למי שמעוניין להעמיק בשיטת גרסון לטיפול בסרטן, אני ממליצה על שני סרטים (באנגלית) שמסבירים על השיטה.
הסרטים כוללים הסבר על גורמי הסיכון לסרטן בחיים המודרניים, בשילוב ראיונות עם רופאים ומדענים.
חלק חשוב מאוד הוא חשיפה מפורטת של המאבק המכוער והמקומם שמנהלים נגד השיטה (וכל ריפוי טבעי אחר) הממסד הרפואי וחברות התרופות.
יש גם הרבה עדויות אישיות של אנשים עם סוגי סרטן שונים שנרפאו באמצעות השיטה.
לגבי מקס גרסון, ממציא השיטה, הוא יהודי כמובן, שהיגר מגרמניה לארה"ב עם עליית הנאצים, ומת לאחר שהורעל פעמיים ע"י מתנגדיו.
2 הסרטים הופקו ע"י אותו אדם, ולכן יש חפיפה לעיתים. אני צפיתי בשניהם בעניין רב.

הראשון- the beautiful truth
https://www.youtube.com/watch?v=aZoqqB5JhX8

השני- dying to have known
https://www.youtube.com/watch?v=a-JMt9ASvJ4

סרטון ובו עדות אישית של אישה, אחות במקצועה, שהחלימה מסרטן קשה באמצעות שיטת גרסון- שתיית מיצי פירות וחוקן קפה.
מצאתי את הסרטון באתר של ד"ר אבני.

https://www.youtube.com/watch?v=APcFISE2EyQ

מחלות לא פורצות סתם כך, גם לא סרטן. הן מתבשלות אצלנו בגוף הרבה הרבה זמן לפני שאנחנו רואים אותם ומסוגלים לאבחן. שיטת הבריאות הטבעית אומרת שאם אנחנו בריאים אנחנו לא חולים, ואם אנחנו חולים סימן שהגוף שלנו צריך את המנוחה הכפויה הזאת. כשאנחנו נותנים לגוף את מנוחת המחלה שלו בלי תרופות אז הוא מצליח לנקות את עצמו (מוריד את רמת הרעלים אבל עדין קיימים רעלים פשוט הוא מייצב את המצב שלו). צריך לשאול את עצמנו באיזה מצב אנחנו נמצאים מבחינת מחלות? האם כשאני חולה אני מעלה חום? האם אני חולה במחלה כרונית? האם יש החמרה במצב? מה שאני רוצה להגיד שמחלה לא פורצת סתם, ולא כי יש סיכון משפחתי. לכולנו יש סיכון, לכל אחד סיכון למשהו אחר - לכל אחד יש איברים אחרים שמוחלשים והם אלו שמקבלים את המחלות. יש מי שחולה מסוכרת, ויש מי שחולה במחלת לב, ויש מי שחולה בסרטן.
הדברים שכתבו כאן לפני באמת טוב למניעה או למעשה להקטנת כמות הרעלים בגוף ואם יש פחות רעלים הגוף יכול לחיות טוב יותר שנים.

[u]לגבי הקופה[/u]
אני הבנתי בעבר שיש שוני גדול בשירותים של הקופות באזורים שונים בארץ.
כך שבאזור אחד קופה אחת מובילה, ובאזור אחר - קופה אחרת.
לא יודעת איך זה היום...

[u]הכי חשוב זה החיבור הספציפי לרופא המטפל, הן לרופא המשפחה והן לרופא המקצועי הרלוונטי[/u]
לחלוטין ולגמרי |Y|
רופא משפחה טוב שווה זהב.

אני חושבת שלכללית יש את הפרישה הגדולה ביותר של בתי חולים ומרפאות שהן שלה, אבל מעבר לזה, בהקשר הזה, הכי חשוב זה החיבור הספציפי לרופא המטפל, הן לרופא המשפחה והן לרופא המקצועי הרלוונטי (שאני מקווה שלא יהיה בו צורך...)

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

פלונית
אני בקופ"ח כללית ומאד לא מרוצה. בודקת אופציות אחרות כרגע
הרופאים אפאטיים וההרגשה היא כמו בסרט נע.

גם ביטוח רפואי לא כדאי לרכוש כך סתם. בייחוד אחרי שכולנו נוכחנו שאנחנו רק מפרנסים את חברות הביטוח שעושות הכל כדי לא לשלם לנו ביום פקודה.

מברכת על קיום הדף הזה.
גם במשפחה המורחבת שלי היו המון מקרים של סרטן משני הצדדים.
כבר לפני 20 שנה התחלתי לצרוך מזון אורגני בלבד ועברתי לצמחונות.במקביל למדתי יוגה והעמקתי בדרך הרוחנית.
לפני כשלוש שנים אבחנו אצלי סרטן. מיידית הורדתי מזון מהחי. כיום המזון שלי טבעוני לגמרי.
אני מצטרפת להמלצה למי שחוששת, לרכוש ביטוח רפואי מקיף, זה מאוד יכול להקל
לגבי הקופה, אני בכללית ועד כה בהחלט מרוצה.
בריאות לכולם!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

התרשמתי שיש הרבה אמת בדבריו

לגבי תוספי תזונה- למיטב הבנתי אדם בריא שאורח חייו בריא לא צריך לקחת תוספים (למעט B12ׂ) ולהיפך - התוספים הוכחו כמזיקים לבריאות ומסרטנים (לפחות חלקם)

עד כמה שזכור לי אבני מדבר על תוספים לאנשים חולים. למשל תוספים מסויים לחולי פרקינסון וכו'..

מישהו שמע על דר אריה אבני?
אני קוראת באתר המרתק שלו. מה דעתכם עליו?
קצת צרם לי ההמלצה שלו על כלכך הרבה תוספי תזונה

הרימונים התחילו להבשיל וכדאי לנצל כל יום בעונתם הקצרה לסחיטת מיץ רימון בריא כל כך ונוגד חימצון בעל פעילות אנטי סרטנית מוכחת. יש המון גינות פרטיות עם עצי רימון ללא שימוש וללא ריסוס..
אפשר גם לסחוט ולהקפיא בתבניות ארטיק

אני חושבת שממש אי אפשר להסיק את זה ממה שהיא אמרה. אפשר להסיק את זה רק אם מאמינים שמבחן השריר אומר משהו. אין לזה שום הוכחה מדעית, אני לא מאמינה בזה (ומטריד אותי טשטוש הגבולות בין מדע לפסבדו-מדע).

אגב, לא הצלחתי בסוף לסיים לשמוע את ההרצאה. יחס אות-לרעש נמוך מידי.

הקשבתי עכשיו להרצאה ומצאתי משהו מעניין נוסף, בשולי הדברים.
בסביבות דקה 35, היא מדברת על אינטואיציה, ועל כך שהמוח שלנו יודע על הדרך לריפוי בתת מודע.
היא מספרת על מחקר שנערך ומראה שלנבדקים היו תגובות פיזיות אופייניות כאשר היו צריכים לנחש תשובה לשאלה שלא ידעו.
וזה מתקשר אצלי למבחן השריר שעושים בטיפול אייפק, ולטענה שהגוף יודע את התשובה.
בעצם אפשר להסיק ממה שהיא אומרת שמבחן שריר יכול לסייע לאדם חולה בכל מחלה לדעת גם במודע (ולא רק בתת מודע) מה הדרך להחלמה.

מעניין אותי לדעת - על אנשים מאילו ארצות מדברת ההרצאה? זה רלוונטי לשאלת הבשר. וגם - איזה בשר? היה פה קישור על זה שדווקא אכילת דגים מקטינה את הסיכוי לסרטן. ומה עם מוצרי חלב? בקיצור, הולכת לשמוע את ההרצאה, אבל אני ל אמוצלחת בהרצאות באנגלית ללא כתוביות (שיכולות להיות באנגלית - העיקר שיהיה אפשר לחפש תרגום בנוחות ולא בניחוש)

<תזכורת לעצמי: לרשום על אושר, על שמחה, ועל ההבדל ביניהם>

(-:

_המממ, אם אני לא טועה היא אומרת משהו אחר: אצל כולם נמצאו כל התשעה. התשעה האלה היו המכנה המשותף היחיד ביניהם.
אבל כל אחד מהאנשים, עשה עוד דברים נוספים, לא אך ורק את התשעה האלה.
מה שהיא התמקדה בו היה, רק מה שהיה מכנה משותף ובסיס הכרחי ל-כ-ו-ל-ם._
הלכתי לבדוק. צודקת ותודה על התיקון. מתקנת גם במקור שיהיה כמו שצריך :-)

תודה על הסיכום!
מצאתי את הספר שלה מוצלח ורב ערך ביותר.

[u]תשעת הקווים המחברים בין אנשים שהחלימו מסרטן בכוחות עצמם בלי רפואה מערבית (גם אם לא אצל כולם נמצאו כל התשעה)[/u]
המממ, אם אני לא טועה היא אומרת משהו אחר: אצל כולם נמצאו כל התשעה. התשעה האלה היו המכנה המשותף היחיד ביניהם.
אבל כל אחד מהאנשים, עשה עוד דברים נוספים, לא אך ורק את התשעה האלה.
מה שהיא התמקדה בו היה, רק מה שהיה מכנה משותף ובסיס הכרחי ל-כ-ו-ל-ם.

