על ידי שאול* » 11 אוקטובר 2005, 08:25
הרגשתי צורך לצרף כאן תמלול של תקשור שערכנו אצל יעל כשבועיים לפני שאבי הלך לעולמו. האיפיונים והאבחונים בנוגע לאבא - מדוייקים להפליא. תודה, יעל, על שעזרת לי להתמודד (ולהתכונן) באמצעות השלמה. שאול
אבא שלנו מאד חולה.
לגבי הדמות הזאת, נמצאת שועטת במובנים רבים בדרך שכיוונה אחד - הפסקת הקיום הפיסי. במובן הזה, ניתן לומר, הנפש הזאת, הערה על קיומה בזמן ובמרחב, בלאו הכי עוברת את המרחב הזה בו נמצאת, יודעת שהקיום איננו נפסק. עם זאת, תום חייה כפי שתופסת את קורות חייה, עשוי להסתיים. כך לגבי הדמות הזו. המצב הפיסי, הגוף עצמו לא רק שנמצא בסבל ניתן לעצור את הדימומים בכף רמו (?). במובן זה ערים אל הגוף עצמו בחלקיו האחוריים כאן נמצאים לוחצים בעדינות בין עמוד השדרה והגולגולת, כמו נמצאת מונחת באופן שטוח אז מחזיקים את הראש בשתי הידיים , אגודלים מעל האוזניים ואצבע אמה אם ניתן מונחת בדרך עדינה במפגש עמוד השדרה והגלגלת.
דמות זו אינה מתפנה ואינה מפנה את מקומה ומבקשת בעיקר את הידיעה שנאהבת, ולכן ידיעה זו במובנים רבים כמו נמצאת משויכת אל קשרי דם, ויחסים אלו טוב אם עולים בלחיצות מעודנות באזור העורף ומפגש עמוד השדרה. לחיצות אלו ייעשו כאשר הראש נמצא מונח בכפות הידיים של הלוחץ, וכאשר נמצא הראש מונח ומחזיק את הראש בשמאלו, ביד ימינו נמצא לוחץ בעדינות בסביבות חוליות העורף בשני הצדדים באופן שמרגיש בו נוח, אז יכול להסיט את הראש ימינה או שמאלה בזמן שאדם זה מרפה את הראש. אזור העורף נראה טעון במיוחד ומתח עולה שם בעיקר באזור מפגש עמוד השדרה והגולגולת.
מכך שיכול להרפות בין השכמות על ידי עיסוי עדין של הסביבה אלה במובנים רבים ירפו את סביבת הגוף הפיזי , יאזנו ניתן לומר, את המארג הזה. דימומים אלה יהיו חריפים פחות, עם זאת עדין נמצאים ממשיכים.
כאשר מבקש לעזור על ההיבטים הפנימיים בתוך הגוף הפיזי, מניח גם את מרכז כף ידו מעל אזור החזה עד שמרגיש חום ועקצוצים בכף היד, כמו נמצא בו מגנט או דחייה של מגנט מורגשת, שדה אנרגטי זה אז נפתח בפני היד שמי שאתה ויכול להניח את ידו כאשר מחזיק את הראש ומניח את יד ימינה על סביבת הלב בעוד הראש נמצא מוחזק בשמאלו. הגוף הפיזי אינו כבד, עולה סירוב מטעם הדמות הזאת סירוב זה כמו נמצא מכריז הנני, הנני קיים. הכרזת הנפש על קיומה תוך סירוב מבקשת דווקא את היפוכה, עם זאת לא יכולה לנוע מעבר לגשר הזה המתהפך ולכן כל חוסר נוחות סירוב או כעס במובנים רבים כמו סבל פיסי מאשרים לנפש שנמצאת קיימת בזמן ובמרחב המוכר לה. בנוסף על אלה עיסוי אצבעות יביא תועלת רבה שכך האנרגיה הפיזית כמו נמצאת נתקעת בקצוות באזורים אלה של מפרק כפות הידיים ואזורי כפות הרגליים והקרסוליים תובעים משתחררים כמו גם עיסוי הברכיים ומפרק האגן. שם טמונה גם אנרגיה שאיננה משוחררת, שכן הכאב במובנים רבים וחוסר הנוחות מכווצים את הגוף הפיסי, והאנרגיות האלה של זרימה נתקעות במפרקים. שחרור המפרקים ייעשה בתנועות קלות ובתנועות סיבוביות או חום שמעלה מכפות ידיו סביב המפרקים עד שנמצא מרגיש חום עולה משם.
