הבת שלי בת 6, מתלוננת על כאבי בטן לעיתים קרובות ולאחרונה אומרת שיש לה דם בקקי.(תמיד מורידה אתה מים לפני שאני באה).
אני מודאגת נורא. בהתחלה חשבתי שהמקור הוא רגשי, כי אני ואבא שלה נפרדנו פרידה כואבת, אבל עכשיו הדם בקקי.
מה זה יכול להיות? כמובן שאקח אותה לרופא היום.

הילדה לא אוכלת שותה קצת ומאוד בדיכאון .
למצוא מטפל ממש טוב בתחום בריאות הנפש ולהתייעץ. למצוא מישהו שבאמת יכול לראות את כל התמונה, גוף + נפש ביחד. אולי היא עדיין בפוסט-טראומה.

הבת שלי בת 12.עברה תראומה ממורה בבית הספר לפני כשנתיים. כמובן עברה לבית ספר אחר לקח זמן להסתגלות ,עם הרבה טיפולים אלטרנטיביים . מידי שבועיים שלוש מתחיל כאב בטן ואז הקאה רירית למספר ימים .ניסיתי כל מיני טיפולים שמנים אמבטיות דיקור.אובדת עצות.לפעמים זה ניגמר אחרי יומיים .הילדה לא אוכלת שותה קצת ומאוד בדיכאון .אשמח לעזרה

אני לא יודעת לומר לך אם החום הוא תופעת לוואי של החיסון. אולי הוא נחלש בעקבות החיסון - בייחוד אם את מתארת שגם לפני כן לא היה במיטבו - ואז "התלבש עליו" משהו.
לא הייתי נלחצת מחום של 39 מעלות. קטנטנים מצליחים להעלות חום במהירות, אבל הייתי מוודאת שהוא לא מתייבש: מקפידה שישתה/ שיינק כמה שיותר (לא חשוב שיאכל), עוקבת אחר כמות השתן.
שימי לב שלא יהיה אפאתי (כמובן ב-2:00 לפנות בוקר זה מותר ואף רצוי...).
אפשר להוריד לו את החום באמבטיה פושרת וגם באקמולי ודומיו בעת הצורך.
אם הוא ממשיך להקיא הרבה, ואת חוששת שיתייבש - לכי לרופא הילדים שלכם, והוא יפנה אתכם הלאה במקרה הצורך.

אם זה מעודד אותך: לאחרונה היו לי שלושה ילדים חולים, שהתחילו את המחלה בהקאה דרמטית מלווה בחום גבוה, ואחר כך הפסיקו להקיא והחום ירד תוך יומיים בערך. (שניים מהם התחילו לשלשל לאחר תום ההקאות, אבל גם זה כבר מאחורינו ב"ה.)
רפואה שלמה!!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, אני חדשה כאן אז אני מקווה שאני שואלת במקום הנכון..(מסובך קצת מהסמארטפונים /: או שזו אני..) בכל אופן, המצב הוא כזה:
בני,בן 9 חודשים, קיבל חיסון בטיפת חלב,למרות שהיה משתעל האחות אמרה שזה בסדר. נאמר לי גם שאחרי החיסון צפוי אולי חום במשך יומיים גג, החיסון ניתן ביום ראשון ועד עכשיו (יום רביעי בלילה) הוא עם חום. חשבתי שזה בכל זאת החיסון אך היום החום עלה כבר ל39 והוא עשה פרצוף על אוכל ושתיה מלבד הנקה, ובנוסף הוא הקיא עכשיו כמויות מטורפות וזה מה שבעיקרון הבהיל אותי כל כך.. אני צריכה לדאוג? זה חריג?מיון? מה עושים? <זה ילד ראשון אז תסלחו לי אם אני חרדתית מידי >

מעדכנת...
כנראה שיש להלה רגישות לגזר (???)
מגיבה בהקאות ושלשולים אחרי אכילתו
הפסקתי לתת לה, כמובן.
מקווה שזה ישתנה בעתיד!

