גילי אני מתכוונת לכישורי למידה לא מיומנויות.
לסכם- זה כן כישורי למידה.
איך מתכוננים למבחן - זה כישורי למידה.
עכשיו- זה עכשיו זה כישורי למידה.
מחברת מסודרת עם כותרות כותרות משנה זה כישורי למידה
החברי'ה שלי ושאר ילדי החינוך הביתי שאני מכירה (והם רבים) יתקלו באותם קשיים- מהכרות אישית.
פעם מורה אמרה לי לגבי ביתי
" ידע העולם שלה עצום, למעט ילדים בגילה אין חצי ממה שיש לה, אבל
כישורי הלמידה שלה בבעיה קשה"
וכן, היא צדקה.
ניקח את בתי היא מארגנת ארועים למופת מתאמת דואגת מבצעת ממש אלופה
ולא, זה לא ניתן להשלכה לגבי לימודים.
הבן שלי טיילן מקצועי מתכנן מארגן יוזם אוסף חומר על האזור וכו..
ושוב גם במקרה שלו זה לא עוזר בכישורי למידה.

אני מניחה שאת מתכוונת ל "מיומנויות למידה" וזה דבר שלא לומדים בבי"ס ואני מקפידה ללמד את ילדיי (זאת שבבי"ס וזה שבבית)
מבחינתי זה אחד הדברים החשובים ביותר בחיים ובכלל לא קשורים ללימודים בבי"ס. וגם, איך לחפש מידע, מה עושים איתו, איך מארגנים אותו, איך מסכמים, איך בונים מערכת זמן אפקטיבית, איך עושים אינטגרציה בין מידע ועוד. דווקא בחינוך ביתי זה בא לידי ביטוי נהדר כמעט בכל תחום: למשל, אם מתכננים טיול צריך למצוא מידע, לסנן אותו, לתמצת אותו, לעשות "בעד ונגד" ולחבר אותו לידי מסלול אחד ארוך - רק שחשוב לעשות זאת גם בכתב בגילאים מסוימים.

ואוו שרית תודה על מה שאת כותבת, מעלה אצלי את השאלות שקיימות ואני אמא בחנ"ב, מה זה כישורי למידה למה זה חשוב ועוד..
תודה

כישורי למידה - מה זה לכל הרוחות?
בחינוך ביתי, אני לפחות דגלתי בקצב של הילדים,בענין שהם מגדלים בנושא
או בקיצור ילמד הנער ע"פ דרכו .
הבן הבכור שלי (בן 33) כמי שלא למד במערכת אלא רק החל מכיתה י"א
אמר לי לאורך כל השנים, אחלה חינוך ביתי אבל הם לא ידעו ללמוד ושם תהיה בעיה קשה.
איך אלמד אותם ללמוד שאני בעצמי לא יודעת אלא בדרכי שלי.
ואכן פתאום בהיותם בבית ספר התחלנו להתקל בקושי
אצל הבת זה חמור שבעתיים כיוון שעכשיו החלו בגרויות והיא בעידודנו לא ממש העמיקה בלימודים
אלא למדה מה שמענין אותה, ובהכנה לבגרויות צריך לדעת ללמוד....ו...קשה, קשה
האם בכל שנות החינוך הביתי, הייתי צריכה לתת דגש לכישורי למידה? האם זה לא היה חוטא למטרה?
ואולי בככל למנוע את הקושי והתסכול היינו צריכים להמשיך בחינוך ביתי
אבל טוב להם בבית הספר
מסיימת כאן הולכת לכתוב בגוגל כישורי למידה ואולי יהיו לי טיפים עבורם.

איך בית הספר מתנהל- לא נעים לא לומר בקול רם אבל מש אבל ממש לא מענין אותי.
מעניין אותי שבית הספר מאפשר לנו מה שאנחנו רוצים - והם מאפשרים.
הבת בחרה בבית הספר כי רצתה את חי החברה ששם- והיא קיבלה בענק,
ונהנת מזה יום יום, הלימודים לא ממש מענינים אותה.
הבן בחר בבית ספר ובמקצועות מועטים כיוון שהלימודים מענינים אותו חיי החברה שסביב לא מענינים אותו
חי החברה שלו מסופקים דרך חברים מחוג שיט בנהריה
אם הייתי בועד/פעילה או השד יודע מה הייתי נטרפת
הייתי נטרפת ורבה עם רובם רוב הזמן כיוון שהבסיס שלי אחר

בתי הגדולה לומדת בבי"ס ורוב השנה ורוב הזמן זה "לא משהו" בעיניי. אחרי שהייתי בועד הורים 7 שנים כי רציתי לשנות ולהשפיע מבפנים (ולא רק לצעוק מהאופוזיציה) וגם רציתי להעביר לבתי את המסר שגם לי אכפת מהמקום אליו היא הולכת מדי יום ולכן אני מתנדבת שם לכל מיני דברים חשובים יותר או פחות.
באמת לא נעים לי קצת לבאס אותך, אבל אני חייבת לומר שיש עוד המון דברים שייראו "לא משהו" גם בעינייך. בחט"ב ובתיכון הכל מכוון "בגרות" ויש שיעורי השלמה והעשרה וקורס קיץ וסדנא ומרתון למבחן ומה לא (אבל מה עם קצת זמן פנוי ?) מנסים לשכנע את כולם לבחור משהו שיהיה להם גם מקצוע (למה בגיל 15 ילד צריך לחשוב ולהחליט מה הוא יעשה בגיל 25, אולי?)