האם לתת לו תרופות כאלו או אחרות.
במובן הזה הגוף הפיסי, אשר חוסך מעצמו מזון, במובנים האלה נמצא מקל על תהליך זה של עיכול לא בהכרח יכול לעמוד במארג העיכול ובחומצותיו אל הזמן הזה, טוב דווקא אם הגברה של חיידקי מעיים "פלורה" חיוביים שיינתנו דרך יוגורט על פני חלב או בכל אופן של חלב שהוחמץ. במובן הזה יוגורט יביא תועלת. הגברה של חיידקי ה"פלורה" יכולה להיעשות שם ותינתן 3 פעמים ביום גם אם ניתן להחליף אלה בכפית חלקה אז נמצא הגוף הפיזי יכול להתחיל את התהליך של טיהור פנימי.
האם יש פיתרונות ברפואה האלטרנטיבית.
במובן הזה הדמות הזאת איננה מחפשת פתרונות. למרות תאוות חייה שהיתה תמיד עזה, נמצאת הדמות הזאת יודעת בבירור שהולכת, ניתן לומר, אל שעריה, במובן הזה אל קץ תקופת חייה בגוף הפיזי, לכן מארג ומעבר זה טוב אם ייעשה בדרך מודעת, שכן , לא נמצאת הסתרה שם וטוב אם שומעים ומקשיבים לדמות הזאת בעיקר.
האם מוטב שיבלה את שארית ימיו בבית?
כל דבר שנמצאת הדמות הזאת מבקשת טוב עם נענים שם. בעיקר נמצאים מקשיבים רושמים או מתרשמים לסיפורים או מהרעיונות שיש לדמות הזאת לספר. תהליך זה איננו תהליך קצר, נמשך ויתמשך ולא קורה בימים הקרובים, לכן במובנים האלה טוב אם נמצאת המשפחה מודעת לתהליך זה של פרידה שמתרחש בתקופה הזאת. פרידה זו איננה קלה. לעיתים קרובות גם נמצאת כתחושה של ביתור בבשר. כאן כאשר נמצא המוות כבן לוויה נמצאים שם מחדדים את כוחות האהבה אשר בליבם, מוקירים תודה על תקופה זו המשותפת, על המארג הזה של יחדיו, עוד בטרם נמצאים נפרדים, מקרבים אל ליבם. יש לזכור שאחד האפיונים הבולטים לא נמצא במארג של הדמיה ודמות זו לא בהכרח יכולה לדמות דברים שיבקשו אותה על מנת להגיע לסוג של ריפוי הכולל אישור פנימי והדמיות, כי הדמיון נרתם אל הזמן הזה לתקופה הזו של מעבר בין מימדי התפיסה השונים בהם הנפש נמצאת נפגשת בעזבה את הגוף הפיזי, זו המתייחסת עם רוחבות נשמתה, עם זאת לא נמצאת הנפש מתרחקת אלא בחוייתכם.
מה לעשות כדי שמערכת היחסים המורכבת שהיתה לנו עם אבא לא תיצור משקעים בהמשך הדרך
במובן הזה נמצאים מסכימים אל התהליך המתרחש כרגע מבלי שנמצאים רודפים את הזמן או נהדפים על ידיו, ערים אל הרגע הזה ממש ללא העמדת פנים, מרגישים את הקירבה העולה שם בנוכחות השלמה הזו של המוות כבן לוויה. אם יש דברים שמבקשים לדעת על הדמות הזו שלא ידעו בחייהם, במובן הזה טוב אם רושמים את שאלותיהם ושואלים כמו עורכים נערכים אל הידיעה הזו של סליחה כחוויה נפשית. לעיתים זוכרים שכוח ההבעה השזור במשפחה הספציפית בגלל עוצמותיו העסיסיים ובגלל תנופתו העזה, נמצא עולה דווקא בהיפוכו בכוחות הבלימה שניחנה בה הנפש שלא יכלה לעמוד בעוצמות האהבה. עשויה הנפש הזו להעמיד קנה מידה עבור עצמה ועבור צאצאיה כחוויה של אהבה בריחוק, ולכן טוב אם מכבדים את הדרך עוד בטרם מבינים אותה ומקבלים שדרך זו שימשה את מי שאתם הם במובן הזה ששותפים למסע החיים כתרומה על פני היקום. ידיעה זו בבסיסה תביא תועלת שכן אז הוקרה וקירבה אינטימית תעלה. הוודאות שאדם זה נשלח בהסכמתכם גם אם ללא ידיעתכם המודעת על מנת להטיב , תעלה שם אור.