הייתי נותנת לה פרוביוטיקה- רצוי אי בי סי דופולוס של סולגאר
מצטרפת לזה, ומוסיפה שטחינה נחשבת אלרגנית (אני נתתי רק בסביבות גיל שנה).

מקווה שהדברים יסתדרו בקרוב.
צר לי שאין לי תובנות מועילות יותר...

תודה פלונית!
אסידופולוס - לקחתי בעצמי. לא ידעתי שיש אופציה לתת גם לתינוקות... אבדוק באמת עם סולגאר.
הברזל הוא תוסף שאני כמעט ונמנעת מלתת לה (יש לה המוגלובין 11.6, ולי יש מעל 15, טרום הרעלה!), חשבתי שאולי הברזל גרם לחגיגה כי נתתי לה בסמיכות לשני האפיזודות של ההקאות.
לגבי תזונה שלי - היא לא השתנתה. אוכלת אותו דבר כמימים ימימה...
ולגבי המכה שקיבלה: הסבירו לי שלא מדובר בזעזוע מוח מכיוון שפרט להקאה לא היו תסמינים אחרים כגון אפאטיות.
בעלי חובש בכיר, ואם הוא לא מתרגש מזה, אז גם אני לא.
אבל בכל מקרה רציתי לשלול קשר...

בכל מקרה את צודקת לגבי קבלת חוות דעת מרופא אחר. אני באמת צריכה לעשות את זה...

בינתיים טפו טפו המאמית מרגישה הרבה הרבה יותר טוב, פעילה, חיונית וחייכנית.
לא הקיאה היום ולא היה חום.
לא נתתי לה אנטיביוטיקה.

עדיין אני מוצאת את עצמי תמהה מדוע ולמה הקיאה....

יכול להיות שמדובר רק בצירוף מקרים של שני וירוסים סמוכים זה לזה?
קודם כל לנוכח שלשולים,עצירות,הקאות וטיפול באנט' הייתי נותנת לה פרוביוטיקה- רצוי אי בי סי דופולוס של סולגאר, תתקשרי לבדוק איתם מה המינון שמתאים לגיל.
לא הבנתי למה אנט' אם כל הבדיקות תקינות?? אם נראה לך שהרופאה היסטרית (מה שבטח תורם להיסטריה שלך..) הייתי הולכת להתייעץ עם רופא נוסף.
לגבי ברזל הוא לא קל לעיכול ולכן אני לילדים שלי בימים של וירוס בבטן הייתי מפסיקה אותו.
לגבי רגישות למזונות האם את אכלת משהו חדש?? אולי החזרת לתפריט שלך דברים שהורדת בתחילת ההנקה (אני סתם מעלה השערות..)

באופן כללי סתם שתדעי אם יש הקאה אחרי פגיעת ראש כדאי תמיד ללכת לבדוק.
למרות שבגיל הזה הם נופלים בלי סוף מישיבה על הראש וקשה לי להאמין שזו מכה שתגרום לזעזוע מוח (שהקאות הם הסימן שלו).

יצא ארוך!
בכל מקרה אשמח לעצות / תובנות / הרגעה...

אני מבולבלת.
הבת שלי לא מרגישה טוב. אני מנסה לעזור לה ואני מבולבלת.
אשמח לשמוע את דעת המשתתפים/ות באתר. היא נחשבת מאוד בעיני!

הילדה שלי מקיאה. במצטבר אפשר לומר שכבר 3 שבועות... ואני לא יודעת מה יש לה...
(וכנראה שגם רופאת הילדים).
זה לא כל כך חמור כמו לא מובן, היא לא ממש אוכלת מוצקים, רק יונקת.

