^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבל,למה בכלל להסכים להיות בסיטואציה כזו,מה זה,טובים בני טובים,מה כבר פשעם של אנשים אלו,מצוקה כלכלית,או חיסורים מבית הספר?

בביקור אפשר לשאול מדוע העוסית מגיעה
אין צורך לשאול. זה נוהל די סטנדרטי בכל איזורי הארץ. עדיף לא לשאול שאלות קיטבג, לארח בחביבות ואכן לארגן את הבית ואת עצמכם לביקור המלכותי (-: בצורה מכובדת ויפה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אור, אני חושבת שהדרך הטובה ביותר לטפל בעניין היא לשמור על קשרים טובים עם הקבסית וגם עם העוסית. להכניס את שתיהן הביתה מכיוון שאין לך מה להסתיר. כמו ש"אני" הציעה, לארגן את הבית שיעשה רושם טוב (זה חיצוני בלבד אבל עובד טוב על חלק מאנשי הממסד), ובביקור אפשר לשאול מדוע העוסית מגיעה.

אם את רוצה להסתבך אל תתני לעו"ס להיכנס. יש לך מה להסתיר ? ממה את חוששת? האם יש לך אישורי לחינוך ביתי? במידה ואין לך והעו"ס מגיעה זה עלול להיות קצת יותר מסובך.
במידה ואת מחליטה לארח אותם אצלך מציעה לך לארגן את הבית ולהיות מאוד נחמדה אליהם לבבית מה שיעזור לך להיות ביחסים טובים איתם ולא ביחסים עוינים.

אם היא הייתה לטובתך בעבר, שווה לדעתי לשמור איתה על יחסים טובים ולהזמין אותה.

הקב"סית התקשרה וטענה שהיא תגיע אליי יחד עם העובדת הסוציאלית של הישוב.
האם אני מחוייבת לתת לעו"סית להכנס לפה?

בעבר אותה עו"סית היתה אצלינו בביקור עקב תלונה שהשכנים הגישו (הילדים בוכים הרבה - כך נאמר בתלונה),
והיא בטלה את התלונה לאחר הביקור.

כתבת שאת שומעת כל בוקר צעקות ובכי ואם את חולה אז זה מתמשך עוד זמן .אין ספק- לא נעים.

הבעיה של אחותך: לא ברור למה היא מתקשה לקום בבוקר.האם זה מכיוון שהיא הולכת לישון מאוד מאוחר?
או משהו אחר?

את יכולה להמליץ לה לישון 11-10 שעות בלילה ולא לשחק במחשב וכ'
את יכולה להמליץ לה להתיעץ עם רופא אם היא ישנה ועדין לא מצליחה לקום(בעיות נשימה בזמן השינה, תזונה לקויה,בעיה נפשית וכ')

את יכולה להסביר לסבתא שחשוב לך שבבוקר תשרור בבית אוירה יותר נעימה ושלווה- כדי שאת תתפקדי יותר טוב במהלך היום.

אני מבינה שאת מפחדת שתבוא קבסית ,האם אחותך מודעת לסכנה שאת חשה ?
אולי מצידה התערבות של קבסית או עובדת סוציאלית זה ברכה -כי סופסוף מישהו יסייע לה במשהו שהיא מאוד מתקשה בו.

עד כמה שקראתי בעיות שילדים העלו באתר (ויש כאלה פה ושם), נראה לי שעד כמה שהילדים/בני נוער מנסים לעזור לעצמם ע"י 'טיפים' מהאינטרנט,המציאות שבה הם חיים מורכבת .כדי לדעת מה בדיוק יעזור לך ולאחותך יש צורך בהתיעצות עם מישהו שיכול להקדיש לך זמן לשיחה פנים מול פנים,לבקר בבית ,להבין מה קורה עם ההורים,עם הסבתא וכ'.אני מאוד מקווה שיש מישהו כזה בסביבה שלך שאת יכולה לפנות אליו.
אני מאוד מעריכה את האומץ שלך והיוזמה לעזור לעצמך.כמו במקרים אחרים , אם אני חושבת על מענה , אני כותבת, ועם זאת אני מודעת לכך שזה כמו 'קצה הקרחון' .