בנוסף, כל שנה משרד החינוך מכריז על נושא שיהיה תחום ההתמקדות השנתי. השנה, זה היה "בסימן גבורה ותקומה" (כלומר, בואו נדחוף להם את האתוס הציוני לעוד כמה חורים, ככה בשביל מי שלא הבין עד עכשיו...) והבת שלי נסעה במגרת יום של"ח לטיול יומי עד 17 בערב לטיול שכלל ביקור בארבעה בתי קברות צבאיים, יד ושם שלוחמי הגטאות וטקס זיכרון ליד איזושהי אנדרטה לכבוד איזשהו קרב גיבורים. בטיול השנתי הם קיבלו בונוס ובתור פעילות ערב הם קיבלו טקס אזכרה לאסון המסוקים בשאר ישוב.

אצלי האסימון האחרון נפל כשהייתי בישיבה של ועד הורים ובמשך שעתיים ההורים והמורים ניהלו דיון האם צריך לאפשר לילדים להגיע לבי"ס בחולצה עם צווארון או שרק עם צווארון עגול. אם יש אייקון של פרצוף של דהההה - זה המקום...

מבחינתי, צריך אופי ממש מסוים כדי לצאת משם ולהישאר אתה עצמך... (אחרי 12 שנה במקרה הטוב ומי שנכנס למסגרת מגיל 3 חודשים אז יהיה במסגרות סה"כ 17.9 שנים ! עד סוף י"ב!)

יום רביעי הבן לומד רק' שעתיים מהשעה 12:00 גאוגרפיה ולשון.
בן: אמא לא בא לי ללכת לבי"ס היום?
אמא: למה?
בן: סתם פשוט בא לי להישאר
אמא: אז תי
שאר
בן: את יודעת כשיהיו לי ילדים אני אתמוך שהם יהיו בחינוך ביתי
וואו יותר מזה אני לא צריכה (-:

עד כה ספרתי דברים טובים על שקורה במערכת
אז הנה משהו אחר
בני חזר צבית הספר וכך סיפר
בשני הבא יש להם מיצב במדעים
אז בשלישי הזה יעשו להם במיוחד 3 שעות הכנה למיצב
והיום היו להם שעתיים למיצב
כמו שבעבר כתבתי
המיב מנהל את המורים
המיצב מלחיץ את התלמידים
המיצב יוכיח האם המורה/בית הספר עומדים בסטנדרטים
אילו סטנדרטים לכל הרוחות?
כל מה שאני לא אוהבת במערכת מופיע בצורת ההכנה והמיצב עצמו.
עצובבבבבבבבבבבבבבבבב

שרית תודה על השיתןף מעניין לקרוא כאם לילדים בתחילת ההתבגרות בחינוך ביתי

ותוך כדי עבודה ואוכל ללמוד מה שאני רוצה בלי לחץ.
בלי לחץ זה בדיוק בבה"ס ולא תוך כדי עבודה!

תודה על השיחה.

אני נהנית לעמוד הצד ולראות איך הבת שלי שבימים אילו מלאו לה 16, איך היא מצד אחד לא חושבת רחוק מדי וככל בנות גילה נהנת מגיל הנעורים
ומצד שני מתכננת יפה מאוד מה הלאה.
בקיץ היא עברה קורס הדרכה מטעם של"ח, והשבוע קיבלה תעודה של מדריכה בכירה שמקנה לה המון אפשרויות.
ובימים אילו היא בחרה לעבור קורס של מגישי עזרה ראשונה ואילו הם דבריה:
יהיו לי 2 תעודות _(+ ליצן רפואי)חשובות ואז תהיה לי עבודה שתכניס לי כסף ויהיה לי טוב בה.
ותוך כדי עבודה ואוכל ללמוד מה שאני רוצה בלי לחץ.
בכל ניתוח שלה רואה את התוצאה של שנות החינוך הביתי ושל הדברים שספגה.
כייף לראות שלמרות ההשפעה ויש השפעה של בית הספר השורשים שנטמעו נמצאים.
כאם למתבגרת שעברנו איתה את המהפך נהנהית לעמוד מהצד לראות את התוצאות.י
היו לי כל כך הרבה חחששות כל כך הרבה סימני שאלה.....שיעור מרתק.

לומדים משהו כי רוצים לדעת לא כי זה לבגרות
תוהה אם זה לא אוטופיה ללכת עם כלל הזה בכל גיל.

לא סביר שניתן להכניס לימוד, אינטנסיבי וממוקד לבגרויות וגם למבחנים באונברסיטה במשך מספר שנים רציפים, תחת הגדרה לומדים משהו כי רוצים לדעת גם לא אחרי או תוך כדי הצבא...

מה שבאה לומר הבגרות היא לא מחסום יש הרבה דרכים לעקוף/להתמודד
אין לי שום ספק שאפשר, גם לי יש דוגמאות לכך בשפע וגם אני מכירה מספיק דרכים לקבל תוארים בלי בגרות שמתאימים לילדים בחינוך ביתי ולא רק.

יחד עם זה, אם כבר ילד בוחר ללכת לבה"ס, למה לא לעשות בגרות בזמן הזה?
זה גם עונה על הצורך שייכות הרבה יותר מרק לבקר בבה"ס,
גם הרבה יותר קל לעשות בגרויות בבה"ס מכל האופציות שציינת...
וגם פותח הזדמנוייות שיבוץ נוספות בשרות צבאי
והרבה פעמיים גם חוסך שנה-שנתיים בהמשך...
אז למה לא?

אני מבינה היטב את כוונתך להגדרה בגרות.
ראיתי במהלך השנים הרבה ילדי חינוך ביתי,
ראיתי נפגשתי הכרתי אירחתי התארחתי באמת אצל רבים מאוד
יש קווים שאפשר לאפיין חלק גדול מהם , אך תמיד יש גם אחרים.
פגשתי ילדי חינוך ביתי תמימים וילדותיים
ומספר דומה מחוספסים מתוחכמים ובוגרים.
אפילו באותה משפח = כמו אצלנו השוני בין שני ילדי עצום
האחת בוגרת ורחוקה מלהיות תמימה - השני תמים ילדותי
באמת חושבת שזה לא קשור לחינוך הביתי.
אלא לכל ילד וילד.