הנה פירוט קצת יותר ארוך, מקווה לא להיות טרחנית, אבל אני מודאגת!
הבת שלי בת כמעט 7 חודשים
נולדה 2800 (לא יודעת אם זה רלוונטי)
הנקה מלאה* (תכף הסבר לכוכבית)
ילדה פעלתנית מאוד (זוחלת, יושבת, עומדת), שמחה מאוד ועירנית מאוד.
אמא שלה, כלומר אני בריאה בדרך כלל (פרט לתת פעילות בלוטת התריס, שכרגע לא מטופלת).

לפני כשלושה שבועות הקיאה בשעות הערב כפעם ביום, למשך 3 ימים, ללא חום.
ביום השלישי לקחתי אותה לרופאה. היא נשלחה לתרבית שתן, ושם נתגלה לו חיידק E COLI.
עד שהגיעו התשובות לבדיקה הנ"ל הילדה הספיקה להפסיק להקיא, להתחיל לשלשל, להפסיק לשלשל, לעבור לעצירות, להפסיק עם העצירות ולעבור להיות עם המון צורך בתשומת לב ו"על הידיים" כל הזמן. אבל כל הזמן. כל הנ"ל, כאמור, בלי חום. כל זה נמשך 10 ימים.
כשהרופאה התקשרה לומר שיש חיידק, הילדה כבר היתה בסדר גמור. האבחנה של הרופאה היתה דלקת בדרכי השתן. לדבריה הערכים של החיידק היו נמוכים מאוד, מה שגרם לה לתהות בקול האם לא מדובר בחוסר היגיינה.

עבר שבוע. הילדה כרגיל שמחה ומאושרת.
ואז היא התחילה שוב להקיא, בערך 3 פעמים ביום (ותמיד בשעות הערב-לילה) והפעם עם חום 38.3.
כך זה נמשך כבר 3 ימים.
תחילת ההקאות בסצנה השניה היתה שעתיים אחרי שקיבלה מכה רצינית בראש - נפלה ממצב ישיבה אחורה על הראש.


הרופאה נלחצה, איבחנה דלקת בדרכי השתן שטיפסה לכליות. שלחה אותה שוב לבדיקת תרבית שתן ובדיקת דם. גם אולטרא סאונד לדרכי השתן וכליות בוצע.
הפעם כל הבדיקות יצאו תקינות.
בינתיים הספקתי לתת לפיצית אוגמנטין לפי הוראת הרופאה (3 מנות, אחרי הרבה הרבה בירורים ונקיפות מצפון)
ואז התחיל דימום בצואה. הפסקתי את האנטיביוטיקה.

הרופאה נתנה מרשם חדש לאנטיביוטיקה בשם פרווצט (פרצווט?) משו כזה.
לא נתתי לה בינתיים.
לשאלתי מדוע לתת לה אנטיביוטיקה למרות שהבדיקות תקינות, ענתה כי עדיין יש לה חשש שקורה משהו.

אני התחלתי לחשוב בכיוונים אחרים. אולי מדובר באלרגיה?
נתתי לבתי את המזונות הבאים כטעימות:
גזר - פעם אחת מבושל, אכלה בתיאבון. פעמיים גזר מקולף ושטוף, חי - כנשכן.
בננה - פעם אחת. היא לא אהבה.
בטטה - 3 פעמים. מאוווווד אוהבת (בכתה בין הביסים
טחינה - פעם וחצי.

שתי "תוספות" נוספות פרט להנקה שהיא מקבלת הם ברזל (פריפל3) וויטמין D.

מבין כל המוצקים הללו, 2 שנתתי קרוב לתקופה הזו הם גזר וברזל.

כאן מגיע הבלבול שלי:
האם אכן קורה לה משהו?
האם היתה לה דלקת בדרכי השתן?
האם טיפסה לכליות?
האם הרופאה שלי היסטרית?
האם אני היסטרית?

האם ייתכן כי הילדה אלרגית לאחד מהמוצקים שנתתי לה?
או לתכשיר הברזל?
האם מדובר בצמיחת שיניים? (כבר צמחו לה 2 השיניים התחתונות).