איך נוכל להקל עליו ולהפחית את חרדתו מפני המוות.
במובן הזה המצא המוות בסביבה. ואם לא נמצאים מדברים על המוות, מגבירים את הפחד מפניו, בוודאות נמצאים בגוף הפיסי כמו בנפש מנגנונים המסייעים ללידתו של עובר אל תוך תקופת החיים. אותם מנגנונים טבעיים המנתקים ביחד את תפיסת העובר אל זמן ואל מרחב המופרדים מגוף אימו כאיבר שהיה, פועלים לאורך כל תקופת החיים ובאופן טבעי ביותר מדגישים את הגדם אם פחדיו בבגרותו ושם רואה שנמוגו, המסע אל המוות במובנים רבים הוא חלק מתהליך טבעי של התפתחות הנפש להכרתה המורחבת הדלילה, זו שלוקחת חלק בלאו הכי. עם זאת מבחינת האדם הספציפי הזה, שתמיד עמד כחיץ בין משפחתו לבין מה שנראה לו עצמו כפחד, ומנע , ניתן לומר וגם הוסיף במובנים אלה אינטראקציות מילדיו מול מה שאיים עליו והביא תוך כדי כך לאיומים אחרים, ניתן לומר, נמצא זה כמו מבקש לסוכך על סביבתו שמא זה המוות האפשרי איננו בנמצא. הפחד הראוי ביותר לכל נפש הוא פחד מפני המוות, מכיוון שהנפש הזו כרכה בקורות חייה דאגנות כדרך חיים והביאה במו דאגנותה לתחושה פנימית של לקיחת אחריות שהאמינה שהיא נמצאת דואגת משמע אחראית, משתמשת באותו כוח - ניתן לומר עסיסי ורב גוני - ביחסיה עם תקופת הזמן הזה. הדבר שנמצא מפחד ממנו יותר מכל שמתרחש כבר בלאו הכי הוא חוסר אונים. הפחד איננו מפני המוות ספציפית אלא תחושת חוסר אונים ואבדן הכבוד העצמי. לכן טוב אם מסייעים לו מתוך הכרת תודה ומודים לו שנותן לכם את הזכות ללוות אותו בתקופה הזו, ומודים לו במובן הזה של מצוות סיעוד ובמובן של כיבוד הורים, כאשר מרגיש שהוא תורם בעצם חוסר האונים שנמצא בו לבגרות ילדיו, ניתן לומר שאז שקטה דעתו. וכאשר באופן טבעי מרגישים שמותר לשוחח על המוות כמו על החיים נמצא חוד פחד המוות מתמוסס ונמוג, שכן בתהליך זה של תקופת חיים שלה נמצא גם המוות בן לוויה הולם.
איך אני, כאחותו, יכולה לסייע
בהחלט כן. במובן הזה של מערכת היחסים בינך לבין הדמות הזו תמיד מצאה לנכון ויכולה היתה לנופף מתוך ביטול כבתנועת יד את אותם מקומות פראיים שניחן בהם. בעודה נמצאת מקשיבה ומצדיעה אל הדמות מתוך הערצה באותו מקום של עוצמה פנימית של אהבה בינך לבין הדמות הזו, יכולה היתה גם ועדיין לבטל ניתן לומר את דעתו בתנועת יד אחת קלה. כאן לא מנסה, במובן הזה של לגשר, אלא מכריזה על , כמו מנווטת, יש לזכור שהדמות הזו מרגישה שכח שלא ככח ההסתייגות שניחנה בה כמו נמצא מכתר את כוחות נבדלותה מכריז על ייחודה ונותן משקל בעולה, יש לכבד את המשקל שרוכשת הדמות במצבה , עם זאת היבט זה של קירבה איננו דבר של הצדעה ,לדוגמא: אם מבקשים אלה להתקרב אל מיטתו ולא מסכים, נכנסת שם ועומדת בזכותם, כאן מזכירה לו את מורשת עבר וכאן מזכירה יותר מכל שיש דברים שלא ניתן להפוך אותם בחיים ובהכרח לא לקחת , ניתן לומר, את הזכות הזאת של כיבוד הורים מילדיו.
