמרים והבקטריה שהם שני הפקטורים שאנחנו רוצים בשביל לקבל לחם שאור תפוח עם טעמו המשובח והיחודי של השאור.
קודם כל השיפון כן יכול לתפוח, אמנם פחות קל להתפיח אותו מאשר את החיטה אבל בכל מקרה כאן לא השיפון הוא המתפיח אלא שמרי הבר שחיים על גרגרי השיפון וקמים לתחייה (כלומר ערניים ויכולים להתפיח) כאשר הם באים במגע עם המים (בתנאים המסויימים שהם צריכים).
שמרי הבר חיים על גרגרי החיטה והשיפון לכן הכי טוב להתחיל מחמצת בדגן המלא ואם אפשר אפילו באורגני רק מפני ששם נמצאים הכי הרבה שמרים, הם לא ניזוקו מהתהליכים שעובר הקמח הלבן למשל. (הבהרה - אני בדרך כלל קונה את מה שיש בסופר, לא אורגני ואין לי שום בעיה עם זה)

[u]חשוב להאכיל את השאור בקמח מלא[/u]
אחרי שהמחמצת כבר פעילה, כבר חיה, אפשר להוסיף לה כל קמח אחר וזה יעבוד, לבן, כוסמין וכו"...

אני חושבת שההעדפה של אנשים לשיפון או לחיטה היא בעיקר הרגל.
אני התחלתי עם שיפון זה תמיד עבד טוב ועם זה נשארתי.
מהמחקר שעשיתי בזמנו מצאתי שיש אופים שמעדיפים מחמצת שיפון ויש שמעדיפים חיטה.
לדעתי אין הרבה הבדל בסופו של דבר.
אני באופן אישי אופה כיום את רב הלחמים שלי מחיטה מלאה בלבד אז אוהבת את ניחוח השיפון העדין שמתגנב פנימה מהמחמצת (באמת עדין, בקושי מורגש) לתוך הלחם.

בקיצור, על השיפון והחיטה חיים השמרים והבקטריה והם ניזונים מהסוכרים שבדגנים כך ששיפון או חיטה שניהם מהווים בסיס מצוין להתפחה (-:

בשמת,
אני אופה עם מחמצת שיפון וקמח כוסמין ויוצא מצויין. חשוב להאכיל את השאור בקמח מלא. בהצלחה @}

להכין מחמצת משיפון לא בוטח שזה רעיון גדול... שיפון לא יכול לתפוח
ואם מערבבים אותו עם קמח מלא אז ניתן להשתמש במחמצת מקמח.

אני מתחילה מכמויות שוות במשקל. ואני מתחילה בכף קמח והמשקל השווה לזה במים (משתמשת במאזניים).
אפשר גם בכף מזה וכף מזה ואז בהאכלה הבאה להכפיל. ככה לא צריך לזרוק כל כך הרבה.

תודה גלית ועדינה,
ראשית אני שמחה לגלות שיש כאן אנשים פעילים (קוראת ולא משתתפת כבר כמה וכמה שנים ושמחה לגלות שיש פעילות),
התחלתי אתמול בערב מחמצת מכוסמין, ואני אעמיד עוד קערה עם שיפון,
האם לדעתכם אפשרי להתחיל שאור מחצי כוס קמח וחצי כוס מים או שכדאי להתחיל מיותר?

בשמת גם אני ממליצה שתנסי שוב עם השיפון, אני כבר שנים מכינה מחמצת אך ורק משיפון.
הכי חזק, הכי מוצא חן בעיני.
מיהרת להתייאש.
תנסי שוב ולא צריך לקחת לך יותר מכמה ימים, מקסימום 5 כאשר את מאכילה אותה כל 12 שעות לערך.
אני הכנתי חדש לפני כמה זמן ולקח לי שלושה ימים.
בהצלחה (לא בתל אביב אחרת הייתי שמחה לתת לך)

שלום בשמת מתל אביב!
לי יש 2 צנצנות שאור בנות שנתיים בערך.
אחת עם חיטה והשנייה עם שיפון.
דווקא השאור של השיפון הוא ממש חזק וטוב, תוסס עם בועות ופעיל...
אולי תנסי שוב?
אני מכינה לחם שיפון של 80% קמח שיפון ועוד 20% קמח חיטה מלא.
מניסוי וטעייה מצאתי שכך הלחם יוצא הכי טעים בשבילי ובשביל בני ביתי.
אם תרצי ארשום לך מתכון מדוייק, פחות או יותר.