לא בטוח. אולי מישהי שעשתה גוגל על "ילדים" ו"קבסית".

טרול?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,אחותי בת ה12 לא קמה בבקרים הכל בסדר בלימודים חיי חברה טובים נראת טוב והכל טוב חוץ מהקימה בבקרים אני אישית לא יכולה יותר אמא שלי וסבתא שלי כבר נשברו.
סבתא שלי באה אלינו הביתה כל בוקר כדי לעזור כי היא גרה באותו הרחוב שלנו,היא מתחילה לצרוח כל בוקר וזה מחריש אוזניים.
אין לי מה לעשות זה קשה לי לשמוע אותה ככה,זה לא עוזה לי טוב בלב זה קשה לי מאוד ואני היום שנשארתי בבית כי חליתי שומעת כבר שעתיים את הצרחות ואת הבכי.
אני מפחדת שהקבסית תבוא ותבחן אותה ואולי בסוף תיקח אותה לפנימיה,חבל שהיא לא תקבל השכלה טובה כמו בכיתה שלה אני לא יודעת מה לומדים בפנימיות אבל היא לומדת בכיתה על רמה היא כלכך חכמה הכל בא לה בקלות היא בקושי מתכוננת למבחנים והציון הכי נמוך שלה בערך היה השנה 95.
כנראה שהקבסית תבוא אלינו בסופו של דבר הביתה וזה לא יהיה לי נעים ולא לאף אחד. יש למישהו רעיון איך לגרום לה ללכת? תודה לכל העוזרים

ההמלצה המרכזית שלי היא - לא לשאול כלום.
אפשר ללמוד הרבה על ילדים מהתבוננות.
גם כך הסיטואציה לא טבעית,
השאלות מאולצות,
הילדים נבוכים.
וגם מהו המסר לילדים?
'הנה האנשים שיודעים באמת מה טוב ובידם הכוח להחליט אם אנחנו ראויים כהורים לחנך מהבית'
כאילו יש סמכות יותר גבוהה מההורים....
הייתי מעדיפה למנוע מהילדים את הסיטואציה הזו.
כל המיבחניות הזו לא לרוחי (ובכל זאת מוכנה לספוג אותה כדי לקבל אישור וכדי לאפשר לרשויות 'לעלות' על מקרים בעייתיים)
הן היו מאוד נחמדות, סימפטיות, אוהדות ומפתיעות בפתיחותן לגבי החינוך הביתי
חשוב היה להן לשאול על חברים, על חשבון, על המעקב לאחר קצב ההתקדמות בהתאם לחומר הנלמד בבית הספר

אולי כדאי לפתוח דף שירות לקב"סים ולמפקחי חינוך ביתי: מה לשאול ילדים בחינוך ביתי.

בא לי להגיד לה מה את פולשת לקודש הקודשים שלי
מי שֹמך להתערב לי
מרגישה כאילו היא הנחש מהסיפור של אדם וחווה

פסדר... שיהיה לה לתרופות, כמו שאומרים
(הילדים שלנו מתפתים מעצמם P-:)

ונניח שכן
למה לשאול את השאלה הזו במפגש קצר שאמור להיות ממצה?
מה היא תלמד מהאינפורמציה הזו עלינו?

למה מזימה? אולי לקחתם אותם פעם לבקר?

הקבס"ית שאלה את הילדים אם הם היו אי פעם בבית הספר
לא נשמע לכם כמו מזימה?
הרי היא יודעת שהם לא היו
מרגישה כאילו היא ניסתה לפתות אותם

לקב״סית אין השפעה על האישור.
אבל היא מגישה דו"ח ביקור, לא? מה שכתוב בדו"ח יכול להשפיע.

הבעיה היא שלפעמים המפקחת עצמה רוצה לבחון, ומטרתה להכשיל. כך זה בעיר הקודש לצערנו.