[u]ממש לעבוד בלהיות שמח ומאושר כל יום, כמו שעובדים על שריר. מה שכן, היתה שם הבנה רחבה שלא אמורים להיות מאושרים ושמחים על היום.[/u]
כן, אני חושבת שמה שהיא מנסה לומר הוא, שינוי ושיפור ב"רמת האושר הבסיסית", שכתבתי עליה בדף הבית שלי ממש לאחרונה. הרעיון הוא לשפר את הגישה לחיים בכך שמעלים את "רמת האושר הבסיסית" שלנו, הרמה שהיא ברירת המחדל שלנו. לשנות את ה-base line. כלפי מעלה כמובן.

{@

האזנתי להרצאה של קלי טרנר והחלטתי לסכם כאן את לב העניין -
תשעת הקווים המחברים בין אנשים שהחלימו מסרטן בכוחות עצמם בלי רפואה מערבית.
זה מתאים לדף הזה כי בעיקרון אלו פשוט דרכים טובות לחיות את החיים, בלי קשר לסרטן. וסביר שמי שחי כך ומניח במודעות שלו את העקרונות האלה לא יתגלגל לתוך הסרטן.

[b]שלושת המאפיינים הבסיסיים[/b]
1) מציאת סיבות לחיות ורצון לעשות ולחוות דברים בעלי ערך. פוקוס על מה שממש עוד רוצים לעשות. יצירת קשר מחודש עם הסיבות לחיות.
2) לקיחת שליטה על ההחלמה בניגוד להוויה פאסיבית ומטופלת על ידי אחרים, גם אם מדובר בצעדים ממש ממש קטנים של אחריות ושליטה.
3) חוויה של גדילה בתמיכה החברתית - בין אם זה משהו שקורה עצמאית ובאופן טבעי ובין אם עלה צורך לייצר את זה וקצת לעבוד בשביל זה. תמיכה חברתית (או משפחתית) היא יקרת ערך להחלמה ולמניעת מחלות בכלל.

[b]שלושת המאפיינים הפיזיים[/b]
1) שינוי התזונה - אנשים עושים דברים שונים אבל מה שמשותף לרוב זה הפחתה ניכרת של: בשר, סוכר, מוצרי חלב וחיטה (כנראה שבעיקר בגלל הגלוטן), והגדלה ניכרת של כמות הפירות והירקות בתזונה.
<מציינת כאן שצעדים כאלה קשורים מאוד לסעיף של לקיחת שליטה ואחריות על ההחלמה>
הטענה שלה היא שכל אלו שמופחתים הם מעוררי דלקת, ולכן הם לא בהכרח מעוררים סרטן, אבל כן מאפשרים לו כנראה לשגשג.
<מן הסתם אפשר לדון בעניין הבשר, ולכל הפחות לשייך את התגובות הלא טובות אליו לאיכות הבשר שרוב האנשים מצליחים להשיג באופן קבוע. היא מתייחסת לזה בהרצאה>
2) לוקחים תוספי תזונה וצמחי מרפא רלבנטיים - לוקחים דברים שונים מאוד, אבל יש להם שלושה מאפיינים: כאלה הגורמים לדיטוקס ופליטה והתמודדות עם דברים שלא אמורים להיות בגוף, כאלה שעוזרים לעכל טוב יותר את כל הדברים הטובים בתזונה, כאלה שעוזרים לחזק את המערכת החיסונית.
הסיבה - הירקות והפירות שרובנו משיגים נוטים להיות מופחתי תועלת באופן משמעותי ביחס למה שהם היו בעבר. הרבה פחות ויטמינרלים והרבה יותר חומרים שאנחנו לא רוצים בגוף.
היא ממליצה בחום על מים חמימים עם לימון כל בוקר ומסבירה למה.
3) אינטואיציה כמרכיב פיזיולוגי - החלק המוחי שמוקדש לאינטואיציה הוא עתיק מאוד והוא לא חושב בצורה רציונלית אלא פועל באופן אוטומטי להצלת חיים. הוא כמו מוח נוסף בתוך המוח והוא חלק פיזי לגמרי שמופעל בעיקר כאשר החיים שלנו מאויימים.
סרטן הוא איום על החיים והוא מפעיל בהרבה מקרים את האינטואיציה, שלמשל יכולה לבוא לידי ביטוי בשמיעת קולות בראש שמנחים אותנו לעשות דברים מסוימים לא שגרתיים שלא ברור לנו מאיפה הם מגיעים אבל כדאי להקשיב להם בלי להיבהל מהם.
זה חלק שמבין מהי הדרך לביטחון הרבה לפני שחלקים אחרים במוח בכלל מבינים שיש בעיה...

[b]מאפיינים רגשיים ומנטאליים[/b]
1) שחרור של רגשות מודחקים כמו כעס, מתח, חרדה, חרטה, עצב וכו'... - מחלה היא ביטוי לסוג של תקיעה (זו התיאוריה) והתקיעה יכולה להיות גם רגשית. למשל, ניהול כעסים יעיל מחזק את המערכת החיסונית (לפי מחקרים שהיא מציגה).
2) הגברת הרגשות החיוביים באופן של תרגול יומיומי, אפילו אם רק לחמש דקות. ממש לעבוד בלהיות שמח ומאושר כל יום, כמו שעובדים על שריר. מה שכן, היתה שם הבנה רחבה שלא אמורים להיות מאושרים ושמחים על היום.
3) העמקה בתוך הרוחניות - בדרכים שונות, להתחבר לנושא של רוחניות. תחושה שעוברת ממש בגוף, פיזית לגמרי כמו נשימה אטית, כאשר מתרגלים התחברות לחלק הרוחני. מוח ריק בלי מחשבות, נשימה איטית מאוד וקצב לב אטי, עד שמרגישים אושר שכאילו נוזל דרך הגוף וממלא אותו. זו רגיעה עמוקה מאוד.
גם זה - על בסיס יומיומי, אפילו אם לזמן קצר. זה יכול להיות מדיטציה, ציור, תפילה ועוד.

[b]בריאות לכולנו[/b]

לד"ר קלי טרנר יש גם ספר שנקרא "המסע להחלמה"

יונת כתבה ב{{}}[po]הרצאות מומלצות[/po]:

_מדי פעם שומעים על מקרים של אנשים שנרפאו מסרטן בלי הטיפולים המקובלים. אבל עד היום, לא היה מעקב מדעי מסודר אחרי האנשים האלה, ולא בדקו מה באמת הביא לריפוי שלהם.
דר קלי טרנר החליטה לתקן את המצב הזה. היא חיפשה אנשים שנרפאו מסרטן והתחילה לתעד את הסיפורים שלהם. היא מספרת על דפוסי הריפוי שמצאה:
Radical Remission
רק אודיו, 56 דקות._

קישור לסדנה מחר ברישפון
https://www.facebook.com/events/1663155360579346/
j.mp/RegIsaacJuly2015

כשסרטן השד תקף, שירה נהלוני-גליקסברג השיבה ביוגה
http://room404.net/?p=65401

המסע - סוג של דמיון מודרך. ממליצה למניעה ולטיפול. פשוט לקנות את הספר ולבצע לפי ההוראות, אפשר לבד או עם חבר/ה
עוזר להתחבר לנשמה/אלוקים/המקור. המקום השקט בתוכי. מאד חשוב לדעתי.

כל מה שעוזר להתחבר לטוב שבי - יש שפע שיטות. אני אוהבת את שיטת ימימה. זו עבודה יום יומית

אמבטיה חמה להרגעת הגוף עוזרת להרגעה, נגד כאבים, ול"ריסטרט". לוודא שזה לא מזיק למי שחולה, אין לי מושג. אם לא - מומלץ בחום.

לישון טוב. מי שעוזר בזה הוא ד"ר ברוך אליצור http://www.baruch-elitzur.com/[po]page 4cd[/po].html -
ראו את ההרפיות בצד ימין למעלה. ממליצה על ההרפיות שאורכות 20 דקות - העץ ומעטפת המגן
עוזרות גם להפחית כאב וגם להפחית חרדה.
בכלל, כל האתר שלו הוא אוצר בלום לדעתי.

הרבה רוגע בריאות ושמחה!!

אני ממליצה על תזונה בפרט ואורח חיים בפרט- פליאו. תוכלי לקרוא את הספר "הסוד הקדמוני", ויש גם הרבה מידע ברשת.

[u]לחשוב על עצמך בגוף שלישי. זה אמור להשיג השפעה דומה[/u]
רעיון טוב להוסיף את זה למאגר. אצלי זה לא עובד P-: (אני יודעת שבשמת היא "אני"...)

במקום לחשוב ״מה הגוף שלי צריך?״ אפשר לנסח גם ״מה יונת צריכה?״ -- לחשוב על עצמך בגוף שלישי. זה אמור להשיג השפעה דומה.