הי הי לכל האופים והאופות,
ראשית אני נהנית כל כך לקרוא אתכם - ממש יאמי,
אבל יש לי כמה קושיות שעוד לא מצאתי לפתרונן כאן.
אני בנקיון לקנדידה והשאלה היא אם מחמצת על בסיס קמח חיטה בכלל תעבוד עלי?
ניסיתי להכין לבד שאור מקמח שיפון, ואחר כך כוסמין, ולא עבד, או שאולי נבהלתי מעצמי משום מה וזרקתיהן,
האם יש לימשהו שאור על אחד הבסיסים האלו שיש לו תובנות בנושא?
שנית, האם יש סיכוי, אולי אפילו קלוש, שיש מישהו כאן באיזור תל אביב שיש לו איזה כף להעביר לי וכך אוכל להתחיל מיד בלי כל החכיון המייאש הזה של גידול החיה הדורשנית?
תודה ושיהיה ערב טוב טוב

לכבוד החיים החדשים שלי רכשנו מכונת לחם,
בעקבות התייעלות ורצון לבלות פחות זמן בתחזוקת החיים שלנו.
ניסינו לאכול לחם קנוי אבל זה לא התאים.

מתכון ללחם שאור מלא במכונת לחם:

משמנים את התבנית

שמים בתבנית:

1/2 כוס שאור רטוב
3 כפות סוכר
1/2 1 (אחד וחצי) כוסות מים חמימים
1 כוס קמח מלא

הפעלת תוכנית של בצק (זו תכנית שלשה את הבצק ומתפיחה אותו אך לא אופה אותו) מחכים 8 שעות מרגע הפעלת התכנית

מוסיפים לבלילה בתבנית:

1/2 1 (אחד וחצי) כפיות מלח
2 כוסות קמח מלא


הפעלת תוכנית בצק שוב (התכנית מסתיימת לאחר שעה וחצי אך מחכים 3 שעות מרגע הפעלת התכנית (בודקים את מצב התפיחה, כשהיא מספקת אפשר לעבור לשלב האחרון)

הפעלת תוכנית אפייה (זו תוכנית של אפייה בלבד, ללא לישה)





מתקבל לחם נחמד, מספיק טוב לצרכינו
זמן העבודה עליו: 5 דקות במקסימום.
זמן הכנה במצטבר: 12 שעות.
החסרונות: הלחם קטן ופחות מוצלח מלחם שלשים ביד.
היתרונות: קבלת מוצר מספיק טוב, אין כלים לשטוף, אין עבודה, אין לכלוך, חיסכון בזמן, צריכת אנרגיה נמוכה ומדוייקת יותר.

הערות:
יש להקפיד על מידות מדוייקות
את השאור הרטוב צריך לגדל:
לאחר שמוציאים ממנו חצי כוס להכנת הלחם מוסיפים למה שנשאר בצנצנת השאור חצי כוס מים ו3 כפות קמח ובוחשים.
מניחים מחוץ למקרר למשך חצי יום ואז מכניסים למקרר עד ללחם הבא.
אם לא מכינים לחם נוסף תוך שבוע, יש להוציא את צנצנת השאור מהמקרר, לשפוך חלק מהשאור ולחדש אותו עם מים וקמח חדשים.
חפשו באינטרנט הוראות מדוייקות יותר לטיפול בשאור רטוב, אני לא מומחית.

עוד לא הגעתי למצב של שאור ממתין חודש כי אוכלים פה לחם כל יום ואני משתדלת שכמה שיותר ממנו יהיה שאור אבל מניחה שאם צריך למשוך זמן אפשר לערבב עם עוד קצת קמח ומים ולהחזיר למקרר, שיאכל לאט :-)

לגבי אפיית כמות גדולה יותר - אני מניחה שעם קצת תכנות מראש זה אפשרי. נגיד, להתחיל קודם (עם אותה כמות שאור).

ומה קורה אם גם חודש לא אפית? האם הבצק הזה לא מתעפש או "מת"? בשאור רטוב הכי הרבה אני ממשיכה לתחזק אותו, גם בלי להשתמש בו, אפילו שנה שלמה. אבל עם הבצק הזה לא, נכון?
וגם- אם פתאום את רוצה להכין כמות כפולה מהרגיל של לחמים, האם יש דרך "להגדיל" את השאור היבש הזה ככה שהוא יוכל להתפיח כמות יותר גדולה? או שקודם הוא חייב לעבוד על כמות בגודל שלו, ורק משם ניתן יהיה לקחת עוד חתיכת בצק גדולה יותר. השאלה ברורה?

כוסמין.

עוגי - מאיזה קמחים את אופה?

הבצק שאני נוהגת להכין הוא רך יחסית (זה בצק שאי אפשר להכין ממנו ככרות עגולות שיעמדו בעצמן. הוא מחייב תבניות). לא מתיבש. מניחה שגם אם הייתי מכינה בצק קשה יותר (אם היה לי מיקסר כמו שצריך שיכול להתמודד) זה היה עובד באותה הדרך. הצנצנת סגורה, למה שיתיבש?

לא. חתיכת בצק יחסית לחה, אבל לגמרי בצק. בצנצנת.

אבל חתיכת הבצק הזאת לא מתייבשת?! אפילו כשהיא סגורה בצנצנת?

כנ"ל - מאורי מאיר צ'יזיק, וכנ"ל השימוש...