אפילו בדקתי אם אני בהריון...

מה עליי לעשות???

אצלינו לוקחים תערובת של שמנים אתריים שומר מתוק וג'ינג'ר-2 טיפות ל-1/4 כוס מים עם מעט דבש וזו ממש הצלה לכל מצבי הבטן למיניהם בעיקר עם "מחסלים" את האויבים כבר בסימנים הראשונים.

הי , הבן שלי בן שנה וחודשיים התחיל להקיא בנסיעה בכסא החדש שלו לאוטו. הוא לא הקיא כאשר הכסא פנה נגד כוון הנסיעה. האם למישהי ידוע משהו על זה? ואיך אפשר לעזור לו לא להקיא?

תודה לכן.
אכן סכנת התייבשות זו הבעיה.
אבל עד הצהריים לא כ"כ עזר לי לתת לו מה שהוא רצה, כי זה מיד יצא החוצה.. כולל הנקה.
ב 3 שעות האחרונות הוא לא הקיא וינק די הרבה, נקווה שזה מאחורינו..
את רעיון זרעי הפפאיה אני אזכור לי להריון הבא הוא לא שותה שומדבר שלא בא עם עטיפה של ציצי..

הבן שלי, שכב ר לא יונק יותר משנתיים,חטף לפני כמה חודשים גל הקאות כמו שתיארת. במשך יומיים הוא הקיא לעיתים תכופות, גם אם לא ממש אכל או שתה. חברה ייעצה לי להכין לו משקה מזרעי פפאיה (לטחון אותם ולדלל בהרבה מים), לא טעים בכלל, אבל ההקאות נפסקו מייד.

הי,
אני יועצת הנקה ואשמח לעזור למרות החשש מעיצות לתינוק שלא רואים.
לגבי מה לתת - לדעתי, כל מה שהוא חפץ בו, אוכל או שתייה, לתת לו - בתנאי שזה כבר ברפרטואר התזונתי שלו והגוף שלו מכיר ואוהב (כולל בננה-למה לא?)

אבל- לגבי הקאות חוזרות - מאד חשוב לשים לב שהוא לא מתייבש!
להציע שתייה כל הזמן, מים או הנקה אפילו כף בכל פעם או מיץ פרי או פרי (כל דבר שהוא כבר מכיר ורגיל).
ולשים לב שהוא עושה פיפי (לפחות פעם ב4-6 שעות) וגם שצבע השתן לא כהה מדי.
יש עוד סימנים להתיבשות כמו מגע העור והצורה שבה הוא חוזר למצבו לאחר צביטה קלה, ומראה העיניים.
אם את לא בטוחה שהוא לא מתייבש שווה לקחת אותו למישהו כי התייבשות זה לא נחמד וגם ההתאוששות ממנה.
אני מאד בגישה של לבטוח בגוף ובתהליכי מחלה - אבל התייבשות זו סכנה אמיתית המתפתחת במהירות.
אז עקבי אחריו,
ואם תרצי אני בטלפון: 04-6523602
לילך

הקטנצ'יק מקיא. בן שנה ו3 ח'
הנקתי ב 4 בבוקר ואחרי שעה הוא הקיא.
נרדם וכעבור שעה הקיא שוב כך 5 פעמים.
הוא בעצם מקיא כלום- משהו שקוף צמיגי מאוד ומעט מאוד שאריות מזון.
הרופא שלנו לא מקבל היום.
הנקתי אותו רק פעם אחת מאז והוא הקיא מיד אח"כ.
מים הוא לא מוכן לשתות, כמו תמיד...
אשמח לרעיונות מה לתת לו לאכול- מרק ירקות? ואולי רק טוסטים? את הבננה של הבוקר ממש הייתי צריכה להוציא לו מהידיים, הוא כ"כ רצה.
תודה