[b]הרגשתי צורך לצרף כאן תמלול של תקשור שערכנו אצל יעל כשבועיים לפני שאבי הלך לעולמו. האיפיונים והאבחונים בנוגע לאבא - מדוייקים להפליא. תודה, יעל, על שעזרת לי להתמודד (ולהתכונן) באמצעות השלמה. שאול[/b]
[u]אבא שלנו מאד חולה.[/u]
לגבי הדמות הזאת, נמצאת שועטת במובנים רבים בדרך שכיוונה אחד - הפסקת הקיום הפיסי. במובן הזה, ניתן לומר, הנפש הזאת, הערה על קיומה בזמן ובמרחב, בלאו הכי עוברת את המרחב הזה בו נמצאת, יודעת שהקיום איננו נפסק. עם זאת, תום חייה כפי שתופסת את קורות חייה, עשוי להסתיים. כך לגבי הדמות הזו. המצב הפיסי, הגוף עצמו לא רק שנמצא בסבל ניתן לעצור את הדימומים בכף רמו (?). במובן זה ערים אל הגוף עצמו בחלקיו האחוריים כאן נמצאים לוחצים בעדינות בין עמוד השדרה והגולגולת, כמו נמצאת מונחת באופן שטוח אז מחזיקים את הראש בשתי הידיים , אגודלים מעל האוזניים ואצבע אמה אם ניתן מונחת בדרך עדינה במפגש עמוד השדרה והגלגלת.
דמות זו אינה מתפנה ואינה מפנה את מקומה ומבקשת בעיקר את הידיעה שנאהבת, ולכן ידיעה זו במובנים רבים כמו נמצאת משויכת אל קשרי דם, ויחסים אלו טוב אם עולים בלחיצות מעודנות באזור העורף ומפגש עמוד השדרה. לחיצות אלו ייעשו כאשר הראש נמצא מונח בכפות הידיים של הלוחץ, וכאשר נמצא הראש מונח ומחזיק את הראש בשמאלו, ביד ימינו נמצא לוחץ בעדינות בסביבות חוליות העורף בשני הצדדים באופן שמרגיש בו נוח, אז יכול להסיט את הראש ימינה או שמאלה בזמן שאדם זה מרפה את הראש. אזור העורף נראה טעון במיוחד ומתח עולה שם בעיקר באזור מפגש עמוד השדרה והגולגולת.
מכך שיכול להרפות בין השכמות על ידי עיסוי עדין של הסביבה אלה במובנים רבים ירפו את סביבת הגוף הפיזי , יאזנו ניתן לומר, את המארג הזה. דימומים אלה יהיו חריפים פחות, עם זאת עדין נמצאים ממשיכים.
כאשר מבקש לעזור על ההיבטים הפנימיים בתוך הגוף הפיזי, מניח גם את מרכז כף ידו מעל אזור החזה עד שמרגיש חום ועקצוצים בכף היד, כמו נמצא בו מגנט או דחייה של מגנט מורגשת, שדה אנרגטי זה אז נפתח בפני היד שמי שאתה ויכול להניח את ידו כאשר מחזיק את הראש ומניח את יד ימינה על סביבת הלב בעוד הראש נמצא מוחזק בשמאלו. הגוף הפיזי אינו כבד, עולה סירוב מטעם הדמות הזאת סירוב זה כמו נמצא מכריז הנני, הנני קיים. הכרזת הנפש על קיומה תוך סירוב מבקשת דווקא את היפוכה, עם זאת לא יכולה לנוע מעבר לגשר הזה המתהפך ולכן כל חוסר נוחות סירוב או כעס במובנים רבים כמו סבל פיסי מאשרים לנפש שנמצאת קיימת בזמן ובמרחב המוכר לה. בנוסף על אלה עיסוי אצבעות יביא תועלת רבה שכך האנרגיה הפיזית כמו נמצאת נתקעת בקצוות באזורים אלה של מפרק כפות הידיים ואזורי כפות הרגליים והקרסוליים תובעים משתחררים כמו גם עיסוי הברכיים ומפרק האגן. שם טמונה גם אנרגיה שאיננה משוחררת, שכן הכאב במובנים רבים וחוסר הנוחות מכווצים את הגוף הפיסי, והאנרגיות האלה של זרימה נתקעות במפרקים. שחרור המפרקים ייעשה בתנועות קלות ובתנועות סיבוביות או חום שמעלה מכפות ידיו סביב המפרקים עד שנמצא מרגיש חום עולה משם.