אחרי נסיונות שונים לאורך השנים להחזיק תינוק שאור במקרר שיהיה בסיס ללחמים, נסיונות שלא צלחו לאורך זמן כי יש לי מספיק פיות להאכיל גם בלי זה שבמקרר, קראתי מאמר אצל אורי מאיר צ'יזיק על שאור יבש (אני חושבת שזה המינוח. אין לי זמן כרגע ללכת לחפש את המאמר) מה שהביא אותי לסידור הנוכחי שעובד יפה כבר כמה חודשים.
התחלתי משאור שקיבלתי מחברה. הוא היה נוזלי.
הכנתי ממנו בצק ללחם. מהבצק לקחתי חתיכה ושמתי בצד.

וכך עובדת שגרת הלחמים אצלנו:
מכינים בצק מקילו קמח וכל השאור שגר בצנצנת במקרר. הכמות היא בערך גודל של ביצה.
מהבצק לוקחים חתיכה בגודל של ביצה ושמים בחזרה בצנצנת. הצנצנת מונחת סגורה ליד המקרר ותיכנס אליו רק למחרת בבוקר.
מהבצק מכינים שני כיכרות לחם.
הלחם תופח במהלך הלילה. בבוקר נאפה.
וזהו.
אין תחזוקת שאור.
וגם אם עברו שבועיים שלושה ולא השתמשתי - הוא ממתין בסבלנות.

בהצלחה

תשמעו, לימדתם אותי כמה דברים. איזה כיף ותודה!
(בינתיים פתחתי פה בשכונה סוג של הדרכה קבוצתית בנושא... איכשהו השכנות נדלקו על העניין, חלקן מחדש, חלקן בפעם הראשונה. ככה שהידע כאן ממש מאכיל משפחות שלמות (-: ).

אני שומר דרך קבע כוס שאור נוזלי במקרר.
בערב יום שישי אני שם בקערה, קילו קמח מלא ועוד ליטר וחצי מים ועל זה מוסיף את כוס השאור
בבוקר אני אופה 8 ק"ג קמח ללחמים.
תופח נהדר! (עם מחמצת טריה מהשנה)

עוד דבר אחד, הטמפרטורה כמובן הוא משתנה חשוב.
בימי החורף ייקח למחמצת יותר זמן לבעבע, ואותו דבר עם הבצק, ייקח לו יותר זמן לתפוח.
כיכר שלוקח אצלי בקיץ נניח שעתיים וחצי לתפוח, בחורף הקר לוקח 6 שעות לתפוח.
אותו דבר עם המחמצת.
בקיץ תגיע לביעבוע מירבי תוך 3 שעות, בחורף יכול לקחת כל הלילה...

[u]אז אם מחר בבוקר אני רוצה לאפות 5 כיכרות לחם, וכל מה שיש לי זה כוס שאור, כל מה שאני צריכה זה להוסיף קמח ומים בכמות שתספיק לי מחר לאפיית הלחם. עד הבוקר, אתה אומר, כוס השאור כבר תעשה את העבודה.[/u]
בדיוק (-:

[u]כל כיכר ריחנית ויפה שיוצאת מהתנור היא סוג של יצירה שהצליחה, לא?[/u]
ממש.
והתהליך של ההכנה, עם הבועות האלה, ויצירה של משהו כזה כאילו "מהאויר", והחיים הארוכים שלפעמים יש לשאור (שלי יותר מבוגר מהילדים שלי!)...
זה ענין של מכשפות, שאור.

וואלה, איזה יופי. אז אם מחר בבוקר אני רוצה לאפות 5 כיכרות לחם, וכל מה שיש לי זה כוס שאור, כל מה שאני צריכה זה להוסיף קמח ומים בכמות שתספיק לי מחר לאפיית הלחם. עד הבוקר, אתה אומר, כוס השאור כבר תעשה את העבודה. חידוש מבחינתי, לא ידעתי ובהחלט מקצר תהליכים ומפשט את כל העניין... (אולי זה בעצם מה שעדינה התכוונה כשאמרה שיש לה כמות קטנה במקרר והיא מגדילה אותה לפי הצורך ללא בעיה).

מצ'רה- אני קלטתי את עצמי מסבירה לחברה הערב לגבי אפיית שאור בהתלהבות כזו שכנראה העירה את הבת הקטנה שלי בחדר הסמוך... כנראה שבאמת יש בזה משהו מלהיב ואפילו יצירתי. כל כיכר ריחנית ויפה שיוצאת מהתנור היא סוג של יצירה שהצליחה, לא? ככה אני מרגישה.

