על ידי צל_הימים* » 18 אוקטובר 2008, 03:43
נתחיל מסבב התייחסות למה שנכתב עד עכשיו, לפני שאכניס נושא או חומר חדש:
צמיחה של 3.5% בשנה? רמת אבטלה "טבעית" של 4% בשנה? אינפלציה של 2-4% בשנה
רצף נתונים אלו מקובל על הכלכלנים הן בספרות והן במאמרים בעיתונות (ולכן גם על אותם כלכלנים האמונים על תכנון התקציבים ומדיניות כלכלית של המדינות) כמצב של משק בריא, יעיל, מאוזן חייכני עם לחיים וורודות.
אותם כלכלנים הם בוגרי ההכשרה האקדמית המקובלת, להלן "ניאו-קלאסית". מנגד, המבקרים שטוענים בין היתר את הטענות שאתן העלתן, עומדים אותם כלכלנים שניתן לאפיין ככלכלני השמאל, כלכלנים פוליטיים ואקולוגיים. אחת השאלות שלהם החביבה עלי היא "למה אחוז אבטלה של 4% הוא טבעי? ולמה ש-0% לא יהיה טבעי, ולכן כל אדם אחד שרוצה לעבוד ולא משתלב, זהו מצב של חוסר איזון מאוד לא בריא לאותו אדם ולמשק?
ואם כבר אבטלה, זה שולח אותנו להגדרה הכלכלית הבסיסית-פורמאלית של אבטלה: אי-ניצולו של כושר ייצור הקיים במשק (נחום גרוס, "מבוא לכלכלה"). ומי שמעוניין להרחיב את רוחב יריעתו,
אבטלה בוויקיפדיה .
_לגבי הביקורת שלך על שורטיסטים וקפיטליסטים:
הביקורת היא על אנשים מושחתים ו/או סתם טועים, לא על הגישה הכלכלית. מי שאומר שהממשלה לא צריכה להתערב בשוק מלבד במקרה שלו, או שצריך לאפשר שורטים מלבד במקרה שלו, אינו יכול לייצג את גישת השוק החופשי. (ואני לא דוגלת בשוק חופשי לחלוטין, פשוט הדוגמאות שהבאת אינן מראות את הבעיות שבגישה הזאת.)_
אני לא רואה שקיימת איזושהי הפרדה בין אנשים מושחתים/טועים לגישה כלכלית. יזם שמנצל את המשאבים הזמינים לו ללא התחשבות בנזקים והשלכות, אינו מושחת אלא פועל לפי הקווים המנחים של גישה כלכלית שנותנת לגיטימציה לעשייה זו, ונסמכת על מערך טיעונים שלם ומורכב. ומי מוסמך לומר האם הוא טועה? בדיוק זהו מוקד הוויכוח בין הגישות: לנסות לקבוע מה נכון ומה שגוי.
אחת מהנחות היסוד של "גישת השוק החופשי", עוד מימיו של אדם סמית היא שמתוקף היות האדם יצור רציונאלי, כל עשייה שלו תורמת לאנושות. אך אנו, אל ניתן להגדרות פילוסופיות אלו (ומאוד מחמיאות) לעוות לנו את מה שעיננו מראות לנו מדי יום ביומו: לא רציונאליות, לא תרומה לאנושות ולא נעליים. לו היינו רציונאליים, הדיון הזה לא היה מתקיים, הדף הזה, האתר וקהילת באופן טבעי בכלל, מכיוון שהאנושות כבר הייתה מתנהלת ב-mode המיטבי, ולא היה שום דבר שיש לבקר או צורך לשפר.
ולגבי סוגיית
השורטים (עסקאות בחסר) גם כאן היריעה רחבה, אפילו מאוד, כך שגם כאן לא פשוט לקבוע עמדה חד-משמעית, אך הדגש שלי היה על
הסתירה הפנימית בעמדות קברניטי השוק. וזה מה שאני מחפש: את הסתירה. כי היא חושפת בפנינו את הכשל, שלא לומר ממוטטת את המבנה התיאורטי. תשאלי כל חוקר.
בכל זאת נזרוק כמה מילים על המונח הלא ברור הזה,
עסקת מכירה בחסר והמשמעות שלה. את רוב שחקני שוק ההון בכלל לא מעניין מה ההסבר התיאורטי של העסקה הזאת, הם רק יודעים שבמידה והם מעריכים שמחירו של נכס מסוים ירד, יש להם בתוכנת המסחר שלהם כפתור "Sale", שבמצב והם לא מחזיקים באותו הנכס, מציג "short". זה הכל. הכי גרוע, הם יקבלו הודעת שגיאה שלא ניתן לבצע את העסקה על אותו נייר.