[po]במבט צלול[/po] יקרה

גם אני, בשנות הארבעים, במערכת יחסים פנימית עם המילה סרטן, אצלי זה סוג של סרט..
בכל מקרה רציתי להגיד לך שאני קוראת כאן
וגם להזמין אותך אלי ל [po]מחברת ריקה לתקוה[/po]
למרות שלא יודעת מה בדיוק ולמה

מה עוד? (לא רק) בריאות טובה

[u]שאני הכי חשובה לעצמי בחיים שלי[/u]
הכי בסיסי. ונדמה לי שזה בבסיס של רוב האנשים, מילדות. זה פשוט מיטשטש עם השנים.
חלק מהתהליך שעברתי עם עצמי, כולל [u]חמלה עצמית[/u], היה להזכר בזה. הרעיון ממש לא זר, הוא פשוט היה תקוע עמוק בפנים ובסוף יצא לאויר העולם.
(סדר עדיפויות)

_מה עושים עם מצב בו אני יודעת להגיד שאני מעריכה בי מאד הרבה צדדים
ויחד עם זאת יש בי חוסר הצלחה בתחום הקריירה.
איך נכנס כאן המשפט הטהור
"אני אוהבת את עצמי בדיוק כמו שאני"_
את אוהבת את עצמך רק בתנאי שאת מצליחה?
את אוהבת את עצמך רק בתנאי ש?

אז את לא ממש אוהבת את עצמך... אהבה עצמית פירושה, שאני הכי חשובה לעצמי בחיים שלי, לא משנה איך אני נראית ולא משנה מה ההישגים שלי ולא משנה מה עבר עלי. זו אהבה שאינה תלויה בדבר.
אהבה עצמית בריאה פירושה שאת אוהבת את עצמך כי את קיימת. זהו.

[u]הגוף שלך הוא זה שצריך מוזיקה?[/u]
לא זה מה שחשוב, בהפרדה הזאת.
ההפרדה לא נועדה לחלק אותי לשני חלקים מלאכותיים, אלא לבטל את המלה "אני".
זה מין מעקף כזה לאנשים שזה לא בא להם בקלות, ושלא באמת מבינים את המשמעות העמוקה והפרטנית של המלים "אהבה עצמית".

למה הדבר דומה?
הדבר דומה לטריק של חמלה עצמית. המומחים אומרים: תדמייני שאת החברה הכי טובה שלך, וקרה לה בדיוק מה שקרה לך. איך תדברי אליה? איך תתייחסי אליה? זהו. עכשיו תעשי copy paste ותתייחסי ככה לעצמך.
כי אם אני יודעת להתנהג בחמלה כלפי החברה שלי, סימן שאני יודעת איך מבטאים חמלה כלפי מישהו.
אז בחמלה עצמית, הרעיון הוא פשוט לעשות אותו דבר - ולהפנות את זה כלפינו.

האמת, כבר גיליתי. לא שאני בינונית ומטה, כנראה אני רק בינוניתף וומוצע של 95 ירדתי ל-80-85 סטנדרטי. באסה, אבל לא קריטי. אני לא חושבת שזה ישתנה אם ארד נמוך יותר בציונים, אני רק אתחיל ללמוד יותר.

מתמטיקה זו מיומנות. כמו קואורדינציה טובה, או זיכרון צילומי. זו תכונה של הגוף, ולהגדיר את עצמי על ידי מתמטיקה זה כמו להגדיר את עצמי על ידי צבע השיער שלי לדעתי. אם אני בכל זאת אחלק את עצמי לרגע לגוף ולנפש, אז מתמטיקה היא בגופי-מוחי, היא לא בנפשי. זה נחמד להתגאות בכישרון שלא עשיתי דבר בשבילו, אבל להתעצב אם הוא לא רלוונטי לתחומים מסוימים? זה נראה לי לא נכון.
<אולי אני מושפעת מספרי מד"ב, בהם יכולות מתמטיות יכולות להיות מועצמות על ידי אמצעים כימיים.>

(אני מתכוונת למתימטיקה ומדעי המחשב)

ונניח שפתאום תגלי שיחסית לשאר הסטודנטים, את ממש לא בין הטובים. אלא בינונית ומטה. איך תרגישי? אני באמת סקרנית.

וכן, לדעת אנגלית טוב זה לא בנפשי, זה סתם חסם טכני. לו היה לי את כל החומר שאני רוצה בעברית או לפחות ברוסית לא הייתי לומדת אנגלית כנראה, מעבר לה שנחוץ בשביל לתכנת.

לא יודעת, לא ניסיתי...

התחום שבחרתי ללמוד הוא מתמטיקה ומדעי המחשב. בחרתי ללמוד אותו כי אני אוהבת מתמטיקה, ואני חושבת שזה שאני טובה במתמטיקה השפיע והגדיל את אהבתי למתמטיקה. מדעי המחשב קרובים למתמטיקה ומעניינים מספיק כדי להתפרנס מכך היטב.

הגדרת העצמי שלי לא כוללת לימודים, ושנכשלתי במבחן הראשון שלי באוניברסיטה, זה הפתיע אותי והעציב אותי, אולם לא השפיע על אהבתי העצמית.

הגדרת העצמי שלי כוללת..
בעצם, אני לא יודעת מה היא כוללת. אני לא כל כך מגדירה את העצמי שלי בדרך כלל.

[po]אישה במסע[/po], מעניין אותי אם עדיין תרגישי את אותה אהבה אל עצמך אם יתברר לך שאת בעצם לא כל כך טובה בתחום שבחרת ללמוד או לעסוק בו ושחשוב לך מאוד. במה שהכי קרוב לליבך. כי אני די בטוחה שלדעת אנגלית יותר טוב זה לא "בנפשך", אלא משהו שהיית רוצה להשתפר בו אבל איננו חלק מהגדרת העצמי שלך. גם לי יש המון דברים כאלה שאינם מגדירים אותי ושהייתי רוצה להשתפר בהם, הם לא משפיעים על תפיסת הערך העצמי שלי.
ולעומתם יש רשימה מצומצמת של דברים שהם חלק ממני, ושלגביהם הכל יותר רגשי והרבה יותר אכפת לי. וכישלון או בינוניות בהם יכולים מאוד להשפיע עלי.
זה בהחלט מתחבר ל [po]ביד רכה[/po].

לביאה, יש לך ילדים? יש להם חסרונות? את אוהבת אותם כמו שהם?

אני אוהבת את עצמי כמו שאני, למרות שאני רוצה לדעת אנגלית טוב יותר. אוצר המילים באנגלית, שלא מספיק כדי לקרוא ללא מילון ספר באנליזה נומרית לא פוגם בכלל באהבתי העצמית.

שכן אהבתי העצמית אינה תלויה בדבר. אני אוהבת את עצמי כמו שאני. אוצר המילים שלי באנגלית זה לא "אני", כמו גם ההצלחה הלא מספקת שלך בתחום הקריירה, שהיא אינה את.

בשמת

הגוף שלך הוא זה שצריך מוזיקה?
הרעיון נשמע לי מעקף נחמד, אולם חלק מהמשפטים שלך נשמעים לי לא נכונים בגוף ראשון. שקו ומוזיקה נחוצים לנשמה שלי, לא לגוף שלי. אולי למוח שלי, אבל לא לזה אני מתכוונת כשאני אומרת "הגוף שלי". לפעמים הגוף שלי שבע וצריך שאני אפסיק לאכול, ואילו אני <מתקשה עם ההפרדה שלי לחלקים, אפילו החלוקה לגוף ונפש מלאכותית בשבילי> צריכה (רוצה) את ההנאה שבלהרגיש את הטעם הטוב של הסלט האלוהי שהכנתי. או שאני מרגישה עייפות (אני מרגישה אותה בעיניים שלי שמתחילות להיעצם, אפשר לנסח זאת בתור "הגוף שלי צריך מנוחה") אבל אני רוצה להמשיך את הפעילות הנוכחית. ולפעמים הפעילות הזו אפילו חשובה (נניח, ללמוד אינפי במקום לכתוב בבאופן)

אגב, לו הייתי יודעת אנגלית טוב יותר (טוב מספיק כדי לדעת מה זה affirmations בלי מילון למשל) אולי הייתי מנסה לשמוע את הסרטונים הללו. ואולי הייתי מרגישה מטופשת, כמו מישהי שאמרו לה להגיד עשרים פעמים כל יום - השמיים כחולים, השמיים כחולים, השמיים כחולים מאוד מאוד.

בעצם, אולי זו השיטה שלי לבחור משפטים? משפט שאני מתחברת אליו, כלומר משפט שלא מובן מעליו בנכונותו, ויש לי מה לחזק שם. למה אני מרגישה מטופש להגיד שאני אוהבת את עצמי מאוד מאוד, אבל לא מרגישה מטופש להגיד שאני מקבלת כל יום חדש בשמחה? |רעיון|

[po]ביד רכה[/po]

מה עושים עם מצב בו אני יודעת להגיד שאני מעריכה בי מאד הרבה צדדים
ויחד עם זאת יש בי חוסר הצלחה בתחום הקריירה.
איך נכנס כאן המשפט הטהור

[u]"אני אוהבת את עצמי בדיוק כמו שאני"[/u]


_

תשובה יפה. היא גורמת לי להרהר...