שאור הוא בקטריה גרגרנית מאוד ומתרבה מהר.
ניתן בלילה אחד להכפיל, לשלש ואף פי עשר מכמותו הראשונה... בקלות

לא, אני עם שאור כבר כמה שנים. כרגע ממש לא באינטנסיביות. זה נושא מגניב באופן על-זמני (-:

עדינה- את מאכילה את כף השאור הזאת אפילו בשלוש כוסות קמח לדוגמה? הכף הקטנה מתמודדת עם זה? וכמה זמן את נותנת לתערובת הזאת לנוח לפני שאת משתמשת בה לאפיית הלחם? האם 12 שעות זאת הנוסחה?
עד עכשיו תמיד הייתה לי כמות של 2 כוסות שאור במקרר, וכל פעם הכנתי כיכר אחת בלבד של לחם, תוך שימוש במחצית מהשאור והזנתו בכוס קמח אחת במקום. עכשיו רציתי לתת שאור לשתי שכנות שביקשו, אז הבוקר הכפלתי את גודלו של השאור בהוספת שתי כוסות קמח, והלילה אתן לכל אחת מהן כוס שאור שיוכלו לגדל. מהנותר אוציא עוד כוס בשבילי לכיכר, ואזין את מה שנותר כרגיל, בכוס קמח אחת ומים. בקיצור, דורש קצת חשבון ותכנון מראש...

כשאני לוקחת שאור ישר מהמקרר, אחרי כמה ימים שלא השתמשתי, הוא עדיין עובד יפה גם בלי האכלה. אני מכינה בצק בלילה איתו (נגיד סביב 22:00) ואופה אותו בבוקר סביב 7:00-8:00. הלחם תופח עוד באפיה ומתבקע יפה גם, המרקם שלו קצת כבד אבל אפוי בהחלט, והטעם ממש לא חמוץ, אפילו מתקתק בגלל הדבש במתכון. היחס במתכון הוא של 3/4 כוס שאור ל-2 ו-2/3 כוס קמח, ויוצאת כיכר בגודל בינוני.

האמת שעד שהתחלתי בעניין הזה של השאור הוא נראה לי ממש מסובך, וגם עכשיו, אם אני מתחילה לקרוא יותר מידי אני מסתבכת כי באמת יש כל מיני שיטות וגישות. כמו שאמרת, הכי טוב להתנסות ולמצוא מה טוב לי. עכשיו כשמצאתי מתכון שעובד טוב, אני חוששת לנסות דברים אחרים. אפילו להוסיף אגוזים נראה לי מעשה אמיץ :-) אבל בכל זאת נראה לי שאתגבר על מחסום הכישלון האפשרי ואנסה לחדש.

מצ'רה
[u]שאור זה אחד הנושאים המענינים בעולם.[/u]
הצלחת לגרום לי לחייך. גם לי יש נטייה להיכנס לתוך עניין שכרגע מעסיק אותי וממש לחקור כל פרט שקשור בו עד שאני הופכת לחצי מומחית. זה עוד לא קרה לי עם שאור, אבל כן עם דברים אחרים...

[u]כרגע אני משתמשת בשאור מהמקרר בלי להחיות אותו קודם בחוץ עם עוד האכלה.[/u]
אני עושה כמוך. השאור גר במקרר ויוצא משם רק כדי למלא את תפקידו.
מה שכן, אם עובר הרבה זמן מהפעם הקודמת שאפיתי (מעל שבועיים שלושה) אני נותנת לו כף קמח וכמה שעות על השיש לפני שהוא נכנס לעיסה החדשה.
שאור זה אחד הנושאים המענינים בעולם.

[u]האם השאור "יאכל"[/u]
הכל "יאכל" (-:

לגבי השאלה השניה,
מתי את מאכילה את המחמצת שלך? כלומר איך את מגדילה את הכמות אם את מוציאה אותו מהמקרר ומשתמשת בו מיד?

אם את משתמשת בה מיד מבלי להחיות אותה אז פושט לוקח לה יותר זמן להתעורר, כלומר יותר זמן להתפיח את הלחם שלך.
ככל שהמחמצת עירנית ופעילה וחזקה כך ייקח ללחם פחות זמן לתפוח.
וזה גם משנה את הטעם.
שוב, זה עניין של טעם אישי
צריך לשחק עם זה ולבדוק מה אוהבים
מצד אחד ללחם יכול להיות טעם יותר חמצמץ ככל שמשאירים אותו לתפוח יותר זמן - [b]אבל[/b] אם משתמים בכמות קטנה של מחמצת אז זה לאו דווקא נכון.

יש הטוענים שטעמו של הלחם משתבח ככל שמשאירים אותו לתפוח יותר זמן.
יש שאוהבים להכין מחמצת חזקה ופעילה (להאכיל מס' פעמים לפני שמשתמשים) ולהתפיח התפחה קצרה.
ויש שאוהבים להוציא ולהאכילל פעם אחת בלבד ולהתפיח יותר ארוך.
אני עצמי לא ניסיתי להשתמש מבלי להאכיל אבל אם את אומרת שזה עובד בשבילך אז מה טוב!

