בקי איזה יופי של סוף חדש. משנה את כל הספר @}

אני תמיד הייתי מוסיפה אפקטים קוליים של קולות החיות. מה שהיה הופך את הסיפור למן "לדוד משה היתה חוה"
ובסוף תמיד הייתי אומרת "חתול אחד נחמד, ישב על המבד לבד והתגעגע לכל החברים שלו".

אנחנו מאוד אוהבות את הספר.
>קצת לא מאמינה שמתנהל דיון עליו<

ענבל - היא בת 3 הוא כמעט שנה. ונכון שזו התנהגות חתולית לגיטימית, אבל אני מעדיפה שהבת שלי לא תיישם אותה בצורה כזו ביחסיה עם אחרים.

אצלנו מאד אהבו את הספר כל אחד בתורו(בגילו).סה"כ זהו ספר קצר וקולע (קולע לסבלנות של ילד בן שנתיים), אצלנו לאף אחד מבני הבית לא היו מחשבות וניתוחי התנהגות של החתול, פשוט קראנו , אהבנו והמשכנו לסיפור הבא.
אני גם ממש מסכימה עם פלוני אלמונית שחתולים מתנהגים בידיוק ככה. אנחנו אנשי חתולים ויש לנו המון חתולים. אנחנו אוהבים אותם מאד למרות הסוציומטיות שלהם...

האמת - אפילו בלי לנתח אותו. הוא פשוט ספר שמציק לי, ולא מושך אותי לקרוא או להקריא.

החתול מתחמם ומתחמם
אני דווקא ראיתי את זה כפחד. אנחנו מקריאים: והחתול היה מעט מוטרד, ואח"כ מעט מודאג ולבסוף מאוד נפחד - משהו כזה. תמיד פירשתי גב סמור של חתול כפחד ממשהו - הוא לא עושה את זה כשהוא רודף אחרי עכבר, לא? ואלה גם חיות די גדולות, שאני בתור חתול הייתי מפחדת מהן.
עד שבסוף הוא מתפוצץ ומבריח את כולם.
זה עניין הדרגתי ואולי היה נסבל מבחינתו בהתחלה, אבל בסוף עבר את הגבול - ולכן הוא מתפרץ רק בסוף.
ולסיכום - לא מאוד סוציאלי אבל די יעיל, וגם את הקטנה שלי הוא מבדר.

אבל ככה בדיוק חתולים מתנהגים. ויש ילדים שלומדים את זה רק בדרך הקשה אז לא תזיק קצת הכנה.
חוץ מזה, אם מתעקשים לא להבין את הספר כפשוטו, יש גם אנשים שמתנהגים ככה...
וגם הילד שלנו, אם כל העולם יישב לו על המרבד, כדאי שיידע שמותר לנשוף ואפילו לשרוט.

אני מאד לא אוהבת את הספר הזה. אני משתמשת בו בתור ספר אימון-דפדוף-לקטנטנים בתקווה שיקרע (שמעתי המלצות, וקניתי, חתול בשק, סליחה, על המרבד, באינטרנט).
החתול מתחמם ומתחמם עד שבסוף הוא מתפוצץ ומבריח את כולם.
מסכימה שמותר שיהיה "שלי לבד", אבל כדאי להגיד את זה לאחרים, שידעו.

הפסקנו לקרוא בו לאחרונה אחרי שראיתי את הגדולה נושפת באיום על הקטן שישב לידה על המרבד
עין- בני כמה הם?
אגב, לפעמים החתול נושף על הילדה שלנו. ואנחנו נושפים עליו חזרה והוא מסתלק. אולי זו דרך תקשורת נוחה?

הילד שלנו (שנה ותשע) אוהב את הסיפור. הציורים נחמדים, וגם החתול נראה מרוצה בסוף כך שלא הרחקנו לכת בפרשנויות חברתיות שונות...

אנחנו אוהבים את הספר כפשוטו, למרות שלפעמים אני חושבת שהוא "המדריך לסוציומת המתחיל". הוא קצר, מתאים לילדים קטנים, ואצלנו מתייחסים באמת כאילו מדובר בחיות.

הפסקנו לקרוא בו לאחרונה אחרי שראיתי את הגדולה נושפת באיום על הקטן שישב לידה על המרבד.

ענבל - באמת אף פעם לא חשבתי להתייחס לספר כפשוטו, כאילו הוא מדבר על חתולים וחיות אחרות ובאמת אם מסתכלים עליו בדרך זו הוא אכן ספר יפה ואסטתי שנעים לקרוא בו. יש לי שתי פרשנויות לספר: בראשונה החתול הוא ילד שיושב עם עצמו וטוב לו ואז באים כל מיני דודים מעצבנים או סתם ילדים אחרים (החיות האחרות) שרוצים להיות על ידו וזה לא מתאים לו, כל כך לא מתאים לו שבסוף הוא מגרש אותם כמעט בכוח מהכוח הזה שפתאום התגלה אצלו הוא נהיה גדול וחזק יותר.
בשניה החתול הוא ילד או אדם מבוגר שיושב עם עצמו ופתאום באות כל מיני מחשבות טובות או רעות שעושות רעש שלא נותנות מנוחה והוא חייב לגרש אותן ובגלל שהוא מצליח הוא גם גדל.
אני חושבת לעצמי האם זה מסר מספק? נראה לי שפתרון הכוח הוא פתרון שטוב לפעמים אבל לא הייתי משאירה אותו בתור פתרון יחיד לבעיות כמו שזה מוצג בספר.

^{חוה ש את לא נדחפת בכלל. אני אוהבת את הספר הזה בגלל הציורים המדהימים ובגלל שהוא מדבר כל כך נכון על האופי החתולי}
את ההתנהגות הזו, של מתעצבן ומתחמם ובסוף נושף וכולם בורחים אנחנו מכירים אישית מחתולנו הגדול והאדמוני, ולכן הספר לא נראה לי אנטי סוציאלי אלא פשוט אמיתי. נראה לי נכון ואגב מאוד מלמד- זהו ספר הילדים היחידי שפגשתי שבו הפרופורציות של החיות נכונות! והציורים, כמו שאמרתי, ריאלים! בקיצור, תכף נפתח דף לבד על המרבד עם דיון מעמיק אבל בינתיים- זהו ספר אהוב ומהנה!

ענבל, סליחה שאני נדחפת, ראיתי אצל גילה שאת מתענינית בלבד על המרבד, אני מכירה את הספר הזה ופעם מאוד אהבתי אותו בלי לחשוב אליו יותר מדיי, עד שמישהו אמר לי שהוא ספר אנטי חברתי. הרגשתי שאני מאוד לא מסכימה עם האמירה הזו, כי מותר לנו לפעמים להיות לבד, אבל פתאום ניראה לי שאולי הדרך שבא הספר מציג את הלבד או את הדרך ללבד הזה היא לא כלכך חיובית. אני כן אוהבת את הדרך שבא החתול הקטן מתחילת הספר גדל ונהיה חתול גדול אחרי שהוא עושה מה שהוא רוצה/צריך לעצמו. אני לא באמת החלטתי לגבי הספר הזה.

הספר לבד על המרבד מאת בריאן וילדסמית
סקר- האם פגשתם את הספר, האם אהבתם או לא, נמקו פרטו והסבירו!
עוד ספרים ב: מדור ספרים וספרות
(^{ראשית הדיון הועברה מדף הבית של לוטם מרווני})