האם היום בגרות לא מהוה מטרה עבורם (כמובן לא מטרה מפני עצמה אלא אמצעי להתקבל ללימודים באקדמיה...)
א- חבר טוב שלנו בוגר חינוך ביתי כיום סיים פוסו דוקטורט בנאסא- השלים בגרויות אחרי הצבא
ב- אחינית שלי בחרה לסיים ללמוד בכתה ח כיום בת 26 מסיימת תואר שני בגישור סכסוכים בינלאומים- בלי בגרות תואר ראשון באונ הפתוחה
תואר שני אונ' באר-שבע
ג- בן חברים ביקר בתיכון, ללמוד לא למד במהלך הצבא סיים תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים.
ואילו רק 3 דוגמאות ויש עוד ועוד.
מה שבאה לומר הבגרות היא לא מחסום יש הרבה דרכים לעקוף/להתמודד

_אם בשנים שהם היו בבית נצבר פער של ידע
ממש לא, אני חושבת שחלק גדול מילדי החינוך הביתי בעלי ידע עולם כללי גדול בהרבה מילדי המערכת
ולמה ? כי הם שאלו בדקו חיפשו הסתקרנו קיבלו תשובות/מצאו תשובות וזאת כי היו סקרנים ולא כי צריך לדעת למבחן
וזה הבדל עצום, החינוך הביתי שימר את הסקרנות.
ילדי השתלבו במערכת מבחינה לימודית נפלא
פעם היו הקבצות היום זה נקרא יחידות לבגרות
כלומר הכל סובב סביב בגרות
ואנו לא רואים זאת עין בעין, לומדים משהו כי רוצים לדעת לא כי זה לבגרות.
ארחיב מאוחר יותר טלפון

דף מעניין וחשוב
מעורר אותי למחשבות על גיל ההתבגרות בחינוך הביתי
שרית, תודה על השיתוף.

האמת לדעתי הפוך הוא, ילדי חינוך ביתי יותר ילדותיים, ככל שחושבת על זה שוב עולים גם הסיבות ללמה יותר ילדותיים
יש מצב שאנחנו מבינות/מגדירות בגרות שונה?
אני לא פוסלת שילדי חינוך ביתי יכולים להיות יותר תמימים מילדי מערכת (לדוגמא במצבים חברתיים בהם אין להם מספיק ניסיון) וגם פחות "גמישים" כשכופים עליהם (שוב מחוסר ניסיון == כי זכו לא להתקלקל) וזה יכול להראות כילדותי אבל אני מדברת על בגרות במובן של שיקול דעת (מעצם ניסיון רב בבחירה חופשית).
מסכימה איתך שהרבה קשור גם באופי.

עוד שאילה .
בכלל ברגע שבחרנו חינוך ביתי הבגרויות מראש נדחקו מסולם העדפויות. לא רוצה שהבגרויות יהיו קוץ בת __ ת
לא נראה לי שלימוד לבגרות בא בסתירה להשתתפות מחיי חברה וכו'. למה, אם כבר הם הולכים לבה"ס, לא לעשות בגרות? האם בשנים שהם היו בבית נצבר פער של ידע (יותר נכון חומר) שלא ניתן להשלים בקלות עכשיו וזה מגביל אותם בלעשות בגרות?
_אחרי הצבא/שירות לאומי אחרי הטיול או לא משנה מה ושוב לדעתי
יודעים פחות או יותר מה רוצים יש מטרה ברורה והתחלת ישום המטרה היא הבגרויות מתלבשים שנה על הכל וזהו_
האם היום בגרות לא מהוה מטרה עבורם (כמובן לא מטרה מפני עצמה אלא אמצעי להתקבל ללימודים באקדמיה...)

לדעתי - נסיוני - לא חושבת שילדי חינוך ביתי בוגרים יותר מבני גילם במסגרות חינוך רגילות.
אני חושבת שזה הרבה יותר האופי והמבנה של כל ילד וילד..
יש הרבה נקודות שאפשר לאפיין ולעשות השוואות בין ילדי חינוך ביתי לחינוך קונונציונלי.
האמת לדעתי הפוך הוא, ילדי חינוך ביתי יותר ילדותיים, ככל שחושבת על זה שוב עולים גם הסיבות ללמה יותר ילדותיים.
השהות עם ילדים רב גילאים מאפשרת להשאר עוד ילד לוא לרוץ ישר ולשחק בוגר.

מנסיוני בכל מקום אונ/ עבודה וכן הלאה יש את המקובל והלוא מקובל
עניין של פוקוס...גם כשאני ממש חופרת בזיכרונות (מתקופה באונברסיטה, די הרבה שנים) וגם בעבודה היום: לא הרגשתי/מרגישה את המסגרת של הקבוצה ומושגים הנלווים: שייכות/מקובלות/מעמד חברתי...תמיד יש לי מספר מצומצם של חברים והשאר לא בפוקוס...
כאן ובפרומים וירטואלים כן מרגישה את הקבוצה (וירטואלית)..ומעניין ששייכות לחלקן מעלה אצלי אסוציאציה שלילית של הדר עם ראש אחד...

עוד שאילה: אני מכירה רק ילד אחד בן 12 בחינוך ביתי והתרשמתי מבגרותו, בכלל לפי מה שקראתי ולפי הבנתי זה מאד הגיוני שילדים שגדלים בסביבה טבעית לבן אדם (קראי לא במסגרת מלאכותית כמו גן/בה"ס) מתבגרים/צתפתחים בקצב וכוונים אחרים מאלה שגדלים במסגרות ...תוהה אם מפגש עם בני גילאם כרונולוגי בכניסה למסגרת לשכבת גיל שלהם יכולה להעניין אותם מבחינה מנטלית? בדומה ללקחת ילד שהיה בכיתה יב ולהעביר אותו לכיתה ט' ...
אשמח לשמוע על נסיון שלהם בהקשר.