לא מעניין את הסבתא שלהם שמה שהם מבצעים בעצם זו
מכירה בהשאלה של נכס שלא נמצא בבעלותם. הדבר הבא שמעסיק אותם, הוא זיהוי הרגע ללחוץ על הכפתור שכתוב עליו "cover", שמשמעו כיסוי התחת שלהם ע"י קנייה חזרה של אותו נכס והחזרתו לבעליו, כל זה באופן וירטואלי בלי ששום נייר לא נאלץ לעבור פיזית ממקום למקום. אפילו לא היה צריך שום אישור לשם כך, מלבד היתר עקרוני לבצע עסקאות חסר בכמות מסוימת של ניירות.
ומה עם הרקע התיאורטי לעסקאות שורט? הוא הרבה יותר רחב מאשר אותו דילר שסוחר עבור הבנק או חברת ההשקעות שמעסיקה אותו, זה עם הסבתא וכו'. המנגנון הזה הוא שעומד בבסיס החוזים העתידיים והאופציות, וגם מסחר במט"ח. ניירות אלו הם הסכמים סביב דברים שלא קיימים, כך שמי שמוכר חוזה על אספקה עתידית של נפט בעצם מבצע מכירה בחסר של סחורה שאין לו, והוא צריך "להתכסות" או עם הסחורה שבוא תבוא בעה"ש או עם חוזה נגדי, שגם הוא "נכתב" Out of the blue, ואין הכוונה לדיו כחולה – הכל ווירטואליה.
ולגבי
מטפורת צינור המים, אוסיף את הטיפה שלי:
מערכת מים זו צריכה להיות מעגלית:
הציבור לוקח אשראי ( הלוואות, משכנתא, ליסינג)
רוכש מוצרים ושירותים (מעביר הכסף לעסקים)
אותם עסקים אמורים להחזיר את הכסף לציבור (שנושא גם את כובע "העובדים" - לומר בעמיר-פרצית) דרך שכר העבודה, כך שיתאזן – שזה כולל גם החזרת האשראי (פלוס ריבית, כך שהציבור מחזיר יותר ממה שהוא לקח). אך מה קורה עם אותן
חברות שמשלמות לאותו ציבור שכר נמוך מסך ההוצאה שלו, ומה קורה עם אותם בלתי מועסקים שלא מקבלים שכר? איך כל הג'מעה הזאת אמורה להמשיך ולשמר רמת צריכה (הזרמת כספים לעסקים) ולעמוד בהחזרי ההלוואות? ליושב במרומים פתרונים. וכנראה שאחד מהם היא... נכון, מפולת ומיתון, ניחשתם נכונה. כך שמילטון פרידמן צדק:
מפולות הן אירועים מאזנים של הכלכלה. מה שרצינו להוכיח
.
נתחיל מסבב התייחסות למה שנכתב עד עכשיו, לפני שאכניס נושא או חומר חדש:
[u]צמיחה של 3.5% בשנה? רמת אבטלה "טבעית" של 4% בשנה? אינפלציה של 2-4% בשנה[/u]
רצף נתונים אלו מקובל על הכלכלנים הן בספרות והן במאמרים בעיתונות (ולכן גם על אותם כלכלנים האמונים על תכנון התקציבים ומדיניות כלכלית של המדינות) כמצב של משק בריא, יעיל, מאוזן חייכני עם לחיים וורודות.
אותם כלכלנים הם בוגרי ההכשרה האקדמית המקובלת, להלן "ניאו-קלאסית". מנגד, המבקרים שטוענים בין היתר את הטענות שאתן העלתן, עומדים אותם כלכלנים שניתן לאפיין ככלכלני השמאל, כלכלנים פוליטיים ואקולוגיים. אחת השאלות שלהם החביבה עלי היא "למה אחוז אבטלה של 4% הוא טבעי? ולמה ש-0% לא יהיה טבעי, ולכן כל אדם אחד שרוצה לעבוד ולא משתלב, זהו מצב של חוסר איזון מאוד לא בריא לאותו אדם ולמשק?
ואם כבר אבטלה, זה שולח אותנו להגדרה הכלכלית הבסיסית-פורמאלית של אבטלה: אי-ניצולו של כושר ייצור הקיים במשק (נחום גרוס, "מבוא לכלכלה"). ומי שמעוניין להרחיב את רוחב יריעתו, [url=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%94]אבטלה בוויקיפדיה[/url] .
_לגבי הביקורת שלך על שורטיסטים וקפיטליסטים:
הביקורת היא על אנשים מושחתים ו/או סתם טועים, לא על הגישה הכלכלית. מי שאומר שהממשלה לא צריכה להתערב בשוק מלבד במקרה שלו, או שצריך לאפשר שורטים מלבד במקרה שלו, אינו יכול לייצג את גישת השוק החופשי. (ואני לא דוגלת בשוק חופשי לחלוטין, פשוט הדוגמאות שהבאת אינן מראות את הבעיות שבגישה הזאת.)_
[b]אני לא רואה שקיימת איזושהי הפרדה בין אנשים מושחתים/טועים לגישה כלכלית[/b]. יזם שמנצל את המשאבים הזמינים לו ללא התחשבות בנזקים והשלכות, אינו מושחת אלא פועל לפי הקווים המנחים של גישה כלכלית שנותנת לגיטימציה לעשייה זו, ונסמכת על מערך טיעונים שלם ומורכב. ומי מוסמך לומר האם הוא טועה? בדיוק זהו מוקד הוויכוח בין הגישות: לנסות לקבוע מה נכון ומה שגוי.