[u]דוגמאות לאהבה עצמית או לאי אהבה עצמית[/u]
המממ, זה גדול עלי.
במקום זה אני אתן כמה אמות מידה, בסדר? (טוב, בעצם זו שאלה רטורית P-: )

אמת מידה אחת: האם את שמה את עצמך במקום הראשון? (או האחרון אחרי הצרכים של הילדים, בן הזוג, ההורים, האחים וכו' וכו'?)

אני לא הבנתי מה זה אומר ואיך מתרגמים את זה לשפה שאני יכולה להבין, אבל כשניסחו את זה עבורי בניסוח אחר, פתאום הבנתי. הניסוח החלופי:

שאלי את עצמך, מה עלי לעשות עכשיו כדי לגלות חמלה כלפי הגוף שלי?
או בניסוח אחר: מה הגוף שלי צריך עכשיו?
אני באופן אישי מצאתי שמאוד יעיל לי להפריד "ביני" לבין "הגוף שלי". כשאני מתבקשת לזהות למה הגוף שלי זקוק כרגע, כשאני לא מזוהה איתו (והוא לא מזוהה איתי) ואני מתבוננת בו באופן "נקי" ואובייקטיבי מבחוץ, אני רואה בקלות: הגוף שלי זקוק לאוכל, הגוף שלי זועק למנוחה, הגוף שלי זקוק לשקט, הגוף שלי זקוק למוסיקה... וכן הלאה.
כשאני שואלת את השאלה הנכונה, התשובה עולה מאליה בקלות ובפשטות.

אמת מידה שלישית: חפשי ביוטיוב [url=https://www.youtube.com/watch?v=AWM3Hqo4j1o]לואיז היי[/url] ותמצאי כל מיני הקלטות שלה עם המלה affirmations בפנים. תאזיני להן.
אם את מסוגלת לחזור אחריה בקלות ובפשטות: "אני אוהבת את עצמי", "אני מקבלת את עצמי", "אני אוהבת את הגוף שלי", "אני גאה בהישגים שלי", "אני מכבדת את עצמי", "אני מטפלת בעצמי יפה כל יום", "אני מקדמת כל יום חדש בשמחה", "אני אוהבת את החיים שלי", "אני נהנית לחיות", ועוד כאלה,
ואם את יכולה ללמוד בקלות להסתכל לעצמך בעיניים בתוך ראי ולהגיד "אני אוהבת אותך מאוד מאוד!" או "אני אוהבת את עצמי בדיוק כמו שאני" - מצבך טוב.

בכל מקרה, אם יש לך חשד כלשהו שאין לך מספיק אהבה עצמית, זה משהו שאפשר ללמוד ולטפח. יש הרבה דרכים, ממליצה בחום להיעזר במדריכ/ה.

בשמת כתבת דברים שגרמו לי לדמוע. הם כה חשובים.
אשמח אם תתני דוגמאות לאהבה עצמית או לאי אהבה עצמית.
לא כדי שתחשפי את עצמך אלא כדי לקדם את הרעיונות האלו בתוכי.

יוצא לי לאחרונה לקרוא המון המון חומר על סרטן, במיוחד סרטן השד (מעניין למה P-: ). אני חושבת שבסופו של דבר השורה התחתונה היא אולי:
תזונה עוזרת (כולל "תוספים" כמו תבלין הכורכום בצורתו הטבעית, תה ירוק, שום-בצל וכדומה), הנקה חשובה מאוד, אבל במקום הראשון:
פעילות גופנית
מדיטציה

שניהם יחד.
ולצדם - שינוי דפוסי אישיות. לבטל דפוסים של ריצוי, לנקות משקעים שליליים ישנים, ולאהוב את עצמנו.

בשמת, אני לגמרי מזדהה עם הגישה שהצעת ("כבר בחודש הראשון"). תודה.

לא קשור ישירות לנושא הדף, אבל המידע שיש ילדות שמקבלות ווסת בגילאי 7-8 שכנעה אותי שיש משהו מעוות בעליל בחברה שלנו. אנ בסך הכל בת 21, הילדות האלו די קרובות אלי בגיל, אבל אני קיבלתי ווסת בגיל 14, ווסת בגיל 7 נשמע לי חולני. חולני בפני עצמו, גם אם זה לא גורם לסרטן.

[u]יש לי סיכוי לא נמוך לחלות מתישהו בהמשך חיי[/u]
מה שאני מנסה להגיד - ורגע, זהירות |!| אני הולכת לכתוב משהו מפחיד נורא, אז לא לקרוא אם אין לך אומץ:
יש לי חברה שרצתה כמה שיותר ילדים, ותמיד היתה בכוונה להרות (אכן יש כמה ברוך השם (-: ). אחד המשפטים הקבועים שלה היה "אני תמיד בחודש ראשון [להריון] עד שלא הוכח אחרת". היא תמיד התנהגה אל עצמה כאילו היא כבר בהריון.
זה אומר למשל - לא, אני לא שותה אלכוהול [כי אני בחודש הראשון וזה ישפיע על העובר שלי]. או, כן, אני משפרת את התזונה שלי [כי אני בחודש הראשון וזה ישפיע על העובר שלי].

אז מה אני אומרת?
אני אומרת, שבלי פחד, אבל מתוך המקום שמישיר מבט אל [b]בחירת ההתנהגות שלנו[/b], מי שבסיכון לסרטן יכולה להתייחס אל עצמה כמו מי ש"כבר בחודש הראשון".
הרי אמרתי: לוקח בממוצע 7 שנים מרגע שמתחיל להתהוות גידול סרטני בגוף עד הרגע שהמכשירים הקונבנציונאליים מסוגלים לאתר אותו.
בכל 7 השנים האלה - אין לנו מושג שיש לנו סרטן בגוף.
ומה שאנחנו עושות (או לא עושות) גורם לו לגדול ולגדול ולגדול.

אז אם עכשיו אני חיה מנקודת הנחה שגידול כזה כבר התחיל להתהוות והוא בקושי בגודל של נקודה כרגע - מה אני עושה [b]עכשיו[/b] ברגע הזה כדי לעצור את ההתפתחות שלו?

האם יכול להיות שלמרות כל מאמצי הוא ימשיך לגדול ובעוד שבע שנים הוא יתגלה? כן. יכול להיות. אבל גם יכול להיות שלא. גם יכול להיות שמה שאעשה יהיה כל כך לעניין שהוא יגדל אבל מ א ו ד ל א ט או שלא ייעלם אבל יישאר לנצח בגודל של נקודה שלא מגיעה להתגלות בשום מכשיר. כל מיני דברים יכולים להיות.

בכל שלב שלא התגלה אצלנו סרטן, לא בטוח שאנחנו ב"מניעה". ייתכן שאנחנו ב"עצירה" שלו.

אני יודעת בדיעבד שעשיתי המון דברים כדי לשפר את בריאותי בשנים האחרונות, בלי לדעת שכל אחד ואחד מהדברים האלה תרם להאטה אצלי. למשל, סילקתי את הגלוטן מהתפריט ואחריו את מוצרי החלב, והתחלתי לעשות יוגה.

[u]מחקרים עדכניים מראים שלידה ראשונה לפני גיל שלושים מורידה את הסיכון לסרטן בכ 25%. לידה מוקדמת יותר לא משנה בהרבה[/u]
נראה לי שצריך לבדוק את זה עוד, כי המקורות העדכניים שלי מראים שזה
[u]הגורם המשמעותי ביותר הוא היסטוריה משפחתית שמעלה (או מורידה) את הסיכון באופן דראמטי[/u]
לא נכון.
מזה אני מבינה שהנתונים לא מוסכמים...

לגיל הוסת הראשונה והאחרונה בהחלט אין השפעה מכרעת. מצד שני, לא נעשו מספיק מחקרים על הדור שכבר מקבל את הוסת בגילאי בית הספר היסודי, ועוד בגלל חשיפה לחומרים מחקי-אסטרוגנים.

תודה על הדיון המעניין והמידע החשוב. אני עוקבת בעניין.
אין לי ספק שגם אם אנקוט את כל הצעדים הדרושים, יש לי סיכוי לא נמוך לחלות מתישהו בהמשך חיי. לפי תפיסתי אני ריאלית. לכן בהחלט חשוב לי גם להיבדק באופן סדיר (בכלל להבין איזה בדיקות עלי לעשות), וגם 'לסגור את הפינה' של ביטוחים למיניהם וכל מה שאזדקק לו אם אחלה. הדף הזה לא עוסק [b]רק[/b] בהיבט של מניעה.

חלק מהעבודה הנפשית שאני צריכה לעשות, עד כמה שזה עשוי להישמע מוזר, היא לפחד פחות מהסרטן, לייצר אצלי הבחנה בין המלים סרטן ומוות...