יש הבדל בין מלך/כה הכתה לבין מקובל.
מלך/כה זה ביסודי ובתחילת החטיבה ז ואולי ח
בכיתות ט ומעלה כבר אין את המעמד )-: הזה.
גם ביסודי יש את המקובלים בלי קשר לאיזה תלמידים הם
זה קשור לכישורים חברתיים.
מנסיוני בכל מקום אונ/ עבודה וכן הלאה יש את המקובל והלוא מקובל
ושוב זה לא תלוי וקשור להצלחה אלא כישורים חברתיים.
חג שמח

בכל מקרה אותי באופן אישי מעניין אם תנועות נוער/חוגים לא מספיקים למילוי הצורך בחברה עבר הילדים שלפני כן היו בחינוך ביתי?
כשילדי היו צעירים יותר חשבתי שכן, יותר מחשבתי בפועל כל שאר המסגרות סיפקו להם את שהיו צריכים.
שהגיעו לגיל העשרה מצד הבת הייתה בקשה/דרישה להיות בבי"ס.
היום אני יודעת שאצל רבים מהידים מהחנוך הביתי בגיל הזה כלומר בין כתות ו-ח לפי ההתפתחות האישית
עולה הצורך והרצון מהילדים להגיע לבי"ס.
גיל זה מתאפיין בין השאר ברצון להיות חלק מ...
לא קל לבוא לתנועה ושכולם מדברים על חוויה מסוימת שהייתה היום בבי"ס ואת לא חלק.
או יותר מזה כולם מוזמנים למסיבה ואת לא כי את לא בכיתה.
אין פעולה כי יש טיול שנתי/טכס בבי"ס את לא ממש חלק מ.... את בצד.
יש ערך מוסף עצום לבי"ס (נזק ומגרעות עצומים גם כן)
למשל את הסימנר שעברה עכשיו לא יכלה לעבור בחוג או בתנועה
כנ"ל אירוח המשלחת ועוד חוויות מעצבות שלצערי ניתן לעבור רק עם אתה חלק מהמסגרת.

אני רק ביקרתי בתיכון כלומר ממש לא למדתי והייתי מהיותר מקובלים חברתית.
כנראה לא היתי מהמקובלים בכיתה/שיכבה/תיכון, כנראה כי אין לי מושג מי כן... ...מה גם שזה (הדירוג למקובל יותר או פחות, מלכות הכיתה וכו') עוד סיבה טובה לא ללכת לתיכון/בה"ס...תוהה אם באונברסיטה גם יש את המקובלים חברית... ואני שוב "פיספסתי"?

בכל מקרה אותי באופן אישי מעניין אם תנועות נוער/חוגים לא מספיקים למילוי הצורך בחברה עבר הילדים שלפני כן היו בחינוך ביתי?

הבית ספר שאליו אתם הולכים הוא "מיוחד" מבחינת הסתכלות או רגיל לגמרי
בית ספר הכי רגיל שיש בתי בחרה שלא ללכת ליחודיים. אצלנו התיכון של רשת אורט.
אולי היתרון שאצלנו זה שיש מורכבות מאוד גדולה באוכלוסיה כך שהכל מתקבל.
דתיים, חילונים, עולים, ותיקים, ערבים,דרוזים, צדלניקים, קיבוצניקים, מכפר ורדים, ותושבי העיר.
חושבת שמה שקובע זה המסר שאת באה איתו, איך שאת מציגה את הדברים כך הסביבה מקבלת.
אז היו מפרידם בין אלה שלומדים לבגרות לאלה שלא,
יש כאלה שעושים הכל המקצועות 5 יחידות בגרות ויש תלמידים שלא,
יש מגמות כמו פיסיקה ששם מראש לדים שהלימודים תופסים עבורם מקום נכבד יותר.
אך שוב אין לזה שום קשר למעמד החברתי.
מה שקורה בפועל.
אתה משיך בחברות אם אילו שהיית איתם בחטיבה, ויוצר חברויות חדשות אם בני כיתתך
בכיתה את מקצועות הליבה לומדים יחדיו מקצועות הרחבה בנפרד
אך הצלחה בלימודים לא מהווה משקל מבחינה חברתית.
בתי שכאמור הלימודים לא מהווים עבורה משהו משמעותי
בחמישי האחרון חגגה כאן מסיבה לחברים/ות הקרובות
היו תלמידים מבריקים וכאלה שבקושי מרימים את הראש.
אגב גם שאני הייתי בתיכון וזה היה ממש ממש מזמן
למעמד חברתי לא היה שום להצלחה לימודית.
יכלת ללמוד תפירה ולהיות מאוד מקובלת בגלל מי שאת
כמו שיכלת ללמוד כימיה ולאר להיות מקובלת כי היית אדם לא נחמד.
אני רק ביקרתי בתיכון כלומר ממש לא למדתי והייתי מהיותר מקובלים חברתית.

שרית קוראת אותך ושואלת את עצמי האם הבית ספר שאליו אתם הולכים הוא "מיוחד" מבחינת הסתכלות או רגיל לגמרי, בתור אמא עולות לי השאלות שאותם את מעלה הקריאה מאוד פותחת את הערוצים .
תודה וחג שמח

תודה, חג שמח!

הפנימו שיש מעבר ללימודים
המידע שלי לא עדכני, אני סיימתי תיכון ב98...ובכל זאת תוהה אם סיווג לפי ציונים השתנה מאז... אז היו מפרידם בין אלה שלומדים לבגרות לאלה שלא, קבוצות נפרדות לפי מספר נקודות לימוד, כיתות נפרדות למחוננים...

בגיל תיכון יש כל כך הרבה אופציות של פרויקטים מעניינים/תנועות נוער/לימודים גם בלי תיכון...

למעד החברתי אין כלל קשר להצלחה בלימודים, המעמד החברתי נרכש על פי פעילותו של הילד .
אם הצלחה בלימודים מהוה ערך היא כן משפיעה על מעמד חברתי מעצם היותה ערך...