[b]אחת מהנחות היסוד של "גישת השוק החופשי"[/b], עוד מימיו של אדם סמית היא שמתוקף היות האדם יצור רציונאלי, כל עשייה שלו תורמת לאנושות. אך אנו, אל ניתן להגדרות פילוסופיות אלו (ומאוד מחמיאות) לעוות לנו את מה שעיננו מראות לנו מדי יום ביומו: לא רציונאליות, לא תרומה לאנושות ולא נעליים. לו היינו רציונאליים, הדיון הזה לא היה מתקיים, הדף הזה, האתר וקהילת באופן טבעי בכלל, מכיוון שהאנושות כבר הייתה מתנהלת ב-mode המיטבי, ולא היה שום דבר שיש לבקר או צורך לשפר.
ולגבי סוגיית [b]השורטים[/b] (עסקאות בחסר) גם כאן היריעה רחבה, אפילו מאוד, כך שגם כאן לא פשוט לקבוע עמדה חד-משמעית, אך הדגש שלי היה על [b]הסתירה הפנימית[/b] בעמדות קברניטי השוק. וזה מה שאני מחפש: את הסתירה. כי היא חושפת בפנינו את הכשל, שלא לומר ממוטטת את המבנה התיאורטי. תשאלי כל חוקר.
בכל זאת נזרוק כמה מילים על המונח הלא ברור הזה, [b]עסקת מכירה בחסר[/b] והמשמעות שלה. את רוב שחקני שוק ההון בכלל לא מעניין מה ההסבר התיאורטי של העסקה הזאת, הם רק יודעים שבמידה והם מעריכים שמחירו של נכס מסוים ירד, יש להם בתוכנת המסחר שלהם כפתור "Sale", שבמצב והם לא מחזיקים באותו הנכס, מציג "short". זה הכל. הכי גרוע, הם יקבלו הודעת שגיאה שלא ניתן לבצע את העסקה על אותו נייר.
לא מעניין את הסבתא שלהם שמה שהם מבצעים בעצם זו [b]מכירה בהשאלה של נכס שלא נמצא בבעלותם[/b]. הדבר הבא שמעסיק אותם, הוא זיהוי הרגע ללחוץ על הכפתור שכתוב עליו "cover", שמשמעו כיסוי התחת שלהם ע"י קנייה חזרה של אותו נכס והחזרתו לבעליו, כל זה באופן וירטואלי בלי ששום נייר לא נאלץ לעבור פיזית ממקום למקום. אפילו לא היה צריך שום אישור לשם כך, מלבד היתר עקרוני לבצע עסקאות חסר בכמות מסוימת של ניירות.
[b]ומה עם הרקע התיאורטי לעסקאות שורט?[/b] הוא הרבה יותר רחב מאשר אותו דילר שסוחר עבור הבנק או חברת ההשקעות שמעסיקה אותו, זה עם הסבתא וכו'. המנגנון הזה הוא שעומד בבסיס החוזים העתידיים והאופציות, וגם מסחר במט"ח. ניירות אלו הם הסכמים סביב דברים שלא קיימים, כך שמי שמוכר חוזה על אספקה עתידית של נפט בעצם מבצע מכירה בחסר של סחורה שאין לו, והוא צריך "להתכסות" או עם הסחורה שבוא תבוא בעה"ש או עם חוזה נגדי, שגם הוא "נכתב" Out of the blue, ואין הכוונה לדיו כחולה – הכל ווירטואליה.
ולגבי [b]מטפורת צינור המים[/b], אוסיף את הטיפה שלי: [b]מערכת מים זו צריכה להיות מעגלית[/b]:
הציבור לוקח אשראי ( הלוואות, משכנתא, ליסינג) |>| רוכש מוצרים ושירותים (מעביר הכסף לעסקים) |>| [b]אותם עסקים אמורים להחזיר את הכסף לציבור[/b] (שנושא גם את כובע "העובדים" - לומר בעמיר-פרצית) דרך שכר העבודה, כך שיתאזן – שזה כולל גם החזרת האשראי (פלוס ריבית, כך שהציבור מחזיר יותר ממה שהוא לקח). אך מה קורה עם אותן [b]חברות שמשלמות לאותו ציבור שכר נמוך מסך ההוצאה שלו[/b], ומה קורה עם אותם בלתי מועסקים שלא מקבלים שכר? איך כל הג'מעה הזאת אמורה להמשיך ולשמר רמת צריכה (הזרמת כספים לעסקים) ולעמוד בהחזרי ההלוואות? ליושב במרומים פתרונים. וכנראה שאחד מהם היא... נכון, מפולת ומיתון, ניחשתם נכונה. כך שמילטון פרידמן צדק: [b]מפולות הן אירועים מאזנים של הכלכלה[/b]. מה שרצינו להוכיח :-).