מכל מקום - בכל זאת שווה מאד לעבוד על הבריאות הגופנית והנפשית, בעדינות ולא בנוקשות, בלי לאבד את שמחת החיים ואת חוש המידה. אם אצליח למנוע את הסרטן אז מצוין, ואם לא - ככל שהוא יתפתח בגוף והנפש בריאים יותר, כך הסיכויים להחלים ממנו יהיו גבוהים יותר. בזה אין לי ספק.

אוי, סליחה, כמה טעויות.

בכל מקרה, כאן יש סיכום סביר של המחקר הנוכחי, אם כי ללא נתונים: http://www.cancer.org/cancer/breastcancer/detailedguide/breast-cancer-risk-factors

[u]כן כן, מסתבר שמי שיולדת לפני גיל עשרים (20) כמעט מבטלת לחלוטין את הסיכון שלה ללקות בסרטן השד. זה קשור לתהליכי ההבשלה של השד בצורה כזאת, שההריון המלא בגיל הזה חוסם פחות או יותר לחלוטין את הסכנה של סרטן השד.[/u]

סליחה, אבל זו אמונה טפלה שהופרכה מזמן. מקרים עדכניים מראים שלידה ראשונה לפני גיל שלושים מורידה את הסיכון לסרטן בכ 25%. לידה מוקדמת יותר לא משנה בהרבה. בכלל, ההשפעות הסביבתיות קיימות, אבל הגורם המשמעותי ביותר הוא היסטוריה משפחתית שמעלה (או מורידה) את הסיכון באופן דראמטי. לדוגמא, ראו את הסקירה הזו: http://annals.org/article.aspx?articleid=1134661

לגיל הוסת הראשונה (והאחרונה) יש בהחלט השפעה, אבל גם היא קטנה למדי (ראו כאן: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1470204512704254).
באופן אירוני משהו, שומן נמצא כמגן מפני סרטן שד, כך שנשים רזות נוטות לחלות יותר. אם כי גם כאן ההשפעה הסביבית קטנה לעומת ההיסטוריה המשפחתית.

לצערנו אחד הגורמים המשמעותיים גם בהקדמת גיל הוסת אצל הבנות (12 זה עוד טוב, יש כאלה שמקבלות בגיל 7-8 S-: ) הוא הזיהום הסביבתי שאנחנו מוקפים בו: באוויר, במים, באדמה, באוכל, בכלי האוכל (קרמיקה מחימר מזוהם, מתכות מסוכנות כגון אלומיניום, טפלון...), בחומרי ניקוי, בשדות אלקטרומגנטיים (אני גרה בבית רכבת, אתם קולטים בכמה רשתות אלחוטיות אני מוקפת מכל עברי? 0-: לא רק הדירות שמעלי ומתחתי, מימיני ומשמאלי, אלא גם כל אלה שמסביב להן, כל הבניין שדה אלקטרומגנטי אחד גדול).

לא.

[u]אני הגעתי למשקל זה בגיל 14-15 אבל הוסת הופיעה בגיל 12[/u]
האם אמרתי שמשקל 42 הוא הגורם היחיד?

[u]משקל ושומן גוף: כנראה יש משמעות למשקל 42 ק"ג. ככל שהילדה תגיע למשקל הזה בגיל יותר מאוחר, כך הוסת תידחה.[/u]

זה לא מתחבר למה שאני מכירה מעצמי.
אני הגעתי למשקל זה בגיל 14-15 אבל הוסת הופיעה בגיל 12.

בעצם באתי להדגיש כמה גורמים מכריעים במניעת סרטן השד:
[list=1]
[*] לידה לפני גיל 20.
[*] פעילות גופנית, יומיומית, מכל מיני סוגים. זה כולל הליכה, רכיבה על אופניים, ריקודים מכל סוג, עלייה וירידה במדרגות. תנועה, תנועה, תנועה. זה קריטי.
[*] הנקה, כמה שיותר ממושכת (כל חודש הנקה מקטין עוד את הסיכון. נוסף על כך נמצא במחקרים, שנשים שהניקו ובכל זאת פיתחו סרטן שד - פיתחו את הסוגים האיטיים, הרגישים להורמונים והלא קטלניים, שגם אינם נוטים לחזור).
[*] גורמים אישיותיים: להכניס שמחה ואהבה עצמית. להוציא דפוסים של ריצוי אחרים, דיכאון, עלבון כבוש, כעס כבוש.
[/list]

כן כן, מסתבר שמי שיולדת לפני גיל עשרים (20) כמעט מבטלת לחלוטין את הסיכון שלה ללקות בסרטן השד. זה קשור לתהליכי ההבשלה של השד בצורה כזאת, שההריון המלא בגיל הזה חוסם פחות או יותר לחלוטין את הסכנה של סרטן השד.

אם מוסיפים לזה גיל מאוחר של הוסת הראשונה, בכלל זכינו בפייס.
אמהות שרוצות לדאוג שהבנות שלהן יקבלו את הוסת הראשונה בגיל מאוחר:
[list=1]
[*] תזונה אורגנית ובמיוחד קריטי - במזון מן החי (ביצים, עוף ומוצרי חלב), כי בחומרי הדברה ובגידול בעלי חיים לא-אורגני יש הורמונים סינתטיים וחומרים שמחקים אסטרוגן והם משרים וסת מוקדמת.
[*] להיזהר מפלסטיקים וכימיקלים בבית. מאותה סיבה.
[*] פעילות גופנית, כמה שיותר. אבל ממש הרבה.
[*] משקל ושומן גוף: כנראה יש משמעות למשקל 42 ק"ג. ככל שהילדה תגיע למשקל הזה בגיל יותר מאוחר, כך הוסת תידחה.
[/list]

[u]האם אתן באמת מאמינות שמה שנעשה יכול למנוע לחלוטין את הופעת הסרטן?[/u]
חד משמעית לא, וזה לא עניין של אמונה.
לסרטן יש גורמים רבים, לא תמיד אפשר למנוע את כולם.
אבל יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להקטין את הסיכון שלנו מאוד, וכדי לדאוג לכך שאם יתפתח אצלנו בגוף סרטן מעל לרמה מסוימת (תיכף אסביר על זה) - הוא יהיה מהסוג היותר ידידותי P-:

מה פירוש "מעל לרמה מסוימת"?
חשוב להבין, שהגודל של גוש סרטני שמכיל מיליון תאים סרטניים הוא - נקודה. הנה. כזאת. ככה.
זה - מיליון!
לא ניתן לזיהוי באמצעים קונבנציונאליים.
באופן ממוצע, כדי להגיע לגודל של גידול סרטני שניתן לזיהוי באמצעים העומדים לרשותנו היום, אז נגיד בסרטן השד - לוקח בממוצע שבע (7) שנים.

מה זה אומר?
זה אומר שאשה שעושה בדיקות סדירות יכולה להיות במצב "סרטני" (כלומר, במצב שבו מתפתח בגוף שלה גידול סרטני שהולך וגדל וגדל וגדל) - לפחות 7 שנים בלי שיראו משהו.

מה עוד זה אומר?
שתהליך סרטני יכול להיות בפעולה כשהוא עדיין קטן, ואם נעשה שינויים באורח החיים יש סיכוי טוב (לפי המחקרים) שנוכל להפוך את התהליך.
כמו כן ידוע לנו, שתאים סרטניים נוצרים אצל כל אחד כל הזמן. השאלה אם הם יהפכו לגידול סרטני בעל גודל משמעותי או שהגוף "יוריד אותם עם המים" - תלויה במצב שלנו, של כל המערכות בגוף שמטפלות בנו ומנקות מהגוף תהליכים שאינם מיטיבים עמנו.

[u]אני רגישה לקפאין. הוא מעורר אותי, מפריע לי לישון, לא ממכר בכלל ולא טעים (אבל אני אוהבת להריח קפה ).[/u]

גם אני. מאוד.

אני אישית לא מאמינה שאפשר למנוע לחלוטין. למען האמת, לדעתי זה בדיוק ההפך. אנחנו יכולים בפעולתנו להגדיל את הסיכוי להופעת סרטן. על ידי אכילת דברים שלא ראויים היקרא מזון, כמו קמח ריק, והימנעות מאכילת דברים שאנחנו אמורים לאכול, ושמכילים את כל הויטמינים והמינרלים שאנחנו צריכים. על ידי הימנעות מספיוק לגוף את הפעילות הגופנית שהוא זקוק לה.

רוב מה שנרשם בדף הוא מבחינתי לא בקטגוריה של תרופה, אלא בקטגוריה של להימנע מלהרעיל את עצמי. זו הסיבה שאני חושבת על מה שרשום פה, למרות שאני לא חוששת מסרטן. מבחינתי סרטן הוא פשוט עוד מחלה שמעידה על זה שתזונה גרועה והימנעות מפעילות גופנית מזיקים לבני הגזע האנושי. גם אם ימצאו פתאום תרופת פלא לסרטן, מי שאוכלת גרוע ולא זזה תחלה במשהו אחר...