<כתוב לי בצהוב "אתה מלמד הכי טוב את מה שאתה הכי צריך ללמוד בעצמך"
אני אימא שבודקת את הדרך שלנו בחינוך ביתי (בני רק בן 2.8)...>

מה ללכת אז לתיכון?
חוץ מלימודים יש עוד המון דברים לעשות בתיכון, הלימודים לחל זה הכול. לנו הם הדבר הזניח.
למשל: בתי קיבלה תעודת הצטינות מטעם בית הספר על פעילות חברתית
היא משתתפת בהמון פרויקטים חשובים (לטעמי) הרבה יותר מהלימודים הרגילים.
היא מקובלת ואהודה מאוד בלי קשר להצלחתה בלימודים.
במה שמעניין אותה היא קוטפת הצלחה כמו 5 יחידות בבגרות בביולוגיה, תאטרון.
נעזוב את בתי.
בכלל מה שקורה בחברת הילדים וכותבת כמי שעבדה 20 שנה בחברת ילדים
למעד החברתי אין כלל קשר להצלחה בלימודים, המעמד החברתי נרכש על פי פעילותו של הילד .
יתרה מזו
מערכת החינוך סןפסופ הפנימה שהלימודים זה לא העיקר.
בתי ספר יבחנו במספר התלמידים הנמצאים בתנועות נוער.
בית ספר יבחן בפרויקטים החברתיים/קהילתיים/תרבותיים שיעשה.
יש בגרות 5 יחידות במנהיגות חברתית
הפנימו שיש מעבר ללימודים.
בעבר בחנו בתי ספר רק לפני נבחני הבגרויות היום זה אחד מתוך....
חג שמח

_אחרי הצבא/שירות לאומי אחרי הטיול או לא משנה מה ושוב לדעתי
יודעים פחות או יותר מה רוצים יש מטרה ברורה והתחלת ישום המטרה היא הבגרויות מתלבשים שנה על הכל וזהו_
אני מסכימה ולא מבינה למה ללכת אז לתיכון?
ואם הסיבה קשורה לחיי חברה אני רואה בעתיות מסויימת: ילד שלא מקבל ציונים טובים בתיכון (וסביר להניח שילד שלא מפוקס במטרה לעשות בגרויות ולא מפוקס בציונים גם לא מקבל ציונים גבוהים) די מהר מסווג/מסומן גם ע"י מערכת וגם ע"י חברה (במקרה הזה חברת ילדים) והסיווג הזה לא רק שלא טוב מפני עצמו ו"תורם" לחוסר ביטחון עצמי של הילד, הוא גם מגביל מאוד מבחינה חברתית בתוך המסגרת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לקרוא את דברייך, זה פשוט נחת !!!

אני חושבת שזה ענין של סדרי עדיפויות.
ברגע שאתה בתיכון ויש לך כל כך הרבה דברים שמענינים ומעסיקים אותך
והבגרויות מתחילות להלחיץ ולא בא לך לעשות אז במקום לדעתי להכנס למצב רוח מבאס
עדיף לעשו את מה שטוב וכייף איתו הבגרויות לא יברחו.
בכלל ברגע שבחרנו חינוך ביתי הבגרויות מראש נדחקו מסולם העדפויות.
לא רוצה שהבגרויות יהיו קוץ בת __ ת (-:
אחרי הצבא/שירות לאומי אחרי הטיול או לא משנה מה ושוב לדעתי
יודעים פחות או יותר מה רוצים יש מטרה ברורה והתחלת ישום המטרה היא הבגרויות מתלבשים שנה על הכל וזהו
שמעמידים על המאזנים בגרויות בתיכון בלחץ או לאחר מכן מה מנצח ....את דעתי כתבתי.

לא הבנתי, שרית.
באמת שאלת תם - אני עשיתי את כל הבגרויות בתיכון ונחתי שנתיים אחרי הצבא, ונכנסתי ללמוד מה שרציתי.
בעלי, שהיה בחינוך הדמוקרטי הנפלא, לא השלים בגרויות עד אחרי הצבא.
זה מאוד מבאס, בעיניי, להשלים אחרי הצבא, כשיש דברים אחרים בראש, ורוצים לטייל וללמוד ולעבוד ....
לא עדיף כבר בתיכון לגמור עם זה?

(בהנחה שהיא רוצה תעודת בגרות)?

למה התכוונתי שהחינוך הביתי ניצח את המערכת -
למרות שהבת שלי לומדת רגיל בבית הספר מבחינתה עניין הציונים לא תופס משקל
היא ממשיכה כמו בחינוך הביתי מתעמקת רק במה שמעניין אותה.
ואם כרגע להיות ליצן רפואי מעניין אותה וזה מתנגש בשיעור שפחות מעניין אותה
תעשה את הבחירות שלה.
היא נשארת נאמנה (לרוב (-: בכל זאת בת 16) לעצמה ולא נופלת במלכודת הבגרויות.
פה ושם העלתה אבל...הסברנו לה שאחרי הצבא /טיול וכו...לכשתחליט הכול עומד לרשותה.