[u]האם לתת לו תרופות כאלו או אחרות.[/u]
במובן הזה הגוף הפיסי, אשר חוסך מעצמו מזון, במובנים האלה נמצא מקל על תהליך זה של עיכול לא בהכרח יכול לעמוד במארג העיכול ובחומצותיו אל הזמן הזה, טוב דווקא אם הגברה של חיידקי מעיים "פלורה" חיוביים שיינתנו דרך יוגורט על פני חלב או בכל אופן של חלב שהוחמץ. במובן הזה יוגורט יביא תועלת. הגברה של חיידקי ה"פלורה" יכולה להיעשות שם ותינתן 3 פעמים ביום גם אם ניתן להחליף אלה בכפית חלקה אז נמצא הגוף הפיזי יכול להתחיל את התהליך של טיהור פנימי.
[u]האם יש פיתרונות ברפואה האלטרנטיבית.[/u]
במובן הזה הדמות הזאת איננה מחפשת פתרונות. למרות תאוות חייה שהיתה תמיד עזה, נמצאת הדמות הזאת יודעת בבירור שהולכת, ניתן לומר, אל שעריה, במובן הזה אל קץ תקופת חייה בגוף הפיזי, לכן מארג ומעבר זה טוב אם ייעשה בדרך מודעת, שכן , לא נמצאת הסתרה שם וטוב אם שומעים ומקשיבים לדמות הזאת בעיקר.
[u]האם מוטב שיבלה את שארית ימיו בבית?[/u]
כל דבר שנמצאת הדמות הזאת מבקשת טוב עם נענים שם. בעיקר נמצאים מקשיבים רושמים או מתרשמים לסיפורים או מהרעיונות שיש לדמות הזאת לספר. תהליך זה איננו תהליך קצר, נמשך ויתמשך ולא קורה בימים הקרובים, לכן במובנים האלה טוב אם נמצאת המשפחה מודעת לתהליך זה של פרידה שמתרחש בתקופה הזאת. פרידה זו איננה קלה. לעיתים קרובות גם נמצאת כתחושה של ביתור בבשר. כאן כאשר נמצא המוות כבן לוויה נמצאים שם מחדדים את כוחות האהבה אשר בליבם, מוקירים תודה על תקופה זו המשותפת, על המארג הזה של יחדיו, עוד בטרם נמצאים נפרדים, מקרבים אל ליבם. יש לזכור שאחד האפיונים הבולטים לא נמצא במארג של הדמיה ודמות זו לא בהכרח יכולה לדמות דברים שיבקשו אותה על מנת להגיע לסוג של ריפוי הכולל אישור פנימי והדמיות, כי הדמיון נרתם אל הזמן הזה לתקופה הזו של מעבר בין מימדי התפיסה השונים בהם הנפש נמצאת נפגשת בעזבה את הגוף הפיזי, זו המתייחסת עם רוחבות נשמתה, עם זאת לא נמצאת הנפש מתרחקת אלא בחוייתכם.
[u]מה לעשות כדי שמערכת היחסים המורכבת שהיתה לנו עם אבא לא תיצור משקעים בהמשך הדרך[/u]
במובן הזה נמצאים מסכימים אל התהליך המתרחש כרגע מבלי שנמצאים רודפים את הזמן או נהדפים על ידיו, ערים אל הרגע הזה ממש ללא העמדת פנים, מרגישים את הקירבה העולה שם בנוכחות השלמה הזו של המוות כבן לוויה. אם יש דברים שמבקשים לדעת על הדמות הזו שלא ידעו בחייהם, במובן הזה טוב אם רושמים את שאלותיהם ושואלים כמו עורכים נערכים אל הידיעה הזו של סליחה כחוויה נפשית. לעיתים זוכרים שכוח ההבעה השזור במשפחה הספציפית בגלל עוצמותיו העסיסיים ובגלל תנופתו העזה, נמצא עולה דווקא בהיפוכו בכוחות הבלימה שניחנה בה הנפש שלא יכלה לעמוד בעוצמות האהבה. עשויה הנפש הזו להעמיד קנה מידה עבור עצמה ועבור צאצאיה כחוויה של אהבה בריחוק, ולכן טוב אם מכבדים את הדרך עוד בטרם מבינים אותה ומקבלים שדרך זו שימשה את מי שאתם הם במובן הזה ששותפים למסע החיים כתרומה על פני היקום. ידיעה זו בבסיסה תביא תועלת שכן אז הוקרה וקירבה אינטימית תעלה. הוודאות שאדם זה נשלח בהסכמתכם גם אם ללא ידיעתכם המודעת על מנת להטיב , תעלה שם אור.