הכי טוב להתנסות בהכל.
היתה לי תקופה של כשנה שבה הייתי מכינה כמעט מידי יום כיכר
(לא מעט נזרקו אח"כ לתרנגולות (-:) אבל זה היה מרתק!!
אין דרך נכונה, ומה שעובד עבור אחד לא עובד בהרכח עבור האחר.
המחמצת משנה את תכונותיה לפי הידיים בהן היא נמצאת... זה מהניסיון שלי.

בהצלחה ובתיאבון

אז ככה -
יש כל כך הרבה תשובות ואפשרויות שונות...
לגבי להגדיל את הכמות של השאור -
אומרים שצריך להגדיל, יש האומרים להכפיל כמספר הכיכרות, אם לכיכר אחת את משתמשת בכוס אז לשתי כיכרות שתי כוסות
[b]אבל[/b] אנ מצאתי שזה ממש לא הכרחי,
כן כדאי להגדיל את הכמות אבל לא חייב להכפיל.
יש במחמצת שתי כוחות שעובדות בו זמנית
האחת החיידק שמתפיח את הלחם
השני הבקטריה שגורמת לטעם ולחמיצות
פעולת ההתרבות של הבקטריה היא הרבה יותר מהירה משל החיידק לכן אם את רוצה לחם פחות חמוץ עדיף לך להאכיל את המחמצת שלך ביותר קמח ומים,
כלומר אם יש לך חצי כוס מחמצת מוכנה, תאכילי את הכמות הזאת בפי 3 או 4 של קמח ומים...
או - שתעשי כמוני, אני משאירה במקרר רק כף מחמצת כל פעם ולפני השימוש מוציאה ומזינה בכמות המים והקמח שאני רוצה בשביל להביא אותה לכמות הרצויה לכיכרות שאני מכינה.
אופס... צריכה ללכת, אמשיך אח"כ (אל תדאגי אסביר יותר בבירור בהמשך)

מעדכנת שהשאור שלי חזר לעצמו. עשיתי כמו שכתוב שם באתר ופשוט הסרתי את כל השכבה של העובש בכמה כפות נקיות (כדי לא לטבול חזרה כף עם עובש ואיכשהו להחדיר את זה לעומק השאור). עבר מאז יותר משבוע, אפיתי כבר 3 כיכרות, והכל בסדר. אפילו יצא מעולה. אז הלכתי אפילו יותר קיצוני מדעת המקלים פה שהמליצו לקחת חלק קטן מהשאור, והשתמשתי בכולו חוץ מבעובש (-: ונותרנו בחיים.

עכשיו יש לי כמה שאלות אחרות:
1) אם אני רוצה להגדיל את כמות השאור כדי לאפות מספר כיכרות (ולא כמו עכשיו שאני אופה רק אחת כל פעם כי כמות השאור קטנה), האם זה חייב להיעשות בהדרגתיות? כלומר, האם אני צריכה כל "האכלה" לשים רק כמות כנגד זו שיש לי בצנצנת ורק אחרי 12 שעות להוסיף שוב את הכפולה של זה, או שאפשר מיד עכשיו על שתי כוסות שיש לי בצנצנת להוסיף עוד 4 כוסות נגיד? האם השאור "יאכל" כל מה שאתן לו, או שאם אסיף יותר מידי קמח הוא לא יצליח להפוך גם אותו למחמצת וימות? (מקווה שהשאלה מובנת).
2) כרגע אני משתמשת בשאור מהמקרר בלי להחיות אותו קודם בחוץ עם עוד האכלה. אני מרוצה מהתוצאה והלחם ממש טעים, אבל אני תוהה האם מישהו פה עושה אחרת. האמת שהדרך הנוכחית שלי די פשוטה ולא מצריכה הרבה התעסקות (כי מוציאים שאור ישר מהמקרר, מכינים איתו בצק ולמחרת אופים, בלי עוד תהליכים ושלבים), אבל אם אשתכנע שזה תורם איכשהו לתוצאה הסופית, אולי לאווריריות נגיד ולחוזק של ההתפחה, אולי אשקול לשנות טקטיקה :-)

תודה לכל המומחים על הדיון הקודם ובכלל. נחמד שיש עוד אנשים לחלוק איתם את התחביבונצ'יק החדש הזה.

[u]השאור הצעיר כמעט טוב כמו שאור ותיק.[/u]
אצלי לא. אפילו לאורך שנתיים הרגשתי את ההבדל ממשיך להתהוות.
[u]אני זורק שאור בכל פסח ומכין חדש לאחר פסח,[/u]
אני מקפיאה אותו במקום נסתר בפריזר יחד עם "חמצים" נוספים שאני לא רוצה להחזיק גלויים אבל גם לא לזרוק (לא פתרון לדתיים, אני יודעת). באפייה הראשונה לאחר ההפשרה הוא מתנהג קצת כמו תינוק, אחר כך חוזר לעצמו. הפעם היחידה שחיסלתי שאור היתה כשעברתי ארץ.
אגב, למה לזרוק? כשידעתי שאני צריכה לחסל מחמצת פשוט שפכתי את כולה ללחם האחרון במקום להשאיר קצת לפעם הבאה.
תודה על הדיון בענייני העובש.