לקב״סית אין השפעה על האישור, ולכן אין סיבה לתת לה לבחון או כל דבר אחר מעבר לתה צמחים וחיוך ידידותי.
מי שמשפיע על האישור זה המפקחת של החינוך הביתי.

מנסיון - תכינו מבעוד מועד דפי תוצרים
שבאים לשאול ואין אתם רוצים שהילדים יענו
קחו אתם את המושכות
תראו תוצרים ספרו על העשיה
עשו להם ביקור בבית
ספרו על המשחקי ספרים אינצקלופדיות לגו
תציפו אותם בכל מה שיש
ואז גם הזמן יגמר להם (-:
וגם כבר מילאת וענית על הכל
פשוט כהורים קחו יוזמה ותובילו את הדברים כראות עינכם.
אני הייתי שומרת דפי עבודה ציורים מצלמת בניות כותבת תאריכים מכינה קלסר תוצרים
אני הייתי פשוט מציפה ולא נותר יותר מה לשאול.
אחרי שנתיים כאילו הגיעה אלינו מפקחת מדהימה והכל השתנה.
בהצלחה
ואין מה לחשוש
הילדים הם שלך ואת מחליטה
אבל מצד שני חובה לשתף פעולה
אז כמו שנאמר
ההגנה הכי טובה היא התקפה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הייתה אצלינו קבסית והרגשתי שממש שמו אותנו מתחת לזכוכית מגדלת
היא בחנה את הילדה למרות שביקשתי שלא והבהרתי לקבסית שהילדה לא יודעת לקרוא אך היא מצפה לרמה של כיתה ב
הבנתי מהתחלה שהיא באה לסמן וללכת - הרי היא הגיעה באיחור ולא היה לה זמן בכלל להישאר
אני חושבת שמי שמגיע לבית של הילד אשר אותו הוא רוצה לבחון - עליו לנהל שיחת הכרטת נעימה ולא של חצי דקה או בעקיפין
אני יצאתי עם הרגשה רעה, הילד השני שגם עליו ביקשתי אישור לא קיבל יחס בכלל ולכן נפגע מאוד מהקבסית היות וניסה מספר פעמים לפנות אליה
מעבר לזה שהיא מראש אמרה שהיא מצפה לרמה תואמת לבית הספר - לא ציינתי בפניה שבבית ספר אנטרופוסופי הילדים מתחילים ללמוד לקרוא רק בכיתה ג

לא רציתי עימותים וויכוחים איתה
אני מקווה שהיא תא תופיע שוב כי הילד שלי לא רוצה לראות אותה אחרי החוסר יחס שהוא קיבל