נניח יש לאדם בסביבה נקייה 1% סיכוי לחלות בסרטן, אז תזונה גרועה וחוסר תזוזה מגדילים את הסיכוי ל-5%. ולזוז ולאכול טוב זה לא ממש מניעה. נו, [po]טעות הייחוס הבסיסית[/po], זה השם של הדף, או שאולי [po]טעות היחוס הבסיסית[/po]{{}}? אני בטוחה שקראתי על זה איפשהו!

חוץ מתזונה ותנועה, שזה חשוב מאוד לטעמי, יש גם זיהום סביבתי שהיכולת שלי להשפיע עליו מוגבלת, ויש מזונות שידועים כמונעי סרטן, וזה באמת רפואה מונעת.

ועדיין, לדעתי הדברים האלו יכולים רק להקטין את הסיכוי ולא למנוע לחלוטין. אבל זה לא סיבה לא לעשות זה. כמו שמי שלא מעשנת לא מגדילה את הסיכוי שלה לסרטן ריאות. היא לא מונעת אותו לחלוטין, אבל זה לא סיבה לעשן...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בקשר לייעוץ גנטי - מסכימה שאם הידיעה לא נותנת כלום במובן הפרקטי, עדיף לא לדעת כי זה לא משנה את ההתנהלות באמת.
אבל לפחות במקרה של נטיה גנטית לסרטן השד, קופות החולים מממנות סריקת MRI שאינן מסוכנות, (בניגוד לממוגרפיה שחושפת לקרינת רנטגן רבה ואינה יעילה בגילוי עבור נשים צעירות), אחת לשנה או שנתיים, לא זוכרת בדיוק, שיכולה לסייע בגילוי מוקדם של סרטן השד.
אני לא מכירה באופן אישי את ההשלכות הפרקטיות ואת הבדיקות הגנטיות האפשריות לסוגי סרטן אחרים, אבל אולי שווה לברר אם יש גם כאלה.
<גילוי נאות - אמי נשאית של הגן שגורם לסרטן השד וסרטן השחלות ואף חלתה בשניהם, ולמרות שעברתי כבר את גיל 30, לא נבדקתי (עדיין) לנשאות גנטית>

ושאלה נוספת - האם אתן באמת מאמינות שמה שנעשה יכול למנוע לחלוטין את הופעת הסרטן? אני לא שואלת כדי לרפות את ידי אף אחד חלילה, אלא באמת מסקרנות. אני מתקשה להאמין נוכח הסטיסטיקות הקשות ואשמח להשתכנע.
מעבר לזה, אני מצדיעה לך, פותחת הדף. אני יודעת על בשרי כמה אומץ נדרש כדי להישיר מבט לנוכח האפשרויות האלה, ועל אחת כמה וכמה לפעול.

אני ממש מכורה לקפאין אבל הוא לא יפריע לי לישון. בטח לא עכשיו כשאני תמיד במחסור כרוני. מצד שני, אם לא אשתה קפה בבוקר, אסתובב כזומבי.

[u]כלומר - הוא אשכרה יעורר אותה, יביא לה בוסט של אנרגיה, יפריע לה לישון, ימכר אותה. וגם יהיה לה טעים[/u]
וואיי איזו הכללה.
אני רגישה לקפאין. הוא מעורר אותי, מפריע לי לישון, לא ממכר בכלל ולא טעים (אבל אני אוהבת להריח קפה P-: ).
לא ידוע לי על שום התמכרות לתה... P-:

אה, עכשיו הבנתי למה את מתכוונת.

התכוונתי לנטייה להתמכר [b]לקפאין[/b] קונקרטית. אני לא בטוחה שיש בכלל נטייה כללית להתמכר.ליתר דיוק, אני מכירה דוגמאות לרוב של נשים שמכורות ל-X ולא מכורות ל-Y למרות שמשהו אחד נחשב ליותר ממכר מהאחר...

ניסוח כללי יותר לטענה:
מי שרגישה יותר לחומר ממכר מסויים, תושפע ממנו יותר. לכן היא תרגיש חזק יותר את ה"היי" והתוצאות החיוביות שיש לחומר, לכן היא גם תרגיש חזק יותר את ההשפעות השליליות ותטה להתמכר.
מי שרגישה פחות רגישה פחות. אבל זה לא אומר שזה לא מזיק לה. ולכן אני שואלת...

יש מי שיש לה תגובות גופניות ברורות לקמח ריק או למוצרי חלב או לעוד כל מיני מאכלים, כמו פצעונים שיוצאים או הרגשת עייפות. אבל אם לי קמח ריק לא עושה פצעונים זה לא אומר שהוא לא מזיק לי. אז אולי זה ככה גם לגבי קפה? ואז, מה זה אומר על תה ירוק?

[u]כלומר, מי שיש לה נטייה להתמכר היא זו שמושפעת יותר מהקפאין[/u]

מניסיונותיי עם סמים שנחשבים ממכרים יותר מקפאין (ניקוטין למשל) ממש אין לי נטייה להתמכר.
לעומת זאת אני מאוד מושפעת מקפאין.
מה שכן, אני חושבת שכשהייתי בגילך הייתי מושפעת פחות. יכול להיות שכמו הרבה דברים, זה מורגש יותר עם הגיל.

לדעתי זה קשור אחד לשני.

כלומר, מי שיש לה נטייה להתמכר היא זו שמושפעת יותר מהקפאין. כלומר - הוא אשכרה יעורר אותה, יביא לה בוסט של אנרגיה, יפריע לה לישון, ימכר אותה. וגם יהיה לה טעים.

ואני? אני ניסית באמת ובתמים לחוש בהשפעות של קפאין. לא הצלחתי למצוא שום השפעות מעוררת של קפה עליי (מלבד ההשפעה של כוס עם משקה חם ביד, שפריעה לי להרדם, כי אז אני אשפוך על עצמי משקה חם...), הוא לא השפיע על השינה שלי בשום דרך שאני יכולה לשים לב אליה, קפה לא טעים לי, ובטח שלא ממכר. כשהפסקתי לשתות קפה בבוקר אחרי תקופה שניסיתי (וזה היה מזמן) לא היו שום תסמיני גמילה בכלל, ואני חושבת שהתחושה הייתה של הקלה. איזה כייף שלא צריך לשתות את המשקה המגעיל הזה!
גם במעבר מתה שחור לחליטות צמחים לא הרגשתי הבדל (מלבד ההשפעה המשתנת של התה, אותה הרגשתי).

כך שאני בטוחה בכך שלא אתמכר לתה ירוק (ולקפאין באופן כללי). אני תוהה אם אולי נגרם לי איזשהו נזק בריאותי סמוי. כמו שסוכר וקמח לבן גורמים, גם אם אני לא מרגישה איזשהי אי נוחות פיזית אחרי אכילתם...

תודה על התשובה @}

כן - התמכרות.

מצ'רה

אני שותה לפעמים תה ירוק כשאני מכינה חליטות שאני מערבבת בהן כל מיני עלים, ואז אני שמה גם קצת תה ירוק, או שאני מכינה תה ירוק עם נענע, שכן זה אחד מסוגי התה המעטים שאני יכולה לשתות גם קר, ובקיץ ובחום זה נהיה רלוונטי.

אני לא מרגישה השפעה של קפאין. גם אם אני משום מה אשתה קפה לפני שאלך לישון (ואני לא אעשה את זה, כי קפה לא טעים לי) זה לא יפריע לי לישון.

אני בעיקר רוצה לדעת אם קיימות השפעות חוץ מההשפעה המורגשת של נדודי שינה לרגישים לקפאין, שאולי אני לא יודעת עליהן.

[u]הקפאין שבתה הירוק באמת מפריע לישון?[/u]
נראה לי שזה ממש אישי.
תנסי ותרגישי איך זה משפיע עליך.
אני יכולה לשתות קפה ב 22:00 ולהכנס למיטה ולהרדם (ממש לא עושה את זה ברגיל, אבל בדקתי לאחרונה ומסתבר ש)
לעומת זאת בתי לא תישן טוב אם תשתה קפה אחרי 19:00
כל זה, שוב, רק אם את בכלל רוצה לשתות תה ירוק. למי שלא אוהב תה לדעתי חבל לשתות אותו רק כתרופה, יש מלא אפשרויות בלי קופאין.

הקפאין שבתה הירוק באמת מפריע לישון? או שגם אם אני לא מרגישה השפעה של קפאין יש איזשהן השפעות סמויות?

בשמת - סחטיין על הרשימה. אימצתי, מקווה להפעיל בהקדם.

והנה סרטון על הספר [url=https://www.youtube.com/watch?v=IR30ZzfDjKI]המסע להחלמה[/url]

בדיוק קראתי היום על [url=http://www.focus.co.il/page.asp?page=1970]תשעת המפתחות[/url] להחלמה מסרטן לפי מחקר של ד"ר קלי טרנר
• שינוי תזונתי יסודי
• בליעת תוספי תזונה צמחיים או של ויטמינים
• שחרור רגשות מודחקים
• הגברת רגשות חיוביים
• קבלת תמיכה חברתית
• העמקת הקשר הרוחני שלכם
• לקיחת שליטה על בריאותכם
• להיות בעלי רצון וכוח-רצון חזקים לחיות
• שימוש באינטואיציה כדי לקבל מידע אודות החלטות בריאותיות

הרבה דברים לא ברורים לי...
[u]ד"ר מרקולה ממליץ להמנע מסלמון תעשייתי.[/u]
מה זה סלמון תעשייתי ?