אכן אם הריח טוב ומתפיח יש סיכוי טוב שנותרו מהבקטריות המקוריות של השאור.

שי שלום,
ממשיכה את הדיון כי אשמח להבין אותך.
למיטב הבנתי ברגע שהמחמצת מבעבעת, מגיבה לתנוזה שניתנת לה, מכפילה את עצמה וכדו"... ויש לה ריח טוב - סימן שהבקטריה של המחמצת (כבר לא זוכרת את שמה, עבר הרבה זמן מאז עשיתי את המחקר על זה ואני לא זוכרת פרטים מסוג זהו אף פעם )-:) היא השלטת, בקטריות אחרות אינן יכולות לחיות באותה סביבה לפי מיטב זיכרוני, לכן אין כאן שום סכנה.
אני לא בטוחה שאני זוכרת את המידע באופן מדויק אבל אני כן יודעת שאם למחמצת יש ריח טוב והוא פעיל אז הכל בסדר איתו.

שוב, אני מדברת על לקחת טיפה מהתחתית במקום שעדיין קיימת הבקטריה של המחמצת, להזין את הטיפה הזאת במים וקמח כמה פעמים עד שהבקטריה מתחזקת והמחמצת חוזרת לעצמה.
אם זה לא קורה סימן כמובן שהמחמצת אכן מקלוקלת ואין טעם להשתמש בה.

פפפ.. לפני כמה שנים המצאתי מתכון ללחם שאור רטוב עם גרעינים למיניהם שאופים בתבנית אינגליש-קייק. אופים בחום יותר נמוך ליותר זמן. יצאו לי לחמים מדהימים לתקופה ואז משהו השתבש והם יצאו לא אפויים באמצע. אז הפסקתי. הייתי רוצה לנסות שוב ולקבל השראה מעצמי - אבל אין לי את המתכון. אולי מישהו נתקל בו, אני כמעט בטוחה שרשמתי אותו באתר. בדף הזה לא מצאתי אותו...

כידוע לך סובבית סביבינו חידקים ובקטריות לרוב,
שאלת את עצמך, "כיצד השאור דווקא מתפתח בעיסה ולא בקטריה אחרת" ?.....
משום שהוא השולט ולכן הוא מקבל את מלאי המזון (או יותר נכון משתלט על מלאי המזון)
כאשר התפתח עובש זה סימן כי השאור נחלש ובקטריה אחרת החלה לשלוט במזון, אז אולי בתחתית נותר מעט שאור שטרם חוסל אך זה לא ודאי.
עובש יכול להיות מאוד מסוכן ולכן מדוע לקחת סיכון ?
אכן שאור ותיק הוא טוב יותר אך לא ממש.
אני זורק שאור בכל פסח ומכין חדש לאחר פסח,
השאור הצעיר כמעט טוב כמו שאור ותיק.

[u]השאור מריח רגיל ומתפיח רגיל – למה זה "סיכון"?[/u]
זה לא.
אם הריח טוב אז הכל בסדר.
ואני מסכימה איתך, כשיש כבר מחמצת חזקה וותיקה חבל לוותר עליה אם לא צריך.
חג שמח

[u]ובמקומם תפסה חבורה חדשה את הפיקוד על מלאי המזון.[/u]
כלומר? חיידקים מזיקים?
אם אחרי שמסירים את העובש ומחדשים את המחמצת (וכמו שעדינה כתבה, לשם כך די בתחתית שבתחתית) השאור מריח רגיל ומתפיח רגיל -- למה זה "סיכון"?
זה נכון שלא קשה להכין שאור, אבל מאחר ששאור ותיק הוא חזק ומשובח יותר, קצת חבל לעבור לשאור בן יומו משאור בן שנתיים.

שאור שהתקלקל נהוג לזרוק !
זה אומר שהשמרים נחלשו או מתו ובמקומם תפסה חבורה חדשה את הפיקוד על מלאי המזון.
קל מאוד להכין שאור ולא כדאי לקחת סיכונים מיותרים, עדיף לזרוק ולהכין חדש.

זה לא מסוכן.
הייתי עצמי לוקחת רק טיפה מהמחמצת שנותרה בתחתית (שאין עליה מהעובש) ומתחילה מחמצת חדשה.
מזינה אותה כמה פעמים במשך כמה ימים עד שהריח חוזר להיות ריח חמצמץ וטוב של מחמצת טוב ורק אז משתמשת בה.
אם יש למחמצת ריח ל אטוב יהיה אח"כ בלחם את אותו הריח הרע.
זה ה שאני עושה.
בהצלחה! גם עם היצור הישן וגם עם החדש (-:

השאור שלי הוזנח איזה זמן במקרר (שבוע וחצי? בכל זאת, ילדתי לפני שבועיים ויש לי יצור חדש לטפל בו :-) ) ועכשיו כשחזרתי אליו היה לו מין עובש כזה מלמעלה בצורת חוטים לבנים, כמו שושני ים כאלה.
קראתי באתר האמריקאי הזה שאפשר פשוט לנסות להסיר את העובש מהשכבה העליונה ולהמשיך, וזה מה שעשיתי, אני רק לא בטוחה שזה סוג העובש שהוא מדבר עליו. אני הולכת להכין לחם עכשיו, בהנחה שהסיפור הזה לא מסוכן או משהו, במיוחד לא אחרי אפיה. אם למישהו יש ניסיון עם דבר כזה או סתם תובנות מועילות, אשמח לשמוע!