[u]איך נוכל להקל עליו ולהפחית את חרדתו מפני המוות.[/u]
במובן הזה המצא המוות בסביבה. ואם לא נמצאים מדברים על המוות, מגבירים את הפחד מפניו, בוודאות נמצאים בגוף הפיסי כמו בנפש מנגנונים המסייעים ללידתו של עובר אל תוך תקופת החיים. אותם מנגנונים טבעיים המנתקים ביחד את תפיסת העובר אל זמן ואל מרחב המופרדים מגוף אימו כאיבר שהיה, פועלים לאורך כל תקופת החיים ובאופן טבעי ביותר מדגישים את הגדם אם פחדיו בבגרותו ושם רואה שנמוגו, המסע אל המוות במובנים רבים הוא חלק מתהליך טבעי של התפתחות הנפש להכרתה המורחבת הדלילה, זו שלוקחת חלק בלאו הכי. עם זאת מבחינת האדם הספציפי הזה, שתמיד עמד כחיץ בין משפחתו לבין מה שנראה לו עצמו כפחד, ומנע , ניתן לומר וגם הוסיף במובנים אלה אינטראקציות מילדיו מול מה שאיים עליו והביא תוך כדי כך לאיומים אחרים, ניתן לומר, נמצא זה כמו מבקש לסוכך על סביבתו שמא זה המוות האפשרי איננו בנמצא. הפחד הראוי ביותר לכל נפש הוא פחד מפני המוות, מכיוון שהנפש הזו כרכה בקורות חייה דאגנות כדרך חיים והביאה במו דאגנותה לתחושה פנימית של לקיחת אחריות שהאמינה שהיא נמצאת דואגת משמע אחראית, משתמשת באותו כוח - ניתן לומר עסיסי ורב גוני - ביחסיה עם תקופת הזמן הזה. הדבר שנמצא מפחד ממנו יותר מכל שמתרחש כבר בלאו הכי הוא חוסר אונים. הפחד איננו מפני המוות ספציפית אלא תחושת חוסר אונים ואבדן הכבוד העצמי. לכן טוב אם מסייעים לו מתוך הכרת תודה ומודים לו שנותן לכם את הזכות ללוות אותו בתקופה הזו, ומודים לו במובן הזה של מצוות סיעוד ובמובן של כיבוד הורים, כאשר מרגיש שהוא תורם בעצם חוסר האונים שנמצא בו לבגרות ילדיו, ניתן לומר שאז שקטה דעתו. וכאשר באופן טבעי מרגישים שמותר לשוחח על המוות כמו על החיים נמצא חוד פחד המוות מתמוסס ונמוג, שכן בתהליך זה של תקופת חיים שלה נמצא גם המוות בן לוויה הולם.
[u]איך אני, כאחותו, יכולה לסייע[/u]
בהחלט כן. במובן הזה של מערכת היחסים בינך לבין הדמות הזו תמיד מצאה לנכון ויכולה היתה לנופף מתוך ביטול כבתנועת יד את אותם מקומות פראיים שניחן בהם. בעודה נמצאת מקשיבה ומצדיעה אל הדמות מתוך הערצה באותו מקום של עוצמה פנימית של אהבה בינך לבין הדמות הזו, יכולה היתה גם ועדיין לבטל ניתן לומר את דעתו בתנועת יד אחת קלה. כאן לא מנסה, במובן הזה של לגשר, אלא מכריזה על , כמו מנווטת, יש לזכור שהדמות הזו מרגישה שכח שלא ככח ההסתייגות שניחנה בה כמו נמצא מכתר את כוחות נבדלותה מכריז על ייחודה ונותן משקל בעולה, יש לכבד את המשקל שרוכשת הדמות במצבה , עם זאת היבט זה של קירבה איננו דבר של הצדעה ,לדוגמא: אם מבקשים אלה להתקרב אל מיטתו ולא מסכים, נכנסת שם ועומדת בזכותם, כאן מזכירה לו את מורשת עבר וכאן מזכירה יותר מכל שיש דברים שלא ניתן להפוך אותם בחיים ובהכרח לא לקחת , ניתן לומר, את הזכות הזאת של כיבוד הורים מילדיו.
ממש כמו מריחה רעננות ירוקה כשהוגה אותו. פשוט משמח אותי.