אלה כלובי הדגים המונחים בים ?

[u]סלמון נורבגי שגדל בים הנורבגי.[/u]
ומי זה ?

והשאלה החשובה: כאשר אני קונה בחנות הדגים אצל שמעון החביב סלמון טרי שמגיע בשני ורביעי
מה אני קונה ? כזה או כזה ?
ועדין לא נגמרה חוסר ההבנה...
[u]קונה אך ורק דגי ים תיכון, יחסית קטנים[/u]
בשמת יקירה, אפשר שמות מדוייקים ? ועוד הסברים כמו מה את יותר אוהבת, מה טעים יותר, אולי אפילו מתכון !
את מבקשת משמעון שלך בצורת פילה ?

[u]משתדלת לקנות לא-טורפים[/u]
מה הם אוכלים ? אצות ? דג גדול אוכל דג קטן ממנו, לא ???

לגבי תה ירוק: ממליצה לכל אחת ואחד להפעיל את האינטואיציה. לגבי התה כמו לגבי כל דבר אחר. תריחו, תטעמו, תבדקו אם אתם מתחברים. אחר כך תבדקו אם זה עושה לכם טוב בבטן, בגוף.
תקשיבו למסר העולה מהגוף.

[u]מה לגבי זה שתה ירוק מכיל קופאין[/u]
אכן בעייתי. לכן כדאי לשתות רק בבוקר ולא אחרי 2 בצהריים.

דגים: ד"ר מרקולה ממליץ להמנע מסלמון תעשייתי. בארץ אין בכלל סלמון פראי משום סוג, וכן אפשר להשיג ביוקר רב בחנויות הדגים המתמחות - סלמון נורבגי שגדל בים הנורבגי. לא טבעי, אבל לא גרוע כמו הסלמון הרגיל שאפשר להשיג בכל מקום.
אבל נמצא במחקרים שאכילת דגים לפחות 3 פעמים בשבוע, וכאמור לא מטוגנים, רק באידוי, בישול במים ואפייה - כן מונעת סרטן ומחלות אחרות.
אני לא נוגעת בסלמון ולא נוגעת בדגי בריכות משום סוג, קונה אך ורק דגי ים תיכון, יחסית קטנים. משתדלת לקנות לא-טורפים. ככל שהדג יותר גדול כך הוא ספג יותר רעלים, אם הדג טורף הוא גם ספג את הרעלים של הדג הנטרף.

[u]בכורכום, כמון, פלפל שחור, זנגביל.[/u]
שמעתי שפלפל פחות רצוי ואם כבר פלפל עדיף את הלבן על פני השחור.
שאר התבלינים בהחלט טובים ומומלצים בשפע

[u]מה לגבי זה שתה ירוק מכיל קופאין שזה ממריץ[/u]
כן. גם אני קראתי לגביו שהוא בעייתי. יש הרבה הסתיגויות לתה ירוק.

ומסכימה גם לגבי הכספית שנוכחת יותר בדגים גדולים במקווי מים סגורים
כמו דגים של הים התיכון.

מה לגבי זה שתה ירוק מכיל קופאין שזה ממריץ. לא בעייתי?

בעקבות לביאה מצטרפת ומעלה תהייה לגבי הדגים.
אני עצמי אוכלת סלמון טרי, אך קראתי באתר של ד"ר מרקולה שבניגוד להמלצתו בעבר, היום הוא ממליץ להימנע מכל הדגים בגלל הכספית.
אם הבנתי נכון, הוא כן בעד סוג אחד שנקרא wild salmon.
יש כזה בארץ?

בשמת תודה על הדברים החשובים,

יש לך המלצה לדגים מסוימים ?
אני קונה רק טרי ולא קפוא.
דגי ים או דגי מים מתוקים, או דגים מהים הצפוני כמו סלמון שאפשר לקנות טרי שהוטס ?

למיטב ידיעתי, התה הירוק הכי נחשב מבחינה בריאותית הוא הסנשה היפני. זה זן, לא מותג.
יש לו טעם עוד יותר ירוק מלשאר. טעם חזק ממש. והוא נוטה להיות יותר יקר.

את יודעת אילו עלים איכותיים יותר ואילו פחות? ההורים שלי קנו במבצע תה ירוק אורגני ואבא שלי, השותה העיקרי של תה ירוק בביתי, אומר שהטעם שלהם שונה מהטעם של התה הירוק הרגיל. איך אני יודעת מה יותר איכותי?

לא שזה כזה משנה לי, אני בכל מקרה לא מאוד אוהבת תה ירוק, מעדיפה לימונית-לואיזה ושאר תערובות עלים, אבל אני מוסיפה גם תה ירוק לפעמים, ולפעמים, כמו עכשיו, אני מתעצלת ושותה תה משקיות.

ועד כמה משנה האורגניות בתה ושאר חליטות צמחים?

וכמובן, ממליצה לבדוק במבחן שריר כל תוסף/ תבלין/ מאכל/ טיפול אם הוא מתאים ספציפית לאדם עצמו, כדי לא לאכול כמויות כורכום/אלוורה/מי כסף כי זה הורג סרטן בלי לדעת שבמקרה האדם הספציפי רגיש להם ורק מחליש את עצמו...
(הטדליק נטלה כורכום כי אמרו לה שזה טוב, ושתתה הרבה חליטות קינמון. מה לעשות, רגישה, מסתבר).

כורכום! איך שכחתי כורכום |אוף| מנוגדי הסרטן החזקים ביותר. לצורך הספיגה, הכורכום זקוק לצדו לפלפל שחור ולשומן.

[u]שתה אמיתי בא אך ורק בעלים[/u]
נכון. כלל האצבע לתה איכותי - לא שקיות, רק עלים. גם מבין העלים, יש יותר איכותיים ופחות איכותיים.

פעם מורה חכמה אמרה לי שאם ישאלו עשרים אנשים בחדר למה הם יקבלו סרטן (מבחינה ריגשית) כל אחד יידע להגיד מה לא עובד בחיים שלו.
אז מלבד תזונה ואורח חיים שאני חושבת שלגמרי מייצרים סרטן אפשר לשאול את השאלה הזאת בעודנו בריאים ולהתבונן במה שעולה...
(איך זה שבפעמים הנדירות שאני פותחת את באופן מייד צץ הנושא הזה מולי?).

גם אני רציתי לשאול על התה הירוק.
רק שלא עלה בדעתי הרעיון של תה איכותי [b]בשקיות.[/b]
בבית הורי רווחת האמונה שתה אמיתי בא אך ורק בעלים, ושכל תה בשקיות מלכתחילה לא איכותי, פשרה לעצלנים.
<אשמח לשמוע שאני טועה>

תודה בשמת ואלמונית-לימונית, ידעתי שהגעתי למקום הנכון @}

בשמת, איך יודעים שבחרתי תה ירוק "אמיתי ואיכותי"? אני קונה עדנים.

מוסיפה לסעיף 4- לתבל את האוכל בכורכום, כמון, פלפל שחור, זנגביל.
לשתות חליטות של לואיזה ולימונית.

ובאופן כללי להיזכר בדברים שאוהבים לעשות ולעשות אותם :-)

נ.ב. זייצ'ק טוען שהגוף זקוק לסוכר. ובכן, פה אין הבחנה בין סוכר טבעי (שנמצא באופן טבעי בצמחים) לבין סוכר שמוסיפים לאוכל. בעניין זה ובכמה עניינים אחרים, אני לא מסכימה איתו.

וואללה. באתי {@

[u]לחיות את החיים במלואם[/u]
מוסיפה למה שכתבת:
לעתים קשה למקד בדיוק במה מדובר, כשמתמודדים רק עם ה"סיכון" שאורב לי ולא עם המחלה עצמה (מאחלת לך שהסיכון שלך לא יתגשם אף פעם, ועם הגישה שלך יש סיכוי מאוד טוב לזה |Y| ).
לכן ממליצה:
[list=1]
[*] לחפש ביוטיוב את כל הדברים של לואיז היי, להאזין להם אחד אחד. לגבי סרטן, ספציפית, היא אומרת שצריך לנקות מהגוף את כל ה-resentment (תרעומת, עלבון, פגיעה, וכו' וכו' וכו', זו מלה שהמשמעות שלה מורכבת). אני לוקחת נגיד [url=https://www.youtube.com/watch?v=[po]cp7Irf]סרטון כזה[/url] qxdk[/po] וממירה אותו לקובץ שמע נגיד [url=http://convert2mp3.net/en/index.php?p=home]באתר הזה[/url] ואז מעתיקה את הקובץ לנייד שלי ושומעת תוך כדי הליכה או נהיגה או בישול או שטיפת כלים (-:
[/list]
יש לה המון טיפים מעולים וממוקדים למניעת סרטן וגם לריפוי.