[u]האם זמן ההתפחה תלוי בגיל השאור ובמידה שהוא ותיק[/u]
כן. את תראי את זה עם הזמן. זמני ההתפחה יתקצרו, וחמיצותו של הלחם תרד, אלא אם כן ממש תתעקשי לשמור עליה גם במחיר נפילת-מה של הלחם. קשה לי להאמין ששאור צעיר יוכל להסתפק בחמש שעות התפחה בלבד. לגבי שאור ותיק -- פרק הזמן הזה נשמע בהחלט סביר.
לא בדקתי את המתכון שבו השתמשת, אבל כללית: זמן ההתפחה תלוי בגיל השאור (ככל שותיק יותר הבצק יתפח מהר יותר) בכמות הנוזלים הכללית בבצק (ככל שיש יותר הבצק יתפח -- וגם ייפול -- מהר יותר), במזג האוויר (ככל שחם יותר ולח יותר יתפח מהר יותר), ובטח גם בעוד כמה גורמים שאני לא יודעת למפות.
כתבתי איפשהו למעלה: בגלל ההשפעה של כל הגורמים האלה אני לא רואה איך אפשר לתת מתכון מדויק ללחם שאור, ולכן לדעתי גם לא צריך להתייחס למתכון לחם שאור כאילו הוא משהו קשוח וקבוע. יש בהחלט מקום לאלתר בהתאם למצב בשטח -- זה לא קרם ברולה.

עשיתי את הכיכר הראשונה לפי המתכון ללחם מלא שיש באתר האמריקאי שהמליצו עליו פה למעלה. מה שכן, שיניתי את זמני ההתפחה והתפחתי אותו לילה שלם, ואח"כ עוד יום שלם כמעט לפני שאפיתי אותו, פשוט כי הוא לא נראה לי כל כך תופח כמו שציפיתי...
הוא יצא קצת דחוס אבל טעים וחמצמץ במידה, יפה תואר עם קרום קראנצ'י, וסה"כ אפשר לסכם שאני מרוצה מלחם השאור הראשון שאפיתי בחיי.

אבל רציתי לשאול את כל מי שניסה את המתכון לעיל והיה מרוצה ממנו: האם גם פעלתם לפי זמני ההתפחה המומלצים שם? הרי ראיתי אינספור מתכונים עם זמני התפחה ארוכים, שלבים שונים של הכנת הלחם שכוללים שלב ראשוני של שאור+קמח ורק אחרי כמה שעות טובות כל שאר התוספות וכו', וכאן המתכון מאוד פשוט וכמעט מזכיר לחם רגיל, רק שמתפיחים כמה שעות יותר (סה"כ אולי חמש שעות של התפחה). אני חששתי שאם לא אתפיח יותר זמן הלחם יצא כמו יציקה. האם זמן ההתפחה תלוי בגיל השאור ובמידה שהוא ותיק, או שאפשר לזרום עם המתכון כמו שהוא ויצא בסדר? בקיצור- מה אתם עשיתם?

מעדכנת שהשאור שרד יפה. הוא כבר מבעבע וריחני. אני מאכילה אותו עכשיו כל 12 שעות ושוקלת להכין ממנו הערב כיכר לחם ראשונה לניסיון.
בכל האכלה אני מרגישה ממש טוב, שהנה אני משביחה את השאור שלי עוד טיפה :-) האמת שיש לי ממש פנטזיות להצליח לאפות לחמים מדהימים כמו אלה שמוכרים במאפיות הבוטיק. אבל בשביל להגיע לשם צריך להתחיל איפשהו. אשתדל לדווח מה עלה בגורל הכיכר הראשונה.

מנסיון, למי שנרתע מהשלכת מזון, לא חייבים לזרוק.
כבר בכמות הראשונה שמתכוונים לזרוק אפשר להשתמש באפייה. הלחם ייצא כבד, דחוס וחמוץ, אבל אני מכירה אישית כמה אנשים שממש מתים על זה.
בשני אזורי אקלים שונים (חורף בחיפה, קיץ בדרום קליפורניה) גידלתי כך שאור ללא בעיות. כבר באפייה השנייה יש הבדל תהומי, ועם הזמן השאור משביח, גם כשמשתמשים כל פעם ברוב הכמות ומשאירים רק מעט בשביל השאור של הפעם הבאה.