החופש הגדול- מזעזע אותי לשמוע הורים קוראים לזה העונש הגדול
כששומעת מישהו מכנה זאת כך בליבי חושבת וסילחו לי
אתה הוא העונש הגדול של ילדיך.
אבל לא לשם כך אני כותבת.
אני כותבת כי אני מביטה סביב ושמחה (בלי עין רעה (-: 555555 וכל מה שיש)
התחיל החופש הבת יצאה היום לסימנר בן 3 ימים למניגי תרבות
3 ימים של מוזאונים, הצגות, מפגשים מאחורי הקלעים ועוד ועוד
לי רק נותר לקנא גם אני רוצה.
שמביטה בה ובחבריה יושבים קורנים מאושר מנתחים הצגות
אחרי שלפני ההצגה נפגשו עם השחקן בראבא ואחרי ההצגה עשו סיור בתאטרון
מבינה
שוב, ושוב ושוב
שאת כל החוויות הנ" לא הייתי יכולה להעניק לה בהמשך חינוך הביתי.
ואני כל כך שמחה למרות שלא קל ופשוט שכן הסכמנו שהיא תלך לחטיבה ולתיכון
כי לדעתי וכצופה מהצד חוויות הנעורים האילו שוות הכל.
פסח ושוב אספת הורים.
אהה ....כמעט כל המורים רצו לשוחח עימי
החלו במחמאות והמשיכו בהיא לא לומדת היא נעדרת
הכל מענין אותה חוץ מהלימודים
ואני שוב ושוב צריכה להסביר שזה בסדר מבחינתינו כהורים
היא עושה היא פעילה היא שותפה
לימודים? אחרי הצבא תשלים בגרות במרוכז ועוד על חשבון המדינה (-:
רוב המורם כמובן המומים ומרימים גבהה
בביולוגיה ותאטרון שזה מענין אותה יש לה מאיות
וביולוגיה זה 5 יחידות
כל ההתנהלות שלה מוכיחה עבורינו שהחינוך הביתי ניצח את המערכת.
חג שמח לכולם

9:11 דקת, הבן כתה ח עדין ידן מתחיל ללמוד רק ב11:10
לומד היום גיאוגרפיה ומדעים הלימודים עבורו כמו חוג כייפי
מי שמכיר מכאן את בני לא רק שהגיע לבי"ס ילד שלומד חצי מערכת (-:
הבאנו ילד שמתפקד בלי לדבר כלומר אילם סלקאיבית בתחילה כמובן
שכולם הרימו גבהה - הרגעתי אותם
המרתק שהמורים קיבלו את זה כמו שזה אוקיי לא מדבר
הוא מרים יד בשיעור וכותב את לוח שיש לו את התשובה
המורים פשוט למדו שהוא כזה.
והילדים- להפתעתי למעלה מ90% קיבלו את זה כמו שזה רק בהתחלה בדקו האם הוא שומע
וכן בהתחלה יו כמה שהציקו לו, היה מקרה של קצת מכות
הוא חטף והחטיף ובזה תמה ההדברות למה? וכו...
עכשיו....אנחנו מתחילים להתחיל על המערכת והסביבה פצצה חדשה
בני מתחיל לדבר
הצוות כמו שקיבל אותו שלא מדבר משתף פעולה בצורה מדהימה עם התהליך
וכנ"ל הילדים.
הפתעות הפתעות.
חברה מקבלת גם את האחר והשונה גם בגו'נגל שם בחוץ.
פעם אמרתי לחברה
אנחנו שולחים "חילים" גלי נשק לקרב
כי כך הרגשתי שיהיה בבית ספר, אני המומה מה הופתעתי.
הופתעתי מזה שאני בעצם הייתי עם דעות קדומות
שבוע טוב ושקט

_בשורה תחתונה שאני עושה מאזן רווח והפסד
לא בקלות אומר שהרווח מנצח.
לא קל לי שהם במערכת אבל הם פורחים_

קוראת אותך בסקרנות ובהערכה. לא קל לשנות כוון, לא קל להישיר מבט בעיני המציאות, לראות מה אחרים רוצים דרך הפילטרים של מה שאנחנו מאמינים בו. מאחלת לעצמי ומקוה להתבונן כך כמוך במציאות.

היום הגיעה המשלחת נוער מגרמניה
בתי הביאה הביתה את האורח שלנ לשבוע הקרוב.
הבטתי בהתרגשות שלה, בסקרנות לדעת ולהכיר
ובליבי פנימה שמחתי שלא נלחמתי כעיוורת ברצון שלה
שמחתי שהקשבתי לה ולמרות אי שביעות רצוני
איפשרתי לה להכנס למערכת.
את החוויה הנוכחית לא יכולתי לספק לה בדרך אחרת חוץ בית ספרית.
למדתי שהאני מאמין שלי נכון לי
אך לא תמיד גם לילדי
היכולת להקשיב לצורך של ילדינו גם עם נוגד את רצונינו
לא פשו
אך שמחה שכך היה לנו.
שבת נפלאה בתקווה שקטה לתושבי הדרום

ילדי בבי"ס הכי רגיל שקיים.
בפגישה הראשונה לא הבינו מה אני רוצה מהם
.בפגישה השניה אמרו שתפי אותו במה את רוצה
פרסתי את האני שלי
אמרו שיהיה.
זה אולי בגלל שיש כאן הרבה מקרים "אחרים"
כמו יהודים חילונים, יהודים דתיים, עולים חדשים
ערבים, דרוזים צדלניקים
ועוד כל מיני אז אולי יש יותר פתיחות...
אני מאמינה שזה קשור להיותם צוות פתוח ומקבל שמסוגל להכיל את כולם.
החוויה שלנו כהורים מיוחדת מאוד בקשר שנוצר לנו עם ה צוותים.

הי שרית
מאד מעניין לי לקרוא את מה שאת כותבת על החוויות שלכם
בתי בחרה ללכת לבי"ס השנה לראשונה בכתה ג'
היא בבי"ס ממלכתי "רגיל" בו המערכת היא מלאה פלוס
ואני גם מתמודדת עם תהליך נפשי דומה לשלך

אני סקרנית לדעת כיצד המערכת הסכימה לאפשר לילדייך לקחת בה חלק באופן כזה "חופשי" יחסית?
האם זה בי"ס ייחודי במהותו או במקרה מוסד עם ראש פתוח?