יש את תה הבבונג (קמומיל) שניתן לחלוט ולתת לו או להכין תה
מג'נגר טרי לשפוך לכוס עם מים חמימים מעט ג'ינגר מגורר להמתיק
עם דבש אפשר גם בלי וגם עוזר להקאות וכמובן...כמה קיטשי ככה
נכון: המון שמחה (לא להגרר לבעסה כתוצאה מהחולי שלו, כמו שאני נוטה בד"כ), חום ואהבה ובאמת מסתובב עכשיו וירוס מעצבן,
שמעורר מחדש את כל הפוביות שלי, של שילשולים והקאות אבל
כמו שהוא בא ככה הוא הולך....חוצמזה אני לא רופאה אבל זה לא נשמע כמו קריסה של המערכת שלו אלא מעבר ממחלה למחלה ואצלינו כשהמצב ככה (גם תינוקת בת שנתיים) זה מבשר את צמיחתה של שן חדשה, למרות שאף רופא לא יגיד לך שזה מהשיניים....תרגישו טוב

הקטנצ'יק (שנתיים+) כבר לא מרגיש טוב 4 ימים. חום גבוה מאוד בלילה הראשון (לא הורדנו,הוא נראה כנילחם מתוך שינה במשהו ולא התעורר לגמרי), יום אח"כ שילשל והקיא כמה פעמים והיום שחשבנו שכבר עבר הוא התעורר עם אזניים מופרשות וכל היום אומר לי שכואב לו בבטן (ומרים את החולצה שאתן לו נשיקות שזה יעבור...) בנוסף יש גם שיעולים ושיפשופי עיניים מלווים בקצת הפרשות....
ביקרנו אצל הרופא אתמול לאיבחון ושוב התבאסתי שהלכתי סתם......... הוא רק אמר שאולי זה וירוס קל שמסתובב עכשיו ואין מה לעשות ממש. (כמה מיותר...)
השאלה היא על כאבי הבטן - איך אפשר להקל עליו? - אפילו עזרה מיידית ופשוטה כמו תרופת סבתא.
והשאלה השנייה - זה לא מוזר כל הסימפטומים השונים בינהם שבאים כולם יחד- אולי זה כמה דברים יחד או קריסה כללית של המערכת?
למי יש רעיון/עצה?

ובכן, שיגרה: מידי פעם הוא מתלונן על כאב בטן, לא מאוד חזק. וקשה לדעת על מצב הכאבים כשהוא לא מתלונן. כשאני שואלת אותו אם היום כאבה לו הבטן, התשובה בדרך כלל לא ברורה.

בימים האחרונים יש בלגן חמור בבטן, שכנראה לא קשור: היה השבוע לילה של הקאות ושלשולים (הקאות זו תופעה נדירה אצלו, מאז ומתמיד), ובימים שלאחר מכן שלשולים וחוסר תיאבון. אבל נראה לי, כאמור, שזה איזה קלקול קיבה או משהו.

תודה על ההתעניינות!

מה שלום אור?

עדכון:
הגסטרואנטרולוג לא מצא משהו.
אומר שאפשר להמשיך עם בדיקות רציניות יותר, אבל לא ממליץ.
לדעתו צריך פשוט לחיות עם זה.
<מה שמגניב אותי זה איך זה שאף אחד מהרופאים לא מתעניין בדברים בסיסיים כגון - השימוש באקונומיקה בבית. אולי האקונומיקה נמצאת במטבח ומגיעה לכלי האוכל, כפי שראיתי כבר בבתים פה ושם?>

היי מיכל
אני סבלתי בתור ילדה המון מכאבי בטן, ורק בגיל שמונה עשרה גילו (בטעות) שאני סובלת ממחלת הקרוהן, מקווה שאצלכם זה לא הסיפור
ומאחלת לכם בהצלחה.
סביר להניח שגסטרואנטרולוג יגלה את הבעיה.