נראה לי שהבנתי. תודה.
בכל מקרה, חוזרת מחר הביתה ונראה מה נהיה מהשאור שהשארתי שם ביום שישי (במקרר כמובן...)

תראי, העניין הוא להכפיל את הכמות שיש בקערה/כוס כל פעם.
אם לא תזרקי חלק בכל פעם את תתכילי להכפיל כמויות מטורפות.
אם הכפלת כוס בעוד כוס אז בההאכלה הבאה את תצטרכי להכפיל שתי כמות של שתי כוסות בעוד שתי כוסות וכן הלאה...
זה ברור עד כאן?
לכן כדאי שתזרקי בכל פעם ותישארי רק עם כמות קטנה.
בהאכלה האחרונה לפני שאת מתכוונת להכין את הבצק את יכולה להאכיל בכמות שאת צריכה בשביל הבצק.
נניח שאת רוצה כמות של כוס שלמה בשביל הכנת הבצק שלך.
אז את יכולה עד אז שיהיה לך רק כמות קטנה, נניח של חצי/ רבע כוס, כל פעם לזרוק חלק ולהאכיל כד שנשאר לך רק כמות של חצי כוס לא יותר.
ואז כשהמחמצת חזקה - כלומר מבעבעת היטב אחרי כל האכלה - את יכולה להאכיל כמה שאת צריכה בשביל שיהיה לך את הכמות שאת צריכה בשביל הבצק.
אם זה לא מובן אנסה להסביר שוב (אל תדאגי, גם לי לקח זמן לקלוט את העניין אבל אחרי שקולטים זה בעצם מאד פשוט.)

אני מרגישה קצת קשת הבנה, אבל שואלת בכל זאת:
בכל פעם שאני מוסיפה כוס, אני גם צריכה להוריד כוס ולזרוק? או פשוט להכפיל את מה שיש בקערה בלי להוריד?

לא צריך להמשיך לעם כוס וכוס, מה שחשוב זה לפחות להכפיל את הכמות שיש בצנצנת אז מספיק שאת מוסיפה עוד נגיד כף מים וכוף קמח בכל פעם.


[u]( ואגב, בלי קשר לדף הזה חייבת לך תודה על ההמלצה למורה לפאולה....[/u]
היית אצל המורה שלי? )_

עדינה תודה. תגידי לי אם הבנתי נכון:
עכשיו, אחרי שזה יושב כבר שמונה שעות, אני לוקחת כף יפה, מערבבת עם כוס קמח וכוס מים חדשים, ומכניסה למקרר.
כשחוזרת ביום ראשון-שני, חוזרת על הפעולה הזו, וכך עד שיש בועות יפות.
בקיצור, הרבה כוסות קמח שהולכות לפח :-)

מה, הכף הקטנה הזו משתבחת עם הזמן ויוצרת נגלות חדשות וטובות יותר של מחמצת?

ואגב, בלי קשר לדף הזה חייבת לך תודה על ההמלצה למורה לפאולה....

כדאי לך לקחת כמות קטנה של המחמצת הזאת (את השאר את יכולה לזרוק), להוסיף לו עוד קמח ומים ולהכניס למקרר עד שתחזרו.
אח"כ תוציאי, תקחי שוב כמות קטנה (מדובר על נניח כף, זה מספיק) ותוסיפי לו שוב קמח ומים ותחזרי על הפעולה עוד כמה פעמים עד שיש בועיות טובות...

בעיקרון כשאת מתחילה מחמצת כדאי לחזור על הפעולה הזאת כל 12 שעות בערך.
אם את לא תוכלי להזין אותו בזמן עדיף שתכניסי למקרר, אחרת פשוט יחמיץ מאד ועם הזמן יעלה ריח מאד לא נעים...
אז עדיף אולי שתכניסי למקרר כבר הערב.

בהצלחה

שאלה: התחלתי היום להכין שאור. פשוט ערבבתי כוס מים עם כוס קמח מלא והשארתי בחוץ מכוסה בניילון נצמד (להזכירכם, די חם, וכבר עכשיו והתחלתי לראות בועיות קטנות והפרדות של הנוזלים).
מחר אנחנו נוסעים, וכנראה שנחזור רק ביום ראשון או שני. השאלה אם מספיק שמחר בבוקר אתן איזה ערבוב ואכניס למקרר עד שנחזור, או שכדאי שאוסיף לזה מים וקמח קצת, או בכלל כבר עכשיו להכניס למקרר...

מרוב שאני קוראת על השאור הזה אני כבר ממש מתבלבלת. אני ממש רוצה להתחיל לאפות עם זה במקום שמרים, אבל משום מה זה מצטייר לי כמו עסק מאוד מורכב (ואני דווקא אחת שנהנית מאפייה ועושה את זה לא רע בכלל...).

אשמח לתשובות פשוטות אך מפורטות :-)