_אם וכאשר יאבד לנו כוח הטכנולוגיה שאנו כל כך משועבדים לו
חומרי הגלם שיעמדו לפנינו יהיו כל כך מוגבלים שנעליים בגדים שמיכות ומזרונים עוד ועוד
יהיו צריכים להוות ממקומות שונים מעכשיו
זה ברור שכרגע הבחירה שלך נוחה מאוד
כי יש הכל ובשפע
אבל מה יקרה אם באמת נחזור לעידן האבן
כמה ממה שאת עושה כרגע תוכלי לעשות אז......מעט מאוד_
לירי היקרה,
אני שוב מציעה לך ממש בחום לקרוא את
סדרת ספרי אנסטסיה{{}}.
אפילו קצת כל פעם- זה יתן לך השראה להאמין שבאמת לא צריך דבר.
כל צורת החיים של אנסטסיה- בין אם היא דמות אמיתית או בדיה (ודרך אגב, הסופר של הסדרה ממשיך לטעון כל הזמן שהיא אמיתית) היא בהרמוניה מושלמת-
בלי להרוג אף אחד, בלי להזדקק ללבוש, ציוד, חפצים או כלים.
ככה לבד. היא- בת אדם, אשה.
אם וכאשר נגיע מצב הזה, נסתדר- אנחנו בני אדם אחרי הכל- העולם נברא עבורנו. (וזה דרך אגב משפט שלא הבנתי אותו כראוי ואף התנגדתי לו, עד שקראתי את אנסטסיה).
וכשאני או בן זוגי הורגים חיה אנחנו מקדשים את חייה בטקסים ובשירה
גם השוחט עושה כך. זה לא הופך את המעשה לטוב יותר. את לוקחת חיים.
יש עומק גם למוות- גם הוא מקודש
המוות אולי מקודש, אבל הרצח לא.
אנחנו אוכלים בשר מתוך בחירה ומודעות מלאה
אני מכבדת את בחירתך לאכול חיות מתות, כמובן. אבל ברוב הנבואות, העתיד שלנו הוא צמחונות (ואף טבעונות).
קנו לי מתנה ליום הולדתי הקודם את ספרו המאלף של הרב קוק, חזון הצמחונות והשלום. (אני ממליצה גם עליו בחום- זו יותר חוברת מאשר ספר.)
בחזון, הרב קוק, צמחוני מגיל שמונה, מתאר פרשנות מדהימה לפסוקים שונים, וכן הסבר מרתק למצוות מסוימות הקשורות באוכל.
כשקוראים אותו אז מבינים כמה מבחינה רוחנית לאכול חיה מתה זה לא יאה לנו, בני האדם.
כל האנשים המוארים שפגשתי, וגם אלו ששמעתי עליהם, לא אכלו חיות.
גם בקרב חבריי ומכריי, אותם אנשים שמפתחים את אותה "תודעה חובקת כל", זו הרואה פסול במילת תינוקות והאצלת הסמכויות ההוריות לזרים, ומאמינה ברצף, מיחזור ועוד ("כמיטב הז'אנר" כפי שלפעמים אנחנו מתבדחים ביננו), הצמחונות היא חלק בלתי נפרד מתודעה זו.
אני באמת מעריכה את חברתך לינקס, שחיה חיי עצמאות וחופש.
אבל בעיני, לאכול גופות ולרצוח חיות, שייך לתקופה עם מודעות נמוכה יותר. אני מאמינה בכל לבי שלצורות חיים כאלו לא יהיה מקום בעתיד.
אולי באמת השם סטון אייג' הולם.
זכותו של כל אחד לחיות את חייו כפי שהוא מאמין. כולנו שווים, כולנו מתנסים וכולנו לומדים.
אחד המשפטים היפים שקראתי באנסטסיה, לא זוכרת בדיוק איך היה מנוסח אבל הוא אמר בערך ככה:
זו לא קשה להיות מחובר כשנמצאים בלב הטבע, בתוך עריסתו של הבורא.
הסוד הוא להאיר ולתת השראה דווקא היכן שחשוך.
דווקא אנחנו, שגדלנו בדיכוי, שניתקו אותנו מהמהות שלנו, ואנחנו בכל זאת אנחנו מצליחים להתעורר,
זה הנס האמיתי!