אור שלי בן ה-4 מתלונן באופן יומיומי כמעט על כאבי בטן.
הרופא הקונבנציונלי מצא בקקי שלו חידק מסוים ובקטריה מסוימת ואמר שאולי זו הסיבה, אבל לא סביר, ובכל זאת המליץ להפציץ את הגוף באנטיביוטיקה. כמובן שלא לקחנו.
המטפל בטווינא ובדיקור לילדים אמר שהגוף שלו מלא סוכרים, שמעמיסים עליו. קיבלנו טיפול פעמיים, לא ברור אם זה עזר.
ההומאופט ויועץ התזונה המליץ להוריד מהתפריט בעיקר חיטה וחלב. הורדנו, היתה הקלה קלה בלבד.
כיום אור אוכל לא רע. הרבה לחם מלא (הוא אוהב בצק), כמעט ולא ממתקים, הרבה ירקות, ביצים אורגניות, קצת אורז, קצת מוצרי חלב (בעיקר יוגורט ולבנה).
אנחנו מחכים עכשיו לתוצאות של בדיקות דם, ושוב צואה ושתן. ביום ד' יש לנו תור לגסטרואנטרולוג.

הבנתי שהרבה ילדים סובלים באופן קבוע מכאבי בטן, ולעיתים קרובות הסיבה לא מתגלה.
למי יש ניסיון בנושא?

שוב, תודה.
אני אנסה לקחת אותה לרופא, זה פשוט קצת מסובך כי הוא לא
מדבר אנגלית. אנחנו חיים ביוון והרופאה שמדברת אנגלית, כאמור, בחופש.
ברור לי שיש קשר, אבל מאז שהתחלתי לכתוב על זה לא היתה אף הקאה וגם לא כאב בטן.
יש לאתר הזה כח ריפוי.

מישהו קרא בשמי?

מצטרפת לכל האחרות שכתבו:
לשלול בעיה פיזית

אין דין כאבי בטן "סתם" כדין כאבי בטן המלווים בהקאות, על אחת כמה וכמה שמעירים משינה.
סימפטומים אלה מחייבים בדיקת רופא.
יכולות להיות סיבות מגוונות. ברובן פשוטות וקלות.
אבל חובה לקחת לבדיקת רופא ילד עם סימפטומים כגון אלה.

קראתי את ילד-נצמד, אבל במקרה שלנו אנחנו עדיין לא הולכים לגן וחייה החברתיים די מלאים, גם באימא ואבא.
מרב, כנראה לא הובנתי נכון 0-:
לא התכוונתי לשלוח אותך לבחון את עניין סוגיית הגן. ממש ממש לא!!!
פשוט בדף ההוא יש דיון מעניין על כאבי בטן פיזיים?/נפשייים?/אמיתיים?/מדומים? של ילדה בגיל דומה, אם אני לא טועה, שחשבתי שיכול לתת לך נקודות למחשבה.
בלי קשר בכלל לגן...

מה שלומה?

תודה על התשובות.
מראש חשבתי על משהו נפשי, אלא שהיא נעימה ולא קרה
במיוחד בזמן האחרון. קראתי את ילד-נצמד, אבל במקרה שלנו אנחנו
עדיין לא הולכים לגן, וחייה החברתיים די מלאים, גם באמא ואבא.
זה רעיון מצוין לשים ידיים על הבטן, עשיתי זאת בהתחלה - היא ביקשה.
אני אחזור לזה.
אכן בדיקת צואה יכולה לתת כיוון, אנחנו נעשה.
יכול להיות שקורה משהו בבטן עם האוכל?
היא ממש חמה, ולא חום של מחלה אלא טיפוס שכזה. גם בחורף.
שוב תודה

גם אני חושבת שהייתי פונה מייד לבדיקות של שתן צואה דם וכל מה שיכול להעיד על איזה חיידק או כולירה אחר. ובנוסף לבדוק אם יש אי אילו סימנים אחרים בהתנהגות.
מה עם הרופאה הנחמדה של האתר שרון ג בטח גם היא תפנה לבדיקות.
שיהיה בהצלחה ורק בריאות.