מרץ בפתח, וזו התקופה לכתוב למשרד החינוך ולידע שאנחנו ממשיכים בחינוך ביתי.
אך השנה לראשונה מזה הרבה שנים אין אנו כותבים.
לפני שנתיים קיבלנו אישור להמשך החינוך הביתי למשך שנתיים,
כך ששנה שעברה הייתי פטורה מלידע אותם שאנו ממשיכים בחינוך ביתי. .
אבל זה לא נחשב (-:
והשנה....זהו אנחנו לא צריכים יותר לידע שאנחנו ממשיכים בחינוך ביתי.
והנה במקום לשתף את משרד החינוך בהמשך דרכנו בבית אני יושבת ועושה חשבון נפש.
הבת כבר שנה רביעית מבקרת בבית הספר,
השנה נמצאת בכל השיעורים כל הימים.
הבן זו השנה השניה בבית הספר עדין לומד חלקי.
היום אנו מתכוננים נרגשים לקראת מחר- מחר מגיעה משלחת בני נוער מגרמניה
ובחופש הגדול או תחילת שנת הלימודים הבאה ,המארחים (שבתי בנהם) יסעו להתארח בהמבורג.
בסוף החודש בתי יוצאת לסימנר הגבעת חביבה סימנר מעורב
בני נוער יהודים וערבים הנושא - מדברים שלום ושכנות טובה.
האם את זה הייתי יכולה לתת לה בחינוך ביתי - לא?
וכאן עולה השאלה האם החוויות הנ"ל עדיפות על המשך החינוך הביתי.
אהההההההה.........אין לי תשובה
בתי תענה חד משמעית שעדיף לה מה שהיא חווה עכשיו שהיא חלק מהמערכת.
ואנו כהורים נענה ...?
אני לא עיוורת ורואה את השינוי שחל בבתי במעבר למערכת
אני רואה דברים שאני לא אוהבת כמו ....
לא לובשים את אותו הבגד לשתי מסיבות (-: כי ראו אותי עם הבגד
ולא מקובל )-: ללבוש שוב
עצוב עצוב עצוב
יחד אם זאת אני רואה את מלוא האפשרויות שרק כחלק מהמערכת היא יכולה לחוות.
בשורה תחתונה שאני עושה מאזן רווח והפסד
לא בקלות אומר שהרווח מנצח.
לא קל לי שהם במערכת אבל הם פורחים
וכשאני שואלת את עצמי מה אני רוצה עבור ילדי
התשובה שלי - שהם יהיו ראשית בני אדם מאושרים
ואח"כ עוד הרבה דברים
ולמרות שהם שם הם מאושרים.
הלוואי שכולנו נזכה לראות את ילדינו בכל דרך שיבחרו מאושרים
כי בעצם מה צריך בסך הכל בנאדם (-:
אז זה המכתב שלא ישלח למשרד החינוך זה איזה דין וחשבון עבורי
ומצאתי לנכון לשתף אותכם.

מדהים כיף ואף מעורר אופטימיות לקרוא אותך...
ובהחלט מעורר הרבה מחשבות...

מדהים!

לפני שבוע אספת הורים
בחטבה ה צעירה עם הבן הכל סאבבה
המורים מרוצים ציונים טובים
התלמידים מקנאים ואומרים למורה משפט שחשוב
אם גם אנחנו היינו לומדים רק מה שאנחנו רוצים
היינו גם נהנים וגם מצליחים.
ולצערם להם אין את הזכות ולבני יש.
בחטיבה המורים מכירים אותי ואת דרך חשבתי.
עליתי לתיכון שם סיפור אחר
חוץ מהמחנכת שלה שהיא חושבת כמני
כל שאר המורים ממוקדי בגרויות ולא רואים מימין ומשמאל
להלן החוויות: (-:
מורה לתנ"ך: אני לא מבין למה במקום לשבת ללמוד היא יוצאת לטכס לזכר רבין
במקום ללמוד היא הולכת לחזרה להצגה בבית חולים מול ילדים חולים
והכי הכי אתמול היא לא הייתה בכתה היא נסעה ללמוד ליצנות רפואית במקום ללמוד
בבית הספר שבאים לכתה באים ללמוד.
תשובתי:
לא מעניינים אותנו ציונים, מה שספרת על בתי זה בדיוק מה שאנחנו מצפים ממנה בבית הספר
אנחנו שמחים שהיא פעילה שהיא חווה העצמה אישית ומשליכה מזה על הסביבה
ש היא תורמת ועושה
המורה הביט בי כמי שנפלה מהירח.
אמרתי לו: הדרישה שלי מבתי של תתחצף שלא תפריע יותר מדי למהלך השיעור
אם היא מתחצפת אשמח לטלפון ממך.
חושבת שהוא היה משוכנע ששחררו אותי מבית משוגעים.
עברתי דרך כל המורים להסביר שישחררו אותה מהמשפט תלמדי זה לבגרות
מה שרוצה לומר
אפשר להיות במערכת להנות ממה שהיא מעניקה
ותאמינו לי היא מעניקה החוויות החוץ לימודיות הן ענקיות ועצומות - זה הרווח הגדול שלנו.
ויחד אם זאת ליצור חיץ בין הלחץ הלמודי שהם מפעילם על ילדינו.
ככל שעובר הזמן
ואני פחות בלחץ מבית הספר אני מצליחה לראות גם את הכוס המלאה.
חומר למחשבה לחוששים מהמעבר
סופשבוע נעים

שיהיה שבוע טוב

_תחיי עד גיל 400 ותגדלי המווווווווווווווןןןןן תינוקות וכל היום תהיי עם הילדים.