בהודעה שלנו על חינוך ביתי (מה שמכונה על ידם "הבקשה") כתבנו: "חשוב לנו לציין שאנו בוחרים שלא לבחון את יונתן ואנו אף לא מסכימים שייבחן ע"י אחרים. אנחנו מאמינים שכל עוד הרצון ללמוד בא מהסקרנות הטבעית של יונתן הוא יפנים את הנלמד באופן מרבי, כאשר מבחנים וציונים יכולים רק לקלקל."
הקב"ס שלנו (שהסתבר כבחור נחמד ואוהד והגון בסופו של דבר ביקש בכל זאת לראות תוצרים במהלך הביקור.
בעצתה של חברה שהיא עו"סית ניסחתי את המכתב הבא (לפני הפגישה הראשונה איתו - עוד לא ידענו שהוא "בסדר"): "בעקבות השיחה איתך וכדי להיענות לבקשתך לראות בעצמך את הילדים קוראים, הצעתי לשני הילדים הגדולים שלי להקריא לך קטע לפי בחירתם מספר שהם אוהבים כאשר תבוא לבקר אותנו. הם אהבו את הרעיון והסכימו לעשות זאת. אני מקווה שהילדים אכן ירגישו בנוח לקרוא בפניך, אבל כמובן שייתכן שהם יהיו נבוכים מדי, או שירגישו חשש, במקרה שירגישו שהם עומדים למבחן באיזשהו אופן. חשוב לי להדגיש בפניך שהדאגה היחידה שלי בקשר לביקורך אצלנו היא לכך, שהילדים לא ירגישו לחץ כלשהו, או דאגה, או חשש לגרום לאכזבה, בעקבות החשיפה לראשונה לתחושה של עמידה במבחן. הם מעולם לא עמדו למבחן בעבר. לכן, אעדיף בפגישתנו לענות בעצמי לשאלותיך, בפירוט המלא ביותר, אודות מידת ההתמצאות שלהם בנושאים לימודיים שונים ואודות כל שאלות נוספות בתחומים שחשובים לך כנציג משרד החינוך בביקור. "תכנית הלימודים" של משפחתנו שונה מזו של רוב בתי הספר, כפי שפירטתי בעצמי במסמכים שהגשתי. לכן, באופן טבעי, יש נושאים בהם הם מתמצאים פחות ויש שבהם הם מתמצאים יותר מילדים בגילם הלומדים במסגרות הרגילות."
בפגישה הוא ביקש בעדינות, והם שיתפו פעולה, במידה זו או אחרת. השנה הקטן לא רצה להראות לו איך הוא קורא, והקב"ס בכלל לא לחץ עליו.
במקרים כאלה, עד כמה שמכעיס אותי לקרוא התנהלות כמו שתארה הפלונית שמעלי, אני מרגישה שעדיף להיות חכם מאשר צודק :-\ עם זאת, נראה שמטפסים עליה. נוכח שערוריה שמגבילים את האישור ומתנים בתוצרים לא יודעת אם הייתי מצליחה לשמור על פאסון. זה בכלל חוקי, לאשר חלק מהשנה?! לא נראה לי...

במקרה ואת יודעת שהקבסית שבאזור שלכם רוצה לבחון ,אפשר להציע לילדים שבעוד כך וכך ימים תגיע לבקר אצלנו אישה שהתפקיד שלה הוא לראות שאתם לומדים /עושים פעיליות כאלה ואחרות.
אפשר להציע לכל ילד להציג משהו שהוא עוסק בו.למשל : לנגן ,למשל, לעשות מצגת של צילומים שהילד צילם ,תרגיל בספורט שאפשר לעשות בבית (לעשות גול לכיוון הטלויזיה)או להראות את רשימת הספרים שקראתם/הקראתם, או מה שעולה בדעתכם.
יש ילדים שדווקא מאוד שמחים שמישהו יבקר אותם ויתענין ויש יותר מופנמים. אולי שווה להכין מראש כל מני דברים שהילד עשה בחוג מקרמה .

המטרה פה היא להיות בדיוק מה שאתם.אתם משפחה שנותנת לילדים חינוך,הרבה תשומת לב והשקעה .הילדים שלכם פורחים.
לילדים מותר להתנהג כמו ילדים- וזה אומר שהם נפתחים לאט ולוקח זמן לרכוש את אמונם.לי זה נראה שאם היתה שאלה ישירה אל הילדים והם לא חשים בנוח,תצינו את זה .אל תדחקו בהם לענות .
לקבסית תתארו ותספרו על הפעיליות היום יומיות שלכם בעצמכם (שני בני הזוג). תתארו את נושאי הלימוד ואת אופן התירגול (נניח שאתם עושים 'חשבון מכולת')

כאילו אנחנו מוותרים על עיקרון שלנו רק כדי להעביר את המצב רגוע ככל האפשר.
תבדקי שוב אם זה כזה נורא.
לפעמים עקרונות תוקעים אותנו יותר מאשר משרתים אותנו.
כשהילדים שלי היו קטנים מצאתי עצמי מגיבה באופן כ"כ חריף להתערבויות שתיארת, ועל ויתורים על עקרונות, שנראו לי קדושים יותר מה"רגוע ככל האפשר" שלנו, שגרמתי בכך קושי יותר גדול. באותו רגע לא יכולתי לפעול אחרת, אולם במבט לאחור, הכל היה פשוט יותר לי ולילדים לו הייתה לי התבונה להתגמש ולא לדאוג באופן כל כך קשה לשלומם של העקרונות, כאילו הם הילדים הכי חשובים במשפחה. אמנם נתקלתי באנשים מהתחום שאת מתארת, שהיה קשה מאוד לסבול את נוכחותם, שטחיותם, ובורותם העמוקה כעומקו של בור ספיגה, אבל לו רק הייתי חכמה יותר, גמישה יותר, משפחתי הייתה "מעבירה אותה" ביתר קלות. כי זה תמיד, בסוף, מה שקורן ממך, שמשפיע על חוויתם של ילדים רכים. לכן אני ממליצה בחום, לבדוק אפשרות של גמישות כאפשרות מבורכת. בהצלחה