מרב, גם אני לא הייתי מחכה עד סוף יולי והולכת מיד לרופא אחר, על מנת לשלול בעיה פיזית. זה קודם כל.

אם יתברר שלא מדובר בבעיה שדורשת טיפול רפואי (ובעצם גם אם כן יתברר), הייתי הולכת לבדוק את התחום הרגשי והנפשי. המצב שלה יכול לבטא ה-מ-ו-ן דברים. אולי קושי להתמודד עם משהו, אולי איתות לתשומת לב, אולי ...
צריך להקשיב לה על מנת לראות מה עובר עליה. בקיצור, לא הייתי מחפשת פתרונות רק בתחום של הבקבוק, החלב וכו'.

כדאי לך גם לקרוא את ילדה שנצמדת . יש שם התייחסות לכאבי בטן.
ואת לואיז היי : אני לא מכירה מספיק כדי לדעת אם רלוונטי לגיל 3, אבל שווה העמקה.

מאחלת לכם הרבה בריאות

בקבוק חלב שהיא שותה -
האם מדובר בחלב רגיל? בדקתם רגישות לחלב? גם אם לא היתה רגישות כזאת קודם אולי התפתחה ....
בכל מקרה היא לא מסוגלת לעכל משהו. פיזי / רגשי / נפשי.
אם את שוללת רגישות למזון כלשהו , הייתי בודקת אם היא חווה שינוי כלשהו בחיים שאולי קשה לה להתמודד איתו,
או אולי חווה רגשות חזקים בעניין כלשהו.
שלושה חודשים להתלונן על כאבי בטן זה המון זמן, ובחודש האחרון הקאות לילה - זה מעיד על החרפת הבעיה ועל חוסר טיפול. כיוון שזה כבר הרבה זמן, ואם לא לקחת אותה עד עכשיו לרופא אז לא הייתי מחכה שהרופאה תחזור אלא לוקחת את הילדה לבדיקה ובמידה ולא ימצאו כלום, ממשיכה לבדוק ולטפל הלאה.
בינתיים אני ממליצה להכניס לסדר היום טקס קטן של טיפול בבטן: למשל בערב אחרי המקלחת לקחת כמה דקות שבהן היא שוכבת ואת שמה את הידיים שלך על הבטן שלה, גם היא יכולה לשים איתך את הידיים שלה, ולדבר אל הבטן, לחזק אותה במילים, לחבר את הילדה אל איברי הבטן. להעביר לבטן ע"י הידיים והמילים חום ואהבה ורגיעה וריפוי.
ואת יכולה גם לנסות לשאול אותה למה כואבת לה הבטן. אולי היא תענה.
בהצלחה.

שלום לכולם,
ברצוני להתייעץ אתכם בנושא שמטריד את ביתנו ואותנו לאחרונה, בשלושה
חודשים האחרונים ביתנו בת השלוש מתלוננת על כאבי בטן.
בחודש האחרון יש גם הקאות בלילה.
מסכנה, זה ממש לא נעים לה.
על כאבי הבטן היא מתלוננת במהלך היום ואין קשר לסוג האוכל,
ההקאות הן תמיד בלילה אחרי שנרדמה,היא מתעוררת,אני שומעת את הבטן
ואנחנו רצות לשרותים (כי אחרת זה ליכלוך היסטרי וסירחון.)
היא מקיאה פעם בשבוע.
בגלל שהיא טיפוס חם חשבתי שזה יכול להגרם מהבקבוק עם חלב שהיא שותה,
אנחנו מנסים להפרד ממנו, לפחות לפני השינה. היא מבינה את ענין הבקבוק,
שדרך אגב מלא רובו במים עם מעט חלב.
מכיוון שהרופאה שלנו נסעה לחופש ותחזור רק בסוף יולי אשמח לקבל רעיונות.
תודה מרב.