• מחפשת את המתכון (-:

ראיתי כתבה על הורים מבוגרים שיולדים ילדים
וחשבתי יאלה גם אני רוצה עוד ....
למה להגיד להם להכין שיעורים?
כי הם צריכים להתרגל זה
אנחנו בחרנו עבורם דרך שמשפט זה לא היה חלק ממנו
ולדעתי אנו צריכים לתת כלי עזר למעבר למשהו חדש
כמו משפחה שרוצה להתחיל טבעונות
ופתאום לילד בא כוס חלב עם ביצה
ההוה צריך להיות שם להזכיר ולתמוך ...
לבת שהיא כבר שנה שלישית בבי"ס אני לא אומרת
אבל לבן- אם לא אומר הוא ישכח בגלל מי שהוא אני צריכה לעזור לו
וחלק מזה זה להזכיר לו.
כששמה על המשקל את הרווח וההפסד בלכתם לבית הספר
חושבת שהם בשלב שמרויחים יותר מאשר מפסידים
זה מאוד מענין
הבת מרוויחה את חיי החברה- שהיא כה זקוקה להם
היא נהנת מהלימודים אבל בדרכה שלה
הבן מרוויח את הלימודים במקצועות שהוא אוהב-
חיי החברה לא עבורו.
ההשתלבות במערכת מאוד מענינת
ולשמחתנו יש לבי"ס צוות מופלא
שעוזר תומך מבין ומתחשב בדרכנו

אבל למה בעצם להגיד להם תכין שיעורים וכו'..?

וואוו, אני ממש מרגישה אותך מתגעגעת..
אולי תעשי עוד תינוק?
תחיי עד גיל 400 ותגדלי המווווווווווווווןןןןן תינוקות וכל היום תהיי עם הילדים.
סתם, אבל אני תמיד חושבת, שכשהילדים יגדלו, אני אעשה כל מה שאני יכולה כדי שיגורו לידנו ואת הילדים שלהם אני אגדל. אעשה להם משפחתון של בני דודים, מי שיולדת-שתביא אלי. אני מקווה שהכלות שלי יאהבו את הרעיון. בעלי אומר, שגם אם לא, הן תשלחנה את הילדים בשביל החיסכון הרב שאני אציע להן. מ'כפת לי? העיקר שיבואו הילדים

מוזר פתאום להשתמש במילים חדשות כמו:
תכין שיעורים/ תתכונן למבחן/ תסדר את התיק ועוד....
לשמחתי המעבר מחינוך ביתי בית הספר היה חלק
חוץ ממתמטיקה לא היתה בעיה של חוסר ופערים בידע
וגם זה הסתדר
לכל ההורים שחוששים מה יהיה אם....
מנסיון ברגע שרוצים להשתלב זה מסתדר

תודה על התשובה. הטיול נשמע רעיון ממש טוב, וגם היוזמה הזאת בבית ספר.
הרבה הצלחה והרגשה טובה!

אני אשמח לשמוע על מה את עושה עכשיו? ואיך את מרגישה?
בימים אילו מתנדבת בבי"ס יסודי- פותחת שם חדר קשב - לילדים שנגמר להם " לשבת" בכיתה
משהו שהגיתי וביום ראשון מוציאה לפועל.
מרגישה- יום ככה ...ויום. ככה ..מנסה שיהיה טוב יותר
היינו בחו"ל והלכתי המון וטיפסתי למנזרים תלויים-
הפתעתי את עצמי דבר שנתן לי אומץ/כוח/אתגר
לנסות עוד ועוד דברים
ה ולכת הרבה יותר לא מוותרת

אני אשמח לשמוע על מה את עושה עכשיו? ואיך את מרגישה?

@}
יש לי דברים טובים לכתוב לך, כשאהיה פחות עיפה ויותר צלולה.

אני שמחה מאוד לימור.
אני חושבת שזו זכות וחוויה עצומה להורים לחנך את ילדיהם בחינוך ביתי
כל יום אמרתי לעצמי מחדש הנה עוד יום שכולנו מרויחים.
כיום שהילדים כבר לא בחינוך ביתי
זה געגעוע לדרך ליום יום
טוב זה לא פשוט שהילדים מתבגרים

שרית
בהזדמנות זאת אני רוצה להודות לך
את היית אחת מאבני הדרך החשובות עבורנו
בבחירת החינוך הביתי
נשיקות

חינוך ביתי - זו התשובה לשאלות
את עובדת?
למה הילדים לא בגן /בית ספר?
ועוד ועוד...
בני בכתה ח הולך כל יום לבית ספר, לומד בערך 3 שעות ( מספיק בהחלט)
נהנה מאוד מהלימודים בחר מקצועות שהוא אוהב (מתמטיקה, מדעים, גאוגרפיה, ולשון)
אתמול שאלתי אותו איך זה להיות ילד בית ספר ולא ילד חינוך ביתי
תשובתו היתה חד משמעית: שהוא ילד בחינוך ביתי שהולך גם לבית ספר.
הבת שהחלה כמוהו בכתה ז אט אט ל"טעום" בית ספר
מבחינתה מרגע שכף רגלה דרכה בבית ספר
היא תלמידה לכל דבר.
ולמרות שכבר משנה שעברה הבן התחיל קצת בית ספר
מוצאת עצמי לרוב נכנסת לדפים של חינוך ביתי
עדין חושבת כאם בחינוך ביתי
שעושה סדר במחשבות ומבינה שזהו אנחנו לא בחינוך ביתי יותר.
רוצה לשתף את ההורם החדשים המהססים המתלבטים
איך הילדים ישתל בו? מה עם חומר שאולי יחסר להם וכו....
הסירו דאגה מלבכם
אצלנו היה פער גדול בין המערכת הבית ספרית לבין הידע שילדי הגיעו במתמטיקה
בכל בי"ס יש כיתות תגבור במתמטיקה
תקופה קצרה ומתגברים.
הדף נפתח במטרה לתמוך בכם ההורים החדשים המתלבטים לעזור לכם מנסיונינו
אנחנו חצינו את הגבול בהצלחה גדולה מאוד.
גם במעבר כמו בכל דבר כל אחד הילדים הביא את האני שלו בהשתלבות
הילדים נבחרו לחוגים הכי אלטסטים בבי"ס.
בסודי סודות אספר לכם שאני מתגעגעת לחינוך הביתי
חושבת שהדרך היתה מדהימה.