(חשוב לציין שגידולים סרטניים מתפתחים במשך שנים רבות לפני שהרפואה המערבית מסוגלת בכלל לגלות אותם, אז בהחלט עדיף להשקיע במניעה, כי גם אם כבר התחיל משהו להתפתח - אפשר לעצור אותו ולנקות אותו כשהוא עדיין בראשיתו)

[list=1]
[*] ממליצה בחום על הספרים "לא לסרטן" מאת דויד סרוואן שרייבר ו"סרטן כנקודת מפנה" מאת לורנס לה שאן. בספר לא לסרטן יש טיפים מעולים למניעה, מסודרים ומרוכזים. ובספר של לורנס לה שאן יש תרגילים מעולים בסוף הספר. אם את עושה אותם, זו דרך מאוד טובה וממוקדת לבצע את מה שהגדרת לעיל. לא בצורה מפוזרת וכללית מדי, אלא ממש לעבוד ישר לעניין.
[/list]

[list=1]
[*] פעילות גופנית סדירה - חשובה ביותר. יוגה הוכחה במחקרים כאחת הדרכים המצויינות ביותר למניעת סרטן ולטיפול בו. חוץ מזה, תתמקדי בכל מה שמשמח אותך. חשוב שהפעילות תהיה משהו כיפי בשבילנו. לאחד זו שחייה, לשנייה אופניים ולשלישית ריקודי עם (-: חשוב לציין שפה יש הבדל בין סוגי הסרטן. למניעת סרטן המעי הגס יש צורך בהרבה יותר פעילות גופנית מאשר למניעת סרטן השד. בגדול, ממוצע של 20-30 דקות ליום הוא מצויין, ולנשים התברר במחקרים שפעילות מתונה בעיקרה, עדיפה. אז לעלות במדרגות ולא במעלית, ללכת במקום לנסוע באוטו, גם נכנס לספירת הפעילות היומית.
[/list]

[list=1]
[*] תזונה טובה - אני רוצה להדגיש כמה מהטיפים החשובים:
[/list]
[list]
[*] תה ירוק. אמיתי ואיכותי.
[*] מזונות מותססים ביתיים. זו הפרוביוטיקה הטובה ביותר, ויותר ויותר מתברר במחקרים שהפלורה של מערכת העיכול שלנו קריטית למניעת מחלות ולריפויין. תגגלי אורי מאיר צ'יזיק לקרוא על כבישת ירקות ביתית, בתור התחלה.
[*] עלים ירוקים (לא מרוססים, עדיף. שנקטפו עכשיו, הכי טוב). כל יום.
[*] אגוזים, שקדים, גרעינים וזרעונים מכל הסוגים.
[*] דגים, באפייה או באידוי או כבושים טבעי (לא מטוגנים).
[*] בצל, כרישה, שום, שומית, עירית, וכל המצליבים (כרוב-כרובית-ברוקולי-כרוב ניצנים-קייל ועוד) הוכחו כנוגדי סרטן מעולים.
[*] שמן דגים (בארץ הכי טוב בכמוסות, מה שקרוי "אומגה 3")
[/list]

עוד לגבי התזונה:
לא פחות חשוב מה שאת מוציאה מהתפריט.
[list]
[*] כל מה שמכיל סוכר מוסף (כלומר כזה שלא קיים בירק או בפרי באופן טבעי אלא שהוסיפו אותו) - מעודד סרטן ועוזר לו לשגשג. על זה יש להעיר, שגם קמח פועל בגוף כמו סוכר, אז צריך להיזהר מרוב הקמחים.
[*] מוצרי חלב מעודדים סרטן ועוזרים לו לשגשג.
[/list]

לגבי ייעוץ גנטי - ממליצה לך לחפש ביוטיוב הרצאות של פרופ' [url=https://www.youtube.com/watch?v=fuN1m3qibgk]גרשם זייצ'ק[/url] ולצפות. שורה תחתונה: לא מומלץ.
יותר טוב להשקיע במניעה ובטיפול בעצמך מעכשיו ולהבא, במקום להתמקד בהפחדות שלא ברור אם יתממשו (מה זה יוסיף לך? אם יש לך נטייה גנטית, האם זה מבטיח שתחלי? ואם אין לך, האם זה מבטיח שלא תחלי? יותר טוב ללמוד על אפיגנטיקה ולהשפיע על הגוף כאן ועכשיו).

לגבי קופות החולים: קרוב שלי עשה את המחקר והגיע למסקנה שהכללית נותנת הכי הרבה. והביטוח המקסימלי + סיעודי נותנים הכי הרבה.

הדבר האחרון שאני רוצה להדגיש:
[list]
[*] ללמוד מדיטציה איכותית (כדאי להכיר כמה שיטות ולבדוק מה הכי מדבר אלייך). לפרופ' זייצ'ק יש גם המלצות קונקרטיות מקומיות למניעת סרטן ולריפויו אז בעניין הזה ממליצה לחפש בהרצאות שלו.
[/list]
לפי המחקר שלו, שימוש מושכל בדמיון מודרך התגלה כפעולה האפקטיבית ביותר להחלמה מסרטן (הוא לפעמים קורא לזה "הרדמה". נו שוין).
אין ספק שהקדשת 10-20 דקות מדי יום לתרגיל בדמיון מודרך/מדיטציה, היא ההשקעה המשתלמת ביותר מבחינה מניעתית.

לעניין זה ממליצה גם על ספרה של טובי בראונינג, "עוצמת הרכות", במיוחד הפרק שבו היא מתארת איזו עבודה היא עשתה כדי להבריא את עצמה מגידול טרום סרטני בדרגה מתקדמת. מתחבר בול לשאלות שלך.
עוד שיטה מעולה לנושאים שהעלית: העבודה של ביירון קייטי.

בהצלחה {@

שלום לכולם,
אני בשנות הארבעים לחיי, משתדלת לחיות בריא פחות או יותר, ובזמן האחרון מחלחלת בי ההכרה שסיכויי לחלות בסרטן די גבוהים.
כמה גבוהים? אחי הבכור חלה והבריא, אבי חלה ונפטר, כל האחים של אבא חלו, סבתא מצד אבא, כל האחיות והאחייניות של סבתא.
(הרבה סרטן שד אבל גם סרטנים אחרים: ריאות, קיבה, מלנומה, סרקומה...).

הסטטיסטיקה האישית לא כל כך משנה, נראה ששיעורי הסרטן באוכלוסייה בכל מקרה בעלייה, אבל אחרי שנודע לי על מחלתו של אחי החלטתי שעלי לצאת מתוך הנחה שהמחלה כבר כתובה בגנים שלי ולעשות מה שצריך כדי להתמודד עם הידיעה הזו. אני לא רוצה לתת לעננה הזו להעיב על חיי, אבל כן רוצה להשתמש בה כדי לעשות את השינויים הנחוצים.

כתבתי רשימה ראשונית וזמנית::

[list]
[*] לחיות את החיים במלואם, להעריך ולהוקיר אותם, לא לבזבז את המשאב היקר הזה, להיות בכל יום מחדש האדם שאני רוצה להיות מול עצמי ובכל מערכות היחסים שלי, לעשות מה שאני אוהבת, לחיות בצלילות ואומץ, מתוך תקווה ואחריות ולא מתוך פחד.
[/list]

[b]מניעה[/b]
[list]
[*] פעילות גופנית סדירה (אירובית ולא אירובית)
[*] תזונה טובה, משקל תקין
[*] לברר על תזונה מונעת סרטן, להכניס לתפריט מזונות שנחשבים יעילים במניעת סרטן
[/list]

[b]גילוי מוקדם[/b]
[list]
[*] לבקש הפניה לייעוץ גנטי > ייעוץ, בדיקות, בדיקות תקופתיות
[/list]

[b]היערכות ליום סגריר[/b]
[list]
[*] לקנות ביטוח רפואי מתאים
[*] לקנות ביטוח אובדן כושר השתכרות (אני עצמאית)
[*] לבדוק איזו קופת חולים נותנת את המענה הכי טוב לבעיות הגדולות (חברתי רופאת המשפחה טוענת שיש הבדלים משמעותיים בין הקופות)
[*] לדאוג לחסכונות...
[/list]

אשמח מאד אם תחלקו כאן מהידע שלכם, מחשבותיכם וניסיונכם, תפנו לדפים מתאימים, ותוסיפו מידע שיורד לפרטים (על מה להקפיד בתזונה, מה לברר ברכישת ביטוח רפואי, מה אתם יודעים על ההבדלים בין הקופות וכן הלאה).
מכיוון שחשוב לי מאד לא לטבוע בפרטים ובהחלטות רבות מדי שיכניסו אותי לשיתוק, אשמח אם תשתדלו להוסיף כאן רק מידע מבוסס. בערך הכול בעולמנו מסַרטן או חשוד כמסרטן, לכן אני רוצה להתמקד רק בגורמים שהשפעתם על הסטטיסטיקה משמעותית יחסית ולא בשוליים.

תודה רבה, מוזמנים להפוך זאת לדף המרכז מידע כללי על 'הקדמת תרופה לסרטן' @}