המפקחת נוהגת לבחון את הילדים
אבל אם דרך החיים אינה כוללת מבחנים? על פי הנוהל מותר לבחון ולא לכבד את דרך המשפחה?

תודה על העצות
בעצם המצב שנוצר הוא ממש אבסורד
כאילו אנחנו מוותרים על עיקרון שלנו רק כדי להעביר את המצב רגוע ככל האפשר
ועוד בבית שלנו
איזה חוסר אונים.
אני מכניסה הבייתה אנשים זרים שיבחנו את הילדים שלי ועדיף שאעמוד מהצד ואשתוק כדי שלא יווצר רעש מיותר

_לכן, לפני שהיא מגיעה אני מכינה אותם, מספרת להם שהיא בטח תתעניין ותשאל אותם כל מיני שאלות על מה שהם יודעים ושהם יכולים לבחור לענות או לא לענות, לפי רצונם.
בזמן המבחן, אני מזכירה להם מידי פעם "אתם רוצים לענות?"_
בדיוק אותו דבר אנחנו עשינו.
האמת שלילדים ממש לא הפריע שהיא שאלה אותם. שיתפו פעולה בשמחה ודווקא נהנו להפגין בפניה ידע בכל מיני דברים ולספר לה על דברים שהם אוהבים לעשות גם שלא שאלה.
וגם שמחו להסביר לה למה הם מעדיפים להיות בבית.
וקיבלנו אישור.

אצלנו, למרות התנגדותי המוצהרת (באוזניי הקב"סית, כמה וכמה פעמים) המפקחת נוהגת לבחון את הילדים.
היא מדפדפת ב'תוצרי הלמידה' שלנו ושואלת את הילדים כח מיני שואלות כמו "מה עשית כאן?" "מה כתוב כאן?" וכו'.
זה מכעיס אותי מאד אבל בזמן מעשה אני מרגישה שהתנגדות קולנית פעילה ואסרטיבית רק תחמיר את המצב כי היא יכולה לכפות את המבחן הזה ואני לא רוצה להלחיץ את הילדים יותר ממה שהם כבר לחוצים במעמד הלא נעים הזה.
מצב מכעיס מאד!!
ולכן, לפני שהיא מגיעה אני מכינה אותם, מספרת להם שהיא בטח תתעניין ותשאל אותם כל מיני שאלות על מה שהם יודעים ושהם יכולים לבחור לענות או לא לענות, לפי רצונם. בזמן המבחן, אני מזכירה להם מידי פעם "אתם רוצים לענות?" או אם אני רואה שצריך אני אפילו אומרת "אם אתה מתרגש וקשה לך להתרכז זה בסדר התשובה היא..."
כנראה שהמפקחת לא מתלהבת מהגישה שלי כי קיבלנו אישור רק עד ה1.1.12 שאז תבחן ההתקדמות של הילדים ויוחלט אם להאריך לנו את האישור.
בקיצור, לא מעודד במיוחד.
אנחנו במחוז דרום, דרך אגב, שם קשה יותר..

מבקשת ייעוץ:
אני לא מוכנה להכניס לביתי מישהי שתתחיל לבחון את הילדים שלי
איך מתמודדים באופן דיפלומטי מול קבסית שפונה לילדים?
גם כך קשה לי הסיטואציה להכניס לביתי אישה זרה שתאשר לי את דרך חיי
וגם כך זו חשיפה אדירה
קבסית חכמה יכולה ללמוד הרבה רק מהתבוננות
מה לעשות?
תודה